חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

אלול – תקעו בחודש שופר

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...

תוכן עניינים

שתף את הפוסט

המקור לתקיעת שופר בחודש אלול  

המקור לתקיעת שופר בחודש הוא בפרקי דרבי אליעזר מו: “רבי יהושע בן קרחה אומר: ארבעים יום עשה משה בהר, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה. ובשבעה עשר בתמוז שיבר את הלוחות, והרג את לייטי ישראל, ועשה ארבעים יום במחנה עד ששרף את העגל וכיתתו כעפר הארץ, והרג את כל אשר נשק לעגל, והכרית עבודה זרה מישראל, והתקין כל שבט במקומו. ובראש חודש אלול אמר הקב”ה למשה: עלה אלי ההרה (דברים י, א), והעבירו שופר בכל המחנה, שהרי משה עולה להר, שלא יטעו עוד אחר העבודה זרה. והקב”ה נתעלה אותו היום באותו שופר, שנאמר (תהלים מז, ו): עָלָה אֱלוֹהִים בִּתְרוּעָה ה’ בְּקוֹל שׁוֹפָר. ועל כן התקינו חכמים שיהיו תוקעין בשופר בראש חודש אלול בכל שנה ושנה”.

כשמדייקים בלשון המשמעות היא שיש תקיעת שופר רק בראש חודש אלול ולא מעבר לכך, ולכן חלק מהראשונים סוברים שהמנהג הוא רק בראש חודש ולא מעבר לכך, וכ”כ שיבולי הלקט רפא: “יש מקומות שנוהגין לתקוע בשופר בלילי ראש חודש אלול. ומצאתי לרבינו נסים ז”ל: מה שנוהגין החכמים שתוקעין בשופר בראש חודש אלול, מצאתי לו עיקר במדרש”, וכ”כ דעת זקנים לבעלי התוס’ (עקב י, י).

 אמנם הרבה ראשונים כתבו שהמנהג לתקוע בכל חודש אלול, וכ”כ המנהיג (הלכות ר”ה כד): “מנהג צרפת להתחיל מראש חודש אלול ואילך לתקוע בכל יום, ויש לי סמך לדבר בפרקי ר’ אליעזר: בר”ח אלול אמר הקדוש ברוך הוא למשה: עלה אלי ההרה, והעבירו שופר בכל המחנה, שהרי משה עלה להר, ואל יתעו עוד ישראל אחר ע”ז. והקב”ה נתעלה באותו שופר, שנאמר (תהלים מז, ו): עָלָה אֱלֹוהִים בִּתְרוּעָה ה’ בְּקוֹל שׁוֹפָר, לכן התקינו לתקוע בר”ח אלול בכל שנה ושנה, והצרפתים עושים אף משם ואילך”.
וכ”כ רבינו ירוחם (ו, א, דף מח); ראבי”ה ב, תקמב; רא”ש ד, יד; וטור תקפא.
גירסתם בפרקי דרבי אליעזר הנ”ל הייתה, מראש חודש ולא בראש חודש ומשך תקיעת השופר כל חודש אלול כמו שאנו נוהגים כיום, 
בספר המנהגים נתן סמך לדבר, “תקעו בחודש שופר” ( תהילים פא ד ) היינו חודש מלא, ולא רק בראש חודש. 

הסיבות לתקיעת השופר בחודש אלול 

כתב הטור תקפא: “ועל כן התקינו חכמים שיהיו תוקעין בשופר בראש חודש אלול בכל שנה ושנה, וכל החודש, כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה, שנאמר (עמוס ג, ו): אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וגו’, וכדי לערבב השטן. וכן נוהגין באשכנז לתקוע בכל בוקר וערב אחר התפילה” 
הרי שהטעם העיקרי הוא זכר לתקיעה שתקע משה רבנו כשעלה להר, וטעם התקיעה בכל החודש כדי לעורר לתשובה,
וכ”כ ראבי”ה; רא”ש; רבנו ירוחם; מהרי”ל, ועוד. 
אך בראשונים אחרים המשמעות היא שסיבת המנהג היא  כדי לערבב את השטן, וכ”כ ר”ן.
והסביר בספר מנהגים דבי מהר”ם (סדר רינוס לערב ר”ה): “לפי שלא ירגיש השטן מתי יהא ר”ה, ומהאי טעמא אין מזכירין ראש חודש בשבת שלפניו. אי נמי משום דכתיב (תהלים פא, ד): בַּכֵּסֶה לְיוֹם וגו’. עוד שמעתי, מפני שהשטן הטעה את ישראל בארבעים ימים ראשונים, שנאמר (שמות לב, א): כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ, וגרם שעשו העגל, כדאיתא במדרש. ובר”ח אלול כשעלה לקבל לוחות אחרונות, אמרו: נעשה תקנה שלא יטעה אותנו עוד, ונתקע כדי לערבנו”.

אימון בחודש אלול למומחיות בתקיעת שופר – למצוות תקיעת שופר בראש השנה 

טעם מענין ומיוחד מצאנו בספר מנהגים דבי מהר”ם: “נהגו לתקוע שופר בכל בוקר וערב אחרי יציאותיהם מבית הכנסת מראש חודש אלול עד שלושה ימים קודם ר”ה, כדי ללמד ולחנך במצוות, דאומר מר: שואלים בהלכות הרגל קודם הרגל ל’ יום”. בדומה לזה כתב בדרשות מהר”ח או”ז (סימן לג): “לכך נהגו העולם לתקוע כל חודש אלול, כדי שיהא רגיל בתקיעה ולא יטעה”.

 

תקיעת שופר דורשת מיומנות, ואימון, מיומנות ומומחיות – היא ענין של ידע מקצועי וחשוב בטכניקה וחכמת תקיעת השופר אותה כינו חז”ל “חכמה ואינה מלאכה” אך יש ענין של אימון, ותִרגוּל של שרירי השפתיים, מכיוון שמדובר בשריר לכל דבר שכשהוא מתחזק, קל לבצע את תקיעת השופר בצורה נוחה ומהודרת, וקל יותר לתקוע בשופר, ולהפיך את צלילי השופר בצורה נכונה וטובה, ולקיים את מצוות תקיעת השופר המצווה המהותית הראשונה בחג הראשון של השנה שכונה “חג השופרות” במדרש, בהידור רב. 

מצוות עשה דאורייתא “יום תרועה יהיה לכם” עוברת דרך תקיעות שופר בשלושים ימי אלול, וגם על זה ניתן לדרוש ” תקעו בחודש שופר”  למה כל החודש תקעו בשופר  “בכסה ליום חגינו” בכדי שביום החג ראש השנה, תהיו מכוסים מבחינת אימון ותרגול התקיעות שלא יהיה מצב שלא יצאו תקיעות שופר, וקחו את זה כאימון, ותרגול גם אם יודעים מבחינת הידע המקצועי, כי חוק לישראל הוא משפט לאלוקי יעקב, אדם שמתאמן הרבה פעמים לא מבין את המשמעות את האימון, בשעת האימון אבל בשעת הקרב כל קשיי האימונים המפרכים באים לידי ביטוי ומקלים עליו את המלחמה, וככל שמתאמן יותר כן ייקל עליו יותר ברגע האמת, 
כל בעלי התקיעה בארץ ובעולם, מרבים להתאמן בתקיעות שופר בחודש אלול, גם הידענים והמומחים ביותר, כי ידע החכמה הוא אחד וחלק ממנו הוא האימון והתרגול וכנ”ל שנדרשת בשבילו סבלנות וזמן יום יום בחודש אלול.
 זה גם בא ללמדנו מסר נוסף, חודש אלול חודש הרחמים והסליחות, לפעמים הדרך לתוצאות עוברת דרך של צניעות וענווה, אימון ותרגול, סבלנות, ודרך, ולאוו דווקא תוצאות מידיות, כך גם בעבודת ה’, ובעבודת האדם מול בוראו, לאחר שנה שלימה מה שמתבקש מאיתנו זה שיפור המעשים ( שופר )  לא תוצאות מידיות דרך להתייצב על דרך טובה יותר, לשפר ולהשתפר, ובסופה של דרך השיפור, סוף התוצאות לבוא. 

הבורות בנושאי תקיעת שופר הייתה רבה, עד שחז”ל בגזירת רבה ביטלו את מצוות תקיעת שופר בשבת “הכל חייבין בתקיעת שופר, ואין הכל בקיאין בתקיעת שופר, שמא ילך לחכם הבקי בתקיעת שופר ללמדו ויעבירנו ד’ אמות ברשות הרבים” ( ר”ה כט: ) 
ולכן אנו רואים בהפצת הידע בנושאי תקיעת שופר שליחות קודש, ספריית ההדרכות שלנו זמינה לכל דורש עם כל נושאי תקיעת שופר מהדרכה מעשית עד לספרי ההלכה והאגדה וכל המסתעף, והפצת מאמרים והדרכות של אלפי אנשים בארץ בעולם בעל פה, בכתב, ואונליין, למען הפצת הידע לבקיאות בנושאי תקיעת שופר, חינם ללא עלות וללא מטרות רווח, לזיכוי הרבים! 

כמו כן מצאנו שחז”ל ביטלו את גזירת “שמא יתקן כלי שיר” בילדים ותינוקות והתירו להם להתחנך במשנה ראש השנה ( ראש השנה ד ח ) “אין מעכבין את התינוקות מלתקוע, אבל מתעסקין כ עמהן עד שילמודו” לא רק שלא מעכבין אותם בעניינם בוטלה גם למבוגרים גזירת “תיקון כלי שיר” ורבינו עובדיה מברטנורא מוסיף שזה גם בשבת, וז”ל : אין מעכבין את התינוקות – שהגיעו לחינוך, ואפילו בשבת , כדי לחנכן במצות, שיהיו מלומדין לתקוע ביו”ט של ר”ה. עכ”ל. זאת אומרת שבשבת שחז”ל חששו כל כך שמא יהודי אחד יחלל שבת ביטלו לכל עם ישראל את תקיעת שופר מדאורייתא, ומאירך לתינוקות התירו גם בשבת עצמה וק”ו בחג, וגם למבוגרים להדריכם במצוות תקיעת שופר ( ע”ש בנו”כ שמדובר בקטנים הגיעו לגיל חינוך ולא פחות מכך זאת אומרת שגזירת כלי שיר עדיין בתקפותה ונחלקו בזה הראשונים שם ) מכיוון שהידע בנושאי תקיעת שופר היה כל חשוב בתור חינוך למצוות תקיעת שופר שהתירו גזירתם לגמרי.

בעל התניא האדמו”ר הזקן רבי שניאור זלמן זצ”ל,  לא תקע בעצמו בשופר, למרות שכל האדמורי”ם תוקעים בשופר בעצמם, הסיבה לכך כי לא היה מיומן במלאכת התקיעה, כששאלוהו מדוע אינו תוקע ענה: בכדי להתחיל לתקוע בשופר צריך להתחיל להתרגל מזמן הילדות מאז שאתה ילד, “ואני לא הייתי ילד מעולם”. ( אוצר מנהגי חב”ד ) 
כמובן שהכוונה ונקודת הסיפר היא לילדותו התודעתית שמאז ילדותו היה עם תודעה של אדם גדול, אך את המקרא שאינו יוצא מדי פשוטו, אי אפשר לפרש אחרת כך שאנו למדים,  שיש להתחיל ללמוד כבר בתור ילדים לתקוע בשופר, ועל ההורים מוטל חנך את בניהם לכך.

בכתבי האריז”ל מובא “צריך שיאדימו פני התוקע” ויש לכך טעמים שונים ( אלוקי בושתי וגם נכלמתי להרים פני וכו’ – אזיל סומקא ואתי חיוורא וכו’ ועוד ) שימו לב התוקעים שלא בצורה נכונה, פניהם מאדימות בצורה טבעית כי לא תוקעים בשופר בצורה נאותה, בדברי האריז”ל בכתב ש”צריך” משמע שבתקיעות נכונות הפנים לא מאדימות ויש הוראה “צריך שיאדימו” וזה יכול לקרות רק כאשר מתאמנים על מלאכת התקיעה בצורה נאותה, ודברים פשוטים הם שכשיש מצוות תקיעת שופר מדאורייתא יש להתכונן להכנתה כמו שבונים סוכה בצורה מהודרת ויש להתכונן לתקיעת שופר בצורה נכונה ונאותה. 

נקודה נוספת שמלמדת אותנו שצריך להתאמן, יש שלא מצליחים לתקוע ואומרים שהשטן מעכבם, אך ברור ופשוט שהשטן לא מעכב כל מי שלא התאמן במלאכת התקיעה בצורה טובה, אלא רק את מי שבדרגות קדושה גבוהות, הבורות בנושא הייתה כה רבה כשלא ידעו לתקוע אמרו השטן מערבבם, אך לא כן הוא יש להתאמן ולדעת בצורה נכונה את התקיעה כי אין בה אלא חכמה ולא מלאכה, פרקטיקה מעשית מדויקת ונכונה גורמת לתוקע להתרכז בתפילתו ובכוונות ולשוב בתשובה, להתכונן בעבודת התפילה ועבודה הלב החשובה כל כך ביום ראש השנה, ולא להיות בחרדות שמא לא יצאו לו תקיעות שופר, ונראה לבאר את הנושא יותר בהקדימנו את הדברים דלהלן: 

בס’ מטה משה (דיני שופר ותקיעות סי’ תת”ח ) כותב: שמעתי ממורי ורבי מוהר”ז ציו”ן מעשה אירע למה”ר מענלין ז”ל שהיה בעירו שלשה תוקעים מובהקים ובראש השנה בא האחד לתקוע ולא יכול, בא השני ולא יכול, בא השלישי ולא יכול, וצוה מהר”ר מענלין ז”ל להפך השופר ולקרות בו ויהי נועם, וכן עשה ואז היה תוקע, ואמר מהר”ר מענלין שהשטן היה שם ועכבן מלתקוע.
 ובדגול מרבבה (לבעל הנו”ב) כתב: נראה לענ”ד שזה היה בתקיעות מעומד, אבל בתקיעות מיושב, לדעתי זה הפסק גמור בין ברכה לתקיעה, ולומר שזה נקרא לצורת התקיעה קשה הדבר, כי אין הסגולה בדוקה.
ובשערי תשובה (שם סק”ו) מיישב את הנהגה זו, שיש לומר שכיון שלא היו יכולים לתקוע, בעל כרחך שהיה צריך הפסק גדול ללכת לקחת שופר אחר וכיוצ”ב, ובלאו הכי היו צריכים ברכה אחרת, וגם עתה שקראו ויהי נועם, באמת ברכו לפני התקיעה ברכה אחרת.
וכתב המשנ”ב (שם סקי”ח) שאמנם בשערי תשובה מיישב קצת דבר זה, מ”מ לכתחילה נראה לענ”ד שאין לעשות כן.
 אך יש להקשות, מה שייכות הפסוק ויהי נועם לסילוק השטן מהפרעה בתקיעת השופר, ועוד מדוע היה צריך להפוך את השופר ולומר את הפסוק מהחלק הרחב, ולא אמרו זאת מהחלק הצר? 
אלא כל ענין ערבוב השטן, בתקיעות השופר בראש השנה, הוא במקביל למה שקרה עם אברהם אבינו, אברהם אבינו בא לעקוד את יצחק, והשטן מעכבו בדרכים שונות, השטן לא מוכן שתקרה עקידת יצחק, ( התשליך הוא גם זכר לעירבוב ועיכוב השטן באותו אירוע כי השטן נהפך לנהר לעכב את אברהם אבינו מלעקוד את בנו, לפי חלק מהטעמים ) וכעת קורה דבר דומה ונפרט, המקור לתקיעת שופר בקרן איל הוא דברי רבי אבהו בגמרא, וזה לשון הגמרא:  “אמר רבי אבהו: למה תוקעין בשופר של איל? אמר הקדוש ברוך הוא: תקעו לפני בשופר של איל, כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם, ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני” (ראש השנה, טז ע”א), כבר ביארנו במאמר אייל וצבי ויחמור בארוכה את המשמעות של כפל הלשון ‘אזכור לכם’ ו’מעלה אני עליכם’, ועל פי הדברים שביארנו שם, ב’מעלה אני עליכם כאילו עקדתם את עצמכם’, יש בכל תקיעת שופר מיקרוקוסמוס של “עקידת יצחק” כשאדם עוקד את מי שהיה בשנה החולפת ושב בתשובה להיות אדם חדש כבריה חדשה, ומובן למה השטן רוצה למנוע זאת, ולכן לא תוקעים בערב ראש השנה לערבב את השטן, וכן  תוקעים מיושב ומעומד, כמו שאמרו חז”ל “לערבב את השטן” ופירש”י  כדי לערבב – שלא ישטין כשישמע ישראל מחבבין את המצות מסתתמין דבריו, לפי זה נראה לומר לפי רש”י בויקרא (ט’ כג’) “ויצאו ויברכו את העם” – אמרו ויהי נועם ה’ אלהינו עלינו (תהלים צ) יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם, משה רבינו אמר את הפסוק הזה באחד מ 11 המזמורים של “תפילה למשה” בתהילים. 
בתקיעת שופר בדרגת “כאילו עקדתם את עצמכם” עם עקידת עצמן, וחיבוב מצוות תקיעת שופר של עם ישראל, מתחולל מאבק איתנים בין השטן לבין כנסת ישראל שבא לידי ביטוי במניעתו בתקיעת השופר, ובכדי שנקיים את המצווה בצורה מושלמת, שהיא מצוות היום, אנו מבקשים כמו בתפילת משה “שיהי נועם ה’ אלוקינו עלינו, ומעשה ידינו כוננה עלינו, ומעשה ידינו כוננהו” בברכת משה זו, אנו רוצים לקיים את מצוות תקיעת שופר בשלימות, ושהשטן לא ימנע אותה מאיתנו, אלא שתשרה שכינה במעשה ידינו, ומכיוון שזה חלק מהמצווה ועיקרו של המאבק, הרי זה כ”הביאו מלח והביאו לפתן” שאינו הפסק בין ברכה לאכילה, ומוסבר למה אומרים לצד הרחב, מכיוון שלא מדובר במי שלא אימן עצמו במלאכת התקיעה, כך שמצד התקיעה ( הנוצרת בפיית השופר ) הכל מושלם, השטן מעכב את שמיעת קול השופר, ולעלות למעלה לנחת להשי”ת, ולכן יש לומר זאת בחלק החיצוני, כמו שידוע צורת השופר היא “מן המצר קראתי י-ה” ( החלק הצר ) “וענני במרחב י-ה” ( החלק הרחב ) ואנו פונים לה’ מצד המרחב ולא מצד הצר הצורר להשטיננו, כי שם הכנו את עצמו בצורה שלימה למצוות התקיעות. 

 אנו למדים מכך את גודל ענין הפצת הידע במומחיות בתקיעת השופר, אם גם אתם רוצים לדעת לתקוע בשופר, כל שנותר לכם הוא להיכנס לספריית ההדרכות שלנו ולהתחיל ללמוד, אפשר גם להגיע אלינו לקבל הדרכה פנים ופנים, למי שרוכש אצלנו שופרות בכל מחיר וללא הבדלי גודל רמה או סוג, אנו נרגשים לקחת חלק בהפצת הידע בנושא, ולהיות מחבר אלוקי חשוב בין עם ישראל השופר והשם יתברך השומע קול תרועת עמו ישראל ברחמים. 

הזמן בו מתחילים לתקוע בחודש אלול 

המהרש”ל (שבת דף פט.) כתב שבראש חודש אלול מתחילים מיום ראשון של ראש חודש, הטעם שלו הוא כי אלול לעולם חסר, ואם כן בכדי שימלאו לנו ארבעים ימים יש לתקוע בשופר גם בראש חודש אלול ביום הראשון. 
אך המגן אברהם ( סימן תקפ”א סק”ב ) כתב “אין לזוז מהמנהג להתחיל ביום השני” לדעתו תחילת התקיעות בשופר בחודש אלול ביום השני ולא מהראשון, וטעמו הוא שכמו שכתבו התוספות ( ב”ק פ”ב : ) שאותה שנה שעלה משה למרום היה אלול מעובר, ואם כן עלה בא’ באלול, ולא בל’ אב, גם על זה יש מי שדרש את אותה דרש “תקעו בחודש שופר” ( תהילים פא ד )ובחודש בסתמו יש שלושים ימים, ( בכ”ח אלול אין תוקעים בשופר ערב ראש השנה אין תוקעים ) ושני ימים של ראש השנה, נמצא 30 ימי תקיעת שופר, ( מועדים בהלכה ), המנהג הלכה למעשה, מתחילים לתקוע בשופר החל מיום שני של ראש חודש אלול. 
לסיכום ולהלכה, למרות שמרן השו”ע לא הביא את ההלכה של תקיעת שופר באלול, וגם הטוב שהזכיר זאת כתב :
וכן נוהגין באשכנז לתקוע בכל בוקר וערב אחר התפילה”  והרמ”א הביא אותו  להלכה וזה לשונו: “מראש חודש ואילך מתחילין לתקוע אחר התפילה שחרית, ויש מקומות שתוקעין גם כן ערבית” ( סימן תקפ”א ס”א ) גם לא מצאנו ראשונים ספרדים שהביאו מנהג זה של תקיעות שופר בחודש אלול, 
בפועל כולם נוהגים לתקוע בשופר בחודש אלול וכיום מנהג הספרדים לומר סליחות בכל חודש אלול, ותוקעים בעת אמירת קדיש תתקבל בסיום הסליחות, ורבים נוהגים לתקוע גם בעת אמירת י”ג מידות רחמים.
הרי שמנהג רוב ישראל, אשכנזים וספרדים, לתקוע בשופר בחודש אלול. וכ”כ בכף החיים לאחר שהביא את מנהג אשכנז שתוקעים בחודש אלול, ומסיים : “ומיהו הנוהגים כדברי השו”ע יש נוהגין לתקוע ג”כ בסליחות באמרם י”ג מידות וגם קודם תתקבל, כדי לקיים דברי הכל” ( כף החיים 
תקפא יג’ ) וכמובן שלכולם יש חיוב להתאמן כהכנה למצוות תקיעת שופר בראש השנה, 
ולכן כיום המנהג של האשכנזים לתקוע לאחר תפילת שחרית, ומנהג רוב הספרדים לתקוע בשופר עם בסליחות שאמירתם מתחילה במקביל בכל חודש
אלול.

מאמרים נוספים

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...