“ובשופר גדול ייתקע”: על מעלת השופר בחודש אלול

תקיעות השופר כבר נשמעות מכל עבר ואמירת הסליחות אצל בני ספרד כבר החלה.

מדוע תוקעים בשופר של איל?

ומדוע תקועים דווקא משופר כפוף?

בעקידת יצחק אומר ה’ יתברך לאברהם אבינו שלא יעקוד את בנו, אלא ייקח במקומו את האיל ואותו יקריב.

לאיל יש קרניים שמהם מייצרים את השופרות, ולכן התקיעה בשופר מזכירה לנו את עקידת יצחק, ואת הרחמים שריחם ה’ על יצחק ואברהם, וכך גן ירחם עלינו.

מעבר לכך, אמרו חז”ל:

“כל אותו היום [של העקידה] היה אברהם רואה את האיל נאחז באילן זה וניתור (משתחרר) ויוצא, נאחז בחורש זה וניתור ויוצא, נאחז בסבך זה וניתור ויצא. אמר לו הקב”ה, ‘אברהם, כך עתידין בניך, נאחזים בעוונות ומסתבכים במלכויות…’.

כלומר, השופר הוא רמז לגלות שעם ישראל עבר ועובר עדיין, אך כפי שהאיל הצליח להשתחרר מהאילן שאליו היה קשור בקרניו, כן עם ישראל יצאו לגאולה מהקשיים שהם סבוכים בהם כעת.

עוד אמרו כי השופר נוצר מראשה של בהמה, וכנעשית תקיעה בשופר, היא כמו מגיעה הישר לתוך הנפש הבהמית שלנו עדי לעורר אותנו לתשובה.

מצווה היא שהשופר של ראש השנה דווקא כפוף יהיה. עד כדי כך, שמצווה היא שהוא יהיה מאייל, אך אם יש קרן שאינה משל אייל אך היא כפופה, וקרן האייל הנמצאת אינה כפופה, לוקחים את זו הכפופה.

וכל זאת למה? 

שיהא לנו סימן שאנו צריכים לכפוף ליבנו לפני ה’ יתברך ולהתנהג עימו בהכנעה. ללכת בדרכו ולעובדו בלבב שלם.

ועוד רמז משמח של בשופר המעיד על הגאולה העתידית: ‘וסופן להיגאל בקרניו של איל הזה, שנאמר: “ה’ אֱלֹקִים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן” – עם ישראל ייגאל על ידי שופר של איל, אותו איל שהיה בעקידה – ותקיעת השופר מזכירה לנו אף את גאולתנו הקרבה בעזרת ה’ שנזכה לשנה זו!