פורסם ב- כתיבת תגובה

מאה תקיעות בראש השנה

מאה תקיעות בראש השנה

שתף את הפוסט

אף על פי שכולנו מכירים את המסורת של תקיעת מאה תקיעות בראש השנה, או אפילו מאה ואחת לפי המסורת הספרדית, רק מעט מאוד מאיתנו מכירים את ההתפתחות המדויקת של ההלכה עד להגעתנו למספר זה. בשיעור זה אנסה לעקוב אחרי מקורות המסורת שלנו עד שהגענו למספר זה.

המלה שופר בכלל אינה מוזכרת בתורה בקשר לראש השנה. כל מה שכתוב בראש השנה הוא המלה ‘תרועה’. המקור הראשון לכך הוא בפרשת אמור:

 1. ויקרא פרק כג פסוקים כג – כה
  וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ: כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה’:

הפסוק השני שמדבר על תרועה בראש השנה הוא:
 2. במדבר פרק כט פסוק א
וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם

המלה שופר, כאמור, כלל אינה מוזכרת בהקשר זה. הקראים, לכן, בכלל לא תוקעים בשופר בראש השנה, אלא מתפללים בקול רם, ולכך הם קוראים ‘תרועה’, כמו הפסוק שאותו אנו מזכירים לפני תקיעת שופר:
 3. תהלים פרק מז פסוק ב
כָּל הָעַמִּים תִּקְעוּ כָף הָרִיעוּ לֵאלֹקִים בְּקוֹל רִנָּה

ואולם, חז”ל למדו בגזירה שוה שהתרועה המדוברת פה היא בשופר, שהרי ישנו פסוק אחר שבו מופיעה מלה זו:
 4. ויקרא פרק כה פסוקים ח – ט
וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְךָ יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה: וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם:

וכך לומדת הגמרא שיש לאחד את התקיעות של יום הכיפורים ביובל ושל ראש השנה:
 5. תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף לג,
בתנו רבנן: מנין שבשופר? – תלמוד לומר “והעברת שופר תרועה”. אין לי אלא ביובל, בראש השנה מנין? תלמוד לומר “בחדש השביעי”, שאין תלמוד לומר בחדש השביעי, ומה תלמוד לומר בחדש השביעי – שיהיו כל תרועות של חדש שביעי זה כזה. ומנין שפשוטה לפניה? – תלמוד לומר “והעברת שופר תרועה”. ומנין שפשוטה לאחריה – תלמוד לומר תעבירו שופר. ואין לי אלא ביובל, בראש השנה מנין? – תלמוד לומר “בחדש השביעי”, שאין תלמוד לומר בחדש השביעי, ומה תלמוד לומר בחדש השביעי שיהו כל תרועות החדש השביעי זה – כזה. ומנין לשלש של שלש שלש? – תלמוד לומר “והעברת שופר תרועה”, “שבתון זכרון תרועה”, “יום תרועה יהיה לכם”. ומנין ליתן את האמור של זה בזה ושל זה בזה? – תלמוד לומר ‘שביעי’ ‘שביעי’ לגזירה שוה. הא כיצד? שלש שהן תשע.

הגמרא מסבירה שאמנם יש פה לימוד כפול, כי ברגע שיש את ההיקש אין צורך לגזירה שוה, אבל כוונת התנא היא לומר שאפילו אם לא היתה הגזירה שוה, היינו יכולים ללמוד מההיקש. אבל עכשיו שיש גזירה שוה, אין צורך בהיקש.

למדנו, אם כן, שיש צורך בשלוש תרועות, שכל אחת מהן מוקפת בתקיעה לפניה ולאחריה. עד כאן הגענו לתשע תקיעות בלבד. אלא, שכאן מתעורר הספק המפורסם של ר’ אבהו:
 6. תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף לד עמוד א
אתקין רבי אבהו בקסרי: תקיעה, שלשה שברים, תרועה, תקיעה. – מה נפשך? אי ילולי יליל – לעביד תקיעה תרועה ותקיעה, ואי גנוחי גנח – לעביד תקיעה שלשה שברים ותקיעה! – מספקא ליה אי גנוחי גנח אי ילולי יליל. – מתקיף לה רב עוירא: ודלמא ילולי הוה, וקא מפסיק שלשה שברים בין תרועה לתקיעה! – דהדר עביד תקיעה תרועה ותקיעה. – מתקיף לה רבינא: ודלמא גנוחי הוה, וקא מפסקא תרועה בין שברים לתקיעה! – דהדר עביד תקיעה שברים תקיעה. – אלא רבי אבהו מאי אתקין? אי גנוחי גנח – הא עבדיה, אי ילולי יליל – הא עבדיה! – מספקא ליה דלמא גנח ויליל. – אי הכי, ליעבד נמי איפכא: תקיעה, תרועה, שלשה שברים ותקיעה, דלמא יליל וגנח! – סתמא דמילתא, כי מתרע באיניש מילתא – ברישא גנח והדר יליל.

שאלה גדולה שאלו הפרשנים, כיצד יתכן שר’ אבהו הסתפק בשאלה זו: האם הוא לא שמע את התקיעות בשנה שעברה? האם לא היתה מסורת משנים עברו עד משה רבנו? עונה על כך רב האי גאון שאין זה באמת ספק, אלא חילוק מנהגים בהתאם לצורת הבכי של כל מקום. שתי הדעות, לפי זה, מודות שאפשר לעשות כל אחת מהאפשרויות הללו, וההבדל הוא רק במנהג הבכי של אותו מקום. וכך מביא הרא”ש בשמו:
 7. רא”ש מסכת ראש השנה פרק ד סימן י
כתב רב האיי בתשובה. אל תחשבו כי נפלה בימי ר’ אבהו ספק בדבר זה שהרי משניות קדומות אחת אומרת שלש יבבות ואחת אומרת שלש שברים וקאמר אביי בהא פליגי. וכך היה הדבר מימים קדמונים מנהג לכל ישראל מהם עושים תרועה יבבות קלות. ומהם עושים יבבות כבדים שהן שברים. אלו ואלו יוצאין ידי חובתן כי שברים כבדים תרועה הן ויבבות קלות תרועה הן. והיה הדבר נראה כחלוקה אע”פ שאינה חלוקה. והן התנאים כמו שאמרנו למעלה הללו שונין שיעור תרועה כשלש יבבות והללו שונין שיעור תרועה כשלשה שברים. אלו משנתן כמנהגם ואלו משנתן כמנהגם. וקאמר אביי בהא פליגי ולאו פלוגתא היא שיהו מטעים אלו את אלו. אלא מר כי אתריה ומר כי אתריה. וחכמים של הללו מודים הם כי שברים תרועה הם וחכמים של הללו מודים כי יבבות תרועה הן. וכשבא ר’ אבהו ראה לתקן תקנה שיהו כל ישראל עושין מעשה אחד ולא יהא ביניהם דבר של הדיוטות נראה כחלוקה:

ואולם, בניגוד לדעת רב האי גאון, משמע שהרמב”ם מבין שזו באמת מחלוקת, ולכן יש לעשות תמיד תשר”ת תש”ת תר”ת מעיקר הדין:
 8. רמב”ם הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ג הלכה ב
תרועה זו האמורה בתורה נסתפק לנו בה ספק לפי אורך השנים ורוב הגליות ואין אנו יודעין היאך היא, אם היא היללה שמיללין הנשים בנהייתן בעת שמיבבין, או האנחה כדרך שיאנח האדם פעם אחר פעם כשידאג לבו מדבר גדול, או שניהם כאחד האנחה והיללה שדרכה לבא אחריה הן הנקראין תרועה, שכך דרך הדואג מתאנח תחלה ואחר כך מילל, לפיכך אנו עושין הכל.

בכל מקרה, הצלחנו כבר להגיע לידי שלושים תקיעות בגלל הספק הזה. הדרך למאה עדיין רחוקה… פתח לדברים אלה אפשר לראות בדברי הגמרא הבאים:
 9. תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף טז עמוד א
אמר רבי יצחק, למה תוקעין בראש השנה? – למה תוקעין? רחמנא אמר תקעו! – אלא: למה מריעין? – מריעין? רחמנא אמר זכרון תרועה! אלא: למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין, ותוקעין ומריעין כשהן עומדין? כדי לערבב השטן.

מהו הערבוב של השטן? מצינו כמה הסברים לעניין זה. ההסברים השונים תלויים בשאלה מה הוא השטן שאותו צריך לערבב. הגמרא אומרת כך:
 10. תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף טז עמוד א
אמר ריש לקיש: הוא שטן הוא יצר הרע הוא מלאך המות. הוא שטן, דכתיב: “ויצא השטן מאת פני ה'”; הוא יצר הרע, כתיב התם: “רק רע כל היום”, וכתיב הכא: “רק אליו אל תשלח ידך”. הוא מלאך המות, דכתיב: “אך את נפשו שמור”, אלמא בדידיה קיימא.

ע”פ שלושת ההסברים האלה הסבירו את דברי הגמרא על ערבוב השטן:

יש שהסבירו שהכוונה לשטן שמשטין עלינו כשאנחנו עושים מצוות. מכיון שהוא רואה שאנחנו תוקעים בשופר הרבה מעבר למה שאנחנו מחוייבים, הוא אינו יכול להשטין עלינו שאנחנו לא אוהבים לקיים את המצוה. כך מסביר רש”י:

כדי לערבב – שלא ישטין, כשישמע ישראל מחבבין את המצוות – מסתתמין דבריו.

לעומתו, יש שהסבירו שהכוונה ליצר הרע: שמיעת קול השופר מזכירה לנו את הצורך בתשובה, כפי שאומר הרמב”ם:

 11. רמב”ם הלכות תשובה פרק ג הלכה ד
אע”פ שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב, רמז יש בו. כלומר: עורו ישינים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם, אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל, הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה.

פירוש שלישי מובא בתוספות בשם הערוך, והוא גורס כי הכוונה למלאך המוות:
 12. תוספות ראש השנה טז, ב ד”ה כדי לערבב את השטן
כדי לערבב את השטן – פירש בערוך כדאיתא בירושלמי בלע המות לנצח וכתיב והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול כד שמע קל שיפורא זימנא חדא בהיל ולא בהיל. וכד שמע תניין אמר ודאי זהו שיפורא דיתקע בשופר גדול ומטא זימניה למתבלע ומתערבב ולית ליה פנאי למעבד קטגוריא.

יש לציין שבירושלמי שלפנינו ההסבר הזה איננו, וגם כל הראשונים שמצטטים את הערוך כותבים בשם הערוך שכתב בשם הירושלמי, ומשמע שגם לפניהם לא היה זאת בירושלמי.

ויש לשאול: אילו תקיעות נועדו לערבב את השטן? הראשונות או השניות? הטור כותב כך:

 13. טור אורח חיים סימן תקפה
אמר רבי יצחק: למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין וחוזרין ותוקעין ומריעין כשהן עומדין? כדי לערבב השטן. פירוש: למה תוקעין מיושב קודם מוסף וחוזרין ותוקעין על סדר ברכות? למה מקדימין לתקוע מיושב? כדי לערבב השטן פי’ כדי שיתערבב מיד בתקיעה ראשונה שלפני התפלה ולא יקטרג בשעת תפלה. ויש מפרשים שמכח תקיעה ראשונה מתערבב בשנייה

לפי ההסבר הזה, התקיעות הראשונות נועדו כדי שהשטן לא יקטרג עלינו בשעת התפילה. זהו כבר פירוש רביעי לשאלת ערבוב השטן – והכוונה, כמו בפירוש הראשון, לשטן המקטרג בעת עשיית מצוה, אלא שהמצוה שבה אנו חוששים מקטרוג אינה תקיעת שופר אלא תפילת מוסף. זו הסיבה שתוקעים קודם את התקיעות דמיושב, כי זה צריך להיות לפני התפילה. אך לפי ההסבר שהשטן הוא מלאך המוות שחושש מהיום הגדול יש לשאול מדוע מקדימים את התקיעות דמיושב שנועדו להבהיל את השטן, ולא עושים זאת אחרי התקיעות דמעומד? מסביר הר”ן כך:

 14. רבינו נסים, דף ג, א בדפי הרי”ף ד”ה למה תוקעין
ונראה לי שלכך הקדימו תקיעות שמיושב אע”פ שהיה ראוי להקדים אותם שעל סדר הברכות שהן עיקר, לפי שאילו היו מקדימין אותן אפשר שלא היו חוששים אח”כ לתקיעות שמיושב שאינן אלא לערבב את השטן בלבד, ולפיכך הקדימו תקיעות שמיושב שבידוע שלא יזלזלו באותן שעל סדר הברכות.

ואולם, ישנה שיטה אחרת מכל מה שאמרנו, והיא שיטתו של הרז”ה (ר’ זרחיה הלוי, חי לפני שמונה מאות שנה בספרד), שסובר שמה שאומרת הגמרא שתוקעין כשהן יושבים אינו עוסק כלל בתקיעות דמיושב, אלא במה שאנחנו קוראים תקיעות דמעומד, כי הציבור יכול לשבת, ומה שכתוב שתוקעין כשהם עומדים הכוונה כשהם עומדים לצאת מבית הכנסת:
 15. המאור הקטן, ראש השנה דף יב, א בדפי הרי”ף
יש שמדקדקין בשמועה זו על הסדר שאנו נוהגין היום מה הן התקיעות שהן לערבב את השטן אם אותן שתוקעין מעומד הלא הם על סדר ברכות התפילה והן נראין כשל תורה… ואם אותם שתוקעין מיושב הם לערבב את השטן, היאך מתחילין בהן ומברכין עליהן? ונראה לן פירוש שמועה זו… התקיעות שתקעו כשהן יושבין – אלו התקיעות שתוקעין בסדר ברכות בתפילת שליח ציבור. ואע”פ שהן מעומד לשליח ציבור, אינן לשאר העם אלא מיושב. ותקיעה שמעומד היתה מנהג בידם שהיו תוקעין אותה כשהיו יוצאין מבית הכנסת.

סיכום ביניים:

המינימום שצריך לשמוע כדי לצאת ידי חובה מהספק של ר’ אבהו הוא שלושים תקיעות. אותם יש לשמוע על סדר הברכות של תפילת מוסף.

השלושים שתוקעים לפני מוסף עם הברכות – יש שאמרו שהם כדי לערבב את השטן, ויש שאמרו שהם כדי שמי שצריך ללכת הביתה יצא ידי חובה.

מי שתוקע בתפילת לחש, יכול כבר להגיע לתשעים תקיעות. האשכנזים שלא נוהגים לתקוע בתפילת לחש (כנראה בגלל שזה גורם לבלבול כי לא כולם מסיימים את הברכות באותו זמן), דוחים את אותן שלושים תקיעות לאחרי התפילה. כך הגענו כבר לתשעים תקיעות. ומכאן ועד למאה תקיעות הדרך לא רחוקה.

הערוך (ר’ נתן בן ר’ יחיאל מרומא, חי בתקופת הגאונים לפני כתשע מאות שנה וכתב מילון תלמודי קדום שמצוטט הרבה בראשונים) כותב שאנו נוהגים לתקוע מאה תקיעות כנגד מאה הפעיות של אם סיסרא:
 16. ספר הערוך, ערך ערב (א)
ומכאן אנו למדים דבעינן שלושים בעמידה כמו שלושים בישיבה. והני דמחמרי ועבדי שלושים כדיתבי ושלושים בלחש ושלושים על הסדר כנגד מאה פעיות דפעתא אימיה דסיסרא, ואלו ועשרה אינון כשגומרים כל התפילה קל תקועייא דיחודאה מתבעי למהוי עשרה תשר”ת תש”ת תר”ת והן מאה.  ( ראה עוד במאמר מאה יבבות ומאה קולות בראש השנה ) 

יש לציין שהערוך מעיד שלא היה זה המנהג של כולם אלא של המחמירים בלבד.

גם בשיבולי הלקט (ר’ צדקיה ב”ר אברהם הרופא, חי לפני שמונה מאות שנה באיטליה) הוא העיד שהמנהג לא היה לתקוע מאה תקיעות, ועל סדר הברכות לא תקעו את כל התשר”ת תש”ת תר”ת, שהרי כפי שראינו רב האי גאון כותב שלא היתה זו באמת מחלוקת:

 17. ספר שבולי הלקט סדר ראש השנה סימן שא
ורבינו תם זצ”ל הנהיג לתקוע קשר”ק למלכיות קשר”ק לזכרונות קשר”ק לשופרות כי מתוך ההלכה נראה שצריך לתקוע בכל אחת מאלו השלש ברכות קשר”ק קש”ק קר”ק ואתקיעה דברכות קיימא לן תקנת ר’ אבהו כי לפי המנהג מה מועיל כשתוקעין קש”ק לזכרונות קר”ק לשופרות הלא ממה נפשך אחת מהן אינה כלום דאי גנוחי גנח קר”ק אינה כלום ואי ילולי יליל קש”ק אינה כלום ואי גנח ויליל שניהם אינם כלום אבל כשתוקעין בכל פעם קשר”ק אז יוצאין ידי חובתן ולא מקרי עיכוב בהכי דשמע תשע תקיעות בתשע שעות ביום יצא. ולולא שלא רצה לשנות את המנהג כי אם בדבר מועט היה מצריך בכל פעם קשר”ק קש”ק קר”ק וגם רבינו ישעיה זצ”ל כתב מה שתוקעין קשר”ק למלכיות קש”ק לזכרונות קר”ק לשופרות כמה נראה לי מנהג זה רע שכשאתה תוקע למלכיות קשר”ק כאילו לא עשית כלום וכן קש”ק לזכרונות וכן קר”ק לשופרות ויותר טוב שלא לעשותן כלל אלא כיון [שאנו] עושין אותו כדי לשומען על סדר הברכות הנכון הוא לעשות קשר”ק קש”ק קר”ק למלכיות וכן לזכרונות וכן לשופרות ואם מפני טורח הצבור כל הקרובה שאנו אומרין אין חוששין לטורח צבור ובשעה קלה של התקיעות חוששין…

היום כולנו נוהגים לשמוע מאה תקיעות כנגד מאה הפעיות של אם סיסרא. מה הקשר?

ראשית, הקשר הוא אטימולוגי. את המלים ‘יום תרועה יהיה לכם’ מתרגם אונקלוס:
 18. אונקלוס במדבר פרק כט פסוק אובירחא שביעאה בחד לירחא מערע קדיש יהי לכון כל עבידת פולחן לא תעבדון יום יבבא יהי לכון

מכיון ש’יום תרועה’ מתורגם ל’יום יבבה’, חיפשו חז”ל מהיכן מוכרת המלה ‘יבבה’. והנה, בכל התנ”ך השורש יבבה מופיע רק פעם אחת:
 19. שופטים פרק ה פסוקים כח – ל
בְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא בְּעַד הָאֶשְׁנָב מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ לָבוֹא מַדּוּעַ אֶחֱרוּ פַּעֲמֵי מַרְכְּבוֹתָיו: חַכְמוֹת שָׂרוֹתֶיהָ תַּעֲנֶינָּה אַף הִיא תָּשִׁיב אֲמָרֶיהָ לָהּ:הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל רַחַם רַחֲמָתַיִם לְרֹאשׁ גֶּבֶר שְׁלַל צְבָעִים לְסִיסְרָא שְׁלַל צְבָעִים רִקְמָה צֶבַע רִקְמָתַיִם לְצַוְּארֵי שָׁלָל:

המפרשים מסבירים ששני הפסוקים הראשונים המצוטטים פה, יש בהם בדיוק מאה אותיות. זהו המקור לכך שאם סיסרא בכתה מאה בכיות, וכנגדם אנו תוקעים מאה תקיעות. ואמנם, מי שיבדוק אותי יגלה שבעצם יש כאן מאה ואחת אותיות! יש הטוענים שבגרסאות שונות של התנ”ך המלה ‘תענינה’ כתובה בלי יו”ד.
אך הרב אליהו כי טוב הסביר שבאמת יש כאן מאה ואחת אותיות, והיא באמת בכתה מאה ואחת בכיות, אבל אחת מכל הבכיות הללו היתה בכיה אמיתית, וכל השאר היו בכיות של אכזריות:
 20. ספר התודעה כרך א עמוד יח : 
ומה ענין מאה קולות של שופר לפעיית אֵם סיסרא? ולמה לא העמידו את המנין על מאה ואחת כמנין פעיותיה של זו?
אלא, שקול השופר בא לעורר רחמים על זרעו של יצחק שנעקד כאיל על גבי המזבח, וכל הפעיות שפעתה אם סיסרא פעיות של אכזריות היו, אכזריות אשר לא מצינו כמותה בכל העולם.
האֵם, בשעה שהיא מיבבת על צער בנה, הלא תדע רחם על אמהות אחרות כמותה שבוכות על מות בניהן. אבל היא, אֵם סיסרא, אינה כן, אלא כל תנחומיה “הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל רַחַם רַחֲמָתַיִם לְרֹאשׁ גֶּבֶר”. סיסרא בנה עוסק כעת בריטוש שבויים מישראל ובניפוץ עוללים, וזאת נחמתה, ובכך היא מפיגה את צערה. יש לך אכזריות גדולה מזו? יבואו מאה קולות השופר של רחמים ויבטלו אותן הפעיות שכולן של אכזריות היו, חוץ מאחת מהן – זה צער האֵם על בנה שיש בו גם ממידת הרחמים אפילו אצל אכזרים. פעיה אחת זו של רחמים אין קול השופר בא לבטל.

הסבר אחר שמקשר בין אֵם סיסרא לשופר הוא שאברהם לא נרתע מלעקוד את יצחק למרות שידע את הצער הגדול שזה יגרום לשרה, כפי שאכן קרה, שהרי ע”פ המדרש מרוב צער מתה שרה. ובכדי להמחיש את גודל הכאב שיש לאם על מות בנה מדגימים זאת באם סיסרא. ואת כל הפעיות האלה כבש אברהם כדי לעשות את רצון הקב”ה, ובזכות זה אנחנו מבקשים ביום הדין שהקב”ה יסלח לכל חטאותינו.

יש לציין שהספרדים נוהגים לתקוע עוד תרועה גדולה בסוף התפילה.
מקורה של התרועה הזו הוא בפירושו של הרז”ה בעניין עירבוב השטן, וכן בהשלמת התקיעות למספר מאה ואחת כגימטריא של המלאך מיכאל שמעלה את תפילותינו לקב”ה.

מאמרים נוספים

אהבת חינם, חסד, אהבה לזולת, אחווה, אהבה ללא תנאי, מצוות אהבה, עזרה הדדית, אהבת האדם, נתינה, סובלנות, צדקה, אמפתיה, אכפתיות, חברות, כבוד הדדי, תמיכה רגשית, אהבה בין אנשים, אהבה אוניברסלית, פיוס, אחדות, Unconditional love, Kindness, Altruism, Brotherhood, Selfless love, Love thy neighbor, Mutual aid, Human compassion, Generosity, Tolerance, Charity, Empathy, Caring, Friendship, Mutual respect, Emotional support, Love among people, Universal love, Reconciliation, Unity, קמעונאים, סיטונאים, שופרות, ייצור, מפעל, שיווק, תשמישי קדושה, יודאיקה, תפילה, תיק לשופר, מעמד לשופר, מנטרל ריח, עבודת יד, עץ זית, עיצוב, אומנות, סדנאות, יהודי, מתנה, עיצוב יהודי, בית, עמותות, תרומות, תפילת שחרית, תפילת ערבית, תפילת ראש השנה, תפילת יום כיפור, חגים, מזוזה, תפילין, ספרי תורה, מגילת אסתר, חנוכייה,חנוכיה, כיפה, סדר פסח, ראש השנה, סוכה, לולב, עצי תמר, פסח, שבועות, סוכות, ימים נוראים, ברית מילה, בר מצווה, בת מצווה, חתונה, מתנות לתורמים, מתנות לקהל, תפילות, חגיגות, אמונה, קידוש, הבדלה, מנורה, כוס כיסוי, קידושין, הצלת נפשות, קריאת התורה, מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for
אקטואליה ביהדות

אהבת חינם

קרא עוד »

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

פורסם ב- כתיבת תגובה

מאה יבבות ומאה תקיעות בראש השנה

מאה יבבות ומאה תקיעות בראש השנה

שתף את הפוסט

בראש השנה נהוג לתקוע בשופר, כמאה תקיעות.
מנהג זה מכוון לסיפור בספר שופטים ה, שירת דבורה, בו אם סיסרא מייבבת על בנה שבושש לבוא משדה הקרב.
על משמעות ה”תרועה” שבתקיעות השופר מספרת הגמרא במסכת ראש השנה ( דף לד : )מאם סיסרא: ”שיעור תרועה כג’ יבבות : והתניא שיעור תרועה כשלשה שברים. אמר אביי בהא ודאי פליגי דכתיב: יום תרועה יהיה לכם ומתרגמינן יום יבבא יהא לכון וכתיב באימיה דסיסרא: בעד החלון נשקפה ותייבב אם סיסרא. מר סבר גנוחי גנח ומר סבר ילולי יליל.”
זאת אומרת שכנגד מאה יבבות שיבבה אם סיסרא אנו תוקעים גם מאה תקיעות שופר, ויש להבין מה ההקבלה הרעיונית בין יבבותיה של אם סיסרא לתקיעות שופר בראש השנה?
בספר המאור שבתורה מביא הסבר ששמע מהגרמ”מ אפשטיין זצ”ל חז”ל אומרים ( יומא לה: ) “הלל מחייב עניים” כשיבוא לעוה”ב עני מרוד, וישאלו אותו למה לא למדת, הוא יגיד במצבי הכלכלי, יכולתי להחזיק ספר ביד, הייתי טרוד יום וליל למחייתי, יאמרו לו: היה עני גדול ממך ושמו הלל, והוא למד בכל התנאים.

 

תמונת הרב משה מרדכי אפשטיין (7 במרץ 1866, כ' באדר ה'תרכ"ו – 28 בנובמבר 1933, י' בכסלו ה'תרצ"ד) היה ראש ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה ובחברון, חבר מועצת גדולי התורה וממקימי העיר חדרה.
תמונת הרב משה מרדכי אפשטיין (7 במרץ 1866, כ’ באדר ה’תרכ”ו – 28 בנובמבר 1933, י’ בכסלו ה’תרצ”ד) היה ראש ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה ובחברון, חבר מועצת גדולי התורה וממקימי העיר חדרה.

ת”ר עני ועשיר ורשע באין לדין לעני אומרים לו מפני מה לא עסקת בתורה אם אומר עני הייתי וטרוד במזונותי אומרים לו כלום עני היית יותר מהלל אמרו עליו על הלל הזקן שבכל יום ויום היה עושה ומשתכר בטרפעיק חציו היה נותן לשומר בית המדרש וחציו לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו פעם אחת לא מצא להשתכר ולא הניחו שומר בית המדרש להכנס עלה ונתלה וישב על פי ארובה כדי שישמע דברי אלהים חיים מפי שמעיה ואבטליון אמרו אותו היום ערב שבת היה ותקופת טבת היתה וירד עליו שלג מן השמים כשעלה עמוד השחר אמר לו שמעיה לאבטליון אבטליון אחי בכל יום הבית מאיר והיום אפל שמא יום המעונן הוא הציצו עיניהן וראו דמות אדם בארובה עלו ומצאו עליו רום שלש אמות שלג פרקוהו והרחיצוהו וסיכוהו והושיבוהו כנגד המדורה אמרו ראוי זה לחלל עליו את השבת עשיר אומרים לו מפני מה לא עסקת בתורה אם אומר עשיר הייתי וטרוד הייתי בנכסי אומרים לו כלום עשיר היית יותר מרבי אלעזר אמרו עליו על רבי אלעזר בן חרסום שהניח לו אביו אלף עיירות ביבשה וכנגדן אלף ספינות בים ובכל יום ויום נוטל נאד של קמח על כתיפו ומהלך מעיר לעיר וממדינה למדינה ללמוד תורה פעם אחת מצאוהו עבדיו ועשו בו אנגריא אמר להן בבקשה מכם הניחוני ואלך ללמוד תורה אמרו לו חיי רבי אלעזר בן חרסום שאין מניחין אותך ומימיו לא הלך וראה אותן אלא יושב ועוסק בתורה כל היום וכל הלילה רשע אומרים לו מפני מה לא עסקת בתורה אם אמר נאה הייתי וטרוד ביצרי (היה) אומרים לו כלום נאה היית מיוסף אמרו עליו על יוסף הצדיק בכל יום ויום היתה אשת פוטיפר משדלתו בדברים בגדים שלבשה לו שחרית לא לבשה לו ערבית בגדים שלבשה לו ערבית לא לבשה לו שחרית אמרה לו השמע לי אמר לה לאו אמרה לו הריני חובשתך בבית האסורין אמר לה (תהלים קמו, ז) ה’ מתיר אסורים הריני כופפת קומתך (תהלים קמו, ח) ה’ זוקף כפופים הריני מסמא את עיניך (תהלים קמו, ח) ה’ פוקח עורים נתנה לו אלף ככרי כסף לשמוע אליה לשכב אצלה להיות עמה ולא רצה לשמוע אליה לשכב אצלה בעוה”ז להיות עמה לעוה”ב נמצא הלל מחייב את העניים רבי אלעזר בן חרסום מחייב את העשירים יוסף מחייב את הרשעים:
–מסכת יומא לה :

תמונת הרב משה מרדכי אפשטיין (7 במרץ 1866, כ’ באדר ה’תרכ”ו – 28 בנובמבר 1933, י’ בכסלו ה’תרצ”ד) היה ראש ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה ובחברון, חבר מועצת גדולי התורה וממקימי העיר חדרה.

 

 

ושוב אמירה זו צריכה הבנה, איך הלל מחייב את העניים, הלל אדם גדול כמוהו בוודאי שילמד, אולם מה רוצים ממנו מאדם פשוט ועני שאין לו ערך, כיצד ניתן להקביל ולהשליך דרך חיים של הלל היחיד והמיוחד, על חובותיו של אדם פשוט?

אנו רואים מכאן, אבן דרך חינוכית עמוקה מאוד, גם מחייבת וגם בעלת השראה עצומה, אין אישים חריגים אם זה קורה במין האדם, זה מראה שכל אחד יכול לעשות זאת, צריך רק לרצות.
וכעת בעניין שלנו, ולשאלתנו הראשונה, על ההקבלה בין מאה יבבות אם סיסרא למאה תקיעות השופר, כשאנו מגיעים ליום ראש השנה, כל אחד אומר בליבו אני מקיים המצוות לומד תורה מעט ומתפלל מעט אני בנאדם טוב בסך הכל, שנה שעברה עבר גם השנה יעבור, איכשהו מתברך בליבו ואומר שלום יהיה לו בשרירות ליבו הולך.
והנה במקרה של אם סיסרא למרות היותו מצביא גדול אמו מבינה שהוא מאחר מעט לחזור הביתה, והיא נכנסת לחרדה עמוקה עד כדי מאה יבבות, היא לא מתנחמת באפשרויות שונות שהוא מנצח במלחמה וחוגג את ניצחונה, או מחלק את השלל כפי שאכן ענו לעומתה, בלב של אמא יש ספק אחד ממאה גם לא מרגיע אותה, וכדי שלא תהיה על כל אחד מאיתנו תביעה, על רמת החרדה והרגישות לעתיד שלנו ביום הדין, תיקנו מאה תקיעות שופר, להתעורר על כל ספק, ואפילו אם נראה לאדם שהוא לא אמור להיות בו ע”כ.


מענין להביא כאן את דברי רבי נחמן מברסלב:

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר
הָעוֹלָם סוֹבְרִים שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁאֲנִי נֶכֶד הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
מֵחֲמַת זֶה זָכִיתִי לְמַדְרֵגָתִי
לא כֵן הוּא
רַק עִם דָּבָר אֶחָד הִצְלַחְתִּי
וְעַל יְדֵי זֶה זָכִיתִי לַעֲלוֹת לְמַה שֶּׁזָּכִיתִי
וְאָמַר בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: מִיט אֵיין זַאךְ אִיז מִיר גִּירָאטִין ( תרגום: “בדבר אחד אני גיבור” – כלומר אין בי זכות טבעית בגלל ייחוסי אלא מידה אחת בזכותה גברתי על שאר נטיותיי המולדות הלא טובות)

–שיחות הר”ן – אות קסו

 

מאמרים נוספים

אהבת חינם, חסד, אהבה לזולת, אחווה, אהבה ללא תנאי, מצוות אהבה, עזרה הדדית, אהבת האדם, נתינה, סובלנות, צדקה, אמפתיה, אכפתיות, חברות, כבוד הדדי, תמיכה רגשית, אהבה בין אנשים, אהבה אוניברסלית, פיוס, אחדות, Unconditional love, Kindness, Altruism, Brotherhood, Selfless love, Love thy neighbor, Mutual aid, Human compassion, Generosity, Tolerance, Charity, Empathy, Caring, Friendship, Mutual respect, Emotional support, Love among people, Universal love, Reconciliation, Unity, קמעונאים, סיטונאים, שופרות, ייצור, מפעל, שיווק, תשמישי קדושה, יודאיקה, תפילה, תיק לשופר, מעמד לשופר, מנטרל ריח, עבודת יד, עץ זית, עיצוב, אומנות, סדנאות, יהודי, מתנה, עיצוב יהודי, בית, עמותות, תרומות, תפילת שחרית, תפילת ערבית, תפילת ראש השנה, תפילת יום כיפור, חגים, מזוזה, תפילין, ספרי תורה, מגילת אסתר, חנוכייה,חנוכיה, כיפה, סדר פסח, ראש השנה, סוכה, לולב, עצי תמר, פסח, שבועות, סוכות, ימים נוראים, ברית מילה, בר מצווה, בת מצווה, חתונה, מתנות לתורמים, מתנות לקהל, תפילות, חגיגות, אמונה, קידוש, הבדלה, מנורה, כוס כיסוי, קידושין, הצלת נפשות, קריאת התורה, מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for
אקטואליה ביהדות

אהבת חינם

קרא עוד »

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

אז למה אתם מחכים כנסו לחנות ותבחרו את מה שתמיד רציתם?

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד, שופר ירושלים, Shofar, Shofars, Judaica, Religious Services, Kudu Shofars, Shofar Pouch, Shofar Stand, Ram Shofar, Code Shofar, Moroccan Shofar, Yemenite Shofar, Babylonian Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Unprocessed Shofar, Jerusalem Shofar.
פורסם ב- כתיבת תגובה

שני שופרות

חומר גלם, שופר קרן איל ענק, שופרות, שופר, שופר בבני ברק, שופרות בבני ברק, שופרות מהדרין יודאיקה , שופרות מהודרים, שופר מרוקאי, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופר בהכשר הבד''ץ, שופרות לאירועים. שופר, שופרות, shofar , kudu shofar shofars יודאיקה, מפעל שופרות, בית מלאכה שופרות, מכירת שופרות, חנות שופרות שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד, שופר ירושלים, Shofar, Shofars, Judaica, Religious Services, Kudu Shofars, Shofar Pouch, Shofar Stand, Ram Shofar, Code Shofar, Moroccan Shofar, Yemenite Shofar, Babylonian Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Unprocessed Shofar, Jerusalem Shofar. שופר, שופרות, shofar , kudu shofar shofars יודאיקה, מפעל שופרות, בית מלאכה שופרות, מכירת שופרות, חנות שופרות קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר לא מעובד, אתר שופר תמונות של שופרות קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר לא מעובד, אתר שופר תמונות של שופרות
חומר גלם, שופר קרן איל ענק, שופרות, שופר, שופר בבני ברק, שופרות בבני ברק, שופרות מהדרין יודאיקה , שופרות מהודרים, שופר מרוקאי, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופר בהכשר הבד''ץ, שופרות לאירועים. שופר, שופרות, shofar , kudu shofar shofars יודאיקה, מפעל שופרות, בית מלאכה שופרות, מכירת שופרות, חנות שופרות שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד, שופר ירושלים, Shofar, Shofars, Judaica, Religious Services, Kudu Shofars, Shofar Pouch, Shofar Stand, Ram Shofar, Code Shofar, Moroccan Shofar, Yemenite Shofar, Babylonian Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Unprocessed Shofar, Jerusalem Shofar. שופר, שופרות, shofar , kudu shofar shofars יודאיקה, מפעל שופרות, בית מלאכה שופרות, מכירת שופרות, חנות שופרות קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר לא מעובד, אתר שופר תמונות של שופרות קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר לא מעובד, אתר שופר תמונות של שופרות
השופר באקטואליה היהודית

שתף את הפוסט

הרב דב בערל וויין אתר הישיבה 


אחד ההיבטים המרכזיים של ראש-השנה, כידוע לכולם, הוא התקיעה בשופר. טקס זה הוא המצווה המרכזית בתפילות יום ראש-השנה, וגם בתורה ראש-השנה נקרא “יום תרועה”.

גם בתפילות החג, אחד משלושת המרכיבים העיקריים בתפילת מוסף מעורר היראה הוא “שופרות”, פסוקי התנ”ך שמדברים על קול השופר. התקיעה בשופר בראש-השנה, כמו כל פולחן יהודי אחר, נועדה לעורר את הזיכרון הקיבוצי שלנו ולדחוף את נשמתנו לקשר קרוב יותר עם הנצח ועם הבורא.
קול השופר שאנחנו שומעים בבתי הכנסת שלנו בראש-השנה לא נועד להיות מקרה בודד או קול יחיד. התכלית האמיתית והגדולה שלו היא להזכיר לנו את שני השופרות הגדולות שיכולים להיחשב לעמודי התווך במחשבה, באמונה ובהיסטוריה היהודית. שני השופרות האלה מתוארים בתנ”ך כקול שופר הגדול שנשמע בהר סיני – קול השופר שהלך והתחזק, בניגוד לקול שמפיק אדם מהשופר שבסופו של דבר חייב להיחלש ולדעוך. השופר השני הוא שופר הגאולה של עם ישראל, שופרו של משיח, אם תרצו, שמסמל את בואה של אחרית הימים. קול השופר שנשמע בראש-השנה בא להשלים את הקולות של שני השופרות האלה מהעבר ומהעתיד היהודי, קול השופר בהר סיני וקול שופר הגאולה.

השופר בהר סיני הוא קול מתן התורה לעם ישראל. קולו של השופר הזה נשמע עד היום. למעשה, קולו הולך וחזק לאורך ההיסטוריה היהודית. הקול הזה הולך ומתגבר ככל שהזמן חולף.
אין בהיסטוריה האנושית תיעוד מכל סוג שהוא ללימוד שמשתווה ללימוד התורה ופירושיה על ידי העם היהודי בכל הדורות.
אחד הדברים העצובים ביותר במכלול החוויה היהודית בחברה היום הוא הבורות התהומית בנושא התורה וחשיבותה בסיפור הקיום וההישגים של העם היהודי.
רוב החברה היהודית משתיק את קול השופר, חוץ ממגזר מסוים שממשיך להתעקש שהתורה צריכה להיות מרכיב מרכזי בחינוך ובחיים של העם היהודי. בלי קול השופר מהר סיני שמהדהד תמיד בעולם היהודי נגזר עלינו אבדון. ההתבוללות היום לא מתרחשת מתוך כוונה רעה או מתוך אידיאולוגיה – האפיקורסים של פעם נעלמו מזמן מהזירה היהודית לאחר שערקו וזנחו את המסורת היהודית ואת מצוותיה – אלא כתוצר לוואי של הבורות בכל מה שהוא יהודי.
ערכים לא-יהודיים הפכו לדת היהודית החדשה שמעוטרת בסיסמאות מפוארות כמו “תיקון עולם”. אך אם קול השופר בהר סיני לא נשמע, אז כל החידושים, גם אם הם נראים טובים, יגיעו במהרה לפח של ההיסטוריה היהודית כמו עוד רעיונות “טובים ומתקדמים” רבים שעלו בעבר.
אין ספק שמאמץ מודע לשמוע את קול השופר בסיני הוא משימה שצריכה לקבל מקום גבוה ברשימת הכוונות שלנו לקראת השנה החדשה שבאה עלינו לטובה. שופר הגאולה נשמע בתחילה בקול חלש.
צריך להתאמץ כדי לשמוע אותו, אך גם הוא הולך ומתחזק בסופו של דבר לקול גדול. ארץ-ישראל ומדינת ישראל מוסיפות לצמוח ולשגשג, במובנים רבים, למרות המכשולים הצבאיים, הפוליטיים, והכלכליים.
יש בהן פוטנציאל להישגים גדולים לעם היהודי ולעולם כולו. כפי שיש מכחישי תורה ומעמד הר סיני, יש מכחישי עם ישראל וגאולה. גם קול השופר הזה איננו נשמע בחלקים גדולים של החברה היהודית.היום, בחוגים יהודיים רבים, נחשב אופנתי לתמוך באויביה של ישראל בכסף ובתשומת לב תקשורתית.
קבוצות מסוימות של יהודים שומעות את שירת הסירנה של הגלות ושל חברות לא-יהודיות, אך נשארות חירשות לקול שופר הגאולה. בשיא הצביעות הן פועלות נגד מדינת ישראל ונגד ערכים יהודים, אך טוענות בצדקנות שכל מה שהן עושות נעשה בעצם לטובת העם היהודי ומדינת ישראל.
אדם זקוק לראש צלול ולאוזניים טובות כדי לשמוע את שני השופרות בחיים היהודיים. אפשר לשמוע אותם בראש-השנה, אם רק מאזינים בתשומת לב לקול השופר של החג ומפנימים את משמעותו בלב ובנפש.

 

מאמרים נוספים

אהבת חינם, חסד, אהבה לזולת, אחווה, אהבה ללא תנאי, מצוות אהבה, עזרה הדדית, אהבת האדם, נתינה, סובלנות, צדקה, אמפתיה, אכפתיות, חברות, כבוד הדדי, תמיכה רגשית, אהבה בין אנשים, אהבה אוניברסלית, פיוס, אחדות, Unconditional love, Kindness, Altruism, Brotherhood, Selfless love, Love thy neighbor, Mutual aid, Human compassion, Generosity, Tolerance, Charity, Empathy, Caring, Friendship, Mutual respect, Emotional support, Love among people, Universal love, Reconciliation, Unity, קמעונאים, סיטונאים, שופרות, ייצור, מפעל, שיווק, תשמישי קדושה, יודאיקה, תפילה, תיק לשופר, מעמד לשופר, מנטרל ריח, עבודת יד, עץ זית, עיצוב, אומנות, סדנאות, יהודי, מתנה, עיצוב יהודי, בית, עמותות, תרומות, תפילת שחרית, תפילת ערבית, תפילת ראש השנה, תפילת יום כיפור, חגים, מזוזה, תפילין, ספרי תורה, מגילת אסתר, חנוכייה,חנוכיה, כיפה, סדר פסח, ראש השנה, סוכה, לולב, עצי תמר, פסח, שבועות, סוכות, ימים נוראים, ברית מילה, בר מצווה, בת מצווה, חתונה, מתנות לתורמים, מתנות לקהל, תפילות, חגיגות, אמונה, קידוש, הבדלה, מנורה, כוס כיסוי, קידושין, הצלת נפשות, קריאת התורה, מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for
אקטואליה ביהדות

אהבת חינם

קרא עוד »

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

אז למה אתם מחכים כנסו לחנות ותבחרו את מה שתמיד רציתם?

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות רמת הגולן ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...
פורסם ב- כתיבת תגובה

התקיעה בשופר, כהכתרת המלך

שופרות מהדרין יודאיקה שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד, שופר ירושלים, Shofar, Shofars, Judaica, Religious Services, Kudu Shofars, Shofar Pouch, Shofar Stand, Ram Shofar, Code Shofar, Moroccan Shofar, Yemenite Shofar, Babylonian Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Unprocessed Shofar, Jerusalem Shofar. certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה אשרי העם זהב דמוי עור נרתיק שופר שופרות מהדרין יודאיקה שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד, שופר ירושלים, Shofar, Shofars, Judaica, Religious Services, Kudu Shofars, Shofar Pouch, Shofar Stand, Ram Shofar, Code Shofar, Moroccan Shofar, Yemenite Shofar, Babylonian Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Unprocessed Shofar, Jerusalem Shofar. certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה SALE
שופרות מהדרין יודאיקה שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד, שופר ירושלים, Shofar, Shofars, Judaica, Religious Services, Kudu Shofars, Shofar Pouch, Shofar Stand, Ram Shofar, Code Shofar, Moroccan Shofar, Yemenite Shofar, Babylonian Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Unprocessed Shofar, Jerusalem Shofar. certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה אשרי העם זהב דמוי עור נרתיק שופר שופרות מהדרין יודאיקה שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד, שופר ירושלים, Shofar, Shofars, Judaica, Religious Services, Kudu Shofars, Shofar Pouch, Shofar Stand, Ram Shofar, Code Shofar, Moroccan Shofar, Yemenite Shofar, Babylonian Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Unprocessed Shofar, Jerusalem Shofar. certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה SALE

שתף את הפוסט

עשרה טעמים מנה רב סעדיה גאון ז”ל בתקיעת השופר: השופר הוא כהתרעה ואזעקה, ” וכן היו עושים המלכים מזהירים את העולם תחיל בגזרותם, וכל העובר על האזהרה – אין שומעין לו טענה”. וטעם נוסף: ” כשנשמע תקיעת שופר נירא ונחרד ונשבר עצמנו לפני הבורא כי כך הוא טבע השופר, מרעיד ומחריד, כמו שנאמר ( עמוס ג’ ו’ ) ” אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו ” אבל הטעם הראשון הוא, ” מפני שהיום – תחילת הבריאה, שבו ברא הקב”ה העולם, ומלך עליו. וכך עושים המלכים שתוקעים לפניהם בחצוצרות ובקרנות, להודיע ולהשמיע בכל מקום תחילת מלכותו. וכן אנו ממליכין עלינו את הבורא יתברך ביום זה, וכן אומר דוד: ” בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה’ ” .

ובהישמע קול השור המרעיד והמרטיט, וכל העם חרד ורעד, היה הגאון רבי חיים מוולזין זצ”ל שמח שמחה גדולה ורועד בגילה. וכי קלה בעינך – אמר – ממליכים את הקב”ה על כל העולם! הוא דחק את חרדת הדין והמשפט שלו, מפני השתתפותו בשמחת מלכו ואלוקיו!

ציונו הקדוש של רבי חיים מוולז’ין  (צילום: ויקפידיה, חיים 7)

והיה המגיד מדובנא זצ”ל ממשיל על כך משל, למה הדבר דומה, לעני מרוד שהיה לו אח במרחקים, לימים באו ובישרוהו ששמש ההצלחה זרחה לאחיו, והוא עשיר מופלג, נעלה ומרומם. שמח העני שמחה רבה, מחא כפיים ויצא במחול. שאלוהו: “לשמחה מה זו עושה האם קבלת ממנו פרוטה אחת? אולי לכשתבוא לפני יטרוק בפניך את דלתו, ויתנכר אליך?” ענה להם: ” אם יתן ואם לא, עתה שמח אני שאחי התעשר, ואינו עני כמותי. עתה שמח אני בשמחתו! אם יעזרני ה’ ואבוא אליו והוא יעזרני ויחלצני ממצוקתי, כי אז אשמח כפליים…”
ובכך הסביר את מאמר הכתוב: ( תהילים כא, ב) : ” ה’ בעזך ישמח מלך, ובישועתך מה יגל מאד“. ראשית לכל נשמח בעוזו של הקב”ה, שיש לו אב ופטרון גדול כזה, גדול אדוננו ורב כח. וכאשר יושיענו – נגיל בכפליים. ( הקדמת הכוכב מיעקב ) .

מאמרים נוספים

אהבת חינם, חסד, אהבה לזולת, אחווה, אהבה ללא תנאי, מצוות אהבה, עזרה הדדית, אהבת האדם, נתינה, סובלנות, צדקה, אמפתיה, אכפתיות, חברות, כבוד הדדי, תמיכה רגשית, אהבה בין אנשים, אהבה אוניברסלית, פיוס, אחדות, Unconditional love, Kindness, Altruism, Brotherhood, Selfless love, Love thy neighbor, Mutual aid, Human compassion, Generosity, Tolerance, Charity, Empathy, Caring, Friendship, Mutual respect, Emotional support, Love among people, Universal love, Reconciliation, Unity, קמעונאים, סיטונאים, שופרות, ייצור, מפעל, שיווק, תשמישי קדושה, יודאיקה, תפילה, תיק לשופר, מעמד לשופר, מנטרל ריח, עבודת יד, עץ זית, עיצוב, אומנות, סדנאות, יהודי, מתנה, עיצוב יהודי, בית, עמותות, תרומות, תפילת שחרית, תפילת ערבית, תפילת ראש השנה, תפילת יום כיפור, חגים, מזוזה, תפילין, ספרי תורה, מגילת אסתר, חנוכייה,חנוכיה, כיפה, סדר פסח, ראש השנה, סוכה, לולב, עצי תמר, פסח, שבועות, סוכות, ימים נוראים, ברית מילה, בר מצווה, בת מצווה, חתונה, מתנות לתורמים, מתנות לקהל, תפילות, חגיגות, אמונה, קידוש, הבדלה, מנורה, כוס כיסוי, קידושין, הצלת נפשות, קריאת התורה, מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for
אקטואליה ביהדות

אהבת חינם

קרא עוד »

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר לא מעובד, אתר שופר