פורסם ב- כתיבת תגובה

שופר חרדה או שמחה

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...

שופר חרדה או שמחה

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...
Picture of הרב דוד ברוורמן

הרב דוד ברוורמן

מרצה בכיר בערכים

שתף את הפוסט

מוחו הקודח של האדמו”ר מטשאקווא, הרה”צ רבי מאיר הלברשטאם זצ”ל, בעזרת ליבו החם לקיום מצוות, הגה רעיון הזוי כיצד להביא שופר למחנה ‘סוסבנה’ לתפילות ראש השנה תש”ד, בליבה של השואה האיומה. וכך מספר רבי מאיר: “בערב ראש השנה בחסות החשיכה, חתכתי את חבל הפעמון שהיה תלוי במחנה, והפעמון נפל ונשבר. בפעמון זה היה קצין המשטרה מצלצל כל בוקר, ומודיע לאנשי המחנה כי הגיע הזמן לצאת לעבודה.

“עתה, כאשר נשבר הפעמון, שלחתי להודיע לקצין המשטרה שיש ביד סבי חצוצרה, ועד שיתוקן הפעמון הוא מוכן להתנדב ולהריע בחצוצרה ולהעיר את אנשי המחנה לעבודתם. הקצין קיבל את הרעיון, וסבי הרה”ק רבי סיני הלברשטאם מז’מיגרד זצ”ל, שיבח אותי מאוד על המבצע החכם ואמר: ‘הנה מה שאמרו חז”ל ‘תקיעת שופר חכמה ואינה מלאכה”.

   פרשתנו פותחת במילים: “אתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה’ אֱלֹוקיכֶם” רש”י מביא את דברי המדרש. “למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות(הכתובות בפרשת כי תבוא) ? לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים הוריקו פניהם ואמרו: מי יוכל לעמוד באלו?! התחיל משה לפייסם: “אתם נצבים היום” הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כליה והרי אתם קיימים לפניו”.

יש להתבונן בדברי הפיוס . א. לכאורה היה משהרבינו  צריך לומר להם: כך צריך להתייחס לקללות. תבינו שזה ענין רציני. אך כאן משה אומר להם: אל תדאגו. לא יקרה לכם כלום. הנה, גם עכשיו אתם נצבים לפני השם למרות כל הדברים הרעים שעשיתם. אך כאן   דבריו  מוציאים את העוקץ מהקללות. כביכול אין צורך לדאוג, זה לא יקרה באמת…וכי הקללות הכתובות  בפרשת כי תבוא הם איום סרק בעלמא? משל למה הדבר דומה לאב מזהיר את בנו השובב בהזהרות חמורות לבל יסתכן בפעלוליו, האם יכולה לבא אמו ולומר לבנה: בני, אבא רק רוצה להפחידך, הוא לא באמת מתכון לממש את האיום…  עובדה, שבעבר השתובבת והוא לא עשה לך כלום!…. האם זה נכון? האם זה חינוכי? ב. לדאבון לב המציאות ההיסטורית הוכיחה שכול הקללות התממשו במהלך ההיסטוריה עד לאחרונה שבהם רח”ל כיצד זה מסתדר עם דברי הפיוס?

מיישבים המפרשים  שהדגש במדרש הוא במילים: “הוריקו פניהם”. שפירושו בגמרא: חיוורון וחולי, משה רבינו שׂם לב שבני ישראל הפכו את הטפל לעיקר שהרי ברור לכול שהדין והקללות אינם מטרה לעצמה, מטרה ההזהרות הם כדי להשמיע לישראל את חומרת הזהירות מחטאים והשלכותיהם, אך  העם שׂם את הדגש על העונשים ולא את הסיבה לבואם. הפחד מאותם עונשים נהיה לחרדה משתקת. ע”כ אמר לישראל: עליכם להבין שמטרת הקללות היא שלא נגיע אליהן… השי”ת מזהיר אותנו בדברים אלו כדי שלא נתחייב כליה חלילה. המטרה היא חסד ורחמים. בגלל שהקב”ה אוהב את ישראל – הוא מוכיח אותם. כפי הנאמר במשלי: “טוֹבָה תּוֹכַחַת מְגֻלָּה מֵאַהֲבָה מְסֻתָּרֶת” (כ”ז, ה’). התוכחות הן ביטוי לאהבת השם את ישראל. ע”כ “התייצבו” את הגדש שׂימו בבקשה על שמירת הקשר עם הקב”ה דרך קיום המצוות.

בזוה”ק מובא, שכשנאמר בתורה המילה: “היום“, יש כאן רמז  לראש השנה .כלומר הפסוק: “אתם נצבים היום” טמון  בו רמז  לסגולת היום. לבוא אל הימים הללו מהמבט המשולב של נמיכות קומה מול אימת הדין אל מאידך עם יציבות נפשית בידיעה שאנו נשפטים אצל אבא שהוא גם המלך, הדין בא כדי שנהיה ראויים לרחמים – שהם המטרה שאליה אנו צועדים.

שילוב זה אנו מוצאים במצוות היום: “שופר” יש שופר של חרדה ויש שופר של שמחה .מחד נאמר בנביא עמוס: (ג ‘ו’ )  “אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ” בפסוקים אלו מדבר הנביא על שופר של חרדה ומלחמה. לכן בשמיעתו נחרדים האנשים. כן מוצאים אנו בנביא יחזקאל (ל”ג א’) המדבר על הצופה שתפקידו להזהיר את העם. אם הצופה: “רָאָה אֶת הַחֶרֶב בָּאָה עַל הָאָרֶץ וְתָקַע בַּשּׁוֹפָר וְהִזְהִיר אֶת הָעָם”. ישנם פסוקים רבים בסגנון זה בתנ”ך.

לעומת זאת יש בדברי הנביאים וגם בדברי התורה תקיעה ותרועה של שמחה. (שמואל ב פרק ו יד) כשדוד המלך מעלה את ארון ברית השם לירושלים. “וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז לִפְנֵי ד…’ ודָוִד וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל מַעֲלִים אֶת אֲרוֹן ד’ בִּתְרוּעָה וּבְקוֹל שׁוֹפָר“. הרי זה שופר של שמחה.

כן גם לעתיד לבא. בספר ישעיה (פרק כז יג) “וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לַה’ בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלִָם”. כן בספר תהילים יש פעמים רבות שאנו פוגשים תקיעת שופר של שמחה. (צח) בימי הגאולה. “הָרִיעוּ לַה’ כָּל הָאָרֶץ פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ: זַמְּרוּ לַה’ בְּכִנּוֹר בְּכִנּוֹר וְקוֹל זִמְרָה: בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ ה'”. וכאלה רבים.

          נשאלת השאלה האם השופר של ראש השנה הוא שופר של חרדה או של שמחה?

נאמר בגמרא  בראש השנה (לג)  שסדר התקיעות הוא כמו של יבבות – בכיות. וכך כתוב שם במשנה: “שיעור תקיעה כשלש תרועות, שיעור תרועה כשלש יבבות”. הגמרא  שם דנה במקור לתקיעות של יבבות. אומר אביי כי הפסוק המגדיר בתורה על ראש השנה הוא: “יום תרועה יהיה לכם'” מתרגם התרגום: ‘יום יבבא יהא לכון’. ויבבה זו- בכיה. יש להתבונן בדברים מדוע ראה  התרגום אונקלוס לתרגם את המילים :”יום תרועה” – יום של יבבה ולא יום של שמחה?

 מוסיפה הגמרא שיבבות אלו  דומות  ליבבות שיבבה אימו של סיסרא כפי המובא בספר שופטים: “בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא”. ומסיק מכך בעל התוספות שאנו תוקעים מאה תקיעות בראש השנה מפני אותן יבבות שיבבה אמו של סיסרא! פלא פלאים מה יש ביבבותיה של אמו של אותה רשע?!   

מי היה סיסרא, ועל יבבה אמו? סיסרא הגיבור אמיץ היה ובעל כוח עצום בלתי ניתן לתיאור. כאשר היה מרעים בקולו על חיית השדה, לא הייתה מוצאת עוז בנפשה למוש ממקומה, אלא הייתה עומדת עד אשר ניגש לתפסה.

כבן שלושים כבר כבש את כל העולם בכוחו. היה נעמד מול חומת האויב, מרעים בקולו החזק – והחומה היתה קורסת!

במלחמה נגד ישראל לא הסתמך סיסרא על כוחו האדיר בלבד. הוא יצא למלחמה ועימו תשע מאות רכב ברזל וארבעים אלף ראשי גייסות – ארבעים אלף מפקדים אשר תחת פיקודו של כל אחד מהם נתון גייס שלם! צבא אדיר! מיליוני חיילים!

מלחמותיו של סיסרא היו קצרות… שלוש שעות… ארבע שעות… כשהגיעה השעה השישית, החלה אמו לדאוג! רגילה הייתה שבנה שב מהמלחמה לאחר שלוש או ארבע שעות, וכעת כבר עברו שש שעות!…  “מדוע בושש רכבו לבא”, “בושש” – בא שש?

באותה שעה נעתקו מפיה מאה יבבות, נשרו מעיניה מאה דמעות.

נשאלת השאלה למי אכפת מדמעותיה של אם סיסרא, אמו של הרשע אשר ביקש להשמיד להרוג ולאבד? בנה המושחת נלחם בישראל ומצא במלחמה את מותו, והיא מייבבת… מה זה נוגע לנו?!

מבארים בעלי המוסר, אכן, בשמים עמד מלאך וספר כל יבבה ויבבה. היא יבבה, והוא רשם: “פעם אחת!” יבבה שוב – “פעם שניה”! עד שהגיע למאה יבבות. מניין זה נרשם לפני הקב”ה. עד היום עלינו ליצור זכויות כנגד אותן יבבות – מאה תקיעות נגד מאה יבבות! יש כאן מוסר השכל מרטיט ומעורר, ראו,  איזה רושם נורא עשו אותן בכיות לפני הקב”ה! ואילו יבבות היו אלו? וכי היו אלה יבבות טהורות, הנובעות מלב חם של אימא יהודייה? ההיפך הגמור! אם נתבונן בדברי הנחמה אשר הרעיפו שרותיה של אם סיסרא על ראשה, נוכל לעמוד בקלות על טיבן…

דבורה הנביאה מתארת בשירתה: “הלא ימצאו יחלקו שלל, רחם רחמתים לראש גבר, שלל צבעים לסיסרא, שלל צבעים רקמה, צבע רקמתים לצוארי שלל” (שופטים ה’, ל’). נחמתה של אם סיסרא היתה בכך שבוודאי ניצח בנה יקירה את עם ישראל, הרג את טובי בחוריו, שלל את שללם, וכעת הוא עסוק בחלוקתו, ואף נוטל את בנות ישראל הצנועות, “רחם רחמתיים לראש גבר!”

יבבותיה של אם סיסרא היו יבבות של שחיתות ונבזות מאין כמוהם !!! במקום לרחם על בנות ישראל המעונות, במקום לחוס ולבכות על בחורי החמד אשר נשפך דמם כמים על ידי בנה האכזר, היא מייללת ומייבבת על בנה המאחר לשוב…

 אולם למרות כל זאת, כוחן של יבבות אלו היה כה עז, עד שהן מהוות סכנה לכלל ישראל. כדי ללמדנו מוסר השכל  אם בכיה של אם המתחננת על שלומו של בנה, על שלומו הגשמי ועל חייו, יקר וחשוב כל כך לפני כסא הכבוד, על אחת כמה וכמה כשדמעה נובעת מלב מורתח, אשר אין בו אלא שאיפה אחת ויחידה – לנחת יהודית אמיתית…

זעקה ותחינה של אמא על רוחניות, על קדושה, על טהרה, על גידול הבנים לתורה, למצוות ולמעשים טובים – בוודאי אין ערוך לה! היא מזעזעת עולמות עליונים ונהרות של עזרה מושפעים לעולם בזכותה!

“קרוב ה’ לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת!” הקב”ה קרוב ואוזנו כרויה לשמוע את שוועתם ואת תחינתם של כל בריותיו, אך תנאי אחד בדבר: שתהיה הקריאה באמת, מעומק הלב, בכוונה טהורה ונכונה! (הרב זאב גרינוולד שליט”א)

אך יש כאן  נקודה נוספת להתבוננות  האם הבכי של אם סיסרא הוא רק של צער?

לכשנתבונן ניווכח שבבכי של אם סיסרא יש גם בכי וגם תקוה. מי שמתבונן בצער של אם סיסרא שיצא למלחמה ולא חזר רואה שיש מחד פה צער של אימא ותקווה של ניצחון.. היא מצפה שהבן שלה יחזור כמנצח. “בְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא בְּעַד הָאֶשְׁנָב מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ לָבוֹא מַדּוּעַ אֶחֱרוּ פַּעֲמֵי מַרְכְּבוֹתָיו” (שופטים פרק ה כח).

חכמותיה אומרות לה כי הוא מאחר כי הוא וחבריו לוקחים שלל. נשים יהודיות. בגדים יפים. “הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל רַחַם רַחֲמָתַיִם לְרֹאשׁ גֶּבֶר שְׁלַל צְבָעִים לְסִיסְרָא שְׁלַל צְבָעִים רִקְמָה צֶבַע רִקְמָתַיִם לְצַוְּארֵי שָׁלָל”

כל הבכי של אם סיסרא היה יכול להתהפך לשמחה ברגע אחד אם היא תראה את הבן שלה סיסרא חוזר עם שלל. זה חשוב מאוד לדעת שכך היא תקיעת השופר שלנו. יכולה להפך ברגע אחד מצער גדול לשמחה גדולה.

לכן אנו תוקעים מאה תקיעות ממש כמו הבכי של אם סיסרא. וזה כי הבכי שלה – הוא השמחה שלנו. והשמחה שלנו – היא הבכי שלה. בכי ושמחה תלויים באיזה צד אתה נמצא.

מבט מורכב זה על שופר  אנו  מוצאים במקום  אחר. לקראת סוף ימיו של דוד המלך היו אנשים שרצו להמליך את אדוניה במקום שלמה בנו של דוד המלך. דוד המלך מצווה את בניהו בן יהוידע להמליך את שלמה ולמשוח אותו בשמן המשחה. “משיח”.

“וַיִּקַּח צָדוֹק הַכֹּהֵן אֶת קֶרֶן הַשֶּׁמֶן מִן הָאֹהֶל וַיִּמְשַׁח אֶת שְׁלֹמֹה וַיִּתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָר וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעָם יְחִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה: ההמלכה הזו היא שמחה גדולה. “וַיַּעֲלוּ כָל הָעָם אַחֲרָיו וְהָעָם מְחַלְּלִים בַּחֲלִלִים וּשְׂמֵחִים שִׂמְחָה גְדוֹלָה וַתִּבָּקַע הָאָרֶץ בְּקוֹלָם”

כל אחד מבין שהשמחה הזאת הייתה אבל וחרדה גדולה לכל אלה שהמליכו את אדוניה. כל אלו שניסו למרוד במלכות. “וַיִּשְׁמַע אֲדֹנִיָּהוּ וְכָל הַקְּרֻאִים אֲשֶׁר אִתּוֹ וְהֵם כִּלּוּ לֶאֱכֹל”. הם מבינים מה קורה “וַיֶּחֶרְדוּ וַיָּקֻמוּ כָּל הַקְּרֻאִים אֲשֶׁר לַאֲדֹנִיָּהוּ וַיֵּלְכוּ אִישׁ לְדַרְכּוֹ: וַאֲדֹנִיָּהוּ יָרֵא מִפְּנֵי שְׁלֹמֹה וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ וַיַּחֲזֵק בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ”.

ראש השנה – הופכים שופר של חרדה לשופר של גאולה

לפני תקיעת שופר אנו אומרים שבע פעמים את המזמור שמדבר על שופר של שמחה. “כָּל הָעַמִּים תִּקְעוּ כָף הָרִיעוּ לֵאלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה” תקיעה ותרועה של כפים ותזמורת. “עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה ה’ בְּקוֹל שׁוֹפָר: זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ: כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל”. ( (תהילים פרק מז)

וידועים דברי הזוהר שאומר כי המזמור הזה מרמז על היפוך דין לרחמים. “עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה” זה שם של דין. “ה’ בְּקוֹל שׁוֹפָר” זה שם של רחמים. זוהי כל התפילה שלנו בראש השנה להפוך שופר של חרדה לשופר של גאולה.

איך הופכים שופר של חרדה לשופר של גאולה?

לפי האמור לעיל השאלה אם קול השופר הוא בשבילך שמחה או צער תלויה באיזה צד אתה נמצא. בצד של המלך או בצד של המורדים במלכות?

אם אתה נמצא בצד של הטובים. אתה שמח בתקיעת השופר כמו כל אלו שהיו יחד עם שלמה המלך. אם אתה עובר מהצד של המורדים לצד של משיח ה’. אתה שמח בתקיעת השופר של הגאולה. “כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ כִּנְשׂא נֵס הָרִים תִּרְאוּ וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ” מי שנמצא עם ה’ – שמח. מי שנמצא נגד – עצב. בראש השנה עוברים לצד של המלך. לכן אנחנו שמחים בתקיעת השופר הזה.

יהי רצון שנזכה השנה לשמוע את: “תקע בשופר גדול לחרותנו” שאין שמחה ממנו! שמחת הגאולה בקרוב.

כתיבה וחתימה טובה.

 

 

מאמרים נוספים

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...
פורסם ב- כתיבת תגובה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for
מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for
גישת ההלכה היבשה אל מול גרסת החסידות בהגדרת ה"ממעטין בשמחה" של חודש אב

שתף את הפוסט

קצת רקע כללי על חודש אב לפני שאנו צוללים למהותו.

מקור שמו של חודש אב הוא בבלי, שפירושו אש – חום – והוא בא לתאר את החודש כאחד מחודשי הקיץ החמים
מזלו של החודש אריה. ראש חודש אב הוא יום אחד, אך חודש אב עצמו הוא מלא- 30 יום.

כיוון שחל בו תשעה באב שנקרא מועד, כפי שנאמר במגילת איכה: ”קרא עלי מועד”, ועתיד הקב”ה להפוך אותו לששון ושמחה”.
ראש חודש אב הוא תענית צדיקים, כיוון שהוא יום פטירתו של אהרון הכהן, שנאמר: ”ויעל אהרן הכהן אל ההר על פי ה’…בחודש החמישי באחד לחודש” (במדבר ל”ג ל”ח). ואפילו הוא ראש חודש יש המתענים בו, ואם אין מתענים בו, נוהגים בו קצת אבלות, אע”פ שהוא ראש חודש, זאת מפני אבלו של אהרן.

בנביא מלאכי (ב ו) נאמר: “תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ, וְעַוְלָה לֹא נִמְצָא בִשְׂפָתָיו, בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הָלַךְ אִתִּי, וְרַבִּים הֵשִׁיב מֵעָוֹן”. “תורת אמת היתה בפיהו”, זה אהרון שלא טימא את הטהור ולא טיהר את הטמא. “ועולה לא נמצא בשפתיו”, זה אהרון שלא אסר את המותר ולא התיר את האסור.”בשלום ובמישור הלך אתי”, זה אהרון שלא הרהר אחר מידותיו של הקב”ה, כדרך שלא הרהר אברהם אבינו. “ורבים השיב מעוון”, זה אהרון שהשיב את הפושעים ללימוד התורה- כאשר היה אהרן מהלך בדרך, היה מאיר פנים לכולם. גם כאשר נפגש עם אדם רע או רשע, היה אומר לו ‘שלום’ בסבר פנים יפות, וכאשר אותו אדם רשע היה מתאווה ללכת ולעבור עבירה, היה אומר לעצמו: אוי לי, היאך אשא את עיני ואראה את אהרון?! מתבייש אני ממנו, שהרי הוא כה מתעניין בשלומי! וכך היה אותו האיש מונע את עצמו מלעבור עבירה. זה שנאמר: ורבים השיב מעוון, שהשיב פושעים לתורה. (אבות דרבי נתן יב ג. ספרא שמיני א).

אהרון הכהן היה אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. בשעה שציווה הקב”ה למשה במדין, לך שוב מצרים ותבשרם על הגאולה, סרב משה, שלא הוא יהיה השליח להוציא את בני ישראל, אלא אהרון אחיו הגדול. שהרי אהרון מנהיג כעת את עם ישראל במצרים, ואיך הוא יבוא לתפוס את מקומו?! אולם ידע בורא עולם שאין אהרון מיצר כלל ואדרבה שמח הוא, והרגיע הקב”ה את משה והבטיחו שאהרון ישמח בכל לבו בראותו בגדולתו, שנאמר: “וראך ושמח בלבו”.
ועל טוּב וטוהר לבו של אהרון ששמח בגדולת אחיו, זיכהו הקב”ה ללבוש אורים ותומים, שנאמר: “והיו על לב אהרן”. (שמות רבה פרשה ג) 

נחזור לחודש אב במקורות חז”ל  כידוע חמישה דברים אירעו בחודש אב:

1. נגזר על אבותינו במדבר שלא ייכנסו לארץ

2. נחרב הבית הראשון

3. נחרב הבית השני

4. נלכדה העיר הגדולה ”ביתר”

5. טורנסרופוס הרשע חרש את ההיכל, ונחרשה ירושלים, ככתוב: ”ציון שדה תחרש”.

חז”ל אומרים על מה חרבה הארץ?- מקדש ראשון חרב מפני שלושה חטאים שישראל חטאו באותו הדור: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, ולא הניחו מקום שלא עבדו בו עבודה זרה. 

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for

”מעולם לא זזה שכינה מכותל המערבי של בית המקדש”
תקריב אבני הכותל המערבי שריד בית מקדשנו

לא חרבה הארץ עד שעברו בה שבעה בתי דינים עבודה זרה, חיללו את השבת, ביטלו תינוקות של בית רבן מן התורה וביטלו קריאת שמעשחרית וערבית, ולא הייתה להם בושת פנים זה מזה.
 מקדש שני חרב בעוון שנאת חינם, שלא הוכיחו זה את זה, ביזו תלמידי חכמים, השוו קטן וגדול, פסקו מהם אנשי אמונה והעמידו דיניהם על דין תורה, ולא ויתרו זה לזה. ( יומא ט: וב”מ ל: ) 

חורבן בית המקדש הראשון בימי צדקיהו המלך היה בשנת ג’ אלפים של”ח, וחורבן בית שני בימי רבן יוחנן בן זכאי בשנת שלושת אלפים תתכ”ח, ושניהם בתשעה באב.

משנכנס אב ממעטין בשמחה – הגישה ההלכתית היבשה 

בפן ההלכתי סיכם הגר”א פלשניצקי את הגדרת ה”ממעטין בשמחה” ואלו דבריו: 

איתא במתני’ תענית (כו’ ע”ב): משנכנס אב ממעטין בשמחה.
ובגמ’ שם (כט’) אמרינן, אמר ר’ יהודה ברי’ דר’ שמואל בר שילת משמיה דרב, כשם שנכנס אב ממעטין בשמחה כך משנכנס אדר מרבים בשמחה, אמר רב פפא הלכך בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי לישתמיט מיניה באב דריע מזליה ולימצי נפשיה באדר דבריא מזליה. [איש ישראל שיש לו דין עם הנכרי ישתמט מלדון עמו בערכאותיהם בחודש אב שמזלו רעוע וימציא עצמו בחודש אדר שמזלו בריא], (עי’ בתוס’ שם). וכך נפסק בשו”ע (סי’ תקנ”א סעי’ א’)
( והרבה מפרשים עמדו על כך, מדוע השו”ע פסק רק לגבי חודש אב שממעטין בשמחה, ואינו פוסק בהל’ פורים את המשך דברי הגמ’ שבאדר מרבים בשמחה? ואכ”מ)
משנכנס אב ממעטין בשמחה. וכתב במשנה ברורה (ס”ק א’,): עיין במגן אברהם דרוצה לומר שאין שמחין בו כלל, כמו שכתבו התוספות פרק קמא דמגילה (ה’ ע”ב בד”ה ממעטין. עי’ בשעה”צ).
 כתב בספר סדר היום (לרבי משה ן’ מכיר): משנכנס אב חמור טפי, ממעטין בשמחה, נ”ל מלשון ‘ממעטין’, דאין צריך לומר שלא יעשו דברים של שמחה, אלא אפילו השמחה באה מעצמה אין ליקח אותה, אלא ממעטין בה ולא יקח אותה בשלמות, אפילו מי שאינו מדקדק בשאר הימים שמי”ז בתמוז עד ראש חדש (עי’ שו”ע או”ח סי’ תקנ”א), משנכנס אב צריך למעט בשמחה ולהרחיק כל דבר המביא לידי שמחה כאכילת בשר ויין למדקדקים (עי’ שו”ע שם סעי’ ט’), ורחיצת גופו בין בחמין בין בצונן, אם הכוונה לתענוג (עי’ שו”ע שם סעי’ טז’) וכן יש מקומות שמונעין השחיטה לצבור מראש חדש אם לא יהיה יום ה’ ויום ו’ לכבוד השבת, וכן ראוי לנהוג (עי’ רמ”א שם סעי’ ט’), כי ראוי הוא בית תפארתנו להצטער על חורבנה תמיד ובפרט באלו הימים המיוחדים לצרותינו בעוונות, ואפילו ביום ראש חדש עצמו עם היות שהוא ראש חדש והוא יום שמחה, שאני ראש חדש זה שהוא ראש לחדש הפורענות.
 וגם בו נסתלק אהרן הכהן ע”ה (פרשת השבוע – מסעי), וכן כתיב במגילת תענית שמת צדיק זה (עי’ שו”ע סי’ תק”ע), ואם כן אין לגדלו על שאר הימים, מפני שנצטרף עמו האבל הזה נוסף על פורענות החדש, ואם כן מי שקבל עליו שלא לאכול בשר ולא לשתות יין משנכנס אב אפילו יום הראש חדש עצמו הוי בכלל (עי’ מ”ב שם ס”ק נח’), וכן משמע לשון המשנה דכתבו ‘משנכנס אב’, נראה, מתחלת ההכנסה דהיינו ראש חדש, ע”ש.
בספר מנהגים דק”ק וורמיישא (מנהג חודש אב) כתוב: ותכף משנכנס אב ממעטין בשמחה. וכל התפילות ופסוקי דזמרא, וכל מה שרגילין לנגן, מקצרין ובקול נמוך הנוטה בכמה מקומות לניגון של איכה, כגון שמזכיר ירושלים, או בסוף ובתחילת הללויה.
ובספר מקור חיים (לבעל החוות יאיר) כתב, מנהג מראש חודש (אב) ואילך מתפלל הש”ץ בקול נמוך קצת ומסיים בקול עצב ג’ ברכות ראשונות די”ח ובונה ירושלים ובכה”ג פסוקי דזמרה, ע”ש.
ועי’ בספר ליקוטי מהרי”ח (עמ’ פח’) שהביא מספר עבודת ישראל פרשת מסעי, דעם כל זה התורה ותפלה יהיה בשמחה.
כתב בספר יסוד ושורש העבודה (שער ט’ פרק י”ב): אמרו רבותינו ז”ל בגמרא הקדושה: משנכנס אב, ממעטין בשמחה. וראוי לאדם מאוד שיתנהג בימים אלו בשתיקה, רק דבור הכרחי, שלא יבוא חס ושלום, לידי שחוק ושמחת הלב. ויפנה לבו רק אל האבלות של חרבן הבית. וראוי לאדם להעמיד עצמו על כל פנים בתשעה ימים שמראש חודש עד אחר התענית מתענוגי אכילה ושתיה בכל מה דאפשר, ולכוון בזה לאונן ולקונן על חורבן בית המקדש ועל שבר גדול שארע לעם קדוש בימים האלו, ותחשב לו לצדקה לדור ודור עד עולם. וכבר נהגו רבים וכן שלמים יראי השם, שמראש חודש עד תשעה באב מתענין בכל יום ויום, ואחר התענית אין אוכלין שום תבשיל רק פת חרבה, ואשרי חלקם. וביותר בערב תשעה באב ראוי מאוד לאדם למעט סעודתו בכל מה דאפשר יותר מכל שבעת הימים, שלא יאכל רק תבשיל אחד אף קודם חצות, כי כדאי הוא בית אלקינו יתברך שמו ויתעלה, למעט מתענוג כל דהוא. ודי בהערה זו.

עד מתי ממעטין בשמחה

במ”ב (ס”ק ב’) מבואר עד ראש חודש אלול, ועל כל פנים עד אחר תשעה באב. ועי’ בשעה”צ (אות ב’) שכתב, דזה ממגן אברהם בשם רבינו ירוחם, ומה שכתב ועל כל פנים’ וכו’, הוא מקרבן נתנאל דמוכיח מזוהר הקדוש, דדי עד אחר תשעה באב. ובמהרש”ל בתשובותיו כתב, שאפי’ הנזהרים מבשר ויין מי”ז תמוז, לא טוב עושים אם נזהרים גם אחר עשירי באב, ואם נהגו כן הוי מנהג טעות ואין צריכין אפילו התרה, והאבילות אחר ט’ באב היא אינה ראויה, וצריך לזכור הגאולה אחר י’ באב. בהגה’ חת”ס על השו”ע כתב (באה”ד): אבל הכא כיון שעברו ימי צער ומכ”ש אחר ט”ו באב, דלא היו ( ימים טובים) לישראל כט”ו באב. ואתיא יו”ט ואפסקיה ונסו יגון ואנחה וששון ושמחה ישיגו. וכן מבואר בספר יפה ללב (לרבי רחמים נסים יצחק ב”ר פלאג’י. ח”ב אות ג’).
ובספר החיים (לרבי שלמה קלוגר. סי’ תקנ”א) כתב, דמט”ו באב ואילך לא הוי ריע מזליה.
ובספר יוסף אומץ (לרבי יוסף יוזפא האן נוירלינגן. סי’ תתצ”ג) כתב, דלאחר שעברו ט’ וי’ באב, יסיח האדם את דעתו מהחורבן ויצפה לנחמה, אבל אלו שנהגו שלא לאכול בשר ולשתות יין עד שבת נחמו, מנהג זה יש לו מקום.
 ובכף החיים (תקנ”א א’) כתב: משנכנס אב ממעטין בשמחה, היינו מר”ח ועד עשרה בו בכלל וכמ”ש בס’ נחמד למראה. ומי שנזהר בזה שלא לשמוח בעשרה ימים אלו יזכה לעשרת דברים שעתיד הקב”ה לחדש לעתיד לבוא כדאיתא במד”ר (סדר בא פט”ו). עד כאן דבריו. 
לפי העולה מהדברים אין מקום לספק או פרשנות יש למעט ככל האפשר בשמחה פשוטו כמשמעו. 

 משנכנס אב ממעטין בשמחה, גרסת החסידות והגדרתה ל”ממעטין בשמחה”. 

שיטת החסידות כך נראה גורסת אחרת כמו שעולה מתוך מאמר הרב לוי מנדלזון שימו לב לדבריו המהפכניים: 

כאשר מורים לנו “למעט בשמחה”, יכול להיות שטמונה שם דווקא הוראה להוסיף ולהגביר את השמחה? ואיך ההוספה בשמחה קשורה עם תזמון של השלמת פרקי לימוד בדיוק באותם ימי צער?
בואו להכיר מבט מזווית אחרת על תשעת ימי האבלות, עם גישה שמשלבת ריאליזם בריא עם אופטימיות טהורה ויוצקת שמחה רבה בימים של אבל.
ימי אב-לות תשעת הימים הראשונים של חודש אב חותמים את שלושת שבועות האבלות של הקבועים במסורת היהדות.ביום התשיעי בחודש אב אנו אבלים על חורבן בתי המקדש הראשון והשני, ובשבועות שקדמו לו אנו מציינים את צערנו על תהליכים בכיבוש ירושלים שהושלמו באותם ימים. האבלות מתבטאת בשורה של הלכות שאוסרות מעשי שמחה מופגנים לאורך כל שלושת השבועות. בתשעת הימים מתגברת האבלות, ונוספים איסורים על מעשים שאינם משמחים כל כך אך גורמים שמחה מועטת.אם לסכם את גישת היהדות לימי (תחילת) חודש אב, נוכל להשתמש בקביעת המשנה : משנכנס אב – ממעטין בשמחה!
ממעטין – בשמחה.
גישה מקורית נמצאת בספרי החסידות, המפרשים את דברי המשנה באופן שונה מהפרשנות המקובלת. וכך מפרשים החסידים: משנכנס אב ממעטין את המעשים והתחושות השליליים – באמצעות שמחה! הרבי מליובאוויטש זצ”ל הסביר את הגישה הזו באמצעות הבהרת תפקידו של כל אדם בעולם – להמחיש ולהדגיש את היות הבורא עיקרו של כל פרט בעולם שברא. ומכיוון שעל הבורא נאמר “עוז וחדווה במקומו” הרי שחלק מגילוי מציאותו של הבורא בעולמו היא עצם השמחה. משכך, ביאר הרבי, ברור שגם ההוראה להמעיט בשמחה בחודש אב היא רק המעטה ביחס לשמחה הרגילה במשך כל השנה. אך יש להשתדל ולהוסיף בשמחה של מצווה ככל שמאפשרות המגבלות ההלכתיות של דיני האבלות. 
הוספת טוב ותורה, כחלק מגישה חיובית זו, קרא הרבי מספר פעמים להוסיף במעשי טוב וחסד במהלך “תשעת הימים” הללו מתחילת חודש אב ועד לתשיעי בו, כדי להוסיף שמחה ככל האפשר .
כמו כן קרא הרבי להשלים את לימוד “מסכתות” שלמות בתלמוד, ולקיים את המנהג לערוך בתום הלימוד חגיגת “סיום מסכת” בעיצומם של תשעת הימים. כך תגבר שמחת התורה, ותמעיט את העצב האבלות.
“סיום מסכת” בכל יום מ”תשעת הימים” הפך מאז קריאתו של הרבי למחזה נפוץ בריכוזי יהודים, וישנם גם “סיומים” שנערכים בשידור חי בתחנות הרדיו בישראל. 
במהרה ייהפכו לששון ולשמחה התפילה והאיחול המסורתיים לימי הצום והתענית מכילים בקרבם משמעות עמוקה: יהי רצון שהימים הללו ייהפכו מצום ומספד לימי ששון ושמחה. או אז, בגאולה המובטחת לבני ישראל, תורגש השמחה בכל הימים וללא צורך במאמץ.(הרב לוי מנדלזון באתר  www.he.chabad.org.

 

ואכן יש מקורות לכך בדברי “הדברי חיים” מצאנז  שכך היה אומר. 

“משנכנס אב ממעטין בשמחה”
כאשר מגיע חודש אב, אפשר למעט
את הצער והאבלות דווקא “בשמחה”
על-ידי השמחה.
בזכות השמחה מגיעים לגאולה.

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for  הדברי חיים מצאנז זצ”ל
ציור: לזר קרסטין

ונסיים בדברי הילקוט שמעוני ( נ”ך רנ”ט ), 

אשר היה דבר  ה’ אליו בימי יאשיהו בן אמון מלך יהודה וגו’ עד תוך עשתי עשרה שנה וגו’, אמר רב עלה אריה במזל אריה והחריב את אריאל, עלה אריה זה נבוככדנאצר דכתיב עלה אריה מסבכו, במזל אריה עד גלות ירושלים בחדש החמישי, והחריב אריאל הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד.
על מנת שיבא
אריה במזל אריה ויבנה אריאל. יבא אריה זה הקב”ה דכתיב ביה אריה שאג מי לא ייירא, במזל אריה והפכתי אבלם לששון, ויבנה אריאל בונה ירושלים ה’ נדחי ישראל יכנס. (כתוב ברמז תקצ”ו).

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for

 אריה שאג מי לא יירא ( עמוס ג – ח ) 

בעלי המוסר והחסידות היו מחברים את חודש אב לחודש אלול, 
 מעבר לראשי התיבות של א-לול ב-א לראשי התיבות של אריה הלא הוא מזלו של החודש לחודשי התשובה -אריה הוא ראשי תיבות: אלול, ראש השנה, יום הכיפורים, הושנא רבה. בימים אלו הקב״ה קורא לנו לשוב בתשובה ולכפר על כל עוונותינו!

מאמרים נוספים

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for
פורסם ב- כתיבת תגובה

צום י”ז בתמוז

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for שופרות בתל אביב, שופרות באיזור המרכז, שופרות בבני ברק, שופרות בירושלים, שופרות בביתר עילית, שופרות במודיעין עילית, שופרות בפתח תקווה, שופרות בגבעת שמואל, שופרות ברמת גן.
מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for שופרות בתל אביב, שופרות באיזור המרכז, שופרות בבני ברק, שופרות בירושלים, שופרות בביתר עילית, שופרות במודיעין עילית, שופרות בפתח תקווה, שופרות בגבעת שמואל, שופרות ברמת גן.
שבעה עשר בתמוז הוא יום תענית לזכר כמה מאורעות פורענות שאירעו בו, ובראשם בקיעת חומת העיר ירושלים לקראת חורבן בית המקדש הראשון והשני. ביום זה מתחילים שלושה שבועות של אבלות לזכר החורבן הנקראים ימי בין המצרים.

שתף את הפוסט

שבעה עשר בתמוז הוא יום תענית לזכר כמה מאורעות פורענות שאירעו בו, ובראשם בקיעת חומת העיר ירושלים לקראת חורבן בית המקדש הראשון והשני, ביום זה מתחילים שלושה שבועות של אבלות לזכר החורבן הנקראים ימי בין המצרים.

בביאת המשיח, ייהפך שבעה עשר בתמוז – עם כל הצומות – ליום שמחה ומועד, בעזרת ה’.

אירועי היום :

במשנה- נמנים חמישה מאורעות שבגללם נקבע י”ז בתמוז ליום צום:

א. שבירת הלוחות – בחג השבועות, זמן מתן תורתנו, ירד ה’ על הר סיני ונתן לנו את התורה. למחרת, בשביעי בסיון, עלה משה למרום כדי לקבל את הלוחות הקדושים עם עשרת הדברות. ארבעים יום ישב בהר ושמע מה’ את כל התורה וביאורי המצוות. ארבעים יום אלו נסתיימו בשבעה עשר בתמוז, ואז ירד משה מן ההר כשבידיו הלוחות. אולם אז ראה שבני ישראל חטאו בחטא העגל, ואז השליך את הלוחות מידיו ושברם.

ב. ביטול קרבן התמיד – את קרבן התמיד היו מקריבים בבית המקדש, מדי יום ביומו, כבש אחד בבוקר וכבש אחד בין הערבים, בתור קרבן עולה. כשצר האוייב על ירושלים ובית המקדש, ולא היתה אפשרות להביא כבשים לקרבן התמיד, היה הכרח להפסיק ולבטל את הקרבן היומיומי הזה. היה זה בשבעה עשר בתמוז.

ג. בקיעת חומות ירושלים – בימי בית המקדש השני שמו הרומאים מצור על ירושלים, ובשבעה עשר בתמוז הבקיעו הרומאים – תחת פיקודו של טיטוס הרשע – את חומות העיר, התפרצו לתוך עיר הקודש והחלו להחריבה.

למרות שהמצור בבית המקדש הראשון הובקע בט’ בתמוז, התענית היא בי”ז, מפני שעיקר החורבן העכשווי החמור לנו הוא חורבן הבית השני אך בירושלמי מובא כי לפי האמת גם בחורבן בית המקדש הראשון היתה הבקעת המצור בי”ז, ומרוב הצרות טעו בחשבון

ד. שריפת התורה – שרף אפוסטמוס הרשע את התורה.

ה. העמדת צלם בהיכל – ביום זה הועמד צלם עבודה זרה בהיכל בית המקדש. בתלמוד ירושלמי חולקים אמוראים אודות צלם זה – לדעה אחת הוא הועמד על ידי המלך מנשה בזמן בית המקדש הראשון, ולדעה שניה הוא הועמד על ידי היוונים בזמן בית המקדש השני.

אנו מאחלים לעם ישראל שימים אלו יהפכו לימי שמחה וששון וגאולה.

כמו שכתב הרמב”ם: “כל הצומות הללו עתידים ליבטל לימות המשיח; ולא עוד, אלא שהם עתידים להיות יום טוב ושמחה. שנאמר, כה אמר ה’ צבאות, צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים”.

 שנזכה לשמוע את השופר הגדול של המשיח שיגאל אותנו גאולה נצחית כמו שנאמר בישעיהו ( כז יג ) וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לה’ בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָ͏ִם. 

אמן.

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for שופרות בתל אביב, שופרות באיזור המרכז, שופרות בבני ברק, שופרות בירושלים, שופרות בביתר עילית, שופרות במודיעין עילית, שופרות בפתח תקווה, שופרות בגבעת שמואל, שופרות ברמת גן.

מאמרים נוספים

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for שופרות בתל אביב, שופרות באיזור המרכז, שופרות בבני ברק, שופרות בירושלים, שופרות בביתר עילית, שופרות במודיעין עילית, שופרות בפתח תקווה, שופרות בגבעת שמואל, שופרות ברמת גן.
פורסם ב- כתיבת תגובה

זמני תשובה ממשמשים ובאים

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for שופרות בתל אביב, שופרות באיזור המרכז, שופרות בבני ברק, שופרות בירושלים, שופרות בביתר עילית, שופרות במודיעין עילית, שופרות בפתח תקווה, שופרות בגבעת שמואל, שופרות ברמת גן.
מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for שופרות בתל אביב, שופרות באיזור המרכז, שופרות בבני ברק, שופרות בירושלים, שופרות בביתר עילית, שופרות במודיעין עילית, שופרות בפתח תקווה, שופרות בגבעת שמואל, שופרות ברמת גן.
תמו''ז - זמני תשובה ממשמשים ובאים

שתף את הפוסט

כתב הבני יששכר: ( תמוז אב א ז ) נראה לי שיש לכוון שאלו ב’ החודשים ( תמוז / אב ) עליהם נאמר שה’  “עוזר דלים”, שהשי”ת יעזור במהרה לשני חודשים אלו הנקראים דלים.

איפה נקראו חודשים אלו דלים? על פי מה שכתב האריז”ל אשר שם אדנו”ת – אדנ”י – במילואו ( אלף דלת נון יוד-12 אותיות)  הוא מורכב מ 12 אותיות בכל חודש מאירה אות אחת משם ה’ את החודש, וכך סדר החודשים: ניסן אות א’, אייר אות ל’ סיוון אות ף’ לפי זה האות שמאיר את חודש תמוז היא אות ד’ ולאב אות ל’ יוצא לנו ד”ל, כי החודשים האלו חודשי ימי בין המצרים והחורבן הם דלים, ולעתיד לבוא השם יגביהם וירומם אותם לחודשי גאולה מגלות, וכמו שכותב הרמב”ם על 4 צומות החורבן: “כל הצומות הללו עתידים ליבטל לימות המשיח; ולא עוד, אלא שהם עתידים להיות יום טוב ושמחה. שנאמר, כה אמר ה’ צבאות, צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים”. 

ה’ עוזר דלי”ם ( חודשי תמוז אב ), תיבת דל יש לה 2 פירושים: 1.לשון דילול דלדול ודלות 2. לשון גבהות והתרוממות ( ארוממך השם כי דליתני – הגבהתני )  והן היום אותיות ד”ל שבחדשים הללו המה כפירוש הראשון לשון דלו”ת והשם העוזר דלים יעזור להם במהרה ויהיה כפי’ הב’ לשון גבהות והתנשאות. 

במקום אחר הוסיף הבני יששכר אלול א’ ח’: “באלול אנו אומרם בתפילותינו בסליחות לא בחסד ולא במעשים באנו לפניך כדלים וכרשים דפקנו דלתיך דהנה חדשים הקודמים תמוז אב נקרא דלים ורשים (עד כי ירחמם הש”י במהרה), כיצד, דהנה מבואר בכתבי האריז”ל שם אדני במילואו ישנו י”ב אתיון כזה אלף דלת נון יו”ד הנה בכל חדש מן י”ב חדשי השנה מאיר אות אחד דהיינו לניסן א’ ולאייר ל’ ולסיון ף’ ולתמוז ד’ ולאב ל’ וכן אינך עכ”פ הנה אלו הב’ חדשים תמוז וא”ב בהם אתוון ד”ל (וזה כוונתינו בברכ’ אמת ויציב בימים ההוא באייר עוזר דלים אשר במהרה הש”י יעזור את הדלים הללו ומדלה יבצעני) והנראה בהגיע חדש אלול הנה תצטרף הת’ אל הדל ומתהווה דלת פתוחה לשבים ע”כ הוא ימי רצון גם בימי דלותינו וכו’ וזה שאנחנו אומרים בסליחות באלול לא בחסד ולא במעשים באנו לפניך כדלים וכרשים וכו’ היינו אין אנו סומכי’ גם בחדש אלול על החסד שלנו אשר גורמי’ להתהוות דלת מן דל וכו’ רק כדלים וכרשים דפקנו דלתיך”.

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for שופרות בתל אביב, שופרות באיזור המרכז, שופרות בבני ברק, שופרות בירושלים, שופרות בביתר עילית, שופרות במודיעין עילית, שופרות בפתח תקווה, שופרות בגבעת שמואל, שופרות ברמת גן. צילום: בר ששת 111

ונראה שהם שהאות דל”ת ולמ”ד  שהיא כנגד חודשי תמוז ואב יש לכך משמעות נוספת, מכיוון שחודשי תמוז ואב הם המבוא הפתח לחודש אלול כידוע חודש תמו”ז רומז זמני תשובה משמשים ובאים וא”ב הוא ראשי תיבות אלול בא ( כדלים וכרשים דפקנו דלתך ) חודשי הדלות הופכים להיות לדלת ופתח לחודש התשובה חודש אלול עליה נאמר “פתחו לי פתח כפתחו של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם” אותה דלות מתחבר למבוא לדלת הדופקים בתשובה, “כדלים וכרשים דפקנו דלתך”.

ויש עוד לציין שגם עצם האות דל”ת במילואה היא רומזת על דלת זו כי חודש תמוז הוא הרמז הראשון לזמני התשובה ולאותה דלת שאנו מכינים דלתי תשובה, והכל עובר דרך דלות חודשי תמוז אז וגם בהתרוממותם לאחר שהשם יהפכם לדליה והרמה, שמחה וששון הן הגבהה באותו מטבע לשון אך ההכנה שלנו צריכה להיות מתוך התרוממות ולא מתוך דלות, מכיוון שחודשים אלו הם המבוא לחודש התשובה, והדל”ת אותה דלת תשובה שתהיה נעלית יותר מתוך התרוממות ולא מתוך דלות כמו שהיום אנו צמים בחודשי הדלות האלו.

בהקשר זה ניתן לחדד שהרי ידוע שגדולה תשובה מאהבה מאשר תשובה מיראה, על תשובה מיראה נאמר שזדונות הופכות לשגגות אך בתשובה מאהבה זדונות הופכות לזכויות, ( יומא פו: ) כיום חודשי הד”ל חודשי  תמוז אב בדלותם מיראים אותנו וגורמים לנו בעקבות כל ההיסטוריה לשוב בתשובה מיראה, אך לעתיד לבוא כאשר יהפכם ה’ לששון ושמחה ועדיין הם יהיו מבוא לדלת התשובה מלשון דליה והתרוממות המבוא לתשובה יהיה מתוך אהבה, כך שהמשמעות למה שיהפכם ה’ לעתיד לבוא היא כפולה ומכופלת שעצם ההכנה לחודש התשובה יהיה שונה מהותית ויגרום לנו לתשובה מאהבה על כל משמעויותיו. 

סוף דבר, חודש תמוז הוא המבוא לחודש התשובה, כך שהחל שמחודש תמוז כדאי לזכור שאנו ברבעון האחרון של השנה, וזמני תשובה ממשמשים ובאים, ולתקן את דרכינו ומעשינו, כך שעד שנגיע לראש השנה למועד תקיעת שופר,  אשר רומז לשיפור המעשים, נהיה משופרים בדרכינו ומעשינו, מתוך תשובה מאהבה ההופכת זדונות לזכויות. 

מאמרים נוספים

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

פורסם ב- כתיבת תגובה

לג בעומר

סגולות לג בעומר - שופרות מהדרין יודאיקה רשב''י רבי שמעון בר יוחאי יום תרועה
סגולות לג בעומר - שופרות מהדרין יודאיקה רשב''י רבי שמעון בר יוחאי יום תרועה
יום ל"ג בעומר,הוא היום שבו עלינו להתבונן וללמוד את מעשיהם של התנא האלוקי הרשב"י ובנו. ממעשים אלו נקבל מושגים חדשים על מסירות נפש על לימוד התורה וקיומה בכל מצב.

שתף את הפוסט

באותם ימים, בהם חי ופעל התנא רבי שמעון בר יוחאי, היתה תקופה קשה ביותר לעם ישראל. הרומאים, ובראשם הקיסר אדריינוס, רדפו את היהודים בכל מקום. הרדיפות נמשכו מאז חורבן בית המקדש. הרומאים רצו לגזור על היהודים שימירו את דתם. דור זה נקרא בפי חז”ל: “דורו של שמד”, כי זו היתה עיקר מטרתם של הרומאים: השמדה רוחנית של כלל ישראל. הם הוציאו להורג את עשרת הרוגי מלכות, אשר ביניהם נמנו גם רבותיו של רשב”י. לאחר מכן, בימיו של רבי שמעון, כשעלה על כס קיסרות רומי המלך אנטונינוס פיאוס, הוקל מעט עולם של הרומאים. אולם לא כן היה גורלו של רבי שמעון. הוא עצמו נרדף על ידי המלכות ואף הוציאו עליו גזר דין מוות, מסיבת היותו מנהיג ישראל, ומלמד תורתו. הוא הוכרח להמלט ולהתחבא במערה במשך שלש עשרה שנה.
ומעשה שהיה כך היה:
הרומאים, במקביל לגזרותיהם, התחילו בבניין ארץ ישראל: בנו גשרים ושווקים ותקנו מרחצאות. הכל כדי להראות ליהודים, שטוב וכדאי להתחבר אליהם ולחסות בצילם. באותה עת ישבו יחד חכמי ישראל והם: רבי יהודה בר אילעי, רבי יוסי ורבי שמעון בר יוחאי, אתם ישב גם יהודה בן גרים. פתח רבי יהודה ואמר: “כמה נאים מעשיהם של אומה זו: תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות!” רבי יוסי שתק ולא הגיב מאומה. נענה רבי שמעון בר יוחאי ואמר: “כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמם: תקנו שווקים – להנאתם ולטובתם. תקנו מרחצאות – לעדן בהם את עצמם. תקנו גשרים – לטול בהם מכס”.
הלך יהודה בן גרים וסיפר את הדברים לקרוביו וידידיו, ומתוך כך נודע הדבר גם למלכות. והם חרצו את דינם כך: רבי יהודה ששיבח את הרומאים – יתעלה ויהיה ראש המדברים בכל מקום. רבי יוסי ששתק – יגלה לציפורי. רבי שמעון שגינה – יהרג!
כאשר נודע הדבר לרבי שמעון, ברחו, הוא ובנו רבי אלעזר, מביתם והתחבאו בבית המדרש. בכל יום היתה אשתו מביאה להם לבית המדרש פת לחם וכד מים.
כאשר גברו החיפושים, חשש רבי שמעון שמא יתגלה מחבואם, ואמר לבנו: הנני חושש שמא יצערו אנשי המלכות את אמא, והיא עלולה לגלות את מקום מחבואינו! יצאו רבי שמעון ובנו מבית המדרש וברחו אל מחוץ לעיר והתחבאו במערה אחת, בכפר פקיעין אשר בגליל העליון. נעשה להם נס ונברא להם עץ חרובים ומעיין מים.
בזמן שהותם במערה הם פשטו את בגדיהם כדי שלא יתבלו, וישבו עד צווארם מכוסים בחול, תוך שהם לומדים ועוסקים בתורה. רק בשעת התפילה לבשו את בגדיהם והתפללו בהם.
שתים עשרה שנים רצופות ישבו רשב”י ובנו במערה, ואיש לא ידע על מקום מחבואם, זולת אליהו הנביא, שהיה בא אליהם פעמיים בכל יום ולומד עמם. באותו זמן הגיע רבי שמעון למדרגותיו הנשגבות, שם נתגלו לו סתרי תורה ורזין דרזין. לאחר שיצאו מהמערה גילה אותם לבני החבריא, וכמו שהעיד רבי יוסי, שמיום בו עזב רבי שמעון את המערה, לא היה דבר שנעלם מהחברים, וסודות עליונים ביותר נתגלו להם בבהירות כה גדולה, כאילו נתנו באותה שעה מהר סיני.
לאחר שעברו שתים עשרה שנה, מת המלך והגזרה נתבטלה, אלא שלא היה מי שיודיע על כך לרבי שמעון בר יוחאי. בא אליהו ועמד על פתח המערה ואמר: מי יודיע לבן יוחאי שהמלך מת וגזרותיו התבטלו? שמעו זאת רבי שמעון ובנו ויצאו מהמערה.
בצאתם מהמערה ראו בני אדם כשהם חורשים וזורעים. התפלא רבי שמעון על העולם שנוהג כמנהגו, ואמר: כיצד מניחין הללו חיי עולם ועוסקים בחיי שעה? כל מקום שנתנו בו עיניהם, מיד נשרף. יצאה בת קול ואמרה להם: האם יצאתם מן המערה כדי להחריב את עולמי? חזרו למערתכם!
חזרו למערתם וישבו שם שנים עשר חודשים נוספים. נענה רבי שמעון ואמר: כבר נענשנו דיינו, כי גם משפט רשעים בגיהנום אינו יותר משנים עשר חודש. יצאה בת קול ואמרה: צאו ממערתכם!
כשיצאו מן המערה, פגשו בצייד, שהיו בידו קשת וחצים ללכוד בהם ציפורים. עמדו והבחינו, כי יש מהן שנלכדות, ויש מהן שנמלטות מהחץ. כששמע רבי שמעון בת קול מן השמים האומרת: “דימוס, דימוס!” (הצלה ושחרור), לא היתה הציפור נלכדת, וכשהקול יצא והכריז: “ספקולא!”, נלכדה הציפור.
פנה רבי שמעון אל בנו רבי אלעזר ואמר:
“אם ציפור אינה יכולה להלכד אלא אם כן נגזר עליה מן השמים, נפש האדם בודאי שלא! למה עלינו להתחבא?”
שליחות היונה
יום אחד קם רבי יוסי ברבי יהודה בבוקר וראה יונה אחת עפה. קם רבי יוסי על רגליו ואמר: יונה, יונה, הנאמנת בשליחותה מימי המבול! הדיוקן של העם הקדוש לך יאה ולך נאה, שהרי כנסת ישראל נמשלה ליונה. לכי ועשי לי שליחות אחת לבן יוחאי במקום שהוא שם!
ירדה היונה ועמדה לפניו. כתב רבי יוסי פתקה. לקחה היונה את הפתקה בפיה, ועפה אל רבי שמעון וכשכשה לו בכפניה. הסתכל רבי שמעון, הבחין בפתקה ובכה, הוא ורבי אלעזר בנו. אמר: “בוכה אני על שפרשתי מן החברים, ובוכה אני על הדברים, שלא נתגלו להם”
לעת ערב כתב רבי שמעון פתק ושם אותו בפי היונה. עפה היונה ובאה לרבי יוסי, שהיה עדיין עומד במקומו ועיניו מצפות. כיון שראה אותה, אמר: יונה, יונה! כמה נאמנת את, יותר מכל עופות השמים! לקח ממנה את הפתק, נכנס לחברים וגילה להם את המעשה, ותמהו החברים מאד.
בכה רבי יהודה ואמר: “וי! אף על פי שאין אנו יודעים היכן הוא נמצא, מקום שבן יוחאי שם, החברים עמו ומתעוררים על ידו ולומדים ממנו. אשרי נפשו של בן יוחאי, שהקדוש ברוך הוא עושה עמו ניסים. הוא גוזר והקב”ה מקיים. ועתיד הוא להיות ראש לצדיקים היושבים בגן עדן, ויקבל פני השכינה ויראה את הקב”ה, וישתעשע עם הצדיקים ויאמר להם: “באו ונשתחווה ונכרעה, נברכה לפני ה’ עושנו” (תהלים צ”ה, ו’).
היציאה מן המערה
לאחר שיצאו מהמערה, ראה רבי אלעזר כי האנשים עוסקים בהבלי העולם הזה ואינם עוסקים בתורה. היה רבי אלעזר מעניש אותם ורבי שמעון מרפא אותם. אמר לו רבי שמעון לבנו: בני, די לעולם אני ואתה, שאנו עוסקים בתורה!
בערב שבת עם חשכה ראו זקן אחד כשהוא מחזיק בידו שתי חבילות הדסים וממהר לביתו. שאלו אותו: למה לך חבילות אלו?
אמר להם: לכבוד שבת הבאתי אותן, להריח בהן!
שוב שאלו אותו: למה לך שתיים, ואין די לך באחת?
אמר להם: אחת כנגד “זכור” ואחת כנגד “שמור”!
אמר לו רבי שמעון לבנו: בוא וראה כמה חביבות הן המצוות על עם ישראל! ושניהם שמחו מאד על שמצאו בדרכם יהודי יקר זה. נתיישבה ונחה דעתם, ויותר לא הקפיד רבי אלעזר.
לאחר שיצאו מהמערה היו רבי שמעון ובנו תשושי כח וכל גופם העלה חבורות ופצעים. כששמע חותנו, רבי פנחס בן יאיר, שרשב”י ובנו יצאו מהמערה, הלך לקראתם לקבל את פניהם, והביאם לטבריה כדי לרחוץ שם בחמי טבריה. הכניסם לבית המרחץ וסך ורחץ את גופם במים ובשמן. הבחין רבי פנחס, שכל גופם מלא סדקים ובקעים מחמת החול שישבו בו במשך שלוש עשרה שנים. התחיל רבי פנחס לבכות מרוב צער, ונשרו דמעותיו על פצעיו של רבי שמעון, והכאיבו לו מאד. אמר לו רבי פנחס: “אוי לי שראיתי אותך פצוע ומוכה!”
אמר לו רבי שמעון: “אשריך שראיתני בכך, שאלמלא ראית אותי כן, לא היית מוצא בי כל כך הרבה תורה!”
אמנם גם לפני שיצא רבי שמעון אל המערה היה גדול מאד בתורה, אך לפני היות רבי שמעון במערה – כאשר היה מקשה קושיה בתוך לימודו, היה רבי פנחס מתרץ ועונה שנים עשר תירוצים. ואילו עתה, לאחר יציאתו מהמערה – כשהיה רבי פנחס מקשה קושיה, היה רבי שמעון מתרץ לו עשרים וארבעה תירוצים על קושייתו.
לאחר שרחצו את גופם בחמי טבריה, עלתה להם ארוכה. פצעיהם נתרפאו וגופם התחזק והחלים.


דובב שפתי ישנים (שה”ש ז י) פרשו רבותינו זכרונם לברכה, שכל תלמיד חכם שאומרים דבר תורה משמו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקבר (יבמות צו, א).

המקור לכך שלא תוקעים בשופר בראש השנה שחל בשבת לפי רבי שמעון בר יוחאי זיע”א 

“כתוב אחד אומר: ‘יום תרועה’, וכתוב אחד אומר: ‘זכרון תרועה’ – הא כיצד? בשעה שהוא חל בחול – ‘יום תרועה’, בשעה שהוא חל בשבת – ‘זכרון תרועה’, מזכירין אבל לא תוקעין… מעתה אף במקדש לא ידחה… תני רבי שמעון בר יוחאי: ‘והקרבתם’ – במקום שהקרבנות קרבין”.   (ירושלמי ראש השנה, פ”ד ה”א)             

מאמרים נוספים

אפיית מצות AI פסח שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
פסח

חמץ ומצה

קרא עוד »

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה
פורסם ב- כתיבת תגובה

“חג העומר וחג השופרות”

שופרות, שופר, שופר בבני ברק, שופרות בבני ברק, שופרות מהדרין יודאיקה , שופרות מהודרים, שופר מרוקאי, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופר בהכשר הבד''ץ, שופרות לאירועים. שופר, שופרות, shofar , kudu shofar shofars יודאיקה, מפעל שופרות, בית מלאכה שופרות, מכירת שופרות, חנות שופרות שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד, שופר ירושלים, Shofar, Shofars, Judaica, Religious Services, Kudu Shofars, Shofar Pouch, Shofar Stand, Ram Shofar, Code Shofar, Moroccan Shofar, Yemenite Shofar, Babylonian Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Unprocessed Shofar, Jerusalem Shofar. שופר, שופרות, shofar , kudu shofar shofars יודאיקה, מפעל שופרות, בית מלאכה שופרות, מכירת שופרות, חנות שופרות
שופרות, שופר, שופר בבני ברק, שופרות בבני ברק, שופרות מהדרין יודאיקה , שופרות מהודרים, שופר מרוקאי, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופר בהכשר הבד''ץ, שופרות לאירועים. שופר, שופרות, shofar , kudu shofar shofars יודאיקה, מפעל שופרות, בית מלאכה שופרות, מכירת שופרות, חנות שופרות שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד, שופר ירושלים, Shofar, Shofars, Judaica, Religious Services, Kudu Shofars, Shofar Pouch, Shofar Stand, Ram Shofar, Code Shofar, Moroccan Shofar, Yemenite Shofar, Babylonian Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Unprocessed Shofar, Jerusalem Shofar. שופר, שופרות, shofar , kudu shofar shofars יודאיקה, מפעל שופרות, בית מלאכה שופרות, מכירת שופרות, חנות שופרות

הפוסט מוקדש  לזכרה ולעילוי נשמתה של האשה החשובה שנפטרה לאחרונה מרת חבצלת בת תמר ז”ל מעטים היו ימיה בעולמינו, אך השאירה חותם בלתי נשכח על העולם, על סביבתה ומשפחתה. 
נשגר כוס תנחומים למשפחת בידני היקרה על האובדן הגדול. 
ת.נ.צ.ב.ה. 

"חג העומר וחג השופרות" - קדושת ימי ספירת העומר, היותם שילוב של ימי חג ואבל ומה משמעותם של ימי ספירת העומר בעבר ובעתיד, ומהם מנהגי האבלות שאנו נוהגים כיום?

שתף את הפוסט

מה משמעותם של ימי ספירת העומר בעבר ובעתיד, ומהם מנהגי האבלות שאנו נוהגים כיום?

א. ימי ספירת העמר, במהותם הם ימי שמחה של הכנה ומעבר, מיציאת מצרים לקראת מתן תורתנו, יש לכך מקורות רבים, והתייחסויות שונות, חול המועד הארוך של חג הפסח, לא לחינם הדגישה התורה שמצוות ספירת העומר היא ממחרת השבת     “וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה” חיבור עם מחרת החג המעצב הראשון של עם ישראל חג הפסח. 

חג העומר וחג השופרות  

 דבריו הנדירים של  המדרש שמיוחס לרבי פנחס בן יאיר או בשמו השני מדרש תדשא ברייתא דרבי פנחס בן יאיר  ( א-ו)

 “שבעה מועדות הן: שבת, חג המצות, חג העומר (חג השבועות), חג השופרות, חג יום הכפורים, חג הסוכות, וחג העצרת” ה

  חג העומר הוא נקרא בפי המדרש, עם חיבור דווקא לחג שבועות, מכיוון שסוף ספירת העומר שבע שבתות תמימות עד לחג שבועות הוא סוג של הקדמה לחג שבועות וחלק בלתי נפרד ממנו, 
 ושימו לב לחג שלאחריו, למרות כל השמות הנוספים שיש לראש השנה, לדברי המדרש הוא אינו אלא “חג השופרות” מכיוון שמבחינת האזכור התורני הוא אינו אלא “יום תרועה”

אבלות תלמידי רבי עקיבא 

ב. סמוך לחרבן בית שני, היתה תנועה גדולה להקמה מחודשת של בית המקדש, ולהשבת מלכות ישראל. בראש התנועה עמד ר’ עקיבא, שהכריז על בר כוכבא כמלך, וגייס עשרים וארבע אלף תלמידים, אשר אמורים היו להרים את התורה בעם ישראל.

ג. בר כוכבא נהרג, וכל עשרים וארבע אלף התלמידים מתו, בין פסח לשבועות. לכן נתקבלו בקהילות ישראל כמה מנהגי אבלות, לזכר החזון הגדול אשר קרס. 
דווקא בגלל קדושת הימים והיותם חג, הזהירות בהם והדקדוק מבחינת דרגתם של תלמידי רבי עקיבא היה קריטי, שלפי דרגתם ודרגת הימים לא נהגו כבוד זה בזה, ומידת הדין פגעה בהם. 

הלכה למעשה 

ד. מנהגי האבלות, לחלוטין אינם דומים למנהגים שנתקבלו בימי בין המצרים, כאבלות על חרבן הבית.

בספירה, כמה מנהגים עיקריים:

  1. אין נושאים נשים- לא מתחתנים.
  2. אין מתגלחים ומסתפרים.
  3. הפוסקים הקדמונים (מגן אברהם) מוסיפים גם שלא לעשות ריקודים ומחולות.

ה. כל יתר הפעולות- האסורות בימי בין המצרים- מותרות בימי הספירה:

– מותר לקנות רהיטים, רכב וכד’.

– מותר לקנות בגדים ולחדש אותם.

– מותר לברך ברכת שהחיינו.

– מותר להתרחץ בים או בבריכה.

– מותר לכבס ולגהץ.

ו. שמיעת מוסיקה:

  1. מיום שחרב בית המקדש, גזרו חכמים “שלא לנגן בכלי שיר, ולא לשמוע קול נגינה”. האיסור הוא כל השנה כולה.
  2. למעשה, אנו סומכים על הפוסקים המגבילים את האיסור, וכותבים שרק “נגינה במשתה יין”, או נגינה כזו הנהוגה בארמונות מלכים, הם האסורות. לכן, סתם נגינה הנהוגה כיום, ובוודאי נגינה של דיסקים, קלטות וכד’, מותרת.
  3. לכן, כל נגינה המותרת במהלך כל השנה, מותרת גם בימי הספירה.

יש מהפוסקים האחרונים הממליצים להימנע ממוסיקה של שמחה, כדוגמת מוסיקת ריקודים של חתונה.

 אי אפשר שלא לצטט את דברי הרש”ר הירש והרב דסלר זצ”ל על ימי ספירת העומר בהיבט הרעיוני, בשימת לב לכך שיום העצמאות של מדינת ישראל בעידן החדש חל בימי ספירת העומר. 

 

 הרב שמשון רפאל הירש זצ”ל בספרו מעגלי השנה

שופרות, שופר, שופר בבני ברק, שופרות בבני ברק, שופרות מהדרין יודאיקה , שופרות מהודרים, שופר מרוקאי, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופר בהכשר הבד''ץ, שופרות לאירועים. שופר, שופרות, shofar , kudu shofar shofars יודאיקה, מפעל שופרות, בית מלאכה שופרות, מכירת שופרות, חנות שופרות שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד, שופר ירושלים, Shofar, Shofars, Judaica, Religious Services, Kudu Shofars, Shofar Pouch, Shofar Stand, Ram Shofar, Code Shofar, Moroccan Shofar, Yemenite Shofar, Babylonian Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Unprocessed Shofar, Jerusalem Shofar. שופר, שופרות, shofar , kudu shofar shofars יודאיקה, מפעל שופרות, בית מלאכה שופרות, מכירת שופרות, חנות שופרות קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר לא מעובד, אתר שופר תמונות של שופרות קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר לא מעובד, אתר שופר תמונות של שופרות

 

…נצטווינו איפוא לספור מיום החירות ורווחת העצמאות הלאומית, ולמדנו מכך דרך כלל, שהשגים אלה אינם התכלית, אלא רק התחלת השאיפות הלאומיות, אחר כך מורים לנו את הדרך להשגת מטרת הספירה, שבע פעמים תפעיל השבת את כוחה המחנך על חיי המעשה והמלאכה, שבע פעמים נקבל עלינו את עול מלכות ה’, נלמד שהעולם הנשלט בידי האדם והשולט באדם נתון לשלטונו של בורא עולם, ונמצא, שהחירות והבסיס לאמצעותנו ולשלטוננו, קנין האדמה, נזדככו שבע פעמים על ידי רעיון השבת, ורק אז נהיה ראויים לזכור אותו הישג שספירתנו תוביל אליו, כי אנחנו סופרים מן החירות ומקניין האדמה, וספירתנו תביאנו לידי התכלית האמיתית של החירות המבוטחת על ידי קניין האדמה. הישג זה, כפי שלמדנו מקבלת חז”ל, איננו אלא תורת ה’… (ויקרא כג טו) מצות הספירה באה להראות לנו את ערכה הבלעדי של התורה ואת ערכם היחסי של כל יתר הנכסים עלי אדמות. זו תכליתה של מצות הספירה, וזו מטרת הימים והשבועות, כמו שאמרו חז”ל, “תספר לך – ספירה תלויה בבית דין… וספרתם לכם שתהא ספירה לכל אחד ואחד” (מנחות ס”ה).
גם היחיד בעם וגם הנציגות של העם כולו הכל חייבים לספור “מהחל חרמש בקמה” עד יום מתן תורה. כאשר שכחו ישראל את הספירה הזאת, כאשר חדלו לספור את הימים והשבועות לקראת מתן תורה, כי לא ראו עוד את התורה כגורם העיקרי של לאומיותם, כאשר התחילו לראות בחירותם ובעצמאותם את כל עצם לאומיותם, כאשר “מספר עריך היו אלהיך יהודה” (ירמיה ב’ כ”ח)… אזי נגזר עליהם לגלות מארצם ולאבד את חרותם ועצמאותם… מאז הפכו ישראל את החרמש לאליל, איבדו את החרמש… במשך מאות רבות בשנים היה אביבם של ישראל, בזמן ספירת העומר, מאדים מדם.
כל אימת שהחלו לספור מזמן הגאולה והחרמש האבוד עד ליום מתן התורה הנצחית, בקעה תמיד מבעד לענני התקופות אפופי החרדות והאימים שאלתו של האחד והיחיד לישראל, העודכם שלי? והתשובה באה תמיד פה אחד, שלך אנו בחיינו ובמותנו, ובקריאה זו על פיהם עלו טובי בחירי האומה על המוקדות והגרדומים למות על קידוש שמו… ( הרש”ר הירש במעגלי שנה ג עמוד קמ וקמה) 

הרב אליהו דסלר זצ”ל  בספרו מכתב מאליהו  

וכן בגאולת מצרים שענינה היה היציאה מרשות אחרת לרשותו של הקב”ה הוצרכו בעלייתם לקדושה העליונה של מעמד הר סיני לספירת שבע פעמים שבעה, כדי לעיין ולהתבונן בכל יום ויום שמא חדרה שוב הטומאה בעד איזה סדק שבלב. וזה מרומז באמרם ז”ל “וספרה לה – לעצמה”, וההלכה שלמדו מזה ידועה, שהיא נאמנת על עצמה. וטעם הדין בשורשו הוא משום שהבדיקה צריכה להיות בתוך עצמה, בפנימיותה. וכן מצינו בספירת העומר “וספרתם לכם ממחרת השבת”… אבל ברור שהתורה מרמזת בזה לתוכן העניין, ומלת “שבת” מרמזת על השבתת הטומאה, כמו שעל הזבה להיות בטוחה בכל יום שהושבתה ממנה הטומאה טרם תתחיל לספור הלאה. (חלק ב עמוד כד)

והנה תלמידי ר’ עקיבא עם כל גדלותם, לא נהגו כבוד זה בזה כראוי, ועל ידי זה נתפרדו זה מזה, וממילא לא נתנו להשפעת רבי עקיבא רבם לבא אל תכליתה, וכשהגיעו ימי הספירה, שבהם מתנוצצים האורות של ההכנה למתן תורה נסתכנו ומתו, כי מי שרואה אור הקדושה מתנוצץ ואינו מתאמץ לזכות בו ולהתעלות על ידו אלא דוחה ונשאר בקטנותו, בוודאי זה קטרוג גדול המביא את האדם לידי סכנה. (חלק ד עמוד קכד)

תלמידי ר’ עקיבא מתו, על שלא נהגו כבוד זה בזה. נכבד איש את רעהו ואת הדעות השונות, ונזכה לתקומה מחודשת.

מאמרים נוספים

אפיית מצות AI פסח שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
פסח

חמץ ומצה

קרא עוד »

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!