“יודעי תרועה” מדריך לבחירת שופר ואימון לתקיעות מושלמות

“אשרי העם יודעי תרועה”

קניית ‘שופר טוב’ הינה משאלה של הרבה אנשים, שרוצים לתקוע בשופר בביתם, לבעלי חיוב או לנשים שכידוע “קיבלו על עצמם מצוות תקיעת שופר” או בעלי תקיעה ששנה שעברו חפו פניהם מול הקהל כשנעמדו ולא נשמעו מהשופר קולות ברורים או צלולים או בכלל.
חסידי חב”ד נוהגים אף לצאת לשטח ולזכות אנשים רבים מעמך בית ישראל במצוות היום בראש השנה “יום תרועה” אחרי שתקענו כמה ‘סטים’ של תקיעות ליהודים ב’מבצעים’, הם חשים שלמרות שהתקיעות הן ‘קול פשוט’, נדרש מאמץ לא-פשוט כדי להשמיעם בלא חריקות.
וכך מוצאים את עצמם מאחלים לעצמנו לשנה הבאה להשיג שופר קל ונוח לתקיעה.
עבר החורף וכמעט כלה הקיץ, ולקראת ראש השנה נכנסים לחנות תשמישי קדושה הקרובה אלינו, מביטים ב’קופסת המציאות’ המוצבת בכניסה ומנסים לנחש איזה שופר ‘יתלבש’ טוב על הפה.

האם מחירו הגבוה של השופר משקף בהכרח את טיבו? בהחלט לא! ב’קופסת המציאות’ נקבע מחירו של השופר בעיקר לפי גודלו ויופיו החיצוני, ולאו דווקא בהתאם לקלות התקיעה בו.
שופר יקר לא בהכרח מפיק תקיעות ‘חלקות’, ולהיפך לפעמים שופר איל גדול מעבר למידה 5 ( 40-44 ס”מ) אף מעייף את התוקע יתר על המידה, כך שהמלצת המומחים של שופרות מהדרין יודאיקה לרוב בעלי תקיעה או לתוקעים הרבה מאוד פעמים בעלי מבנה גוף ממוצע ואורך נשימה סטנדרטי היא על שופר ממוצע ולא ענק (40 ס”מ עד 59 ס”מ – מידות 5-6-8) ולא מעבר, למעט חריגי מבנה הגוף והנשימה שיכולים לתקוע בשופרות ענק מבלי להתעייף.

עוד כדאי לזכור, שהקושי הגדול הוא דווקא ב’זמן אמת’ של התקיעות בבית הכנסת, אז, פעמים שהמתח גורם לשפתיים להתכווץ ואיכות התקיעה נפגעת.

בחירת שופר טוב ‘בשבילך’ דורשת בדיקה בנחת וביישוב הדעת, על כן כדאי לעשות זאת במתינות ובלי לחץ של זמן.

להלן מוגשים כמה כללים חשובים ( הכללים מבוססים על נסיונם של ‘בעלי-תקיעה’ שונים, ראה ספר ‘שופרא דשופר’ של הרב שמעון בוקסר ועל ניסיון המומחים של שופרות מהדרין יודאיקה)
שיוכלו להנחות אתכם כיצד לבחור את השופר ‘שלכם’, איך ‘להתאמן’ על התקיעות, ועוד טיפים מועילים:

בחירת השופר

1. כשרות: יש לקנות שופר ממקום מושגח הלכתית (ללא פיקוח – יתכן שהיה בשופר סדק או נקב שסתמו אותו באופן הפוגע בכשרותו, דבר שלא תמיד ניתן לזיהוי בעין רגילה).

2. מיון: כשעומדים בפני ערימת שופרות, כדאי לתקוע תקיעה קלה בכל אחד מהם, וכל שופר שנראה לנו ‘קל’ יחסית – להניח בצד לבדיקה נוספת.[לתשומת לב: לא כדאי לתקוע הרבה ‘תקיעות-ניסיון’ בכל שופר, כי אחרי עשר דקות מתעייפים ושוב הבדיקה אינה תועלתית]. 
המומחים של שופרות מהדרין יודאיקה עוסקים במלאכת ייצור השופר, עיבודם, ומיון והסינון מבוצע הדק היטב בכל השנה כולה בכדי לייצר לקהל הרחב סולת נקיה ומזוקקת בכדי למנוע בזבוז זמן מיותר של ניסוי ותהייה מיותרים, ואכזבה מבחירות שגוית שמקורן חוסר ניסיון.   

3. לאחר המיון הראשון נחזור ונבדוק את השופרות שהנחנו בצד, ועכשיו – באמצעות תקיעת תשר”ת.
נבחן האם התקיעות קלות ו’חלקות’. לא הרבה שופרות ‘יעברו’ בדיקה זו.
[שימו לב: בנסיון זה לא להתמקד רק ב’תקיעה’, יש לוודא שהשופר קל גם ב’שברים’ ו’תרועה’].

4. תוך כדי תקיעה, כדאי להטות את השופר לצדדים שונים ולראות האם כל הטיה קטנה משנה את קולו באופן קריטי, אם כן – כנראה לא יהיה ‘קל’ לתקוע בו שלושים קולות ברציפות.

5. שופר עם קול צלול וטוב, אך אני מתקשה לעשות בו ‘תקיעה גדולה’ במשך כ-10 שניות – אינו מוגדר ‘שופר קל’ בשבילי.

6. שופר קטן – בדרך כלל אינו קל לתקיעה, וגם קולו חלש ולא מתאים לקהל גדול, כעיקרון המלצת המומחים של שופרות מהדרין יודאיקה לשופר ביתי לפחות במידה 3 ( 30-34 ס”מ ), ושופר לבעלי תקיעה או לתוקעים לציבור כמה פעמים על מידה 5 ואילך עד 8 וכנ”ל.

7. שופר עם פייה קטנה מאוד קשה לתקיעה.

8. שופר עם קול חזק (בדרך כלל עם פייה רחבה) – דורש נשיפה מאומצת. מי שצריך לתקוע הרבה תקיעות (כגון ב’מבצעים’) כדאי שיעדיף שופר עם פייה בינונית וקול עדין.

9. טיפ: כדאי להימנע משטיפת השופר בנוזל. הדבר גורם להיווצרות סדקים, והרס המרקם הפנימי של השופר. 

כמובן שכשאתם רוכשים שופר אצלנו בשופרות מהדרין יודאיקה, כל מלאכת הבחירה הופכת להיות מאוד פשוטה, יחד עם השופר תקבלו שירות של בחירת השופר המדויק והמותאם לשפתיים שלכם בהתאמה אישית, כך שגם לאחר שנים לא תוכלו להפרד מהשופר “שלכם” שהותאם במיוחד בשבילכם. 

אימונים על התקיעות

1. במהלך חודש אלול מומלץ להקדיש 10 דקות ביום לאימון (כדאי גם להתייעץ עם בעל-תקיעה מנוסה על אופן אחיזת השופר ומיקומו על השפתיים).

2. שיפור מיומנות התקיעה בא על ידי אימון על ‘תקיעה’ פשוטה באורך 8-10 שניות לפחות (כדי שבראש השנה נוכל לתקוע 4-5 שניות בקלות).

3. ‘תקיעה ארוכה’ נעשית על ידי נשימה עמוקה והוצאת האוויר באיטיות (מהבטן, לא מהחזה). כדאי להתאמן כמה פעמים ביום על החזקת האוויר כ-4 שניות והוצאתו בצורה אחידה במשך 10-20 שניות.

4. יש כאלה שמסוגלים לתקוע בשופר ‘שלהם’ רק בזווית מסוימת. להם מומלץ להתאמן בחודש אלול גם על ניתוק השופר מהפה בין התקיעות ומציאת הזווית ‘הנכונה’ במהירות, או אימון על “תרועה” שהיא התחלות רבות של “תקיעה” גם תשיג את אותה מטרה.

5. טיפ: לפעמים הקושי בזמן התקיעות נובע בעיקר מ’פחד קהל’. 1. אפשר ומומלץ להתאמן גם על ‘לא להתפעל מהעולם’ 2. תרגילי נשימות טרום התקיעה לפחות 3 נשימות גם ירגיעו את התוקע, 3. לזכור שהשופר הוא רמקול ולכן לדבר את התקיעה ולא לצעוק אותה שאז המאמץ ישמע לכל.

בזמן התקיעות

1. תקיעות ‘חזקות’ מעייפות מהר. אם יש צורך דווקא בתקיעות חזקות, כדאי לא להאריך בהן. אם רוצים דווקא תקיעות ארוכות, מומלץ לתקוע ‘חלש’.

2. כדאי להימנע מלחיצת השופר אל השפתיים, הדבר עלול לגרום לדימומים. מומלץ לאחוז את השופר באחיזה קלה.

3. יש לשמור על שפתיים לחות ולקנות כהרגל קבע את לחלוח השפתיים בזמן התקיעות בכדי שהקול שנוצר מהם – שהוא מהותו המזוקקת של קול השופר, באמצעותו השופר מתרגם את צרצור השפתיים לקול ( רמקול ) – יצא בנקל.

4. כדאי לא להאריך בתקיעות יותר מהדין (למעט ‘תרועה’ שמנהגנו להרבות בה), כדי לא להתעייף מהר וגם שהקול לא ישתנה. 

במידה ותרצו לסקור את כלל השופרות בכדי להבין יותר על השופרות אותם אתם תבחרו בעצמכם, כנסו למדריך לבחירת שופר. 

כחלק מרכישת השופר בשופרות מהדרין יודאיקה, תקבל מתנה מיוחדת – סט ספרים דיגיטליים בנושאי מומחיות בתקיעת שופר וסט נוסף של ספרים בהלכות תקיעת שופר, וגם הדרכה מעשית מודפסת ומתומצתת עם סדר תקיעות שופר,  עם הספרים המדויקים הללו, תוכל ללמוד את יסודות תקיעת השופר, ולשפר את מיומנויותיך וידיעותיך בצורה מקצועית, בכדי שתגיע לאלול או ראש השנה מוכן ומיומן במלאכת התקיעות ( עליה אמרו חז”ל שהיא “חכמה ואינה מלאכה” ר”ה כט: )  ברמה הגבוהה ביותר. 
הזדמנות כזו אינה ניתנת בכל מקום! 
נצל את ההזדמנות הזו והצטרף לקהל הלקוחות המרוצים של שופרות מהדרין יודאיקה. 

שיעלו ויתקבלו התקיעות ברצון, ובקרוב נשמע את השופר הגדול עליו נאמר “יתקע בשופר גדול”!