פורסם ב- כתיבת תגובה

“יודעי תרועה” מדריך לבחירת שופר ואימון לתקיעות מושלמות

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for

“יודעי תרועה” מדריך לבחירת שופר ואימון לתקיעות מושלמות

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for
איך לבחור שופר? איפה קונים שופר? על מה נדרש להתאמן לפני התקיעות? ועל מה נקפיד תוך כדי התקיעות?

שתף את הפוסט

“אשרי העם יודעי תרועה”

קניית ‘שופר טוב’ הינה משאלה של הרבה אנשים, שרוצים לתקוע בשופר בביתם, לבעלי חיוב או לנשים שכידוע “קיבלו על עצמם מצוות תקיעת שופר” או בעלי תקיעה ששנה שעברו חפו פניהם מול הקהל כשנעמדו ולא נשמעו מהשופר קולות ברורים או צלולים או בכלל.
חסידי חב”ד נוהגים אף לצאת לשטח ולזכות אנשים רבים מעמך בית ישראל במצוות היום בראש השנה “יום תרועה” אחרי שתקענו כמה ‘סטים’ של תקיעות ליהודים ב’מבצעים’, הם חשים שלמרות שהתקיעות הן ‘קול פשוט’, נדרש מאמץ לא-פשוט כדי להשמיעם בלא חריקות.
וכך מוצאים את עצמם מאחלים לעצמנו לשנה הבאה להשיג שופר קל ונוח לתקיעה.
עבר החורף וכמעט כלה הקיץ, ולקראת ראש השנה נכנסים לחנות תשמישי קדושה הקרובה אלינו, מביטים ב’קופסת המציאות’ המוצבת בכניסה ומנסים לנחש איזה שופר ‘יתלבש’ טוב על הפה.

האם מחירו הגבוה של השופר משקף בהכרח את טיבו? בהחלט לא! ב’קופסת המציאות’ נקבע מחירו של השופר בעיקר לפי גודלו ויופיו החיצוני, ולאו דווקא בהתאם לקלות התקיעה בו.
שופר יקר לא בהכרח מפיק תקיעות ‘חלקות’, ולהיפך לפעמים שופר איל גדול מעבר למידה 5 ( 40-44 ס”מ) אף מעייף את התוקע יתר על המידה, כך שהמלצת המומחים של שופרות מהדרין יודאיקה לרוב בעלי תקיעה או לתוקעים הרבה מאוד פעמים בעלי מבנה גוף ממוצע ואורך נשימה סטנדרטי היא על שופר ממוצע ולא ענק (40 ס”מ עד 59 ס”מ – מידות 5-6-8) ולא מעבר, למעט חריגי מבנה הגוף והנשימה שיכולים לתקוע בשופרות ענק מבלי להתעייף.

עוד כדאי לזכור, שהקושי הגדול הוא דווקא ב’זמן אמת’ של התקיעות בבית הכנסת, אז, פעמים שהמתח גורם לשפתיים להתכווץ ואיכות התקיעה נפגעת.

בחירת שופר טוב ‘בשבילך’ דורשת בדיקה בנחת וביישוב הדעת, על כן כדאי לעשות זאת במתינות ובלי לחץ של זמן.

להלן מוגשים כמה כללים חשובים ( הכללים מבוססים על נסיונם של ‘בעלי-תקיעה’ שונים, ראה ספר ‘שופרא דשופר’ של הרב שמעון בוקסר ועל ניסיון המומחים של שופרות מהדרין יודאיקה)
שיוכלו להנחות אתכם כיצד לבחור את השופר ‘שלכם’, איך ‘להתאמן’ על התקיעות, ועוד טיפים מועילים:

בחירת השופר

1. כשרות: יש לקנות שופר ממקום מושגח הלכתית (ללא פיקוח – יתכן שהיה בשופר סדק או נקב שסתמו אותו באופן הפוגע בכשרותו, דבר שלא תמיד ניתן לזיהוי בעין רגילה).

2. מיון: כשעומדים בפני ערימת שופרות, כדאי לתקוע תקיעה קלה בכל אחד מהם, וכל שופר שנראה לנו ‘קל’ יחסית – להניח בצד לבדיקה נוספת.[לתשומת לב: לא כדאי לתקוע הרבה ‘תקיעות-ניסיון’ בכל שופר, כי אחרי עשר דקות מתעייפים ושוב הבדיקה אינה תועלתית]. 
המומחים של שופרות מהדרין יודאיקה עוסקים במלאכת ייצור השופר, עיבודם, ומיון והסינון מבוצע הדק היטב בכל השנה כולה בכדי לייצר לקהל הרחב סולת נקיה ומזוקקת בכדי למנוע בזבוז זמן מיותר של ניסוי ותהייה מיותרים, ואכזבה מבחירות שגוית שמקורן חוסר ניסיון.   

3. לאחר המיון הראשון נחזור ונבדוק את השופרות שהנחנו בצד, ועכשיו – באמצעות תקיעת תשר”ת.
נבחן האם התקיעות קלות ו’חלקות’. לא הרבה שופרות ‘יעברו’ בדיקה זו.
[שימו לב: בנסיון זה לא להתמקד רק ב’תקיעה’, יש לוודא שהשופר קל גם ב’שברים’ ו’תרועה’].

4. תוך כדי תקיעה, כדאי להטות את השופר לצדדים שונים ולראות האם כל הטיה קטנה משנה את קולו באופן קריטי, אם כן – כנראה לא יהיה ‘קל’ לתקוע בו שלושים קולות ברציפות.

5. שופר עם קול צלול וטוב, אך אני מתקשה לעשות בו ‘תקיעה גדולה’ במשך כ-10 שניות – אינו מוגדר ‘שופר קל’ בשבילי.

6. שופר קטן – בדרך כלל אינו קל לתקיעה, וגם קולו חלש ולא מתאים לקהל גדול, כעיקרון המלצת המומחים של שופרות מהדרין יודאיקה לשופר ביתי לפחות במידה 3 ( 30-34 ס”מ ), ושופר לבעלי תקיעה או לתוקעים לציבור כמה פעמים על מידה 5 ואילך עד 8 וכנ”ל.

7. שופר עם פייה קטנה מאוד קשה לתקיעה.

8. שופר עם קול חזק (בדרך כלל עם פייה רחבה) – דורש נשיפה מאומצת. מי שצריך לתקוע הרבה תקיעות (כגון ב’מבצעים’) כדאי שיעדיף שופר עם פייה בינונית וקול עדין.

9. טיפ: כדאי להימנע משטיפת השופר בנוזל. הדבר גורם להיווצרות סדקים, והרס המרקם הפנימי של השופר. 

כמובן שכשאתם רוכשים שופר אצלנו בשופרות מהדרין יודאיקה, כל מלאכת הבחירה הופכת להיות מאוד פשוטה, יחד עם השופר תקבלו שירות של בחירת השופר המדויק והמותאם לשפתיים שלכם בהתאמה אישית, כך שגם לאחר שנים לא תוכלו להפרד מהשופר “שלכם” שהותאם במיוחד בשבילכם. 

אימונים על התקיעות

1. במהלך חודש אלול מומלץ להקדיש 10 דקות ביום לאימון (כדאי גם להתייעץ עם בעל-תקיעה מנוסה על אופן אחיזת השופר ומיקומו על השפתיים).

2. שיפור מיומנות התקיעה בא על ידי אימון על ‘תקיעה’ פשוטה באורך 8-10 שניות לפחות (כדי שבראש השנה נוכל לתקוע 4-5 שניות בקלות).

3. ‘תקיעה ארוכה’ נעשית על ידי נשימה עמוקה והוצאת האוויר באיטיות (מהבטן, לא מהחזה). כדאי להתאמן כמה פעמים ביום על החזקת האוויר כ-4 שניות והוצאתו בצורה אחידה במשך 10-20 שניות.

4. יש כאלה שמסוגלים לתקוע בשופר ‘שלהם’ רק בזווית מסוימת. להם מומלץ להתאמן בחודש אלול גם על ניתוק השופר מהפה בין התקיעות ומציאת הזווית ‘הנכונה’ במהירות, או אימון על “תרועה” שהיא התחלות רבות של “תקיעה” גם תשיג את אותה מטרה.

5. טיפ: לפעמים הקושי בזמן התקיעות נובע בעיקר מ’פחד קהל’. 1. אפשר ומומלץ להתאמן גם על ‘לא להתפעל מהעולם’ 2. תרגילי נשימות טרום התקיעה לפחות 3 נשימות גם ירגיעו את התוקע, 3. לזכור שהשופר הוא רמקול ולכן לדבר את התקיעה ולא לצעוק אותה שאז המאמץ ישמע לכל.

בזמן התקיעות

1. תקיעות ‘חזקות’ מעייפות מהר. אם יש צורך דווקא בתקיעות חזקות, כדאי לא להאריך בהן. אם רוצים דווקא תקיעות ארוכות, מומלץ לתקוע ‘חלש’.

2. כדאי להימנע מלחיצת השופר אל השפתיים, הדבר עלול לגרום לדימומים. מומלץ לאחוז את השופר באחיזה קלה.

3. יש לשמור על שפתיים לחות ולקנות כהרגל קבע את לחלוח השפתיים בזמן התקיעות בכדי שהקול שנוצר מהם – שהוא מהותו המזוקקת של קול השופר, באמצעותו השופר מתרגם את צרצור השפתיים לקול ( רמקול ) – יצא בנקל.

4. כדאי לא להאריך בתקיעות יותר מהדין (למעט ‘תרועה’ שמנהגנו להרבות בה), כדי לא להתעייף מהר וגם שהקול לא ישתנה. 

במידה ותרצו לסקור את כלל השופרות בכדי להבין יותר על השופרות אותם אתם תבחרו בעצמכם, כנסו למדריך לבחירת שופר. 

כחלק מרכישת השופר בשופרות מהדרין יודאיקה, תקבל מתנה מיוחדת – סט ספרים דיגיטליים בנושאי מומחיות בתקיעת שופר וסט נוסף של ספרים בהלכות תקיעת שופר, וגם הדרכה מעשית מודפסת ומתומצתת עם סדר תקיעות שופר,  עם הספרים המדויקים הללו, תוכל ללמוד את יסודות תקיעת השופר, ולשפר את מיומנויותיך וידיעותיך בצורה מקצועית, בכדי שתגיע לאלול או ראש השנה מוכן ומיומן במלאכת התקיעות ( עליה אמרו חז”ל שהיא “חכמה ואינה מלאכה” ר”ה כט: )  ברמה הגבוהה ביותר. 
הזדמנות כזו אינה ניתנת בכל מקום! 
נצל את ההזדמנות הזו והצטרף לקהל הלקוחות המרוצים של שופרות מהדרין יודאיקה. 

שיעלו ויתקבלו התקיעות ברצון, ובקרוב נשמע את השופר הגדול עליו נאמר “יתקע בשופר גדול”!

מאמרים נוספים

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for
פורסם ב- כתיבת תגובה

מאה תקיעות בראש השנה

שתף את הפוסט

אף על פי שכולנו מכירים את המסורת של תקיעת מאה תקיעות בראש השנה, או אפילו מאה ואחת לפי המסורת הספרדית, רק מעט מאוד מאיתנו מכירים את ההתפתחות המדויקת של ההלכה עד להגעתנו למספר זה. בשיעור זה אנסה לעקוב אחרי מקורות המסורת שלנו עד שהגענו למספר זה.

המלה שופר בכלל אינה מוזכרת בתורה בקשר לראש השנה. כל מה שכתוב בראש השנה הוא המלה ‘תרועה’. המקור הראשון לכך הוא בפרשת אמור:

 1. ויקרא פרק כג פסוקים כג – כה
  וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ: כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה’:

הפסוק השני שמדבר על תרועה בראש השנה הוא:
 2. במדבר פרק כט פסוק א
וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם

המלה שופר, כאמור, כלל אינה מוזכרת בהקשר זה. הקראים, לכן, בכלל לא תוקעים בשופר בראש השנה, אלא מתפללים בקול רם, ולכך הם קוראים ‘תרועה’, כמו הפסוק שאותו אנו מזכירים לפני תקיעת שופר:
 3. תהלים פרק מז פסוק ב
כָּל הָעַמִּים תִּקְעוּ כָף הָרִיעוּ לֵאלֹקִים בְּקוֹל רִנָּה

ואולם, חז”ל למדו בגזירה שוה שהתרועה המדוברת פה היא בשופר, שהרי ישנו פסוק אחר שבו מופיעה מלה זו:
 4. ויקרא פרק כה פסוקים ח – ט
וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְךָ יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה: וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם:

וכך לומדת הגמרא שיש לאחד את התקיעות של יום הכיפורים ביובל ושל ראש השנה:
 5. תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף לג,
בתנו רבנן: מנין שבשופר? – תלמוד לומר “והעברת שופר תרועה”. אין לי אלא ביובל, בראש השנה מנין? תלמוד לומר “בחדש השביעי”, שאין תלמוד לומר בחדש השביעי, ומה תלמוד לומר בחדש השביעי – שיהיו כל תרועות של חדש שביעי זה כזה. ומנין שפשוטה לפניה? – תלמוד לומר “והעברת שופר תרועה”. ומנין שפשוטה לאחריה – תלמוד לומר תעבירו שופר. ואין לי אלא ביובל, בראש השנה מנין? – תלמוד לומר “בחדש השביעי”, שאין תלמוד לומר בחדש השביעי, ומה תלמוד לומר בחדש השביעי שיהו כל תרועות החדש השביעי זה – כזה. ומנין לשלש של שלש שלש? – תלמוד לומר “והעברת שופר תרועה”, “שבתון זכרון תרועה”, “יום תרועה יהיה לכם”. ומנין ליתן את האמור של זה בזה ושל זה בזה? – תלמוד לומר ‘שביעי’ ‘שביעי’ לגזירה שוה. הא כיצד? שלש שהן תשע.

הגמרא מסבירה שאמנם יש פה לימוד כפול, כי ברגע שיש את ההיקש אין צורך לגזירה שוה, אבל כוונת התנא היא לומר שאפילו אם לא היתה הגזירה שוה, היינו יכולים ללמוד מההיקש. אבל עכשיו שיש גזירה שוה, אין צורך בהיקש.

למדנו, אם כן, שיש צורך בשלוש תרועות, שכל אחת מהן מוקפת בתקיעה לפניה ולאחריה. עד כאן הגענו לתשע תקיעות בלבד. אלא, שכאן מתעורר הספק המפורסם של ר’ אבהו:
 6. תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף לד עמוד א
אתקין רבי אבהו בקסרי: תקיעה, שלשה שברים, תרועה, תקיעה. – מה נפשך? אי ילולי יליל – לעביד תקיעה תרועה ותקיעה, ואי גנוחי גנח – לעביד תקיעה שלשה שברים ותקיעה! – מספקא ליה אי גנוחי גנח אי ילולי יליל. – מתקיף לה רב עוירא: ודלמא ילולי הוה, וקא מפסיק שלשה שברים בין תרועה לתקיעה! – דהדר עביד תקיעה תרועה ותקיעה. – מתקיף לה רבינא: ודלמא גנוחי הוה, וקא מפסקא תרועה בין שברים לתקיעה! – דהדר עביד תקיעה שברים תקיעה. – אלא רבי אבהו מאי אתקין? אי גנוחי גנח – הא עבדיה, אי ילולי יליל – הא עבדיה! – מספקא ליה דלמא גנח ויליל. – אי הכי, ליעבד נמי איפכא: תקיעה, תרועה, שלשה שברים ותקיעה, דלמא יליל וגנח! – סתמא דמילתא, כי מתרע באיניש מילתא – ברישא גנח והדר יליל.

שאלה גדולה שאלו הפרשנים, כיצד יתכן שר’ אבהו הסתפק בשאלה זו: האם הוא לא שמע את התקיעות בשנה שעברה? האם לא היתה מסורת משנים עברו עד משה רבנו? עונה על כך רב האי גאון שאין זה באמת ספק, אלא חילוק מנהגים בהתאם לצורת הבכי של כל מקום. שתי הדעות, לפי זה, מודות שאפשר לעשות כל אחת מהאפשרויות הללו, וההבדל הוא רק במנהג הבכי של אותו מקום. וכך מביא הרא”ש בשמו:
 7. רא”ש מסכת ראש השנה פרק ד סימן י
כתב רב האיי בתשובה. אל תחשבו כי נפלה בימי ר’ אבהו ספק בדבר זה שהרי משניות קדומות אחת אומרת שלש יבבות ואחת אומרת שלש שברים וקאמר אביי בהא פליגי. וכך היה הדבר מימים קדמונים מנהג לכל ישראל מהם עושים תרועה יבבות קלות. ומהם עושים יבבות כבדים שהן שברים. אלו ואלו יוצאין ידי חובתן כי שברים כבדים תרועה הן ויבבות קלות תרועה הן. והיה הדבר נראה כחלוקה אע”פ שאינה חלוקה. והן התנאים כמו שאמרנו למעלה הללו שונין שיעור תרועה כשלש יבבות והללו שונין שיעור תרועה כשלשה שברים. אלו משנתן כמנהגם ואלו משנתן כמנהגם. וקאמר אביי בהא פליגי ולאו פלוגתא היא שיהו מטעים אלו את אלו. אלא מר כי אתריה ומר כי אתריה. וחכמים של הללו מודים הם כי שברים תרועה הם וחכמים של הללו מודים כי יבבות תרועה הן. וכשבא ר’ אבהו ראה לתקן תקנה שיהו כל ישראל עושין מעשה אחד ולא יהא ביניהם דבר של הדיוטות נראה כחלוקה:

ואולם, בניגוד לדעת רב האי גאון, משמע שהרמב”ם מבין שזו באמת מחלוקת, ולכן יש לעשות תמיד תשר”ת תש”ת תר”ת מעיקר הדין:
 8. רמב”ם הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ג הלכה ב
תרועה זו האמורה בתורה נסתפק לנו בה ספק לפי אורך השנים ורוב הגליות ואין אנו יודעין היאך היא, אם היא היללה שמיללין הנשים בנהייתן בעת שמיבבין, או האנחה כדרך שיאנח האדם פעם אחר פעם כשידאג לבו מדבר גדול, או שניהם כאחד האנחה והיללה שדרכה לבא אחריה הן הנקראין תרועה, שכך דרך הדואג מתאנח תחלה ואחר כך מילל, לפיכך אנו עושין הכל.

בכל מקרה, הצלחנו כבר להגיע לידי שלושים תקיעות בגלל הספק הזה. הדרך למאה עדיין רחוקה… פתח לדברים אלה אפשר לראות בדברי הגמרא הבאים:
 9. תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף טז עמוד א
אמר רבי יצחק, למה תוקעין בראש השנה? – למה תוקעין? רחמנא אמר תקעו! – אלא: למה מריעין? – מריעין? רחמנא אמר זכרון תרועה! אלא: למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין, ותוקעין ומריעין כשהן עומדין? כדי לערבב השטן.

מהו הערבוב של השטן? מצינו כמה הסברים לעניין זה. ההסברים השונים תלויים בשאלה מה הוא השטן שאותו צריך לערבב. הגמרא אומרת כך:
 10. תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף טז עמוד א
אמר ריש לקיש: הוא שטן הוא יצר הרע הוא מלאך המות. הוא שטן, דכתיב: “ויצא השטן מאת פני ה'”; הוא יצר הרע, כתיב התם: “רק רע כל היום”, וכתיב הכא: “רק אליו אל תשלח ידך”. הוא מלאך המות, דכתיב: “אך את נפשו שמור”, אלמא בדידיה קיימא.

ע”פ שלושת ההסברים האלה הסבירו את דברי הגמרא על ערבוב השטן:

יש שהסבירו שהכוונה לשטן שמשטין עלינו כשאנחנו עושים מצוות. מכיון שהוא רואה שאנחנו תוקעים בשופר הרבה מעבר למה שאנחנו מחוייבים, הוא אינו יכול להשטין עלינו שאנחנו לא אוהבים לקיים את המצוה. כך מסביר רש”י:

כדי לערבב – שלא ישטין, כשישמע ישראל מחבבין את המצוות – מסתתמין דבריו.

לעומתו, יש שהסבירו שהכוונה ליצר הרע: שמיעת קול השופר מזכירה לנו את הצורך בתשובה, כפי שאומר הרמב”ם:

 11. רמב”ם הלכות תשובה פרק ג הלכה ד
אע”פ שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב, רמז יש בו. כלומר: עורו ישינים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם, אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל, הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה.

פירוש שלישי מובא בתוספות בשם הערוך, והוא גורס כי הכוונה למלאך המוות:
 12. תוספות ראש השנה טז, ב ד”ה כדי לערבב את השטן
כדי לערבב את השטן – פירש בערוך כדאיתא בירושלמי בלע המות לנצח וכתיב והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול כד שמע קל שיפורא זימנא חדא בהיל ולא בהיל. וכד שמע תניין אמר ודאי זהו שיפורא דיתקע בשופר גדול ומטא זימניה למתבלע ומתערבב ולית ליה פנאי למעבד קטגוריא.

יש לציין שבירושלמי שלפנינו ההסבר הזה איננו, וגם כל הראשונים שמצטטים את הערוך כותבים בשם הערוך שכתב בשם הירושלמי, ומשמע שגם לפניהם לא היה זאת בירושלמי.

ויש לשאול: אילו תקיעות נועדו לערבב את השטן? הראשונות או השניות? הטור כותב כך:

 13. טור אורח חיים סימן תקפה
אמר רבי יצחק: למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין וחוזרין ותוקעין ומריעין כשהן עומדין? כדי לערבב השטן. פירוש: למה תוקעין מיושב קודם מוסף וחוזרין ותוקעין על סדר ברכות? למה מקדימין לתקוע מיושב? כדי לערבב השטן פי’ כדי שיתערבב מיד בתקיעה ראשונה שלפני התפלה ולא יקטרג בשעת תפלה. ויש מפרשים שמכח תקיעה ראשונה מתערבב בשנייה

לפי ההסבר הזה, התקיעות הראשונות נועדו כדי שהשטן לא יקטרג עלינו בשעת התפילה. זהו כבר פירוש רביעי לשאלת ערבוב השטן – והכוונה, כמו בפירוש הראשון, לשטן המקטרג בעת עשיית מצוה, אלא שהמצוה שבה אנו חוששים מקטרוג אינה תקיעת שופר אלא תפילת מוסף. זו הסיבה שתוקעים קודם את התקיעות דמיושב, כי זה צריך להיות לפני התפילה. אך לפי ההסבר שהשטן הוא מלאך המוות שחושש מהיום הגדול יש לשאול מדוע מקדימים את התקיעות דמיושב שנועדו להבהיל את השטן, ולא עושים זאת אחרי התקיעות דמעומד? מסביר הר”ן כך:

 14. רבינו נסים, דף ג, א בדפי הרי”ף ד”ה למה תוקעין
ונראה לי שלכך הקדימו תקיעות שמיושב אע”פ שהיה ראוי להקדים אותם שעל סדר הברכות שהן עיקר, לפי שאילו היו מקדימין אותן אפשר שלא היו חוששים אח”כ לתקיעות שמיושב שאינן אלא לערבב את השטן בלבד, ולפיכך הקדימו תקיעות שמיושב שבידוע שלא יזלזלו באותן שעל סדר הברכות.

ואולם, ישנה שיטה אחרת מכל מה שאמרנו, והיא שיטתו של הרז”ה (ר’ זרחיה הלוי, חי לפני שמונה מאות שנה בספרד), שסובר שמה שאומרת הגמרא שתוקעין כשהן יושבים אינו עוסק כלל בתקיעות דמיושב, אלא במה שאנחנו קוראים תקיעות דמעומד, כי הציבור יכול לשבת, ומה שכתוב שתוקעין כשהם עומדים הכוונה כשהם עומדים לצאת מבית הכנסת:
 15. המאור הקטן, ראש השנה דף יב, א בדפי הרי”ף
יש שמדקדקין בשמועה זו על הסדר שאנו נוהגין היום מה הן התקיעות שהן לערבב את השטן אם אותן שתוקעין מעומד הלא הם על סדר ברכות התפילה והן נראין כשל תורה… ואם אותם שתוקעין מיושב הם לערבב את השטן, היאך מתחילין בהן ומברכין עליהן? ונראה לן פירוש שמועה זו… התקיעות שתקעו כשהן יושבין – אלו התקיעות שתוקעין בסדר ברכות בתפילת שליח ציבור. ואע”פ שהן מעומד לשליח ציבור, אינן לשאר העם אלא מיושב. ותקיעה שמעומד היתה מנהג בידם שהיו תוקעין אותה כשהיו יוצאין מבית הכנסת.

סיכום ביניים:

המינימום שצריך לשמוע כדי לצאת ידי חובה מהספק של ר’ אבהו הוא שלושים תקיעות. אותם יש לשמוע על סדר הברכות של תפילת מוסף.

השלושים שתוקעים לפני מוסף עם הברכות – יש שאמרו שהם כדי לערבב את השטן, ויש שאמרו שהם כדי שמי שצריך ללכת הביתה יצא ידי חובה.

מי שתוקע בתפילת לחש, יכול כבר להגיע לתשעים תקיעות. האשכנזים שלא נוהגים לתקוע בתפילת לחש (כנראה בגלל שזה גורם לבלבול כי לא כולם מסיימים את הברכות באותו זמן), דוחים את אותן שלושים תקיעות לאחרי התפילה. כך הגענו כבר לתשעים תקיעות. ומכאן ועד למאה תקיעות הדרך לא רחוקה.

הערוך (ר’ נתן בן ר’ יחיאל מרומא, חי בתקופת הגאונים לפני כתשע מאות שנה וכתב מילון תלמודי קדום שמצוטט הרבה בראשונים) כותב שאנו נוהגים לתקוע מאה תקיעות כנגד מאה הפעיות של אם סיסרא:
 16. ספר הערוך, ערך ערב (א)
ומכאן אנו למדים דבעינן שלושים בעמידה כמו שלושים בישיבה. והני דמחמרי ועבדי שלושים כדיתבי ושלושים בלחש ושלושים על הסדר כנגד מאה פעיות דפעתא אימיה דסיסרא, ואלו ועשרה אינון כשגומרים כל התפילה קל תקועייא דיחודאה מתבעי למהוי עשרה תשר”ת תש”ת תר”ת והן מאה.  ( ראה עוד במאמר מאה יבבות ומאה קולות בראש השנה ) 

יש לציין שהערוך מעיד שלא היה זה המנהג של כולם אלא של המחמירים בלבד.

גם בשיבולי הלקט (ר’ צדקיה ב”ר אברהם הרופא, חי לפני שמונה מאות שנה באיטליה) הוא העיד שהמנהג לא היה לתקוע מאה תקיעות, ועל סדר הברכות לא תקעו את כל התשר”ת תש”ת תר”ת, שהרי כפי שראינו רב האי גאון כותב שלא היתה זו באמת מחלוקת:

 17. ספר שבולי הלקט סדר ראש השנה סימן שא
ורבינו תם זצ”ל הנהיג לתקוע קשר”ק למלכיות קשר”ק לזכרונות קשר”ק לשופרות כי מתוך ההלכה נראה שצריך לתקוע בכל אחת מאלו השלש ברכות קשר”ק קש”ק קר”ק ואתקיעה דברכות קיימא לן תקנת ר’ אבהו כי לפי המנהג מה מועיל כשתוקעין קש”ק לזכרונות קר”ק לשופרות הלא ממה נפשך אחת מהן אינה כלום דאי גנוחי גנח קר”ק אינה כלום ואי ילולי יליל קש”ק אינה כלום ואי גנח ויליל שניהם אינם כלום אבל כשתוקעין בכל פעם קשר”ק אז יוצאין ידי חובתן ולא מקרי עיכוב בהכי דשמע תשע תקיעות בתשע שעות ביום יצא. ולולא שלא רצה לשנות את המנהג כי אם בדבר מועט היה מצריך בכל פעם קשר”ק קש”ק קר”ק וגם רבינו ישעיה זצ”ל כתב מה שתוקעין קשר”ק למלכיות קש”ק לזכרונות קר”ק לשופרות כמה נראה לי מנהג זה רע שכשאתה תוקע למלכיות קשר”ק כאילו לא עשית כלום וכן קש”ק לזכרונות וכן קר”ק לשופרות ויותר טוב שלא לעשותן כלל אלא כיון [שאנו] עושין אותו כדי לשומען על סדר הברכות הנכון הוא לעשות קשר”ק קש”ק קר”ק למלכיות וכן לזכרונות וכן לשופרות ואם מפני טורח הצבור כל הקרובה שאנו אומרין אין חוששין לטורח צבור ובשעה קלה של התקיעות חוששין…

היום כולנו נוהגים לשמוע מאה תקיעות כנגד מאה הפעיות של אם סיסרא. מה הקשר?

ראשית, הקשר הוא אטימולוגי. את המלים ‘יום תרועה יהיה לכם’ מתרגם אונקלוס:
 18. אונקלוס במדבר פרק כט פסוק אובירחא שביעאה בחד לירחא מערע קדיש יהי לכון כל עבידת פולחן לא תעבדון יום יבבא יהי לכון

מכיון ש’יום תרועה’ מתורגם ל’יום יבבה’, חיפשו חז”ל מהיכן מוכרת המלה ‘יבבה’. והנה, בכל התנ”ך השורש יבבה מופיע רק פעם אחת:
 19. שופטים פרק ה פסוקים כח – ל
בְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא בְּעַד הָאֶשְׁנָב מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ לָבוֹא מַדּוּעַ אֶחֱרוּ פַּעֲמֵי מַרְכְּבוֹתָיו: חַכְמוֹת שָׂרוֹתֶיהָ תַּעֲנֶינָּה אַף הִיא תָּשִׁיב אֲמָרֶיהָ לָהּ:הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל רַחַם רַחֲמָתַיִם לְרֹאשׁ גֶּבֶר שְׁלַל צְבָעִים לְסִיסְרָא שְׁלַל צְבָעִים רִקְמָה צֶבַע רִקְמָתַיִם לְצַוְּארֵי שָׁלָל:

המפרשים מסבירים ששני הפסוקים הראשונים המצוטטים פה, יש בהם בדיוק מאה אותיות. זהו המקור לכך שאם סיסרא בכתה מאה בכיות, וכנגדם אנו תוקעים מאה תקיעות. ואמנם, מי שיבדוק אותי יגלה שבעצם יש כאן מאה ואחת אותיות! יש הטוענים שבגרסאות שונות של התנ”ך המלה ‘תענינה’ כתובה בלי יו”ד.
אך הרב אליהו כי טוב הסביר שבאמת יש כאן מאה ואחת אותיות, והיא באמת בכתה מאה ואחת בכיות, אבל אחת מכל הבכיות הללו היתה בכיה אמיתית, וכל השאר היו בכיות של אכזריות:
 20. ספר התודעה כרך א עמוד יח : 
ומה ענין מאה קולות של שופר לפעיית אֵם סיסרא? ולמה לא העמידו את המנין על מאה ואחת כמנין פעיותיה של זו?
אלא, שקול השופר בא לעורר רחמים על זרעו של יצחק שנעקד כאיל על גבי המזבח, וכל הפעיות שפעתה אם סיסרא פעיות של אכזריות היו, אכזריות אשר לא מצינו כמותה בכל העולם.
האֵם, בשעה שהיא מיבבת על צער בנה, הלא תדע רחם על אמהות אחרות כמותה שבוכות על מות בניהן. אבל היא, אֵם סיסרא, אינה כן, אלא כל תנחומיה “הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל רַחַם רַחֲמָתַיִם לְרֹאשׁ גֶּבֶר”. סיסרא בנה עוסק כעת בריטוש שבויים מישראל ובניפוץ עוללים, וזאת נחמתה, ובכך היא מפיגה את צערה. יש לך אכזריות גדולה מזו? יבואו מאה קולות השופר של רחמים ויבטלו אותן הפעיות שכולן של אכזריות היו, חוץ מאחת מהן – זה צער האֵם על בנה שיש בו גם ממידת הרחמים אפילו אצל אכזרים. פעיה אחת זו של רחמים אין קול השופר בא לבטל.

הסבר אחר שמקשר בין אֵם סיסרא לשופר הוא שאברהם לא נרתע מלעקוד את יצחק למרות שידע את הצער הגדול שזה יגרום לשרה, כפי שאכן קרה, שהרי ע”פ המדרש מרוב צער מתה שרה. ובכדי להמחיש את גודל הכאב שיש לאם על מות בנה מדגימים זאת באם סיסרא. ואת כל הפעיות האלה כבש אברהם כדי לעשות את רצון הקב”ה, ובזכות זה אנחנו מבקשים ביום הדין שהקב”ה יסלח לכל חטאותינו.

יש לציין שהספרדים נוהגים לתקוע עוד תרועה גדולה בסוף התפילה.
מקורה של התרועה הזו הוא בפירושו של הרז”ה בעניין עירבוב השטן, וכן בהשלמת התקיעות למספר מאה ואחת כגימטריא של המלאך מיכאל שמעלה את תפילותינו לקב”ה.

מאמרים נוספים

אפיית מצות AI פסח שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
פסח

חמץ ומצה

קרא עוד »

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

פורסם ב- כתיבת תגובה

ברכות הנהנין שבעת המינים

שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
הלכות ברכות לטו בשבט

שתף את הפוסט

מתקופת האר”י, השתרש כמעט בכל תפוצות ישראל המנהג לאכול בט”ו בשבט מפירות שבעת המינים שנתברכה בהם ארץ ישראל, זאת כסמל ליום הנקרא בלשון חז”ל “ראש השנה לאילן”. ( על המקורות לכך ניתן לקרוא במאמר הקודם סדר טו בשבט )

פירות שבעת המינים נחשבים לחשובים יותר מפירות אחרים. חשיבותם אינה סימבולית בלבד, אלא יש לחשיבותם משמעות הלכתית בברכות הנהנין שאנו מברכים קודם האכילה ולסדר הקדימה בברכות אלו וגם בברכה האחרונה יש משמעות לחשיבותם.
חלק ניכר מברכות הנהנין על המזון כפופות לחשיבותם וקדימותם של פירות שבעת המינים.
סימן לברכות וסדר קדימותן ניתן באמצעות ראשי התיבות המג”ע א”ש.

– המוציא ומזונות –

ברכות המוציא לחם מן הארץ ובורא מיני מזונות, הנאמרות על מיני מאפה העשויים מחמשת מיני הדגן – חיטה ובני משפחתה הכוסמת והשיפון, ושעורה ובת משפחתה שיבולת השועל.
כאשר מונחים על השולחן מיני מאפה, יש לברך על מין המאפה ורק לאחר מכן על הפירות האחרים. אם מין המאפה הוא לחם, חלה, לחמנייה או פיתה, יש לברך ברכת המוציא ורק לאחר מכן על הפירות.
כאשר הפירות הם חלק מהסעודה, אין צורך לברך עליהם כלל, שכן ברכת המוציא מתייחסת לכל הסעודה ולא לפת בלבד ופוטרת את כל שאר המאכלים והמשקאות מחובת הברכה.
אך אם הפירות אינם חלק מן הסעודה, יש לברך עליהם לאחר ברכת המוציא.
יוצא דופן הוא היין, שברכת המוציא אינה פוטרת מלברך עליו את ברכת בורא פרי הגפן, עקב היותו המובחר שבמשקאות. אם מין המאפה הוא עוגה, עוגייה, כעכים, מציות, חטיפים מלוחים ודומיהם, יש לברך עליהם ברכת בורא מיני מזונות לפני שמברכים על הפירות את ברכתם הראויה. זאת משום שהם המובחרים ביותר מבין שבעת המינים.

גפן – ברכת בורא פרי הגפן –


היא הברכה השלישית בחשיבותה, לאחר ברכות המוציא ומזונות. היא נתייחדה ליין, עקב היותו משקה מובחר ומשבעת המינים. כאשר על השולחן משקאות שונים, יש לברך תחילה בורא פרי הגפן, וברכה זו פוטרת את הברכה על שאר המשקים. אולם, כאמור, ברכת בורא מיני מזונות קודמת לברכת בורא פרי הגפן.
לכללים המפורטים לעיל ישנו יוצא דופן מפורסם: כאשר עורכים קידוש בשבת, מברכים קודם על היין את ברכתו ורק לאחר מכן על הלחם או החלה. מטעם זה, בין השאר, נהוג לכסות את החלה בשעת הקידוש, שלא תתבייש, כביכול, מהשינוי שנעשה בסדר הברכות הרגיל בו איחרו את ברכתה לברכה על היין.

עץ – ברכת בורא פרי העץ –


הנאמרת על פירות האילן. גם לגביה קיימים דיני קדימה מיוחדים: כאשר פירות שבעת המינים מונחים על השולחן ביחד עם פירות אחרים במטרה לאוכלם, יש לברך את ברכת בורא פרי העץ עליהם ובכך לפטור את הפירות האחרים. כאשר מונחים כמה פירות מהשבעה, יש לברך על המין הראשון ברשימה הבאה (ובכך לפטור את האחרים מחובת הברכה): זית, תמר, גפן, תאנה, רימון. סדר זה נקבע לפי קרבתם של שמות הפירות למילה “ארץ” בפסוק “ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש”. רק לאחר מכן מגיעות הברכות על מאכלים שאינם משבעת המינים:

– אדמה – בורא פרי האדמה


הנאמרת על ירקות ופירות חד-שנתיים כבננה.

ושהכל – ברכת שהכל נהיה בדברו


הנאמרת על מוצרי מזון שאינם מן הצומח או שצורתם הטבעית כצומח שונתה ללא הכר.

השלכה הלכתית נוספת בברכה אחרונה

גם לגבי ברכה אחרונה יש התייחסות מיוחדת לשבעת המינים.
כאשר על לחם מברכים 4 ברכות של ברכת המזון, על שבעת המינים מברכים ברכה אחת מעין שלוש שמזכירה את עיקר ענייני ברכת המזון, על כל שאר הפרות מברכים את הברכה הפשוטה יותר בורא נפשות.
ההלכה מבדילה בין שבעת המינים שגדלו בארץ ישראל לבין אלו שגדלו מחוצה לה.
כאשר הפירות הם משבעת המינים תוצרת הארץ נוסח הברכה הוא “על הארץ ועל פירותיה”.
כאשר הם מחו”ל הנוסח הוא “על הארץ ועל הפירות”.
כעין זה לגבי יין. על יין תוצרת הארץ הניסוח הוא “על הארץ ועל פרי גפנה”, ואילו על יין חו”ל “על הארץ ועל פרי הגפן”.

הלכות קדימה בברכות נפסקו בשולחן ערוך סימן רי”א ויש בהם פרטים רבים שניתן לפרט אך ההקשר לשבעת המינים הוא מה שנכתב למעלה.

מהם הפירות שנכללו בשבעת המינים?

שבעת המינים, או “פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל”, הם שבעה מיני גידולים המוזכרים בפסוק בספר דברים המתאר את הפוריות החקלאית של ארץ ישראל:


”כִּי ה’ אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ.” (דברים, ח’, ז’–ח’).

הדבש המוזכר בפסוק משמעו תמר, שממנו מפיקים דבש תמרים. המסורת היהודית מייחסת חשיבות מיוחדת לשבעת המינים, ובפרט קיימים פרטים הלכתיים מסוימים הקשורים בהם.
לארבעת הפירות משבעת המינים ישנם פעלים ספציפיים לתיאור הקטיף שלהם: בציר – קטיף ענבים, מסיק – קטיף זיתים, ארייה- קטיף תאנים וגדיד – קטיף תמרים.

מימין למטה בכיוון השעון: גפן, תאנה, רימון, זית, חיטה, שעורה, תמר

מאפייני שבעת המינים מימין למטה בכיוון השעון: גפן, תאנה, רימון, זית, חיטה, שעורה, תמר.
חיטה – ממשפחת הדגניים ואחד ממיני המזון החשובים בעולם. שעורה – אף היא ממשפחת הדגניים. נחשבת אחות לחיטה מבחינה תזונתית, אך השימוש בה היה יותר עבור בעלי חיים מאשר עבור האדם.
אולם בשנות בצורת הייתה למקור מזון עיקרי במקום החיטה.
גפן – אחד הפירות המפורסמים בעולם. לפירותיו שימוש כפול – לאכילה ולהפקת יין – המשקה האלכוהולי מבין העתיקים בעולם. על היין נתקנה ברכה מיוחדת – בורא פרי הגפן. כמו כן, הפיקו מהגפן דבש ענבים.
תאנה – פרי עסיסי הגדל בר. עדויות ארכאולוגיות מאשרות כי התאנה פרחה בארץ ישראל כבר לפני כ-5,000 שנה. התאנה הייתה נאכלת טרייה ומשומרת, כתאנים בודדות מיובשות (“גרוגרת”) או כעיגול ענק של תאנים דחוסות ומיובשות (“דבלות”).
רימון – פרי מזין ובעל חשיבות במסורת היהודית. אף הרימון ידוע כפרי נפוץ במזרח התיכון מזה אלפי שנים. נעשה בו שימוש אף כפרי יבש.
זית – פרי חשוב ביותר. עיקר חשיבותו הייתה ועודנה בהפקת שמן הזית העשיר בתכונותיו הבריאות והמזינות. הזית היה המקור הכמעט יחיד לשמן בעת העתיקה, ואף לגביו קיימות עדויות על נוכחותו בלבנט במשך אלפי שנים. הזית מאריך ימים ביותר, ועד היום קיימים בארץ עצי זית בני מאות רבות של שנים.
תמר – עץ התמר ופריו סיפקו פירות טעימים, הניתנים לשימור ארוך (“כותבת”), וחומרי גלם לבנייה שהופקו מגזע התמר ומענפיו. סיבי התמר החזקים שימשו לשזירת חבלים, ועליו שימשו לקליעת נצרים, סלים, מחצלאות וכלים שימושיים נוספים.
התמר אינו מוזכר בשמו המפורש, אולם על פי הפרשנות במילה “דבש” מכוון המקרא לתמר, ממנו עשו את הסילאן, הוא סוג הדבש, שהיה בשימוש בעת ההיא. המשותף למינים אלו הוא היותם ניתנים לשמירה לפרקי זמן ארוכים. משום כך ניתן להסתמך עליהם כמקור קבוע של מזון בחודשים שאין בהם תוצרת חקלאית טרייה. מינים אלו מבשילים לאורך השנה, החל מהבשלת החיטה באביב ועד הבשלת הזית והתמר בראשית הסתיו. סדר הופעתם בפסוק הוא הפוך מסדר הבשלתם, אך הוא הקובע את דיני הקדימה בברכות.


אנו למדים מכאן כלל עמוק מאוד, גם אם המציאות נראית שונה לנגד עיננו, מה שנכתב בתורה הוא בסופו של דבר אמור להוביל אותנו הלכה למעשה, בזוהר כתוב שהקב”ה “איסתכל באורייתא וברא עלמא” דהיינו שהתורה היא המקור לעולם והיא המתכון לעולם המעשה שלנו, ולא העולם המקור לתורה, התורה הייתה קיימת תתקע”ד דורות לפני בריאת העולם, והיא התוכנית שהייתה לבורא עולם בבריית העולם.

מאמרים נוספים

אפיית מצות AI פסח שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
פסח

חמץ ומצה

קרא עוד »

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

אז למה אתם מחכים כנסו לחנות ותבחרו את מה שתמיד רציתם?

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד, שופר ירושלים, Shofar, Shofars, Judaica, Religious Services, Kudu Shofars, Shofar Pouch, Shofar Stand, Ram Shofar, Code Shofar, Moroccan Shofar, Yemenite Shofar, Babylonian Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Unprocessed Shofar, Jerusalem Shofar. עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. ברוכים הבאים לעולם השופרות -מבחר עצום של שופרות שלל גדלים מידות ומינים. במחירים שווים לכל כיס. כאן תמצאו שופר לכל מטרה וכל צורך אם אתה בוחר שופר כתשמיש נוי או בעל תקיעה . קיימים סוגים שונים: שופר אייל -- טבעי , פוליש , מרוקאי, תימני , כסף , מצויר , תלת מימד . שופר קודו --- טבעי, חצי טבעי , פוליש מלא , מצויר,כסף , מגולף, תלת מימד . שופר אוריקס,- טבעי, פוליש ןמצופה כסף. שופר איילנט בכל המידות גוונים הצורות והצלילים. שופרות כשרים מיוצרים תוך כדי הקפדה יתרה על ליטוש גימור וכמובן כשרות .שופרות, שופר, שופר בבני ברק, שופרות בבני ברק, שופרות מהדרין יודאיקה , שופרות מהודרים, שופר מרוקאי, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופר בהכשר הבד''ץ, שופרות לאירועים.