פורסם ב- כתיבת תגובה

חרבות ברזל – תקיעת שופר בעת צרה

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...

חרבות ברזל – תקיעת שופר בעת צרה

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...
האם קיימת מצות עשה מן התורה להריע בשופר בעת צרה?

שתף את הפוסט

זכות הלימוד לעילוי נשמת כל חיילי צה”ל, והאזרחים הקדושים שנטבחו על קידוש השם, לרפואת כל פצועי המלחמה, ולזכות כל השבויים שישובו במהרה בריאים ושלימים בגוף ונפש. 
אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה הָעוֹמְדִים בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה הָשָׁתָא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן

בימים אלו מתחוללת מלחמת חרבות ברזל מלחמה עקובה מדם בין מדינת ישראל לארגוני הטרור ברצועת עזה, שהחלה בבוקר שמחת תורה ה’תשפ”ד, 7 באוקטובר 2023.
ונשאלה השאלה האם עקב עת צרה ליעקב מלחמת חרבות ברזל, ניתן לזכות במצות עשה מן התורה, של להריע בעת צרה? 
הנה בפרשת בהעלותך נאמר: “וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרֹת וֲנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם” ( במדבר ט’ י’ ) 
נצטווינו בשתי מצוות תקיעה: לתקוע בחצוצרות בעת צרה (בעת מלחמה), וכמו כן לתקוע בחצוצרות במקדש במועדים ובראשי החודשים בשעת הקרבת הקרבנות.
הרמב”ם בספר המצוות וכן בהלכות תענית פרק א’ הלכה א’ וב’ כתב: מצות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבא על הצבור. שנאמר על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות. כלומר כל דבר שייצר לכם כגון בצורת ודבר וארבה וכיוצא בהן זעקו עליהן והריעו. ובהלכה ב הוסיף,  ודבר זה מדרכי התשובה הוא. שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן ככתוב עונותיכם הטו וגו’. וזה הוא שיגרום להסיר הצרה מעליהם עכ”ל. 
והדגיש בהלכה ד’ שהדגש הוא על חצוצרות בלבד, וזה לשונו: ומדברי סופרים להתענות על כל צרה שתבוא על הצבור עד שירוחמו מן השמים. ובימי התעניות האלו זועקין בתפלות ומתחננים ומריעין בחצוצרות בלבד עכ”ל. 
אך מרן השולחן ערוך פסק, בסימן תקע”ו סעיף יב: “כל עיר שיש בה צרה מכל אלו אותה העיר מתענה וזועקין בתפלה ומתחננין ומתריעין בשופר עד שתעבור הצרה” עכ”ל. 
וצריך להבין מה מקור דבריו הלא הרמב”ם הדגיש שבעת מלחמה או עת צרה יש לתקוע בחצוצרות ולא בשופר? 
אך נראה שמקור דברי השולחן ערוך הם דברי הגמרא בתענית דף יד: שם נאמר שמתריעין בעת צרה, ואומרת הגמרא, “ובמאי מתריעין רב יהודה אמר בשופרות ופירש”י בשופרות – היו עושין ההתרעות ולשון התרעה כמו תרועה וסתם תרועה פשוטה לפניה ולאחריה במסכת ראש השנה (דף לד.) ואהכי מתריעין בשופרות כדכתיב (במדבר י) ותקעתם בחצוצרות וגו’ תוקעין בשופרות כדי שיכניעו לבם לקול השופר ויהיו נרתעים מחטאתם.
אך זה עצמו צריך הבנה מדוע שינו חז”ל מפסוקי המקרא מחצוצרות לשופר? 
מעבר לכך תמה המגן אברהם מדוע איננו מקיימים את מצוות התרועה בחצוצרות בזמן הזה? והניח בקושיה. 
חצוצרות או שופר? 
מקורות ההלכה:  שורש ההלכה במצוות תקיעה בחצוצרות מבוארים בגמרא בראש השנה (דף כז, א).
 ומצאנו שלש שיטות בהסבר דברי הגמרא:
 1. הגמרא מביאה שרב פפא בר שמואל רצה לתקוע בתעניות בשופר וחצוצרות. הגמרא מגיעה למסקנה, שיש חילוק בדין תקיעה בשופר בין “גבולין” [שלא במקדש] לבין מקום המקדש: “מקום שיש חצוצרות (רש”י: כגון תעניות) אין שופר”. כלומר, דין התקיעה בעת צרה אינו מתקיים אלא בחצוצרות בלבד. כך גם הבין בעל המאור, ולכן הקשה על המנהג המובא בתשובת הגאונים לתקוע בתענית בשופר, שהרי מתוך סוגיית הגמרא נראה שאין לתקוע בתעניות בגבולין אלא בחצוצרות.
2. הרמב”ן (במלחמות, שם) חלק על בעל המאור, וכתב שמנהג הגאונים הסתמך על הסוגיא בתענית (הנ”ל, דף יד, א) שמתריעין בשופרות. לדעת הרמב”ן, נחלקו הסוגיות בדין תקיעות בעת צרה, אם דין התקיעה מתקיים בחצוצרות או בשופר, ולהלכה נקטו הגאונים כדעת הסוגיא בתענית שתוקעים בשופר.
 3. הרשב”א ביאר את מסקנת הסוגיה בצורה אחרת “אבל בגבולין מקום שיש חצוצרות אין שופר” שלא כדברי רש”י [שהכוונה לתעניות שבהם יש חצוצרות ולא שופר], אלא פירש שבגבולין אין צורך בשניהם [כפי שהיה במקדש] אלא תוקע באיזה שירצה, או חצוצרות או שופר. ולכן מסיק: “ומעתה בגבולין שהנהיגו בשופר שהוא יותר מצוי הרשות בידן, ובלבד שלא יביאו שם חצוצרות” [כי בחצוצרות ושופר ביחד מותר רק במקדש].
דעות הפוסקים נחלקו על-פי דעות הראשונים הנ”ל.
א. הרמב”ם פסק שאין לתקוע אלא בחצוצרות, והיינו כדעת רש”י ובעל המאור הנ”ל.
ב.השולחן ערוך פסק שיש לתקוע בשופר דווקא ולא בחצוצרות, והיינו כדעת הרמב”ן. 
ג.הרשב”א סובר שרשאי לתקוע באיזה שירצה, או שופר או חצוצרות.
וכך על פי שיטת הרמב”ם תירץ האגרות משה ( או”ח, ח”א, סימן קסט ) את קושיית המגן אברהם הנ”ל מדוע איננו תוקעים בזמן הזה כלל בעת צרה,  על פי דברי הריטב”א המסתמך על דברי הרמב”ם שהחיוב לתקוע בתענית הוא בחצוצרות בלבד. וכתב הריטב”א, שמאחר ואין לנו חצוצרות בזמן הזה, נהגו בצרפת שלא לתקוע לעולם בתענית ציבור. וכנראה על זה מבוסס המנהג בזמנינו, שאין תוקעין בשופר בעת צרה.
והנה כל התירוץ זה מבוסס על דעת הרמב”ם שחובת תקיעה היא בחצוצרות בלבד, וכפשטות לשון הפסוקים וסוגיית הגמ’ בראש השנה, אך לפי דעת השולחן ערוך שחובת התקיעה מתקיימת בשופר, עם מקור דברי הגמרא בתענית הנ”ל,  הרי שעדיין צריך עיון קושיית המגן אברהם למה כיום לא נהגו לתקוע בשופר בעת צרה?
והערוך השולחן תירץ באופן אחר, אנו סוברים שמקום התקיעות היה בתפילה בסוף כל ברכה וברכה משש הברכות שהיו מוספים בתעניות, ומכיון שבזמן הזה אין תענית ציבור בחו”ל ולא מוסיפים את הברכות הללו, אין גם מקום לתקוע [ואע”פ שהברכות וודאי הם מדרבנן והתרעה הוה דאורייתא, מכל מקום כיון שתיקנו רבנן באיזה מקום לתקוע, ממילא כשאין זה המקום, אי אפשר לתקוע].
ואכן המשנה ברורה בסימן תקע”ו סק”א הביא את דברי האחרונים: “ויש מאחרונים שתירצו דמדאורייתא מצוה זו נוהג רק בא”י וכדכתיב וכי תבואו מלחמה בארצכם וגו’ ויש שכתבו דאפשר דאף בא”י דוקא כשהיה תחת רשותינו ואפשר עוד דדוקא כשהגזרה הוא על רוב ישראל אז מ”ע לתקוע אבל בלא”ה לא [פמ”ג].
אך זה עונה רק על צרת ישראל בחו”ל ולא עונה לנו על מלחמת ישראל כמו בנושא שלנו בארץ ישראל למרות שמצב מלחמה הוכרז כל מדינת ישראל, אך האיום הוא לא על רוב ישראל אם כן לפי הסבר זה לכאורה אין מצוות תקיעה, כי רוב ישראל אינם בארץ ישראל כיום  ואינם תחת האיום.  
לעומת התירוצים הנ”ל, לפיהם מוצדק מנהגינו שאין לתקוע בשופר בזמן הזה, חידש בשו”ת תשובות והנהגות (או”ח, סימן לג) הגאון ר’ משה שטרנבוך שליט”א,  לאחר שהביא את דברי המשנ”ב בשם הנתיב חיים, שבחו”ל לא נהגו לתקוע כי מצוה זו נוהגת רק בארץ ישראל, וכתב שלפי זה בארץ ישראל החיוב הוא מדינא, והוסיף שכך נהגו לתקוע בעת צרה: “ובירושלים עיה”ק נוהגין כשהציבור מתאסף בעת צרה וזועקין באמירת סליחות, תוקעין בשופרות, ונראה דמקיימין בזה האי מ”ע”. וצריך עיון הלא המשנ”ב הסתייג גם בדברי הפמ”ג שכתב שיש תנאי של רוב ישראל, באתר דין ( בית הוראה מרכזי לדיינות מצוטטת החלת בד”ץ: 
 “מעניין לציין את החלטת הבד”צ בירושלים לקיים, באופן חד-פעמי, את דין התורה לתקוע בחצוצרות כפי דעת הרמב”ם, דהיינו לתקוע בחצוצרות כסף בתפילת רבים בעת צרה. וכך נהגו ברוב עם לפני הכותל המערבי, ביום ב’ תענית שני בתרא, י”ב אייר שנת תש”ל, בסדר תפילה מיוחד שתקעו בו הכוהנים בחצוצרות כסף מקשה” אך זה חידוש שלא מצאנו באף מקום. 
 ואכן בשו”ת ציץ אליעזר (חלק יא, סימן טז) לאחר שהרחיב בסוגיה זו, הסיק להלכה, שאין לחדש תקיעה בחצוצרות בזמן הזה.
תירוץ נוסף על קושית המג”א יש לומר על פי דברי המנחת חינוך והיעב”ץ ( מור וקציעה או”ח סימן שע”ו ) שמצות התקיעה בחצוצרות נאמרה רק על הכהנים, כפי שנאמר בפסוק ‘ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצוצרות’.
ולפי זה כתב מרן הגר”נ גשטטנר זצ”ל בשו”ת להורות נתן שמאחר וכתב בשו”ת בית אפרים שלכהנים בימינו אין דין כהונה אלא במה שהוחזקו, ומכיון שאין אנו יודעים בוודאות מיהו כהן, לא הוחזקו הכהנים לענין תקיעה בחצוצרות, ומכיון שרק כהנים תקעו במקדש, לכן אין תוקעים בזמן הזה.אך בלהורות נתן דחה תירוץ זה, כי על כל פנים מדוע שלא נקיים את המצוה מחמת הספק, שהרי אין בכך כל הפסד ובודאי עדיף מלא לתקוע בכלל.
אך יש לתרץ את דברי התשובות והנהגות, בסברה דלהלן, כשיש איום על היישוב היהודי בארץ ישראל, הוא גם איום על תושבי חו”ל שגם הם דירתם דירת ארעי שם, גם בגלל מצוות יישוב ארץ ישראל שחלה גם עליהם, ויישובם שם אינו אלא זמני בין האומות, וכן בגלל חוק השבות המקנה לכל איש מישראל אזרחות במדינת ישראל, ( מעבר לקרובי משפחה רבים שיש לכל ישראל בחו”ל גם בארץ ) הם מצווים להגן על המושבה היהודית בישראל ועל אחיהם ואם כן האחריות שלהם היא בלתי נפרדת מהיישוב כך שזה נחשב שהאיום הוא על כל ישראל, וצ”ע. 

 

 

תיעוד מתקיעת השופר בעת צרה של הרב אורי שרקי בכותל המערבי, בעת הצרה ליעקב מלחמת חרבות ברזל.”
הרב שרקי עכשיו במעמד התפילה והזעקה בכותל המערבי במעמד גדולי הרבנים בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל.
 “וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרֹת וֲנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי ה’ אֱלֹהֵיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם”.
קרדיט צילום: “ברית עולם” בראשות הרב שרקי

מאמרים נוספים

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for, AI, יום כיפור, יום הכיפורים, יום כיפורים, סליחה, כפרה, תשובה,
פורסם ב- כתיבת תגובה

שמחת החג ברגלים

judaica, Kudu Shofars, Religious Services, shofar, Shofars, אקטואליה, הלכות פורים, חג פורים, יודאיקה, מגזין שופרות מהדרין יודאיקה, מגילת אסתר, מעמד שופר, נרתיק שופר, שופר, שופר איל, שופר בבלי, שופר בבני ברק, שופר בהכשר הבד''ץ, שופר טבעי, שופר לא מעובד, שופר מעובד, שופר מרוקאי, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופרות, שופרות בבני ברק, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופרות בני ברק, שופרות לאירועים., שופרות מהדרין יודאיקה, שופרות מהודרים, שופרות קלי תקיעה, שופרים, שירותי דת #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
judaica, Kudu Shofars, Religious Services, shofar, Shofars, אקטואליה, הלכות פורים, חג פורים, יודאיקה, מגזין שופרות מהדרין יודאיקה, מגילת אסתר, מעמד שופר, נרתיק שופר, שופר, שופר איל, שופר בבלי, שופר בבני ברק, שופר בהכשר הבד''ץ, שופר טבעי, שופר לא מעובד, שופר מעובד, שופר מרוקאי, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופרות, שופרות בבני ברק, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופרות בני ברק, שופרות לאירועים., שופרות מהדרין יודאיקה, שופרות מהודרים, שופרות קלי תקיעה, שופרים, שירותי דת #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות

שתף את הפוסט

וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַה’ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה’, כִּי יְבָרֶכְךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ. (דברים טז)
שמחת החג נאמרה על שלושת הרגלים על חג שבועות ובמפורש יותר על חג סוכות, ועל חג הפסח נלמדה באמצעות היקש או ג”ש ( תוספות חגיגה דף ח’ )

בזמן שבית המקדש היה קיים, המצווה כללה חובת הקרבת שלמי שמחה (בנוסף לעולת ראייה ושלמי חגיגה) בשביל אכילת בשר בחג. בתלמוד הבבלי נאמר שלאחר שבית המקדש נחרב, יש לשמוח במועד בשתיית יין. רבי יהודה מוסיף שיש לשמח כל אחד בשמחה הראויה לו: שתיית יין לאיש, ובגדים חדשים לאשה. הראשונים נחלקו האם חיוב השמחה בשאר דברים שאינם בשר קרבן הוא חלק ממצוות השמחה דאורייתא, כדעת הרמב”ם, או שמצוות השמחה דאורייתא אינה מתקיימת אלא בבשר קרבן, ובזמן הזה השמחה בשאר דברים היא מדרבנן בלבד, כדעת תוספות. הרמב”ם פסק שגם נשים מחויבות במצווה זו.

האחרונים נחלקו האם חובת המצווה מוטלת גם על הנשים, או שהיא מוטלת על הגברים לשמח את נשותיהם.
 מחלוקת נוספת היא לגבי חיוב מצוות שמחה בראש השנה, שנחשב לחג אך אינו משלושת הרגלים.

הגר”א אומר שזו אחת המצוות הקשות בתורה, המקור לדברי הגר”א בספר דברי שלום (סטרופקוב, עמ’ לו) כתב: “אמר בשלחן הטהור דפעם אחת שאלו להגאון החסיד ר’ אלי’ מווילנא זצ”ל, הגר”א, שיאמר איזהו הוא המצוה שיותר קשה לקיימה מכל מצות שבתורה. והשיב שחקר ודרש היטב הדק עד שבירר שמצות שמחת הרגל הוא המצוה היותר קשה בקיומה מכל מצוות התוה”ק, לאשר החיוב מוטל אקרקפתא דגברא דכל בר ישראל בכל שמונת ימי החג להיות שמח וטוב לב בכל הימים ובכל הלילות שלהם בלי שום הפסק רגע, ואסור להניח בכל אותו הזמן להעלות על לבנו שום מחשבת והרהור של דאגה בשום ענין שבעולם, ושום צער ויגון לא יתערב בשמחתנו כדי שלא יבטלנו משמחה, וזה הוא דבר המסור ללב וצריך, ונחוץ לזה הרגל לחזק השמחה בלב בעבודה גדולה, וא”כ זה הוא המצוה היותר קשה בקיומה מכל מצות התוה”ק, וכן נזכה להתחזק בשמחה”.
 גם בספר ובכן צדיקים (להגר”ש דבליצקי זצ”ל) הביא בשם הגר”א, שמצות שמחת יום טוב היא המצווה הקשה ביותר. וכן בשו”ת משנה הלכות (ח”ז סי’ עח ) כתב: “ושמעתי בשם מרנא הג”א ז”ל שפעם אמר שהמצווה שיותר קשה לקיימה בכל התורה היא מצות שמחה שצריך להיות בשמחה שמונה ימים בלי הפסק”.

אך יש לומר שניתן לקיימה בהידור רב באמצעות שמחת נשים וילדים משום שאחריות השמחה עליו לשמחם “ושמחת בחגך, אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך” , כמו שביארו חז”ל במסכת פסחים קט. 
“ושמחת בחגך”, במה משמחם? ביין. רבי יהודה אומר: אנשים בראוי להם ונשים בראוי להן. אנשים בראוי להם – ביין, ונשים במאי? תני רב יוסף: בבבל – בבגדי צבעונין, בארץ ישראל – בבגדי פשתן מגוהצין.
תניא רבי יהודה בן בתירא אומר: בזמן שבית המקדש קיים אין שמחה אלא בבשר, שנאמר “וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָּׁם וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה’ אֱלֹהֶיךָ.”, ועכשיו שאין בית המקדש קיים, אין שמחה אלא ביין, שנאמר “וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ”. 

 המשמעות הפשוטה היא שבאחריותו של בעל בעמיו, לשמח את רעייתו וכן את כל הנזכרים בפסוק, והוא מקיים את מצוות השמחה, בעצם פעולתו שכהוא פועל על מנת לשמחן כך שגם אם שמחתם אינה שלימה ( כי כפי שכתב הגר”א אין זו מצווה קלה לקיום וכנ”ל)  אם מצידו נעשו פעולות הגורמות להם לשמחה התקיימה מצידו מצוות שמחת החג בשלימות.

דוגמת מה שאמרו חז”ל ע”י על שכר נשים בתלמוד התורה ברעיון דומה לכך, 

גדולה הבטחה שהבטיחן הקב”ה לנשים יותר מן האנשים – שנא’ ‘נשים שאננות קומנה שמענה קולי בנות בוטחות האזנה אמרתי’.
א”ל רב לר’ חייא – נשים במאי זכיין? באקרויי בנייהו לבי כנישתא, ובאתנויי גברייהו בי רבנן, ונטרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן.

( ברכות י”ז )

וצריך להבין מילת “יותר” הלא שכרן זהה ושווה שזוכות בשכר תלמוד תורה של הבעל למה נאמר ששכרן יותר?

אלא יש לומר, שמצד מצוות האשה היא מושלמת ללא רבב מכיוון שמצידה קיימה בבעלה את הפעולות הנדרשות המאפשרות לו ללמוד תורה כך שגם אם לא למד לשמה וכו’ מצידה הפעולה נעשתה לשמה ומצוותה שלימה, וכן לעניינו, רק הפוך מצוות הבעל שלימה בשמחת אשתו ופעולות שנגדרו על ידי חז”ל בבגדי צבעונין אשר אמדו חז”ל שמשמחות את הנשים ואת הילדים בכל הדרכים האפשריות ובכך מקיים מצוות עשה דאורייתא בהידור רב ללא חשש.
ושָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַה’ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה’, כִּי יְבָרֶכְךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ.

כך שאם על ידו ננקטו פעולות אלו גם אם הנפעלים לא שמחו כל רגע או ששמחתם לא הייתה שלימה אם פעולותיו היו שלימות לשמה במטרה לשמחם הוא מקיים את המצוות בהידור רב, כמו כן ידוע שעבודה עולם המעשה קלה יותר מעבודת הלב של שמחה מכיוון שהלב פחות מסור בידו של אדם כפעולות פיזיות כך מתקיימת מהות מצוות ושמחת בחגך בהידור רב, גדול המעשה יותר מן העושה וכו’ ויש להוסיף שמתקיימת כאן זה אלי ואנווהו ביתר שאת בשמחת אחרים יותר מאשר בשמחתו האישית.

מעבר למסר האצילי היוצא מחידוש זה, שמחת עובד ה’ במצוות שמחת החג בשלימות תביאו לשמחה פנימית כי את מצוות החג הוא מקיים באצילות ובשלימות ממש וכפי שאמרו חז”ל שעל ידי שמחת החג נמשכת שמחת החג לכל השנה וכשמתקיימת בשלימות המשכת השמחה תהיה שלימה בהתאמה.

ובזה יבוארו יותר דברי הרמב”ם שנוקט שמדובר במ”ע דאורייתא גם בימנו כיצד הקטנים נותן להם קליות ואגוזים ומגדנות, והנשים קונה להן בגדים ותכשיטין נאים כפי ממונו, והאנשים אוכלין בשר ושותין יין שאין שמחה אלא בבשר ואין שמחה אלא ביין, וכשהוא אוכל ושותה חייב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האמללים, אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש אין זו שמחת מצוה אלא שמחת כריסו, ועל אלו נאמר זבחיהם כלחם אונים להם כל אוכליו יטמאו כי לחמם לנפשם, ושמחה כזו קלון היא להם שנאמר וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם”

ולא ברור מדוע הכניס הרמב”ם דברי מוסר בין הגדרות הלכתיות וכו’ אלא יש לומר שברגע שאותו אדם לא דואג לאחרים גילה סופו על תחילתו שאין בשמחתו שמחה אצילית שהיא מהות שמחת החג ואין לו ענין בשמחה זו כי אחרת היה מהדר יותר בשמחת האחר משמחתו כך שמהות המצוות איננה. 

ובהטעמת הדברים כתב הגר”מ שטרנבוך [ראב”ד בד”צ העדרה החרדית] בספרו מועדים וזמנים : שצריך לאכול בשר קודש לקיום מצות השמחה בדווקא, כי “עיקר מצות שמחת יום טוב הוא שיתוף רוחניות בגשמיות” [ולפי זה ביאר, מדוע חיוב השמחה של נשים אינו ביין אלא בבגדי צבעונים, כי לאשה אין חיוב לשתף הרוחניות בשמחתה כמו באיש, אלא די בהנאה הגשמית].
וגם בזמן הזה הגדר הוא כן “ועל כן אין מתקיימת המצוה בהוללות או טיולים בלבד, אלא עיקרה לשתף בשמחתו אלוקינו ית”ש, וכדברי המדרש, על הפסוק נגילה ונשמחה בך, שהשמחה היא בו ית”ש” [ויסוד הדברים מפורש בלשון הרמב”ם בהלכות יו”ט פ”ו ה”כ) “ולא נצטווינו על ההוללות והסכלות אלא על השמחה שיש בה עבודת יוצר הכל”. ובמסכת ביצה אמרו בגדר שמחת יום טוב – “חלקו חציו לה’ וחציו לכם”, כפי שנפסק להלכה בשו”ע .

אמנם הרמב”ם כתב בהלכות חגיגה שחיוב השמחה ברגלים הוא בהקרבת “שלמי השמחה”, ולכאורה משמע שבזמן הזה מצות השמחה רק מדרבנן, אך בהלכות יום טוב ( פ”ו הלכה כ) ובספר המצוות כתב במפורש שגם בזמן הזה יש חיוב לקיים את מצות שמחת יום טוב “בכל מיני שמחה, ומזה לאכול בשר בימים טובים, ולשתות יין וללבוש בגדים חדשים ולחלק פירות ומיני מתיקה לקטנים ולנשים”. והוסיף: “ומה שיתחייב מהם יותר שתיית היין לבד, כי הוא יותר מיוחד בשמחה”. ובספר שאגת אריה: רבי אריה ליב גינזבורג, רבה של העיר מֶץ בצרפת, נפטר בשנת תקמ”ה) הביא את שיטת הר”ן שחיוב שמחה בזמן הזה מתקיים  “בבשר של חולין או בשאר מיני שמחות, שלא אמרו אין שמחה אלא בבשר אלא למצוה מן המובחר, אבל לא לעכב”. וכן נראה מדברי היראים שכתב שהשמחה “לא ביין בלבד אלא כל דבר שנודע ששמחה הוא לו חייב אדם לעשות”, וכן נקט להלכה בספר החינוך.

וצ”ע מהו המקור לכך שחיוב שמחה “בשאר מיני שמחה” הוא מדאורייתא גם בזמן הזה. ועוד תמה הבית יוסף על הרמב”ם , מה המקור לדבריו שיש חיוב לאכול בשר ביום טוב בזמן הזה, שהרי בגמרא נזכר חיוב יין בלבד.

שו”ת שאגת אריה, ווילנא, תרל”ד [1873]. מהדורה ראשונה. עותק רבי יוסף מנחם ליפסקי מגרודזיסק

בביאור שיטת הרמב”ם והר”ן כתב השאגת אריה כי “מצות שמחה שנצטווינו ברגל אינה שמחה פרטית אלא שמחה כללית, שמחויב לשמוח ביום טוב בכל מיני שמחה שיכולת בידו לשמוח, ולא דמי לשאר מצות ששווים בכל אדם העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט, אבל השמחה זו כל אדם ואדם מחויב לשמוח כפי יכולתו ולפי רוב עושרו. וכן אנשים בראוי להם ונשים בראוי להן. אבל אם הוא טמא [בזמן שבית המקדש היה קיים], או בזמן הזה שאי אפשר בשלמי שמחה, הרי הוא יוצא ידי חובתו בשאר מיני שמחות שיש יכולת בידו לקיימן, וסגי ליה בהכי”.

כלומר, חיוב שמחה ביום טוב הוא חיוב כללי שכל אחד צריך לשמוח כפי יכולתו ובמה שמשמחו, ומכאן החילוק בקיום המצווה בין אנשים, נשים וקטנים. ובזמן בית המקדש, הייתה מצוה מן המובחר לקיים מצות השמחה באכילת בשר השלמים.

מאמרים נוספים

כנסו לחנות ותבחרו את מה שתמיד רציתם?

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for,חג סוכות, חג שמח, שמחה, ארבעת המינים, שלוש רגלים
פורסם ב- כתיבת תגובה

הלכות ראש השנה

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for, AI
מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for, AI
הרב חנניה צ'ולק

הרב חנניה צ'ולק

מייסדה ומנהלה של עמותת עזר מציון, העוסקת בסיוע פרא-רפואי לחולים ולמוגבלים

שתף את הפוסט

*יש להכין את הנרות מערב ראש השנה גם ללילה השני, דאסור לשפשף הנר ולהחליקו ביו”ט.
*הדלקת הנרות – בכניסת ר”ה תדליק תדליק האישה נרות ככל שבת. ההדלקה בכניסת יום ב’ דר”ה תיעשה אחר צאה”כ.
*בהדלקת הנרות בלילה הראשון של ר”ה מדלקת ואח”כ מברכת ‘להדליק נר של שבת ויו”ט’ ו’שהחיינו’.
*איש המדליק אינו מברך ‘שהחיינו’ ואינו מקבל על עצמו את יו”ט (רסג ו’ – מטה אפרים תרכ”ה  ל”ג).
*בברכת ‘שהחיינו’בהדלקת הנרות בליל ב’ תכוון גם על בגד חדש שלובשת, או על פרי חדש שמונח על השולחן לפניה (ת”ר סק”ד).
מטעם זה תסמיך את ההדלקה לקידוש, כדי למעט שיהוי הזמן שבין “שהחיינו” לאכילת הפרי. 
*כשסומכת האשה ברכת שהחיינו על פרי חדש, כשסועדים בבית אחר, עדיף להדליק נרות במקום האכילה, כדי שיהיה הפרי לפניה. ואם מדליקה בביתה, תניח לפניה הפרי החדש, ואח”כ תיקח עמה לסעודה, ותאכלנו שם (הגרי”ש). 
*קידוש וסעודת הלילה – בקידוש ליל ב’ ילבש בגד חדש או יניח פרי חדש על השולחן ויברך שהחיינו, דיש אומרים שאין לברך שהחיינו בליל ב’ כי ב’ הימים ( של ראש השנה ) נחשבים ליום אחד ארוך, ואף אם אין לו פרי או בגד חדש, יברך שהחיינו. 
*פירות חדשים שרוצה לאכול בליל א’ דראש השנה לא יניחם לפניו בעת הקידוש כדי לפטרם בברכת שהחיינו, שמברך על היו”ט. 
אלא יברך עליהם ברכת שהחיינו בפני עצמה מכיוון שהם שני דברים מחולקים, זה על קידוש היום, וזה על שמחת הפירות. 
ורק בליל שני שיש סיבה כוללם יחד ( כתב סופר או”ח ב’ כו’, הליכות שלמה ח”ב ס”א סי”ז ), והגר”נ קרליץ זצ”ל סבר שאפשר לברך שהחיינו על שניהם יחד.
*אומרים יעלה ויבוא בברכת המזון. אם שכח ונזכר אחרי שאמר ברוך אתה השם בברכת בונה ירושלים, מסיים למדני חוקיך וחוזר ליעלה ויבוא. אם נזכר סיום הברכה קודם ברכת הטוב והמטיב אומר נוסח מיוחד, ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם אשר נתן ימים טובים לעמו ישראל את יום הזכרון הזה, ברוך אתה השם מקדש ישראל ויום הזכרון, וי”א שאינו חותם, והכרעת השער הציון, כן לחתום. אם נזכר אחר שהתחיל ברכת הטוב והמטיב, ממשיך כדרכו ויצא ידי חובתו ( ע”פ משנ”ב קפח ס”ק יט כב ). ויש דעות שבליל ראש השנה אינו חוזר דאין מקדשין את החודש בלילה. 
*אכילת סימנים בר”ה – אוכלים הסימנים אחר ברכת המוציא ( הגרי”ש ) נוסח האמירה המוזכר במ”ב ( תקפ”ג ) יהי רצון מלפניך השם אלוקינו ואלוקי אבותינו, וי”א היה”ר בלא הזכרת שם ה’ כלל, וכל מנהג יש לו על מי לסמוך ( הגרי”ש ) 
*יש הנוהגים לטבול את פרוסת המוציא בדבש ( מ”ב תקפ”ג ) ואחר אכילת כזית ( מה”המוציא” ) יאמר יהי רצון (כדאיתא במטה אפרים וקצוש”ע דאף על אכילה זו אומרים היהי רצון הנ”ל ויש שאין נוהגים) ובאורחות רבינו, מובא שהחזון איש והקהילות יעקב נהגו לטבול פרוסת המוציא בדבש ולא במלח עד שמיני עצרת. ויש שנהגו לטבול במלח ואחר כך בדבש ( כף החיים תקפ”ג ד ) ויש שנהגו להניח מלח על השולחן מבלי לטבול. ( הגר”ש וואזנר זצ”ל קובץ מבית לוי תשרי)
*אוכל רימון ואומר “נרבה זכויות כרימון” מקדים לברך על הרימון ( שבעת המינים ) ואם יש לו תמר תמר קודם ( רמ”א תקפ”ג ).
*נוהגים ליטול תפוח עץ מתוק וטובלים אותו בדבש ואומרים ש”תחדש עלינו שנה טובה ומתוקה”.
*שמברך בורא פרי העץ ( או האדמה ) על פרי מהסימנים כדאי לכוון שברכה זו תפתור הליפתן שמוגש בסוף הסעודה. 
*גזר הוא מהדברים הבאים בסעודה, ואכילתו לא מחייבת ברכה, אך אם אכלהו כסימן יש ספק, ולכן רצוי לומר את היהי רצון שאוכלו בסעודה. אם רוצה לאוכלו כסימן עדיף לברך קודם ברכת אדמה על בננה ( הגרי”ש אלישיב ) 
*דבר פשוט הוא שאם יש חשש תולעים בפרי או בירק עדיף לוותר עליו. 
*אכילת סימנים בליל ב’ של ראש השנה – מאכלים חמוצים או מרים ( יש לשים לב שלא לאכול פירות חמוצים תפוחים, רימונים חמוצים, פירות הדר חמוצים, לשהחיינו, ( מ”ב תקפ”ג סק”ה ) אבל מותר לאכול דברים חריפים בר”ה, כיוון שדבר חריף אין משמעות מיוחדת לרע. ( שערי הימים הנוראים ב’ ז’ ). נוהגים אף לא לאכול אגוזים בר”ה כי אגוז בגימטריה חטא ( עם הכולל או חט חסר ), שכן מרבין כיחה וניעה ומפריעים בתפילות היום ( רמ”א שם ).
 וכתב המשנ”ב ( שם סק”ה ): כל אלו עושים לסימן טוב ולכן יזהר מאוד שלא יכעס בימים אלו, מלבד גודל האיסור, כדי שיהיה לסימן טוב, רק יהיה בטוח בהשם עם התשובה ומעשים טובים. 
ולענין אכילת ענבים כתב המשנ”ב ( סימן ת”ר סק”ד בשם המעשה רב ) שאין לאכול ענבים בר”ה, והטעם הוא על פי הסוד, וביאר באמרי שמואל (הערות על “מעשה רב” אות ר”י) שעץ הדעת היה עץ גפן ואדם הראשון נברא בראש השנה, ואכל באותו היום מעץ הדעת, ולכן כדי לתקן את חטא האדם הראשון, אין אוכלים ענבים באותו יום, ולענין צימוקים כתב הגרי”ש אלישיב שדינם כענבים לענין אך אם מעורבים בתבשיל מותר. 
*מותר לבקש בקשות פרטיות לרפואה ( ע”פ מטה אפרים תקפ”ד ובשם החזו”א ) וגם שחל ר”ה בשבת יש שהתירו. ובתפילת מוסף של ר”ה יש נידון אם מותר להוסיף בקשות פרטיות מכיוון שעיקרו לא נתקן לבקשות פרטיות. ועיין משנה ברורה ( דרשו סימן תקפ”ב הערה 18 במילואים ) . 
*אמר “מקדש ישראל והזמנים” במקום “מקדש ישראל ויום הזכרון” לא יצא ( מטה אפרים ) . באמירת יום הזכרון יוצאים גם ידי הזכרת ראש חודש שאף הוא מכונה יום הזכרון. ( מ”ב תקפ”ב סק”יח  וכדאי לכתחילה לכוון למשמעות זו . בקטע “מפני חטאינו” אין אומרים “ואין אנחנו יכולים לעלות וליראות לפניך”, כי ראש השנה ויום הכיפורים אינו זמן עליה לרגל, ( מ”ב תקפ”ב סק”כב ). 
*נסתפק אם אמר “המלך הקדוש”, אם אירע הספק בעשי”ת, חוזר לתחילת תפילת שמונה עשרה. אך בר”ה ויום כיפור אינו חוזר, דבאמירת “ובכן תן פחדך” יצא כבר מהרגלו, ואין אנו בטוחים שאמר הא-ל הקדוש כהרגלו, ( שם סק”ד ).
*חולה שקשה לו להתפלל את כל התפילות בר”ה ויכול להתפלל רק תפילה אחת, עדיף שיתפלל תפילת מוסף, דבתפילה זו כלול מעין תפילת שחרית וגם ברכות, מלכויות, זכרונות, ושופרות. ( שבט הלוי ) 
*השוכח יעלה ויבוא בתפילת ראש השנה אינו חוזר, כיוון שהזכיר יום הזכרון בתפילתו.
*תקיעות שופר :
א. אין להפסיק בדיבור מתחילת התקיעות עד סוף התקיעות שבחזרת הש”ץ של מוסף. כדאיתא במשנ”ב (תקצ”ב סק”יא ) והכף החיים ( סקי”ז ) כתב: יש הנוהגים שלא לדבר עד סוף שמיעת מאה קולות ( השופר ). 
ב. ברכת אשר יצר מותר לומר בחזרת מוסף ( שבט הלוי ) 
ג. יש לעמוד בעת התקיעות. ובתקיעות ראשונות שלפני מוסף יכול להישען על משהו ( במקום הדחק אפילו סמיכה כזו שאם יינטל אותו דבר שסמך עליו ייפול ) אך לא בתקיעות שופר שבמוסף. ובדיעבד אם שמע תקיעות שופר בישיבה, יצא. ( תקפ”ה סק”ב ). 
ד. כשתוקע עבור חולה ( והתוקע יצא ידי המצווה ) צריך החולה לברך הברכה בעצמו, אך אם החולה אינו יכול לברך, יכול התוקע לברך שתי הברכות עבורו ( רמ”א סימן תקפ”ה ס”ב ובמשנ”ב סק”ה, וכתב שם דמנהג העולם להוציא בברכות בכל גווני, ואין למחות בידם).
ה. מותר ליטול שופר של חבירו בלי ידיעתו ולתקוע, דנוח לאדם שעושים מצווה בממונו, וזה אם תוקע במקום שנמצא השופר. אך להוציאו למקום אחר אסור ( משנ”ב תקפ”ו סק”ט ). ויש לדון להלכה כגון לפני כמה שנים שהיה קורונה, האם כיוון שאדם מקפיד שלא יגעו בשופר שלו, לא נאמר היתר זה. 
ו.מי שאחר לבית הכנסת וכבר תקעו תקיעות דמיושב, יכול לצאת ידי חובה בתקיעות דמעומד של חזרת הש”ץ דמוסף, ולפני התקיעות יברך “לשמוע קול שופר” “ושהחיינו”. 
*שינה בר”ה – מי שצריך לישון בראש השנה ביום כדי שיוכל לכוון כראוי בתפילה, יישן כדרכו. דמה שאמרו בירושלמי ( המובא במשנ”ב סימן תקפ”ג סק”ט ) שמי שיישן בראש השנה, מזלו ישן, זהו דווקא בישן סתם, אבל לא במקרה שאינו יכול לכוון כראוי.
ורבי חיים קנייבסקי זצ”ל אמר שזה רק בנשכב לישון, ולא בנרדם מאליו. ולהניח ראשו על הסטנדר – מותר, כי מה שנאמר בירושלמי “דמיך” היינו “נשכב”. ודבר זה שייך גם בנשים, דאין להם חיוב, ולקטן היה נותן לישון. והאר”י הקפיד רק בעת התפילה, והמשנ”ב כתב מהאר”י דאחרי חצות היום מותר לישון. 
*מספר טעמים באיסור שינה בראש השנה:  א. כיוון שישן – מזלו נרדם. ב. פן יחלום חלום רע – והוא סימן רע. ( מקור חיים סי’ תקפ”ג ) ג. כשיישן נשמתו עולה למעלה, ואולי יתחייב בדין ויעכבוהו שם. 
מנהג התשליך והכפרות – נהגו ישראל ללכת בראש השנה ליד הנהר לומר “תשליך”, כי שם יש דגים המזכירים את יום המיתה כמו שכתוב בקהלת ( ט יב ) “כי לא ידע האדם את עיתו, כדגים הנאחזים במצודה רעה” כיצד ההסתכלות על הדגים מזכירה את יום המיתה? – כאשר אדם רואה את הדגים בנהר, יכול לצייר לעצמו את חרדת יום הדין, כי גם האדם לא יידע את עיתו, כדגים שנאחזים במצודה רעה, וע”י ראיית הדגים מתעורר לתשובה, ובלוח ( עיתים לבינה ) כתב: הנה הספרדים נוהגים באמירת תשליך בשבת, ובכף החיים ( סי’ תקפ”ג ) הזהיר מאוד שלא להוציא המחזורים בשבת, ובני אשכנז נוהגים לדחות התשליך למחר.
וזה גם עניין הכפרות שעושים על עופות לפני יום הכיפורים. וכתב המשנ”ב ( תר”ה סק”ב ) צריך לחשוב שכל מה שעושים לעוף הזה, הכל ראוי לבוא עליו, ועל ידי תשובתו הקב”ה מסלק הגזירה מעליו, ויתקיים דוגמתו בעוף הזה. 

שאלות ותשובות מרבי ניסים קרליץ זצ”ל

א. סימני ליל ראש השנה – קרא, רוביא וכרתי, האם יברך עליהם בתוך הסעודה, “בורא פרי האדמה”?
תשובה: יש להסתפק בזה, ולכן ראוי לפוטרם, בדבר אחר שמברכים עליו בסעודה. 
ב. מי שהיה לפני רימון בזמן הקידוש בר”ה, ולא כיוון לפטור את הרימון בברכת שהחיינו, האם יחזור ויברך? 
תשובה: כיוון שהיה לפני בזמן הקידוש – יצא בברכת “שהחיינו” של הקידוש. 
ג. האם יש מצוות שמחה בראש השנה כבכל יום טוב? 
תשובה: גם בר”ה יש מצווה לשמוח ( מ”ב תקצ”ז סק”א ) אמנם אין שותים יין משום שמחה. 
ד. האם מותר לבכות בר”ה?
תשובה: אם בוכה מדאגה על חטאיו – לא יבכה. ואם בוכה מדביקות והתרגשות – מותר. 
ה. שליח ציבור שיש לו חזקה להתפלל לפני העמוד בראש השנה, וכעת הוא חולה ואינו יכול לעמוד במשך זמן ארוך, ובחזרת הש”ץ נצרך לשבת, האם כיוון שיש לו חזקה עדיף שיתפלל בישיבה, או שעדיף שליח ציבור שיתפלל בעמידה? 
תשובה: יש להעדיף שליח ציבור שיתפלל בעמידה, אף שלראשון יש חזקה. 
ו. ש”ץ שמתפלל מוסף דר”ה וצריך לשתות קצת מים מדי פעם, לא ראוי שיהיה ש”ץ אלא אם כן לא מוצאים אחר. 
ז.ש”ץ קבוע שהוא אֲבֵל, ואם יקחו ש”ץ אחר להתפלל – הדבר יפריע למתפללים, יכול האבל להתפלל, דזה כאין אחר, כשכתב המשנ”ב ( תקפ”א סק”ז ) דשרי. 
ח. אֲבֵל המתפלל בראש השנה במקום מסוים, וכל השנה לא מתפלל שם – אינו חייב לשנות מקומו, דאינו מקום קבוע. 
ט. מה עדיף תקיעות יפות ומהודרות יותר, או בעל תוקע הגון יותר?
תשובה: אם שניהם תוקעים כדין עדיף ההגון יותר. 
י. זקן או חולה שאינו זוכר שהיום ראש השנה האם מחויב בשופר? 
תשובה: אם שוכח מיד וצריך כל רגע להזכירו – דינו כשוטה, ופטור, אבל אם אחר שמזכירים לו שר”ה הוא זוכר, יש לדון שדינו כעיתים בריא ועיתים שוטה, שחייב בריא. 
י”א. מי שתוקע בבית חולים, ואין לו זמן לתקוע  30 קולות, האם יכול לתקוע 10 קולות?
תשובה: יכול, ויברך על זה. 
י”ב. מותר להפסיק בין התקיעות באמירת תהילים, ואשר יצר, והלכות תקיעת שופר,ולימוד דבר אחר בהרהור.
י”ג. המתפלל ליד אביו שהוא זקן וצריך לומר לו מה להתפלל באמצע התקיעות, אינו הפסק כי הוא לצורך. 
י”ד. מי שמוכרח לטפל בילדיו בין התקיעות, מותר לו להפסיק לכך, דמכיוון שמוכרח לעשות כן – מותר. 
ט”ו. יש הנוהגים לעשות התרת נדרים בערב ראש השנה לאשתו, ויש סומכים על כל נדרי שאומרים ביום הכיפורים בבית הכנסת בליל יו”כ. 
*אפשר להוסיף בקשות על הסימנים שאוכלים בליל ראש השנה, וכגון שעל הרוביא שאומרים “ירבו זכויותינו” יוסיף “ירבה כספנו וזהבנו ירבה בבריאותנו” אמנם אין להוסיף על גוף הסימנים שנזכרו בגמרא ( הגר”מ חליווה מהגר”ח קנייבסקי זצ”ל ) 
*יש לכוון שעוני שבת ליומיים, יש לפתוח שקיות חלב, אריזות וקופסאות שימורים, והמעוניינים לקפל מפיות נייר בצורות מיוחדות – עליהם להכינם שני ימים לפני החג, לפי שבשבת ויו”ט יש בזה משום בנין ( שבט הלוי ה’ לו ) 
*נוהגים לפרוע חובות ונדרים ומה שחייבים לצדקות בערב ראש השנה, ( מנהג וורמייזא עמ’ קנד’ ) ומנהג חסידים לקנות סכין חדשה לקראת ראש השנה ( ולחדד סכינים שבבית ) כסגולה לפרנסה טובה לכל השנה ( מנהגי מהרי”ו תקכ”ז ) . 
*מדוע אסור לתקוע בשופר כשחל ראש השנה בשבת, שמא יעבירנו ד’ אמות ברשות הרבים, הרי מצווה מגינה שלא יכשל בחטא? 
כך תמה השפע חיים הרי איתא בגמרא  ( סוטה כא: ) שהמצווה מגינה שלא יבוא לידי מכשול חטא, אם כן מדוע לחוש שיישכשל באיסור בשעה שמתעסק במצווה, הרי מצוות תקיעת שופר תגן עלינו שלא ייכשל? ומתרץ: ע”פ מה היה זקני מצאנז, שאברך אחד מופלג רצה לזכות לגילוי אליהו, וישב בתענית ופרישות יתירה לשם כך, ולבסוף נכשל ביין נסך, ואפילו שהיה ירא שמים, ומה שנכשל – כיוון שלא הייתה כוונתו לשם שמים אלא לזכות למדרגות, חזינן שכשעושה מצווה שלא לשמה – אין היא מגינה עליו מחטא,  לפי”ז מובנת הגמרא ( ר”ה כט: )  שמא יעבירנו ד’ אמות ברה”ר, היינו שתהא כוונותולהתאר בפני רבים ולהראות לכולם שהוא אוחז בשופר, ושהוא בעל תוקע ,ולכן עלול להביא לחילול שבתף כי מצווה הנעשית בהתפארות – אינה מצלת אותו מחטא. ( מעדני אשר ). 
*תקיעת שופר בראש השנה שחל להיות בשבת – מצוות עשה מהתורה לתקוע בשופר בראש השנה, שנאמר “ובחודש השביעי באחד לחודש …יום תרועה יהיה לכם” ובכל זאת, אף שמצוות תקיעת שופר היא מדאורייתא, כשחל ראש השנה בשבת – אין תוקעין, שאין הכל בקיאין בתקיעת שופר, ילך אצל הבקי ללמוד לתקוע בשופר, ויעביר את השופר ד’ אמות ברשות הרבים ויתחייב בסקילה. 
ולכאורה יש להבין את הטעם שנדחתה מצוות עשה דאורייתא חשובה כל כך כתקיעת שופר, שבאה לבלבל את השטן, בשל חשש שמא יהודי יטעה ויעביר את השופר ד’ אמות ברה”ר. רואים אנו עד כמה חמורה שמירת שבתף שמצוות כה חשובה נדחית בגלל סייגים שתיקנו חכמים לשמירת שבת. ויש להוסיף, דהנה ישראל שחטאו כך השנה בעת עלות קול השופר ביום הדין  – מצפים שזכות התקיעות תהיה לסנגור עליהם. אך זה – כשחל בחול, וכשחל בשבת אז גזרו חז”ל שלא לתקוע בשופר – איך תימצא לנו זכות ליום הדין? לכם באה השבת שהיא בת זוג לישראל, לפני כיסא כבודו, ובזכות שישראל משמרים את השבת כראוי – הקב”ה מוחל עוונותיהם של ישראל. 
כך כל זה כשישראל מקיימים את השבת כהלכתה, אבל כשאין משמרים את בת זוגם כראוי, ומחללין כבודה ברבים – איך תיעשה השבת סנגור להצדיק משפטנו?! רבי לוי יצחק מברדיצ’וב זצ”ל, סנגורן של ישראל, היה מסביר טעם נוסף מדוע אין תוקעים בשופר בשבת: בר”ה ספרי חיים ומתים פתוחים לפניו, וכידוע בשבת אסור לכתוב, אלא אם הכתיבה לחיים, שאז היא בבחינת “פיקוח נפש דוחה שבת”, כך שהסנגוריה היא הכרחית והקב”ה מכורח הנסיבות חותם אותנו לחיים. 
*ראש השנה שחל להיות בשבת – איתא בגמרא ( ר”ה טז: ) ” כל שנה שאין תוקעין לה בתחילתה מריעין לה בסופה” ותוספות מביא מ”הלכות גדולות”, דאין הכוונה על ר”ה שחל להיות בשבת ( כיוון שעושים כן למצווה ולשם שמים – רשב”א וריטב”א שם ) אלא שעל אירע אונס ולא תקעו בר”ה – אז מריעין בסופה. וברשב”א ובריטב”א כתבו דבאונס אין נענשים, ורק כשלא תקעו בפשיעה –
נענשים. 
והנה על דברי התוס’ שסוברי שגם בשנה שלא תקעו באונס מריעין לה בסופר, הקשה הט”ז ( סי’ תקפ”ה סק”א ) דהא אונס רחמנא פטריה ולמה ייענשו, ותירץ שהקב”ה סיבבלהם כן לרמז להם שיארע להם כן בסוף השנה, ונפק”מ שיחזרו בתשובה ויצטערו על זה, ועי”ז יתכפר להם מה שנתחייבו. ועיי”ש בערוך לנר, שזו כוונת הגמרא שכנשאנסו ולא תקעו – יכניעו עצמם בתפילתם ויהיו רשים בתחילת השנה, ועל ידי זה יינצלו שלא תהיה שנה שמריעין לה בסופה. 
*החינוך כתב ( במצווה ת”ה ) שהרי”ף תקע בישיבתו בשבת, והוסיף: ” ואתה בני אם תזכה, תבחר לך הטוב בעיניך” והרא”ש ( ריש פ”ד דר”ה ) מביא את הרי”ף שנהג לתקוע שחל להיות בשבת, וטעמו – אחרי תקנת רבי יוחנן בן זכאי, שמשחרב בית המקדש יהיו תוקעין בכל מקום שיש בו בי”דף זה לאו דווקא סנהדרין, אלא בי”ד מופלג, ולכן נהג הרי”ף לתקוע, והרמב”ן ( בדרשה לר”ה ) כץב שהיו תוקעים לפניו כל ימיו בר”ה שחל להיות בשבת וכך קיבלנו מפי זקני ספרד ואנשי מקומו. 
יום א’ דר”ה שחל בשבת – בעל הערוך לנר ( מלוא העומר ) מספר דבר שאינו ידוע לרבים: השנים בהם חל יום א’ בשבת דר”ה בשבת, היו השנים הטובות ביותר לעם ישראל, שנים שבהן הכירו מלכי האומות בכוחו ובסגולתו של סגולה, ולא הצרו לו במאומה. 
ומאידך, השנים הקשות שהיו ביותר של עם ישראל, בשנים אלו אירעו חורבנות בית המקדש והתרחשו צרות ופוגרומים נוראיים. 
איך להסביר את פשר התופעה הפלאית הזו, שדווקא כאשר יום א’ דר”ה בשבת – נטו אירועי השנה לכאן או לכאן? תירץ 
“מלא העומר” כאשר חל יום א’ של ר”ה בשבת, השבת היא מאן דאמר, ואז באה היא לפני הקב”ה בדברי סנגוריה על עם ישראל, ומשתדלת להמתיק את הדינים, יש שנה שהקב”ה מאזין לדברי הסנגוריה הזו וגוזר את דינם לטובה, ויש שנה שבה אינו מוכן לשמוע את דברי הסנגוריה של השבת, וזו התשובה לשאלתנו – מדוע השנים בהן חל יום א’ של ר”ה בשבת, היו השנים הטובות ביותר, והיו מהן שנות רעות ביותר, בשנים שבהם עם ישראל שמר את השבת, האזין הקב”ה לדברי השבת, ופדה את עמו מכל צרה וצוקה, ודברי הסנגוריה של השבת נשמעים אולם בשנים שהייתה השבת מחוללת ובזויה, פנה ה’ אל השבת ואמר לה ביתי, דווקא בגלל שאני מאוד אוהב אותך, ורוצה בטובתך, אאבד את בני מהעולם, ח”ו, כיוון שרק כך אוכל להביאם לשמירת השבת… וזו תוכחת מגולה לכל מקדשי שביעי, שישתדלו לשמור על שבתם בקדושה רבתי, ולא יעלו על שולחנם בשבת, דברי הבל ושטות, אלא ישמיעו באוזני בני הבית רק דברי תורה, מוסר וחיזוק, ואז יתקבלו בשמים דברי הסנגוריה של שבת קודש על ישראל! ( ר’ יצחק זילברשטיין “טובך יביעו ח”א עמוד שז) . 
זה היום תחילת מעשיך – מאורעות שקרו בר”ה: בר”ה השלים הקב”ה את בריאת מעשה בראשית. שאותו יום שישי שבו נברא האדם, ר”ה היה ( לדברי רבי אליעזר שאומר בתשרי נברא העולם ). בשעה ראשונה עלה במחשבה, בשניה נמלך במלאכי השרת, בשלישית כנס לעפרו,  ברביעית גבלו, בחמישית רקמו, בשישית עשאו גולם והעמידו על רגליו, בשביעית זרק בו נשמה, בשמינית הכניס לגן עדן, בתשיעית ציווהו, ( על עץ הדעת טוב ורע ) בעשירית עבר על ציוויו, באחת עשרה נידון, בשתים עשרה יצא בדימוס ( נמחל לו ), מלפני הקב”ה. א”ל: אתה אתה סימן לבניך: כשם שנכנסת לפני בדין ביום הזה, ויצאת בדימוס, כך עתידים בניך להיות נכנסים לפני בדין ביום הזה ויוצאין לפני בדימוס. 
*קין והבל הקריבו קרבנם לפני הקב”ה בראש השנה ( זוהר בראשית לג: ) 
*אברהם ויעקב נולדו בראש השנה ( רוקח הל’ ר”ה סי’ ר’ ) וגם יצחק נולד בר”ה ( הוספות לזוהר ש”ב ) 
*בראש השנה, באו המלאכים לבשר לבשר לאברהם על לידת יצחק ( סידור יעב”ץ ליל ר”ה ו ) 
* בראש השנה נפקדו שרה, רחל וחנה, כח עקרות היו, והשם פקד אותן, ביום זה שתלדנה. 
*בראש השנה ציווה הקב”ה ( לאברהם אבינו ) להעלות את יצחק בנו לעולה” ( רוקח ר”ה סי’ ר’ ) 
*ברכת יצחק אבינו ליעקב היתה בראש השנה ( הגר”א תקפ”ג א ) 
*נראה מהפייטן שההתחלפות בבטן לאה ולד זכר לדינה הייתה בראש השנה ( שם משמואל מסוכוטשוב ר”ה תרע”ד) 
*בר”ה מת יצחק, ובאותו ראש השנה, יצא יוסף מבית הסוהר שם היה כלוא במשך 12 שנה ( מגלה עמוקות מקץ ) 
*בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים, ובאה להם ראשית גאולתם. 
*בראש השנה שאלה אלישע הנביא את השונמית מה היא צריכה ( זוה”ק פר’ וארא כג ) 
*בראש השנה שלח דוד המלך לנבל הכרמלי שיתן לו מגז צאנו ( שמואל א’ פכ”ה – זוה”ק פר’ וארא כ”ג ) 
*בראש השנה נאספו שבי הגולה בירושלים להעלות עולות במזבח, ואז החלו להתנדב לבניין הבית השני ( אלקטה באמרים ) 

מאמרים נוספים

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for, AI
פורסם ב- כתיבת תגובה

יום הכיפורים

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for, AI, יום כיפור, יום הכיפורים, יום כיפורים, סליחה, כפרה, תשובה,
מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for, AI, יום כיפור, יום הכיפורים, יום כיפורים, סליחה, כפרה, תשובה,

שתף את הפוסט

אמר רבי אבהו , גדולה תשובה שקדמה לבריאת עולם , שנאמר : ” בטרם הרים יולדו תשב אנוש עד דכא ” ( מדרש תהלים מזמור צ )
וכן במדרש בראשית רבה א ד “בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים” ששה דברים קדמו לבריאת העולם. יש מהן שנבראו, ויש מהן שעלו במחשבה להבראות, וכו’ רבי אהבה ברבי זעירא אמר: אף התשובה, שנאמר (שם צ, ב) “בטרם הרים יולדו” ואותה השעה (שם, ג) “תשב אנוש עד דכא וגו'”.
ובילקוט שמעוני הנפש החוטאת היא תמות – שאלו לחכמה חוטא מהו ענשו? א”ל: חטאים תרדף רעה. שאלו לנבואה חוטא מהו ענשו? א”ל: הנפש החוטאת היא תמות. שאלו לתורה חוטא מהו ענשו? א”ל: יביא אשם ויתכפר לו. שאלו להקב”ה חוטא מהו ענשו? א”ל: יעשה תשובה ויתכפר לו, הה”ד: טוב וישר ה’ על כן יורה חטאים בדרך. (וכן הוא כהנא פסיקתא דרב כהנא כה ז)
מעבר להבנת הדברים כפשוטם, נראה לבאר, כי בריאת האדם והעולם מסמלת את הגבלת אור הקב”ה לגבולות המרחב, המקום, והזמן, ובממד הזמן לא ניתן להבין מהי תשובה, אדם פעל פעולה והיא קיימת במציאות ולא ניתן עד שלא תהיה פעולה בהווה מנגד לה או שכלל לא ניתן יהיה לשוב עליה בתשובה ולמחוק את המעשה כלא היה, ובפרט להפוך את הזדונות לזכויות כמו שנאמר בגמרא על ידי אחד מבעלי התשובה הגדולים בהיסטוריה ריש לקיש “אמר ריש לקיש, גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כזכיות, שנאמר (יחזקאל לג, יט) “ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה עליהם הוא יחיה” ( יומא פו: ), 
אך נראה שבתשובה יש השגה אלוקית חדשה, בה האדם מתחבר ליוצרו, שהוא זה שעם היווצרו המציא את התרופה ליסודות העפר שלו, היא התשובה, מעבר לכך שהבורא הוא מעל המרחב, הזמן, והמקום, כך שיכול לדלג את השלבים הלא מובנים בשאלה איך ניתן לקבל את השב לאחר פעולתיו בעבר,  ולקבל את תשובת השבים, יותר מכך זו הסיבה שקודם בריאת העולם, היינו יצירת המרחב, והזמן של עבר, הווה, עתיד, ( מה שהיווה בסיס לשאלתנו איך ניתן למחוק פעולות מהעבר ) הקב”ה יצר את התשובה עוד לפני בריאת העולם, וההבנה לנפש האדם, וללב יציריו, אדם יסודו מעפר, וסופו לעפר, הובילה ליצירת המצאה חדשה שהיא מנהרת זמן קוסמית שמדלגת את שלבי הזמן והופכת להיות אלוקית, בתנאי שמתקיימת בתנאיה. 
יתרה מכך הזדונות הופכות שגגות, או זכויות, בתשובה מאהבה, בנוהג בעולם אדם שפגע בחבירו חבירו לא יכול לסלוח לו בבין דין של מטה יש כללי עולם המעשה, המחוברים למרחב הזמן, לעומת זאת בבית דין של מעלה, ביום הדין ביום ראש השנה ויום הכיפורים, אנו מתרוממים מעבר לגבולות של עולם המעשה, לעולם האצילות. 
ובזה נראה לבאר מאמר חז”ל רבא אמר כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו שנאמר נושא עון ועובר על פשע למי נושא עון למי שעובר על פשע רב הונא בריה דרב יהושע חלש על רב פפא לשיולי ביה חזייה דחליש ליה עלמא אמר להו צביתו ליה זוודתא לסוף איתפח הוה מיכסיף רב פפא למיחזייה א”ל מאי חזית אמר (ליה) אין הכי הוה ואמר להו הקב”ה הואיל ולא מוקים במיליה לא תקומו בהדיה שנאמר נושא עון ועובר על פשע למי נושא עון לעובר פשע (מיכה ז, יח. 
השוני בין חומר לרוח שכשאדם סולח לחברו הוא מתחבר לנשמתו הנצחית האלוהית, חלק אלוה ממעל, כמו שמבואר בספר התניא מדובר על חלק בלתי נפרד מאלוקות, זו הסיבה שהשם נוהג בו באותה מידה שהיא מעל הזמן, זאת אומרת אתה מתחבר לנשמתך האלוקית הוי אומר שהגעת למדרגה שהיא מעבר לזמן, הראיה שסלחת לחברך, משכך אני גם סולח לך ומעביר את אשמותיך שהיו כלא היו, בצורה אלוקית,  כשאדם לא סולח לחברו הוא בעצם אנושי פשוט בגבולות הזמן, וכך גן נוהגים בו. 
לכן יש סגולה גדולה למחול לכל אדם ערב יום הכיפורים, מכיוון שאנו מתחברים בסליחה זו, לצורת האלוקות שבנו, כך שהשם ינהג בנו במידה שווה. 
חז”ל אמרו דבר שלכאורה מאוד תמוה, במסכת שבת דף קמ”ט : 
וא”ר יעקב בריה דבת יעקב
כל שחבירו נענש על ידו אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב”ה מנלן אילימא משום דכתיב (מלכים א כב, כ) ויאמר ה’ מי יפתה את אחאב ויעל ויפול ברמות גלעד ויאמר זה בכה וזה אמר בכה ויצא הרוח ויעמוד לפני ה’ ויאמר אני אפתנו וגו’ ויאמר אצא והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו ויאמר תפתה וגם תוכל צא ועשה כן ואמרינן מאי רוח א”ר יוחנן זה רוחו של נבות ומאי צא אמר רב צא ממחיצתי .
יש כאן דבר בפשוטו לא ברור אדם עשה עוול לחבירו והוא לא יכול לסלוח לו, וכעת הוא נענש שלא מכניסין אותו במחיצתו של הקב”ה ומה חטא הוא שפשוט רק עשו לו עוול, אך נראה שאדם שלא יכול לסלוח לחבירו הוא נמצא שקוע מאוד מאוד בדרגות של חומריות ואנושיות.
את הדרגה הזאת אנו למדים מדוד המלך ע”ה. מקרה כזה מתואר בספר שמואל באופן מדהים. פרשה זו  אמורה לעמוד תמיד לנגד עינינו  וממנה אנו שואבים את ההשראה
בוא נלמד פרשה זו יחד ותראה שגם אתה מתחבר לדברים הנפלאים הללו ותוך זמן קצר תוכל גם להשתמש בה בכל עת.
הנביא עוסק בתקופה הקשה ביותר בימי מלכותו של דוד ע”ה. בנו אבשלום מרד בו, הוא ליקט סביבו אנשי חיל והמון עם, דוד המלך פוחד להישאר בירושלים ובורח.
 לא קשה לתאר את ההרגשה של אנשי דוד באותו הזמן. והנה הם מתקרבים לעיר בשם “בחורים”, ושם מצפה להם “קבלת פנים” סוערת, אדם ושמו שמעי בן גרא עומד בפתח העיר ומשליך עליהם אבנים וקללות נמרצות, ובצווחות רמות הוא צועק לדוד המלך “צא, צא, איש הדמים והבליעל”, וכן הוא ממשיך בעוד מילות גנאי כהנה וכהנה.
 אבישי בן צרויה נוטל רשות מהמלך ומיד רוצה לסלק את המפריע ובכך להציל במעט את כבוד המלך, אולם דוד רוח אחרת הייתה בקרבו וכך אומר להם
“ה’ אמר לו קלל את דוד, ומי יאמר מדוע עשית כן – הניחו לו ויקלל כי אמר לו ה'”. 
אדם שמהותו היא רוחנית וחי בעולם של “השם אמר לו קלל” הוי אומר שהוא לא חי את ההווה את הוויה, בוודאות לא חש בפגעי הזמן, ויודע שאין רע בא מלמעלה, ואם נראה לו משהו רע, זה לעיניו מאת השם בוודאי שאין להאשים את חבירו, זאת אומרת שהוא חי חיי אצילות ולא את חיי עולם המעשה הפשוטים הנראים לעין תחת מרחב המקום והזמן. 
יש לתרץ את שאלתנו, כי אדם שחי בעולם אנושי לא יכול גם לעתיד לבוא להיות במחיצתו של הקב”ה עד שנשמתנו לא תזדכך לעלות למדרגת עולם האצילות, כי כעת הוא בעולם המעשה, הוא במחיצה אנושית לא יכול להיות במחיצה אלוקית, כך שלא מדובר על עונש אלא על תיאור מציאות, אין מכניסים אותו במחיצתו של הקב”ה שהוא מעבר לגבולות הזמן, אך אדם זה הוא בגבולות הזמן לא יכול למחוק את העבר היא יש לו 3 זמנים ברורים ומוגדרים של עבר רע עם חבירו והווה עכור ועתיד לא מזהיר. 

זו הסיבה שאמרו חז”ל שמי נענש חבירו על ידו לא מכניסים אותו במחיצתו של השם זה מעבר לעניין הפשוט הוא במחיצה אנושית ולא אלוהית ונשמתו תחת גבולות ארציות של מימדי זמן חומר וצורה, וזה מציין עובדה ולא עונש, וזה מתרץ מדוע הוא כאילו נענש על משהו שלא עשה, זה לא עונש זה מציאות כואבת שבה אדם לא מצליח להרים את עצמו למחיצת הרוחניות שהיא מעל מימדי הזמן, זו המשמעות שהתשובה קדמה לבריאת העולם, בריאות העולם מסמלת את היצירה של השם בעולם גשמי תחת גבולות מרחב זמן וחומריות, עבר הווה עתיד, כשאדם עשה משהו, תחת גבולות אלו, אין דרך חזור, יש מציאות בלתי מחיקה, אך לפני בריאת עולם ומעליה, השם ברא את מציאות התשובה, מכיוון שידע שאין מנוס מחטא ואדם יסודו בעפר ומשיכתו הטבעית היא ליסודותיו החומריים, חלק ממציאותו הוא חומריות חסרה שלא יכולה להתכיל עם אמת חד משמעית רוחנית, ומשכך עוד טרם בריאות העולם כמקדים רפואה המציא השם את התשובה, הוי אומר, דרך מעקף לתיקון חטא.
חז”ל אמרו שמנשה עומד בראש שער בעלי תשובה בעולם הבא, קום ואומרים לפניו רבון העולמים אדם שהעמיד צלם בהיכל כלום יש בו תשובה, אמר להם הקב”ה אם איני מקבלו בתשובה הרי הדלת נעול כנגד כל בעלי תשובה, מה עשה הקב”ה חתר לו כמין חתירה אחת תחת כסא הכבוד שלו ושמע תחנתו, הה”ד ויתפלל אליו ויעתר לו ויחתר לו ( ילקוט שמעוני רמו ) וצריך להבין מה היא החתירה הזו, ולפי הדברים הנ”ל יש להבין כי בעולם פשוט תחת מגבלות הזמן המרחב בו חי מנשה לא היה בר סליחה, אך הקב”ה הוא חתר לו חתירה כמו מנהרת זמן שבה הוא יכול לדלג את מאורעות העבר ולהתחיל מחדש הווה חדש, החתירה הוז היא הדילוג העיקש מעבר לגבולות האנושיות המציאות של עולם המעשה לעולם התשובה שהוא נעלה יותר, זו הסיבה שאותו רבי אבהו איתו פתחנו את המאמר, העיז לחלוק על רבו ( רבי יוחנן ) , במסכת ברכות דף לד: ואמר מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדים, רק לאחר הבנה של הדילוג במרחב הזמן, שתשובות יכולות להפוך לזכויות, ובוודאי, יש להבין כי בעלי תשובה עולים על צדיקים גמורים כי עוונותיהם בוודאי רבו מעל ראש, כי יצר לב האדם רע מנעוריו. 
החתירה הזו שהיא מתחת כיסא הכבוד, במשמעות הזו, נוגדת את כללי המציאות במרחב הפשוט ועוקפת אותו כחתירה, נגד כללי עולם המעשה, וזה רק כשיש אמונה מאוד מאוד חזקה וחוויה רוחנית ממש גבוהה כשאדם מבין שיש למעלה ממנו, ועולם האמת כשמו כן הוא הוא העולם האמיתי ואנו בעולם גשמי שהוא אמיתי תחת מגבלותיו, אך הוא תעתוע ביחס לאמת האמיתית, הוא יכול לטפס לשוב על כל חסר שהחסיר.
ר’ שמעון בן יוחי אומר: אפילו היה צדיק גמור כל ימיו ומרד (פשע ועבר) באחרונה (בסוף ימיו) — איבד את הזכויות הראשונות, שנאמר: “צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו” (יחזקאל לג, יב). ולהיפך: אפילו היה רשע גמור כל ימיו ועשה תשובה באחרונה — אין מזכירים לו שוב רשעו, שנאמר: “ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו” (קידושין דף מ:). 
וצריך להבין, אדם צדיק שכל חייו הקדיש לתורה אך כפר בסוף נמצא שכל חייו הוא סיים עקום, אך מה ניתן לומר על אדם שכל חייו חי כרשע וברגע האחרון לחייו חזר בתשובה, האם אין מזכירים לו שוב רשעו, שנאמר: “ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו”? ולפי הנ”ל אפשר להבין, התשובה היא מסלול שעוקף מציאותית את מציאות הזמן, שהיא תחת עבר, הווה, עתיד, וכן הווה מתמשך של חיים שלימים יכול להתהפך ברגע אחד כי אין משמעות של לחיים שלימים לעומת רגע אחד של תשובה שהוא עוקף הכל, כמובן שאין מה להשוות את שכר הצדיקים לשכר מי שכל חייו לא היה תחת מעשי מצווה ותורה, למי שלא, אך מבחינת עונשין, אם הוא שב בתשובה שלימה והדבר מסור לאל דעות להבנת ליבו שאכן ניחם על הראשונות ולא ישוב לכסלה, רק טכנית הוא כעת הולך לעולמו, שלא יזכירו לו מרשעו, ולא יכשל בה. 
באותו ענין, יש להזכיר את תשובתו הגאונית והמחודדת של הגאון הרוגצובע’ר רבי יוסף רוזין זצ”ל, שהקשה על דברי הרמב”ם אותו החשיב כרבו המובהק כידוע וכל ימיו התעמק בדבריו, ואף חיבר עליו את חיבורו צפנת פענח
הרמב”ם פסק שגדולים בעלי תשובה מצדיקים גמורים, זאת אומרת שפסק הרמב”ם כרבי אבהו ולא כרבי יוחנן רבו, והרי כלל בידינו שאין הלכה כתלמיד במקום הרב, ורבי יוחנן הלא פוסק שצדיקים גמורים גדולים מבעלי תשובה?
ואלו דברי הרמב”ם בהלכות תשובה על יתרונם של בעלי התשובה ביחס לצדיקים :”ואל ידמה אדם בעל תשובה שהוא מרוחק ממעלת הצדיקים מפני העונות והחטאות שעשה אין הדבר כן אלא אהוב ונחמד הוא לפני הבורא כאילו לא חטא מעולם ולא עוד אלא ששכרו הרבה שהרי טעם טעם החטא ופירש ממנו וכבש יצרו. אמרו חכמים מקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורין יכולין לעמוד בו כלומר מעלתן גדולה ממעלת אלו שלא חטאו מעולם מפני שהן כובשים יצרם יותר מהם” [רמב”ם הלכות תשובה פרק ז הלכה ד] מקור דברי הרמב”ם הוא בגמרא במסכת ברכות שם, 
שם נחלקו ר’ יוחנן ור’ אבהו בדבר זה :”וא”ר חייא בר אבא א”ר יוחנן כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה, אבל צדיקים גמורים עין לא ראתה אלהים זולתך, ופליגא דר’ אבהו, דא”ר אבהו מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין שנאמר: (ישעיהו נז, יט) “שלום שלום לרחוק ולקרוב” לרחוק ברישא, והדר לקרוב. ורבי יוחנן אמר לך, מאי רחוק, שהיה רחוק מדבר עבירה מעיקרא, ומאי קרוב, שהיה קרוב לדבר עבירה ונתרחק ממנו השתא”. הרמב”ם פוסק כדעת ר’ אבהו, ובניגוד לדעתו של ר’ יוחנן, שהעדיף את הצדיקים הגמורים שלא חטאו. מדוע פסק הרמב”ם כר’ אבהו ולא כר’ יוחנן?
ר’ יוסף רוזין, רבה של קהילת החסידים בעיר דווינסק לפני השואה, בספרו ‘צפנת פענח’ על הרמב”ם מבאר שמקור דברי הרמב”ם בגמרא במסכת קידושין מט.
שם נאמר :”על מנת שאני צדיק, אפילו רשע גמור – מקודשת, שמא הרהר תשובה בדעתו”. הגמרא פוסקת שאפילו רשע גמור, האומר לאישה הרי את מקודשת לי על מנת שאני צדיק, והכל יודעים שהוא רשע, בכל זאת חוששים לקידושיו שמא הרהר בתשובה” ואם צדיק גמור יותר מבעל תשובה, הרי שהרהור התשובה שלו לא יחיל קידושין שהרי הקידושין היא ע”מ שהוא “צדיק גמור”, והוא רק הרהר תשובה בליבו, כך שגם אם הוא בעל תשובה, האשה לא אמורה להיות מקודשת, אלא בוודאי שבעלי תשובה גדולים יותר מצדיקים גמורים וזה מקורו של הרמב”ם שפסק את ההלכה כתלמיד במקום הרב בגלל שהגמרא סתמא כדברי רבי אבהו. 
 


מאמרים נוספים

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for שופרות בתל אביב, שופרות באיזור המרכז, שופרות בבני ברק, שופרות בירושלים, שופרות בביתר עילית, שופרות במודיעין עילית, שופרות בפתח תקווה, שופרות בגבעת שמואל, שופרות ברמת גן.
פורסם ב- כתיבת תגובה

Шофар – канал минуты мудрости

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for, AI
מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for, AI

שתף את הפוסט

Нам выпала честь принимать у себя канал Момент Мудрости с раввином Рафаэлем Низевичем. Мы узнали о процессе изготовления шофара, трублении в шофар и видах рогов для него. Это было познавательно и увлекательно! Приятного просмотра 🙂

מאמרים נוספים

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...
פורסם ב- כתיבת תגובה

כי קרוב אליך הדבר מאוד

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for, AI
מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for, AI

שתף את הפוסט

פרשת ניצבים נקראת תמיד בשבת שלפני ראש השנה, כשאנו עומדים לפני יום הדין ראש השנה כשכל באי עולם עוברים לפני השם למשפט, פרשת השבוע מלמדת אותנו, “כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא: לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ” (דברים ל’)”
בזוהר הקדוש נאמר ש”היום” הוא יום ראש השנה, בספר ברכת פרץ ( לבעל הקהילות יעקב ) הביא בשם הגאון ר’ יוסף חיים זוננפלד זצ”ל רמז יפה בזה, “למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך” ( תהילים קיט צא ) בגימטריה “ראש השנה”. 
על פשט הפסוק עצמו, פירש הרמב”ן: טעם כי המצוה הזאת. על כל התורה כולה. והנכון, כי על כל התורה יאמר (לעיל ח א) “כל המצוה אשר אנכי מצוך היום”, אבל “המצוה הזאת” על התשובה הנזכרת, כי והשבות אל לבבך (בפסוק א) ושבת עד ה’ אלהיך (בפסוק ב) מצוה שיצוה אותנו לעשות כן. ונאמרה בלשון הבינוני לרמוז בהבטחה כי עתיד הדבר להיות כן: והטעם, לאמר כי אם יהיה נדחך בקצה השמים ואתה ביד העמים תוכל לשוב אל ה’ ולעשות ככל אשר אנכי מצוך היום, כי אין הדבר נפלא ורחוק ממך, אבל קרוב אליך מאד לעשותו בכל עת ובכל מקום. וזה טעם בפיך ובלבבך לעשותו, שיתודו את עונם ואת עון אבותם בפיהם, וישובו בלבם אל ה’, ויקבלו עליהם היום התורה לעשותה לדורות כאשר הזכיר (לעיל פסוק ב) אתה ובניך בכל לבבך, כמו שפירשתי (שם). 
לפי הרמב”ן כי קרוב אליך הוא על מצוות התשובה, זאת אומרת שהתורה באה ללמד אותנו שאמנם אנו ניצבים לפני משפט אך אל לנו להתייאש כי מצוות התשובה קרובה אלינו ואנו יכולים ליישמה, ויכולים לכבוש כל פסגה או אתגר נפשי או רוחני שחווינו בשנה האחרונה. 
אך רבינו בחיי מפרש על בסיס דברי הגמרא כי המצוה הזאת. יאמר זה על התורה, כלשון (דברים ח) כל המצוה אשר אנכי מצווך היום.
והמסר האמיתי הוא שהתורה ניתנה לבני אדם, ולא למלאכי השרת, כמו שאמרו חכמים לרבי אליעזר, שם מופיע הביטוי בספרות חז”ל  אזכור אחד מופיע בהקשר לאגדת תנורו של עכנאי, וקובעת שאין להסתמך על בת קול או כל מסר שמימי אחר בקביעת הלכה, לאחר שניתנה התורה בהר סיני, עם כל הכללים לפסיקת הלכה.
כך מופיע בתלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף נ”ט, עמוד ב’: חזר [רבי אליעזר] ואמר להם: אם הלכה כמותי מן השמיים יוכיחו… יצתה בת קול ואמרה: מה לכם אצל רבי אליעזר? שהלכה כמותו בכל מקום. עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: לא בשמיים היא!
התורה ניתנה לבני אדם ופסיקת ההלכה נתונה בידי האטוריטה האנושית ולא השמימית בנושאי פסיקת ההלכה, וגם כתורה שנתונה לאנשים, ולא למלאכי השרת שמתכונתים, ולא יכולים לטעות, זו בדיוק הסיבה שאנו למדים שהטעות היא אנושית, והתשובה נבראה לפני בריאת העולם כמו שנאמר במדרש משלי  מדרש משלי ח כב: שבעה דברים נבראו קודם בריאתו של עולם, ואלו הן: תורה, וכיסא הכבוד, ובית המקדש, ותשובה, וגן עדן, וגיהנם, ושמו של משיח” :תשובה מניין – שנאמר תהלים : “בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ…  וַתֹּאמֶר ‘שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם!’ מכיוון שלטעות זה אנושי קדמה התשובה לבריאת העולם, והתשובה קרובה מאוד ליישום, כמו שאומרת התורה בפיך ובלבבך לעשותו. 
נשאלת השאלה, לא בשמים היא – בפיך ובלבבך לעשותו, יש כאן קוטביות גדולה מדאי, מדוע הפסוק אומר לא בשמים היא ( זה לא רחוק כל כך ) אלא יותר קרוב, איך התורה הקצינה לבפיך ובלבבך לעשותו? 
והתשובה שאכן התשובה נראית רחוקה היצר מנסה בכל דרך לייאש את האדם ולתת לו תחושה שזה ממש בשמים, והתורה אומרת לנו ומלמדת אותנו שאנו יכולים ובידנו הדבר. 

ניתן להקביל ולפרש את הפסוק גם על מצוות תקיעת שופר, אותה כינו חז”ל “חכמה ואינה מלאכה”  ( ר”ה כט.) ובבניית המשכן מצאנו שחכמת הלב כונתה האומנות של בוני המשכן, ובלב כל חכם לב נתתי חכמה ( שמות לא ).
 כשבאים ללמוד את אומנות מלאכת תקיעת שופר ששררה בה בורות גדולה עד כדי שחז”ל ביטלו בשבת את מצוות תקיעת שופר ( כמו השנה ה’ תשפ”ג ) כי הכל חייבין בתקיעת שופר ואין הכל בקיאין בתקיעת שופר, וחששו שמא ילך לבקי ללמוד את אומנות התקיעה, ומאידך ביטלו את גזירתם בתינוקות של בית רבן והתירו גזירת כלי שיר לחנכם בתקיעת שופר ( ולחלק מהפוסקים אף בר”ה שחל בשבת ) בגלל חשיבות הלימוד של אומנות התקיעה בשופר, אדם שמתחיל ללמוד את התקיעה בשופר נתקבל לפעמים במחשבות אולי לא בשבילי הדבר, ועולות בו מחשבות ייאוש  אך יש לזכור את הפסוק בפרשתנו: “כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם – הנה איתא בזוהר הקדוש כי תיבת ‘היום’ רומז על יום ראש השנה, היום הרת עולם שבו יעמדו במשפט כל היצורים. ועל יום הזה נאמר בספר תהילים: “למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך” – שביום הזה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון. ותיקנו לקרות פרשה זו בכל שנה בשבת שלפני ראש השנה, כמבואר בשו”ע או”ח (סי’ תכ”ח סעי’ ד’).

 לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא – זה לא רחוק ממך אתה מחויב גם לשמוע וגם ללמוד לתקוע בעצמך בשופר, כל אחד יכול ללמוד לתקוע בשופר שהרי אילו היה על אי בודד היה מחויב בכך ולקיים את המצווה ללא שליח כבעל תוקע, משכך חייב ללמוד לתקוע בעצמו בשופר, כמו שראינו בתקופת הקורונה שהרבה מאוד אנשים נזקקו ללמוד את מלאכת התקיעה כשהם בבידוד, או מנייני החצרות הרבים בהם הוכשרו רבים לתקוע בשופר, כיון שמדובר בכללים פשוטים כל אדם מחויב ללמוד אותם. 

 לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה – אמנם הקב”ה גילה לנו סוד “תקעו לפני בשופר של איל ואזכור לכם עקידתו של יצחק, אך המעבר מכיסא דין לכסא רחמים חייב להתבצע על ידי עם ישראל באיערותא דלתתא קודם. 

וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה – גם כאן יש איזכור ל”ישמיענו אותה” המצווה המהותית בשופר היא “לשמוע קול שופר”. 

 ומסיים הפסוק, כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ ( תקיעת שופר מתקיימת בפה )  וּבִלְבָבְךָ ( נכון שיש כאן ענין עדין של אומנות התקיעה וחכמת לב, אך בלימוד נכון בידך הדבר לעשותו )  לַעֲשֹׂתוֹ” (דברים ל’)” 

 

לא רק שזה לא בשמים בלימוד נכון של התקיעה, נבין שהדברים לא רק לא בשמים הם פשוטים קלים וישימים, מה שנותר לנו הוא ללכת וללמוד, כמובן שעם קול השופר אנו נתעורר לתשובה שלימה שהיא בעצמה לפי הרמב”ן איתו פתחנו בידנו ואל לנו להתייאש לא מהפקת קול השופר ולא מהתוצאה שהוא אמור להפיק לעורר אותנו בתשובה ולעורר רחמים על כל עם ישראל. 

יצירות המד’גרני AI באדיבותו של האומן אמיתי כהן – התנ”ך בשילוב AI 

 

צפו בהדרכה פשוטה כיצד תוקעים בשופר, משלב התיאוריה עד השלב המעשי, כל אחד יכול להפיק קול מהשופר, ולקיים את מצוות תקיעת שופר,  צפיה מהנה ומועילה. 

נגן וידאו אודות מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for, AI, יום כיפור, יום הכיפורים, יום כיפורים, סליחה, כפרה, תשובה,

מאמרים נוספים

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for, AI