פרק א

 

תַּנְיָא בְּסוֹף יוֹמָא: שְׁלוֹשָׁה חִלּוּקֵי כַּפָּרָה הֵם, וּתְשׁוּבָה עִם כָּל אֶחָד. עָבַר עַל מִצְוַת עֲשֵׂה וְשָׁב, אֵינוֹ זָז מִשָּׁם עַד שֶׁמּוֹחֲלִין לוֹ. עָבַר עַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה וְשָׁב, תְּשׁוּבָה תּוֹלָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר.

 

פֵּרוּשׁ, דְּאַף עַל גַּב דִּלְעִנְיַן קִיּוּם – מִצְוַת עֲשֵׂה גְּדוֹלָה, שֶׁדּוֹחָה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה, הַיְנוּ מִשּׁוּם שֶׁעַל יְדֵי קִיּוּם מִצְוֹת עֲשֵׂה מַמְשִׁיךְ אוֹר וְשֶׁפַע בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים מֵהֶאָרַת אוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר דִּרְמַ”ח פְּקוּדִין אִינוּן רְמַ”ח אֵבָרִין דְּמַלְכָּא), וְגַם עַל נַפְשׁוֹ הָאֱלֹקִית, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים “אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו”. אֲבָל לְעִנְיַן תְּשׁוּבָה, אַף שֶׁמּוֹחֲלִין לוֹ הָעֹנֶשׁ עַל שֶׁמָּרַד בְּמַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא עָשָׂה מַאֲמַר הַמֶּלֶךְ, מִכָּל מָקוֹם הָאוֹר נֶעְדָּר וְכו’. וּכְמַאֲמַר רַזַ”ל עַל פָּסוּק “מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן”, “זֶה שֶׁבִּטֵּל קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל עַרְבִית אוֹ” וְכו’. דְּאַף שֶׁנִּזְהָר מֵעַתָּה לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל עַרְבִית וְשַׁחֲרִית לְעוֹלָם, אֵין תְּשׁוּבָתוֹ מוֹעֶלֶת לְתַקֵּן מַה שֶּׁבִּטֵּל פַּעַם אַחַת.

 

וְהָעוֹבֵר עַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, עַל יְדֵי שֶׁנִּדְבַּק הָרַע בְּנַפְשׁוֹ, עוֹשֶׂה פְּגָם לְמַעְלָה בְּשָׁרְשָׁהּ וּמְקוֹר חֻצְבָהּ (בִּלְבוּשִׁים דְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת דַּעֲשִׂיָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּתִקּוּנֵי זֹהַר: “לְבוּשִׁין תְּקִינַת לוֹן דְּמִינַּיְיהוּ פָּרְחִין נִשְׁמָתִין לִבְנֵי נָשָׁא” וְכו’), לְכָךְ אֵין כַּפָּרָה לְנַפְשׁוֹ וְלֹא לְמַעְלָה עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “וְכִפֶּר עַל הַקֹּדֶשׁ מִטֻּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִפִּשְׁעֵיהֶם” וְכו’ “לִפְנֵי ה’ תִּטְהָרוּ”, “לִפְנֵי ה'” דָּיְיקָא. וְלָכֵן אֵין לִלְמֹד מִכָּאן שׁוּם קֻלָּא חַס וְשָׁלוֹם בְּמִצְווֹת עֲשֵׂה, וּבִפְרָט בְּתַלְמוּד תּוֹרָה. וְאַדְּרַבָּה, אָמְרוּ רַזַ”ל: “וִתֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל עֲבוֹדָה זָרָה” וְכו’, אַף שֶׁהֵן כְּרֵתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין, “וְלֹא וִתֵּר עַל בִּטּוּל תַּלְמוּד תּוֹרָה”].

 

עָבַר עַל כְּרֵתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין, תְּשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים תּוֹלִין וְיִסּוּרִין מְמָרְקִין (פֵּרוּשׁ, גּוֹמְרִין הַכַּפָּרָה. וְהוּא מִלְּשׁוֹן מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה לְצַחְצֵחַ הַנֶּפֶשׁ. כִּי כַּפָּרָה הִיא לְשׁוֹן קִנּוּחַ, שֶׁמְּקַנֵּחַ לִכְלוּךְ הַחֵטְא), שֶׁנֶּאֱמַר: “וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲוֹנָם”. עַד כָּאן לְשׁוֹן הַבָּרַיְיתָּא:

 

וְהִנֵּה מִצְוַת הַתְּשׁוּבָה מִן הַתּוֹרָה הִיא עֲזִיבַת הַחֵטְא בִּלְבַד (כִּדְאִיתָא בִּגְמָרָא פֶּרֶק ג’ דְּסַנְהֶדְרִין וּבְחֹשֶׁן מִשְׁפָּט סוֹף סִימָן ל”ד לְעִנְיַן עֵדוּת), דְּהַיְנוּ שֶׁיִּגְמֹר בְּלִבּוֹ בְּלֵב שָׁלֵם לְבַל יָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה לִמְרֹד בְּמַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא יַעֲבֹר עוֹד מִצְוַת הַמֶּלֶךְ חַס וְשָׁלוֹם, הֵן בְּמִצְווֹת עֲשֵׂה הֵן בְּמִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה. וְזֶהוּ עִקַּר פֵּרוּשׁ לְשׁוֹן תְּשׁוּבָה, לָשׁוּב אֶל ה’ בְּכָל לִבּוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ, לְעָבְדוֹ וְלִשְׁמֹר כָּל מִצְווֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו וְיָשֹׁב אֶל ה'” וְכו’. וּבְפָרָשַׁת נִצָּבִים כְּתִיב: “וְשַׁבְתָּ עַד ה’ אֱלֹקֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ” וְכו’ “בְּכָל לְבָבְךָ” וְכו’, “שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה’ אֱלֹקֶיךָ” וְכו’, “הֲשִׁיבֵנוּ ה’ אֵלֶיךָ” וְכו’. וְלֹא כְּדַעַת הֶהָמוֹן, שֶׁהַתְּשׁוּבָה הִיא הַתַּעֲנִית.

 

וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁעָבַר עַל כְּרֵתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין, שֶׁגְּמַר כַּפָּרָתוֹ הִיא עַל יְדֵי יִסּוּרִים, הַיְנוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא עָלָיו יִסּוּרִים (וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב “וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט” וְכו’, “וּפָקַדְתִּי” דָּיְיקָא). וְהַיְנוּ כְּשֶׁתְּשׁוּבָתוֹ רְצוּיָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּבוֹ אֶל ה’ בְּכָל לִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ מֵאַהֲבָה, אֲזַי בְּאִתְעֲרוּתָא דִּלְתַתָּא וְכַמַּיִם הַפָּנִים וְכו’ – אִתְעֲרוּתָא דִּלְעֵילָא, לְעוֹרֵר הָאַהֲבָה וְחֶסֶד ה’, לְמָרֵק עֲווֹנוֹ בְּיִסּוּרִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: “כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה’ יוֹכִיחַ” וְכו’. וְלָכֵן לֹא הִזְכִּירוּ הָרַמְבַּ”ם וְהַסְּמַ”ג שׁוּם תַּעֲנִית כְּלָל בְּמִצְוַת הַתְּשׁוּבָה, אַף בִּכְרֵתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין, רַק הַוִּדּוּי וּבַקָּשַׁת מְחִילָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: “וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם” וְכו’. וּמַה שֶּׁכָּתוּב בְּיוֹאֵל: “שֻׁבוּ עָדַי בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְצוֹם וּבִבְכִי” כו’, הַיְנוּ לְבַטֵּל הַגְּזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה לְמָרֵק עֲווֹן הַדּוֹר עַל יְדֵי יִסּוּרִים בָּאַרְבֶּה. וְזֶהוּ הַטַּעַם בְּכָל תַּעֲנִיּוֹת שֶׁמִּתְעַנִּין עַל כָּל צָרָה שֶׁלֹּא תָּבוֹא עַל הַצִּבּוּר, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּמְגִלַּת אֶסְתֵּר.

 

וּמַה שֶּׁנִּמְצָא בְּסִפְרֵי הַמּוּסָר, וּבְרֹאשָׁם סֵפֶר הָרוֹקֵחַ וְסֵפֶר חֲסִידִים, הַרְבֵּה תַּעֲנִיּוֹת וְסִגּוּפִים לָעוֹבֵר עַל כְּרֵתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין, וְכֵן לַמּוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, שֶׁחַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה גַּבֵּי עֵר וְאוֹנָן, וְדִינוֹ כְּחַיָּבֵי כְּרֵתוֹת לְעִנְיָן זֶה, הַיְנוּ כְּדֵי לִנָּצֵל מֵעֹנֶשׁ יִסּוּרִים שֶׁל מַעְלָה חַס וְשָׁלוֹם. וְגַם כְּדֵי לְזָרֵז וּלְמַהֵר גְּמַר כַּפָּרַת נַפְשׁוֹ. וְגַם אוּלַי אֵינוֹ שָׁב אֶל ה’ בְּכָל לִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ מֵאַהֲבָה, כִּי אִם מִיִּרְאָה.

---

 

פרק ב

 

אַךְ כָּל זֶה לְעִנְיַן כַּפָּרָה וּמְחִילַת הֶעָווֹן, שֶׁנִּמְחַל לוֹ לְגַמְרֵי מַה שֶּׁעָבַר עַל מִצְוַת הַמֶּלֶךְ כְּשֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְאֵין מַזְכִּירִין לוֹ דָּבָר וַחֲצִי דָּבָר בְּיוֹם הַדִּין לְעָנְשׁוֹ עַל זֶה חַס וְשָׁלוֹם בָּעוֹלָם הַבָּא, וְנִפְטָר לְגַמְרֵי מִן הַדִּין בָּעוֹלָם הַבָּא. אָמְנָם שֶׁיִּהְיֶה לְרָצוֹן לִפְנֵי ה’ וּמְרֻצֶּה וְחָבִיב לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ כְּקֹדֶם הַחֵטְא לִהְיוֹת נַחַת רוּחַ לְקוֹנוֹ מֵעֲבוֹדָתוֹ, הָיָה צָרִיךְ לְהָבִיא קָרְבַּן עוֹלָה אֲפִלּוּ עַל מִצְוַת עֲשֵׂה קַלָּה שֶׁאֵין בָּהּ כָּרֵת וּמִיתַת בֵּית דִּין, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַזַ”ל בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים עַל פָּסוּק “וְנִרְצָה לוֹ”, וְכִדְאִיתָא בִּגְמָרָא פֶּרֶק קַמָּא דִּזְבָחִים דְּעוֹלָה מְכַפֶּרֶת עַל מִצְוַת עֲשֵׂה. וְהִיא דּוֹרוֹן לְאַחַר שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה וְנִמְחַל לוֹ הָעֹנֶשׁ, וּכְאָדָם שֶׁסָּרַח בַּמֶּלֶךְ וּפִיְּסוֹ עַל יְדֵי פְּרַקְלִיטִין וּמָחַל לוֹ, אַף עַל פִּי כֵן שׁוֹלֵחַ דּוֹרוֹן וּמִנְחָה לְפָנָיו שֶׁיִּתְרַצֶּה לוֹ לִרְאוֹת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ (וּלְשׁוֹן “מְכַפֶּרֶת”, וְכֵן מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה “וְנִרְצָה לוֹ לְכַפֵּר עָלָיו”, אֵין זוֹ כַּפָּרַת נַפְשׁוֹ, אֶלָּא לְכַפֵּר לִפְנֵי ה’ לִהְיוֹת נַחַת רוּחַ לְקוֹנוֹ, כִּדְאִיתָא שָׁם בִּגְמָרָא, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: “תָּמִים יִהְיֶה לְרָצוֹן”).

 

וְעַכְשָׁו שֶׁאֵין לָנוּ קָרְבָּן לְהָפִיק רָצוֹן מֵה’, הַתַּעֲנִית הוּא בִּמְקוֹם קָרְבָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּגְמָרָא, שֶׁיְּהֵא מִעוּט חֶלְבִּי וְדָמִי שֶׁנִּתְמַעֵט כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּי לְפָנֶיךָ וְכו’. וְלָכֵן מָצִינוּ בְּכַמָּה תַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים שֶׁעַל דָּבָר קַל הָיוּ מִתְעַנִּים תַּעֲנִיּוֹת הַרְבֵּה מְאֹד, כְּמוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה שֶׁהָיָה מַתִּיר שֶׁתְּהֵא פָּרָה יוֹצְאָה בִּרְצוּעָה שֶׁבֵּין קַרְנֶיהָ בַּשַּׁבָּת, וַחֲכָמִים אוֹסְרִים, וּפַעַם אַחַת יָצְאָה כֵּן פָּרָתוֹ שֶׁל שְׁכֵנְתוֹ וְלֹא מִחָה בָּהּ, וְהֻשְׁחֲרוּ שִׁנָּיו מִפְּנֵי הַצּוֹמוֹת עַל שֶׁלֹּא קִיֵּם דִּבְרֵי חֲבֵרָיו. וְכֵן רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁאָמַר: “בּוֹשְׁנִי מִדִּבְרֵיכֶם בֵּית שַׁמַּאי”, וְהֻשְׁחֲרוּ שִׁנָּיו מִפְּנֵי הַצּוֹמוֹת. וְרַב הוּנָא פַּעַם אַחַת נִתְהַפְּכָה לוֹ רְצוּעָה שֶׁל תְּפִלִּין, וְהִתְעַנָּה אַרְבָּעִים צוֹמוֹת, וְכָהֵנָּה רַבּוֹת.

 

וְעַל יְסוֹד זֶה לִמֵּד הָאֲרִיזַ”ל לְתַלְמִידָיו עַל פִּי חַכְמַת הָאֱמֶת מִסְפַּר הַצּוֹמוֹת לְכַמָּה עֲווֹנוֹת וַחֲטָאִים, אַף שֶׁאֵין בָּהֶן כָּרֵת וְלֹא מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, כְּמוֹ עַל הַכַּעַס קנ”א תַּעֲנִיּוֹת וְכו’. וַאֲפִלּוּ עַל אִסּוּר דְּרַבָּנָן, כְּמוֹ סְתָם יֵינָם יִתְעַנֶּה ע”ג תַּעֲנִיּוֹת וְכו’. וְכֵן עַל בִּטּוּל מִצְוַת עֲשֵׂה דְּרַבָּנָן, כְּמוֹ תְּפִלָּה יִתְעַנֶּה ס”א תַּעֲנִיּוֹת וְכו’. וְדֶרֶךְ כְּלָל, סוֹד הַתַּעֲנִית הִיא סְגֻלָּה נִפְלָאָה לְהִתְגַּלּוּת רָצוֹן הָעֶלְיוֹן בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ הַקָּרְבָּן שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ “רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה'”. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּישַׁעְיָה: “הֲלָזֶה תִּקְרָא צוֹם וְיוֹם רָצוֹן לַה'”, מִכְּלַל שֶׁהַצּוֹם הַנִּרְצֶה הוּא יוֹם רָצוֹן.

---

 

פרק ג

 

וְהִנֵּה חַכְמֵי הַמּוּסָר הָאַחֲרוֹנִים נֶחְלְקוּ בְּמִי שֶׁחָטָא חֵטְא אֶחָד פְּעָמִים רַבּוֹת, דְּיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת מִסְפַּר הַצּוֹמוֹת לְאוֹתוֹ חֵטְא פְּעָמִים רַבּוֹת כְּפִי הַמִּסְפָּר אֲשֶׁר חָטָא. כְּגוֹן הַמּוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, שֶׁמִּסְפַּר הַצּוֹמוֹת הַמְּפֹרָשׁ בְּתִקּוּנֵי תְּשׁוּבָה מֵהָאֲרִיזַ”ל הֵן פ”ד תַּעֲנִיּוֹת. וְאִם חָטָא בָּזֶה עֶשֶׂר אוֹ עֶשְׂרִים פְּעָמִים עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת עֶשֶׂר אוֹ עֶשְׂרִים פְּעָמִים פ”ד, וְכֵן לְעוֹלָם, דּוּמְיָא דְּקָרְבַּן חַטָּאת, שֶׁחַיָּב לְהָבִיא עַל כָּל פַּעַם וּפַעַם.

 

וְיֵשׁ מְדַמִּין עִנְיָן זֶה לְקָרְבַּן עוֹלָה הַבָּאָה עַל מִצְוַת עֲשֵׂה, דַּאֲפִלּוּ עָבַר עַל כַּמָּה מִצְווֹת עֲשֵׂה – מִתְכַּפֵּר בְּעוּלָה אַחַת, כִּדְאִיתָא בִּגְמָרָא פֶּרֶק קַמָּא דִּזְבָחִים.

 

וְהַכְרָעָה הַמְּקֻבֶּלֶת בָּזֶה, לְהִתְעַנּוֹת ג’ פְּעָמִים כְּפִי מִסְפַּר הַצּוֹמוֹת דְּחֵטְא זֶה, דְּהַיְנוּ רנ”ב צוֹמוֹת עַל הוֹצָאוֹת שִׁכְבַת זֶרַע לְבַטָּלָה, וְכֵן בִּשְׁאָר חֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת. וְהַטַּעַם הוּא עַל פִּי מַה שֶּׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ סוֹף פָּרָשַׁת נֹחַ: “כֵּיוָן דְּחָב בַּר נַשׁ קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא זִמְנָא חֲדָא, עָבֵיד רְשִׁימוּ כו’. זִמְנָא תְלִיתָאָה, אֶתְפַּשֵּׁט הַהוּא כִּתְמָא מִסִּטְרָא דָּא לְסִטְרָא דָּא” כו’. לְכָךְ צָרִיךְ מִסְפַּר הַצּוֹמוֹת גַּם כֵּן ג’ פְּעָמִים וְכו’.

 

אָכֵן כָּל זֶה בְּאָדָם חָזָק וּבָרִיא, שֶׁאֵין רִבּוּי הַצּוֹמוֹת מַזִּיק לוֹ כְּלָל לִבְרִיאוּת גּוּפוֹ, וּכְמוֹ בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים. אֲבָל מִי שֶׁרִבּוּי הַצּוֹמוֹת מַזִּיק לוֹ, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיּוּכַל לָבוֹא לִידֵי חֹלִי אוֹ מֵחוֹשׁ חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ בְּדוֹרוֹתֵינוּ אֵלֶּה – אָסוּר לוֹ לְהַרְבּוֹת בְּתַעֲנִיּוֹת אֲפִלּוּ עַל כָּרֵתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין, וּמִכֹּל שֶׁכֵּן עַל מִצְווֹת עֲשֵׂה וּמִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁאֵין בָּהֶן כָּרֵת; אֶלָּא כְּפִי אֲשֶׁר יְשַׁעֵר בְּנַפְשׁוֹ שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יַזִּיק לוֹ כְּלָל. כִּי אֲפִלּוּ בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, בִּימֵי תַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים, לֹא הָיוּ מִתְעַנִּין בִּכְהַאי גַּוָּונָא אֶלָּא הַבְּרִיאִים דְּמָצוּ לְצַעוֹרֵי נַפְשַׁיְהוּ. וּדְלָא מָצֵי לְצַעוֹרֵי נַפְשֵׁיהּ וּמִתְעַנֶּה – נִקְרָא חוֹטֵא בִּגְמָרָא פֶּרֶק קַמָּא דְּתַעֲנִית, וַאֲפִלּוּ מִתְעַנֶּה עַל עֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ, כִּדְפֵרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם; וְכִדְאִיתָא בִּגְמָרָא פֶּרֶק קַמָּא דִּזְבָחִים, שֶׁאֵין לְךָ אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁאֵינוֹ מְחֻיָּב עֲשֵׂה וְכו’. וּמִכֹּל שֶׁכֵּן מִי שֶׁהוּא בַּעַל תּוֹרָה, שֶׁחוֹטֵא וְנֶעֱנָשׁ בְּכִפְלַיִם, כִּי מֵחֲמַת חֲלִישׁוּת הַתַּעֲנִית לֹא יוּכַל לַעֲסֹק בָּהּ כָּרָאוּי.

 

אֶלָּא מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? כְּדִכְתִיב: “וַחֲטָאָךְ בְּצִדְקָה פְרֻק”, וּכְמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הַפּוֹסְקִים לִתֵּן בְּעַד כָּל יוֹם תַּעֲנִית שֶׁל תְּשׁוּבָה עֵרֶךְ ח”י גְּדוֹלִים פּוֹלִישׁ וְכו’, וְהֶעָשִׁיר יוֹסִיף לְפִי עָשְׁרוֹ וְכו’, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַמָּגֵן אַבְרָהָם הִלְכוֹת תַּעֲנִית.

 

וּמִכָּל מָקוֹם, כָּל בַּעַל נֶפֶשׁ הֶחָפֵץ קִרְבַת ה’, לְתַקֵּן נַפְשׁוֹ לַהֲשִׁיבָהּ אֶל ה’ בִּתְשׁוּבָה מְעֻלָּה מִן הַמֻּבְחָר, יַחֲמִיר עַל עַצְמוֹ לְהַשְׁלִים עַל כָּל פָּנִים פַּעַם אַחַת כָּל יְמֵי חַיָּיו מִסְפַּר הַצּוֹמוֹת לְכָל עָווֹן וְעָווֹן מֵעֲווֹנוֹת הַחֲמוּרִים שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶם מִיתָה עַל כָּל פָּנִים, וַאֲפִלּוּ בִּידֵי שָׁמַיִם בִּלְבַד, כְּגוֹן לְהוֹצָאוֹת זֶרַע לְבַטָּלָה – פ”ד צוֹמוֹת פַּעַם אַחַת בִּימֵי חַיָּיו. וְיָכוֹל לִדְחוֹתָן לַיָּמִים הַקְּצָרִים בַּחֹרֶף, וְיִתְעַנֶּה כְּעֶשֶׂר תַּעֲנִיּוֹת עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל בְּחֹרֶף אֶחָד אוֹ פָּחוֹת, וְיִגְמֹר מִסְפַּר הַפ”ד צוֹמוֹת בְּתֵשַׁע שָׁנִים אוֹ יוֹתֵר כְּפִי כֹּחוֹ (וְגַם יָכוֹל לֶאֱכֹל מְעַט כְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת לִפְנֵי נֵץ הַחַמָּה וְאַף עַל פִּי כֵן נֶחְשָׁב לְתַעֲנִית, אִם הִתְנָה כֵּן).

 

וּלְתַשְׁלוּם רנ”ב צוֹמוֹת כַּנַּ”ל, יִתְעַנֶּה עוֹד אַרְבַּע פְּעָמִים פ”ד עַד אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם בִּלְבַד, דְּמִיחַשַּׁב גַּם כֵּן תַּעֲנִית בִּירוּשַׁלְמִי, וּשְׁנֵי חֲצָאֵי יוֹם נֶחֱשָׁבִים לוֹ לְיוֹם אֶחָד לְעִנְיָן זֶה. וְכֵן לִשְׁאָר עֲווֹנוֹת כַּיּוֹצֵא בָּהֶן, אֲשֶׁר כָּל לֵב יוֹדֵעַ מָרַּת נַפְשׁוֹ וְחָפֵץ בְּהִצָּדְקָהּ.

 

אָכֵן מִסְפַּר הַצּוֹמוֹת הָעוֹדְפִים עַל רנ”ב וּכְהַאי גַּוָּונָא, שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת לָחֹשׁ לְדַעַת הַמַּחֲמִירִים לְהִתְעַנּוֹת מִסְפַּר הַצּוֹמוֹת שֶׁעַל כָּל חֵטְא וְחֵטְא כְּפִי מִסְפַּר הַפְּעָמִים שֶׁחָטָא כַּנַּ”ל, יִפְדֶּה כֻּלָּן בִּצְדָקָה עֵרֶךְ ח”י גְּדוֹלִים פּוֹלִישׁ בְּעַד כָּל יוֹם. וְכֵן שְׁאָר כָּל תַּעֲנִיּוֹת שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת עַל עֲבֵרוֹת שֶׁאֵין בָּהֶן מִיתָה, וַאֲפִלּוּ עַל בִּטּוּל מִצְווֹת עֲשֵׂה דְּאוֹרָיְיתָא וּדְרַבָּנָן, וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם, כְּפִי הַמִּסְפָּר הַמְּפֹרָשׁ בְּתִקּוּנֵי הַתְּשׁוּבָה מֵהָאֲרִ”י זַ”ל (וְרֻבָּם נִזְכָּרִים בְּמִשְׁנַת חֲסִידִים בְּמַסֶּכֶת הַתְּשׁוּבָה), הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל – יִפְדֶּה בִּצְדָקָה כַּנַּ”ל, אִי לָא מָצֵי לְצַעוֹרֵי נַפְשֵׁיהּ כַּנַּ”ל. וְאַף שֶׁיַּעֲלֶה לְסַךְ מְסֻיָּם, אֵין לָחֹשׁ מִשּׁוּם “אַל יְבַזְבֵּז יוֹתֵר מֵחֹמֶשׁ”; דְּלָא מִקְרֵי בִּזְבּוּז בִּכְהַאי גַּוָּונָא, מֵאַחַר שֶׁעוֹשֶׂה לִפְדּוֹת נַפְשׁוֹ מִתַּעֲנִיּוֹת וְסִגּוּפִים. וְלָא גָּרְעָא מֵרְפוּאַת הַגּוּף וּשְׁאָר צְרָכָיו.

 

וּלְפִי שֶׁמִּסְפַּר הַצּוֹמוֹת הַמֻּזְכָּרִים בְּתִקּוּנֵי תְּשׁוּבָה הַנַּ”ל רַבּוּ בִּמְאֹד מְאֹד, לָכֵן נָהֲגוּ עַכְשָׁו כָּל הַחֲרֵדִים לִדְבַר ה’ לְהַרְבּוֹת מְאֹד מְאֹד בִּצְדָקָה, מֵחֲמַת חֲלִישׁוּת הַדּוֹר, דְּלָא מָצוּ לְצַעוֹרֵי נַפְשָׁם כּוּלֵּי הַאי (וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר עַל פָּסוּק “חַסְדֵי ה’ כִּי לֹא תָמְנוּ”).

---

 

פרק ד

 

וְאוּלָם כָּל הַנַּ”ל הוּא לִגְמַר הַכַּפָּרָה וּמֵרוּק הַנֶּפֶשׁ לַה’ אַחַר הַתְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל מֵהַגְּמָרָא פֶּרֶק קַמָּא דִּזְבָחִים, דְּעוֹלָה דּוֹרוֹן הִיא לְאַחַר שֶׁרִצָּה הַפְּרַקְלִיט וְכו’. אָמְנָם הַתְחָלַת מִצְוַת הַתְּשׁוּבָה וְעִקָּרָהּ לָשׁוּב עַד ה’ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, הַהֶכְרֵחַ לְבָאֵר הֵיטֵב בְּהַרְחָבַת הַבֵּאוּר, בְּהַקְדִּים מַה שֶּׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּבֵאוּר מִלַּת “תְּשׁוּבָה” עַל דֶּרֶךְ הַסּוֹד: “תָּשׁוּב הֵ”א”, הֵ”א תַּתָּאָה – תְּשׁוּבָה תַּתָּאָה, הֵ”א עִילָּאָה – תְּשׁוּבָה עִילָּאָה. וְגַם מַה שֶּׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בִּקְצָת מְקוֹמוֹת שֶׁאֵין תְּשׁוּבָה מוֹעֶלֶת לְפוֹגֵם בְּרִיתוֹ וּמוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, וְהוּא דָּבָר תָּמוּהַּ מְאֹד, שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר עוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, וַאֲפִלּוּ עֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וְכו’. וּפֵרֵשׁ בְּרֵאשִׁית חָכְמָה, שֶׁכַּוָּנַת הַזֹּהַר שֶׁאֵין מוֹעֶלֶת תְּשׁוּבָה תַּתָּאָה, כִּי אִם תְּשׁוּבָה עִילָּאָה וְכו’.

 

הִנֵּה לְהָבִין זֹאת מְעַט מִזְּעֵיר, צָרִיךְ לְהַקְדִּים מַה שֶּׁמְּבֹאָר מֵהַכָּתוּב וּמִדִּבְרֵי רַזַ”ל עִנְיַן הַכָּרֵת וּמִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, כְּשֶׁעָבַר עֲבֵרָה שֶׁחַיָּבִים עָלֶיהָ כָּרֵת, הָיָה מֵת מַמָּשׁ קֹדֶם חֲמִשִּׁים שָׁנָה, וּבְמִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם – מֵת מַמָּשׁ קֹדֶם שִׁשִּׁים שָׁנָה, כַּחֲנַנְיָה בֶּן עַזּוּר הַנָּבִיא בְּיִרְמְיָה (וְלִפְעָמִים גַּם בְּמִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם נִפְרָעִין לְאַלְתַּר, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּעֵר וְאוֹנָן). וַהֲרֵי נִמְצְאוּ בְּכָל דּוֹר כַּמָּה וְכַמָּה חַיָּבֵי כָּרֵתוֹת וּמִיתוֹת וְהֶאֱרִיכוּ יְמֵיהֶם (ושניהם) [וּשְׁנוֹתֵיהֶם] בַּנְּעִימִים.

 

אַךְ הָעִנְיָן יוּבַן עַל פִּי מַה שֶּׁכָּתוּב “כִּי חֵלֶק ה’ עַמּוֹ” וְכו’, חֵלֶק מִשֵּׁם הֲוָיָ”ה בָּרוּךְ הוּא, כְּדִכְתִיב: “וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים”, וּמַאן דְּנָפַח – מִתּוֹכוֹ נָפַח וְכו’. וְאַף שֶׁאֵין לוֹ דְּמוּת הַגּוּף וְכו’ חַס וְשָׁלוֹם, אַךְ דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. כִּי כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ הֶפְרֵשׁ וְהֶבְדֵּל גָּדוֹל בָּאָדָם הַתַּחְתּוֹן עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל בֵּין הַהֶבֶל שֶׁיּוֹצֵא מִפִּיו בְּדִבּוּרוֹ לַהֶבֶל הַיּוֹצֵא עַל יְדֵי נְפִיחָה, שֶׁבַּיּוֹצֵא בְּדִבּוּרוֹ – מְלֻבָּשׁ בּוֹ כֹּחַ וְחַיּוּת מְעַט מִזְּעֵיר, וְהוּא בְּחִינַת חִיצוֹנִיּוֹת מִנֶּפֶשׁ הַחַיָּה שֶׁבְּקִרְבּוֹ; אֲבָל בַּיּוֹצֵא בַּכֹּחַ הַנּוֹפֵחַ, דְּמִתּוֹכוֹ נָפַח, מְלֻבָּשׁ בּוֹ כֹּחַ וְחַיּוּת פְּנִימִית מִבְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ הַחַיָּה וְכו’. כָּכָה מַמָּשׁ עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל הַמַּבְדִּיל הַבְדָּלוֹת לְאֵין קֵץ, יֵשׁ הֶפְרֵשׁ עָצוּם מְאֹד לְמַעְלָה בֵּין כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם, וַאֲפִלּוּ הַמַּלְאָכִים, שֶׁנִּבְרְאוּ מֵאַיִן לְיֵשׁ וְחַיִּים וְקַיָּמִים מִבְּחִינַת חִיצוֹנִיּוּת הַחַיּוּת וְהַשֶּׁפַע שֶׁמַּשְׁפִּיעַ אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲיוֹת הָעוֹלָמוֹת; וּבְחִינָה זוֹ נִקְרֵאת בְּשֵׁם “רוּחַ פִּיו” עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם”; וְהִיא בְּחִינַת חַיּוּת הַמְּלֻבֶּשֶׁת בָּאוֹתִיּוֹת שֶׁבַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת (שֶׁהֵן בְּחִינַת כֵּלִים וְהַמְשָׁכוֹת וְכו’, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּלִקּוּטֵי אֲמָרִים חֵלֶק ב’ פֶּרֶק י”א) – וּבֵין נִשְׁמַת הָאָדָם, שֶׁנִּמְשְׁכָה תְּחִלָּה מִבְּחִינַת פְּנִימִיּוּת הַחַיּוּת וְהַשֶּׁפַע שֶׁמַּשְׁפִּיעַ אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “וַיִּפַּח” וְכו’. וְאַחַר כָּךְ יָרְדָה בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה גַּם כֵּן עַל יְדֵי בְּחִינַת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁבְּמַאֲמַר “נַעֲשֶׂה אָדָם” וְכו’, כְּדֵי לְהִתְלַבֵּשׁ בְּגוּף עוֹלָם הַזֶּה הַתַּחְתּוֹן. וְלָכֵן נִקְרְאוּ הַמַּלְאָכִים בְּשֵׁם אֱלֹקִים בַּכָּתוּב, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: “כִּי ה’ אֱלֹקֵיכֶם [הוּא] אֱלֹקֵי הָאֱלֹקִים” כו’, “הוֹדוּ לֵאלֹקֵי הָאֱלֹקִים” כו’, “וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹקִים לְהִתְיַצֵּב” כו’, לְפִי שֶׁיְּנִיקַת חַיּוּתָם הִיא מִבְּחִינַת חִיצוֹנִיּוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת הָאוֹתִיּוֹת לְבַד, וְשֵׁם אֱלֹקִים הוּא בְּחִינַת חִיצוֹנִיּוּת לְגַבֵּי שֵׁם הֲוָיָ”ה בָּרוּךְ הוּא. אֲבָל נִשְׁמַת הָאָדָם, שֶׁהִיא מִבְּחִינַת פְּנִימִיּוּת הַחַיּוּת, הִיא חֵלֶק שֵׁם הֲוָיָ”ה בָּרוּךְ הוּא, כִּי שֵׁם הֲוָיָ”ה מוֹרֶה עַל פְּנִימִיּוּת הַחַיּוּת, שֶׁהִיא לְמַעְלָה מַעְלָה מִבְּחִינַת הָאוֹתִיּוֹת.

 

וּבֵאוּר הָעִנְיָן, כַּנּוֹדָע מִמַּאֲמַר אֵלִיָּהוּ: “אַנְתְּ הוּא דְּאַפִּיקַת עֲשַׂר תִּקּוּנִין וְקָרֵינַן לְהוֹן עֲשַׂר סְפִירָן, לְאַנְהָגָא בְּהוֹן עָלְמִין סְתִימִין” וְכו’, “אַנְתְּ חַכִּים וְלָא בְּחָכְמָה יְדִיעָא, אַנְתְּ מֵבִין וְלָא בְּבִינָה יְדִיעָא” וְכו’. וְכָל הָעֶשֶׂר סְפִירוֹת נִכְלָלוֹת וְנִרְמָזוֹת בְּשֵׁם הֲוָיָ”ה בָּרוּךְ הוּא. כִּי הַיּוֹ”ד שֶׁהִיא בְּחִינַת נְקֻדָּה לְבַד, מְרַמֶּזֶת לְחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהִיא בִּבְחִינַת הֶעְלֵם וְהֶסְתֵּר קֹדֶם שֶׁבָּאָה לִבְחִינַת הִתְפַּשְּׁטוּת וְגִלּוּי הַהַשָּׂגָה וְהַהֲבָנָה (וְהַקּוֹץ שֶׁעַל הַיּוֹ”ד רוֹמֵז לִבְחִינַת רָצוֹן הָעֶלְיוֹן בָּרוּךְ הוּא שֶׁלְּמַעְלָה מַעְלָה מִמַּדְרֵגַת בְּחִינַת חָכְמָה עִילָּאָה, כַּנּוֹדָע). וְאַחַר שֶׁבָּאָה לִבְחִינַת הִתְפַּשְּׁטוּת וְגִלּוּי הַהַשָּׂגָה וְהַהֲבָנָה לְעָלְמִין סְתִימִין, נִכְלֶלֶת וְנִרְמֶזֶת בְּאוֹת הֵ”א, שֶׁיֵּשׁ לָהּ בְּחִינַת הִתְפַּשְּׁטוּת לָרֹחַב הַמּוֹרֶה וּמְרַמֵּז עַל הַרְחָבַת הַבֵּאוּר וְהַהֲבָנָה, וְגַם לָאֹרֶךְ, הַמּוֹרֶה עַל בְּחִינַת הַהַמְשָׁכָה וְהַהַשְׁפָּעָה מִלְמַעְלָה לְמַטָּה לְעָלְמִין סְתִימִין.

 

וְאַחַר כָּךְ, כְּשֶׁנִּמְשֶׁכֶת הַמְשָׁכָה וְהַשְׁפָּעָה זוֹ יוֹתֵר לְמַטָּה לְעָלְמִין דְּאִתְגָּלְיָין, וּכְמוֹ הָאָדָם שֶׁרוֹצֶה לְגַלּוֹת חָכְמָתוֹ לַאֲחֵרִים עַל יְדֵי דִּבּוּרוֹ עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, נִכְלֶלֶת וְנִרְמֶזֶת הַמְשָׁכָה זוֹ בְּאוֹתִיּוֹת ו”ה. כִּי הַוָּי”ו מוֹרֶה עַל הַהַמְשָׁכָה מִלְמַעְלָה לְמַטָּה. וְגַם הַמְשָׁכָה זוֹ הִיא עַל יְדֵי מִדַּת חַסְדּוֹ וְטוּבוֹ וּשְׁאָר מִדּוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת, הַנִּכְלָלוֹת בְּדֶרֶךְ כְּלָל בְּמִסְפַּר שֵׁשׁ שֶׁבַּפָּסוּק “לְךָ ה’ הַגְּדֻלָּה” וְכו’ עַד “לְךָ ה’ הַמַּמְלָכָה” וְכו’ וְלֹא עַד בִּכְלָל. כִּי מִדַּת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ נִקְרֵאת בְּשֵׁם “דְּבַר ה'”, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “בַּאֲשֶׁר דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן”. וְנִכְלֶלֶת וְנִרְמֶזֶת בְּאוֹת הֵ”א אַחֲרוֹנָה שֶׁל שֵׁם הֲוָיָ”ה. כִּי פְּנִימִיּוּת וּמְקוֹר הַדִּבּוּר הוּא הַהֶבֶל הָעוֹלֶה מִן הַלֵּב, וּמִתְחַלֵּק לַחֲמֵשׁ מוֹצָאוֹת הַפֶּה, אחה”ע מֵהַגָּרוֹן וְכו’. וְגַם הֲבָרַת הַהֵ”א הִיא בְּחִינַת הֶבֶל לְבַד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אָתָא קַלִּילָא דְּלֵית בַּהּ מַשָּׁשָׁא. וְאַף שֶׁאֵין לוֹ דְּמוּת הַגּוּף חַס וְשָׁלוֹם, אַךְ דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, בְּשֶׁגַּם שֶׁגַּם דְּבַר ה’, כ”ב אוֹתִיּוֹת הַמִּתְחַלְּקוֹת לַחֲמֵשׁ חֶלְקֵי הַמּוֹצָאוֹת, וּבָהֶן נִבְרָא כָּל הַיְּצוּר (וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּלִקּוּטֵי אֲמָרִים חֵלֶק ב פֶּרֶק י”א בֵּאוּר עִנְיַן אוֹתִיּוֹת אֵלּוּ).

 

וְכָכָה מַמָּשׁ עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל הַמַּבְדִּיל הַבְדָּלוֹת לְאֵין קֵץ, בְּנִשְׁמַת הָאָדָם, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֶפֶשׁ הָאֱלֹקִית דְּמִתּוֹכֵיהּ נְפַח, יֵשׁ בָּהּ בְּחִינַת שֵׂכֶל הַנֶּעֱלָם הַמְּרֻמָּז בְּאוֹת יוֹ”ד, שֶׁבְּכֹחוֹ לָצֵאת אֶל הַגִּלּוּי לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל בַּאֲמִתָּתוֹ יִתְבָּרַךְ וּבִגְדֻלָּתוֹ וְכו’, כָּל חַד וְחַד לְפוּם שִׁיעוּרָא דִּילֵיהּ לְפִי רֹחַב שִׂכְלוֹ וּבִינָתוֹ. וּכְפִי אֲשֶׁר מַעֲמִיק שִׂכְלוֹ וּמַרְחִיב דַּעְתּוֹ וּבִינָתוֹ לְהִתְבּוֹנֵן בִּגְדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי מְרֻמֶּזֶת בִּינָתוֹ בְּאוֹת הֵ”א, שֶׁיֵּשׁ לָהּ רֹחַב, וְגַם אֹרֶךְ הַמּוֹרֶה הַהַמְשָׁכָה מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, לְהוֹלִיד מִבִּינָתוֹ וְהִתְבּוֹנְנוּתוֹ בִּגְדֻלַּת ה’ אַהֲבָה וְיִרְאָה וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן בְּמוֹחוֹ וְתַעֲלוּמוֹת לִבּוֹ, וְאַחַר כָּךְ בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת לִבּוֹ. וּמִזֶּה נִמְשְׁכָה עֲבוֹדָה הָאֲמִתִּית בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת בְּקוֹל וְדִבּוּר אוֹ מַעֲשֶׂה, הֵן אוֹתִיּוֹת וָא”ו הֵ”א וְכו’. וְגַם הַהִתְבּוֹנְנוּת לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל בַּאֲמִתָּתוֹ וּגְדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ נִמְשְׁכָה גַּם כֵּן מֵהַתּוֹרָה, דְּאוֹרָיְיתָא מֵחָכְמָה נָפְקָא, הִיא בְּחִינַת יוֹ”ד שֶׁל שֵׁם הֲוָיָ”ה וְכו’:

---

 

פרק ה

 

וְהִנֵּה הַמְשָׁכַת וִירִידַת הַנֶּפֶשׁ הָאֱלֹקִית לָעוֹלָם הַזֶּה לְהִתְלַבֵּשׁ בְּגוּף הָאָדָם נִמְשְׁכָה מִבְּחִינַת פְּנִימִיּוּת וּמְקוֹר הַדִּבּוּר, הוּא הֶבֶל הָעֶלְיוֹן הַמְּרֻמָּז בְּאוֹת הֵ”א תַּתָּאָה כַּנַּ”ל, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: “וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה”, וּמַאן דְּנָפַח וְכו’. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב “כִּי חֵלֶק ה’ עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ”. פֵּרוּשׁ, כְּמוֹ חֶבֶל עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, שֶׁרֹאשׁוֹ אֶחָד קָשׁוּר לְמַעְלָה וְקָצֵהוּ לְמַטָּה. כִּי הִנֵּה פְּשָׁט הַכָּתוּב מַה שֶּׁכָּתוּב “וַיִּפַּח” הוּא לְהוֹרוֹת לָנוּ, כְּמוֹ שֶׁעַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, כְּשֶׁהָאָדָם נוֹפֵחַ לְאֵיזֶה מָקוֹם, אִם יֵשׁ אֵיזֶה דָּבָר חוֹצֵץ וּמַפְסִיק בֵּינְתַיִם – אֵין הֶבֶל הַנּוֹפֵחַ עוֹלֶה וּמַגִּיעַ כְּלָל לְאוֹתוֹ מָקוֹם, כָּכָה מַמָּשׁ אִם יֵשׁ דָּבָר חוֹצֵץ וּמַפְסִיק בֵּין גּוּף הָאָדָם לִבְחִינַת הֶבֶל הָעֶלְיוֹן.

 

אַךְ בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם דָּבָר גַּשְׁמִי וְרוּחָנִי חוֹצֵץ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי הֲלֹא “אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא”, וּ”מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ”, וְלֵית אֲתַר פָּנוּי מִינֵּיהּ, “בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד”, וְאִיהוּ מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין וְכו’. אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּישַׁעְיָהוּ: “כִּי אִם עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלֹקֵיכֶם”. וְהַטַּעַם, לְפִי שֶׁהֵם נֶגֶד רָצוֹן הָעֶלְיוֹן בָּרוּךְ הוּא הַמְּחַיֶּה אֶת הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ ה’ עָשָׂה בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ” (וכמו שנתבאר לעיל, שהוא מקור השפעת שם הוי”ה, ונרמז בקוצו של יו”ד).

 

וְזֶהוּ עִנְיַן הַכָּרֵת, שֶׁנִּכְרַת וְנִפְסַק חֶבֶל הַהַמְשָׁכָה מִשֵּׁם הֲוָיָ”ה בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּמְשְׁכָה מֵהֵ”א תַּתָּאָה כַּנַּ”ל. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּפָרָשַׁת אֱמוֹר: “וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא מִלְּפָנַי אֲנִי ה'”, “מִלְּפָנַי” דָּיְיקָא. וּבִשְׁאָר עֲבֵרוֹת שֶׁאֵין בָּהֶן כָּרֵת, עַל כָּל פָּנִים הֵן פּוֹגְמִין הַנֶּפֶשׁ כַּנּוֹדָע. וּפְגָם הוּא מִלְּשׁוֹן פְּגִימַת הַסַּכִּין, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל מֵחֶבֶל עָב שָׁזוּר מִתַּרְיַ”ג חֲבָלִים דַּקִּים, כָּכָה חֶבֶל הַהַמְשָׁכָה הַנַּ”ל כָּלוּל מִתַּרְיַ”ג מִצְווֹת, וּכְשֶׁעוֹבֵר חַס וְשָׁלוֹם עַל אַחַת מֵהֵנָּה נִפְסַק חֶבֶל הַדַּק וְכו’. אַךְ גַּם בְּחַיָּיב כָּרֵת וּמִיתָה, נִשְׁאַר עֲדַיִן בּוֹ הָרְשִׁימוּ מִנַּפְשׁוֹ הָאֱלֹקִית, וְעַל יְדֵי זֶה יָכוֹל לִחְיוֹת עַד חֲמִשִּׁים אוֹ שִׁשִּׁים שָׁנָה וְלֹא יוֹתֵר (וּמַה שֶּׁאָמְרוּ בְּשֵׁם הָאֲרִיזַ”ל שֶׁנִּכְנְסָה בּוֹ בְּחִינַת הַמַּקִּיף וְכו’, אֵינוֹ עִנְיָן לְחַיֵּי גַּשְׁמִיּוּת הַגּוּף, וּמַיְירֵי עַד חֲמִשִּׁים שָׁנָה, אוֹ בַּזְּמַן הַזֶּה כְּדִלְקַמָּן).

---

 

פרק ו

 

אָמְנָם זֶהוּ בִּזְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה, כְּשֶׁהָיְתָה הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ; וְאָז לֹא הָיוּ מְקַבְּלִים חַיּוּת לְגוּפָם, רַק עַל יְדֵי נֶפֶשׁ הָאֱלֹקִית לְבַדָּהּ, מִבְּחִינַת פְּנִימִיּוּת הַשֶּׁפַע שֶׁמַּשְׁפִּיעַ אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא עַל יְדֵי שֵׁם הֲוָיָ”ה בָּרוּךְ הוּא, כַּנַּ”ל. אַךְ לְאַחַר שֶׁיָּרְדוּ מִמַּדְרֵגָתָם וְגָרְמוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם סוֹד גָּלוּת הַשְּׁכִינָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם”, דְּהַיְינוּ שֶׁיָּרְדָה הַשְׁפָּעַת בְּחִינַת הֵ”א תַּתָּאָה הַנַּ”ל וְנִשְׁתַּלְשְׁלָה מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה לְמַטָּה מַטָּה, עַד שֶׁנִּתְלַבְּשָׁה הַשְׁפָּעָתָהּ בְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת דְּנֹגַהּ, הַמַּשְׁפִּיעוֹת שֶׁפַע וְחַיּוּת עַל יְדֵי הַמַּזָּלוֹת וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְהַשָּׂרִים שֶׁעֲלֵיהֶם לְכָל הַחַי הַגַּשְׁמִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה, וְגַם לְכָל הַצּוֹמֵחַ כְּמַאֲמַר רַזַ”ל: אֵין לְךָ כָּל עֵשֶׂב מִלְּמַטָּה שֶׁאֵין לוֹ מַזָּל וְכו’. וַאֲזַי יָכוֹל גַּם הַחוֹטֵא וּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל חַיּוּת לְגוּפָם וְנַפְשָׁם הַבַּהֲמִיּוֹת כְּמוֹ שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ”. וְאַדְרַבָּה בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עֹז, עַל פִּי הַמְּבֹאָר מִזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת פְּקוּדֵי, שֶׁכָּל שֶׁפַע וְחַיּוּת הַנִּשְׁפַּעַת לָאָדָם הַתַּחְתּוֹן בְּשָׁעָה וְרֶגַע שֶׁעוֹשֶׂה הָרַע בְּעֵינֵי ה’ בְּמַעֲשֶׂה אוֹ בְּדִבּוּר אוֹ בְּהִרְהוּרֵי עֲבֵרָה וְכו’, הַכֹּל נִשְׁפָּע לוֹ מֵהֵיכְלוֹת הַסִּטְרָא אַחֲרָא הַמְּבֹאָרִים שָׁם בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. וְהָאָדָם הוּא בַּעַל בְּחִירָה, אִם לְקַבֵּל הַשְׁפָּעָתוֹ מֵהֵיכְלוֹת הַסִּטְרָא אַחֲרָא, אוֹ מֵהֵיכְלוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁמֵּהֶם נִשְׁפָּעוֹת כָּל מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת וּקְדוֹשׁוֹת וְכו’, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹקִים וְכו’. וְהֵיכְלוֹת הַסִּטְרָא אַחֲרָא מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים חַיּוּתָם מֵהִתְלַבְּשׁוּת וְהִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַשֶּׁפַע דְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת דְּנֹגַהּ, הַכְּלוּלָה מִבְּחִינַת טוֹב וְרַע, הִיא בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת וְכו’ כַּנּוֹדָע לְיוֹדְעֵי חֵ”ן.

 

וְהִנֵּה “יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ” כְּתִיב. עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, כְּמוֹ הַחֶבֶל שֶׁרֹאשׁוֹ אֶחָד לְמַעְלָה וְרֹאשׁוֹ הַשֵּׁנִי לְמַטָּה, אִם יִמְשֹׁךְ אָדָם בְּרֹאשׁוֹ הַשֵּׁנִי, יְנַעְנֵעַ וְיִמָּשֵׁךְ אַחֲרָיו גַּם רֹאשׁוֹ הָרִאשׁוֹן כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לְהִמָּשֵׁךְ. וְכָכָה מַמָּשׁ בְּשֹׁרֶשׁ נִשְׁמַת הָאָדָם וּמְקוֹרָהּ מִבְּחִינַת הֵ”א תַּתָּאָה הַנַּ”ל, הוּא מַמְשִׁיךְ וּמוֹרִיד הַשְׁפָּעָתָהּ עַל יְדֵי מַעֲשָׂיו הָרָעִים וּמַחְשְׁבוֹתָיו עַד תּוֹךְ הֵיכְלוֹת הַסִּטְרָא אַחֲרָא כִּבְיָכוֹל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבֵּל מַחְשְׁבוֹתָיו וּמַעֲשָׂיו. וּמִפְּנֵי שֶׁהוּא הוּא הַמַּמְשִׁיךְ לָהֶם הַהַשְׁפָּעָה, לָכֵן הוּא נוֹטֵל חֵלֶק בְּרֹאשׁ וְדַי לַמֵּבִין. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַזַ”ל: “אֵין בְּיָדֵינוּ לֹא מִשַּׁלְוַת הָרְשָׁעִים” וְכו’, “בְּיָדֵינוּ” דַּוְקָא, כְּלוֹמַר בִּזְמַן הַגָּלוּת אַחַר הַחֻרְבָּן. וְזוֹהִי בְּחִינַת גָּלוּת הַשְּׁכִינָה כִּבְיָכוֹל, לְהַשְׁפִּיעַ לְהֵיכְלוֹת הַסִּטְרָא אַחֲרָא אֲשֶׁר שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ יִתְבָּרַךְ. וּכְשֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה נְכוֹנָה, אֲזַי מְסַלֵּק מֵהֶם הַהַשְׁפָּעָה שֶׁהִמְשִׁיךְ בְּמַעֲשָׂיו וּמַחְשְׁבוֹתָיו, כִּי בִּתְשׁוּבָתוֹ מַחֲזִיר הַשְׁפָּעַת הַשְּׁכִינָה לִמְקוֹמָהּ. וְזֶהוּ תָּשׁוּב הֵ”א תַּתָּאָה מִבְּחִינַת גָּלוּת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: “וְשָׁב ה’ אֱלֹקֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ”, כְּלוֹמַר עִם שְׁבוּתְךָ, וּכְמַאֲמַר רַזַ”ל: “וְהֵשִׁיב לֹא נֶאֱמַר” וְכו’.

---

 

פרק ז

 

וְאוּלָם דֶּרֶךְ הָאֱמֶת וְהַיָּשָׁר לִבְחִינַת תְּשׁוּבָה תַּתָּאָה – הֵ”א תַּתָּאָה הַנַּ”ל, הֵם שְׁנֵי דְּבָרִים דֶּרֶךְ כְּלָל. הָאֶחָד הוּא לְעוֹרֵר רַחֲמִים הָעֶלְיוֹנִים מִמְּקוֹר הָרַחֲמִים עַל נִשְׁמָתוֹ וְנַפְשׁוֹ הָאֱלֹקִית שֶׁנָּפְלָה מֵאִיגְרָא רָמָה, חַיֵּי הַחַיִּים בָּרוּךְ הוּא, לְבֵירָא עַמִּיקְתָא, הֵן הֵיכְלוֹת הַטֻּמְאָה וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְעַל מְקוֹרָהּ בִּמְקוֹר הַחַיִּים, הוּא שֵׁם הֲוָיָ”ה בָּרוּךְ הוּא, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: “וְיָשֹׁב אֶל הֲוָיָ”ה וִירַחֲמֵהוּ”. פֵּרוּשׁ, לְעוֹרֵר רַחֲמִים עַל הַשְׁפָּעַת שֵׁם הֲוָיָ”ה בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּשְׁתַּלְשְׁלָה וְיָרְדָה תּוֹךְ הֵיכְלוֹת הַסִּטְרָא אַחֲרָא הַטְּמֵאִים לְהַחֲיוֹתָם עַל יְדֵי מַעֲשֵׂה אֱנוֹשׁ וְתַחְבּוּלוֹתָיו וּמַחְשְׁבוֹתָיו הָרָעוֹת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: “מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים”, בִּרְהִיטֵי מוֹחָא וְכו’, הִיא בְּחִינַת גָּלוּת הַשְּׁכִינָה כַּנַּ”ל.

 

וּזְמַן הַמְּסֻגָּל לָזֶה הוּא בְּתִקּוּן חֲצוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּסִּדּוּר בְּהֶעָרָה עַיֵּן שָׁם בֵּאוּרוֹ. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב שָׁם: “נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ אוֹי נָא לָנוּ כִּי חָטָאנוּ”. וְלָכֵן נִקְרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֶלֶךְ עָלוּב בְּפִרְקֵי הֵיכָלוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרְמַ”ק זַ”ל, כִּי אֵין לְךָ עֶלְבּוֹן גָּדוֹל מִזֶּה. וּבִפְרָט כַּאֲשֶׁר יִתְבּוֹנֵן הַמַּשְׂכִּיל בִּגְדֻלַּת אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין, כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי שִׁעוּר שִׂכְלוֹ וַהֲבָנָתוֹ, יִתְמַרְמֵר עַל זֶה מְאֹד מְאֹד.

 

וְהַשֵּׁנִי, לְבַטֵּשׁ וּלְהַכְנִיעַ הַקְּלִפָּה וְסִטְרָא אַחֲרָא, אֲשֶׁר כָּל חַיּוּתָהּ הִיא רַק בְּחִינַת גַּסּוּת וְהַגְבָּהָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “אִם תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר” וְכו’, וְהַבִּטּוּשׁ וְהַהַכְנָעָה עַד עָפָר מַמָּשׁ זוֹהִי מִיתָתָהּ וּבִטּוּלָהּ. וְהַיְינוּ עַל יְדֵי לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה וְלִהְיוֹת נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס וְכו’. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ עַל פָּסוּק “זִבְחֵי אֱלֹקִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה” וְכו’, כִּי כָּל קָרְבָּן מִן הַבְּהֵמָה הוּא לְשֵׁם הֲוָיָ”ה, הִיא מִדַּת הָרַחֲמִים. אֲבָל לְשֵׁם אֱלֹקִים, הִיא מִדַּת הַדִּין, אֵין מַקְרִיבִין קָרְבַּן בְּהֵמָה, כִּי אִם לְשַׁבֵּר וּלְהַעֲבִיר רוּחַ הַטֻּמְאָה וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְזֶהוּ רוּחַ נִשְׁבָּרָה.

 

וְהַאֵיךְ נִשְׁבָּרָה רוּחַ הַסִּטְרָא אַחֲרָא? כְּשֶׁהַלֵּב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה וְכו’. וְהַאֵיךְ נִשְׁבָּר הַלֵּב וְנִדְכֶּה? הִנֵּה מְעַט מִזְּעֵיר הוּא עַל יְדֵי סִגּוּפִים וְתַעֲנִיּוֹת בְּדוֹרוֹתֵינוּ אֵלֶּה, שֶׁאֵין לָנוּ כֹּחַ לְהִתְעַנּוֹת הַרְבֵּה כְּדָוִד הַמֶּלֶךְ כְּמַאֲמַר רַזַ”ל עַל פָּסוּק “וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי”, שֶׁהֲרָגוֹ בְּתַעֲנִית.

 

אַךְ עִקַּר הַכְנָעַת הַלֵּב לִהְיוֹת נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה וְהַעֲבָרַת רוּחַ הַטֻּמְאָה וְסִטְרָא אַחֲרָא, הוּא לִהְיוֹת מִמָּארֵי דְּחוּשְׁבָּנָא בְּעֹמֶק הַדַּעַת, לְהַעֲמִיק דַּעְתּוֹ וּבִינָתוֹ שָׁעָה אַחַת בְּכָל יוֹם אוֹ לַיְלָה לִפְנֵי תִּקּוּן חֲצוֹת, לְהִתְבּוֹנֵן בְּמַה שֶּׁפָּעַל וְעָשָׂה בַּחֲטָאָיו בְּחִינַת גָּלוּת הַשְּׁכִינָה כַּנַּ”ל, וְגַם [גָּרַם] לַעֲקוֹר נִשְׁמָתוֹ וְנַפְשׁוֹ הָאֱלֹקִית מֵחַיֵּי הַחַיִּים בָּרוּךְ הוּא וְהוֹרִידָהּ לִמְקוֹם הַטֻּמְאָה וְהַמָּוֶת, הֵן הֵיכְלוֹת הַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְנַעֲשֵׂית בִּבְחִינַת מֶרְכָּבָה אֲלֵיהֶם לְקַבֵּל מֵהֶם שֶׁפַע וְחַיּוּת לְהַשְׁפִּיעַ לְגוּפוֹ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַזַ”ל: “רְשָׁעִים בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים”, כְּלוֹמַר שֶׁחַיֵּיהֶם נִמְשָׁכִים מִמְּקוֹם הַמָּוֶת וְהַטֻּמְאָה (וְכֵן מַה שֶּׁכָּתוּב: “לֹא הַמֵּתִים יְהַלְּלוּ” כו’ אֵינוֹ כְּלוֹעֵג לָרָשׁ חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא הַכַּוָּנָה עַל הָרְשָׁעִים שֶׁבְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים, שֶׁמְּבַלְבְּלִים אוֹתָם בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת בְּעוֹדָם בְּרִשְׁעָם וְאֵינָם חֲפֵצִים בִּתְשׁוּבָה, כַּנּוֹדָע).

 

וְאַף מִי שֶׁלֹּא עָבַר עַל עֲוֹן כָּרֵת וְגַם לֹא עַל עֲוֹן מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, שֶׁהוּא הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה וּכְהַאי גַּוָּונָא, אֶלָּא שְׁאָר עֲבֵרוֹת קַלּוֹת, אַף עַל פִּי כֵן מֵאַחַר שֶׁהֵן פּוֹגְמִים בַּנְּשָׁמָה וְנֶפֶשׁ הָאֱלֹקִית, וְכִמְשַׁל פְּגִימַת וּפְסִיקַת חֲבָלִים דַּקִּים כַּנַּ”ל, הֲרֵי בְּרִבּוּי הַחֲטָאִים יָכוֹל לִהְיוֹת פְּגָם כְּמוֹ בְּלָאו אֶחָד שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּרֵת אוֹ מִיתָה. וַאֲפִלּוּ בִּכְפִילַת חֵטְא אֶחָד פְּעָמִים רַבּוֹת מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁהִמְשִׁיל הַנָּבִיא הַחֲטָאִים לֶעָנָן הַמַּאֲפִיל אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ”, הֵם עֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת [הַמַּבְדִּילִים] בֵּין פְּנִימִית הַשְׁפָּעַת שֵׁם הֲוָיָ”ה בָּרוּךְ הוּא לַנֶּפֶשׁ הָאֱלֹקִית, כְּהַבְדָּלַת עָנָן עָב וְחָשׁוּךְ הַמַּבְדִּיל בֵּין הַשֶּׁמֶשׁ לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל. “וְכֶעָנָן חַטֹּאתֶיךָ” הֵן עֲבֵרוֹת קַלּוֹת שֶׁאָדָם דָּשׁ בַּעֲקֵבָיו, הַמַּבְדִּילִים כְּהַבְדָּלַת עָנָן קַל וְקָלוּשׁ עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל.

 

וְהִנֵּה כְּמוֹ שֶׁבַּמָּשָׁל הַזֶּה, אִם מֵשִׂים אָדָם נֶגֶד אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ בַּחַלּוֹן מְחִיצוֹת קַלּוֹת וּקְלוּשׁוֹת לָרוֹב מְאֹד, הֵן מַאֲפִילוֹת כְּמוֹ מְחִיצָה אַחַת עָבָה וְיוֹתֵר. וְכָכָה מַמָּשׁ הוּא בַּנִּמְשָׁל בְּכָל עֲווֹנוֹת שֶׁאָדָם דָּשׁ בַּעֲקֵבָיו, וּמִכָּל שֶׁכֵּן הַמְּפֻרְסָמוֹת מִדִּבְרֵי רַזַ”ל שֶׁהֵן מַמָּשׁ כָּעֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דַּמִּים, כְּמוֹ הַעֲלָמַת עַיִן מִן הַצְּדָקָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל” כו’, וּבְלִיַּעַל הִיא עֲבוֹדַת אֱלִילִים וְכו’. וְהַמְּסַפֵּר בִּגְנוּת חֲבֵרוֹ הִיא לָשׁוֹן הָרַע, הַשְּׁקוּלָה כַּעֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דַּמִּים. וְכֹל הַכּוֹעֵס כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. וְכֵן מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּסּוּת הָרוּחַ, וְכָהֵנָּה רַבּוֹת בִּגְמָרָא. וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּן, כְּמַאֲמַר רַזַ”ל: “וִתֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל עֲבוֹדָה זָרָה” וְכו’.

 

וְלָכֵן סִדְּרוּ בִּקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה לְקַבֵּל עָלָיו אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין וְכו’. מִלְּבַד שֶׁעַל פִּי הַסּוֹד כָּל הַפּוֹגֵם בְּאוֹת יוֹ”ד שֶׁל שֵׁם הֲוָיָ”ה כְּאִלּוּ נִתְחַיֵּב סְקִילָה, וְהַפּוֹגֵם בְּאוֹת הֵ”א כְּאִלּוּ נִתְחַיֵּב שְׂרֵפָה, וּבְאוֹת וָי”ו – כְּאִלּוּ נִתְחַיֵּב הֶרֶג, וּבְאוֹת הֵ”א אַחֲרוֹנָה – כְּאִלּוּ נִתְחַיֵּב חֶנֶק. וְהַמְּבַטֵּל קְרִיאַת שְׁמַע פּוֹגֵם בְּאוֹת יוֹ”ד, וּתְפִלִּין – בְּאוֹת הֵ”א, וְצִיצִית – בְּאוֹת וָי”ו, וּתְפִלָּה – בְּאוֹת הֵ”א וְכו’. וּמִזֶּה יָכוֹל הַמַּשְׂכִּיל לִלְמֹד לִשְׁאָר עֲווֹנוֹת וַחֲטָאִים, וּבִטּוּל תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּן:

---

 

פרק ח

 

וְהִנֵּה אַחֲרֵי הַעֲמָקַת הַדַּעַת בְּכָל הַנַּ”ל, יוּכַל לְבַקֵּשׁ בֶּאֱמֶת מֵעֻמְקָא דְּלִבָּא: “כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעַי” וְכו’, כִּי אֲזַי תִּקָּבַע בְּלִבּוֹ בֶּאֱמֶת גֹּדֶל הָרַחֲמָנוּת עַל בְּחִינַת אֱלֹקוּת שֶׁבְּנַפְשׁוֹ וְשֶׁלְּמַעְלָה כַּנַּ”ל. וּבָזֶה יְעוֹרֵר רַחֲמִים הָעֶלְיוֹנִים מִשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הָרַחֲמִים, הַנִּמְשָׁכוֹת מֵרָצוֹן הָעֶלְיוֹן בָּרוּךְ הוּא הַנִּרְמָז בְּקוֹצוֹ שֶׁל יוֹ”ד, שֶׁלְּמַעְלָה מַעְלָה מִבְּחִינַת הַהַשְׁפָּעָה הַנִּשְׁפַּעַת מֵאוֹתִיּוֹת שֵׁם הֲוָיָ”ה.

 

וְלָכֵן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הָרַחֲמִים מְנַקִּים כָּל הַפְּגָמִים, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: “נוֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע… וְנַקֵּה”, וְשׁוּב אֵין יְנִיקָה לְהַחִיצוֹנִים וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא מֵהַשְׁפָּעַת הֵ”א תַּתָּאָה כַּנַּ”ל (וּבָזֶה תָּשׁוּב הֵ”א תַּתָּאָה לִמְקוֹמָהּ לְהִתְיַחֵד בְּיוֹ”ד הֵ”א וָא”ו, וְדַי לַמֵּבִין).

 

וְכֵן מַמָּשׁ לְמַטָּה בַּנֶּפֶשׁ הָאֱלֹקִית שֶׁבָּאָדָם, שׁוּב אֵין עֲווֹנוֹתֵיכֶם מַבְדִּילִים, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ: “וְנַקֵּה, מְנַקֶּה הוּא לַשָּׁבִים”, לִרְחֹץ וּלְנַקּוֹת נַפְשָׁם מִלְּבוּשִׁים הַצּוֹאִים, הֵם הַחִיצוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּגְּמָרָא, “מְלַפַּפְתּוֹ” וְכו’.

 

וּמֵאַחַר שֶׁרוּחַ עָבְרָה וַתְּטַהֲרֵם, אֲזַי תּוּכַל נַפְשָׁם לָשׁוּב עַד הֲוָיָ”ה בָּרוּךְ הוּא מַמָּשׁ, וְלַעֲלוֹת מַעְלָה מַעְלָה לִמְקוֹרָהּ וּלְדָבְקָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיִחוּד נִפְלָא, כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה מְיֻחֶדֶת בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַיִּחוּד בְּטֶרֶם שֶׁנְּפָחָהּ בְּרוּחַ פִּיו יִתְבָּרַךְ לֵירֵד לְמַטָּה וּלְהִתְלַבֵּשׁ בְּגוּף הָאָדָם (וּכְמוֹ עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל בְּאָדָם הַנּוֹפֵחַ בְּרוּחַ פִּיו, בְּטֶרֶם שֶׁיּוֹצֵא הָרוּחַ מִפִּיו הוּא מְיֻחָד בְּנַפְשׁוֹ). וְזוֹ הִיא תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה.

 

וְהִנֵּה בְּחִינַת יִחוּד זֶה וּתְשׁוּבָה זוֹ הִיא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה עִילָּאָה שֶׁלְּאַחַר תְּשׁוּבָה תַּתָּאָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּרַעֲיָא מְהֵימְנָא פָּרָשַׁת נָשֹׂא, דִּתְשׁוּבָה עִילָּאָה הִיא דְּיִתְעַסֵּק בְּאוֹרָיְיתָא בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הֱוֵא וְכו’ דְּאִיהוּ בֶּן י”ה בִּינָה וְכו’ (וּמַעֲלַת בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עַל צַדִּיקִים גְּמוּרִים בָּזֶה הִיא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת חַיֵּי שָׂרָה, דְּאִינוּן מָשְׁכֵי עֲלַיְיהוּ בִּרְעוּתָא דְּלִבָּא יַתִּיר וּבְחֵילָא סַגִּי לְאִתְקְרָבָא לְמַלְכָּא וְכו’):

---

 

פרק ט

 

וּבֵאוּר הָעִנְיָן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְתִקּוּנִים בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, דְּבִינָה אִיהִי תְּשׁוּבָה עִילָּאָה, וְהָאֵם רוֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרוֹחִים וְכו’. דְּהַיְינוּ שֶׁעַל יְדֵי שֶׁמִּתְבּוֹנֵן בִּגְדֻלַּת ה’ בְּהַעֲמָקַת הַדַּעַת, וּמוֹלִיד מֵרוּחַ בִּינָתוֹ דְּחִילוּ וּרְחִימוּ שִׂכְלִיִּים וּבְטוּב טַעַם וָדַעַת, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר “לְאַהֲבָה אֶת ה’ אֱלֹקֶיךָ” מִשּׁוּם “כִּי הוּא חַיֶּיךָ” וְכו’, וְלֹא דַּי לוֹ בְּאַהֲבָה טִבְעִית הַמְּסֻתֶּרֶת לְבַד וְכו’ – וְכֵן בְּיִרְאָה וָפַחַד אוֹ בּוּשָׁה וְכו’, כַּנּוֹדָע – אֲזַי נִקְרֵאת הָאֵם רוֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרוֹחִים וְכו’.

 

וְהִנֵּה עִקַּר הָאַהֲבָה הִיא אִתְדַּבְּקוּת רוּחָא בְּרוּחָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ” וְכו’, כַּנּוֹדָע. וְעַל זֶה נֶאֱמַר “וּבְכָל נַפְשְׁךָ”, שֶׁהֵם הֵם כָּל חֶלְקֵי הַנֶּפֶשׁ, שֵׂכֶל וּמִדּוֹת וּלְבוּשֵׁיהֶם, מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה, לְדָבְקָה כֻּלָּן בּוֹ יִתְבָּרַךְ. דְּהַיְינוּ הַמִּדּוֹת בְּמִדּוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, מָה הוּא רַחוּם וְכו’, וְהַשֵּׂכֶל בְּשִׂכְלוֹ וְחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, הוּא עִיּוּן הַתּוֹרָה, דְּאוֹרָיְיתָא מֵחָכְמָה נָפְקָא. וְכֵן הַמַּחֲשָׁבָה בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהַדִּבּוּר בִּדְבַר ה’ זוּ הֲלָכָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב “וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ”, “וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ”. וְהַמַּעֲשֶׂה הוּא מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה, לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה'” וְכו’, כַּנּוֹדָע בְּמָקוֹם אַחֵר. וְזוֹ הִיא אִתְדַּבְּקוּת דְּרוּחָא בְּרוּחָא בְּתַכְלִית הַדְּבֵקוּת וְהַיִּחוּד, כְּשֶׁהִיא מֵחֲמַת אַהֲבָה וְכו’.

 

וּלְפִי שֶׁפְּגַם הַבְּרִית בְּהוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בַּעֲרָיוֹת אוֹ שְׁאָר אִסּוּרֵי בִּיאָה דְּאוֹרָיְיתָא אוֹ דְּרַבָּנָן (כִּי חֲמוּרִים דִּבְרֵי סוֹפְרִים וְכו’), פּוֹגֵם בַּמֹּחַ, לָכֵן תִּקּוּנוֹ הוּא דְּיִתְעַסֵּק בְּאוֹרָיְיתָא דְּמֵחָכְמָה נָפְקָא. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב בְּתַנָּא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ: אָדָם עָבַר עֲבֵרָה וְנִתְחַיֵּב מִיתָה לַמָּקוֹם, מַה יַּעֲשֶׂה וְיִחְיֶה? אִם הָיָה רָגִיל לִקְרוֹת דַּף אֶחָד, יִקְרָא שְׁנֵי דַּפִּים; לִשְׁנוֹת פֶּרֶק אֶחָד, יִשְׁנֶה שְׁנֵי פְּרָקִים וְכו’.

 

וְהַיְינוּ כִּמְשַׁל חֶבֶל הַנִּפְסָק וְחוֹזֵר וְקוֹשְׁרוֹ, שֶׁבִּמְקוֹם הַקֶּשֶׁר הוּא כָּפוּל וּמְכֻפָּל. וְכָכָה הוּא בְּחֶבֶל נַחֲלָתוֹ וְכו’. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב, “בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכֻפַּר עָוֹן” וְכו’, וְאֵין אֱמֶת אֶלָּא תּוֹרָה וְכו’, וַעֲוֹן בֵּית עֵלִי בְּזֶבַח וּמִנְחָה הוּא דְּאֵינוֹ מִתְכַּפֵּר, אֲבָל מִתְכַּפֵּר בְּתוֹרָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים, כִּדְאִיתָא בְּסוֹף פֶּרֶק קַמָּא דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה.

---

 

פרק י

 

וְהִנֵּה תְּשׁוּבָה עִילָּאָה זוֹ דְּאִתְדַּבְּקוּתָא דְּרוּחָא בְּרוּחָא עַל יְדֵי תּוֹרָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים הִיא בִּבְחִינַת הַמְשָׁכָה מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, לִהְיוֹת דְּבַר ה’ מַמָּשׁ בְּפִיו, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: “וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ”, וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי בִּגְמִילוּת חֲסָדִים, דְּחֶסֶד דְּרוֹעָא יְמִינָא וְכו’. אֲבָל אָדָם הַתַּחְתּוֹן צָרִיךְ לֵילֵךְ מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה מִמַּטָּה לְמַעְלָה, הִיא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה עִילָּאָה וְאִתְדַּבְּקוּת רוּחָא בְּרוּחָא בְּכַוָּנַת הַלֵּב בִּתְפִלָּה, וּבִפְרָט בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ, כְּדֵי לוֹמַר “וְאָהַבְתָּ” כו’ “בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ” וְכו’ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְכֵן “וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה” וְכו’ “וְדִבַּרְתָּ בָּם” וְכו’, לִהְיוֹת דְּבַר ה’ בְּפִיו בֶּאֱמֶת, וְאֵין אֱמֶת וְכו’. וְכֵן לְקַיֵּם כָּל הַמִּצְווֹת, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים “אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו”, כְּמוֹ “הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי”, הִיא בְּחִינַת קֹדֶשׁ הָעֶלְיוֹן, לְשׁוֹן פְּרִישׁוּת וְהַבְדָּלָה, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְלַבֵּשׁ תּוֹךְ עָלְמִין מִשּׁוּם דְּכֹלָּא קַמֵּיהּ כְּלָא חָשֵׁיב, אֶלָּא בִּבְחִינַת סוֹבֵב כָּל עָלְמִין, הוּא רָצוֹן הָעֶלְיוֹן בָּרוּךְ הוּא וְכו’ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּלִקּוּטֵי אֲמָרִים פֶּרֶק מ”ו. וְגַם אַחַר הַתְּפִלָּה אוֹמְרִים “אֵלֶיךָ ה’ נַפְשִׁי אֶשָּׂא”, דְּהַיְינוּ לְאִתְדַּבְּקָא רוּחָא בְּרוּחָא כָּל הַיּוֹם וְכו’. וְכָל זֶה עַל יְדֵי הַהִתְבּוֹנְנוּת בִּגְדֻלַּת אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא בְּהַעֲמָקַת הַדַּעַת בִּשְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וּבִפְסוּקֵי דְּזִמְרָה, כַּנּוֹדָע.

 

וּמֵאַחַר שֶׁהַתְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה עִילָּאָה, צָרִיךְ לְהַקְדִּים לְפָנֶיהָ בְּחִינַת תְּשׁוּבָה תַּתָּאָה. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַזַ”ל בַּמִּשְׁנָה: “אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא מִתּוֹךְ כֹּבֶד רֹאשׁ”, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י: הַכְנָעָה. וְהִיא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה תַּתָּאָה לְעוֹרֵר רַחֲמִים כַּנַּ”ל, וְכִדְיָלֵיף הָתָם בִּגְמָרָא מִקְּרָא דִּכְתִיב “וְהִיא מָרַּת נָפֶשׁ”.

 

אָכֵן בַּבָּרַיְיתָּא שָׁם תָּנוּ רַבָּנָן, אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה. וְעַכְשָׁו בְּדוֹר יָתוֹם הַזֶּה, שֶׁאֵין הַכֹּל יְכוֹלִין לַהֲפֹךְ לִבָּם כְּרֶגַע מִן הַקָּצֶה, אֲזַי עֵצָה הַיְּעוּצָה לְהַקְדִּים בְּחִינַת תְּשׁוּבָה תַּתָּאָה בְּתִקּוּן חֲצוֹת כַּנַּ”ל. וּמִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ בְּכָל לַיְלָה, עַל כָּל פָּנִים לֹא יִפְחֹת מִפַּעַם אַחַת בַּשָּׁבוּעַ לִפְנֵי יוֹם הַשַּׁבָּת, כַּנּוֹדָע לַיּוֹדְעִים שֶׁהַשַּׁבָּת הִיא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה עִילָּאָה, וְשַׁבָּ”ת אוֹתִיּוֹת “תָּשֵׁ”ב אֱנוֹשׁ”, כִּי בַּשַּׁבָּת הִיא עֲלִיּוֹת הָעוֹלָמוֹת לִמְקוֹרָם כו’, וּבִפְרָט תְּפִלּוֹת הַשַּׁבָּת וְדַי לַמֵּבִין.

 

(וּבָזֶה יוּבַן מַה שֶּׁכָּתוּב: “שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ”. פֵּרוּשׁ, כִּי מֵאַחַר שֶׁ”מָּחִיתִי כָעָב פְשָׁעֶיךָ”, הִיא הַעֲבָרַת הַסִּטְרָא אַחֲרָא, וּ”גְאַלְתִּיךָ” מִן הַחִיצוֹנִים בְּהִתְעוֹרְרוּת רַחֲמִים עֶלְיוֹנִים בְּאִתְעֲרוּתָא דִּלְתַתָּא בִּתְשׁוּבָה תַּתָּאָה כַּנַּ”ל, אֲזַי “שׁוּבָה אֵלַי” בִּתְשׁוּבָה עִילָּאָה).

---

 

פרק יא

 

וְאָמְנָם לִהְיוֹת בְּלִבּוֹ הַהַכְנָעָה, הִיא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה תַּתָּאָה כַּנַּ”ל, וְגַם הַשִּׂמְחָה בַּה’, שְׁתֵּיהֶן בְּיַחַד, כְּבָר מִילְּתָא אֲמוּרָה בְּלִקּוּטֵי אֲמָרִים סוֹף פֶּרֶק ל”ד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: “חֶדְוָה תְּקִיעָא בְּלִיבָּאִי מִסִּטְרָא דָּא” וְכו’. וּבְצֵרוּף עוֹד הָאֱמוּנָה וְהַבִּטָּחוֹן לִהְיוֹת נָכוֹן לִבּוֹ בָּטוּחַ בַּה’, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא וְחַנּוּן וְרַחוּם וְרַב לִסְלֹחַ תֵּכֶף וּמִיָּד שֶׁמְּבַקֵּשׁ מְחִילָה וּסְלִיחָה מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ (“כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעָי”, “כַּבְּסֵנִי טַהֲרֵנִי”, “וְכָל עֲווֹנוֹתַי מְחֵה” וְכו’), בְּלִי שׁוּם סָפֵק וּסְפֵק סְפֵיקָא בָּעוֹלָם. וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין בְּכָל תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה תֵּכֶף שֶׁמְּבַקְּשִׁים “סְלַח לָנוּ” כו’, “בָּרוּךְ אַתָּה ה’ חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ”. וַהֲרֵי סְפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל, מִשּׁוּם חֲשַׁשׁ בְּרָכָה לְבַטָּלָה! אֶלָּא אֵין כָּאן שׁוּם סָפֵק כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁבִּקַּשְׁנוּ “סְלַח לָנוּ מְחַל לָנוּ”. וְאִלּוּ לֹא הָיִינוּ חוֹזְרִים וְחוֹטְאִים, הָיִינוּ נִגְאָלִין מִיָּד, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין “בָּרוּךְ אַתָּה ה’ גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל”.

 

וַהֲרֵי אֲפִלּוּ בְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם כֵּן, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִמְחֹל תֵּכֶף וּמִיָּד שֶׁמְּבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ מְחִילָה וְלֹא יְהֵא אַכְזָרִי מִלִּמְחֹל, וַאֲפִלּוּ בְּקוֹטֵעַ יַד חֲבֵרוֹ, כִּדְאִיתָא בִּגְמָרָא בְּסוֹף פֶּרֶק ח’ דְּבָבָא קַמָּא. וְאִם בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וְלֹא מָחַל לוֹ, שׁוּב אֵין צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ. וְהַגִּבְעוֹנִים, שֶׁבִּקֵּשׁ דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם מֵהֶם מְחִילָה בְּעַד שָׁאוּל שֶׁהֵמִית אֶת הַגִּבְעוֹנִים וְלֹא רָצוּ לִמְחֹל, גָּזַר דָּוִד עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יָבֹאוּ בִּקְהַל ה’ שֶׁהֵם רַחֲמָנִים וְכו’, כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק ח’ דִּיבָמוֹת. וּבְמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לְאֵין קֵץ.

 

וּמַה שֶּׁמְּשַׁבְּחִים וּמְבָרְכִים אֶת ה’: “חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ”, “הַמַּרְבֶּה” דָּיְיקָא, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּעֶזְרָא: “וְרַב לִסְלֹחַ”, דְּהַיְינוּ שֶׁבְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם, אִם יֶחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מְחִילָה וּמָחַל לוֹ וְאַחַר כָּךְ חָזַר לְסוּרוֹ, קָשֶׁה מְאֹד שֶׁיִּמְחֹל לוֹ שֵׁנִית, וּמִכֹּל שֶׁכֵּן בִּשְׁלִישִׁית וּרְבִיעִית. אֲבָל בְּמִדַּת הקב”ה אֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין פַּעַם אַחַת לְאֶלֶף פְּעָמִים, כִּי הַמְּחִילָה הִיא מִמִּדַּת הָרַחֲמִים, וּמִדּוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת אֵינָן בִּבְחִינַת גְּבוּל וְתַכְלִית אֶלָּא בִּבְחִינַת אֵין סוֹף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו”, וּלְגַבֵּי בְּחִינַת אֵין סוֹף אֵין הֶפְרֵשׁ כְּלָל בֵּין מִסְפָּר קָטָן לְגָדוֹל, דְּכֹלָּא קַמֵּיהּ כְּלָא מַמָּשׁ חָשִׁיב, וּמַשְׁוֶה קָטֹן וְגָדוֹל וְכו’. וְלָכֵן מַעֲבִיר אַשְׁמוֹתֵינוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, וְכָל הַחֲטָאִים שֶׁמִּתְוַדִּים בְּ”עַל חֵטְא” מִדֵּי שָׁנָה, אַף שֶׁחָזַר וְעָבַר עֲלֵיהֶם – חוֹזֵר וּמִתְוַדֶּה עֲלֵיהֶם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בַּשָּׁנָה הַבָּאָה, וְכֵן לְעוֹלָם. וּבְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה לָאו דַּוְקָא, אֶלָּא כְּמוֹ כֵן בְּכָל יוֹם וָיוֹם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים מְבָרְכִים: “בָּרוּךְ אַתָּה ה’ חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ”, וּכְמַאֲמַר רַזַ”ל: תְּפִלָּה כְּנֶגֶד תְּמִידִין תִּקְּנוּהָ, וְתָמִיד שֶׁל שַׁחַר הָיָה מְכַפֵּר עַל עֲבֵרוֹת הַלַּיְלָה, וְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם עַל שֶׁל יוֹם, וְכֵן מִדֵּי יוֹם בְּיוֹם לְעוֹלָם. אֶלָּא שֶׁיּוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַל עֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת, וְהַתָּמִיד שֶׁהוּא קָרְבַּן עוֹלָה – מְכַפֵּר עַל מִצְווֹת עֲשֵׂה בִּלְבַד, וְכֵן הַתְּפִלָּה בַּזְּמַן הַזֶּה עִם הַתְּשׁוּבָה, כַּנַּ”ל.

 

וְאֵין זֶה “אֶחֱטָא וְאָשׁוּב”, כִּי הַיְינוּ דַּוְקָא שֶׁבִּשְׁעַת הַחֵטְא הָיָה יָכוֹל לִכְבֹּשׁ יִצְרוֹ, אֶלָּא שֶׁסּוֹמֵךְ בְּלִבּוֹ עַל הַתְּשׁוּבָה; וְלָכֵן, הוֹאִיל וְהַתְּשׁוּבָה גּוֹרֶמֶת לוֹ לַחֲטֹא, אֵין מַסְפִּיקִין וְכו’. וְאַף גַּם זֹאת “אֵין מַסְפִּיקִין” דָּיְיקָא; אֲבָל אִם דָּחַק וְנִתְחַזֵּק וְנִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה, מְקַבְּלִין תְּשׁוּבָתוֹ. אֲבָל אָנוּ שֶׁמְּבַקְּשִׁים בְּכָל יוֹם “סְלַח לָנוּ”, אָנוּ מַקְדִּימִין לְבַקֵּשׁ: “וְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ”, דְּהַיְינוּ שֶׁלֹּא נָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה, וְכֵן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים מְבַקְשִׁים: “יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד”, מַסְפִּיקִין וּמַסְפִּיקִין, כְּמַאֲמַר רַזַ”ל: “הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ”, “הַבָּא” דָּיְיקָא, מִיָּד שֶׁבָּא. וְאִי לָזֹאת גַּם הַסְּלִיחָה וְהַמְּחִילָה הִיא מִיָּד.

 

וּמַה שֶּׁכָּתוּב: “וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד”, אֵין הַמְּכֻוָּן לִהְיוֹת תָּמִיד עֶצֶב נִבְזֶה חַס וְשָׁלוֹם, דְּהָא כְּתִיב בָּתְרֵיהּ: “תַּשְׁמִיעֵנִי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה” וְכו’ “וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי” וְכו’, וּמִשּׁוּם שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת כָּל יָמָיו בִּתְשׁוּבָה עִילָּאָה שֶׁהִיא בְּשִׂמְחָה רַבָּה כַּנַּ”ל. אֶלָּא “נֶגְדִּי” דָּיְיקָא, כְּמוֹ “וְאַתָּה תִּתְיַצֵּב מִנֶּגֶד”, “מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ”, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י: מֵרָחוֹק. וְהַמְּכֻוָּן רַק לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ וְלִהְיוֹת שְׁפַל רוּחַ בִּפְנֵי כָּל הָאָדָם, כְּשֶׁיִּהְיֶה לְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינָיו שֶׁחָטָא נֶגֶד ה’. וְאַדְּרַבָּה לְעִנְיַן הַשִּׂמְחָה יוֹעִיל זִכְרוֹן הַחֵטְא בְּיֶתֶר שְׂאֵת, בִּכְדֵי לְקַבֵּל בְּשִׂמְחָה כָּל הַמְּאֹרָעוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת וּבָאוֹת, בֵּין מִן הַשָּׁמַיִם בֵּין עַל יְדֵי הַבְּרִיּוֹת בְּדִבּוּר אוֹ בְּמַעֲשֶׂה (וְזוֹ עֵצָה טוֹבָה לְהִנָּצֵל מִכַּעַס וְכָל מִינֵי קְפִידָא וְכו’), וּכְמַאֲמַר רַזַ”ל: “הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָן עוֹלְבִין, שׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵין מְשִׁיבִים, עוֹשִׂים מֵאַהֲבָה וּשְׂמֵחִים בְּיִסּוּרִים” וְכו’, וְכָל הַמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו מַעֲבִירִין לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו.

---

 

פרק יב

 

וְטַעַם הַשִּׂמְחָה בְּיִסּוּרֵי הַגּוּף, לְפִי שֶׁהִיא טוֹבָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה לַנֶּפֶשׁ הַחוֹטֵאת, לְמָרְקָהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּלְהַצִּילָהּ מֵהַמֵּרוּק בַּגֵּיהִנּוֹם (בִּפְרָט בְּדוֹרוֹתֵינוּ אֵלֶּה, שֶׁאֵין בַּיְכֹלֶת לְהִתְעַנּוֹת כְּפִי מִסְפַּר כָּל הַצּוֹמוֹת שֶׁבְּתִקּוּנֵי תְּשׁוּבָה מֵהָאֲרִ”י זַ”ל הַצְּרִיכוֹת לְמֵרוּק הַנֶּפֶשׁ לְהַצִּילָהּ מִמֵּרוּק בַּגֵּיהִנּוֹם). וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ”ן זַ”ל בַּהַקְדָּמָה לְפֵרוּשׁ אִיּוֹב, שֶׁאֲפִלּוּ יִּסּוּרִים שֶׁל אִיּוֹב שִׁבְעִים שָׁנָה אֵין לָהֶן עֵרֶךְ כְּלָל לְיִסּוּרֵי הַנֶּפֶשׁ שָׁעָה אַחַת בַּגֵּיהִנּוֹם, כִּי אֵשׁ אֶחָד מִשִּׁשִּׁים וְכו’. אֶלָּא לְפִי שֶׁעוֹלָם הַזֶּה חֶסֶד יִבָּנֶה, וּבְיִסּוּרִין קַלִּין בָּעוֹלָם הַזֶּה נִצּוֹל מִדִּינִים קָשִׁים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא, כִּמְשַׁל הִלּוּךְ וְהַעְתָּקַת הַצֵּל בָּאָרֶץ טֶפַח לְפִי הִלּוּךְ גַּלְגַּל הַשֶּׁמֶשׁ בָּרָקִיעַ אַלְפַּיִם מִילִין וְכו’.

 

וְיֶתֶר עַל כֵּן לְאֵין קֵץ הוּא בַּנִּמְשָׁל בִּבְחִינַת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָעוֹלָמוֹת מֵרוּם הַמַּעֲלוֹת עַד עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי. וְכַנּוֹדָע מִמַּה שֶּׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ מֵעִנְיַן עֲלִיּוֹת עוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים בְּאִתְעֲרוּתָא דִּלְתַתָּא בְּהַקְרָבַת עוֹף אֶחָד, בֶּן יוֹנָה אוֹ תּוֹר, עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, אוֹ קֹמֶץ מִנְחָה. וְכֵן הוּא בְּכָל הַמִּצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת, כַּנּוֹדָע מֵהָאֲרִיזַ”ל.

 

וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַזַ”ל עַל פָּסוּק “וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים”: אָדָם מְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ מְעַט מִלְּמַטָּה, מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ הַרְבֵּה מִלְמַעְלָה וְכו’ (וּכְמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ לְעֵיל בְּעִנְיַן “אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו” וְכו’, בְּחִינַת סוֹבֵב כָּל עָלְמִין וְכו’). וְכָכָה מַמָּשׁ הוּא בְּעִנְיַן שָׂכָר וָעֹנֶשׁ, כְּמַאֲמַר רַזַ”ל: “שְׂכַר מִצְוָה מִצְוָה” וְכו’, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְדַעַת לְנָבוֹן נָקֵל, וּמַשְׂכִּיל עַל דָּבָר יִמְצָא טוֹב.