גדול הדור שתקע בשופר מעל 70 שנה

גדול הדור שהיה סמל ומופת לעבודה עצמית ושיפור מעשים תמידי – שתקע בשופר 70 שנה מרן ראש הישיבה הרב גרשון אדלשטיין זצ”ל – לזכרו!

ראש הישיבה הגרי”ג אדלשטיין זצ”ל, שהגיע לשיא גילו עם כמעט מאה שנות חיים, המשיך לתקוע בשופר בראש השנה כמו בצעירותו כזקן ורגיל בעבודתו עד השנה האחרונה,  בהיכל ישיבת פוניבז’.

מרן הגרי”ג אדלשטיין זצ”ל בתקיעת שופר בישיבת “משך חכמה”
צילום:שוקי לרר

המופתים הרבים שהתפרסמו בקרב הציבור בעקבות התקיעות אלו, מעידים על העוצמה הרוחנית  האדירה שלו,  גם כאשר נחלש והתדרדר, על תקיעות השופר לא וויתר, מה שהחל בצעירותו בזמן שנחלש התוקע של החזון איש המשיך עד יומו האחרון בצורה פלאית, היו שכינוהו “הבעל תוקע של הדור” עם היותו מומחה ומיומן במלאכת התקיעה בצורה מדויקת, כאשר הפיק את קול השופר, ללא מאמץ כלל מה שאפשר לו לתקוע גם בזמן חולשה וזקנה. 

במשך שבעים שנה, זכו רבבות אנשים לשמוע את התקיעות בראש השנה מפי ראש הישיבה הגרי”ג אדלשטיין זצ”ל מלבד מהמתפללים הרבים בהיכל ישיבת פוניבז’, היו מגיעים בזמן התקיעות רבים מתושבי בני ברק, בכדי לשמוע את התקיעות המיוחדות.

במעמד הנעלה, של תקיעת השופר בישיבת פוניבז’ המעטירה, ( הסמוכה לשופרות מהדרין יודאיקה ) בעיצומו של היום הקדוש,ראש הישיבה וגדול הדור משמש כבעל התוקע, הוא אף נחשב לוותיק ביותר והמבוגר ביותר עד מרומי גילו 99 עד ליום פטירתו, י’ סיוון ה’תשפ”ג 30 במאי 2023. 

התקיעות הראשונות של הגאון רבי גרשון אדלשטיין זצ”ל החלו בשנת תש”ה, עוד בימי בחרותו אצל מרן ה’חזון איש’ זצ”ל. הבעל תוקע אצל החזון איש נחלש באותה שנה, ואולם החזו”א שהכיר את ראש הישיבה הגרי”ג ודן עמו רבות בלימוד, הגיע לאוזניו שמועה, כי הגרי”ג מלומד בחכמת התקיעות וקרא לו לתקוע באותה שנה. המקריא היה החזון איש בעצמו. לפני התקיעות דנו יחדיו החזו”א והגרי”ג בנוגע לנשימות בעת התקיעות. מאחר והיה עדיין לפני נישואיו, הרי שלא לבש קיטל בזמן התקיעות. החל משנת תש”ו ועד השנה האחרונה ה’תשפ”ג, תקע ראש הישיבה בשופר בהיכל ישיבת פוניבז’.

המקריאים במשך השנים היו מרנן הרב מפוניבז’, הגראמ”מ שך והגר”ד פוברסקי זצ”ל, לאחר מכן יבלחט”א הגרב”ד פוברסקי. תקיעותיו של ראש הישיבה מפליאים מחדש מידי שנה את השומעים, מאחר והתקיעות יוצאות בפעם הראשונה ללא כל רבב ופגם בצורה מושלמת, וכמובן בצורת המפליאה את השומעים, כי הגרי”ג אינו מתאמץ כלל בתקיעות.

ראש הישיבה מרן הגרא”מ שך זצ”ל שהתפלא על הדבר שאל על כך את הגרי”ג, שהשיב לו “כתוב בגמרא שתקיעת שופר חכמה ואינה מלאכה”. 
כמובן שמדובר על אמירת מליצה לאותן תקיעות קלות וללא מאמץ, במשמעות המקור ההקשר הוא שונה, תקיעת השופר היא “חכמה” ואינה “מלאכה” ואינה מלאכה לענין מלאכת שבת ( כל מלאכת עבודה לא תעשו יצתה תקיעת שופר ורדיית הפת שהיא חכמה  – ראש השנה כט’) 

כאמור, מרן ראש הישיבה הגרי”ג אדלשטיין זצ”ל כיהן כבעל תוקע מעל ל-70 שנה ואף זכה לתקוע אצל בעל ה’חזון איש’ זצ”ל, החל מהשנה השניה לקיומה של ישיבת פוניבז’ ועוד בהיותו בחור, מונה על ידי הרב מפוניבז’ זצ”ל לכהן כבעל תוקע בישיבה.

עד גיל 93 ( 2016 תשע”ו )  הגרי”ג עוד תקע בשופר שנתן לו יהודי בשם הרב סמואל ז”ל לפני 40 שנה, אותו שופר התגלה בו חור,
הגרי”ג ביקש להחזיר למי שנתן לו אותו לפני 40 שנה הרב סמואל ז”ל ואז התגלה שנפטר באותה שנה, ויהי לפלא.  
ואכן השופר הוחזר לאלמנתו. הגרי”ג ציין באותה הזדמנות שמאז שהחל לתקוע זהו השופר הרביעי בו הוא משתמש. 

בשנותיו האחרונות משנחלש בחודש אלול היה מתפלל בישיבה לצעירים “משך חכמה” (ראה תמונה למעלה באדיבות שוקי לרר ) הסמוכה לביתו ובענוות חן אופיינית היה תוקע בשופר כל חודש אלול בישיבה קטנה לצעירים (גילאי 13-17) השמועה אומרת ומייחסת לחזון איש את שאמר עליו “רבי גרשון הוא “נֵכֶה” במידת הגאווה. גם ב’שמינית שבשמינית’ שהותרה לתלמיד חכם”. 

“שופר אינו כלי נגינה רגיל”, היה משנן ר’ דוד נינצינסקי ז”ל ( שהלך לעולמו השנה בט”ו בשבט) באוזני שומעיו, “לכל כלי נגינה יש מספר שנים של לימוד שאדם צריך להקדיש על מנת לרכוש מיומנות, ומעבר לכך צריך רק להתאמן. הלימוד לתקיעת שופר לא נגמר כל החיים מהסיבה הפשוטה – שופר וגאווה לא הולכים ביחד, וכל החיים אדם צריך ללמוד איך לבער מקרבו את הנגע הזה של הגאווה”.

ההקבלה הזו מקבלת משמעות אחרת בהיות מרן ראש הישיבה זצ”ל  גדול הדור, ובעל תוקע, הוותיק ביותר בדורנו, סמל הענווה. 

ביום השני של ראש השנה, ראש הישיבה הגרי”ג היה מתלבש בבגד חדש לברכת ‘שהחיינו’, ומתעניין באכילה רק לאחר תפילת מוסף. רבים היו מבקשים ממנו להזכיר את שמם להצלחה וישועה לפני התקיעות.
המופתים הרבים שסביב התקיעות האלו פורסמו במקומות שונים, והביאו איתם מאות סיפורי ישועות שנודעו במשפחות רבות שנושעו.

בכל יום מעשרת ימי תשובה, מסיים ראש הישיבה את ספר התהילים, וכן במשך עשרת ימי תשובה מוסר ראש הישיבה שיחות חיזוק והתעוררות נלהבות בהיכלי התורה הכוללים והישיבות. 

בשנים האחרונות, במשך חודש אלול, היה תוקע ראש הישיבה לאחר התפילה את התקיעות בישיבה קטנה ‘משך חכמה’ שעומדת תחת נשיאותו, שם הוא מתפלל מידי יום את תפילת שחרית.

 הגרי”ג אדלשטיין זצ”ל  היה מתרגל את התקיעות בביתו פעמיים ביום, כל ימי חודש אלול, מה שמחזק את ההבנה של המיומנות הפלאית שלו בתקיעות השופר, עברה כברת דרך של ניסיון רב שנים וכן אימון תמידי ומתמשך לשפתיו כל שנה מחדש כל חודש אלול. 

היום ( י’ סיוון ה’תשפ”ג 30 במאי 2023 ) הגרי”ג אדלשטיין זצ”ל התבקש לישיבה של מעלה,  ונצחו הראלים את המצוקים, ועם ישראל איבד את “גדול הדור”, שהנהיג את הציבור החרדי והעמיד רבבות תלמידים, ההלוויה מתארגנת ובני ברק לובשת שק ואבל עם הפרידה מגדול הדור בסמיכות לשופרות מהדרין יודאיקה, אנשים נרגשים, ותלמידים מבכים את פטירת רבם, המונים יצאו לכבד את גדול הדור שמסר את נפשו לתורה לציבור שומעי לקחו 80 שנה, את מודעות האבל ברחובות אי אפשר לפספס, הוכרז על ביטול מלאכה כללי וכל בני ברק שובתת עם אווירת אבל באוויר. 

תמצית קורות חייו 

את קורות 100 שנות חייו יידרשו ספרים רבים עם הרבה דיו שישפך,  אך אנו נציין בקצרה את קורות חייו: הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין נולד בב’ באייר תרפ”ג בעיירה שומיאצק בברית המועצות לאביו הרב צבי יהודה אדלשטיין ולאמו מרים לבית מובשוביץ.

מפחד המשטר הרוסי הוא למד תורה באחת העיירות הנידחות בברית המועצות. במהלך שנות ילדותו הוא התייתם מאמו. עם עלותו ארצה בגיל 11 קבעה משפחת אדלשטיין משכנה ברמת השרון. שנים אחדות לאחר מכן, בשנת תש”ד, הוקמה ישיבת פוניבז’, וראשיה הרב יוסף שלמה כהנמן זצ”ל והרב שמואל רוזובסקי זצ”ל, ביקשו מאבי הרב אדלשטיין לרשום את בנו הרב גרשון ואת אחיו הרב צבי יהודה אדלשטיין לישיבה. כך הפך הרב אדלשטיין לאחד התלמידים הראשונים של ישיבת פוניבז’, שכאמור לאחר שנתיים החל לשמש גם בעל תוקע בימים הנוראים. 

ההמונים בהלוויה ברחוב חזון איש פינת הרב יעקב לנדא בני ברק 

 שנתיים לאחר קליטתו בין כותלי הישיבה הוא החל למסור שיעורים לבחורי הישיבה. מאז, במשך כ-80 שנה הוא העמיד רבבות של תלמידים ששמעו את שיעוריו התורניים לאורך השנים, עד יומו האחרון מסר שיעורים והרביץ תורה בצלילות הדעת נדירה. 

מדובר באבדה גדולה מאוד לעם ישראל ולציבור החרדי שאותו הנהיג בשאלות ציבוריות שאליו הופנו ללא הרף, הכריע במתינות וענוות חן אופיינית, אך התנחומים הם הרב אדלשטיין זצ”ל זכה להשאיר את חותמו על רבבות אנשים בארץ ובעולם, העמיד אלפי תלמידים השפעתו והשראתו העצומה, ומורשתו היא נצחית ולדורות, כך שהוא חי איתנו ללא גוף באמצעות רוחו והשראתו, 
כמאמר חז”ל “גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם”. 

הרמב”ם (פרק ג’ הלכה ד’ מהלכות שופר) פרסם את הרמז למילה שופר שהוא מלשון שיפור המעשים וזה לשונו : “אע”פ שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב רמז יש בו כלומר עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם. אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה” עד כאן לשונו. 

מקור דבריו במדרש רבה אמור והובא בילקוט אמור ופרשת פנחס תקעו בחודש חדשו מעשיכם שופר שפרו מעשיכם אמר הקב”ה שפרתם מעשיכם לפני הריני נעשה לכם כשופר הזה וכו’ ושם ר’ לוי בשם ר’ חמא בר חנינא אני ה’ מלמדך להועיל ומסקר לך וכו’ אמר הקב”ה אדם עושה דרבן לפרתו וליצרו הרע שמוציאו מעוה”ז ומעוה”ב אינו עושה דרבן וכו’ אולם הוא מבואר להדיא בפסקתא דרב כהנא פסקא בחודש השביעי סוף אות ה’ שכך התקנתי לכם שתהיו תוקעים בשופר בר”ה שתהיו חרדים מתקיעת השופר להתקין עצמכם לתשובה וכו’ עיי”ש היטב, ועי’ פסקתא רבתא פל”ט תקעו בחודש שופר א”ר ברכיה הכהן כשתטלו את השופר לתקוע חדשו מעשיכם ועשו תשובה ואפילו יש בידכם כמה עבירות אני מכסה עליהם וכו’.

את דברי רבי שמעון בן עקשיא האומר:  “זקני עם הארץ, כל זמן שמזקינין, דעתן מיטרפת עליהן, שנאמר (איוב יב) “מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח”. אבל זקני תורה אינן כן, אלא כל זמן שמזקינין, דעתן מתישבת עליהן, שנאמר (שם) “בישישים חכמה ואורך ימים תבונה” במשנה מסכת קינים ג ו רבים מכירים,
המקור הנוסף הוא מתקיעת שופר – מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי ( יט-יט ) “ויהי קול השופר הולך וחזק מאד בנוהג שבעולם כל זמן שהקול הוליך הוא תושש אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן אלא כל זמן שהקול הולך הוא מתגבר כל זמן שבני תורה הולכין דעתן מתישבת וכן הוא אומר (איוב י״ב י״ב) בישישים חכמה”, קול השופר עם מהות שיפור המעשים, באו לידי ביטוי אצל מרן ממש כמו “קול השופר ההולך וחזק מאד”. 

ובעל התוקע דוגמת מרן ראש הישיבה היה דוגמא אישית של 100 שנות שיפור המעשים, עבודת עצמית על המידות, הרבצת תורה ומגדלור של אור וחסד בעולם, כאמור השופר הוא מלשון שיפור המעשים, ובעל התוקע המשמיע את קול השופר לרבים אמור להיות אישיות העומדת בתמידות על מסלול השיפור כלשון השופר, לא היה ראוי ממרן הרב גרשון אדלשטיין שתפקיד בעל התוקע הולם אותו יותר,  חייו היו מאה שנות עבודת ה’ בקדושה וטהרה ללא פניות,  לו היה ראוי ויאה להשמיע את קול השופר לרבים 70 שנה, כקול השופר ההולך וחזק, הזועק לכל שומעיו, שפרו מעשיכם.

בניו, נכדיו, ותלמידיו ממשיכי דרכו, מבקרים בחנות שופרות מהדרין יודאיקה הסמוכה לישיבת פוניבז’ ומספרים בערגה על התקיעות המיוחדות בקלות בפשטות,וצניעות המרקיעות שחקים, ופתחו שערי שמיים, ריגשו והשיבו רבים בתשובה, כל שנה מחדש במשך עשרות שנים.

מודעות האבל על מרן עוד לא יבשו והמוני עם ישראל משטחים על קבר רבם האהוב – קבר ר’ גרשון אדלשטיין זצ”ל – תמונות שופרות מהדרין יודאיקה

מודעות האבל על מרן עוד לא יבשו והמוני עם ישראל משטחים על קבר רבם האהוב – קבר ר’ גרשון אדלשטיין זצ”ל – תמונות שופרות מהדרין יודאיקה

מודעות האבל על מרן עוד לא יבשו והמוני עם ישראל משטחים על קבר רבם האהוב – קבר ר’ גרשון אדלשטיין זצ”ל – תמונות שופרות מהדרין יודאיקה

חבל על דאבדין ולא משתכחין, זכותו תגן עלינו, ועל כל עם ישראל, אמן.