עולם השופרות

סוגי שופרות הכשרים לתקיעה? איזה סוגי שופרות קיימים? מהיכן מגיעות הקרניים? כמה סוגים קיימים? והאם יש הבדל בצליל? סקירה כללית. 

שופר איל 

האיל הוא כבש בוגר תנו דעתכם להבדל בין איָיל  ( Cervidae ראה תמונה למטה  )   ובין אַיִל ( Ram )  האייל שייך למשפחת הצבאים. 
מה ההבדל בין אַיִל לאַיָּיל? אַיִל (ayil)  – (עם חיריק באות יוד) זכר הכבשים. אַיָּיל (ayal) הוא הזכר של האיילה. הבן של האייל והאיילה הוא עופר איילים, קרני האייל הן גרמיות (עצם), בעוד שקרני הפריים הן קרניות (עשויות מקראטין, החומר ממנו עשויות הציפורניים שלנו). 
שופר מקרן אַיִל בו אנו מצווים לתקוע בקרנו לכתחילה, רוב  הקהילות ובתי הכנסת משתמשות כיום בשופר זה, זכר לאילו של יצחק, בעקידת יצחק עלה אותו איל לעולה במקומו והוא אות למסירות נפש בלתי נתפשת של אבינו אברהם ויצחק בנו, שעד היום אנו מזכירים לרחמים בשעת הדין את איל זה. 

שופר איל בסגנון ספרדי-אשכנזי
השופר הנפוץ ביותר, בעל ידית ארוכה שעברה יישור, בשל אורך הקידוח הארוך יחסית צלילו גבוה וחד. 

שופר איל תימני

מיוצר לפי דעת הרמב”ם והרס”ג לדעת הרמב”ם יש להקפיד על איל דווקא והוא לעיכובא, ודעת הרס”ג שאין לשנות את צורתה הטבעית של הקרן. השופר לא מיושר אלא נחתך קצת לפני החלל של הקרן ובעל מהלך קדח קצר ולכן מתאפיין בצליל נמוך ועמוק בד”כ. לרוב גם לא עובר עיבוד חיצוני כלל והקרן נשארת טבעית לחלוטין.

שופר מרוקאי

 שופר שטוח מקרן איל שהכנתו מסובכת ואורכת זמן רב. מקורו עוד בימי האינקוויזיציה בספרד אז נאלצו היהודים להסתיר את דתם ומנהגיהם והיו משטחים אותו כדי שיהיה קל להסתרה מתחת לבגדים. בגלות ספרד הגיעו חלק מהיהודים לצפון אפריקה וחלקם למזרח אירופה. במרוקו התפתחה תעשיית שופרות ענפה ומשם קיבל את שמו, אך ניתן למצאו גם בקהילות יהודיות בפולין, גרמניה, ועוד.

שופר בבלי

משתמשים בו בקהילות הכורדית, העיראקית, האיראנית והבבלית. זהו שופר בעל צורה מיוחדת המתאפיינת בשופר קצר ומעוקם במיוחד. השופר עובר עיבוד למחצה. הוא אינו עובר חימום כדי ליישרו, אך עובר ליטוש והברקה שמשווים לו מראה דקיק וצליל גבוה. השופר מעובד בצורה עדינה מאוד מה ששומר על הייחודיות של קול בס.

שופרות בהכשר בד”צ והרב לנדא

שופרות בהכשר בד”צ הם שופרות איִל שעוברים את כל שלבי הייצור והבקרה כמו שאר השופרות מלבד העובדה שבשלב הקדיחה נמצאים משגיחים של הבד”צ  המשגיחים מפקחים על תהליך הקדיחה ומוודאים ששום שופר אינו נפסל. לאחר מכן, לאור מנורה חזקה וזכוכית מגדלת, הם בוחנים כל שופר באופן קפדני, מדובר על פיקוח כל שעת הייצור, על השופרות שעוברים את הבדיקה בהצלחה מודבקת מדבקה עם בר-קוד והולוגרמה (למניעת זיופים) כמובן שכל תהליך הבדיקה ופיקוח המשגיחים מייקר את מחיר השופר, קיים הכשר של בד”ץ ירושלים והבד”ץ יורה דעה בדיקה ולא פיקוח תוך כדי הייצור, עם מחירים זולים יותר.

שופר קודו אנטילופה – דישון או תימני 

  כל השמות מתייחסים לאותו שופר הקודו הוא מין של אנטילופה שחיה בחלק הדרומי של יבשת אפריקה. קרן זו יכולה להגיע לאורך של כ 150 ס”מ והיא מרשימה בגודל בצבע ובצליל. הקרן מתאפיינת בצליל עמוק בגלל נפח האוויר הגדול שבתוכה וכן בטונים שונים שניתן להפיק ממנה, בד”כ 2-3 ולעיתים אף יותר.

התימנים נהגו לתקוע בקרן זו מאחר והיה להם יותר קל להשיג את הקרניים הללו מאלה של האיל, הסיבה שהוא נקרא בפי העם שופר תימני היא עדותו המהימנה של ר’ יעקב ספיר שכתב ( מסע תימן עמוד רא’) ” ובכל ארץ תימן תוקעים בשופר של יעל, ארכו כשתי אמות, ומפולתני כאשר הוא בראש היעל וקולו גדול ומרעיד יותר משל איל”.

הרב יחיאל מיכל שטרן מצטט בספרו את הרב שלמה מחפוד שמדובר “בשקר גס” מכיוון שלדעת הרמב”ם שהתימנים כידוע קיבלו את פסקיו, איל לעיכובא ויש להקפיד על איל דווקא במצוות תקיעת השופר בראש השנה, לדבריו, מדובר בעמי ארצות שנהגו כך בטעות ורק בתקיעות רשות של מוצאי כיפור נהגו בקרן קודו (השופר כהלכתו עמ’ לא) עכ”ד.

ואולי כוונתו של ר’ יעקב ספיר בארץ תימן על קהילות אתיופיה שכידוע מאז שעלו לארץ מקפידים על מסורת בקרן קודו דווקא, מסורתם עוד לפני בית ראשון, לפני אמירת ר’ אבהו (מסכת ראש השנה דף טז:) על ההקפדה והסיבה על קרן איל.

שופר יעל

 היעל היא מין של עז הרים בעלת אזור תפוצה נרחב כולל ישראל. בגלל שזו חיה מוגנת השגת הקרניים היא קשה ואפשרית רק לאחר מוות טבעי של החיה. הקרן עצמה מרשימה ובעלת יופי מיוחד. צליל השופר גם הוא מיוחד ונשמע כמו חצוצרה בעלת צליל עמוק.
קיימת מחלוקת הלכתית בחז”ל לגבי סוג השופר הנהוג בכל מועד. רבי יהודה למשל, פסק שביום הכיפורים של יובל תוקעים בשופר יעל ובראש השנה בשופר איל. רבי לוי פסק שיש לתקוע בשני המועדים בשופר יעל. 
יש דעה במשנה (ראש השנה פרק ג משנה ג) שבראש השנה תוקעים בשל יעל (ובתעניות בשל איל). להלכה גם בראש השנה עדיף לתקוע בשל איל כדי להזכיר עקידת יצחק, אמנם אם אין של איל אפשר לתקוע בשל יעל (ר”ה כו:)

יעל

חשוב לדעת! כל הקרניים שלנו המשמשות אותנו לשופרות הינן תוצר לוואי של אכילת הבשר של החיות עצמן.
החיות אינן נשחטות בשביל הקרניים שלהן