שבעה עשר בתמוז הוא יום תענית לזכר כמה מאורעות פורענות שאירעו בו, ובראשם בקיעת חומת העיר ירושלים לקראת חורבן בית המקדש הראשון והשני, ביום זה מתחילים שלושה שבועות של אבלות לזכר החורבן הנקראים ימי בין המצרים.
בביאת המשיח, ייהפך שבעה עשר בתמוז – עם כל הצומות – ליום שמחה ומועד, בעזרת ה'.
אירועי היום :
במשנה- נמנים חמישה מאורעות שבגללם נקבע י"ז בתמוז ליום צום:
א. שבירת הלוחות – בחג השבועות, זמן מתן תורתנו, ירד ה' על הר סיני ונתן לנו את התורה. למחרת, בשביעי בסיון, עלה משה למרום כדי לקבל את הלוחות הקדושים עם עשרת הדברות. ארבעים יום ישב בהר ושמע מה' את כל התורה וביאורי המצוות. ארבעים יום אלו נסתיימו בשבעה עשר בתמוז, ואז ירד משה מן ההר כשבידיו הלוחות. אולם אז ראה שבני ישראל חטאו בחטא העגל, ואז השליך את הלוחות מידיו ושברם.
ב. ביטול קרבן התמיד – את קרבן התמיד היו מקריבים בבית המקדש, מדי יום ביומו, כבש אחד בבוקר וכבש אחד בין הערבים, בתור קרבן עולה. כשצר האוייב על ירושלים ובית המקדש, ולא היתה אפשרות להביא כבשים לקרבן התמיד, היה הכרח להפסיק ולבטל את הקרבן היומיומי הזה. היה זה בשבעה עשר בתמוז.
ג. בקיעת חומות ירושלים – בימי בית המקדש השני שמו הרומאים מצור על ירושלים, ובשבעה עשר בתמוז הבקיעו הרומאים – תחת פיקודו של טיטוס הרשע – את חומות העיר, התפרצו לתוך עיר הקודש והחלו להחריבה.
למרות שהמצור בבית המקדש הראשון הובקע בט' בתמוז, התענית היא בי"ז, מפני שעיקר החורבן העכשווי החמור לנו הוא חורבן הבית השני אך בירושלמי מובא כי לפי האמת גם בחורבן בית המקדש הראשון היתה הבקעת המצור בי"ז, ומרוב הצרות טעו בחשבון
ד. שריפת התורה – שרף אפוסטמוס הרשע את התורה.
ה. העמדת צלם בהיכל – ביום זה הועמד צלם עבודה זרה בהיכל בית המקדש. בתלמוד ירושלמי חולקים אמוראים אודות צלם זה – לדעה אחת הוא הועמד על ידי המלך מנשה בזמן בית המקדש הראשון, ולדעה שניה הוא הועמד על ידי היוונים בזמן בית המקדש השני.
אנו מאחלים לעם ישראל שימים אלו יהפכו לימי שמחה וששון וגאולה.
כמו שכתב הרמב"ם: “כל הצומות הללו עתידים ליבטל לימות המשיח; ולא עוד, אלא שהם עתידים להיות יום טוב ושמחה. שנאמר, כה אמר ה’ צבאות, צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים”.
שנזכה לשמוע את השופר הגדול של המשיח שיגאל אותנו גאולה נצחית כמו שנאמר בישעיהו ( כז יג ) וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָ͏ִם.
אמן.
