שופר, שופרות, מפעל שופרות, ייצור שופרות, מכירת שופרות, סוגי שופרות, shofar shofar horn שופר איל

שתף את הפוסט

בזמן כיבוש הארץ ע"י יהושוע הופלו חומות העיר יריחו כאשר ביום השביעי למצור סבבו שבעה כוהנים שבע פעמים את חומות העיר בעודם תוקעים בשופרות: "וְהָיָה בִּמְשֹׁךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל, כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת-קוֹל הַשּׁוֹפָר, יָרִיעוּ כָל-הָעָם, תְּרוּעָה גְדוֹלָה; וְנָפְלָה חוֹמַת הָעִיר, תַּחְתֶּיהָ, וְעָלוּ הָעָם, אִישׁ נֶגְדּו" (יהושע ו', ה')כאשר דוד מעלה את ארון הברית לירושלים נאמר: "וְדָוִד וְכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל, מַעֲלִים אֶת-אֲרוֹן יְהוָה, בִּתְרוּעָה, וּבְקוֹל שׁוֹפָר." (שמואל ב', ט"ו).
השופר הוא כלי הנגינה שמוזכר בתנ"ך יותר מכל כלי אחר – שבעים ושתיים פעמים. הוא מופיע בהקשרים של פולחן וקדושה, המלכת מלכים ומנהיגים, יציאה למלחמה, כינוס של העם, גאולה, קבורת המת ועוד.
בזמן שבית המקדש היה קיים, היו תוקעים בשופר מידי יום ואף היה מקום מיוחד שנקרא בית התקיעה שהיה ממוקם בפינה שבין הכותל הדרומי והמערבי, כך שיוכל השופר להישמע בכל העיר ובשדות הסמוכים. כמו כן, היו מכריזים על כניסת השבת בסדרה של שש תקיעות:
בתקיעה הראשונה הפסיקו הפועלים את מלאכתם.
בתקיעה השנייה הוגפו התריסים וננעלו החנויות.
בתקיעה שלישית היו מדליקים את הנר ושאר מלאכות אחרונות טרם שבת.
ולאחר מכן היו תוקעים שלוש תקיעות ברצף לבשר על כניסת השבת.
"אֵין פּוֹחֲתִין מֵעֶשְׂרִים וְאַחַת תְּקִיעוֹת בַּמִּקְדָּשׁ, וְאֵין מוֹסִיפִין עַל אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה. בְּכָל יוֹם הָיוּ שָׁם עֶשְׂרִים וְאַחַת תְּקִיעוֹת (בַּמִּקְדָּשׁ)… וּבְעֶרֶב שַׁבָּת הָיוּ מוֹסִיפִין עוֹד שֵׁשׁשָׁלֹשׁ לְהַבְטִיל הָעָם מִמְּלָאכָה, וְשָׁלֹשׁ לְהַבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל" (משנה סוכה ה', ה')
מכאן גם נוצר הביטוי "לשמש כשופר", שמשמעותו לשמש כמודיע, ככרוז.
מאז שחרב בית המקדש ובוטלה הסנהדרין, איבד השופר את משמעותו הציבורית ככרוז שמודיע על אירועים שונים. אולם תפקידו הפולחני נשמר לקיום המצווה בראש השנה (מאוחר יותר תיקנו רבנן גם במוצאי יום הכיפורים). בחלק מהקהילות תוקעים בשופר גם בחודש אלול בזמן הסליחות ובתעניות.

 

האדמו"ר מפיטסבורג אשדוד שליט"א בבחירת שופר בשופרות מהדרין יודאיקה 

רס"ג (רבי סעדיה גאון, 882-942) מגאוני בבל, מנה עשרה טעמים במצוות השופר בראש השנה

המלכת הקב"ה כשם שהמליכו מלכים – בתרועת שופר.

להזכירנו שראש השנה הוא הזמן לתשובה, אחרת אדם קורא תיגר על עצמו כמו מי שמחליט להמרות את חוקי המלך למרות שהוא מכיר אותם.

להזכירנו מעמד הר סיני ולקבל על עצמנו מה שקיבלו אבותינו על עצמם – "נעשה ונשמע".

להזכירנו דברי הנביאים שנמשלו בתקיעת שופר.

להזכיר לנו את חורבן בית המקדש ולקול שופר לבקש את בניית בית המקדש.

להזכירנו עקדת יצחק.

בשמיעת קול השופר לגרום לנו לרעוד, להיחרד ולשבור עצמנו בפני הבורא.

להזכירנו את יום הדין הגדול ולירוא מפניו.

להזכירנו קיבוץ נידחי ישראל, ולהתאוות אליו, שנאמר בו בישעיה (כ"ז י"ג) והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור וגו'.

להזכירנו תחיית המתים, שנאמר: כָּל-יֹשְׁבֵי תֵבֵל, וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ, כִּנְשֹׂא-נֵס הָרִים תִּרְאוּ, וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ. (ישעיה י"ח, ג')

הרמב"ם (רבי משה בן מימון, 1135-1204) מגדולי הפוסקים וההוגים, כותב שמעבר לכך שתקיעת שופר בראש השנה היא גזירת הכתוב יש בה גם רמז:

"עורו ישנים משנתכם, ונרדמים הקיצו מתרדמתכם, חפשו במעשיכם, חזרו בתשובה וזכרו בוראכם. אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל, הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם, ויעזוב כל אחד מכם את דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה". (הלכות תשובה, פ"ג, ה"ד)

הרמב"ם מונה מספר טעמים למצוות התקיעה בשופר:התקיעה בשופר מציינת כי ביום זה ממליכים אנו את הקב"ה למלך על כל הארץ, כי דרכם של המלכים, שעלו על כס המלוכה, היה לציין את המאורע בתקיעת שופרות. ואכן, תקיעת השופר כמבשרת מלכות ה' בעולמנו מובאת בפסוקים רבים בתפילות ראש השנה. למשל:כי ה' עליון נורא מלך גדול על כל הארץ… עלה ה' בתרועה ה' בקול שופר.

התקיעה בשופר מטרתה לעורר את זכויות האבות, ולהזכיר את עקידת יצחק ואת עמידתו של אברהם אבינו בניסיון, כפי שנאמר:אמר הקב"ה, תקעו לפני בקרן של איל, כדי שאזכור להם עקידת יצחק בן אברהם ויעלה זיכרונם לפני.

התקיעה בשופר מזכירה את מעמד הר סיני, כאשר הכריז העם למרגלות ההר פה-אחד: "נעשה נשמע!".

"מִן-הַמֵּצַר, קָרָאתִי יָּהּ; עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ". (תהלים קי"ח, ה) פסוק זה אנו קוראים לפני התקיעות בשופר בראש השנה.רבי נחמן מברסלב, בספרו "ליקוטי מוהר"ן" מסביר בצורה רעיונית שאדם תוקע בשופר מהצד הצר (מיצר) והקול יוצא מהצד הרחב (מרחב) – דבר הבא לרמז לחשיבות הגדולה שיש לתיקון דרכיו של האדם ולכך שהשופר משמש כמתווך בין האדם ואלוהיו.

לפי המשנה חייב אדם מישראל לשמוע בראש השנה תשעה קולות. שלוש פעמים מוזכרת בתורה המילה "תרועה", וכל "תרועה" צריך שתבוא "תקיעה" (פשוטה) לפניה ואחריה, כלומר סדר התקיעות שלוש פעמים: תקיעה, תרועה, תקיעה (תר"ת) – תשעה קולות.
במאה הרביעית הוסיפו שלושה קולות – שברים (שקולם נשמע כשל גניחה) בגלל חילוקי דעות שעלו ספיקות מהם הקולות המדויקים וצירופם וסך הכל תיקנו מתשעה קולות לשלושים ובשל כך אנו תוקעים את כל הצירופים:

תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה (תשר"ת) – שלוש פעמים
תקיעה, שברים, תקיעה (תש"ת) – שלוש פעמים
תקיעה, תרועה, תקיעה (תר"ת) – שלוש פעמים

כפי שהרמב"ם אומר על כך:
תרועה זו האמורה בתורה, נספק לנו בה ספק, לפי אורך השנים ורוב הגלות, ואין אנו יודעים היאך הוא: אם היא היללה שמייללות נשים ביניהן בעת שמייבבות, או האנחה בדרך שייאנח אדם, פעם אחר פעם, כשידאג לבו מדבר גדול, או שניהם כאחד. לכן אנו עושים הכול: היללה היא שאנו קוראים תרועה, והאנחה זו אחר זו היא שאנו קוראים אותה שלושה שברים.
במרוצת השנים הוסיפו ברוב העדות עוד שלושים קולות באמצע התפילה – למלכויות, לזיכרונות ולשופרות – סך הכול: תשעים; ולסיום – משלימים עוד עשרה קולות עד מאה.

סדר תקיעות שופר

מאמרים נוספים

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for
דילוג לתוכן