ימים נוראים ראש השנה ויום הכיפורים

המושג יָמִים נוֹרָאִים מופיע במקורות שונים, החל מספרות ימי הביניים, בשלוש משמעויות קרובות, העוסקות כולן בקשר לראש השנה ויום הכיפורים בלוח העברי: במשמעות המצומצמת ביותר:
ראש השנה ויום הכיפורים. במשמעות רחבה יותר: הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, המכונים ‘עשרת ימי תשובה’ (מא’ עד י’ בתשרי). במשמעות הרחבה ביותר: כל ימי אמירת הסליחות החל מחודש אלול. כל התקופות הללו מסמלות שלבים בתהליך הולך וגובר של חשבון נפש, צדקה, תשובה ובקשת סליחה וכפרה.

צילום: תמר הירדני
חפצי קודש לימים הנוראים, במוזיאון היהודי שליד בית הכנסת הגדול של בודפשט השופרות מצד שמאל נשלחו לשופרות מהדרין יודאיקה לבדיקת תקינות ואישור סוג הקרן לפני הכניסה למוזיאון בקישור ניתן לראות תיעוד שלהם בזמן הבדיקות אצלנו.

משמעות הביטוי
המלה “נורא” משמעותה, בהקשר זה, מטיל אימה או מעורר יראת כבוד, והיא משקפת את מסורת ישראל לפיה דן בימים אלה בית דין של מעלה בגורלו של כל אדם. המושג נורא מושאל מכמה פסוקים בתנ”ך בהם מופיע התואר “נורא” כתואר לאל: “כי ה’ עליון נורא מלך גדול על כל הארץ” (תהילים מ”ז), “ומראהו כמראה מלאך האלוהים נורא מאוד” (שופטים י”ג).
מקור המושג
המונח “ימים נוראים” נמצא לראשונה אצל המהרי”ל, ושם הוא מתייחס לראש והשנה וליום הכיפורים בלבד.
בספר המנהגים שלו אנו מוצאים: “בכל שנה ושנה בסוף חדש אלול ימי סליחות של ימים הנוראים מתחילין ביום ראשון…”, ומאידך הוא כותב “אם יחייהו השם יתברך עוד להתפלל ימי-הנוראים, אז היה רוצה לשנות הרבה מלות בתפילה”.
תחולת המושג “ימים הנוראים”
המושג ‘ימים נוראים’ במשמעותו הרחבה כולל את האפשריות דלהלן: ימי הסליחות שלפני ראש השנה. ראש השנה. עשרת ימי תשובה המכונים גם “בין כסה לעשור” בשל מקומם בלוח העברי. “שבת שובה” (או “שבת תשובה”), השבת בין ראש השנה ליום כיפור. ההפטרה של שבת זו, שעיקרה הפסוקים בספר הושע, פרק י”ד פסוקים ב-י, מתחילה בפסוק: “שובה ישראל עד ה’ אלוהיך”. נוהגים שבשבת שובה דורש הרב לפני בני הקהילה בענייני תשובה וסליחה. יום הכיפורים. הושענא רבה – יש מנהגים בהושענא רבה הדומים לימים הנוראים, למשל שימוש במנגינות של ראש השנה ויום הכיפורים בתפילות, ולבישת הקיטל בקהילות אשכנזיות. כאמור, בחלק מהמקורות, המושג ימים נוראים כולל את ראש השנה ויום הכיפורים בלבד. כך למשל מתייחס לרוב המושג “תפילות הימים הנוראים” לתפילות ראש השנה ויום כיפור ולא לתוספות של עשרת ימי תשובה. בערוך השולחן, אורח חיים תקפ”א ד’, כתוב שאין לאבל להתפלל בימים נוראים לפני העמוד ומהשוואה למשנה ברורה נראה שהכוונה אך ורק לימי ראש השנה ויום כיפור.
מקורות אחרים כללו בימים הנוראים גם את ימי אמירת הסליחות מחודש אלול. אצל המגן אברהם הדבר כתוב בצורה מפורשת: “נראה דמיום ראשון של סליחות ואילך מיקרי ימים נוראים לכל…”.

אף יהודים שאינם רגילים לפקוד את בתי הכנסת במהלך השנה, נוהגים רבים מהם להגיע לבית הכנסת במהלך הימים הנוראים על מנת להתפלל. בתשובות הצמח צדק( צמח צדק, אבן העזר קיז ) מופיע אזכורים שונים לכך שבימים נוראים היו רבים מגיעים לבתי הכנסת, ובתשובה אחת הוא מספר אף על דוחק שהיה בעזרת הנשים בימים הנוראים (צמח צדק, אורח חיים כ).
בהלכה מצוין שכשיש מניין מצומצם אסור לאדם להיעדר בימים נוראים או לחלופין עליו לשכור מישהו במקומו כדי שיהיה במקומו מניין ( שו”ע הרב או”ח נה ) יש המחלקים את המועדים המוזכרים בתורה ל”ימים נוראים” (ראש השנה ויום כיפור) בהם מעוררים את האמונה בבכייה ומרירות, ו”ימי שמחה” (שלוש הרגלים) בהם מעוררים את האמונה בשמחה וריקודים.
לימים הנוראים יש מנגינות מיוחדות לתפילה, ובנוסח אשכנזי גם לקריאת התורה.