Search
Close this search box.
Search
Close this search box.

שופר חרדה או שמחה

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...
Picture of הרב דוד ברוורמן

הרב דוד ברוורמן

מרצה בכיר בערכים

שתף את הפוסט

מוחו הקודח של האדמו”ר מטשאקווא, הרה”צ רבי מאיר הלברשטאם זצ”ל, בעזרת ליבו החם לקיום מצוות, הגה רעיון הזוי כיצד להביא שופר למחנה ‘סוסבנה’ לתפילות ראש השנה תש”ד, בליבה של השואה האיומה. וכך מספר רבי מאיר: “בערב ראש השנה בחסות החשיכה, חתכתי את חבל הפעמון שהיה תלוי במחנה, והפעמון נפל ונשבר. בפעמון זה היה קצין המשטרה מצלצל כל בוקר, ומודיע לאנשי המחנה כי הגיע הזמן לצאת לעבודה.

“עתה, כאשר נשבר הפעמון, שלחתי להודיע לקצין המשטרה שיש ביד סבי חצוצרה, ועד שיתוקן הפעמון הוא מוכן להתנדב ולהריע בחצוצרה ולהעיר את אנשי המחנה לעבודתם. הקצין קיבל את הרעיון, וסבי הרה”ק רבי סיני הלברשטאם מז’מיגרד זצ”ל, שיבח אותי מאוד על המבצע החכם ואמר: ‘הנה מה שאמרו חז”ל ‘תקיעת שופר חכמה ואינה מלאכה”.

   פרשתנו פותחת במילים: “אתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה’ אֱלֹוקיכֶם” רש”י מביא את דברי המדרש. “למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות(הכתובות בפרשת כי תבוא) ? לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים הוריקו פניהם ואמרו: מי יוכל לעמוד באלו?! התחיל משה לפייסם: “אתם נצבים היום” הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כליה והרי אתם קיימים לפניו”.

יש להתבונן בדברי הפיוס . א. לכאורה היה משהרבינו  צריך לומר להם: כך צריך להתייחס לקללות. תבינו שזה ענין רציני. אך כאן משה אומר להם: אל תדאגו. לא יקרה לכם כלום. הנה, גם עכשיו אתם נצבים לפני השם למרות כל הדברים הרעים שעשיתם. אך כאן   דבריו  מוציאים את העוקץ מהקללות. כביכול אין צורך לדאוג, זה לא יקרה באמת…וכי הקללות הכתובות  בפרשת כי תבוא הם איום סרק בעלמא? משל למה הדבר דומה לאב מזהיר את בנו השובב בהזהרות חמורות לבל יסתכן בפעלוליו, האם יכולה לבא אמו ולומר לבנה: בני, אבא רק רוצה להפחידך, הוא לא באמת מתכון לממש את האיום…  עובדה, שבעבר השתובבת והוא לא עשה לך כלום!…. האם זה נכון? האם זה חינוכי? ב. לדאבון לב המציאות ההיסטורית הוכיחה שכול הקללות התממשו במהלך ההיסטוריה עד לאחרונה שבהם רח”ל כיצד זה מסתדר עם דברי הפיוס?

מיישבים המפרשים  שהדגש במדרש הוא במילים: “הוריקו פניהם”. שפירושו בגמרא: חיוורון וחולי, משה רבינו שׂם לב שבני ישראל הפכו את הטפל לעיקר שהרי ברור לכול שהדין והקללות אינם מטרה לעצמה, מטרה ההזהרות הם כדי להשמיע לישראל את חומרת הזהירות מחטאים והשלכותיהם, אך  העם שׂם את הדגש על העונשים ולא את הסיבה לבואם. הפחד מאותם עונשים נהיה לחרדה משתקת. ע”כ אמר לישראל: עליכם להבין שמטרת הקללות היא שלא נגיע אליהן… השי”ת מזהיר אותנו בדברים אלו כדי שלא נתחייב כליה חלילה. המטרה היא חסד ורחמים. בגלל שהקב”ה אוהב את ישראל – הוא מוכיח אותם. כפי הנאמר במשלי: “טוֹבָה תּוֹכַחַת מְגֻלָּה מֵאַהֲבָה מְסֻתָּרֶת” (כ”ז, ה’). התוכחות הן ביטוי לאהבת השם את ישראל. ע”כ “התייצבו” את הגדש שׂימו בבקשה על שמירת הקשר עם הקב”ה דרך קיום המצוות.

בזוה”ק מובא, שכשנאמר בתורה המילה: “היום“, יש כאן רמז  לראש השנה .כלומר הפסוק: “אתם נצבים היום” טמון  בו רמז  לסגולת היום. לבוא אל הימים הללו מהמבט המשולב של נמיכות קומה מול אימת הדין אל מאידך עם יציבות נפשית בידיעה שאנו נשפטים אצל אבא שהוא גם המלך, הדין בא כדי שנהיה ראויים לרחמים – שהם המטרה שאליה אנו צועדים.

שילוב זה אנו מוצאים במצוות היום: “שופר” יש שופר של חרדה ויש שופר של שמחה .מחד נאמר בנביא עמוס: (ג ‘ו’ )  “אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ” בפסוקים אלו מדבר הנביא על שופר של חרדה ומלחמה. לכן בשמיעתו נחרדים האנשים. כן מוצאים אנו בנביא יחזקאל (ל”ג א’) המדבר על הצופה שתפקידו להזהיר את העם. אם הצופה: “רָאָה אֶת הַחֶרֶב בָּאָה עַל הָאָרֶץ וְתָקַע בַּשּׁוֹפָר וְהִזְהִיר אֶת הָעָם”. ישנם פסוקים רבים בסגנון זה בתנ”ך.

לעומת זאת יש בדברי הנביאים וגם בדברי התורה תקיעה ותרועה של שמחה. (שמואל ב פרק ו יד) כשדוד המלך מעלה את ארון ברית השם לירושלים. “וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז לִפְנֵי ד…’ ודָוִד וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל מַעֲלִים אֶת אֲרוֹן ד’ בִּתְרוּעָה וּבְקוֹל שׁוֹפָר“. הרי זה שופר של שמחה.

כן גם לעתיד לבא. בספר ישעיה (פרק כז יג) “וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לַה’ בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלִָם”. כן בספר תהילים יש פעמים רבות שאנו פוגשים תקיעת שופר של שמחה. (צח) בימי הגאולה. “הָרִיעוּ לַה’ כָּל הָאָרֶץ פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ: זַמְּרוּ לַה’ בְּכִנּוֹר בְּכִנּוֹר וְקוֹל זִמְרָה: בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ ה'”. וכאלה רבים.

          נשאלת השאלה האם השופר של ראש השנה הוא שופר של חרדה או של שמחה?

נאמר בגמרא  בראש השנה (לג)  שסדר התקיעות הוא כמו של יבבות – בכיות. וכך כתוב שם במשנה: “שיעור תקיעה כשלש תרועות, שיעור תרועה כשלש יבבות”. הגמרא  שם דנה במקור לתקיעות של יבבות. אומר אביי כי הפסוק המגדיר בתורה על ראש השנה הוא: “יום תרועה יהיה לכם'” מתרגם התרגום: ‘יום יבבא יהא לכון’. ויבבה זו- בכיה. יש להתבונן בדברים מדוע ראה  התרגום אונקלוס לתרגם את המילים :”יום תרועה” – יום של יבבה ולא יום של שמחה?

 מוסיפה הגמרא שיבבות אלו  דומות  ליבבות שיבבה אימו של סיסרא כפי המובא בספר שופטים: “בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא”. ומסיק מכך בעל התוספות שאנו תוקעים מאה תקיעות בראש השנה מפני אותן יבבות שיבבה אמו של סיסרא! פלא פלאים מה יש ביבבותיה של אמו של אותה רשע?!   

מי היה סיסרא, ועל יבבה אמו? סיסרא הגיבור אמיץ היה ובעל כוח עצום בלתי ניתן לתיאור. כאשר היה מרעים בקולו על חיית השדה, לא הייתה מוצאת עוז בנפשה למוש ממקומה, אלא הייתה עומדת עד אשר ניגש לתפסה.

כבן שלושים כבר כבש את כל העולם בכוחו. היה נעמד מול חומת האויב, מרעים בקולו החזק – והחומה היתה קורסת!

במלחמה נגד ישראל לא הסתמך סיסרא על כוחו האדיר בלבד. הוא יצא למלחמה ועימו תשע מאות רכב ברזל וארבעים אלף ראשי גייסות – ארבעים אלף מפקדים אשר תחת פיקודו של כל אחד מהם נתון גייס שלם! צבא אדיר! מיליוני חיילים!

מלחמותיו של סיסרא היו קצרות… שלוש שעות… ארבע שעות… כשהגיעה השעה השישית, החלה אמו לדאוג! רגילה הייתה שבנה שב מהמלחמה לאחר שלוש או ארבע שעות, וכעת כבר עברו שש שעות!…  “מדוע בושש רכבו לבא”, “בושש” – בא שש?

באותה שעה נעתקו מפיה מאה יבבות, נשרו מעיניה מאה דמעות.

נשאלת השאלה למי אכפת מדמעותיה של אם סיסרא, אמו של הרשע אשר ביקש להשמיד להרוג ולאבד? בנה המושחת נלחם בישראל ומצא במלחמה את מותו, והיא מייבבת… מה זה נוגע לנו?!

מבארים בעלי המוסר, אכן, בשמים עמד מלאך וספר כל יבבה ויבבה. היא יבבה, והוא רשם: “פעם אחת!” יבבה שוב – “פעם שניה”! עד שהגיע למאה יבבות. מניין זה נרשם לפני הקב”ה. עד היום עלינו ליצור זכויות כנגד אותן יבבות – מאה תקיעות נגד מאה יבבות! יש כאן מוסר השכל מרטיט ומעורר, ראו,  איזה רושם נורא עשו אותן בכיות לפני הקב”ה! ואילו יבבות היו אלו? וכי היו אלה יבבות טהורות, הנובעות מלב חם של אימא יהודייה? ההיפך הגמור! אם נתבונן בדברי הנחמה אשר הרעיפו שרותיה של אם סיסרא על ראשה, נוכל לעמוד בקלות על טיבן…

דבורה הנביאה מתארת בשירתה: “הלא ימצאו יחלקו שלל, רחם רחמתים לראש גבר, שלל צבעים לסיסרא, שלל צבעים רקמה, צבע רקמתים לצוארי שלל” (שופטים ה’, ל’). נחמתה של אם סיסרא היתה בכך שבוודאי ניצח בנה יקירה את עם ישראל, הרג את טובי בחוריו, שלל את שללם, וכעת הוא עסוק בחלוקתו, ואף נוטל את בנות ישראל הצנועות, “רחם רחמתיים לראש גבר!”

יבבותיה של אם סיסרא היו יבבות של שחיתות ונבזות מאין כמוהם !!! במקום לרחם על בנות ישראל המעונות, במקום לחוס ולבכות על בחורי החמד אשר נשפך דמם כמים על ידי בנה האכזר, היא מייללת ומייבבת על בנה המאחר לשוב…

 אולם למרות כל זאת, כוחן של יבבות אלו היה כה עז, עד שהן מהוות סכנה לכלל ישראל. כדי ללמדנו מוסר השכל  אם בכיה של אם המתחננת על שלומו של בנה, על שלומו הגשמי ועל חייו, יקר וחשוב כל כך לפני כסא הכבוד, על אחת כמה וכמה כשדמעה נובעת מלב מורתח, אשר אין בו אלא שאיפה אחת ויחידה – לנחת יהודית אמיתית…

זעקה ותחינה של אמא על רוחניות, על קדושה, על טהרה, על גידול הבנים לתורה, למצוות ולמעשים טובים – בוודאי אין ערוך לה! היא מזעזעת עולמות עליונים ונהרות של עזרה מושפעים לעולם בזכותה!

“קרוב ה’ לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת!” הקב”ה קרוב ואוזנו כרויה לשמוע את שוועתם ואת תחינתם של כל בריותיו, אך תנאי אחד בדבר: שתהיה הקריאה באמת, מעומק הלב, בכוונה טהורה ונכונה! (הרב זאב גרינוולד שליט”א)

אך יש כאן  נקודה נוספת להתבוננות  האם הבכי של אם סיסרא הוא רק של צער?

לכשנתבונן ניווכח שבבכי של אם סיסרא יש גם בכי וגם תקוה. מי שמתבונן בצער של אם סיסרא שיצא למלחמה ולא חזר רואה שיש מחד פה צער של אימא ותקווה של ניצחון.. היא מצפה שהבן שלה יחזור כמנצח. “בְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא בְּעַד הָאֶשְׁנָב מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ לָבוֹא מַדּוּעַ אֶחֱרוּ פַּעֲמֵי מַרְכְּבוֹתָיו” (שופטים פרק ה כח).

חכמותיה אומרות לה כי הוא מאחר כי הוא וחבריו לוקחים שלל. נשים יהודיות. בגדים יפים. “הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל רַחַם רַחֲמָתַיִם לְרֹאשׁ גֶּבֶר שְׁלַל צְבָעִים לְסִיסְרָא שְׁלַל צְבָעִים רִקְמָה צֶבַע רִקְמָתַיִם לְצַוְּארֵי שָׁלָל”

כל הבכי של אם סיסרא היה יכול להתהפך לשמחה ברגע אחד אם היא תראה את הבן שלה סיסרא חוזר עם שלל. זה חשוב מאוד לדעת שכך היא תקיעת השופר שלנו. יכולה להפך ברגע אחד מצער גדול לשמחה גדולה.

לכן אנו תוקעים מאה תקיעות ממש כמו הבכי של אם סיסרא. וזה כי הבכי שלה – הוא השמחה שלנו. והשמחה שלנו – היא הבכי שלה. בכי ושמחה תלויים באיזה צד אתה נמצא.

מבט מורכב זה על שופר  אנו  מוצאים במקום  אחר. לקראת סוף ימיו של דוד המלך היו אנשים שרצו להמליך את אדוניה במקום שלמה בנו של דוד המלך. דוד המלך מצווה את בניהו בן יהוידע להמליך את שלמה ולמשוח אותו בשמן המשחה. “משיח”.

“וַיִּקַּח צָדוֹק הַכֹּהֵן אֶת קֶרֶן הַשֶּׁמֶן מִן הָאֹהֶל וַיִּמְשַׁח אֶת שְׁלֹמֹה וַיִּתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָר וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעָם יְחִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה: ההמלכה הזו היא שמחה גדולה. “וַיַּעֲלוּ כָל הָעָם אַחֲרָיו וְהָעָם מְחַלְּלִים בַּחֲלִלִים וּשְׂמֵחִים שִׂמְחָה גְדוֹלָה וַתִּבָּקַע הָאָרֶץ בְּקוֹלָם”

כל אחד מבין שהשמחה הזאת הייתה אבל וחרדה גדולה לכל אלה שהמליכו את אדוניה. כל אלו שניסו למרוד במלכות. “וַיִּשְׁמַע אֲדֹנִיָּהוּ וְכָל הַקְּרֻאִים אֲשֶׁר אִתּוֹ וְהֵם כִּלּוּ לֶאֱכֹל”. הם מבינים מה קורה “וַיֶּחֶרְדוּ וַיָּקֻמוּ כָּל הַקְּרֻאִים אֲשֶׁר לַאֲדֹנִיָּהוּ וַיֵּלְכוּ אִישׁ לְדַרְכּוֹ: וַאֲדֹנִיָּהוּ יָרֵא מִפְּנֵי שְׁלֹמֹה וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ וַיַּחֲזֵק בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ”.

ראש השנה – הופכים שופר של חרדה לשופר של גאולה

לפני תקיעת שופר אנו אומרים שבע פעמים את המזמור שמדבר על שופר של שמחה. “כָּל הָעַמִּים תִּקְעוּ כָף הָרִיעוּ לֵאלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה” תקיעה ותרועה של כפים ותזמורת. “עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה ה’ בְּקוֹל שׁוֹפָר: זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ: כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל”. ( (תהילים פרק מז)

וידועים דברי הזוהר שאומר כי המזמור הזה מרמז על היפוך דין לרחמים. “עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה” זה שם של דין. “ה’ בְּקוֹל שׁוֹפָר” זה שם של רחמים. זוהי כל התפילה שלנו בראש השנה להפוך שופר של חרדה לשופר של גאולה.

איך הופכים שופר של חרדה לשופר של גאולה?

לפי האמור לעיל השאלה אם קול השופר הוא בשבילך שמחה או צער תלויה באיזה צד אתה נמצא. בצד של המלך או בצד של המורדים במלכות?

אם אתה נמצא בצד של הטובים. אתה שמח בתקיעת השופר כמו כל אלו שהיו יחד עם שלמה המלך. אם אתה עובר מהצד של המורדים לצד של משיח ה’. אתה שמח בתקיעת השופר של הגאולה. “כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ כִּנְשׂא נֵס הָרִים תִּרְאוּ וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ” מי שנמצא עם ה’ – שמח. מי שנמצא נגד – עצב. בראש השנה עוברים לצד של המלך. לכן אנחנו שמחים בתקיעת השופר הזה.

יהי רצון שנזכה השנה לשמוע את: “תקע בשופר גדול לחרותנו” שאין שמחה ממנו! שמחת הגאולה בקרוב.

כתיבה וחתימה טובה.

 

 

מאמרים נוספים

אהבת חינם, חסד, אהבה לזולת, אחווה, אהבה ללא תנאי, מצוות אהבה, עזרה הדדית, אהבת האדם, נתינה, סובלנות, צדקה, אמפתיה, אכפתיות, חברות, כבוד הדדי, תמיכה רגשית, אהבה בין אנשים, אהבה אוניברסלית, פיוס, אחדות, Unconditional love, Kindness, Altruism, Brotherhood, Selfless love, Love thy neighbor, Mutual aid, Human compassion, Generosity, Tolerance, Charity, Empathy, Caring, Friendship, Mutual respect, Emotional support, Love among people, Universal love, Reconciliation, Unity, קמעונאים, סיטונאים, שופרות, ייצור, מפעל, שיווק, תשמישי קדושה, יודאיקה, תפילה, תיק לשופר, מעמד לשופר, מנטרל ריח, עבודת יד, עץ זית, עיצוב, אומנות, סדנאות, יהודי, מתנה, עיצוב יהודי, בית, עמותות, תרומות, תפילת שחרית, תפילת ערבית, תפילת ראש השנה, תפילת יום כיפור, חגים, מזוזה, תפילין, ספרי תורה, מגילת אסתר, חנוכייה,חנוכיה, כיפה, סדר פסח, ראש השנה, סוכה, לולב, עצי תמר, פסח, שבועות, סוכות, ימים נוראים, ברית מילה, בר מצווה, בת מצווה, חתונה, מתנות לתורמים, מתנות לקהל, תפילות, חגיגות, אמונה, קידוש, הבדלה, מנורה, כוס כיסוי, קידושין, הצלת נפשות, קריאת התורה, מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for
אקטואליה ביהדות

אהבת חינם

קרא עוד »

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...