כוונות התקיעה וסדר תקיעות שופר – הכנה מעשית לבעל תוקע

כוונות התקיעה – סדר ועניינים

כוונות מעכבות:

1. לשם קיום מצוות תקיעת שופר – גזירת הכתוב, כפי שמודגש בחתם סופר שזו הכוונה העיקרית.
2. להוציא את השומעים ידי חובה – לתקוע בצורה שתוציא את כל השומעים ידי חובת המצווה.

כוונות פשוטות הקשורות לשופר:

1. שופר – “שפרו מעשיכם” – תקיעת השופר מהווה קריאה לשיפור המעשים והתחזקות רוחנית.
2. תרועה – “תעיר ותריע” – ההתעוררות הנדרשת בימים אלו: “עורו ישנים משנתכם.”
3. גימטריות:
   • האות ש בגימטריא היא “אלקים” במילוי (אלף, למד, הי, יוד, מם).
   • האות פ בגימטריא “אלקים.”
   • האות ר בגימטריא מתגלגלת מבטאת את המילה “אלקים” בכל שלבי כתיבתה.

כוונות נסתרות:

1. לעורר רחמים על השכינה – לבקש רחמים על גלות השכינה כתוצאה מעוונותינו, תוך קבלה לעזוב את החטא ולהשתדל לקבל קבלה אחת, אפילו קטנה.
2. צורת השופר – צרה בהתחלה ומתרחבת, רמז לפסוק “מן המצר קראתי קה” שמדבר על התרחבות וישועה.
3. שופר בגימטריא “אלקים” – האותיות ש’ ו-פ’ מסמלות את שם ה’ במילוי, והאות ר’ מתגלגלת לשם ה’.
4. האדמת פני התוקע – באותו הרגע מתגלה אור גדול, ולכן ראוי לא להסתכל בפניו בזמן התקיעה.
5. בתקיעה ראשונה – לעורר חסד – לעורר את האדם לשוב בתשובה. בשברים ובתרועה מבקשים למתק את הדינים.
6. שופר כעצם הבהמה – מלכות ה’ מגיעה ממקום נמוך, ולכן יש עניין מיוחד בשימוש בשופר.

כוונות פשוטות בתקיעה:

1. קיום ציווי ה’ – מצוות תקיעת שופר היא ציווי ישיר מהרמב”ם.
2. פחד מיום הדין – “היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו” (רס”ג ורמב”ם).
3. בלבול השטן – אחד התפקידים של השופר הוא לבלבל את השטן.
4. תפילה ובכי – השופר משמש כאמצעי לתפילה ולבכי לפני ה’.
5. זכר לעקדת יצחק – השופר מזכיר את העקדה ומעורר רחמים.
6. המלכת ה’ – “ותרועת מלך בו” (רס”ג).
7. בריאה חדשה – השופר מזכיר את בריאת האדם על ידי נפיחת רוח חיים.
8. שפרו מעשיכם – קריאה לתשובה והתעוררות רוחנית.
9. זכר למעמד הר סיני – קבלת התורה מחדש.
10. זכר לגאולה – תקיעת השופר מסמלת את קיבוץ נדחי ישראל ותחיית המתים.
11. ענווה – השופר מזכיר את הפסוק “מן המיצר קראתי קה.”
12. צרות ואויבים – התקיעה מזכירה את אויבי ישראל (שמריעים במלחמה).
13. מלחמה בשטן – התקיעה היא הכרזת מלחמה נגד השטן.
14. זכר לדברי הנביאים – השופר מזכיר את קריאת הנביאים לעם ישראל.

סדר התקיעות:

1. חסד, גבורה, מלכות, רחמים – תקיעה ראשונה מסמלת חסד, שברים – גבורה, תרועה – מלכות, והתקיעה האחרונה מסמלת רחמים.
2. צדיק, חטאים, תשובה – התקיעה הראשונה מסמלת את הצדיק שלא חטא, השברים והתרועה מסמלים את החטאים, והתקיעה השנייה מסמלת את החזרה בתשובה.
3. מאה תקיעות – כנגד מאה פעיות של יולדת ביום הרת עולם.
4. שלושים תקיעות דמיושב – כנגד אברהם, שלושים דמעומד כנגד יצחק, שלושים דחזרה כנגד יעקב, ועשר האחרונות כנגד דוד המלך.

וידויים:

• 30 ראשונות (דמיושב) – כנגד אברהם אבינו, מבטאים חרטה על עבודה זרה ומסתעפיה (כעס, זלזול בתפילה) ומכוונים לעולם העשייה.
• 30 שניות (דלחש) – כנגד יצחק אבינו, מבטאים חרטה על גילוי עריות ומסתעפיה (גאווה, שמירת עיניים) ומכוונים לעולם היצירה.
• 30 שלישיות (דחזרה) – כנגד יעקב אבינו, מבטאים חרטה על שפיכות דמים ומסתעפיה (שז”ל, הרמת יד, הלבנת פנים) ומכוונים לעולם הבריאה.
• 10 אחרונות – כנגד דוד המלך, מבטאים חרטה על לשון הרע והדיבור (מחלוקת וביטול תורה) ומכוונים לעולם האצילות.