חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

רבי ישראל מסלנט

כ"ה שבט הילולת רבי ישראל ליפקין מסלנט.

שתף את הפוסט

“כל עוד הנר דולק אפשר לתקן”


 10 עובדות לכבודו:


היום אנו מציינים 140  שנים לפטירתו של הרב ישראל (בן זאב וולף) ליפקין סלנטר (ו’ בחשוון ה’תק”ע – כ”ה בשבט ה’תרמ”ג), שהיה ממייסדי תנועת המוסר שקמה בליטא במאה ה-19,תלמידיו העידו כי היה דמות מוסרית משכמה ומעלה.

1. גדול בתורה וביראה: מגיל צעיר נחשב לעילוי בזכות שכלו החריף ותפיסתו המהירה, ועוד לפני גיל 13 ידע את כל הש”ס בעל פה. לאחר נישואיו פגש את רבי יוסף זונדל מסלנט, תלמידו של רבי חיים מוולוז’ין, פגישה שהשאירה עליו רושם עז. מאז ראהו כרבו המובהק והחל נוהג בדרכיו. משהבחין ר’ יוסף זונדל כי ר’ ישראל מתבונן בדרכיו, אמר לו: “ר’ ישראל, למד מוסר ותהא ירא שמים!”

2. עורר מהפכה בישראל ושינה את פני הדור: הרב ישראל החליט שאם בידו לפעול ולהשפיע על הציבור, אינו יכול לשבת בביתו ולומר “אני את נפשי הצלתי”. הוא החליט, לאור המצב שראה בעולם, להקים תנועה גדולה שתעורר למוסר בקרב העם. “יש לעורר מתרדמה את המחשבה היבשה, יש לסלול מסילות חדשות בלב העם” (לשון הרב איסר פרנקל בספר “יחידי סגולה”). בשל כך, הציב הרב לעצמו מטרה גדולה, לעורר מהפיכה בישראל, להסב אחור את גלגל הירידה הרוחנית, ולשנות את פני הדור. אולם ידע שבלא שיכירו בגדלותו התורנית לא יוכל להשפיע, ואחר מלחמה פנימית קשה החל לגלות את עצמו. הוא היה מסבב בעיירות ודורש בפלפולי תורה, ושמו נישא בפי כל כגאון מיוחד. יחד עם שיעוריו העמוקים היה דורש בענייני יראה ומוסר, ומעורר את הציבור לתשובה.

5. הקמת “בתי המוסר”: הרב ישראל מסלנט פעל רבות להחדרת לימוד המוסר, תוך שהוא מנצל את ההכרה בגדולתו בתורה. הוא פעל להקמת “בתי מוסר” אשר יפעלו בקרב הציבור הרחב. בין השנים 1840 – 1848 שימש כראש ישיבה בוילנה. רבי ישראל היה נואם מוכשר, ודרשותיו הפתוחות לקהל הרחב משכו אלפים. דרשותיו הנלהבות על מוסר ומצוות שבין אדם לחברו עשו רושם גדול על שומעיו, ודמותו הפכה אחת הפופולריות ביותר בעיר. מרבית דרשותיו עסקו בחובותיו המוסריות של היהודי והתבססו על ספרות המוסר של היהדות – ספרים כמו “חובת הלבבות” ו”מסילת ישרים”.

6. פרץ בבכי באמצע הדרשה בעת שדיבר על סבלם של העניים: ר’ ישראל ראה את ההזנחה ביחס למצוות שבין אדם לחברו, שהן יסוד התורה, כפי שאמר רבי עקיבא על מצוות “ואהבת לרעך כמוך” שהיא כלל גדול בתורה (ספרא ויקרא יט, יח), וכפי שאמר הלל הזקן לאותו הגר: כל מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך, זוהי כל התורה כולה על רגל אחת (שבת לא, א).

בדרשותיו התאמץ לשנות את סולם הערכים של שומעיו, ולהעמידו על פי הדרכתה המקורית של התורה. דרשותיו היו חודרות לעומק הלב. הוא היה מדבר בהתרגשות עצומה, וכשהיה מתאר את סבלותיהם של העניים, היתומים והאלמנות היה ממש בוכה. ולעיתים היה נאלץ להפסיק את דרשתו מרוב התרגשות, ורק לאחר כמה דקות היה יכול להמשיך לדבר. כמובן ששיחות אלו היו עושות רושם כביר על כל שומעיהן.

7. הקפדה על צערם של יתומים ואלמנות: פעם, כששאלוהו תלמידיו לפני אפיית המצות, לאיזה חומרות ודקדוקים הם צריכים לשים לב. ענה: צריכים אתם להיזהר שלא לצעוק על היתומות והאלמנות שלשות את הבצק, שכן האיסור לענות יתום ואלמנה חמור מהדקדוקים שנוגעים לחשש חימוץ.

כדי להבין את הדרכתו צריך לדעת, שבאותם הימים היו לשים את הבצק בידיים, ובעלי המאפיות היו צריכים, תוך זמן קצר יחסית, להכין מצות לכל היהודים למשך כל הפסח. לשם כך היו היתומות והאלמנות, שלא היתה להן מלאכה קבועה, משכירות את עצמן לעבודה רצופה של כ-15 שעות ביממה. והמשגיחים, מתוך דאגתם לכשרות המצות, היו מאיצים בהן מאוד שילושו במהירות, למרות עייפותן.

8. הקפדה ב”בין אדם לחברו”: כאשר הגיע רבי ישראל לאחת העיירות לשם חיזוק המוסר, אחד העשירים הזמינו לסעודת ליל שבת. שאלו ר’ ישראל: “והיאך סדר הנהגת הארוחה בביתך? ” השיב לו העשיר: “ברוך ה’, הנני מהדר בכל ענייני הכשרות, המבשלת שלי היא אלמנה של תלמיד חכם, וגם אשתי מפקחת על עבודתה, ובשעת הסעודה אני מרבה בשירות ותשבחות לה’, ועוסק בדברי תורה, כך שהסעודה נמשכת כשלוש שעות”.

הסכים ר’ ישראל להתארח אצלו, אולם תנאי אחד התנה עמו, שכל הסעודה תנוהל על פיו, וזמנה יקוצר לפחות משעה. העשיר, שרצה מאוד לארח את ר’ ישראל, הסכים בלית ברירה לתנאיו. וכך, תיכף אחר המנה הראשונה ביקש ר’ ישראל שיביאו את המנה השנייה, ואחר כך את השלישית, וכמעט ולא הספיקו לומר זמירות ודברי תורה, וכבר ביקש ר’ ישראל לברך ברכת המזון.

לפני הזימון פנה בעל הבית לאורחו הנכבד ושאלו: “ילמדנו רבנו, איזה פגם מצאת בהנהגת שולחני, שרצית שנקצר כל כך במשך הסעודה?” ר’ ישראל לא השיב, אולם ביקש להזמין את האלמנה המבשלת, ופנה אליה ואמר: “אנא סלחי לי על אשר עייפתי אותך הערב, ובגללי נאלצת למהר ולהגיש במהירות מנה אחר מנה”. בכתה המבשלת ואמרה: “ברכות יחולו על ראש הרב, הלוואי וכבודו יתארח כאן בכל שבת. בעל הבית שלי, ישמור אותו ה’, רגיל להאריך בסעודתו עד שעה מאוחרת, ואני שפחתך, רגלי כושלות מעבודת השבוע ובקושי אני מצליחה להגיע הביתה, וילדי היתומים כבר נרדמים. הפעם אולי עוד אזכה לראותם לפני שיירדמו, ואספיק לישון ולנוח מעט מעבודתי הקשה”.

פנה ר’ ישראל אל העשיר ואמר: “זאת התשובה לשאלתך. אמנם הנהגת שולחנך נאה מאוד, אך כל זה בתנאי שאיננה פוגעת באחרים”.

9. אין להדר במצוות על חשבון אחרים: פעם כשביקר ר’ ישראל בקובנה, ראהו מארחו והנה הוא מקמץ מאוד במי נטילת הידיים. שאלו המארח: “והרי הלכה פסוקה היא שראוי להדר וליטול את הידיים בשפע, ואם כן מדוע כבוד הרב משתמש במעט מים לנטילה, והלא הכנתי למען כבודו מים בשפע”. ענה ר’ ישראל: “ראיתי והנה המשרתת צריכה להביא את המים ממרחק, והיא קורסת תחת המשא, וחשבתי שלא מן הדין להדר על חשבונם וכתפם של אחרים”.

10. מורשתו: רבי ישראל מסלנט העמיד תלמידים רבים, ומתורת המוסר שלו יצאו שיטות מוסר שונות, ובהן שיטות המוסר של התלמוד תורה בקלם, ישיבת נובהרדוק (אשר הדגישה את שפלות האדם) וישיבת סלבודקה (שדרכה הייתה “גדלות האדם”, שיש להדגיש את כוחו של רוח האדם, ולרוממה). שלושת תלמידיו העיקריים הם: הרב יצחק בלאזר – רבה של פטרבורג ומחבר הספר “אור ישראל” אודות רבו ושיטתו המוסרית; רבי נפתלי אמסטרדם; רבי שמחה זיסל זיו, “הסבא מקלם”. תורותיו קובצו לספר אור ישראל המהווה אחד מספרי היסוד בתורת המוסר בימינו.

10. ציטוטים מוסריים:

“צרכיו החומריים של זולתי הם צרכיי הרוחניים”.

“העולם אומר: אם אין יכולים לעבור מוכרחים לחזור. ואנו אומרים: אם אין יכולים לעבור – מוכרחים לעבור”.

“הרוצה להתרומם על הזולת אין לו לכרות בור לחברו, כי אם להקים רמה לעצמו”.

“כשאני רואה בעל גאווה, אני מרגיש בחילה עד כדי הקאה”.

“יותר קל ללמוד את כל הש”ס מאשר לתקן מידה אחת”.

“כל זמן שהנר דולק ניתן לתקן”.

“אם האדם לא יתבונן בעצמו, מה יועילוהו המוסרים”.

“האדם אף הוא משול לציפור. הציפור יכולה לדאות למעלה למעלה, בתנאי שתניע כנפיה בלי הפסקה. אם היא מפסיקה לרגע, הרי היא נופלת וצונחת למטה. כן הוא האדם…”

“קל ללמוד את כל הש”ס יותר מאשר לתקן מידה אחת באדם”, ובדומה לזה: “קל לחבר ספר שו”ת מאשר דף אחד במסילת ישרים”.

“תמה אני כיצד אפשר לצעוד צעד אחד בחיים בלי ש”ס? ואם לימוד- אזי לימוד בעיון, כי מי שלומד בלי עיון והבנת הדברים- מנין תהא לו יראת שמים?”

“למד בשעה זו מוסר, כי אז תלמד לדעת שיהיו לך עוד כמה שעות פנויות ללימוד התורה”~ בתגובה לשאלה מה ילמד מי שיש לו רק שעה פנויה אחת.

“אין להדר במצוות על חשבון אחרים”.

“לא כל מה שחושבים יש להביע לא כל מה שמביעים יש לכתוב. לא כל מה שכותבים יש להדפיס”.

“הכתיבה היא מהדברים הקלים ביותר- אולם קשה ממנה המחיקה”.

“העוסק בצרכי ציבור חייב לשנן לעצמו שלושה כללים ראשוניים: לא לרגוז, לא להתעייף ולהתייאש, שאין לך מחלה קשה מן הייאוש, ולא להיות קצר רוח ולרצות בגמר המעשה”.

“חולה פטור מכל מצוות התורה, ואם נותרה בידו מצווה אחת של “ונשמרתם מאד לנפשותיכם” הרי גם כאן מופיע היצר הרע ומסית לא להישמע למצווה זו”.

“מתמיד אינו דווקא זה הלומד כל היום, אלא זה שלומד כל יום”.

“טבע הוא באדם- כשהוא מטיב עם חברו הריהו נעשה אוהבו בלבב שלם”.

“מעט השכל טובע בים רצונות ותשוקות”.

“מי שישר במידות הוא גם ישר בדעות”.

“פני הדור, אמרו חז”ל, כפני הכלב. תכונתו של הכלב שהוא רץ לפני בעליו, וכשמגיע לפרשת דרכים הוא נעצר כדי לדעת אנה יפנה בעליו. כך גם המנהיגים העומדים בראש הציבור, נוהים אחרי הרחוב במקום שהרחוב יפנה אחריהם”.

“תדאג לרוחניות שלך ולגשמיות של חברך”.

רבי ישראל מסלנט נפטר בכ”ה בשבט תרמ”ג ונטמן בקניגסברג.

 יהי זכרו ברוך.
לע”נ נרצחי הפיגועים ולרפואת הפצועים, אמן.

לרכישה online אצלנו באתר היצירה של אורית מרטין
זהו ציטוט מפורסם  מרבי ישראל סלנטר שראה בחצות הליל, אור דולק בחלונו של  בעל מלאכה.
כששאל אותו, מדוע הוא עובד כל כך מאוחר ענה האיש: “כל עוד הנר דולק, אפשר לתקן”. 
רבי ישראל  הבין: ״כל עוד הנשמה בתוך הגוף- אדם יכול לתקן״…. 

מאמרים נוספים

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

אז למה אתם מחכים כנסו לחנות ותבחרו את מה שתמיד רציתם?

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. ברוכים הבאים לעולם השופרות -מבחר עצום של שופרות שלל גדלים מידות ומינים. במחירים שווים לכל כיס. כאן תמצאו שופר לכל מטרה וכל צורך אם אתה בוחר שופר כתשמיש נוי ...שופרות, שופר, שופר בבני ברק, שופרות בבני ברק, שופרות מהדרין יודאיקה, שופרות מהודרים, שופר מרוקאי, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופר בהכשר הבד''ץ, שופרות לאירועים.