חגים בסגר

שתף את הפוסט

מגפת הקורונה הביאה למצב ייחודי השנה עבור מי שמעוניין לבצע את מצוות תקיעת השופר בחג ראש השנה. רבים שאף פעם לא ניסו לתקוע בשופר מוצאים את עצמם במצב בו עליהם לבצע את המסורת. כדי לעזור להם, נוצר מדריך שמסביר איך לבחור שופר מתאים וכיצד לבצע את מצוות תקיעת שופר הזו בצורה נכונה.

לפני בחירת השופר, מומלץ לקחת בחשבון הנחיות מסוימות. בהן נכלל בחירת שופר מעצם הכבש, הבחנה בין שופרות שעברו סטריליזציה מתאימה לפני ואחרי בחירתם, והבטחה שכל אחד ואחת יש להם שופר אישי. חשוב גם להיות זהירים כאשר מבצעים את המצווה כדי למנוע התפשטות של קורונה.

זה כולל ביצוע המסורת במרחב מאוורר ושימוש במסכה לכיסוי הפתח הרחב של השופר.

ישנם שיטות שונות לתקיעת שופר בצורה אפקטיבית, ומומלץ לתרגל לפני הביצוע בבית הכנסת. השלושה צלילים של השופר, תקיעה, שברים ותרועה, הם ייחודיים כל אחד ודורשים הפסקה קצרה ביניהם.

רבבות אנשים שמעולם לא חלמו לאחוז בשופר בין שפתיהם מצאו עצמם בתפקיד המחייב.

אז איך בוחרים שופר מתאים – וכיצד מוציאים את הציבור ידי חובתם ההלכתית.

ההנחיות שחייבים להפקיד עליהם למענכם ולמען המתפללים

הרבה לפני שתגיעו לבית הכנסת יש להזהר בבחירת השופר זו הסיבה שב” שופרות מהדרין יודאיקה” , המקום היחיד בעולם שבו כל שופר טרם הבחירה וכן אחרי הבחירה עובר חיטוי במערכת חיטוי מיוחדת שיוצרה למטרת בחירת שופר סטרילית ומותאמת לתקופה בה העולם היה שרוי בכאוס מוחלט וחשש עצום מבחינה בריאותית ולוט בערפל.

הפרסום שלנו יחד עם מכתב הרבנים קרא לאנשים להיזהר לא פחות מבחירת שופר כשר ומהודר על שמירה בתהליך הבחירה בתהליך סטרילי – עם מכתב הרבנים וקבלת אישור מיוחד ממשרד הבריאות – שופרות מהדרין יודאיקה הייתה חלוצת התחום במטרה שלא לקדם את ההדבקה והפצת הנגיף בכל ישראל.

שימו לב להקפיד שלכל אחד יהיה שופר אישי

במשרד הבריאות פרסמו הנחיות שיקטינו את הסיכוי להידבק מקורונה בזמן תקיעת השופר. כך למשל, אין להשתמש בשופר של בית הכנסת, אלא בשופר האישי של בעל התוקע.

עדיף לתקוע במקום פתוח

מי שמחליט בכל זאת לקיים את המצווה בבית הכנסת, צריך לדאוג לפתוח חלונות בעת התקיעות, ולכוון את השופר לכיוון חלון פתוח ולא לכיוון אנשים. אם הדבר לא מתאפשר, ניתן לשקול לעשות זאת לפני ארון הקודש ולתקוע לכיוון הפרוכת של הארון, כך שהמתפללים לא ייחשפו ישירות לזרם האוויר.

שמור מרחק

על התוקע בשופר להתרחק כארבעה מטרים מהמתפללים.

לאחר התפילה מומלץ לנקות רסיסי הרוק מהשופר עם בד נקי ויבש או כלי ניקוי המיוצרים לניקוי צינורות דקים (pipe-cleaners)

איך תוקעים בשופר בקלות?

יש לסגור היטב את השפתיים, ולהוציא את האוויר רק מאזור הפיה של השופר, בלי ש”יברח” אוויר מסביב. מבחינה הלכתית לא משנה באיזה צד של הפה השופר מונח, או לאיזה כיוון פונה הצד הרחב של השופר.

סוגי התקיעות בשופר

תקיעה: קול ממושך לאורך כ-4-6 שניות. שברים: שלוש תקיעות קצרות, לאורך כ-2.5 שניות, שיש שתי דרכים מקובלות להשמיע אותן. תרועה: תשע תקיעות קצרות מאוד ומהירות, שאורכן כ-2.5 שניות.

אל תיבהלו, כמעט לכל מי שתוקע בשופר, משתנה הקול באמצע התקיעה לצליל צרוד או צורמני. מובהר כי אם התקיעה נשמעה היטב בזמן שהוקצב לה, אין צורך לתקוע בשנית במקרה והתקיעה “נהרסה” לקראת סופה. וגם אם הקול שהופק נשמע “צרוד”, התקיעה כשרה.

השנה ראש השנה יחול בימים שבת וראשון, ומאחר ובשבת לא תוקעים בשופר, התקיעות יתקיימו רק ביום ראשון (שהוא היום השני של ראש השנה). התקיעות מתקיימות בשלושה סבבים: לפני תפילת מוסף, במהלך החלק שבו כל הקהל מתפלל מוסף, ובחזרת הש”ץ – כאשר שליח הציבור חוזר על התפילה עם תוספת של פיוטים.

הסבב הראשון כולל 30 תקיעות בשופר, בסדר הבא, שימו לב לראשי התיבות: תשר”ת – תקיעה, לאחר מכן שברים, לאחר מכן תרועה ולאחר מכן תקיעה. תש”ת – תקיעה, לאחר מכן שברים, ולאחר מכן תקיעה. תר”ת – תקיעה, לאחר מכן תרועה ולאחר מכן תקיעה.
במשרד הבריאות פרסמו הנחיות שיקטינו את הסיכוי להידבק מקורונה בזמן תקיעת השופר. כך למשל, אין להשתמש בשופר של בית הכנסת, אלא בשופר האישי של בעל התוקע.

במקום פתוח

מרחק ומסכה
על התוקע בשופר להתרחק כארבעה מטרים מהמתפללים, ולכסות את הפתח הרחב של השופר בעזרת מסכה שתהודק היטב בגומייה, כדי למנוע יציאת רסס טיפתי. כדאי לנסות את השופר “המוגן” לפני ביצוע התקיעות בפועל בבית הכנסת, כדי להבטיח שהכיסוי מחזיק מעמד נגד האוויר הננשף, ושקול השופר נשמע טבעי. בנוסף, יש להחליף את המסכה אם היא נרטבת, מתלכלכת או נקרעת.

לאחר התפילה מומלץ לנקות רסיסי הרוק מהשופר עם בד נקי ויבש או כלי ניקוי המיוצרים לניקוי צינורות דקים (pipe-cleaners), ראו בפירוט במאמר איך מתחזקים שופר על אופן ניקוי השופר.

אנשים שתוקעים בשופר שנים רבות, ממליצים לנסות להוציא את האוויר “מהסרעפת”. כלומר, לא לנפח את הלחיים ולהוציא את האוויר בכוח, מאחר ובשיטה הזו מתעייפים במהירות עד למצב שבו התקיעות נשמעות משובשות וקטועות. יש לסגור היטב את השפתיים, ולהוציא את האוויר רק מאזור הפיה של השופר, בלי ש”יברח” אוויר מסביב. מבחינה הלכתית לא משנה באיזה צד של הפה השופר מונח, או לאיזה כיוון פונה הצד הרחב של השופר.

המדריך לתקיעת שופר בקלות חינם

אל תיבהלו, כמעט לכל מי שתוקע בשופר, משתנה הקול באמצע התקיעה לצליל צרוד או צורמני. הרב דוד סתיו, יו”ר רבני צהר ורבה של שהם, מבהיר כי אם התקיעה נשמעה היטב בזמן שהוקצב לה, אין צורך לתקוע בשנית במקרה והתקיעה “נהרסה” לקראת סופה. וגם אם הקול שהופק נשמע “צרוד”, התקיעה כשרה.

חובת התקיעות?
הסבב הראשון כולל 30 תקיעות בשופר, בסדר הבא, שימו לב לראשי התיבות: תשר”ת – תקיעה, לאחר מכן שברים, לאחר מכן תרועה ולאחר מכן תקיעה. תש”ת – תקיעה, לאחר מכן שברים, ולאחר מכן תקיעה. תר”ת – תקיעה, לאחר מכן תרועה ולאחר מכן תקיעה.

אם בעל התוקע הפיק תקיעה קצרה מדי, או לא הצליח להפיק שלושה שברים שלמים, אלא למשל רק שניים; או שבתרועה הוא הצליח להפיק פחות מתשע תרועות קצרות, הוא מבצע שוב רק את אותה תקיעה (או שברים, או תרועה). אם התבלבל ותקע שברים במקום תרועה, או להפך, הוא צריך לחזור “לתחילת הסדר”, כלומר לבצע את התש”ת, או התר”ת, או התשר”ת.

בין כל אחד מסוגי התקיעות יש לבצע הפסקה קטנה כדי להבחין בין התקיעות השונות. יחד עם זאת, כאשר תוקעים “תשר”ת” לפני תפילת מוסף, נהוג לבצע “שברים-תרועה” מחוברות ללא הפסקה, ואילו בתפילת מוסף מבצעים הפסקה בתשר”ת בין השברים לתרועה.

אין לדבר בשעת התקיעות

בבקשה להזהיר את הילדים לפני תחילת 30 התקיעות הראשונות שאין מדברים עד לסיום הסבב, ורבים מקפידים שלא לדבר עד לסוף תפילת מוסף שבה משלימים בחישוב כולל 100 תקיעות. אם אתם לא בטוחים לגבי דיני תקיעת שופר, רצוי להתייעץ עם רב בית הכנסת או עם רב השכונה.

“מגפת הקורונה גרמה לזינוק של כמעט פי-שלושה במספר השופרות שנקנו לפני ראש השנה, בהשוואה לשנה רגילה”, את הדברים אומר שלומי, מחברת ” שופרות מהדרין יודאיקה”.

לדבריו, “מול הביקוש הענק לשופרות עבור השוק הישראלי, יש צניחה דרסטית במספר השופרות שמיועדים לחו”ל. בגלל הקורונה התיירות פסקה לחלוטין, וכל השוק הענק של קניית שופר כמזכרת מארץ הקודש, פשוט נעצר. לכן היקף העבודה כמעט לא השתנה, ובחודשים האחרונים התמקדנו בייצור שופרות עבור השוק המקומי”.

גרף של 5 שנים ניתן לראות את העלייה בחיפוש המילה shofar שופר בשנת הקורונה באזור ישראל.

הרוב המוחלט של השופרות הנמכרים בארץ ובחו”ל עשויים מקרניים של כבש-בוגר המכונה אַיִּל, ונא לא להתבלבל עם אייל שגם מהקרניים שלו מייצרים שופרות עבור חלק מיהודי מרוקו. יהודי תימן נחלקים בין אלה שמעדיפים שופר שעשוי מאייל לבין שופר שעשוי מקרן ענקית ומסולסלת של אנטילופה, ממין המכונה “קודו גמלוני”. יש גם מעט שופרות שמיוצרים מקרניים של צבי וראם, ובעל החיים הכשר היחיד שמקרניו אסור להכין שופר הוא הפר.

“בעבר הקפידו יהודי אשכנז להשתמש בשופר שטוח שמפיק קול שמזכיר יבבה, והאגדה אומרת שהדבר נועד כדי שבדרך לבית הכנסת, יהיה אפשר להחביא את השופר בצמוד לגוף מבלי שיבלוט”, “אבל כיום רוב האשכנזים עברו לשופר קצת יותר מסולסל, עם פתח רחב שמפיק קול יותר חזק. חלק מהמרוקאים ממשיכים להשתמש בשופר שטוח שאותו ניתן לזהות לפי הקצה המשונן שלו”.

איפה משיגים קרניים של אנטילופה?

“ראם ואנטילופה גדלים בדרום-אפריקה, נמיביה בוטצואנה ומספר מדינות נוספות באפריקה, ויבוא שלהם כמובן מחייב אישור מיוחד. הרוב המוחלט של שופרות מיוצרים מכבשים, ולכן השופרות מגיעים ממצרים, מרוקו וטורקיה” במדינות אלו “אוהבים לאכול שווארמה מכבש, ואת הקרניים קונים מהם כדי להכין שופרות”.

כך תבחרו שופר כשר, בלי שיעבדו עליכם

שופר כשר עולה בדרך כלל החל מ-100 שקלים, ומחירו של שופר-תימני או מעוטר יאמיר לסכום של 700 שקלים. אם רואים שופר מאוד זול, ייתכן שזה שופר שהודבק בסין משני שופרות, או שהיה בו חור שנסתם, או שעבר תהליך של ציפוי בלכה. כל הדברים האלה פוסלים את השופר, ולכן ההמלצה הטובה ביותר היא לקנות בחנות מוכרת, עם תו כשרות.
בניגוד לתפילין פסולים שאינם נחשבים למצוות תפילין עבור האדם שהניח אותם, שופר פסול מחטיא את הקהילה כולה,
זו סיבה מצוינת להקפיד מאוד שהשופר בו מוציאם את הרבים ידי חובה יהיה שופר למהדרין לא כל חשש פסול.