פורסם ב- כתיבת תגובה

אלול – מתכוננים ליום הדין

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...מחיר שופר, מחיר שופרות, שופר לקניה, שופר אונליין AI בינה מלאכותית

אלול – מתכוננים ליום הדין

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...מחיר שופר, מחיר שופרות, שופר לקניה, שופר אונליין AI בינה מלאכותית

שתף את הפוסט

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה,

בעל התניא "המלך בשדה"- המשל המופלא על ימי אלול

מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁקֹּדֶם בּוֹאוֹ לָעִיר יוֹצְאִין אַנְשֵׁי הָעִיר לִקְרָאתוֹ  וּמְקַבְּלִין פָּנָיו בַּשָּׂדֶה וְאָז רַשָּׁאִין כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לָצֵאת לְהַקְבִּיל פָּנָיו וְהוּא מְקַבֵּל אֶת כֻּלָּם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וּמַרְאֶה פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת לְכֻלָּם... ואח"כ בְּבוֹאוֹ לְהֵיכַל מַלְכוּתוֹ אֵין נִכְנָסִים כִּי אִם בִּרְשׁוּת וְאַף גַּם זֹאת הַמֻּבְחָרִים שֶׁבָּעָם וִיחִידֵי סְגֻלָּה.

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...מחיר שופר, מחיר שופרות, שופר לקניה, שופר אונליין

הַמַּגִּיד מִמֶזְרִיטְשׁ

"נוֹשֵׂא עָוֹן" - כְּשֵׁם שֶׁדְּבַר שְׁטוּת הַנֶּאֱמָר לִפְנֵי אָדָם חָכָם אֵינוֹ מַכְעִיסוֹ, אֶלָּא מְעוֹרֵר שְׂחוֹק לְפָנָיו, כָּךְ הַחֲטָאִים שֶׁהֵם תּוֹלָדָה שֶׁל רוּחַ שְׁטוּת, נוֹשֵׂא אוֹתָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמַגְבִּיהָם לְמָקוֹם גָּבוֹהַּ וְשָׁם הֵם נִמְחָקִים הַמַּגִּיד מִמֶזְרִיטְשׁ

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...מחיר שופר, מחיר שופרות, שופר לקניה, שופר אונליין

רַבִּי אֲבִיגְדוֹר מִילֶר זצ"ל

פַּעַם נִגַּשׁ יְהוּדִי אֶל רַבִּי אֲבִיגְדוֹר מִילֶר זצ"ל וְשָׁאַל אוֹתוֹ מָה הִיא הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה לְהִתְכּוֹנֵן לְיוֹם הַדִּין. רַבִּי אֲבִיגְדוֹר עָנָה בְּמִלָּה אַחַת בִּלְבַד - 'smile'!!!

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...מחיר שופר, מחיר שופרות, שופר לקניה, שופר אונליין

רַבִּי צְבִי חֶשִׁין

יְמֵי חֹדֶשׁ אֱלוּל נִקְרָאִים 'יְמֵי רָצוֹן' כִּי עִקַּר מָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה הוּא אֶת הָרָצוֹן שֶׁלָּנוּ לְהִתְעַלּוֹת וּלְהִשְׁתַּפֵּר

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...מחיר שופר, מחיר שופרות, שופר לקניה, שופר אונליין

פְּרִי הָאָרֶץ רבי מנחם מנדל מוִויטֵבְּסְק

אַף בְּחַיֵּי הָרָשָׁע הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר יֶשְׁנָם רְגָעִים בָּהֶם הוּא קָרוֹב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹתֵר מִצַדִּיק גָּמוּר וְאֵלּוּ הֵם רִגְעֵי הַתְּשׁוּבָה

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...מחיר שופר, מחיר שופרות, שופר לקניה, שופר אונליין

מֵי הַשִּׁילוֹחַ

כָּל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, כְּשֶׁנּוֹפֶלֶת, בְּחֵיקוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹפֶלֶת

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...מחיר שופר, מחיר שופרות, שופר לקניה, שופר אונליין

תּוֹרַת אָבוֹת (אֱלוּל)

סִפֵּר רַבִּי מֹשֶׁה מִקּוֹבְרִין: פַּעַם אַחַת יָצָא רַבִּי מָרְדְּכַי מִלֶכוֹבִיץ' לַדֶּרֶךְ בִּימֵי אֱלוּל. בְּמַהֲלַךְ הַדֶּרֶךְ נִכְנְסוּ הַנּוֹסְעִים לַפֻּנְדָּק בִּכְדֵי לְאַפְשֵׁר לַסּוּסִים מְנוּחָה וְאָז שָׁמְעוּ גּוֹי אוֹמֵר לַחֲבֵרָיו: 'מִי שֶׁלֹּא יַעֲבֹד כָּרָאוּי בְּחֹדֶשׁ זֶה (חֹדֶשׁ הַזְּרִיעָה) - לֹא יִהְיֶה לוֹ מָה לֶאֱכֹל בַּשָּׁנָה הַקְּרוֹבָה!'. נַעֲנָה הַצַּדִּיק וְאָמַר לִבְנֵי הַחֲבוּרָה: "הַשְׁמַעְתֶּם מָה שֶׁהוּא אוֹמֵר???"

סגולת הבן איש חי קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר לא מעובד, אתר שופר

בֶּן אִישׁ חַי

כָּל דַּקָּה בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל נֶחְשֶׁבֶת אֶצְלִי כְּחֹדֶשׁ בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...מחיר שופר, מחיר שופרות, שופר לקניה, שופר אונליין

'שְׂפַת אֱמֶת'

אֶחָד מֵחֲסִידֵי הַ 'שְׂפַת אֱמֶת' נִכְנַס אֵלָיו בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל לְקַבֵּל עֵצָה בְּעִנְיְנֵי עֲסָקִים. אָמַר לוֹ הָרַבִּי: "בְּחֹדֶשׁ זֶה, הָעֵסֶק הַטּוֹב בְּיוֹתֵר בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת הוּא עֲבוֹדַת הַתְּשׁוּבָה"

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...מחיר שופר, מחיר שופרות, שופר לקניה, שופר אונליין

קְדֻשַּׁת לֵוִי - שׁוֹפְטִים רבי לוי יצחק מברדיצ'ב זצ''ל

כָּל אִישׁ יְלַמֵּד אֶת עַצְמוֹ לְהִתְנַהֵג לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק, לְלַמֵּד צְדָקָה וּזְכוּת עַל כָּל זֶרַע יִשְׂרָאֵל וְעַל יְדֵי זֶה יוֹצֵא בַּדִּין זַכַּאי בַּמִּשְׁפָּט שֶׁל מַעְלָה, כִּי בְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד מוֹדְדִין לוֹ

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...מחיר שופר, מחיר שופרות, שופר לקניה, שופר אונליין

כ"ק אדמו"ר מוהרמ"מ מליובאוויטש זצ''ל

אֶחָד מִמִּנְהֲגֵי יִשְׂרָאֵל הַשַּׁיָּכִים לְחֹדֶשׁ אֱלוּל הוּא הַמִּנְהָג לוֹמַר אֶת הַמִּזְמוֹר "לְדָוִד ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי". הַכַּוָּנָה בָּזֶה הִיא כִּפְשׁוּטָהּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר בָּא חֹדֶשׁ אֱלוּל, אָז נַעֲשָׂה "אוֹרִי", שֶׁנִּהְיֶה 'אוֹר מֵאִיר' אֵצֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂיחוֹת קֹדֶשׁ תש"ל - ח"ב עמ' 461

לוגו שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה

הַשָּׂרָף מִקּוֹצְק סֵפֶר 'לַהֲבוֹת קֹדֶשׁ'

כַּאֲשֶׁר יֵשׁ לָאָדָם עַל מָה לִצְעֹק וְהוּא רוֹצֶה לִצְעֹק אֲבָל אֵינֶנּוּ יָכוֹל לִצְעֹק - זוֹהִי הַצְּעָקָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...

רבי ישראל סלנטר זצ''ל

כְּשֵׁם שֶׁהִנְּךָ יָכוֹל לִסְבֹּל אֶת הָעֻבְדָּה שֶׁפַּרְצוּפוֹ שֶׁל חֲבֵרְךָ אֵינוֹ דּוֹמֶה לְפַרְצוּפְךָ שֶׁלְּךָ, כָּךְ תִּסְבֹּל אֶת הָעֻבְדָּה שֶׁדֵּעוֹתָיו אֵינָן דּוֹמוֹת לְדֵעוֹתֶיךָ

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...מחיר שופר, מחיר שופרות, שופר לקניה, שופר אונליין

רַבִּי אַהֲרֹן מִבֶּעלְז זצ''ל

"אָבִי אָמַר: כְּשֶׁיְּהוּדִי רוֹצֶה לִפְגֹּעַ בַּחֲבֵרוֹ וּמִתְאַפֵּק, בַּשָּׁמַיִם נֶחֱשָׁב - כְּאִלּוּ צָם פ"ד תַּעֲנִיּוֹת"! וַאֲנִי מוֹסִיף: "כָּךְ אָמַר בַּדּוֹר שֶׁלִּפְנֵי הַשּׁוֹאָה, כְּיוֹם אַחֲרֵי הַחֻרְבָּן, הֲרֵי זֶה - פִּי אַרְבַּע מפ"ד תַּעֲנִיּוֹת"

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...מחיר שופר, מחיר שופרות, שופר לקניה, שופר אונליין

יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּשֵׁם הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ

בַּדּוֹרוֹת הַקְּדוּמִים הָיוּ צְרִיכִים לָצוּם הַרְבֵּה תַּעֲנִיּוֹת כְּדֵי לְכַפֵּר עַל כָּל פְּגָם אֲבָל בַּזְּמַן הַזֶּה בְּחֶשְׁכַת הַגָּלוּת אַף צְעָקָה וַאֲנָחָה אַחַת הַבָּאָה מֵעֹמֶק הַלֵּב נֶחְשֶׁבֶת כְּתַעֲנִיּוֹת רַבּוֹת בְּשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...מחיר שופר, מחיר שופרות, שופר לקניה, שופר אונליין

בַּת עַיִן - חֻקַּת

לֹא יִתְיָאֵשׁ הָאָדָם הַחוֹטֵא חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אִם יַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה, כִּי רַחוּם וְחַנּוּן הוּא, וְאַדְּרַבָּה יַאֲמִין שֶׁאֲפִלּוּ בְּחִינַת נְפִילָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת חֶסֶד... וְעַל יְדֵי זֶה יָשׁוּב אֶל ה' בְּלֵב שָׁלֵם וּבְוַדַּאי יְקַבְּלוֹ

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...מחיר שופר, מחיר שופרות, שופר לקניה, שופר אונליין AI בינה מלאכותית

רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלַב

כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ תָּלוּי בָּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלִּי

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...מחיר שופר, מחיר שופרות, שופר לקניה, שופר אונליין AI בינה מלאכותית

רַבִּי פִּנְחָס מִקּוֹרִיץ

הַמִּלָּה תְּשׁוּבָה הִיא רָאשֵׁי הַתֵּבוֹת שֶׁל חֲמִשָּׁה פְּסוּקִים שֶׁהֵם תַּמְצִית הַכֹּל "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ" "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד" "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָּעֵהוּ" "הַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֶלֹקֶיךָ"

חודש אלול הספרדים ויוצאי עדות המזרח התחילו לומר סליחות מא' באלול יצירתו של אמיתי כהן באמצעות AI המנסה לחזור בזמן למסע בזמן 70 שנים לאחור ולצאת לסיור סליחות בירושלים של שנות ה-50.

השמש עוד לא זרחה וכבר נשמע קולו של הגבאי הצדיק הולך ברחובות השכונה הוותיקה והציורית וקורא בקול רם ומתנגן “סליחות! סליחות! בן אדם, מה לך נרדם?!”. קולו חודר לתוך בתים ומעיר את התושבים משנתם. ואלה היו קמים במהירות, מתלבשים ויוצאים לרחוב מצטרפים בטבעיות לתהלוכה הולכת וגדלה לבית הכנסת לאמירת סליחות באשמורת הבוקר.
הרחובות מלאים באנשים אבל שקט!! שומעים רק פסיעות רכות המתקדמות לקראת בית המקדש מעט. עם ארשת יראה על פניהם היו צועדים בענווה לבית הכנסת תוך שהם לוחשים את תפילת השחר.
בבית הכנסת הייתה שוררת אווירה של קדושה ויראת כבוד. קול הפיוט והניגון הנוגה כבר נשמע ברחבי בית הכנסת. כל אחד התפלל בכוונה ובלב שבור כדי לזכות להיכתב בספר החיים לשנה החדשה.
לאחר מכן, הגבאי עם פניו הטובות והמאירות עומד בפתח ומחלק לכל אחד מהם כוס תה חם ומברך אותם בחיוך חם ואוהב, שואל לשלומם ולשלום משפחותיהם.
לאחר שסיימו לומר את הסליחות היו מתכסים בטליתות ותפילין, החזן היה עומד לפני התיבה, ומתחיל בתפילה מלא התרוממות רוח. קולו הצלול ממלא את אולם בית הכנסת ומעורר יראת כבוד.
מסיימים תפילת הבוקר – מתחילים יום חדש!
זה היה אורח החיים של יהודי ירושלים בחודש אלו של אותם ימים, חיו חיי תפילה, יראה ועבודת ה’.
עם תחושת שליחות ומסירות נפש לעבודת הבורא ולקיום המצוות.
ימים אלו הם הזמן לחשבון נפש, תשובה ותחינה לפני בוא השנה החדשה.
תמונות שנוצרו על ידי אמיתי כהן – התנ”ך בשילוב AI – באמצעות בינה מלאכותית.

מאמרים נוספים

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for
פורסם ב- כתיבת תגובה

הנהגות חודש אלול וימים נוראים

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for
מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for
הרב חיים רבי שליט''א

שתף את הפוסט

א. אמירת סליחות בהשכמה או בחצות לילה, דבר גדול.

 

ב. ללמוד פירוש י”ג מידות רחמים. (רש”י פרשת כי תשא וספר “תומר דבורה” לרמ”ק)

 

ג. להרבות בתפילות ותהלים בחודש אלול ועשי”ת.

 

ד. ללמוד מוסר כל יום חובה. ק”ו כל השנה.

 

ה. רבינו הגר”א וסרמן זיע”א עזב הכל ומגיע כל שנה לרבינו ה”חפץ חיים” זיע”א להיות בצילו ולשמוע ממנו כל 40 יום.

 

ו. יש להרגיש כמו בצבא, 40 יום עם השי”ת.

 

ז. להכין את המשפחה לזמן הזה של 40 יום, יותר רוחניות.

 

ח. להדביק פתק, תזכורת למשפחה, לחיזוק תמידי 40 יום לכולם.

 

ט. פחות יציאות לאירועים ובפרט כשאינם הכרחיים.

 

י. סידורים לסוכות וכיו”ב, להתחיל ממוצאי יוה”כ, אם אפשר.

 

יא. סדר יום, שעה, רגע, מסייע לחשבון נפש וניצול הזמן.

 

יב. למי שקשה סליחות כל יום, לכה”ח שני וחמישי או סליחות בצהרים.

 

יג. ראש הישיבה הגר”י צדקא זיע”א גם בזקנותו ושנתו האחרונה לא ביטל כו”ע סליחות 40 יום.

 

יד. להיזהר בזמן הקימה לסליחות מגזל שינה למשפחה ולשכנים.

 

טו. פיוטים שבסליחות א”צ לחטוף זה מזה, לא מתאים לעובד ה’, אלא נותנים רשות זל”ז.

 

טז. להשתדל באמירת תיקון חצות כל השנה ובפרט באלול על כבוד שמים, ועדיף מסליחות.

 

יז. סדר החשיבות: א. תפילה בנץ. ב. תיקון חצות. ג. אמירת סליחות, כשמתפלל בנץ וקשה להשכים עוד עבור סליחות יאמרו סליחות אחרי שחרית או אחה”צ.

 

יח. לא להתלהב מקול ערב, אלא מקול אדם עניו וצנוע ובעל מידות.

 

יט. מתח על הפנים כל אותם 40 יום עד ערבית במוצאי יוה”כ.

 

כ. כדאי להסתדר במיוחד עם מנוחת הצהרים, כדי להמשיך בעבודת ה’.

 

כא. יש שנוהגים להתענות בחודש אלול ועשי”ת, בתנאי שלא מפריע להם בעבודת ה’.

 

כב. סליחות בחצות לילה עם הצבור ובני הנוער יש בזה קידוש השם.

 

כג. יש לנצל זמן מועט שהצעירים מגיעים קודם הסליחות לחזקם בירא”ש עם אברך המתאים לכך.

 

כד. חודש אלול מתאים מאוד לתענית דיבור, ועדיף מתענית סתם.

 

כה. חודש אלול 30 יום הכנה לראש השנה – 40 יום מתחיל מתאריך ל’ אב עד יוה”כ (תוס’ ב”ק פב.).

 

כו. חודש אלול אין זמן להתעסק בשלום בית, לדחות הויכוחים לאחרי סוכות ולעשות בינתיים שלום בית עם השי”ת.

 

כז. אלול לשון תיירות, ריגול וביקורת נוקבת של חשבון נפש. (עיין אונקלוס ר”פ שלח)

 

כח. כשיש הכרח וצורך גדול לשמח אירוע של אלמנה, או יתום וכיו”ב, חובה ללכת ויחזור לתלמודו.

 

כט. חודש אלול כמה שפחות ביקורים, ויותר להיות איש תם יושב אהלים.

 

ל. חכמי ישראל מזהירים מללכת בראש השנה לבתי מלון וכיו”ב.

 

לא. באופן מיוחד נפסק להלכה בשו”ע שאסור לאכול כדי שובעו בראש השנה, כדי שיזכה לירא”ש ולא יבוא לידי קלות ראש. (אור”ח סימן תקצז).

 

לב. בראש השנה צריכים להרגיש עלינו יראת שמים באופן מיוחד, לא אורחים ולא מאכלים.

 

לג. בראש השנה צריכים לזעוק להשי”ת כל היום כולו. (ועיין רש”י ר”ה טז: ומשנ”ב ס”ס תקפג).

 

לד. החומריות והאש”ל, כ”ז עראי ממש בר”ה והעיקר תפילות, פיוטים, ותהלים כל היום כולו וכן מוסר וחיזוקים בדרשות נפלאות הנהגות קדושות וקבלות חשובות.

 

לה. יש נוהגים לעסוק בתורה בראש השנה (מרן שליט”א חזו”ע ר”ה דף קפג) ואיך שמרגיש תוקף והתעלות בעבודת ה’ יעשה כן. כי ימי ר”ה הם ימי עבודה והכנעה ופחד ומורא מה’ ויראה ממנו ומברח ומנוס אליו, ותשובה ותחנונים ובקשת כפרה וסליחה. (רמב”ם פיהמ”ש ר”ה לב:)

 

לו. מי שנצטנן, חלה, ניזוק בחנוכה ופורים זה נגזר בר”ה, בחנוכה ופורים זה ר”ה אצלו. וכן קבלות והנהגות קדושות שקיבל על עצמו בר”ה ומקיים אותם כל השנה בזמן שמשתדל וטורח בהם יש בהם טעם טוב של ר”ה, הימים הנוראים.

 

לז. מותר להתקלח בבית בר”ה, בחמין בין דוד שמש, או חשמל ע”י שעון שבת, כשזה יו”ט ולא שבת ויחזור מיד לתפילתו ולתלמודו. (מרן שליט”א חזו”ע יו”ט דף מא).

 

לח. לעורר עצמו ומשפחתו ע”י שכותב סדר היום בר”ה מזמן עמוד השחר עד זמן ק”ש שעל המיטה כדי למנוע ויכוחים ושאלות ביום הקדוש הזה, כי שיתוף פעולה מרגיע את כולם.

 

לט. מנהג טוב שלא לישן ביום, בראש השנה. וגם מזלו יהיה ער וטוב כל השנה (חזו”ע ימים נוראים דף קפג) ומצוה לקום קודם עמוד השחר, ולהתפלל בנץ החמה וכך להמשיך סדר יומי לכבוד השי”ת.

 

מ. בר”ה, הקב”ה דן לכל השנה ולפעמים לשנים רבות (משנ”ב ס”ס תקצא).

 

מא. התפרצות של בכיה ודמעות בראש השנה, זה מצוין ודנים אותו כעת בשמים.

 

מב. יש מתענים בער”ה להיכנס לשנה החדשה ע”י תשובה ויש עושים סיום מסכת כמו בער”פ ולא להתענות.

 

מג. אמירת תשליך. ניתן לעשות גם ע”י קערת מים, וזה סימן בעלמא שהעוונות יושלכו לים. וכשהים רחוק, או בור מים לא במקום חבל לטרוח ולבזבז זמן קדוש בר”ה ויעשו כנ”ל. ובפרט כשיש חשש פריצות וביטול תורה.

 

מד. לעורר בחודש אלול לבדיקת תפילין ומזוזות ולבדק הבית בטהרה וחינוך וכיבוד הורים. וכשיש דין למטה אין דין למעלה (משנ”ב ס”ס תרב).

 

מה. ספר “שערי תשובה” ו”תומר דבורה” מסייעים מאוד להתחזק באלול.

 

מו. התפילות באלול משהו מיוחד. אפילו עוון במזיד ונגזרה גזירה תפילה מועילה (ספר “קול דודי דופק”).

 

מז. 40 יום של חודש אלול ועשי”ת הם ימי רצון תמיד, (משנ”ב ר”ס תקפ”א) וצריך להרגיש קירבת ה’.

 

מח. להתבונן שהכל קצוב מר”ה עד ר”ה: פרנסה, בריאות, ילדים, חכמה, הצלחה, שלוה, כבוד, חוץ מרוחניות.

 

מט. מהות של ראש השנה חשבון נפש על העבר. ויוה”כ מהותו עשיית תשובה וקבלה לעתיד.

 

נ. עשי”ת יש להרגיש שהוא עומד תמיד לפני ה’, בבחינת “שִׁוִּיתִי” (פלא יועץ ערך תשובה).

 

נא. רבינו יונה בשע”ת (שער א אות יז) מעורר, מי שלא מוסיף ביראת שמים נקרא רשע.

 

נב. אין מלך בלי עבדים וצריך להתחזק באהבת ישראל כדי לייסד מלכות להשי”ת (אור ישראל אלול דף קעט).

 

נג. חרדת אלול גם לחרדים. ולמה. א. שמא נתמלאה הסאה ח”ו (עי’ סוטה ט.) ב. טעות בעבודת ה’ וכן טעויות בין אדם לחבירו וחשב שהוא צודק כמו שפחד ריב”ז (ברכות כח:) ג. אם היה יכול לעשות יותר ולא עשה כדבעי ליה למיעבד לא עבד. ועל זה נענש נקדימון בן גוריון (כתובות סז.).

 

נד. ראוי לכל איש הישראלי לשום עיקרי בקשותיו באלה הימים הנוראים על נפשו העלובה שלא תאבד ח”ו. כלומר אם היה יכול להוסיף בעסק התורה ולא עשה כן, שלא יהיה בכלל “כִּי דְבַר-ה’ בָּזָה”, וכן אם הניח תפילין שלא במקום או שלא בכוונה הראויה להלכה, שלא יהיה בגדר קרקפתא דלא מנח תפילין (וי”א אפילו פעם אחת. עיין פסקי הרא”ש ר”ה יז.) ולכן יבקש בעיקר בכוונה על נפשו שתישאר לפליטה ובתפילות יבקש על גדלות השכינה. ואם היינו מכוונים בכל התפילות והבקשות רק על צער השכינה, בודאי היינו זוכים להיות נענים על עניין גאולתנו להיגאל גאולה שלימה ומסירים את אבן הנגף לגמרי. (הגר”ח מוו’לוז’ין זיע”א בספרו “רוח החיים”)

 

נה. סגולה למחילת עוונות לגמרי ממש לקיים מאמר חז”ל הקדושים: (ר”ה יז.) “המעביר על מידותיו מעבירין לו כל פשעיו”. וישים עצמו כשיריים (שם בגמ’) ויקיים הפסוק “וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו” (דברים כח, ט), וכמו שהשי”ת מתקרב אלינו בעשי”ת שנאמר “דִּרְשׁוּ ה’ בְּהִמָּצְאוֹ” (ישעיה נה, ו) – אלו עשרת ימי תשובה (ר”ה יח.). וכך למד רב שהלך לאותו קצב להתפייס איתו (יומא פו.), כי כך עושה השי”ת ואפילו מלאך המוות אוהב ת”ח שמעביר על מידותיו. (חגיגה ה.).

 

נו. שבת האחרונה של השנה להתחזק מאוד מאוד וסגולה יש בה לתקן את כל השנה.

 

נז. אלול ועשי”ת מגבילים אותנו להיות כמה שיותר חסיד ועניו – אדם חרדי מוגבל במעשיו תמיד.

 

נח. שני פסוקים המלמדים אותנו כיצד לעשות תשובה הפסוק “וּמוֹדֶה וְעזֵב יְרֻחָם” (משלי כח, יג) מדובר בעוון חד פעמי שלא נשתרש בחטא. ואין זה דרך חטאים אצלו. ואז ניתן לומר וידוי מיד ואח”כ לעזוב דרך זו ולקבל על העתיד. ומדויק בפסוק “וּמוֹדֶה” דהיינו וידוי וחרטה ואח”כ “וְעזֵב”, דהיינו קבלה לעתיד שעוזב מעשה שעשה ובוחר במעשים טובים, אבל עוון שהשתרש בו, והולך בדרך עוונות לא יעזור וידוי וחרטה, אלא צריך קודם עזיבת החטא, וקבלה טובה שמנתק עצמו לגמרי מדבר זה. גם במצבים קשים, עד כדי מסרקות של ברזל. זו קבלה אמיתית של עזיבת חטא. ורק אח”כ יאמר וידוי וחרטה. וזה מדובר בפסוק (ישעיה נה, ז) “יַעֲזב רָשָׁע דַּרְכּוֹ” ורק אח”כ “וְיָשׁב אֶל-ה'” (רבינו יונה בשע”ת שער א אות יא).

 

נט. עזיבת החטא זה כולל ניתוק גמור מחברה לא טובה. וכן ניתוק מספר טלפון קודם המפורסם ליצר הרע.

 

ס. מסתברא שהעושה עבירה פעמיים וכ”ש כמה פעמים, שנעשית לו כהיתר. (ברכות יט.) ממילא נשתרש בחטא ויש כאן רק חטאים ולא מועיל וידוי וחרטה, אלא צריך קודם שינוי גמור של עזיבת החטא והבן.

 

סא. משמע מהרמב”ם (רפ”ק מהלכות תשובה החובל בחבירו או מזיק ממונו, לאחר שפייסו וביקש סליחתו ושילם ניזקו, חייב להתוודות לפני ה’, שזה רק על עבירה אחת, אבל כשהושרש בחטא צריך קודם עזיבה, ואח”כ וידוי, כדי לעקור גם המחשבה הרעה וכמש”כ ר”י בשע”ת שם.

 

סב. בתיקוני הזוהר (דף כב, ב) כתוב שיש אנשים צווחים ביוה”כ בתפילה כמו כלבים ואומרים הב הב לנא מזונא וסליחה וכפרה וחיים. והם עזי נפש ככלבים. ע”ש והדברים נוראים. ומשמע מכאן שגם הסליחה והכפרה לא נכונה ולמה? מפני שעושים וידוי וחרטה, אבל חסר עזיבת החטא שזה העיקר, אחרת הוידוי אינו אמיתי וכנ”ל. (דרשת מהר”ח מוו’לוז’ין זיע”א בספר “רוח החיים”).

 

סג. תשובה אמיתית זה שמקבל ע”ע עזיבת החטא לגמרי בלב נפשו, דהיינו גם אם ישלם על כך בחייו, שימות ברגע זה מהשמים, לתיקון עוונותיו, מוכן לכך. (ועיין ע”ז יז. ומהרש”א בח”א שם).

 

סד. יש לבקש “יסורים טובים” בימים הנוראים דהיינו שמירת הלשון והעיניים. והשכמת ביהכ”נ. ודקדוק באהבת ישראל וכיו”ב. וכל זה דקדוק במצוות של יסורים טובים וזה מונע יסורים רעים של מחלות ועניות וביזיונות ועצבות וכיו”ב.

 

סה. ארבעה מחוסרי כפרה (יומא פו.), ועון שיש בו כרת יוה”כ לא מכפר וצריך יסורים. ע”ש. ואם עושה תשובה מאהבת ה’, אז יוה”כ מכפר על הכל (מרן שליט”א בחזו”ע ימים נוראים דף ריז)

 

סו. “וּכְתֹב לְחַיִּים טוֹבִים כָּל בְּנֵי בְרִיתֶךָ” – יש לכוון על שונאיו ואויביו. וסתם אנשים שאינו סובלם שיזכו לשנה טוב וחיים טובים, וזה יעזור בשבילו ביום הדין הגדול והנורא.

 

סז. עבר עבירה ושנה בה, נעשית לו כהיתר (ברכות יט.). וגדולה מידה טובה פי חמש מאות (תוספתא סוטה רפ”ד) ולכן כשעושה מצוה פעמיים ושלוש בשמחה ואהבה ויראה, אז בודאי שיזכה לס”ד עצומה מהשמים.

 

סח. חודש אלול ועשי”ת מרגישים לפעמים חולשה נפשית ורוחנית. וזה חלק מהתיקון שלנו להתחזק כי לפעמים אפילו התגברות על כעס אחד שווה מיליונים. ויזהר מאד שלא יעשה את עצמו בגדר “וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים”, אלא להיפך “וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'”.

 

סט. שאול באחת ועלתה לו לרעה, כי לא הודה ולא אמר חטאתי, דוד בשתים ולא עלתה לו לרעה, כי אמר מיד חטאתי לה’. וזכה לענוה ומצא חן בעיני ה’. (יומא כב: ור”ח שם) ומכאן שההתנצלות ושערי תירוצים קשה מן החטא, כשיודע שנכשל בחטא, יש כוחות לסבול, וכוחות נוספים לעבוד את ה’, כי יודע שחייב לעשות כן.

 

ע. עבודת ה’ בעשי”ת יש לזה משקל לכל השנה. (הגר”א באד”א פרשת משפטים).

 

עא. משפט של השי”ת זה אמת. ואמת צריך לאהוב. לאהוב את ר”ה, עשי”ת, ויוה”כ. “וְאַל-תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט” וכו’. והכוונה שיהיה רחמים בדין, אבל עצם המשפט זה האמת, וצריך לאהוב משפט אמת. וה’ אלקים אמת וגם כשיש עונש מקבלים באהבה.

 

עב. קבלות מעשיות קלות ואמיתות נחוצות ומועילות תמיד ובודאי בחודש אלול ועשי”ת. למשל להתחזק בעניין 6 מצוות תדריות כל רגע. (משנ”ב בביאה”ל סימן א). מצות בין אדם לחבירו כל רגע, כולל כף זכות “לֹא-תִשְׂנָא”, “וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ”, להתרחק מכעס, גאוה וקנאה, להקפיד על תפילה בצבור, להרבות בחסד ובעיקר בבית למשפחה, לא לדבר בביהכ”נ אפילו מִלה ולכוון “וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ”, לצאת מהבית לכה”ח בחודש אלול עם טלית ותפילין, ועל הכל התבודדות והתבוננות בחשבון נפש.

 

עג. בחודש אלול לעקור את “מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה” (ישעיה כט, יג) ולצעוק לה’ עם כוונת הלב.

 

עד. קריאת שמע דאורייתא באימה וביראה, רתת וזיע (אור”ח ר”ס סא). והלוואי שנצליח לקיים סעיף זה כפשוטו בראש השנה ויוה”כ. צריך לצייר ולהמחיש לעצמנו, דע לפני מי אתה עומד ומתפלל.

 

עה. בתפילות בראש השנה אין כמעט בקשות גשמיות. בעיקר רוחניות – מלכויות, זכרונות, שופרות, וזה כבר יביא את הכל.

 

עו. כשקורא תהילים בראש השנה, יכול באמצע הפרק לדבר עם השי”ת, למשל בפרק א’ יבקש רחמים להיות בחברה טוב, להינצל מהרדיו הטמא. בפרק ו’ כשאומר “וְאַתָּה ה’ עַד-מָתָי” יכול לפרט את בקשותיו ולבקש רחמים ועד מתי נסבול, וכן ע”ז הדרך ויכוון תמיד לכבוד השכינה, כלומר לכבוד השי”ת. שאם יזכה לריוח, בודאי יעבוד את השי”ת טוב יותר, ויהיה שמחה בשמים. ובינתיים גם השי”ת בצער וכשהוא סובל – “עִמּוֹ-אָנכִי בְצָרָה” (תהילים צא, טו) וזו המחשבה הנכונה בתפילה

 

עז. “לֹא תִירָא מֵהֶם” (פרשת שופטים) ומכאן שאסור לפחד מהגויים והנשק שלהם. לפחד רק מהשי”ת שלא נעשה עוונות ח”ו, ונקיים את רצון השי”ת תמיד. וזה אחד מתרי”ג מצוות שבתורה ומכאן לכל השנה שלא לפחד מהצרות, אלא מעבירות ולהתחזק ולהתפלל הרבה להשי”ת. .

 

עח. “וְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ”, כלומר, אל תנעל מאיתנו דרכי התשובה, כמו שנענש פרעה ונהיה ראויים לעמוד לפניך. והברכה שאחריה, מבקשים סליחה ומחילה ממש מהשי”ת שתתקבל התשובה מאהבה.

 

עט. אלול ר”ת “אֲנִי לְדוֹדִי” כלומר מידה כנגד מידה – תתמסר באלול להשי”ת, להיות מונח כולך בימים אלו עם השי”ת, ואז גם “וְדוֹדִי לִי” ובזה מובן גם אלול ר”ת “אוֹי לוֹ וְאוֹי לְנַפְשׁוֹ” כשלא עושה תשובה, וכשעושה תשובה מתקיים בו “אהוב למעלה ונחמד למטה” – ר”ת אלול.

 

פ. שמיעת שופר ברה”ש מ”ע מהתורה. “יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם”, וזה העיקר לקיים מצוות השי”ת, אבל רמז יש בו “עורו ישנים משנתכם” ומבואר בספר החינוך (מצוה תה) קול זעקה, קול שופר קול בכי, מעורר נפש. ולדעת האר”י ז”ל קבלה קדושה לכל השנה: בזמן התקיעות מעלתה גדולה מאד, גם כשזה בהרהור הלב.

 

פא. “ה’ הוּא הָאֱלהִים”, כלומר ה’ – זה אדון הכל. אלקים – זה תקיף. כח עליון עצום המשגיח על הכל. ובאמירת שבח זה בסליחות, יש לכוון כך: ה’ – שהוא אדון הכל, היה, הווה ויהיה, הוא האלוקים, כלומר הוא המשגיח על הכל בהשגחה פרטית. וכן אלקי אברהם וכו’, הכוונה משגיח על אברהם ועל יצחק ועל יעקב ועל זרעם אחריהם מכל הבעיות שבעולם.

 

פב. סגולה לביטול גזירות קשות, להתחזק היטב בעניית אמן בקול רם. קול רם מבטל גזירות קשות ורועות ובפרט כשיכוון “אמת” וכי”ר כפי הצורך. (משנ”ב סימן נו ס”ק ה).

 

פג. לדקדק בימים נוראים ועשי”ת בעניית ה’ מלך, ה’ מלך, ה’ ימלוך לעולם ועד, בכוונת המלים ובאזכרת ש”ש. ולעשות פיסוק נכון כמו שדקדק בסידור איש מצליח, שלא לבלוע אותיות גם יזהר לנגן באזכרת ש”ש מלרע ולא מלעיל. והרבה ניגונים בשבח עצום זה פוסלים מעיקרא כי מאריכים באזכרת ש”ש מלעיל, וזה עושה אותם מלרע ח”ו.

 

פד. פסוק שמע ישראל, אסור לומר יותר מפעם אחת, אבל ה’ הוא האלקים, וכן ה’ מלך יכול להוסיף כהנה וכהנה. ולכן גם כשהחזן אומר בקול רם שבח זה, מותר לומר אותו בלחישה, וירוויח עוד דבקות בהשי”ת.

 

פה. כיצד ניתן לבקש בר”ה ועשי”ת אבינו מלכנו וכתבנו בספר צדיקים וחסידים, הרי אין אנחנו בדרגה כזאת, אלא שבעשי”ת השי”ת קרוב אלינו מאוד כמו אבא ויותר מאבא. ואפשר לבקש מאבא כזה גדול וקרוב ואוהב, מה שרוצים פשוטו כמשמעו.

 

פו. תשובה מאהבה ביוה”כ מכפרת על כל העוונות ממש. כולל איסורי כרת וחילול השם. גם השתדלות לסבול יסורים טובים של קיום תורה ומצוות, מבטלת יסורים רעים, רח”ל.

 

פז. בראש השנה התפילה בפחד ובהכנעה גדולה עד כדי בכייה אם יגיע לכך, אבל בסעודה ובזמן אכילה, אוכלים ושותים ושמחים כדין שמחת יום טוב, ויקיים גם “וגילו ברעדה”.

 

פח. עשי”ת יש להחמיר, להדר ולהתחסד כמה שיותר. לחוש לדעת האוסרים בעיני הלכה ובדיני קדושה וצניעות (אור”ח סימן תרג). ויתרון עשי”ת מכל השנה כיתרון אור מן החושך (פלא יועץ).

 

פט. אין ענין לאכול הרבה קודם התענית, גם מבחינת הבריאות, וגם שיכנס בהכנעה ליום הקדוש העיקר לשתות הרבה ביומיים שלפני התענית ולאכול כרגיל. לאט לאט. ולעיסה מרובה ולסיים במכל מתוק. ויקבל כח ליום הקדוש. ומרן שליט”א הוסיף שמותר לקחת כדור מסוים קודם התענית, המיקל עליו ביום הקודש. והעיקר להשקיע בתפילות ועבודת ה’.

 

צ. שיעור תורה מוסר ויראת שמים בליל יוה”כ לאחר ערבית, נפלא מאוד יחד עם שירי נשמה ודבקות בה’, כמו ידיד נפש, יה רבון עולם וכיו”ב.

 

צא. גם יכול ללבוש בגדים קלים ביוה”כ הקדוש. ואין צריך להתעטף בבגד עליון מאחר והוא עטוף בטלית גדול כל היום כולו. ויזהר מלהזיע, שלא לאבד נוזלים וכוחות מיותרים.

 

צב. כל רגע ורגע שמרגיש צער וקושי ויובש ביוה”כ שיכוון בזה שמקיים מצות עינוי בגופו לכבוד השי”ת, כאשר ציונו בתוה”ק.

 

צג. יש מעדיפים לומר ברכת הלבנה קודם יוה”כ, להוסיף זכויות ביום הקדוש. וגם לאומרו בישוב הדעת וכוונה גדולה מבלי למהר או להלחץ ח”ו ואם מרגיש בזה עבודת ה’ עדיף שיעשה כן.

 

צד. כאשר קשה למשפחה לעשות כפרות בעופות, עושים כן בכסף, המעות לצדקה והמשפחה עם הרהורי תשובה לחיים טובים.

 

צה. רצוי מאוד לעשות ביוה”כ בזמן פתיחת ההיכל, יחד עם הציבור הקדוש, קבלות וגילוי דעת לכל השנה כולה ויש בזה סניגוריא גדולה בשמים. וזה כעין קבלת התורה מאהבה. למשל, קבלה של אהבת ישראל ללא יוצא מן הכלל. ביטול כעס וגאוה וקפידות וקללות וכיו”ב. שזה רק מן השפה ולחוץ. והוא בטל ומבוטל, גילוי דעת לאזכרת ש”ש לכל השנה. גילוי דעת לטלטל נר שבת אחרי שכבה. ועוד קבלות חשובות כפי הענין יש בזה זיכוי הרבים וקידוש השם.

מאמרים נוספים

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for
פורסם ב- כתיבת תגובה

אלול – תקעו בחודש שופר

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...
שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...

תוכן עניינים

שתף את הפוסט

המקור לתקיעת שופר בחודש אלול  

המקור לתקיעת שופר בחודש הוא בפרקי דרבי אליעזר מו: “רבי יהושע בן קרחה אומר: ארבעים יום עשה משה בהר, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה. ובשבעה עשר בתמוז שיבר את הלוחות, והרג את לייטי ישראל, ועשה ארבעים יום במחנה עד ששרף את העגל וכיתתו כעפר הארץ, והרג את כל אשר נשק לעגל, והכרית עבודה זרה מישראל, והתקין כל שבט במקומו. ובראש חודש אלול אמר הקב”ה למשה: עלה אלי ההרה (דברים י, א), והעבירו שופר בכל המחנה, שהרי משה עולה להר, שלא יטעו עוד אחר העבודה זרה. והקב”ה נתעלה אותו היום באותו שופר, שנאמר (תהלים מז, ו): עָלָה אֱלוֹהִים בִּתְרוּעָה ה’ בְּקוֹל שׁוֹפָר. ועל כן התקינו חכמים שיהיו תוקעין בשופר בראש חודש אלול בכל שנה ושנה”.

כשמדייקים בלשון המשמעות היא שיש תקיעת שופר רק בראש חודש אלול ולא מעבר לכך, ולכן חלק מהראשונים סוברים שהמנהג הוא רק בראש חודש ולא מעבר לכך, וכ”כ שיבולי הלקט רפא: “יש מקומות שנוהגין לתקוע בשופר בלילי ראש חודש אלול. ומצאתי לרבינו נסים ז”ל: מה שנוהגין החכמים שתוקעין בשופר בראש חודש אלול, מצאתי לו עיקר במדרש”, וכ”כ דעת זקנים לבעלי התוס’ (עקב י, י).

 אמנם הרבה ראשונים כתבו שהמנהג לתקוע בכל חודש אלול, וכ”כ המנהיג (הלכות ר”ה כד): “מנהג צרפת להתחיל מראש חודש אלול ואילך לתקוע בכל יום, ויש לי סמך לדבר בפרקי ר’ אליעזר: בר”ח אלול אמר הקדוש ברוך הוא למשה: עלה אלי ההרה, והעבירו שופר בכל המחנה, שהרי משה עלה להר, ואל יתעו עוד ישראל אחר ע”ז. והקב”ה נתעלה באותו שופר, שנאמר (תהלים מז, ו): עָלָה אֱלֹוהִים בִּתְרוּעָה ה’ בְּקוֹל שׁוֹפָר, לכן התקינו לתקוע בר”ח אלול בכל שנה ושנה, והצרפתים עושים אף משם ואילך”.
וכ”כ רבינו ירוחם (ו, א, דף מח); ראבי”ה ב, תקמב; רא”ש ד, יד; וטור תקפא.
גירסתם בפרקי דרבי אליעזר הנ”ל הייתה, מראש חודש ולא בראש חודש ומשך תקיעת השופר כל חודש אלול כמו שאנו נוהגים כיום, 
בספר המנהגים נתן סמך לדבר, “תקעו בחודש שופר” ( תהילים פא ד ) היינו חודש מלא, ולא רק בראש חודש. 

הסיבות לתקיעת השופר בחודש אלול 

כתב הטור תקפא: “ועל כן התקינו חכמים שיהיו תוקעין בשופר בראש חודש אלול בכל שנה ושנה, וכל החודש, כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה, שנאמר (עמוס ג, ו): אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וגו’, וכדי לערבב השטן. וכן נוהגין באשכנז לתקוע בכל בוקר וערב אחר התפילה” 
הרי שהטעם העיקרי הוא זכר לתקיעה שתקע משה רבנו כשעלה להר, וטעם התקיעה בכל החודש כדי לעורר לתשובה,
וכ”כ ראבי”ה; רא”ש; רבנו ירוחם; מהרי”ל, ועוד. 
אך בראשונים אחרים המשמעות היא שסיבת המנהג היא  כדי לערבב את השטן, וכ”כ ר”ן.
והסביר בספר מנהגים דבי מהר”ם (סדר רינוס לערב ר”ה): “לפי שלא ירגיש השטן מתי יהא ר”ה, ומהאי טעמא אין מזכירין ראש חודש בשבת שלפניו. אי נמי משום דכתיב (תהלים פא, ד): בַּכֵּסֶה לְיוֹם וגו’. עוד שמעתי, מפני שהשטן הטעה את ישראל בארבעים ימים ראשונים, שנאמר (שמות לב, א): כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ, וגרם שעשו העגל, כדאיתא במדרש. ובר”ח אלול כשעלה לקבל לוחות אחרונות, אמרו: נעשה תקנה שלא יטעה אותנו עוד, ונתקע כדי לערבנו”.

אימון בחודש אלול למומחיות בתקיעת שופר – למצוות תקיעת שופר בראש השנה 

טעם מענין ומיוחד מצאנו בספר מנהגים דבי מהר”ם: “נהגו לתקוע שופר בכל בוקר וערב אחרי יציאותיהם מבית הכנסת מראש חודש אלול עד שלושה ימים קודם ר”ה, כדי ללמד ולחנך במצוות, דאומר מר: שואלים בהלכות הרגל קודם הרגל ל’ יום”. בדומה לזה כתב בדרשות מהר”ח או”ז (סימן לג): “לכך נהגו העולם לתקוע כל חודש אלול, כדי שיהא רגיל בתקיעה ולא יטעה”.

 

תקיעת שופר דורשת מיומנות, ואימון, מיומנות ומומחיות – היא ענין של ידע מקצועי וחשוב בטכניקה וחכמת תקיעת השופר אותה כינו חז”ל “חכמה ואינה מלאכה” אך יש ענין של אימון, ותִרגוּל של שרירי השפתיים, מכיוון שמדובר בשריר לכל דבר שכשהוא מתחזק, קל לבצע את תקיעת השופר בצורה נוחה ומהודרת, וקל יותר לתקוע בשופר, ולהפיך את צלילי השופר בצורה נכונה וטובה, ולקיים את מצוות תקיעת השופר המצווה המהותית הראשונה בחג הראשון של השנה שכונה “חג השופרות” במדרש, בהידור רב. 

מצוות עשה דאורייתא “יום תרועה יהיה לכם” עוברת דרך תקיעות שופר בשלושים ימי אלול, וגם על זה ניתן לדרוש ” תקעו בחודש שופר”  למה כל החודש תקעו בשופר  “בכסה ליום חגינו” בכדי שביום החג ראש השנה, תהיו מכוסים מבחינת אימון ותרגול התקיעות שלא יהיה מצב שלא יצאו תקיעות שופר, וקחו את זה כאימון, ותרגול גם אם יודעים מבחינת הידע המקצועי, כי חוק לישראל הוא משפט לאלוקי יעקב, אדם שמתאמן הרבה פעמים לא מבין את המשמעות את האימון, בשעת האימון אבל בשעת הקרב כל קשיי האימונים המפרכים באים לידי ביטוי ומקלים עליו את המלחמה, וככל שמתאמן יותר כן ייקל עליו יותר ברגע האמת, 
כל בעלי התקיעה בארץ ובעולם, מרבים להתאמן בתקיעות שופר בחודש אלול, גם הידענים והמומחים ביותר, כי ידע החכמה הוא אחד וחלק ממנו הוא האימון והתרגול וכנ”ל שנדרשת בשבילו סבלנות וזמן יום יום בחודש אלול.
 זה גם בא ללמדנו מסר נוסף, חודש אלול חודש הרחמים והסליחות, לפעמים הדרך לתוצאות עוברת דרך של צניעות וענווה, אימון ותרגול, סבלנות, ודרך, ולאוו דווקא תוצאות מידיות, כך גם בעבודת ה’, ובעבודת האדם מול בוראו, לאחר שנה שלימה מה שמתבקש מאיתנו זה שיפור המעשים ( שופר )  לא תוצאות מידיות דרך להתייצב על דרך טובה יותר, לשפר ולהשתפר, ובסופה של דרך השיפור, סוף התוצאות לבוא. 

הבורות בנושאי תקיעת שופר הייתה רבה, עד שחז”ל בגזירת רבה ביטלו את מצוות תקיעת שופר בשבת “הכל חייבין בתקיעת שופר, ואין הכל בקיאין בתקיעת שופר, שמא ילך לחכם הבקי בתקיעת שופר ללמדו ויעבירנו ד’ אמות ברשות הרבים” ( ר”ה כט: ) 
ולכן אנו רואים בהפצת הידע בנושאי תקיעת שופר שליחות קודש, ספריית ההדרכות שלנו זמינה לכל דורש עם כל נושאי תקיעת שופר מהדרכה מעשית עד לספרי ההלכה והאגדה וכל המסתעף, והפצת מאמרים והדרכות של אלפי אנשים בארץ בעולם בעל פה, בכתב, ואונליין, למען הפצת הידע לבקיאות בנושאי תקיעת שופר, חינם ללא עלות וללא מטרות רווח, לזיכוי הרבים! 

כמו כן מצאנו שחז”ל ביטלו את גזירת “שמא יתקן כלי שיר” בילדים ותינוקות והתירו להם להתחנך במשנה ראש השנה ( ראש השנה ד ח ) “אין מעכבין את התינוקות מלתקוע, אבל מתעסקין כ עמהן עד שילמודו” לא רק שלא מעכבין אותם בעניינם בוטלה גם למבוגרים גזירת “תיקון כלי שיר” ורבינו עובדיה מברטנורא מוסיף שזה גם בשבת, וז”ל : אין מעכבין את התינוקות – שהגיעו לחינוך, ואפילו בשבת , כדי לחנכן במצות, שיהיו מלומדין לתקוע ביו”ט של ר”ה. עכ”ל. זאת אומרת שבשבת שחז”ל חששו כל כך שמא יהודי אחד יחלל שבת ביטלו לכל עם ישראל את תקיעת שופר מדאורייתא, ומאירך לתינוקות התירו גם בשבת עצמה וק”ו בחג, וגם למבוגרים להדריכם במצוות תקיעת שופר ( ע”ש בנו”כ שמדובר בקטנים הגיעו לגיל חינוך ולא פחות מכך זאת אומרת שגזירת כלי שיר עדיין בתקפותה ונחלקו בזה הראשונים שם ) מכיוון שהידע בנושאי תקיעת שופר היה כל חשוב בתור חינוך למצוות תקיעת שופר שהתירו גזירתם לגמרי.

בעל התניא האדמו”ר הזקן רבי שניאור זלמן זצ”ל,  לא תקע בעצמו בשופר, למרות שכל האדמורי”ם תוקעים בשופר בעצמם, הסיבה לכך כי לא היה מיומן במלאכת התקיעה, כששאלוהו מדוע אינו תוקע ענה: בכדי להתחיל לתקוע בשופר צריך להתחיל להתרגל מזמן הילדות מאז שאתה ילד, “ואני לא הייתי ילד מעולם”. ( אוצר מנהגי חב”ד ) 
כמובן שהכוונה ונקודת הסיפר היא לילדותו התודעתית שמאז ילדותו היה עם תודעה של אדם גדול, אך את המקרא שאינו יוצא מדי פשוטו, אי אפשר לפרש אחרת כך שאנו למדים,  שיש להתחיל ללמוד כבר בתור ילדים לתקוע בשופר, ועל ההורים מוטל חנך את בניהם לכך.

בכתבי האריז”ל מובא “צריך שיאדימו פני התוקע” ויש לכך טעמים שונים ( אלוקי בושתי וגם נכלמתי להרים פני וכו’ – אזיל סומקא ואתי חיוורא וכו’ ועוד ) שימו לב התוקעים שלא בצורה נכונה, פניהם מאדימות בצורה טבעית כי לא תוקעים בשופר בצורה נאותה, בדברי האריז”ל בכתב ש”צריך” משמע שבתקיעות נכונות הפנים לא מאדימות ויש הוראה “צריך שיאדימו” וזה יכול לקרות רק כאשר מתאמנים על מלאכת התקיעה בצורה נאותה, ודברים פשוטים הם שכשיש מצוות תקיעת שופר מדאורייתא יש להתכונן להכנתה כמו שבונים סוכה בצורה מהודרת ויש להתכונן לתקיעת שופר בצורה נכונה ונאותה. 

נקודה נוספת שמלמדת אותנו שצריך להתאמן, יש שלא מצליחים לתקוע ואומרים שהשטן מעכבם, אך ברור ופשוט שהשטן לא מעכב כל מי שלא התאמן במלאכת התקיעה בצורה טובה, אלא רק את מי שבדרגות קדושה גבוהות, הבורות בנושא הייתה כה רבה כשלא ידעו לתקוע אמרו השטן מערבבם, אך לא כן הוא יש להתאמן ולדעת בצורה נכונה את התקיעה כי אין בה אלא חכמה ולא מלאכה, פרקטיקה מעשית מדויקת ונכונה גורמת לתוקע להתרכז בתפילתו ובכוונות ולשוב בתשובה, להתכונן בעבודת התפילה ועבודה הלב החשובה כל כך ביום ראש השנה, ולא להיות בחרדות שמא לא יצאו לו תקיעות שופר, ונראה לבאר את הנושא יותר בהקדימנו את הדברים דלהלן: 

בס’ מטה משה (דיני שופר ותקיעות סי’ תת”ח ) כותב: שמעתי ממורי ורבי מוהר”ז ציו”ן מעשה אירע למה”ר מענלין ז”ל שהיה בעירו שלשה תוקעים מובהקים ובראש השנה בא האחד לתקוע ולא יכול, בא השני ולא יכול, בא השלישי ולא יכול, וצוה מהר”ר מענלין ז”ל להפך השופר ולקרות בו ויהי נועם, וכן עשה ואז היה תוקע, ואמר מהר”ר מענלין שהשטן היה שם ועכבן מלתקוע.
 ובדגול מרבבה (לבעל הנו”ב) כתב: נראה לענ”ד שזה היה בתקיעות מעומד, אבל בתקיעות מיושב, לדעתי זה הפסק גמור בין ברכה לתקיעה, ולומר שזה נקרא לצורת התקיעה קשה הדבר, כי אין הסגולה בדוקה.
ובשערי תשובה (שם סק”ו) מיישב את הנהגה זו, שיש לומר שכיון שלא היו יכולים לתקוע, בעל כרחך שהיה צריך הפסק גדול ללכת לקחת שופר אחר וכיוצ”ב, ובלאו הכי היו צריכים ברכה אחרת, וגם עתה שקראו ויהי נועם, באמת ברכו לפני התקיעה ברכה אחרת.
וכתב המשנ”ב (שם סקי”ח) שאמנם בשערי תשובה מיישב קצת דבר זה, מ”מ לכתחילה נראה לענ”ד שאין לעשות כן.
 אך יש להקשות, מה שייכות הפסוק ויהי נועם לסילוק השטן מהפרעה בתקיעת השופר, ועוד מדוע היה צריך להפוך את השופר ולומר את הפסוק מהחלק הרחב, ולא אמרו זאת מהחלק הצר? 
אלא כל ענין ערבוב השטן, בתקיעות השופר בראש השנה, הוא במקביל למה שקרה עם אברהם אבינו, אברהם אבינו בא לעקוד את יצחק, והשטן מעכבו בדרכים שונות, השטן לא מוכן שתקרה עקידת יצחק, ( התשליך הוא גם זכר לעירבוב ועיכוב השטן באותו אירוע כי השטן נהפך לנהר לעכב את אברהם אבינו מלעקוד את בנו, לפי חלק מהטעמים ) וכעת קורה דבר דומה ונפרט, המקור לתקיעת שופר בקרן איל הוא דברי רבי אבהו בגמרא, וזה לשון הגמרא:  “אמר רבי אבהו: למה תוקעין בשופר של איל? אמר הקדוש ברוך הוא: תקעו לפני בשופר של איל, כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם, ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני” (ראש השנה, טז ע”א), כבר ביארנו במאמר אייל וצבי ויחמור בארוכה את המשמעות של כפל הלשון ‘אזכור לכם’ ו’מעלה אני עליכם’, ועל פי הדברים שביארנו שם, ב’מעלה אני עליכם כאילו עקדתם את עצמכם’, יש בכל תקיעת שופר מיקרוקוסמוס של “עקידת יצחק” כשאדם עוקד את מי שהיה בשנה החולפת ושב בתשובה להיות אדם חדש כבריה חדשה, ומובן למה השטן רוצה למנוע זאת, ולכן לא תוקעים בערב ראש השנה לערבב את השטן, וכן  תוקעים מיושב ומעומד, כמו שאמרו חז”ל “לערבב את השטן” ופירש”י  כדי לערבב – שלא ישטין כשישמע ישראל מחבבין את המצות מסתתמין דבריו, לפי זה נראה לומר לפי רש”י בויקרא (ט’ כג’) “ויצאו ויברכו את העם” – אמרו ויהי נועם ה’ אלהינו עלינו (תהלים צ) יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם, משה רבינו אמר את הפסוק הזה באחד מ 11 המזמורים של “תפילה למשה” בתהילים. 
בתקיעת שופר בדרגת “כאילו עקדתם את עצמכם” עם עקידת עצמן, וחיבוב מצוות תקיעת שופר של עם ישראל, מתחולל מאבק איתנים בין השטן לבין כנסת ישראל שבא לידי ביטוי במניעתו בתקיעת השופר, ובכדי שנקיים את המצווה בצורה מושלמת, שהיא מצוות היום, אנו מבקשים כמו בתפילת משה “שיהי נועם ה’ אלוקינו עלינו, ומעשה ידינו כוננה עלינו, ומעשה ידינו כוננהו” בברכת משה זו, אנו רוצים לקיים את מצוות תקיעת שופר בשלימות, ושהשטן לא ימנע אותה מאיתנו, אלא שתשרה שכינה במעשה ידינו, ומכיוון שזה חלק מהמצווה ועיקרו של המאבק, הרי זה כ”הביאו מלח והביאו לפתן” שאינו הפסק בין ברכה לאכילה, ומוסבר למה אומרים לצד הרחב, מכיוון שלא מדובר במי שלא אימן עצמו במלאכת התקיעה, כך שמצד התקיעה ( הנוצרת בפיית השופר ) הכל מושלם, השטן מעכב את שמיעת קול השופר, ולעלות למעלה לנחת להשי”ת, ולכן יש לומר זאת בחלק החיצוני, כמו שידוע צורת השופר היא “מן המצר קראתי י-ה” ( החלק הצר ) “וענני במרחב י-ה” ( החלק הרחב ) ואנו פונים לה’ מצד המרחב ולא מצד הצר הצורר להשטיננו, כי שם הכנו את עצמו בצורה שלימה למצוות התקיעות. 

 אנו למדים מכך את גודל ענין הפצת הידע במומחיות בתקיעת השופר, אם גם אתם רוצים לדעת לתקוע בשופר, כל שנותר לכם הוא להיכנס לספריית ההדרכות שלנו ולהתחיל ללמוד, אפשר גם להגיע אלינו לקבל הדרכה פנים ופנים, למי שרוכש אצלנו שופרות בכל מחיר וללא הבדלי גודל רמה או סוג, אנו נרגשים לקחת חלק בהפצת הידע בנושא, ולהיות מחבר אלוקי חשוב בין עם ישראל השופר והשם יתברך השומע קול תרועת עמו ישראל ברחמים. 

הזמן בו מתחילים לתקוע בחודש אלול 

המהרש”ל (שבת דף פט.) כתב שבראש חודש אלול מתחילים מיום ראשון של ראש חודש, הטעם שלו הוא כי אלול לעולם חסר, ואם כן בכדי שימלאו לנו ארבעים ימים יש לתקוע בשופר גם בראש חודש אלול ביום הראשון. 
אך המגן אברהם ( סימן תקפ”א סק”ב ) כתב “אין לזוז מהמנהג להתחיל ביום השני” לדעתו תחילת התקיעות בשופר בחודש אלול ביום השני ולא מהראשון, וטעמו הוא שכמו שכתבו התוספות ( ב”ק פ”ב : ) שאותה שנה שעלה משה למרום היה אלול מעובר, ואם כן עלה בא’ באלול, ולא בל’ אב, גם על זה יש מי שדרש את אותה דרש “תקעו בחודש שופר” ( תהילים פא ד )ובחודש בסתמו יש שלושים ימים, ( בכ”ח אלול אין תוקעים בשופר ערב ראש השנה אין תוקעים ) ושני ימים של ראש השנה, נמצא 30 ימי תקיעת שופר, ( מועדים בהלכה ), המנהג הלכה למעשה, מתחילים לתקוע בשופר החל מיום שני של ראש חודש אלול. 
לסיכום ולהלכה, למרות שמרן השו”ע לא הביא את ההלכה של תקיעת שופר באלול, וגם הטוב שהזכיר זאת כתב :
וכן נוהגין באשכנז לתקוע בכל בוקר וערב אחר התפילה”  והרמ”א הביא אותו  להלכה וזה לשונו: “מראש חודש ואילך מתחילין לתקוע אחר התפילה שחרית, ויש מקומות שתוקעין גם כן ערבית” ( סימן תקפ”א ס”א ) גם לא מצאנו ראשונים ספרדים שהביאו מנהג זה של תקיעות שופר בחודש אלול, 
בפועל כולם נוהגים לתקוע בשופר בחודש אלול וכיום מנהג הספרדים לומר סליחות בכל חודש אלול, ותוקעים בעת אמירת קדיש תתקבל בסיום הסליחות, ורבים נוהגים לתקוע גם בעת אמירת י”ג מידות רחמים.
הרי שמנהג רוב ישראל, אשכנזים וספרדים, לתקוע בשופר בחודש אלול. וכ”כ בכף החיים לאחר שהביא את מנהג אשכנז שתוקעים בחודש אלול, ומסיים : “ומיהו הנוהגים כדברי השו”ע יש נוהגין לתקוע ג”כ בסליחות באמרם י”ג מידות וגם קודם תתקבל, כדי לקיים דברי הכל” ( כף החיים 
תקפא יג’ ) וכמובן שלכולם יש חיוב להתאמן כהכנה למצוות תקיעת שופר בראש השנה, 
ולכן כיום המנהג של האשכנזים לתקוע לאחר תפילת שחרית, ומנהג רוב הספרדים לתקוע בשופר עם בסליחות שאמירתם מתחילה במקביל בכל חודש
אלול.

מאמרים נוספים

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...
פורסם ב- כתיבת תגובה

אלול – אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...
שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...

שתף את הפוסט

אלול, חודש ההכנה ליום ראש השנה, והימים הנוראים, החודש השישי בשנה, בספירת התורה המתחילה בחודש ניסן, החודש שהוא ראש החודשים, הוא המכין לחודש השביעי, יש שדרשו ” וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ וְהָיָה מִשְׁנֶה עַל אֲשֶׁר יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם” כשם בימים השישי מכין לשביעי, כך בחודשים החודש השישי מכין לשביעי, בו נאמר ” וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם“.
הבאנו במאמר גימטריאות פרפראות לחכמה עשרות צירופי גימטריות על חודש אלו”ל, שהמפורסם שבהם הוא א’ני ל’דודי ו’דודי ל’י ( שיר השירים ו’ ג’ ) מדברי הב”ח סימן תקפ”א שכתב: חודש אלול הוא חודש התשובה שבו על האדם לפשפש במעשיו, “אני לדודי ודודי לי ראשי תיבות אלול, ומקור קדום מצאנו באבודרהם ( סדר תפילות ראש השנה ) שסופי תיבות  “אני לדודי ודודי לי” סופי תיבות 4 יודי”ן ( האות יו”ד ) מספר 40 יום, בארבעים ימים האלה התשובה מקובלת, להיות קרוב אל דודו בתשובה עכ”ל. 
בראשונים עוד רמז עם הרבה משמעות  “ומל ה’ א’ת ל’בבך ו’את ל’בב זרעך” (דברים ל ו’ בעל הטורים על התורה שם ) רמזים רבים ניתנו בכדי לעורר אותנו לתשובה, המצוות המעשיות מעטות אמנם בחודש אלול, אך העבודה שבלב למול את ערלת הלב רבה, עם חיבור והיותו חודש ההכנה לימים הנוראים קיבל חודש אלול מקום ייחודי משלו. 

 –  אלול – המלך בשדה! 

בעולם החסידות בעל התניא האדמו”ר רבי שניאור זלמן מלאדי זצ”ל משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו, והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו. ואח”כ בבואו להיכל מלכותו אין נכנסים כי אם ברשות ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה. (רבי שניאור זלמן מלאדי, אדמו”ר הזקן, מייסד חסידות חב”ד. לקוטי תורה פר’ ראה ע’ לב) .
זאת אומרת שיש בימים אלו ימי רצון והארת פנים לשוב בתשובה, בבחינת השיבנו ה’ אליך ונשובה, כשהמלך בשדה, ומקבל את פני כולם, להבדיל מיום הדין שהמלך בהיכלו בכיסאו, חוזרת ההיררכיה הטבעית בין מלך לנתיניו בהתאם לדרגתם. 

המשגיח בישיבת “קול תורה” הרב גדליה אייזמן זצ”ל  ( כותב השורות זכה להיות משומעי לקחו)  היה מעורר את תלמידיו “עלינו לשנן לעצמנו ולהיות מודעים לכוח העצום של קרבת ה’ הקיימת באלול, סגולת ימי אלול היא שבהכנה מועטת מצד האדם כפי כוחו, מקבל הוא עזר שמים עצום, וכמו שכותב בעל הטורים, בנו של הרא”ש, על הפסוק “ומל ה’ אלוקיך א‘ת ל‘בבך ו‘את ל‘בב זרעך”. 
מילת הלב הזו היא אותו תיאור רוחני שמתאר בעל התניא שהמלך בשדה, כמובן שאפשר לבקש ממנו כל דבר גשמי או רוחני, אך עם האור הרוחני השופע בחודש אלול, אנו זוכים גם לבקש וגם לקבל מהמלך את אותה הארה המאירה בימים אלה. 

היו מגדולי ישראל שתיאר את הימים האלה כימים יקרים מאוד, שכל יום בהם הוא כחודש בשנה, וזה מחבר אותנו להקבלה בין ההכנה בימים להכנה בחודשים  וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ וְהָיָה מִשְׁנֶה עַל אֲשֶׁר יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם” כשם בימים השישי מכין לשביעי, כך בחודשים החודש השישי מכין לשביעי, בו נאמר ” וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם“, כשמבינים את יקרת הימים האלה, ולא מנצלים אותם, כשהמלך בשדה, אפשר להבין את חשיבותם. 

כדי להבין כמה יקרים הימים בחודש זה, ניתן רק לצטט את לשון ה קצות החושן ב אבני מילואים לאחר ששאלו אותו הלכה בסוגייה סבוכה בנושא עגונה, והוא כותב: אמנם בהגיע ימי רצון ותפילה ותחנונים, ואין עומדים להתפלל אלא מתוך הלכה פסוקה, לא יכולתי לעיין בהם, והנה נתתי ליבי לעיין בדברי קדשו, ואם גם לעת כזאת אין הפנאי מסכים, כי ימי מצווה ועשייה המה, אולם להיות הלכה למעשה הוכרחתי ליקח לעצמי זמן מה” עכ”ל. 

מרן הבן איש חי זצ”ל במכתב שצוטט ממנו כותב: “צריך אתה לדעת שאני כותב לך מכתב זה בימי התשובה, שבהם כל דקה חשובה בעיני כחודש ימים” עד כאן לשונו. 

המאירי ( חיבור התשובה מאמר ב’ פ”א ) כתב על מהות החודש את הדברים הנפלאים דלהלן: 
“ובדרש אמרו זכרונם לברכה על ענין היותו קרוב, שראוי לכל להשתדל לפני ראש השנה בהפצר תפילות, ובהערת תשובות, ( להתעורר בתשובה-) כדי שיכנס בראש השנה בטהרת הלב, ומזה נהגו במקומות לקום בלילות ולקבוע תפילה בבית הכנסת, בכל שני וחמישי של אלול, כדרך שעושין הכל בעשי”ת בתחנונים ובדברי כיבושים וכו’ והוא ממשיך שם, וכבר ביארנו מצד הדרש, שראוי לאדם להקדים להרבות תפילה ותחנונים, ולעורר הלבבות לתשובה קודם ראש השנה, על צד אמרם ( מגילה כט: ) “דורשים הלכות הפסח קודם לפסח שלושים יום, וכן כולם ( כל חג וחג-) ראוי להקדים ולדרוש קודם היום זמן אחד קודם ליום, כדי להתעורר על עניני היום. 
ועל זה הצד נתפשט המנהג בהרבה מקומות להקדים ולהרבות בתפילה מראש חודש אלול, ולהעיר השחר בסליחות, כדי שיהיו מחשבותיהם זכות ונקיות בהגיע היום, יצא חודש אלול בטהרה, ונכנס תשרי בקדושה, יום שלושים לאלול, ובו קובעים תשרי, ואותו היום הוא יום טוב של ראש השנה” עכ”ל. 

על בסיס דברים אלו נקבעו בשולחן ערוך וברמ”א המנהג של עם ישראל לומר סליחות: מרן פסק בשולחן ערוך ( סימן תקפ”א ס”א ) נוהגים לקום באשמורת לומר סליחות ותחנונים, מראש חודש אלול ואילך עד יום הכיפורים.
הגה: ומנהג בני אשכנז אינו כן, אלא מראש חודש ואילך מתחילין לתקוע ( בשופר )  אחר התפילה שחרית. ויש מקומות שתוקעין גם כן ערבית. ועומדים באשמורת לומר סליחות ביום ראשון שלפני ראש השנה. ואם חל ראש השנה שני (או) שלישי, אז מתחילין מיום ראשון שבוע שלפניו (מנהגים). ואבֵל אסור לצאת מביתו כדי ליכנס לבית הכנסת לשמוע הסליחות, מלבד בערב ראש השנה שמרבים סליחות, יכול האבל ליכנס לבית הכנסת (פסקי מהרי”א סי’ קל”ג).

לתקיעת שופר בחודש אלול יש מקור קדמון בתקופת התנאים (בפרקי דר”א פרק מו) “רבי יהושע בן קרחה אומר: ארבעים יום עשה משה בהר, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה. ובשבעה עשר בתמוז שיבר את הלוחות, והרג את לייטי ישראל, ועשה ארבעים יום במחנה עד ששרף את העגל וכיתתו כעפר הארץ, והרג את כל אשר נשק לעגל, והכרית עבודה זרה מישראל, והתקין כל שבט במקומו. ובראש חודש אלול אמר הקב”ה למשה: עלה אלי ההרה (דברים י, א), והעבירו שופר בכל המחנה, שהרי משה עולה להר, שלא יטעו עוד אחר העבודה זרה. והקב”ה נתעלה אותו היום באותו שופר, שנאמר (תהלים מז, ו): עָלָה אֱלוֹהִים בִּתְרוּעָה ה’ בְּקוֹל שׁוֹפָר. ועל כן התקינו חכמים שיהיו תוקעין בשופר בראש חודש אלול בכל שנה ושנה“. ע”כ. 
הרד”ל במקום נוקט שלטור שהביא את המדרש הגירסא שהייתה היא “מראש חודש אלול” ולא “בראש חודש אלול” הטור העתיק שמנהג לתקוע בשופר בחודש אלול בכל שנה ובכל החודש, ומקורו הוא המדרש הנ”ל, וכמו שפסק הרמ”א, הספרדים נוהגים גם בסליחות יחד עם מנהג הסליחות נוהגים לתקוע בשופר, והאשכנזים שמתחילים את הסליחות בסופו של חודש אלול נוהגים לאחר תפילת שחרית לשמוע את קול השופר בכדי להתעורר לתשובה. 

ערב ראש חודש אלול הוא יום המסוגל לכפרה וסליחה ולכן המטה אפרים ( תקפ”א ס”ג )  כתב, שגם אלה שלא נהגו להתענות ולעשות סדר יום כיפור קטן בשאר ראשי חודשים בערב ראש חודש אלול נהגו רבים להתענות, כדי שיכינו ליבם לתשובה” 

– אלול  – אחזו פלצות!

“לפנים בישראל כל נפש תאחזנה פלצות בשומעה קול הקורא קדוש אלול” ( אור ישראל אגרת יד )  רבי ישראל סלנטר מחולל תנועת המוסר, מלין על קהות החושים הרגשית בדור שלפניו ביחס לדורו שכששמעו את הכרזת ראש חודש של החזן “אלול” ואנשים נרעדו מעם הכרזת החודש, מוטיב החרדה בגישת עולם המוסר היא חרדת הדין, ההולך וקרב ואלול מסמן את אות הפתיחה לתקופת טרום יום הדין, והשופר מגיע בכדי לעורר אותנו לתשובה ומעשים טובים. 
ועוד כותב רבי ישראל סלנטר וז”ל: כתבו הפוסקים אשר בימים נוראים הללו עת ההכנה לבוא אל המשפט בר”ה, וביותר ההכנה על יוה”כ, אשר אין די באר העסק הגדול לפני האדם להכין את עצמו לפני בואו, כי אי אפשר לתאר את גודל ההבדל להנצל מפורענות גדולות רחמנא ליצלן בעולם האמיתי כאשר יגדיל אצלו בחינת יום הכיפורים מעט גבוה יותר במדרגת התשובה, ועל קבעו הפוסקים שיקבע כל אחד עת ללמוד בספרי היראים עכ”ל. 
כל יום בחודש אלול משנה את המהות והצורה של היהודי בקומתו ודרגתו ביום הדין, ר’ ישראל סלנטר מגדיר את אלול לחלק אינטגרלי מהימים הנוראים, (וקורא לחודש אלול גם בשם “ימים נוראים” )  בכך שכל פעולה בחודש אלול מקבלת משנה תוקף ביום הכיפורים, כל הארבעים יום האלה מקשה אחת הם. 
הדרך לפחד עוברת בהבנה שהשי”ת חפץ בטובתנו, ואוהב אותנו, ורק רוצה להטיב לנו, ויש לנו מתנה שחבל לפספס אותה, חודש אלול, דודי הוא לשון אהבה, כל שיר השירים ממנו לקוח פסוק זה הוא שיר השירים אשר לשלמה, בין כנסת ישראל והקב”ה, ולא בכדי דרשו על הפסוק הזה את ראשי התיבות של אלו”ל, הרי תשובה מאהבה זדונות הופכים זכויות, כך שעם הפחד המתבקש, יש לכוון לתשובה מתוך אהבה ושמחה שהמלך בשדה, ומאיר לנו את הפנים לשוב אליו בתשובה שלימה. 
את היסוד הזה אנו למדים מתלמידו הגדול של ר’ ישראל סלנטר זצ”ל ר’ איצלה בלאז’ר זצ”ל שכשעמד לדרוש לפני הקהל בר”ח אלול ופתח את ארון הקודש ואמר לעיני הקהל ותוך כדי בכיה “מודה אני לפניך ה’ אלוקי השבח וההודיה שנתת לנו את חודש אלול הזה, רבונו של עולם, אנו מקבלים את חודש אלול באהבה ושמחה” 
תלמידו הגדול של מחולל תנועת המוסר, ומעתיק השמועה ממנו, קיבל את אלול בשמחה ובאהבה, מכיוון שאין כל סתירה בין המלך בשדה של בעל התניא, וזו הארת הפנים והזדמנות הפז בחודש אלול לבין חרדת הדין המלווה אותו. 

תמונת הרב בניהו שמואלי תוקע בשופר באדיבות הצלם נפתלי לרר 

מאמרים נוספים

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...
פורסם ב- כתיבת תגובה

אריה שאג מי לא יירא

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for
מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for
החיבור בין חודש אב שמזלו אריה לחודשי התשובה - אריה - א'לול, ר'אש השנה, י'ום כיפור, ה'ושענא רבה.

שתף את הפוסט

המחבר בין מזלו של חודש אב “מזל אריה” שמקורו בספר יצירה: בו נכתב: “המליך אות ט’ בשמיעה, וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם אריה בעולם, אב בשנה וכליה בנפש זכר ונקבה”  לחודשי התשובה אלול וכו’ הם ראשי תיבות הידועים מהשל”ה הקדוש שכתב
 בספרו הגדול “שני לוחות הברית” כי הקדמונים נתנו סימן לארבעת הפרקים בשנה בהם מתמלא אדם מישראל פחד מפני הבורא. “אריה שאג מי לא יירא” (עמוס ג, ח) אריה – א’לול, ר’אש השנה, י’ום כיפור, ה’ושענא רבה.

ואכן כותב רבי משה מתלמידי המהרש”ל, בספרו “מטה משה” (סימן תשע”ח) “אריה שאג מי לא יירא”. אריה ר”ת אלול, ראש השנה, יום כיפור, הושענא רבה. מי לא יירא באלו הזמנים? הספר “מטה משה” נדפס בקראקא בשנת שנ”א, בעל השל”ה היה אז כבן עשרים וחמש. וכוונתו בקדמונים למי שקדמו ממש אך לפני מעט זמן. 

היו שדרשו אותו נוטריקון, אבל הרכיבו אותו על אריה אחר ופירשוהו אחרת: כותב רבי אליעזר פאפו בספרו “פלא יועץ” (ערך “סליחות”): “וכבר פירשו המפרשים קרא דכתיב ‘ישאג אריה ביער וטרף אין לו’ (עמוס ג, ד) כי אריה הוא ר”ת אלול, ראש השנה, יום הכיפורים, הושענא רבה, ור”ל אם יצעק איש באלו הימים תהיה כל מגמתו על היער, דהיינו הבית המקדש שנקרא יער, על כי טרף אין לו, שאין מקריבים קרבנות בעוה”ר.” כלומר, עלינו להתפלל בעיקר על בנין בית המקדש והחזרת העבודה למקומה.

ואכן נודעת סגולה גדולה להתפלל בראש השנה להגדלת כבוד ה’ בעולם, והמלכתו על האנושות באמצעות תקיעת השופר שהייתה הדרך להמלכת המלכים והיא אחת הסיבות העיקריות למצוות תקיעת השופר בראש השנה.

גם בראשית נוסח התפילה בראש השנה בכל שלושת התפילות שילבו אנשי כנסת הגדולה את התפילה להגדלת כבוד ה’ בעולם, כדי שהרגעים הראשונים שמחדשים את השנה יהיו עם מטרה גבוהה מהמטרות השגרתיות שמעסיקות אותנו בעולם החומר. 

נוסח התפילה המוכר לכל העדות בכל התפילות הוא: 

לְדור וָדור הַמְלִיכוּ לָאֵל כִּי הוּא לְבַדּו מָרום וְקָדושׁ: וּבְכֵן יִתְקַדָּשׁ שִׁמְךָ ה’ אֱלהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ: וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ ה’ אֱלהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ. וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ. וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים. וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים. וְיֵעָשׂוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אֶחָת לַעֲשׂות רְצונְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. שֶׁיָּדַעְנוּ ה’ אֱלהֵינוּ שֶׁהַשָּׁלְטָן לְפָנֶיךָ. עז בְּיָדְךָ וּגְבוּרָה בִּימִינֶךָ. וְשִׁמְךָ נורָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ: וכו’ וּבְתורָתְךָ ה’ אֱלהֵינוּ כָּתוּב לֵאמר: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה’ אֱלהֵינוּ ה’ אֶחָד: אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. מְלוךְ עַל כָּל הָעולָם כֻּלּו בִּכְבודָךְ. וְהִנָּשֵׂא עַל כָּל הָאָרֶץ בִּיקָרָךְ. וְהופַע בַּהֲדַר גְּאון עֻזָּךְ. עַל כָּל יושְׁבֵי תֵבֵל אַרְצָךְ. וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְּעַלְתּו. וְיָבִין כָּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּו. וְיאמַר כָּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּו: ה’ אֱלהֵי יִשְׂרָאֵל מָלַךְ. וּמַלְכוּתו בַכּל מָשָׁלָה:

רבי אלעזר אבוחצירא זצ”ל היה רגיל לומר: “אִם עִקַּר תְּפִלָּתוֹ שֶׁל הָאָדָם תִּהְיֶה עַל עִנְיָנִים רוּחָנִיִּים הַחֲסֵרִים בָּעוֹלָם כְּגוֹן גָּלוּת הַשְּׁכִינָה, חִלּוּל הַשֵּׁם וְהַשְׁפָּלַת הַתּוֹרָה וְלוֹמְדֶיהָ אֲזַי יִזְכֶּה לְמִידָה כְּנֶגֶד מִדָּה וּכְמוֹ שֶׁהוּא שָׂם בְּרֹאשׁ מַעְיָנָיו אֶת צָרְכֵי גָּבוֹהַּ כָּךְ יָשִׂים הקב”ה אֶת צְרָכָיו שֶׁלּוֹ בְּרֹאשׁ מַעְיָנָיו”.

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used forרבי אלעזר אבוחצירא זצ”ל
צילום:Shavit david331

הרב ברוך שלום הלוי אשלג מכונה גם הרב”ש; כותב במאמריו ( תש”ן מאמר לט ) 
ולכן כשהאדם מתפלל על גלות השכינה, אל יתפלל על מה שרק שאצלו הוא בעפרא. אלא האדם צריך להתפלל, מדוע היא כל כך בשפלות אצל כל העולם, בשיעור שכל העולם לא חושבים בכלל על רוחניות.
והוא מתפלל עבור כל העולם, כמו שאנו מתפללים ובנה ירושלים במהרה בימינו. שזה יהיה לכבוד לכל העולם, כמ”ש בתפלת ראש השנה “מלוך על כל העולם כלו בכבודך”. והיות שאין הכלל מרגיש את החסרון, איך הם יכולים להתפלל. אלא האדם הזה, שהוא זכה להשיג על כל פנים בחינת חסרון, היינו שהוא השיג את הגלות, לכן הוא יכול לבקש על גאולה. משא”כ אלו אנשים, שהם לא מרגישים שיש גלות, איך הם יכולים לבקש שיוציאם מהגלות. נמצא, זה שהאדם מרגיש שהוא נמצא בגלות, כבר נקרא עליה בדרגה. ועליו מוטל לבקש מילוי עבור הכלל כולו. וזהו כנ”ל כל המתאבל על ירושלים, זוכה ורואה בשמחתה. כלומר זה שהוא מרגיש את גלות השכינה, ומתאבל, הוא זוכה ורואה בשמחתה. היות שמבחינת הכלים רק לו יש הכלים המוכשרים לגאולה.
כי ענין כלים פירושו חסרון למילוי. לכן כשהוא מתאבל, בזה שהוא מרגיש, איך שהשכינה הוא בגלות, שלא רואים את גדלותה, אלא מי שרוצה לקבל עליו מלכות שמים, מטעם בגין דאיהו רב ושליט, בא לו מחשבות וציורים, שהמחשבות האלו דוחים אותו לחוץ מקדושה, ורק על ידי התגברות וכפיה, למעלה מהדעת הוא יכול להחזיק מעמד, וכל פעם כשהוא רוצה להאמין, שהשגחתו יתברך הוא בבחינת טוב ומטיב, בא לו מחשבות, שמדברים לשון הרע על ה’, וכואב לו, מדוע הוא מוכרח לשמוע לשון הרע, והוא מאמין שזהו רק מטעם, שהאומות העולם שולטים על הקדושה, היינו שיש הסתרה, שמי שרוצה להכנס לעבוד עבודת הקודש, אז הס”א מסתיר את החשיבות של הקדושה. נמצא, שדוקא האדם המתאבל, הוא זקוק לרחמי שמים, שיהיה יכולת בידו להתגבר על הרע שבו, והוא מתאבל ובוכה שה’ יעזור לו. אבל בטח הוא צריך להתפלל עבור כל הכלל. אחרת נקרא זה שהוא מתפלל רק לתועלת עצמו.
כלומר, שרק הוא יצא מהגלות. ואם באמת האדם מבקש לתועלת ה’, שיהיה כבוד שמים מגולה בעולם, איך הוא מבקש רק עבור עצמו. לכן האדם צריך לבקש, שיתגלה כבוד שמים על כל העולם. עד כאן לשונו. 

הפסוק אריה שאג מי לא יירא הוא מהנביא עמוס פרק ג’ פסוק ח’ ואך בפסוק ו’ ישנו פסוק נוסף שאכן רומז על תקיעת השופר הלא הוא הפסוק הנודע “אִם־יִתָּקַ֤ע שׁוֹפָר֙ בְּעִ֔יר וְעָ֖ם לֹ֣א יֶחֱרָ֑דוּ אִם־תִּֽהְיֶ֤ה רָעָה֙ בְּעִ֔יר וַיהֹוָ֖ה לֹ֥א עָשָֽׂה” שאכן מסמנת את חרדת הלב עקב תקיעת השופר, שבאה לא רק להמליך אלא גם להרעיד את הלבבות להתעוררות מעבר לשגרה המרדימה והשוחקת למסלול רוחני ער אחר.

ניתן להסביר את החיבור הרעיוני באמצעות הקדמת “בעל הסולם” המבוארים בדברי הרב אגמון ( מודעות ) בחודש אב אנו נכנסים למרחב חדש בזמן והוא חודש אב, וב”ה נגלה מהו תכונתו בעולם ומה תכונתו בנפש, החודש נעסוק בחוש השמיעה בנפש.
ננסה לראות מה יהיו טבעם של הדברים.

השמיעה שלנו היא יכולת של חיבור בין דברים. השמיעה מקושרת לספירת בינה. בינה היא אחת משלוש הספירות שנקראות ראש. זהו המקום בו אין מסכים וגבולות, המקום שבו מתגלה האחדות, היכן שכל הסתירות מתישבות ומתחברות. לרוב השמיעה שלנו תלויה ברצון לשמוע. אנחנו עלולים להיות כמו ילד, שכאשר הוא אינו רוצה לשמוע, נאטמות אוזניו והוא באמת לא שומע. חייבים לשדרג את הרצון ולהפעיל את השמיעה הפנימית והחיצונית, כדי שנשמע לא רק את מה שאנחנו רוצים לשמוע, אלא גם את מה שאנחנו צריכים לשמוע ולא תמיד מתחשק לנו. 

מזל החודש

המזל של החודש הוא אריה. לאריה יש נטיה טבעית לשלוט, כידוע, הוא ‘מלך החיות’. אחת הסכנות של מלך זה שהוא עלול לא לשמוע את הנתינים שלו. בחודש הזה, כל אחד מאתנו נהיה קצת יותר אריה. צריך להיזהר! לא ליפול למצב של, ‘רק אני מדבר ואתם חייבים רק להקשיב’, אלא לעלות ולהשתמש בחוש השמיעה כדי להקשיב לשני, לשמוע את הקול של השני, ולשמוע את הקול הפנימי שלי, שהרבה פעמים נעלם בתוך בליל הדיבורים והשאגות החיצונים. 

גדלות וקטנות

יש דבר אחד קבוע במציאות, שאינו משתנה, והוא, חוסר הקביעות – השינוי. ביום אחד אנו יכולים להחליף כמה מצבי רוח, לחיות בעליות וירידות, מה שנקרא בלשון הקבלה –  גדלות וקטנות.

כשאדם נמצא בגדלות מוחין כל המציאות נראית טובה בעיניו, יש טעם לכל דבר. קל יותר להיות נחמד ומתחשב כשאנו במצב של גדלות. לעומת זאת ישנם רגעים שאדם נמצא בקטנות מוחין, כמו בשעת כעס.

בסדר האותיות של צרוף שם הוי-ה של כל חודש עברי, כנ”ל, מתגלה האם זהו זמן של רחמים – גדלות טבעית וראיית הטוב, כמו בחודש ניסן, או זמן של קטנות מוחין, דינים וחושך, כמו בחודש תמוז וחודש אב עד אמצעו. כשבאמצעו המצב מתהפך לחלוטין ומ-ט”ו באב אלה ימים של חסד וגדלות. 

צרוף שם הוי-ה של החודש

צירוף האותיות של חודש אב הוא ה-ו-י-ה. ראשי תיבות של “הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם” (דברים כ”ז ט’). כמו שכתבנו, חציו הראשון של החודש (עד ט”ו באב) מהותו דין, הווה אומר כי בטבע של השמיעה קיים הרצון להשאר קטן, לא לשמוע מה שאני לא רוצה לשמוע. אם לא נעשה עבודה החודש, תכונת השמיעה תעבוד בדרך של דינים והיא תעורר אצלנו תחושה של פגם, אי נוחות, ירידה. החצי השני של החודש, מהותו חסד ויאפשר לנו, אם רק נרצה, להעלות את חוש השמיעה לדרגה של הקשבה אמיתית, ויכולת ליצור אחדות. ט”ו באב זאת ממש התחלה חדשה.

 נקודת ההווה

עפ”י הפסוק של החודש, “הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם”, נראה שהעבודה של החודש קשורה גם בזמן ‘היום’, בזמן הווה. איך ומה אני שומע היום!

אומר רש”י פרוש ל“הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם”, שבכל יום יהיו בעינייך כאילו היום אתה שומע את הדברים, כאילו היום נכרתה הברית בינכם. “בְּנִי אַתָּה, אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ” (תהילים ב’ ז’). הבורא אומר, אני היום ילדתי אותך, היום, בכל יום מחדש.

כתוב שכל יום יוצאת בת קול מחורב וקוראת לנו לשוב אל מעמד הר סיני, אל המצב של “וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת” (שמות כ’ י”ד) שהיה במעמד הר סיני. בנקודה של החיבור האלוקי, השמיעה והראיה נעשים דבר אחד מחובר (ספירת בינה וספירת חכמה בזיווג תמידי).

אומר הבעש”ט שכל פעם שאדם מתעורר התעוררות רוחנית, כל פעם שיש באדם רצון לעשות מעשה טוב, רצון להשתנות, רצון להיות טוב יותר, רצון לתת. באותו הרגע הוא שמע את אותה בת קול שיצאה מחורב.

שמיעה מולידה מציאות

המציאות בה אנו חיים היא פרי שמיעתו של המאזין. כמו שמסופר בפרשת המרגלים שנשלחו לראות את א”י, ארץ זבת חלב ודבש. הם חטאו וראו “אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ” (במדבר י”ג ל”ב). חטאו עוד ודיברו לשון הרע על א”י ובני ישראל שמעו והאמינו להם. זאת אומרת, תפיסת המציאות היא על פי מידת השמיעה – איך ומה אנחנו שומעים.

תיקון השמיעה

אנו מלמדים כל תינוק את המשפט “שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד” ואומרים אותו פעמיים ביום, גם בכדי לתקן בתוכנו את פגם השמיעה, לעורר ולשמוע בתוכנו את אותו קול פנימי שמבקש להיות ישראל, שמבקש לשמוע טוב, שמבקש לראות בתוך ריבוי המקרים, ריבוי המעשים בעולם, רק את האחד! מבקש לשמוע מכל אבן, מכל מקרה, מכל אדם את קריאתו של אחד! עד כאן דבריו. 

בהקשר הדברים שלנו ניתן לומר שהחיבור של חודש אב לחודשי האריה הוא תיקון השמיעה באמצעות המצווה היחידה שהיא באמצעות “שמיעה” טהורה הלא היא מצוות תקיעת שופר, שההכנות לחודש אלול מתחילות מיד בחודש אב הרומז שאלול בא, האדם חייב להתכנס לפנימיותו ולהתחיל את תהליך ההקשבה, השמיעה, הפנימית לקול האריה שיעוררו לתשובה. 

 

התעוררות זו היא עצם פעולת הערות הרוחנית אלא מול שגרת החיים המרדימה ושוחקת כל רגש רוחני בגין ההרגל המכה בנו בכל שנה מחדש, וראשית השנה החדשה היא זמן ההתחדשות אותו אנו מקדישים להתחדשות והתעוררות רוחנית שמשפיעה אוטמטית על הגשמיות. 

 וכמו שכתב הרמב”ם על הסיבת לתקיעת השופר הלכות תשובה ( פ”ג ה”ד) “אע”פ שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב רמז יש בו כלומר עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם. אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה” 
על ההתעוררות הזו יש לצטט את לשון הזהב של “החזון איש” זצ”ל שכל מילה שלו היא יהלום מאיר, ואבן פינה לדרך בחיים. 
אמונה וביטחון פרק ד אות א: תורת המידות העמידו חכמי היראה לפרק מיוחד בשלמות העבודה, ואף שקדו עליהם לפרקם למידות מספר, כמו כעס, גאוה, תאווה, אהבת הכבוד, אהבת הניצוח, נקמה, צרות עין, וכיוצא בהן, 
ומרוב ההרגל נקבע בלב רבים שבאמת השלמות היא בעלת אברים נפרדים, ואמנם זה אמת מצד חלי הנפש ומצד מערכת הקרב נגד משחתותם, אבל בשורשם אין כאן רק מידה אחת טובה ומידה אחת רעה, המידה הרעה היא ההזנחה את החיים הטבעיים על מהלכם הטבעי, ובלי כל השתדלות ישתלם במידות הרעות כולן, יהיה כעסן מצוין, נוקם מצוין, גאה מצוין, וכן הלאה, לא יחסר לו מכל המידות הרעות שמנו חכמים מאומה. 

והמידה הטובה היא ההסכמה המוחלטת לבכר את הרגש המוסרי על רגש התאווני ומנקודה זו הוא לוחם כנגד כל המידות הרעות יחד, ולא יתכן שתהיה הסכמה זו לחצאין, שזה האיש אשר אור השכל וסגולת הנפש הקיצוהו וישפיעו עליו לבחירת הטוב, הוא שואף בשעה הטובה לטוב בלי מצרים, ואינו רואה שובע לנפשו בכל הטוב שיעשה, והוא רואה עולם נצחי בלתי קץ ובלתי תכלית, וכרגע יתעב כל המידות הרעות יחד וכו’ עד כאן ציטוט לשונו. 
באלול וראש השנה שאגת האריה אמורה לעורר בנו את את הרגש המוסרי הזה, וכל השאר בוא יבוא העיקר שלא נזניח את החיים הטבעיים לשגרה הטבעית כי זה אך מתכון לשחיתות מוסרית. 
המילה “שנה” היא מלשון לחזור ולהישנות שוב ושוב (כמו שינון), מפני שהשנה חוזרת מידי שנה בשנה במחזוריות. זה מתכון להירדמות טבעית. 
 בשפת”ח (מועדים ב) הגר”ח פרידלנדר זצ”ל מציין כי שנה היא מלשון “שינה“, שעניינה מביע מחזוריות סדירה ללא כל שינויים.
אך מאידך, מובא בספרים בשם הרמ”ך כי “שנה” היא מלשון שינוי דווקא ולא מלשון חזרה, ודווקא המילה הזו מביעה את היכולת לצאת מאותה מחזוריות מעגלית וליצוק משמעות חדשה לשנה החדשה, תוך עקירה ושינוי ההרגלים הישנים ויצירה חדשה של מעשים טובים, וזו מטרת תקיעת השופר שאמורה לעורר אותנו ממצב שגרה למצב עוררות רוחנית. 
ונסיים במשל שהיה רבי ישראל סלנטר זצ”ל מרבה לעורר באמצעותו את עם הקודש לתשובה בחודש אלול בזמנם היה חוק שכל אחד חייב לפנות את השביל משלג ומי שלא פינה את השביל היה מקבל דו”ח, ברגע שהיה מגיע פקח לתת להם קנס היו היהודים מסמנים באמצעות שריקה וכולם היו נעמדים עם עט חפירה ומפנים את השלג עד שהיה הולך הפקח שהיה רואה שהם אכן באמצע עבודת הפינוי.
וכך היה אומר לעם ישראל ר’ ישראל מסלנט זצ”ל הנמשל הוא כי באלול אנו חייבים לאחוז בדרכי התשובה ולעשות את השינוי הזה וכמובן לא מדובר על פעולה חיצונית כמו במשל רק עצם ההתעוררות משגרת החיים היא תביא אותנו לשינוי המיוחל ומצופה מאיתנו בהמשך הדרך, אך ללא כל פעולה ההזנחה וללא עמידה בדרך הטובה המתכון הוא אובדני והרסני לגמרי. 

העולה מהאמור שעבודת חודש “אלול” שהיא הכנה לראש השנה “יום תרועה” חג השופרות “לשמוע קול שופר” נובטת בימים אלו של חודש אב נהמת האריה מעירה אותנו כעת עד להגעתנו לקשיבות פנימית עמוקה ומלאה במצוות תקיעת השופר.

אי אפשר להתעלם מכך שהיום ה’ אב יום עריכת ופרסום הדברים הוא גם יום היארצייט והילולת האר”י ז”ל יש כאן קונטציה מלאה למזלו של החודש ( אריה ) ולכינויו של האר”י שכונה האר”י הקדוש, האר”י החי, האריז”ל , רבי יצחק בן שלמה לוריא (ה’רצ”ד, 1534 – ה’ באב ה’של”ב, 15 ביולי 1572) המכונה האר”י הקדוש היה גדול מקובלי צפת במאה ה־16, והוגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו, קבלת האר”י, שאומצה על ידי בתי מדרש רבים העוסקים בתורת הסוד, תלמידיו מכונים גורי האר”י.
 די לצטט את דברי תלמידו מהרח”ו כדי להבין שב 38 שנותיו השגותיו היו השגות מלכות שרק אריה יכול לסמלם, מבלי קשר לכך שהוא ממשפחת לוריא המיוחסת לרש”י ודוד המלך הלא הם משבט יהודה הלא הוא “גור אריה יהודה”. 
 ואלו דברי רבינו חיים ויטאל בהקדמת עץ חיים: “לא היה מי שישיג חכמה זו על אמתתה כמוהו, כי היה יודע במשנה ותלמוד ואגדות ומדרשות על כל דבר ודבר כמה פנים בפרד”ס, ומעשה בראשית ומעשה מרכבה, בשיחות עופות ובשיחות דקלים ואילנות ועשבים, בסוד כי אבן מקיר תזעק ושלהובי פחמים ובשיחת מלאכים.
והיה מדבר ברוחות מהגלגולים רוח טוב ורוח רע. והיה מכיר בריח הבגדים כמו אותו ינוקא דפרשת דברים, ובעופות אלמים. ומביא נשמת אדם בעודו חי ומדבר עמו כל צורכו וחפצו, ואחר כך מסירהו.
והיה רואה נשמות בעת צאתם מהגוף, ובבתי הקברות, ובעלותן בכל ערב שבת לגן עדן. והיה מדבר עם נשמת הצדיקים שהם בעולם הבא, והיו מגלין לו רזי תורה.
וגם היה יודע חכמת הפרצוף, ושרטוטי הידיים, ופתרון חלומות על אמיתתם, ובגלגולים ישנים וגם חדשים.
 והיה מכיר במצח אדם מה מחשב ומה שחלם, ומה פסוק קרא בעליית נשמתו לגן עדן בלילה, והיה מלמד פירוש שורש נשמתו. והיה קוראו במצחו זכיות ועבירות שחישב. והיה נותן לכל אחד ואחד תיקון כפי הבחירה המיוחדת, או לשורש נשמתו האחוזה בשורש של אדה”ר.
 והיה יודע כמה טעיות נפלו בספרים. והיה יודע להכות בסנורים. והיה יודע כל מה ששנו החברים. והיה מלא חסידות ודרך ארץ וענוה, ויראת ה’ ואהבת ה’, ויראת חטאו, וכל מדות טובות ומעשים טובים היה בו. וכל זה היה יודע בכל עת ובכל שעה ורגע. וכל החכמות האלו תמיד היו מונחים בחיקו. ועיני ראו ולא זר.
וכל זה השיג מרוב חסידותו ופרישותו, אחר התעסקו ימים רבים בספרים ישנים גם חדשים בחכמה זו. ועליהן הוסיף חסידות ופרישות וטהרה וקדושה, וזהו הביאו לידי רוח הקודש, והיה אליהו נגלה לו תמיד. עד כאן לשונו. 

האר”י השפיע בצורה כה ניכרת על עולם הקבלה עד שמחלקים את תורת הקבלה לשנים – לפני האר”י (ובכלל זה קבלת הרמ”ק שהיה מרבותיו), ואחרי תקופת האר”י (ובכלל זה תורת החסידות).
ההבדל העיקרי שבין התפיסות הקבליות שקדמו לאר”י לאלה שבאו לאחריו נובע מתפיסת המציאות של העולם ומשמעותה של הבריאה. בעוד התפיסה הקבלית שקדמה לאר”י האמינה שמעשה הבריאה היה אקט של שלמות אלוהית והגאולה הארצית היא זו שתחזיר את המציאות לאותה שלמות אלוהית הרי שהאר”י האמין שמעשה הבריאה תחילתו דווקא במעין קלקול בתוכנית האלוהית שהוא מכנה “שבירת הכלים”.
 תורת הקבלה על פי האר”י נקראת קבלת האר”י או קבלה לוריאנית. הגר”א, כפי שמסר בשמו תלמידו רבי חיים מוולוז’ין, ראה בקבלת הרמ”ק מעין הקדמה לקבלת האר”י אותה ראה כשלב מתקדם יותר.
 לדבריו, “במקום שמסתיימת הפילוסופיה מתחילה חכמת הקבלה, ובמקום שמסתיימת קבלת הרמ”ק, מתחילה קבלת האריז”ל”.
אך סימבולי לציין כאן את דברי המשנ”ב בסימן תרס”ט: וְהֵעִידוּ עַל הָאֲרִ”י זַ”ל שֶׁאָמַר שֶׁהַמַּעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהִשִּׂיג בָּאָה לוֹ עַל יְדֵי שֶׁהָיָה מְשַׂמֵּחַ בְּכָל עֹז בְּשִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה (מִשְׁנָה בְּרוּרָה סִימָן תרס”ט) אמנם יום ההילולא שלו בתשעת הימים שממעטים בהם שמחה, אך ימים אלו במהותם הם ימי שמחה וששון כמו שיהפכם הקב”ה לעתיד לבוא,  כך שבאמצעות שלימותו הגיע לתכלית ימים אלו באמצעות השמחה במצוות. 
זיע”א. 

ונסיים בדברי המדרש אוצר מדרשים, יעקב אבינו, לקח טוב על ברכת יעקב אבינו ע״ה י״א ט׳) גור אריה יהודה, שלא יירא מפני כל, אריה שאג מי לא יירא (עמוס ג׳:ח׳) זה מלך המשיח, או מי יחיה משומו אל (במדבר כ״ד:כ״ג) כי גדול יום ה׳ ונורא מאד ומי יכילנו (יואל ב׳:י״א) [זה מלחמת גוג ומגוג]. 

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used forאריה שאג מי לא יירא – זה מלך המשיח

שנזכה לאריה שאג מי לא יירא שהוא מלך המשיח, שיתקע בשופר הגדול ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ לגאולת ישראל השלימה.

 

מאמרים נוספים

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for