"אַחֲרֵי הַחַגִּים – תְּקִיעַת הַשּׁוֹפָר שֶׁל הַהִתְחַדְּשׁוּת"
אַחֲרֵי הַחַגִּים, עִם שׁוֹפָר מְהַדְהֵד,
נַחְזֹר לְשִׁגְרָה, שׁוֹנִים, בְּכָל צַעַד.
אַחֲרֵי כָּל הַסְּעוּדוֹת, הַקִּנּוּחִים וְהַדָּגִים,
הִגִּיעַ הַזְּמַן לְהִשָּׁבַע – הַשָּׁנָה מַתְחִילִים!
נַקְשִׁיב פְּנִימָה, כְּמוֹ תְּקִיעָה רִאשׁוֹנָה,
נִשְׁאַף לִגְדֹּל, לִצְעֹד בִּנְחִישׁוּת עַד הַתְּבוּנָה.
נַשִּׁיל עֹל יָשָׁן, נַבִּיט קָדִימָה בְּשִׂמְחָה,
כִּי כָּל צְלִיל שׁוֹפָר הוּא זָרָז לְתִקְוָה וּצְמִיחָה.
נְשַׁנֶּה הָרַגְלַיִם עִם חִיּוּךְ וְצַעַד אַמִּיץ,
כְּמוֹ שׁוֹפָר שֶׁל תִּקְוָה, בְּכָל מַסְלוּל – נָנִיף.
כִּי כָּל שִׁנּוּי קָטָן הוּא קוֹל חָזָק וּבָרוּר,
כְּמוֹ הַשּׁוֹפָר בַּלֵּב – מַזְכִּיר שֶׁיֵּשׁ לְמָה לַחֲזֹר.
אַחֲרֵי הַחַגִּים, בְּרוּחַ חֲדָשָׁה,
נַאֲזִין לְשׁוֹפָר הַפְּנִימִי שֶׁמְּנַגֵּן בְּרִנָּה.
כִּי הַשִּׁפּוּר הָאֲמִתִּי הוּא לֹא יַעַד רָחוֹק,
אֶלָּא כָּל צַעַד קַלִּיל, עִם חִיּוּךְ מָתוֹק.
