כתב הבני יששכר: ( תמוז אב א ז ) נראה לי שיש לכוון שאלו ב’ החודשים ( תמוז / אב ) עליהם נאמר שה’ “עוזר דלים”, שהשי”ת יעזור במהרה לשני חודשים אלו הנקראים דלים.
איפה נקראו חודשים אלו דלים? על פי מה שכתב האריז”ל אשר שם אדנו”ת – אדנ”י – במילואו ( אלף דלת נון יוד-12 אותיות) הוא מורכב מ 12 אותיות בכל חודש מאירה אות אחת משם ה’ את החודש, וכך סדר החודשים: ניסן אות א’, אייר אות ל’ סיוון אות ף’ לפי זה האות שמאיר את חודש תמוז היא אות ד’ ולאב אות ל’ יוצא לנו ד”ל, כי החודשים האלו חודשי ימי בין המצרים והחורבן הם דלים, ולעתיד לבוא השם יגביהם וירומם אותם לחודשי גאולה מגלות, וכמו שכותב הרמב”ם על 4 צומות החורבן: “כל הצומות הללו עתידים ליבטל לימות המשיח; ולא עוד, אלא שהם עתידים להיות יום טוב ושמחה. שנאמר, כה אמר ה’ צבאות, צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים”.
ה’ עוזר דלי”ם ( חודשי תמוז אב ), תיבת דל יש לה 2 פירושים: 1.לשון דילול דלדול ודלות 2. לשון גבהות והתרוממות ( ארוממך השם כי דליתני – הגבהתני ) והן היום אותיות ד”ל שבחדשים הללו המה כפירוש הראשון לשון דלו”ת והשם העוזר דלים יעזור להם במהרה ויהיה כפי’ הב’ לשון גבהות והתנשאות.
במקום אחר הוסיף הבני יששכר אלול א’ ח’: “באלול אנו אומרם בתפילותינו בסליחות לא בחסד ולא במעשים באנו לפניך כדלים וכרשים דפקנו דלתיך דהנה חדשים הקודמים תמוז אב נקרא דלים ורשים (עד כי ירחמם הש”י במהרה), כיצד, דהנה מבואר בכתבי האריז”ל שם אדני במילואו ישנו י”ב אתיון כזה אלף דלת נון יו”ד הנה בכל חדש מן י”ב חדשי השנה מאיר אות אחד דהיינו לניסן א’ ולאייר ל’ ולסיון ף’ ולתמוז ד’ ולאב ל’ וכן אינך עכ”פ הנה אלו הב’ חדשים תמוז וא”ב בהם אתוון ד”ל (וזה כוונתינו בברכ’ אמת ויציב בימים ההוא באייר עוזר דלים אשר במהרה הש”י יעזור את הדלים הללו ומדלה יבצעני) והנראה בהגיע חדש אלול הנה תצטרף הת’ אל הדל ומתהווה דלת פתוחה לשבים ע”כ הוא ימי רצון גם בימי דלותינו וכו’ וזה שאנחנו אומרים בסליחות באלול לא בחסד ולא במעשים באנו לפניך כדלים וכרשים וכו’ היינו אין אנו סומכי’ גם בחדש אלול על החסד שלנו אשר גורמי’ להתהוות דלת מן דל וכו’ רק כדלים וכרשים דפקנו דלתיך”.
צילום: בר ששת 111
ונראה שהם שהאות דל”ת ולמ”ד שהיא כנגד חודשי תמוז ואב יש לכך משמעות נוספת, מכיוון שחודשי תמוז ואב הם המבוא הפתח לחודש אלול כידוע חודש תמו”ז רומז זמני תשובה משמשים ובאים וא”ב הוא ראשי תיבות אלול בא ( כדלים וכרשים דפקנו דלתך ) חודשי הדלות הופכים להיות לדלת ופתח לחודש התשובה חודש אלול עליה נאמר “פתחו לי פתח כפתחו של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם” אותה דלות מתחבר למבוא לדלת הדופקים בתשובה, “כדלים וכרשים דפקנו דלתך”.
ויש עוד לציין שגם עצם האות דל”ת במילואה היא רומזת על דלת זו כי חודש תמוז הוא הרמז הראשון לזמני התשובה ולאותה דלת שאנו מכינים דלתי תשובה, והכל עובר דרך דלות חודשי תמוז אז וגם בהתרוממותם לאחר שהשם יהפכם לדליה והרמה, שמחה וששון הן הגבהה באותו מטבע לשון אך ההכנה שלנו צריכה להיות מתוך התרוממות ולא מתוך דלות, מכיוון שחודשים אלו הם המבוא לחודש התשובה, והדל”ת אותה דלת תשובה שתהיה נעלית יותר מתוך התרוממות ולא מתוך דלות כמו שהיום אנו צמים בחודשי הדלות האלו.
בהקשר זה ניתן לחדד שהרי ידוע שגדולה תשובה מאהבה מאשר תשובה מיראה, על תשובה מיראה נאמר שזדונות הופכות לשגגות אך בתשובה מאהבה זדונות הופכות לזכויות, ( יומא פו: ) כיום חודשי הד”ל חודשי תמוז אב בדלותם מיראים אותנו וגורמים לנו בעקבות כל ההיסטוריה לשוב בתשובה מיראה, אך לעתיד לבוא כאשר יהפכם ה’ לששון ושמחה ועדיין הם יהיו מבוא לדלת התשובה מלשון דליה והתרוממות המבוא לתשובה יהיה מתוך אהבה, כך שהמשמעות למה שיהפכם ה’ לעתיד לבוא היא כפולה ומכופלת שעצם ההכנה לחודש התשובה יהיה שונה מהותית ויגרום לנו לתשובה מאהבה על כל משמעויותיו.
סוף דבר, חודש תמוז הוא המבוא לחודש התשובה, כך שהחל שמחודש תמוז כדאי לזכור שאנו ברבעון האחרון של השנה, וזמני תשובה ממשמשים ובאים, ולתקן את דרכינו ומעשינו, כך שעד שנגיע לראש השנה למועד תקיעת שופר, אשר רומז לשיפור המעשים, נהיה משופרים בדרכינו ומעשינו, מתוך תשובה מאהבה ההופכת זדונות לזכויות.