חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

 ‘פסוק לי פסוקך’

 'פסוק לי פסוקך'. מגזין שופרות מהדרין יודאיקה Shofarot Mehadrin Judaica מאמרי תוכן ואקטואליה במעגל השנה ➡

שתף את הפוסט

לע”נ האחים אשר מנחם ויעקב ישראל פלאי הי”ד

בחלק המחשבתי דברי הרבי זצ”ל שופכים אור בנושא היסודות העמוקים של ילדי ישראל באמונה וביטחון בצור עולמים.

איתא במדרש ( אסתר רבה פ”ז יז ) “בשעה שנחתמו אותן האגרות ונתנו ביד הָמָן , ויבוא שמח הוא וכל בני חבורתו ופגעו במרדכי שהוא הולך לפניהם , וראה מרדכי שלשה תינוקות שהיו באים מבית הספר ורץ מרדכי אחריהם , וכשראה המן וכל חבורתו שהיה רץ מרדכי אחרי התינוקות הלכו אחרי מרדכי לדעת מה ישאל מרדכי מהם , אל תירא מפחד פתאום כיון שהגיע מרדכי אצל התינוקות שאל לאחד מהם פסוק לי פסוקיך : אמר ליה ומשואת רשעים כי תבוא, פתח השני ואמר אני קריתי היום ובזה הפסוק עמדתי מבית הספר עוצו עצה ותופר , פתח השלישי ואמר ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבול אני עשיתי דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל ואני אשא ואני אסבול ואמלט , כיון ששמע מרדכי כך שחק והיה שמח שמחה גדולה”.
מרדכי פגש ברחוב ילד יהודי – ושאל אצלו : ״פסוק לי פסוקיך״ , כלומר , איזה פסוק בתורה הוא הפסוק שלך (״פסוקיך״), הפסוק שעמו אתה חי והולך לאורו? נענה הילד ואמר: ״אל תירא מפחד פתאום ומשואת רשעים כי תבוא״ – זהו הפסוק שעמו הוא חי!

אמנם, כדי להראות לכל העולם שהעובדה שילד יהודי חי עם הפסוק ״אל תירא גו׳״ אינה מקרה מיוחד במינו אצל ילד זה דווקא , או אצל חלק מילדי ישראל בלבד , אלא זוהי הנהגתו של כל ילד יהודי – הנה לאחרי שהילד הראשון הכריז את הפסוק שלו , ״פתח השני ואמר : אני קריתי היום ובזה הפסוק עמדתי מבית הספר , עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו א־ל״ .
כאשר פוגשים ברחוב עוד ילד יהודי , מכריז גם הוא את הפסוק שלו – ״עוצו עצה ותופר גו׳״. וכדי להראות דבר גדול יותר, שעניין זה הוא באופן של ״חזקה״, דבר קבוע ונצחי – ״פתח השלישי ואמר : ועד זקנה אני הוא וגו ‘ ואני אסבול ואמלט״ , (שעל ידי זה נפעל התוקף ד״חזקה״ שהיא בשלשה פעמים בנוגע לתוכן דשני פסוקים הראשונים , שהרי הילד השלישי אמר את הפסוק שלו לאחרי ששמע את שני הפסוקים שנאמרו על ידי ילדים שלפניו. ובזה מוכיחים לכל העולם כולו, שהנהגתם הקבועה של ילדי ישראל היא – שגם כאשר פוגשים אותם ברחוב , ללא כל הכנה מוקדמת )
שהרי ילדים אלו לא ידעו שמרדכי יאמר להם ״פסוק לי פסוקיך״ , שאז הייתה שהות בידם להתכונן מראש, יש ביד כל אחד מהם פסוק שלו, שתוכנו – שאין לפחד משום דבר המנוגד ליהדות , מכיוון ש״עמנו א־ל״, ובוודאי ש״אני אסבול ואמלט״. וכאשר מרדכי ראה שילדי ישראל נמצאים במצב כזה – ״שחק והיה שמח שמחה גדולה״ , בידוע שבכוחם של ילדי ישראל שהולכים ברוח התורה תתבטל בוודאי גזירת המן…..

ביאור העניין בפרטיות יותר: הסדר ששלושת הפסוקים , ” אל תירא גו ‘ ” , ” עוצו עצה ותופר גו ‘ ” , ” ועד זקנה גו’ ואמלט” – הוא בהתאם לסדר המאורעות שהיו בימי הפורים, ובזה – שלשה מצבים שונים: עצם הידיעה שבחצר המלך ישנו שר ששמו “המן גו’ האגגי” מזרעו של עמלק שהיה ידוע בשנאתו לעם ישראל – יכולה לעורר ” פחד ” מ ” שואת רשעים ” העלולה לבוא בעטיו של המן , וזאת – עוד לפני שהמן דיבר ויעץ לגזור גזירות על בני ישראל , אלא כאשר הדברים הם עדיין במחשבתו בלבד – ” מחשבת המן ” .
ועל זה בא הפסוק הראשון : ” אל תירא מפחד פתאום ומשואת רשעים כי תבוא ” , שתוכנו – שלילת פחד מדבר העלול לבוא כו’. כאשר מחשבתו של המן מתגלה בדיבור , שמדבר ומתייעץ עם שרים אחרים וכיוצא בזה , ובא אל אחשוורוש ומציע לו לגזור גזירה על בני ישראל כו’ ככל פרטי הדברים המסופרים במגילה אזי בא הפסוק השני : ” עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל ” , שתוכנו – ביטול והפרת עצות שכבר הועלו בדיבור “עוצו עצה גו’ דברו דבר”  כאשר דבריו של המן נתקבלו אצל אחשוורוש – להיותו ” מלך טיפש ” , עד שנחתמו האגרות ) אודות הגזירה ( בטבעת המלך – אזי בא הפסוק השלישי : ” ועד זקנה אני הוא וגו ‘ ואני אסבול ואמלט ” , שתוכנו – שגם במצב כזה מציל הקב”ה את בני ישראל וממלט אותם מן הרעה ( קטע משיחת הרבי יו”ד אדר שני, רשימת השומעים בלתי מוגה. תו”מ התשד”מ ח”ב ע’ 5519 )

בחלק ההלכתי ננסה להבין את דברי המדרש בהיבט של ההכרעה המעשית בעולמינו על סמך סימנים מיסטיים

בהלכות קוסם מעונן ומנחש נפסק שאין שואלים בגורלות, משום שנאמר “תמים תהיה עם ה” אלקיך”. איך בדברי חז”ל שאמרו לתינוק “פסוק לי פסוקך”, ולפי זה קבעו כיצד לנהוג, ובשו”ע נפסק שאין בזה ניחוש, וצריך ביאור גדר הדבר.

א. מסורת מקובלת מהגר”א לערוך גורל על ידי תנ”ך, ובמשך דורות רבים השתמשו גדולי ישראל ב”גורל הגר”א” כדי לדעת כיצד לנהוג בשאלות שעמדו בפניהם.

ב. השימוש ב”גורל” באמצעות התנ”ך גם בתקופות קדומות להגר”א.

ג. השימוש בגורל מופיע בתנ”ך: בקביעת שני השעירים ביום כיפור, חלוקת הארץ, לכידת עכן, במעשה יהונתן ויערת הדבש, בהטלת יונה לים ועוד.

ד. בהלכות קוסם מעונן ומנחש נפסק שאין שואלים בגורלות, משום שנאמר “תמים תהיה עם ה” אלקיך”. ונשאלת השאלה, מדוע הותר השימוש ב”גורל הגר”א”.

ה. מצינו בדברי חז”ל שאמרו לתינוק “פסוק לי פסוקך”, ולפי זה קבעו כיצד לנהוג, ובשו”ע נפסק שאין בזה ניחוש, וצריך ביאור גדר הדבר.

ו. לפי זה דנו הפוסקים באלו אופנים הותר לסמוך על פסוקים העולים בגורל, ואין בזה חשש איסור שאלה בגורלות.

ז. השימוש ב”גורל הגר”א” כעצה ולא כהוראה, ובאופן שנמלך בגורל בינו לבין עצמו לצורך, ולא כהנהגה לרבים.

א. מסורת מקובלת מהגר”א לערוך גורל על ידי תנ”ך, ובמשך דורות רבים השתמשו גדולי ישראל ב’גורל הגר”א’ כדי לדעת כיצד לנהוג בשאלות שעמדו בפניהם – ראה סיכום המסורות השונות בדרכי השימוש ב’גורל הגר”א’, עובדות נפלאות על השימוש שנעשה בו על ידי גדולי ישראל והתשובות הקולעות שקיבלו – בספר ‘הגאון החסיד מוילנא’ . והעולה מן הדברים, שגדולי ישראל נזהרו לא להשתמש בגורל לעיתים מזומנות, וגם כשהשתמשו בו, נעשה הדבר בחרדת קודש ובהכנות מתאימות.

סיפור מרגש נוסף אודות ‘גורל הגר”א’ מובא בספר ‘איש חסיד היה’  על חייו ופועלו של הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין, שזיהה י”ב חיילים מתוך ל”ה חללי השיירה לגוש עציון [שלא ניתן היה לזהותם], על פי ‘גורל הגר”א’, ועל סמך זיהוי זה הובאו לקבר ישראל בהוראת הגרצ”פ פרנק שאמר שיש לסמוך על הגורל. במקרה אחר מסופר על האדמו”ר מצאנז-קלויזנבורג, שעשה גורל [אמנם לא גורל הגר”א] וכולם ראו בחוש את יד ה’ בגורל זה .

יחד עם זאת, בספר אורחות רבנו הקהילות יעקב מובא שהסטייפלער לא עשה ‘גורל הגר”א’. ובנו, הגר”ח קנייבסקי ביאר זאת משני טעמים: [א] לא ידוע בדיוק איך לעשותו. [ב] אין לסמוך על גורלות, וכפי שנאמר בתורה ‘תמים תהיה עם ה’ אלקיך’.

ב. יצויין, כי השימוש ב’גורל’ באמצעות ספר תנ”ך היה גם בתקופות קדומות להגר”א, כפי שמביא בספר גורל הגר”א . אף רבי חיים ויטאל זי”ע, חיבר ספר ‘גורל קודש’ שעוסק בענייני גורלות, שמטרתו חיזוק האמונה.

עוד יש להזכיר כי עצם השימוש בגורל מופיע בתנ”ך – בקביעת שני השעירים ביום כיפור, חלוקת הארץ, לכידת עכן, במעשה יהונתן ויערת הדבש, בהטלת יונה לים ובקביעת סדר הכהנים בהקרבת הקרבנות. ומכאן שגם בתורה יש מקור נאמן להסתמך על גורל כקביעה פסוקה שאינה ניתנת לשינוי [ולכאורה גם בדיני נפשות, כפי שהיה ביונה].

ג. והנה בפרשת שופטים אסרה התורה לקסום קסמים, לעונן ולכשף [עי’ ברש”י ביאור עניינים אלו] – ויסוד איסורים אלו מפורש בכתוב ‘תמים תהיה עם ה’ אלקיך’, ופירש רש”י: “התהלך עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות, אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות ואז תהיה עמו ולחלקו”. ונפסקו דינים אלו בטור ושו”ע יורה דעה בהלכות קוסם מעונן ומנחש.

והבית יוסף הביא בשם הספרי [בהערה צויין, כי לא נמצא בספרי שלפנינו, אולם התוס’ במסכת שבת (קנו, ב ד”ה כלדאי) כתבו דין זה בשם הספרי] שאין שואלים בגורלות, שנאמר ‘תמים תהיה עם ה’ אלקיך’ , וכן נפסק בשו”ע .

ומעתה נשאלת השאלה, מדוע הותר השימוש ב’גורל הגר”א’ – והרי לכאורה זהו שימוש בגורלות ומחקר אחר העתידות, שנאסר משום ‘תמים תהיה עם ה’ אלקיך’.

ד. ונראה בביאור הדברים על פי המסופר בגמרא אודות כמה תנאים ואמוראים שביקשו מהתינוקות [ילדים קטנים] “פסוק לי פסוקך”, כלומר, שהתינוק יגיד פסוק כלשהו, ועל פי הפסוק שהקטן אמר ידעו מה לעשות או מה שיקרה.

במסכת גיטין  מסופר על רב ששת [שהיה סגי נהור] שחפרו לו גומא וכיסוה במחצלת כדי שיפול בה, וכשהזמינוהו לנוח עליה, ראה זאת רב חסדא וסימן לרב ששת בקולו, ומיד פנה רב ששת לילד קטן ואמר לו “פסוק לי פסוקך” ואמר לו הילד “נטה לך על ימינך או על שמאלך'”, ואז שאל רב ששת את משמשו מה אתה רואה, אמר לו מחצלת שטוחה, ביקש ממנו רב ששת שילך מסביבה. כשיצא רב ששת מהמקום שאלו רב חסדא מנין ידע להיזהר, השיב לו רב ששת מהסימן שעשה לו ומהפסוק שציטט הילד.

ובגמרא בחולין  מסופר שרב היה בודק במעבורת בספינה – אם המעבורת הגיעה במהירות היה יוצא לדרך ואם התקשה במציאת המעבורת לא היה יוצא. שמואל היה בודק בספר – אם היה אם יוצא לו פסוק טוב או לא, ורבי יוחנן היה בודק בינוקא, דהיינו בילד קטן, שהיה מבקשו לומר פסוק ולפי תוכנו של הפסוק שאמר הילד היה לומד מה עליו לעשות.

ובמדרש  מסופר על מרדכי שלמד מהפסוקים שאמרו לו התינוקות שאין לחשוש מגזרותיו של המן.

וכן נפסק להלכה בשו”ע (יו”ד סי’ עט סע’ ד;) “מותר לומר לתינוק פסוק לי פסוקך”. וכתב הט”ז (ס”ק ג) “הוי כמו נבואה קטנה”, והש”ך (ס”ק ה) כתב: “משמע דעת הרב והפוסקים דאפילו לעשות מעשה ולסמוך עליו לעתיד על הפסוק מותר דחשיב קצת נבואה“. 

ומתוך כך נבוא לדון באלו אופנים הותר לסמוך על פסוקים העולים בגורל, ואין בזה חשש איסור שאלה בגורלות.

ה. החיד”א מביא בחיבורו שיורי ברכה על שו”ע יו”ד  מדברי מהר”י קאשטרו שכתב “דלכו”ע מותר לפתוח בתורה כדי לראות הפסוק העולה, כי היא חיינו”. וראיה לדבר, מדברי חז”ל (פסיקתא דרב כהנא, ילקוט משלי; ) “אם ביקשת ליטול עצה מן התורה הוי נוטל”. ועוד הביא החיד”א בשם רבי אליהו מאני (רבה של חברון, מחבר ספר שבט מוסר) שכקיבל מרבותיו, שהיו רוצים לעשות איזה דבר והיו מסופקים אם לעשותו אם לאו, היו “מתייעצים עם התורה“, דהיינו נוטלים חומש או תנ”ך, והיו למדים מהפסוקים שמצאו בו מה לעשות – כעין ‘גורל הגר”א’. וסיים: דרז”ל הורו בה דהגם שאין שואלים בגורלות דכתיב תמים להיה, כגון זה שרי“.

ומבואר כי פתיחת חומש או תנ”ך לצורך מציאת “עצה” מהתורה היאך לנהוג ומה לעשות, היא בכלל “פסוק לי פסוקך”, שמותר. וזו הסיבה שהותר לעשות את ‘גורל הגר”א’. [ויתכן שההסבר הוא, מכיון שהכל הוא מכח התורה ולא מכוחות חיצוניים [גורלות או קסמים וכיו”ב] הרי זה בכלל כל מציאות טבע הבריאה וכוחותיה ששורשם בתורה, כמבואר בהרחבה בהקדמת הרמב”ן לפירושו על התורה. וכשמוצא רמז על ידי פתיחת תנ”ך מה לעשות, זהו בגדר של “נבואה קטנה”, אשר יסודה בתורה הקדושה, ומותר]. והוסיף החיד”א בשו”ת חיים שאל שאין להקשות על כך מהמבוא בשם הרמב”ם שאסר לפתוח חומש על דרך גורלות הגויים, כי הרמב”ם אסר רק עשיית גורלות בחומש לרבים, כדרך הגויים המחסרים על הפתחים לעשות גורלות לנשים ואנשים, אך להתייעץ עם התורה בינו לבין עצמו מותר, וסיים החיד”א: “והכי חזינן לרבנן קשישאי שפותחים הספר בצר להם כמו גורל”.

[ועי’ בספר קמח סולת  שהביא מנהג לקרוא בשמות לילדים על פי מה שפותחים חומש ומוצאים בו שֵם. ועי’ בספר טעמי המנהגים  ביאור למנהג לומר “פסוק לי פסוקך”, ומה שבדורות אחרונים נוהגים לעשות גורלות בחומש. והביא בשם ספר נוצר חסד שביאר את מאמר חז”ל “הפוך בה והפוך בה דכולא בה ובה תחזי”, שכשהיו שואלים את רבי ישראל בעש”ט זי”ע איזו שאלה היה פותח איזה ספר זהר או גמרא וכיוצא בזה ולומד, ואחר כך היה משיב לשואל, ואמר שאור שברא הקב”ה היה אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו והיכן גנזו הקב”ה לצדיקים בתורה’ וכשאדם הצדיק לומד תורה לשמה אז הוא צופה מסוף העולם ועד סופו. וזהו ‘ובה תחזי‘, באור שבתורה הקדושה המאיר מסוף העולם ועד סופו, עכ”ד].

ו. הגר”מ שטרנבוך דן בספרו תשובות והנהגות  בשאלה “אם מותר לשאול נשים שמסתכלות בכף היד ואומרות על ההווה והעתיד”. ובתשובתו כתב, שכל האיסור בקוסמים ומנחשים ובגורלות הוא רק אם בוטח בהם, אבל “כשאינו בוטח בהם אלא רוצה לידע מזלו כדי להתחזק בתשובה ומעשים טובים אינו אסור מן הדין“, אך מכל מקום אין ראוי לעסוק בזה. כלומר, האיסור לשאול בגורלות הוא רק כהוראה שתולה את עתידו ב”גורל”, אבל כשעושה גורל כעצה להכריע בין שני צדדים שאין לו הכרעה, מותר. [והביא בשם חמיו שבכל דבר שהיו לו שני צדדים  היה עושה לפי הגורל והיה אומר ‘ה’ מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי’, ושאל את החזו”א אם מותר והשיב שמותר כי אינו מקבל הדברים אלא כעצה]. ולכן פסק שאף שאין איסור לשאול ולחקור אצל המסתכל בכף היד [הגם שיש לחכמה זו עיקר בתורה כמו שמובא בזוה”ק] מכל מקום יש לדעת שאצל ישראל הכל תלוי בתפילה ומעשים טובים

[וקצת יש להעיר על דבריו, ממש”כ הגר”מ שטרנבוך עצמו בספרו ‘טעם ודעת’ על התורה  שהגורל עונה כראוי רק למי שמקבל על עצמו למלא אחר הכרעת גורל – משמע שמקבל הגורל כהוראה למעשה, ולא רק כעצה בעלמא].

ז. סיכום הענין – ראה בהרחבה בשו”ת וישב הים  דבריו שיש ג’ מיני גורלות:

[א] גורל לחלוקת שותפים שנעשית בכח הסכמת הצדדים לבירור חלקם, וזהו היתר גמור.

[ב] גורל לחייב אדם על מעשה שעשה וכדומה [כמו במעשה של עכן ויהונתן] אינו מועיל אלא אם כן נעשה בכח רוח הקודש. וכן כאשר נעשתה חלוקה או בירור על ידי גורל פי ציווי ה’ בתורה [חלוקת הארץ, שני שעירים ביום כיפור] או במאמר נביא שתוצאותיו על פי ה’ ואסור להרהר אחריו.

[ג] גורל הנעשה לברר עתידות אסור משום ‘תמים תהיה עם ה’ אלקיך’, כפי שנפסק בשו”ע.

וכן מותר לומר לתינוק ‘פסוק פסוקך’, כמו שנפסק בשו”ע, ולכן גורל על ידי פתיחת חומש או תנ”ך כגורל הגר”א – הוא בכלל היתר זה, ואין בו איסור שאלה בגורלות.

קרדיט הלכתי אתר עולמות לימוד בעיון 


מאמרים נוספים

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

אז למה אתם מחכים כנסו לחנות ותבחרו את מה שתמיד רציתם?

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות