פורסם ב- כתיבת תגובה

כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלוהי ישראל

קרן פרה פסולה לתקיעת שופר - תמונות שופרות מהדרין יודאיקה

כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלוהי ישראל

קרן פרה פסולה לתקיעת שופר - תמונות שופרות מהדרין יודאיקה
כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלוהי ישראלכתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל

שתף את הפוסט

מלחמת תרבות יוון לא הייתה פשוטה, היא הייתה גם חינוכית פסיכולוגית, חלק ממנה מתואר, במדרש שלפנינו ובמאמר זה נרחיב על כך.

ר”ש בן לקיש פתר קריא בגליות. “וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ” זה גלות בבל שנאמר (ירמיה ד, כג): “רָאִיתִי אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה תֹהוּ”. “וָבֹהוּ” זה גלות מדי (אסתר ו, יד): “וַיַּבְהִלוּ לְהָבִיא אֶת הָמָן”. “וְחֹשֶׁךְ” זה גלות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן שהיתה אומרת להם כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל. “עַל פְּנֵי תְהוֹם” זה גלות ממלכת הרשעה שאין להם חקר כמו התהום מה התהום הזה אין לו חקר אף הרשעים כן. “וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת” זה רוחו של מלך המשיח היאך מה דאת אמר (ישעיה יא, ב): “וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה'” באיזו זכות ממשמשת ובאה המרחפת על פני המים בזכות התשובה שנמשלה כמים שנאמר (איכה ב, יט): “שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ”. רבי חגי בשם רבי פדת אמר ברית כרותה למים שאפילו בשעת שרב רוחה שייפה. וכבר היה ר”ש בן זומא יושב ותוהא ועבר רבי יהושע ושאל בשלומו פעם ושתים ולא השיבו בשלישית השיבו בבהילות א”ל בן זומא מאין הרגלים אמר לו מעיין הייתי א”ל מעיד אני עלי שמים וארץ שאיני זז מכאן עד שתודיעני מאין הרגלים א”ל מסתכל הייתי במעשה בראשית ולא היה בין מים העליונים למים התחתונים אלא כשתים ושלש אצבעות. ורוח אלהים מנשבת אין כתיב כאן אלא מרחפת כעוף הזה שהוא מרפרף בכנפיו וכנפיו נוגעות ואינן נוגעות נהפך רבי יהושע ואמר לתלמידיו הלך לו בן זומא ולא שהו ימים מועטים ובן זומא בעולם

קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר לא מעובד, אתר שופר

 

קרן שור לתינוקות בימי היוונים ( צילום: שופרות מהדרין יודאיקה)

פשוטם של דברים עניינם בכתיבה על קרן השור היה כדי שיפרסמו לכל כפירתם בה’ עד שיהיה הדבר רשום במקנה קניינהם כפי שכתב העץ יוסף והיפה תואר מפרשי המדרש, ועוד כתבו שיתכן שרצו לרמוז שבמעשה העגל הורחקו מה’ ושוב אין להם חלק בו.

וכמו שמסופר בהרחבה במדרש מעשה חנוכה כתיב (ירמיהו נ׳:ל״ג) כה אמר ה׳ צבאות עשוקים בני יהודה ובני ישראל וגו׳ וכתיב גואלם חזק ה׳ צבאות שמו ריב יריב את ריבם למען הרגיע את הארץ והרגיז ליושבי בבל. אמרו בימי היונים נתחייב מקרא זה שהערימו סוד על ישראל אמרו בואו ונחדש עליהם גזירות עד שיבעטו באלהיהם ויאמינו בע״ז שלנו. עמדו וגזרו כל בן ישראל שעושה לו בריח או מסגור לפתחו ידקר בחרב, וכל כך למה כדי שלא יהיה לישראל כבוד ולא רשות (צניעות), שכל בית שאין לו דלת אין לו כבוד ולא צניעות וכל הרוצה ליכנס נכנס בין ביום ובין בלילה. כיון שראו ישראל כך עמדו ובטלו כל דלתות בתיהם ולא היו יכולין לא לאכול ולא לשתות ולא לשמש מטותיהם, בשביל גנבין ולסטין ופריצי יונים, ולא רואין שינה בעיניהם לא יום ולא לילה, ונתקיים עליהם מקרא שכתוב ופחדת לילה ויומם (דברים כ״ח:ס״ו). אמרו לפני הקב״ה רבש״ע כמה אנו יכולים לסבול? אמר להם בעון מזוזה, אלא אעפ״כ רווחה תמצא בגזירה זו. והיו ישראל שרויין בלא דלתות, ואין לך דבר מעביר רעות האשה מעל בעלה כדלת שנאמר לך עמי בא בחדריך וגו׳ (ישעיהו כ״ו:כ׳), ועמדו בגזרה זו שלש שנים, כיון שראו יונים שעמדו ישראל בגזירה ולא נכשל אחד מהם בשום דבר רע, עמדו וגזרו עליהם גזירה אחרת, והעבירו קול: כל אדם מישראל שיש לו שור או שה יחקק על קרניו שאין לו חלק באלהי ישראל, וכל כך למה כדי שלא יאכלו ישראל בשר ולא חלב ולא גבינה, ולא יהיה להם חרישה. אמרו יודעים אנו שאין יכולין לעמוד בגזירה זו. כיון ששמעו ישראל כך נצטערו צער גדול אמרו ח”ו שנכפור באלהינו, עמדו ומכרו בהמתן בין טהורה בין טמאה, והיו ישראל מהלכין ברגלים, ועליהם נתקיים ראיתי עבדים על סוסים וגו׳. אמר להם הקב”ה בעון שמנעתם עצמכם מעלות בשלש רגלים לירושלם ולהקריב קרבנות וליתן מתנות כהונה, לכן נתקיים עליכם שורך טבוח לעיניך, אלא אעפ״כ רווחה תמצאו בגזירה זו, והיו הצביים והאיילים וכל מיני עופות טהורים באים ונכנסים לבתיהם של ישראל, לפי שהיו בלא דלתות ובאין ישראל ותופסין אותן ושוחטין ואוכלין בשר ונותנין שבח להקב״ה ואמרו ברוך הוא שהפך עצת אויבינו לטובה, שאילו היו דלתות לבתים היאך היתה כל צידה נכנסת אצלינו. השיבם הקב״ה אתם חסתם על כבודי ולא כפרתם בי אף אני זמנתי לכם צידה, וכיון שראו היוונים שעמדו ישראל בגזירה זו, עמדו וגזרו כל מי שאשתו הולכת לטבילה ידקר בחרב וכל הרואה אותה הרי היא לו לאשה ובניה לעבדים, כיון שראו ישראל כך מנעו עצמם מלשמש, וכיון ששמעו יוונים כך אמרו הואיל ואין ישראל משמשין מטותיהם אנו נזקקין להן, כיון שראו ישראל כך חזרו על נשיהן בלא טבילה בעל כרחן, אמרו רבש״ע בעל כרחינו שלא בטובותינו, שאין האשה רוצה לישב תחת בעלה בלא עונתה. אמר להם הקב״ה הואיל ועשיתם בלא כוונה אני אטהר אתכם ופתח לכל אחד ואחד מהן מעיין בתוך ביתו, והיו נשיהם טובלות בתוך בתיהם ונתקיים עליהם מקרא זה ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה, ונתקיים עליהם עוד מקרא זה אם רחץ ה׳ את צואת בנות ציון. כיון שראו יוונים שאין ישראל מרגישין בגזירותיהם עמדו וגזרו עליהם גזירה מרה ועכורה, שלא תכנס כלה בלילה הראשון מחופתה אלא אצל ההגמון שבמקום ההוא. כיון ששמעו ישראל כך רפו ידיהם ותשש כחם ונמנעו מלארס, והיו בנות ישראל בוגרות ומזקינות כשהן בתולות, ונתקיים עליהם בתולותיה נוגות והיא מר לה (איכה א׳:ד׳), והיו יוונים מתעללות בבתולות ישראל, ונהגו בדבר הזה שלש שנים ושמונה חדשים, עד שבא מעשה של בת מתתיהו כהן גדול שנשאת לבן חשמונאי ואלעזר היה שמו, כיון שהגיע יום שמחתה הושיבוה באפריון, וכשהגיע זמן הסעודה נתקבצו כל גדולי ישראל לכבוד מתתיהו ובן חשמונאי שלא היו באותו הדור גדולים מהם, וכשישבו לסעוד עמדה חנה בת מתתיהו מעל אפריון וספקה כפיה זו על זו וקרעה פורפירון שלה ועמדה לפני כל ישראל כשהיא מגולה ולפני אביה ואמה וחותנה. כיון שראו אחיה כך נתביישו ונתנו פניהם בקרקע וקרעו בגדיהם, ועמדו עליה להרגה, אמרה להם שמעוני אחיי ודודיי, ומה אם בשביל שעמדתי לפני צדיקים ערומה בלי שום עבירה הרי אתם מתקנאים בי, ואין אתם מתקנאים למסרני ביד ערל להתעולל בי! הלא יש לכם ללמוד משמעון ולוי אחי דינה שלא היו אלא שנים וקנאו לאחותם והרגו כרך כשכם ומסרו נפשם על ייחוד של מקום ועזרם ה׳ ולא הכלימם, ואתם חמשה אחים יהודה יוחנן יונתן שמעון ואלעזר, ופרחי כהונה יותר ממאתים בחור, שימו בטחונכם על המקום והוא יעזור אתכם שנאמר כי אין מעצור לה׳ להושיע וגו׳ (שמואל א י״ד:ו׳). ופתחה פיה בבכיה ואמרה רבש״ע אם לא תחוס עלינו חוס על קדושת שמך הגדול שנקרא עלינו ונקום היום נקמתנו. באותה שעה נתקנאו אחיה ואמרו בואו ונטול עצה מה נעשה, נטלו עצה זה מזה ואמרו בואו ונקח אחותינו ונוליכנה אצל המלך הגדול ונאמר לו אחותנו בת כהן גדול ואין בכל ישראל גדול מאבינו, וראינו שלא תלין אחותינו עם ההגמון, אלא עם המלך שהוא גדול כמותינו, ונכנסנו עליו ונהרגהו ונצא, ונתחיל אח״כ בעבדיו ובשריו, והשם יעזרנו וישגבנו, נטלו עצה וכו׳ ועשה להם הקב”ה תשועה גדולה, ושמעו בת קול מבית קדש הקדשים: כל ישראל נצחו טליא באנטוכיא.

אך אפשר להציע שהיוונים כידוע רצו “להשכיחם תורתך” כמו שאנחנו אומרים בתפילת שמונה עשרה ב”על הניסים” והם היו אסטרטגיים מאוד, בזמנם בקבוקי התינוקות למאכל ומשתה היו מקרני השור, הם רצו שמשקה התינוקות למרות שהם אינם מבינים את עומק השקפתם על קרן המשמשת למאכל ושתייה כבקבוק לתינוקות שעליו ייחרט וייחקק שאין לעם ישראל חלק באלוקי ישראל, לא הייתה להם בעיה עם עם התורה כפילוסופיה, ולא הייתה להם בעיה עם עם ישראל כעם ככל הגויים, ואפילו עם עם ישראל כשהוא מחובר לתורה בצורה זו, הייתה להם בעיה עם החיבור בין עם ישראל כעם המאמין בתורה שניתנה מאת אלוקי ישראל, תורת חיים אינטראקטיבית שמשפיעה באופן פעיל על החיים עצמם, ומהווה את החלק העיקרי והמאפיין את התרבות של עם ישראל כתרבות זה אנטיתזה לתרבות שלהם שהעצימה כוח הישגיות וחכמה כמדע ללא מחויבות מעשית או חיבור אלוקי כל שהוא, מעבר לפשוטו של מדרש יש כאן אמירה מטאפורית מאוד עמוקה בה ביקשו היוונים לעקור מהשורש את התרבות היהודית לדורותיה, והם כיוונו ישר לתינוקות ולהכרה הראשונית של דור ההמשך ביהדות כתורת חיים מחוברת לאלוקי ישראל.

המקבילה החיובית לפעולות היוונים

 

דבר דומה מצאנו בדברי חז”ל בפן החיובי ואנחנו יכולים ללמוד מכך את ההשפעה העצומה על נפש הילד מגיל קטן, מחבר הברייתות שהן כל המשניות שנשנו מחוץ לסדר המשנה של ר’ יהודה הנשיא, הלא הוא ר’ חייא תלמידו, עליו הגמרא במסכת כתובות דף קג’ מספרת:

שופרות, שופר, שופר בבני ברק, שופרות בבני ברק, שופרות מהדרין יודאיקה , שופרות מהודרים, שופר מרוקאי, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופר בהכשר הבד''ץ, שופרות לאירועים. שופר, שופרות, shofar , kudu shofar shofars יודאיקה, מפעל שופרות, בית מלאכה שופרות, מכירת שופרות, חנות שופרות שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד, שופר ירושלים, Shofar, Shofars, Judaica, Religious Services, Kudu Shofars, Shofar Pouch, Shofar Stand, Ram Shofar, Code Shofar, Moroccan Shofar, Yemenite Shofar, Babylonian Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Unprocessed Shofar, Jerusalem Shofar. שופר, שופרות, shofar , kudu shofar shofars יודאיקה, מפעל שופרות, בית מלאכה שופרות, מכירת שופרות, חנות שופרות קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר לא מעובד, אתר שופר תמונות של שופרות קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר לא מעובד, אתר שופר תמונות של שופרות

כי הוו מינצו ר’ חנינא ור’ חייא (כשהיו רבים רבי חנינא ורבי חייא-תלמידי ר’ יהודה הנשיא מחבר המשנה)

אמר ליה ר’ חנינא לר’ חייא בהדי דידי קא מינצית (איתי אתה רב?)
ח”ו אי משתכחא תורה מישראל מהדרנא לה מפילפולי (אם חס וחלילה תשתכח התורה מישראל, אני מסוגל להחזיר אותה מתוך פלפול)
אמר ליה (לו) ר’ חייא לר’ חנינא בהדי דידי קא מינצית דעבדי (שעשיתי) לתורה דלא תשתכח מישראל
מאי עבידנא (מה עשיתי)?
אזלינא ושדינא כיתנא (הלכתי וזרעתי פשתן)
וגדילנא נישבי (וטוויתי חבלים)
וציידנא טבי (ואיתם אני צדתי צבאים)
ומאכילנא בשרייהו ליתמי (ואת בשר הצבאים אני מאכיל יתומים)
ואריכנא מגילתא (ומעור הצבאים אני מכין קלף למגילה)
וכתבנא חמשה חומשי (על הקלף אני כותב חמישה חומשי תורה)
וסליקנא למתא (והולך לעיר שאין בה מלמדי תינוקות)
ומקרינא חמשה ינוקי בחמשה חומשי (ומלמד חמישה ילדים את חמשת החומשים, לכל אחד ספרו)
ומתנינא שיתא ינוקי שיתא סדרי (ומלמד שישה ילדים את שישה סדרי המשנה)
ואמרנא להו עד דהדרנא ואתינא אקרו אהדדי ואתנו אהדדי (ואמרתי להם, עד שאחזור למדו זה את זה)
ועבדי לה לתורה דלא תשתכח מישראל (וכך עשיתי שהתורה לא תשתכח מישראל)
היינו דאמר רבי כמה גדולים מעשי חייא (לכך התכוון רבי יהודה הנשיא כשאמר “גדולים מעשי חייא)

אותו מטבע לשון ” שכחת התורה ” והפתרון הוא אסטרטגיה של הטמעה חינוכית מגיל כל כך קטן והשקעה בפרטים הקטנים של המגילות בהן הן לומדים, וזה בדיוק מה שרצו לעשות היוונים רק ההיפך להשכיח את את התורה אז הם השקיעו שחפצי התינוקות ובהטמעת החינוך מחדש של תרבותם, לשרש את תרבות היהודים המחברת שילוש של עם – תורה – אלוקים.
יש כאן וויכוח עמוק בין גדולי התנאים האם ההשקעה בפרטים הקטנים שהילדים לומדים בהן והפתרון לשכחת התורה הוא בצורת הטמעה או שאין בכך שום צורך וניתן באמצעות עומק פלפולי להחזיר את התורה גם אחרי שנטמעה בצורה לא נכונה, רבי חנינא גרס כמו צד זה אך ר’ חייא גרס אחרת, ורבי יהודה הנשיא רבם הכריע כמו צד זה בכך שאמר גדולים מעשי חייא.
מענין שמי שאמר את האמירה על היוונים וקרן השור הוא דווקא ריש לקיש שגדל עם חינוך לא תורני עד שהשיבו למוטב רבי יוחנן כמו שמסופר בגמרא במסכת בבא מציעא, כי הוא ידע את מהות החינוך מהשורש את חשיבות גרסת הינקות.

חנוכה הוא לשון “חינוך” חנוכת המזבח, המילה חינוך היא יצירת פעולות ראשוניות בכדי להתניע תהליכים בחניך או במקרה של חנוכת המזבח בכדי להתחיל את התהליך של הקרבת קורבנות שפסק עם הפרצות שפרצו היוונים במקדש, והחג הזה מסמל את החינוך גם בכך שהיוונים רצו לשרש את התרבות יהודית מהשורש בחינוך מחדש, ולא צלחו, וחינוך הוא לא רק לחנך את הילדים אלא הוא מתחיל עוד יותר מוקדם בחינוך עצמי שהוא הבסיס בדוגמא האישית לחינוך הילדים.
ההבדל בין חינוך להטעמה, הוא שחינוך הוא מסרים ופעולות ישירות ראשוניות שגורמות להמשכיות ההרגל אך הטמעה היא בתת מודע באמצעות מיתוג החפצים ייחודם כמו שר’ חייא עשה והוא תהליך תת הכרתי שמתחיל עוד לפני שהחניך הוא בהכרת תודעתית לחינוך ישיר, ושם התמקדו היוונים וכאן אנו רואים את עומק העורמה היוונית.
וזה מדויק בלשון המדרש למעלה: שהערימו סוד על ישראל.

יש כאן דגש עם הערמת סוד וזה בדיוק התרגיל הפסיכולוגי המתוחכם של היוונים.

חינוך – אילוף – והטמעה במשנת הרב הירש

שופרות, שופר, שופר בבני ברק, שופרות בבני ברק, שופרות מהדרין יודאיקה , שופרות מהודרים, שופר מרוקאי, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופר בהכשר הבד''ץ, שופרות לאירועים. שופר, שופרות, shofar , kudu shofar shofars יודאיקה, מפעל שופרות, בית מלאכה שופרות, מכירת שופרות, חנות שופרות שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד, שופר ירושלים, Shofar, Shofars, Judaica, Religious Services, Kudu Shofars, Shofar Pouch, Shofar Stand, Ram Shofar, Code Shofar, Moroccan Shofar, Yemenite Shofar, Babylonian Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Unprocessed Shofar, Jerusalem Shofar. שופר, שופרות, shofar , kudu shofar shofars יודאיקה, מפעל שופרות, בית מלאכה שופרות, מכירת שופרות, חנות שופרות קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר לא מעובד, אתר שופר תמונות של שופרות קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר לא מעובד, אתר שופר תמונות של שופרות

 

הרב שמשון בן רפאל הירש (רש”ר הירש, בגרמנית: Samson Raphael Hirsch; כ”ד בסיוון ה’תקס”ח, 20 ביוני 1808 – כ”ז בטבת ה’תרמ”ט, 31 בדצמבר
1888)   

דברי הרב הירש על פי דברי הרב יאיר פיקסלר אתר דעת

“כי יצר לב האדם רע מנעוריו” – האמנם?

הרש”ר הירש קושר במידה רבה את החינוך למשמעת ולמוסריות, עם החינוך בגיל הרך.
 ברוב המקומות בהם עוסק הירש בנושאים אלו, ניתן למצוא את הקשר ואת התלות של הסוגיות זו בזו. הקשר היסודי בין הנושאים בא לידי ביטוי בכך, שעל מנת לחנך למשמעת ולמוסר באופן מוצלח, יש להתחיל בחינוך כאשר הילד הנו בגיל צעיר מאוד. נקודה מרכזית זו מודגשת בדברי הירש במספר מאמרים. נדמה, כי קודם לדיון בדבר החינוך המוסרי עצמו, יש לסקור את תפיסתו של הרש”ר הירש בנוגע לשאלה חינוכית ופילוסופית יסודית: האם האדם הוא רע מטבעו או טוב מטבעו? מובן הדבר, כי אופי החינוך המוסרי עשוי להיות מושפע מהעמדה בשאלה זו. הוגים ופרשנים רבים למדו מהמילים: “כי יצר לב האדם רע מנעריו” (בראשית, ח, כא) כי האדם מברייתו נוטה אל הרע, ותפקיד החינוך הוא להפוך או לנטרל נטיה זו. עיון בפירושו של הרש”ר הירש לפסוק דלעיל ולפסוק נוסף הקשור לפרשת המבול, מלמד כי דעתו מנוגדת לשיטה זו ניגוד גמור. בספר בראשית, פרק ו פסוק ה, מתוארות הנסיבות שהובילו להבאת המבול על הארץ על ידי הקב”ה: “וירא ה’ כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל-היום”. הירש בפירושו לפסוק זה תוקף את הפירוש המילולי של “יצר” כ”כח דוחף”. המשמעות של פירוש מקובל זה, טוען הירש, היא שישנו כח באדם הממריץ אותו לעשות רע. ברמזו לנצרות, אומר הירש כי הבנה זו הובילה לדעה הנואשת לפיה האדם מסור לכח הרע, ובידו להנצל ממנו רק על ידי אמונה מסוימת. פירוש זה הוא שגרם לבני האדם לראות ב”יצר” מעין מחסום הניצב בפני האנושות. הירש מפרש את המלה “יצר” באופן שונה לגמרי; “יצר” לדבריו, “אינה צורה פעילה, אלא צורה סבילה; אין היא מורה על היוצר אלא על היציר”.1 כלומר: יצר האדם הוא לא הכח המניע את האדם, אלא מעשיו של האדם, יציר כפיו. לפי פירוש זה, משמעות הפסוק היא שלא רק שהאדם כבר הביא רעה רבה על הארץ (“כי רבה רעת האדם בארץ”) אלא שגם המעשים העתידיים, הבאים לידי ביטוי במחשבות האדם, ביצרי לבו, יהיו רעים, שכן “כל יצר מחשבת לבו רק רע כל-היום”. הירש מצטט מובאות ממקומות אחדים במקרא בהם מופיעה המלה “יצר” בהטיות שונות, ומראה כי מקורות אלה מתפרשים היטב על פי שיטתו. פירושו של הירש מפריך אם כן, את ההוכחה מהפסוק כי האדם מטבעו נוטה אל הרע, ומאפשר לו לטעון כי שיטה זו אינה נכונה. באשר לפסוק בבראשית ח, כא, שהוזכר לעיל, המובא לאחר שוך מי המבול והקרבת הקרבן על ידי נח – בו ניתן לכאורה למצוא ראיה ברורה לשיטה אליה הירש מתנגד נחרצות. אולם, אם נפרש גם פסוק זה על פי הבנתו של הירש את המלה “יצר”, תתקבל תמונה שונה. נצטט ראשית את הפסוק בשלמותו: “וירח ה’ את-ריח הניחח ויאמר ה’ אל-לבו לא אסִף לקלל עוד את-האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא-אסִף עוד להכות את-כל-חי כאשר עשיתי”. ואכן, הירש בפירושו לפסוק זה רואה את המילים “כי יצר…” לא כנימוק להחלטתו של הקב”ה אלא כמאמר מוסגר שמשמעותו “אם יצר לב האדם ישוב להיות רע – ואף רע מנעוריו – והשמדת הדור תהיה דרך יחידה להצלה, אף על פי כן לא אוסיף לקלל עוד, כדרך שעשיתי עד כה”
הרב הירש דוחה את האפשרות לראות במילים אלה נימוק להחלטה, שכן אין זה ראוי לכבוד ה’ שהוא יעיד על עצמו ועל בריאתו שהוא ימנע ממעשה כלשהו מכיון ש”אין כל תועלת בדבר”. שנית, לא מתקבל על הדעת שיהיה זה הנימוק לחנינת העולם והאנושות בעוד שבפסוק בו עסקנו לעיל (לפני המבול) זהו הנימוק לעונש. בנוסף, מראה הירש כי מבנהו של הפסוק אינו מתאים לפירוש זה. בהמשך דבריו עוסק הירש באטימולוגיה של המלה “נעורים”
עיסוק זה אינו מענייננו כאן, אך נצטט מספר אמירות שהן בעלות משמעות לדיוננו: “צעירים אינם לא צדיקים ולא רשעים. אוי לו למי שסבור שהילד הממוצע הוא רשע מרושע! מי שמכיר ילדים, יודה: לא, אין זה נכון, הנוער איננו מושחת, יצר לב האדם איננו רע מנעוריו, לא מנעוריו ישאף האדם אל הרע” המצב הקיצוני המתואר בפסוק כאפשרות רחוקה הוא זה שבו אפילו אצל הנוער יהיו יצרי הלב, קרי: המחשבות והשאיפות, רעות. גם במצב זה, אומר הקב”ה, לא אשמיד שוב את האנושות. הנימוק להחלטתו של הקב”ה לפי פירושו של הירש, נמצא בפסוק הבא: “עד כל ימי הארץ זרע וקציר…”. הסבר פסוק זה על פי פירושו של הירש חורג כבר מנושא דיוננו. במאמרו “החינוך בשנות הינקות”
עומד הרב הירש על כך שהאדם אמנם אינו רע מטבעו, אך גם אינו טוב מטבעו. דבר זה רמוז כבר בפירושו לתורה שהבאנו לעיל, אולם כאן הדבר נאמר באופן מפורש: “נסתכל נא בתינוק… כמה תכונות שונות ומגוונות, כמה כוחות, כשרונות, יצרים, נטיות ושאיפות, עדיין רדומים בתוך המוח הרופס ובתוך הלב הקט… אין בכל אלה דבר שהוא רע מטבעו, אבל גם אין בהם דבר שהוא טוב מטבעו”. הירש מדגיש, אם כן, את הולדתו של האדם כיצור נייטרלי. ברם, עיון במאמרו “מאמר מרדכי” מעלה כי ישנו חוסר עקביות בעמדתו של הירש בשאלה זו; במאמר זה גורס הירש שלא רק שאין האדם נוטה לרע מטבעו, אלא שהאדם מטבעו הוא טוב, נוטה למעשים מוסריים ונאצלים, ורק חינוך לקוי הוא שעשוי לגרום לאדם להיות רע. “על סמך הפסוק: ‘כי יצר לב האדם רע מנעוריו’ סבורים, שעקשנות, נטייה להתמרדות וערמה הן מידות של האדם הנמצאות בו מלידתו; אולם הדברים שאנו אומרים בברכות השחר: ‘נשמה שנתת בי טהורה היא’ מביעים את ההיפך מהדעה הזאת, והם צודקים, באין ספק”.
בהמשך דבריו מסביר הירש את הפסוק בבראשית, בדומה למה שכתב בפירושו לתורה. אם בציטוט לעיל נקט הירש במלה “להיפך” וממנה הסקנו כי הוא סבור שהאדם טוב מטבעו, הרי שבהמשך המאמר כותב הירש דברים מפורשים יותר: “המדות הגרועות והרעות באו לאדם לא מלידה, כי אם על ידי חינוך… הנוער הנוטה מטבעו לאידאלים יפים מוכן להתמסר ולהקריב קרבנות בכדי להשיג את הרמה המוסרית הנשגבה והשלמה… משפטם המוסרי של ילדים הוא קולע למטרתו… רק הנסיון הפשוט של החיים מחליש את ההתלהבות ומקהה את החדות שבשאיפות”. נמצא, אם כן, שבכתביו של הירש אין אחידות גמורה באשר לשאלת נטייתו הטבעית של האדם. אמנם, ברור כי הוא דוחה מכל וכל את הגישה הרואה באדם יצור הנוטה מטבעו אל הרע. מאימתי מתחילים לחנך? מנקודת מוצא זו, יש לעיין במאמריו של הרש”ר הירש על מנת ללמוד כיצד ניתן לדעתו להקנות, או לשמר את תכונת המוסריות בילד. אגב בירור זה, נלמד באופן כללי על עקרונות החינוך בגיל הרך כפי שרואה אותם הירש. השאלה היסודית, כפי שמנסח אותה הירש, הנה “מאימתי מתחילים לחנך?”. בשאלה זו עוסק הירש במספר מאמרים ובכולם התשובה אחידה: גיל הינקות. “לפי דעתי, הגיל המכריע בחינוך הוא דוקא הזמן שרבים מזניחים בו לגמרי את החינוך, והוא גיל הינקות, שנות החיים הראשונות”.
בהמשך חוזר הרב הירש על דברים אלו ומבהיר כי יש להתחיל בחינוך כבר בגיל שבועות אחדים. השאלה המתעוררת למקרא דברים אלו היא, מה ניתן לדרוש מפעוט שכזה? על שאלה זו עונה הירש: ” ‘שיציית לך, חביבי’. כמובן שלא תוכל לדרוש ממנו את זאת, כי אם להרגיל אותו למשמעת. ובהרגל זה מוכרחים להתחיל בטרם שהילד מבין משהו”.
הרב הירש מסביר, כי על מנת שילד בן שש או שבע ישמע בקול הוריו, יש להרגילו לכך קודם. החשיבות בהרגל זה, היא שהילד לומד לבטל את רצונו מפני רצון הוריו. דבר זה ניתן להשגה על ידי אימון רב. אמנם, רצוי להסביר לילד את הסיבות למה שנדרש ממנו ולנמק את האיסורים והחובות המוטלים עליו. זאת על מנת למנוע את הרושם שהמחנך מטיל עליו ציוויים מתוך שרירות לב ועיקשות שוא. אולם, הסיבה לציות צריכה להיות מתוך הכרה בחובה לסור למשמעתו של המחנך, בהיותו חכם יותר ויודע טוב יותר את הסיבות לדרישותיו. רק ציות שכזה, הכולל ביטול רצון עצמי, הופך את מעשה החניך לפעולה מוסרית. כאן חושף הירש את הקשר הקיים לדעתו בין משמעת ומוסריות: אי ביטול הרצון (הקיים גם בציות מתוך הזדהות עם הציווי או מתוך שיקול תועלתי), מהווה ניגוד למוסר, שכן יש בו אגואיזם, דאגה ואהבה עצמית ורדיפת כבוד. באותו אופן אמורים הדברים בכיוון הנגדי: בביטול רצונו, מתרגל הילד לפעולה מוסרית, שכן המוסר דורש מהאדם לבטל את רצונו מפני רצון עילאי יותר. הירש מאריך בתיאור הנזק שגורמים הורים שלא מרגילים את ילדם למשמעת בגיל צעיר ביותר. כאשר מפנקים את הילד ומרגילים אותו לכך שהכל נשמעים לרצונו, משתרשות בו תכונות של עקשנות ופינוק, ולא ניתן להקנות אז לילד משמעת וציות. הביקורת שמעביר הירש על הורים מעין אלו הנה נוקבת: “רק הורים סכלים מצייתים לילדם בשנתיים הראשונות של חייו, מתענגים במעשיו “הרעים”, ונותנים לו כל מה שהוא רוצה, אך ורק כדי שהוא לא יצעק… הילד יסבול מחוסר חינוך זה במשך כל ימי חייו”.
במקומות נוספים עומד הירש על נקודה זו, לפיה המשמעת היא היסוד לחינוך כולו ובה טמון המפתח להצלחה: ילד שהורגל למשמעת מינקותו – פתוחה בפני מחנכו הדרך להצלחה בהמשך חינוכו. ילד שהורגל לפינוק ולכך שמצייתים לו – חינוכו כמעט נדון לכשלון מראש. חינוך מוסרי – קשיים ואמצעים עמדנו אם כן, על החשיבות הרבה שמייחס הירש להקניית המשמעת בגיל צעיר ביותר ולחינוך למוסריות. נשאלת כעת השאלה כיצד יש לבצע זאת? מהן הדרכים בהן נוכל להשריש את המוסריות בנפש הילד? במאמר שהוזכר לעיל, “החינוך בשנות הינקות”, מתאר הירש את המהלך הנכון להשגת מטרה זו. ראשית, הוא מכנה את המוסריות – “אומנות שאינה נרכשת בנקל”. “אומנות”, על פי הירש היא כל תכונה שאינה טבועה באדם מלידה, אלא נקנית מתוך נסיון מעשי בלתי פוסק. מוסריות עונה על הגדרה זו. במאמר זה נוקט הירש בגישה לפיה נולד האדם “נייטרלי”. אמנם, גם לפי הגישה השניה שמצאנו בכתביו, ניתן להגדיר את המוסריות כ”אומנות”, שכן הנטיה הראשונית היא בגדר נטיה בלבד, וגם לשיטה זו, השגת תכונת המוסריות באופן מעשי – דורשת הכשרה ואימון. מדוע אומנות זו אינה נרכשת בנקל? הירש מונה מספר סיבות לכך. הסיבה הראשונה והמרכזית ביותר היא, שהמוסריות דורשת איזון של הכוחות הנפשיים. על אף מידה או תכונה של האדם לא ניתן לומר שהיא “רעה” או “טובה”. הדבר תלוי ב”מינון” של אותה תכונה ובשימוש שנעשה בה. הירש מביא מספר דוגמאות לדבריו: “אבוי לו לאדם אם הוא נוח להתרגש מכל דבר ולהגיב בחום מזג על כל דבר, אבל אבוי לו גם אם יתייחס לכל דבר בשויון נפש גמור… אוי לו אם יציבות אופיו הופכת לעקשנות עקרה, אך אוי לו גם אם אופיו מתגמש יתר על המידה ונוטה לקבל השפעה מכל אדם… פירושה של מוסריות הוא שהאדם… יגיב על עוול הנעשה לחף מפשע, ומאידך יהא הוא עצמו מוכן ומזומן לסבול עוול משווע”.
בציטוט זה אנו רואים הן את הצורך באיזון התכונות (מבחינה “כמותית”) והן את הצורך לעשות בהן שימושים שונים בנסיבות שונות. מטבע הדברים, עבודה עצמית של האדם על מידותיו קשה לאין שיעור מעבודה הדורשת מאמץ של כוחות הגוף בלבד. בנוסף, אומר הירש, כאשר אדם מתאמץ להשתלם באומנות מסוימת, אם זה בתחום עבודתו או בתחום אחר, הרי שהוא זוכה להערכה כאשר הגיע לרמת השתלמות גבוהה. כאשר מדובר על מוסריות, לא רק שאין האדם זוכה להערכה מן החברה על מאמציו והישגיו, אלא ההפך הוא הנכון; החברה נוטה לזלזל באדם שאינו ערמומי ואינו יודע “להסתדר” בחיים (כלשונו של הירש, בתרגומו של א. וולף). זאת ועוד, המוסריות אינה ניתנת לרכישה קבועה, אלא דורשת עבודה מתמדת וערנות בלתי פוסקת. לעולם אין ביטחון לאדם שבמצב נתון הוא לא יכשל בנסיון מוסרי, גם אם כרגע הוא נמצא בשלמות מוסרית עליונה. אמנם, אומר הירש, הצורך בקבלת חיזוקים חיצוניים מהחברה נחסך מאלו המאמצים לעצמם את המוסריות, שכן הויתור מראש על הערכת הזולת הוא אחד מן העקרונות של המוסריות. אם כן, תנאי הכרחי להקניית המוסריות הוא אימון מעשי רב וממושך של החניך, כשם שנדרש ברכישת כל אומנות. כפי שראינו לעיל, גם החינוך למשמעת בגיל הרך הוא יסוד עיקרי המאפשר חינוך מוסרי בהמשך חייו של הילד. דוגמא אישית יסוד חשוב נוסף הוא הדוגמא האישית. לא ניתן ללמד אומנות אם המלמד לא בקיא בה בעצמו, והדברים אמורים כמובן גם בתחום המוסר. “עלינו לעקור מקרבנו את הפגמים והמדות המגונות, שלא היינו יכולים לסבלם אצל ילדינו, ולבערם כליל מתוך דיבורינו, דעותינו, השקפתנו ומעשינו, לבל יוכלו ילדינו ללמוד מאתנו חולשות מוסריות וליקויי אופי”.
בנוסף להתנהגות האישית של ההורים, ישנה חשיבות למסרים המועברים לילד כבדרך אגב במעשי היום-יום. כדוגמא מביא הירש מקרה של הורים הכועסים על ילדם ללא ריסון על כך שהוא שובר כוס, אך מתרגזים פחות כאשר הילד חוטא חטא מוסרי כלפי אחותו הקטנה שביקשה ממנו טובה ולא קיבלה. בהתנהגות כזו מעבירים ההורים את המסר כי הפסד חומרי מדאיג אותם יותר מאשר פגם מוסרי. כך גם לגבי יחסם של ההורים אל מותרות והנאות העולם, דיבורם עם הסובבים אותם ויחסם אל בני שיחם. בדוגמא הלקוחה כנראה מחיי היום-יום בזמנו ומקומו של הירש, הוא מציין לשלילה את ההורים הפונים אל משרתיהם בנעימה גאוותנית ושולטת. מכך לומדים הילדים כי המעמד החומרי הוא קנה המידה לכבודו של האדם. על עקרון הדוגמא האישית עומד הירש גם במאמר “חינוך התורה”: “התדע מהו האמצעי היעיל לחנך ולאמן את בנך לקראת יעוד חייו? זוהי הדוגמה החיה שבך! … לפיכך יהיו חיי ההורים חיים יהודיים, קדושים וטהורים. תן לבנך לקיים את מצוותיו יחד אתך. התנהג גם אתה בדרך ארץ, בכובד ראש ובשמחה, כי אז ינהג גם הוא כמוך”. “אפקט פיגמליון” במאמרו “יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך”
מעלה הרב הירש נקודה חשובה נוספת הנחוצה על מנת לחנך למוסריות. על המחנך לגבש לעצמו את הדעה לפיה החניך הוא אדם מוסרי וישר. לא זאת בלבד שעל המחנך לבטא דעה זו במעשיו ובדיבורו עם החניך, אלא שעליו להיות משוכנע בכך שכנוע פנימי. הירש מצטט רב (מבלי להזכיר את שמו) הממליץ לו על דרך זו בהקשר של היכרות עם בני קהילה חדשה אליה מגיע הרב לשמש בכהונת הרבנות. הוא מסביר כי אם הרב ינקוט בדרך זו כלפי הציבור, הרי שכל אחד ואחד מחברי הקהילה ישתדל להוכיח שדעת הרב הנה נכונה בנוגע אליו, וכך יאמץ לעצמו את המדות הרצויות הללו. בדרך זו “…האדם ההוא יהפך לאותו איש שהרב רצה לחנך אותו לקראתו”
תופעה פסיכולוגית זו מוכרת כיום בשם “אפקט פיגמליון”. הרש”ר הירש מחייב נקיטת גישה זו ומסביר כי כאשר המחנך משדר לחניך את דעתו ותחושתו השלילית כלפיו, הרי שנחסמות בפני החניך דרכי התשובה. כאשר ישנה למחנך דעה רעה לגבי חניכו, היא מחלחלת בהכרח אל הפעולות החינוכיות שהוא נוקט, ולכן מקלקלת את החניך יותר ויותר. הירש מדגים את העקרון על ידי שני משפטים שעשוי מחנך לומר לחניכו. המשפט הראשון: “אתה שקרן, אתה גנב, אינך ראוי לשום דבר”. משפט זה קובע עמדה לגבי החניך כבעל תכונות מסוימות. לדברי הירש, זהו משפט מסוכן ביותר, ומחנך שיחזור עליו מספר פעמים באוזני החניך, עלול להפכו לבעל תכונות אלה. המשפט החלופי הוא: “שקרת הפעם, הרי גנבת, הרי פעלת כמי שאינו ראוי לשום דבר”. במשפט זה ישנה אזהרה על מעשיו החמורים של החניך, אך ניתן בו גם פתח של תשובה. יש חשיבות לכך שהחניך יהיה מודע לעוול שעשה, אך חשוב יותר שידע שהוא טרם הורגל בעוולות כאלו עד כדי כך שתחסם בפניו האפשרות לעשות תשובה. שמאל דוחה וימין מקרבת במאמר “יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך” עומד הירש על עקרון נוסף בדרכי החינוך המוסרי. הוא מצטט את הגמרא האומרת: “תניא: רבי שמעון בן אלעזר אומר: יצר, תינוק ואשה, תהא שמאל דוחה וימין מקרבת”.
מבלי לעסוק בהשוואה בין שלושת התחומים, אותה מסביר הירש, נציין רק את ההיבטים החינוכיים המעשיים הנגזרים מהמלצה זו; לא רצוי ולא ניתן לחנך על ידי קפדנות ומשמעת קשוחה בלבד. כמובן שגם לא ניתן לחנך תוך כדי נקיטת יחס רך וסלחני בלבד. הדרך הנכונה היא לשלב בין השניים, כאשר הימין המקרבת גוברת על השמאל הדוחה. הירש מבהיר כי לא מדובר כאן ב”תכסיס נבון, שבו אנו רוצים לקבל לידינו את השלטון”, אלא ביחס שהוא נכון באופן אמיתי. לימין המקרבת יש מטרה חינוכית בפני עצמה. היא מעצבת באופן ראוי את תכונות הילד בתוך המסגרת הקבועה והיציבה אשר נקבעת על ידי ה”שמאל הדוחה”. מהלך זה, לדברי הירש, הנו חיוני לשלמותו המוסרית של האדם. הדרכות לחינוך בגיל הרך בנוסף לעקרונות החינוך למשמעת ולמוסר, וחשיבותם בגיל הרך, ניתן למצוא במאמריו החינוכיים של הירש גם עצות והדרכות שונות בנוגע לחינוך בגיל זה בכלל. האב מצווה על ידי הירש לשמור על בריאות ילדו, להגן עליו מפני מחלות ומומים שונים וכן לאמנו בתרגילי התעמלות. יחד עם זאת עליו להמנע מלפנק את הילד. בתחום השפה מדגיש הירש את החשיבות שבהקניית לשון הקודש לילד, במקביל לשפת האם, שהיא שפת המדינה בה הוא חי. הירש עומד על כך שהשפה משפיעה על אופי המחשבה ומצטט את מאמר חז”ל, שלמדו מן המילים “לדבר בם”, כי אדם אשר אינו מלמד את בנו תורה ואינו מדבר עמו בלשון הקודש – ראוי לו כאילו קוברו.
יש להשגיח על אופן דיבורו של הילד כך שיהיה ברור ונעים לאוזן שומעיו. סיכום הרש”ר הירש רואה בחינוך האדם למוסריות מטרה בעלת חשיבות עליונה. תנאי הכרחי להצלחה במשימה זו הוא שהילד יהיה ממושמע, ועל מנת להצליח בכך – יש להתחיל בחינוך מוקדם ככל האפשר. לפיכך, הקניית המשמעת היא המשימה החשובה ביותר בגיל הינקות, והיא פותחת את התהליך של פיתוח אדם מוסרי. תהליך זה הנו קשה וממושך, הן עבור ההורים – המחנכים, והן עבור הילד – החניך.

 

 

מאמרים נוספים

אפיית מצות AI פסח שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
פסח

חמץ ומצה

קרא עוד »

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

אז למה אתם מחכים כנסו לחנות ותבחרו את מה שתמיד רציתם?

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

מנורות חנוכה סביבוני חנוכה נרות חנוכה חנוכיות מעוצבות דגלי חנוכה קדירת פתיתים לסופגניות כיסויי חנוכיות מזוזות לבית צדפים לחנוכה עצי חנוכה מעוצבים קישוטי חנוכה לבית מתנות לחנוכה סטים לחנוכה מתנות חנוכה לילדים מחזור חנוכה חנוכה סיכות מתנות עסקיות לחנוכה מתנות לחנוכת בית חדש חולצות לחנוכה פרחי חנוכה שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד, שופר ירושלים, Shofar, Shofars, Judaica, Religious Services, Kudu Shofars, Shofar Pouch, Shofar Stand, Ram Shofar, Code Shofar, Moroccan Shofar, Yemenite Shofar, Babylonian Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Unprocessed Shofar, Jerusalem Shofar.שופרות, שופר, שופר בבני ברק, שופרות בבני ברק, שופרות מהדרין יודיאקה , שופרות מהודרים, שופר מרוקאי, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופר בהכשר הבד''ץ, שופרות לאירועים.
פורסם ב- כתיבת תגובה

הגדרת תוספת האור של המהדרין

שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד, שופר ירושלים, Shofar, Shofars, Judaica, Religious Services, Kudu Shofars, Shofar Pouch, Shofar Stand, Ram Shofar, Code Shofar, Moroccan Shofar, Yemenite Shofar, Babylonian Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Unprocessed Shofar, Jerusalem Shofar.שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד, שופר ירושלים, Shofar, Shofars, Judaica, Religious Services, Kudu Shofars, Shofar Pouch, Shofar Stand, Ram Shofar, Code Shofar, Moroccan Shofar, Yemenite Shofar, Babylonian Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Unprocessed Shofar, Jerusalem Shofar.
שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד, שופר ירושלים, Shofar, Shofars, Judaica, Religious Services, Kudu Shofars, Shofar Pouch, Shofar Stand, Ram Shofar, Code Shofar, Moroccan Shofar, Yemenite Shofar, Babylonian Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Unprocessed Shofar, Jerusalem Shofar.שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד, שופר ירושלים, Shofar, Shofars, Judaica, Religious Services, Kudu Shofars, Shofar Pouch, Shofar Stand, Ram Shofar, Code Shofar, Moroccan Shofar, Yemenite Shofar, Babylonian Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Unprocessed Shofar, Jerusalem Shofar.
האם הידור המצווה בשאר הימים הוא חלק בלתי נפרד ממצוות נר חנוכה שהורחב או שמדובר במצווה עצמית שנוגעת להידור מצווה שמקורה הוא זה א-לי ואנוהו, כבכל התורה כולה, והאם הידור ממצווה בנר חנוכה חלוק משאר הידור מצווה שבכל התורה כולה?

שתף את הפוסט

ת”ר מצוות חנוכה נר איש וביתו והמהדרין נר לכל אחד ואחד והמהדרין מן המהדרין לבית הלל יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך.

 

יש לחקור ביחס שבין נרות ההידור לנר הראשון שהוא עיקר המצווה, האם חז”ל תיקנו תקנה נפרדת למחזרים אחר המצוות, כך שאי אפשר לדמות את עיקר הדין של מצוות נר חנוכה שהיא ציווי מחייב להידור מצווה התלוי ברצונו של כל אדם, הרי אדם שלא הדליק את שאר הנרות לא ביטל את תקנת חז”ל של זכרון הנס, לעומת אדם שביטל את עיקר המצווה,  והן שונות מעצם מהותן, ציווי לעומת רצון האדם, או שחז”ל הרחיבו את המצווה בעצמותה לרצונו של האדם וכל נרות חנוכה הם מאותו גדר של אותה מצווה.

חז”ל שאלו בגמרא כיצד אנו מברכים אשר קידשנו במצוותיו להדליק נר חנוכה כאשר כל החיוב הוא דרבנן, היכן ציוונו להדליק נר חנוכה, וענתה בלא תסור וכו’. הייתה להם בעיה עם המקור של המצווה הציווי, והם ענו על זה ברמת הסמכות המצווה ( סמכות ) לא תסור ושאל אביך ויגדך, לעומת זאת במהדרין יש בעיה לא רק עם הסמכות אלא עם המהות כי הידור / חיזור התלוי ברצונו של האדם איננו מעצם מהותו ציווי שהוא מחייב, אז השאלה היא לא היכן ציוונו אלא מדוע זה נחשב ציוונו כשאין כאן מחייב בלתי תלוי, ומדובר בפרט הנתון לרצונו החופשי של כל אדם. נשאלת השאלה מדוע מברך על נר שני שאיננו ציווי ציטוט מההלכה שאכן מברך:   שכח והדליק את הנר הראשון ללא ברכה אם נזכר קודם שגמר להדליק את כל הנרות של אותו היום, יברך מיד את שתי הברכות: “להדליק נר חנוכה”, ו”שעשה ניסים”, וימשיך להדליק את הנרות הנותרים. האם ניתן להוכיח מזה שהנר השני הוא חלק ממהות המצווה (שלא הוזקק לכבות ולהדליק את הראשון שהוא עיקר המצווה על מנת לברך על עיקר המצווה)?

יש להשיב שאחר ששכח ולא בירך על הראשון עתה השני נעשה הראשון לעניין הברכה. ולא הפסיד את ההידור שהוא מעצם המהות של נר שני, שהראשון הפך לשני, כי יש כאן סוף סוף שני נרות הדולקים כמספר הימים.
ראיה נוספת לנידון הנ”ל יש להביא ממח’ רב ושמואל אם מדליקים מנר לנר שבדעת רב שאסר נאמרו בגמ’ ב’ דעות אם משום ביזוי מצווה אם משום אכחושי מצווה, ונפק”מ להדלקה מנר לנר עצמו שלא על ידי קיסם.
ויש לעיין איזה אכחושי מצווה יש לנר הראשון כלפי השני כאשר מדובר במצוות הדלקה אחת?

נראה שאמנם יש את הידור האדם אך אינו חלק ממצות החנוכה עצמה, אינו עיקר המצווה, לכן אי אפשר להכחיש את עיקר המצווה בשביל הידור האדם הנתון לרצונו האישי, והיה מקום להוכיח מזה שההידור אינו חלק מהותי ממצות נר חנוכה כחיוב.
אך בוודאי אין הדבר כן, שהלא נאסר להדליק מנר שני לשלישי כמו שנאסר מראשון לשני, אף להכחיש את ההידור למען ההידור הנוסף אי אפשר. כך שלא נוגע לחקירה הנזכרת.

וכן יש לומר באכחושי מצווה שמהות ההדלקה היא תוספת אור ולא יכולה להתקיים בפעולה הממעטת אור. או הסבר נוסף מעין סברת מי שאומר שהטעם הוא  ביזוי מצווה שלא רק להדליק על ידי קיסם מקודש לחול זה מבזה אלא גם אחרי הדלקת נר המצווה אל לך להכחישו.

עוד ראיה ניתן  להביא מסוגיית מדליקין מנר לנר מקושיית רב ששת מהדלקת המנורה בבית המקדש ” והא הכא כיוון דקביעי נרות לא סגיא דלא משקיל לאדלוקי קשיא בין למ”ד משום ביזויי מצווה וגם למ”ד אכחושי מצווה תרגמה רב פפא בפתילות ארוכות” ועל זה הגמרא שואלת למ”ד אכחושי מצווה קשיא כי הרי אסור לשיטתו גם מנר לנר,
ונשארת השאלה לכאורה מה הדימיון למנורה בכלל הרי יש הבדל מהותי בין חנוכייה למנורה כי שאר הנרות אינם הידור אלא אותה מצווה, וכל דברי רב שאמר אסור להדליק זה ב 2 מצווות שונות, נראה מזה שהגמרא מבינה שאין קשר וגם מדובר במצווה אחת אסור להדליק מנר לנר בגלל שההסבר הוא כנ”ל ב 2 באופנים ולא נוגע לחקירה זו.

עוד יש לומר שאכן זה עצמו התשובה לשאלת הגמרא שהיא רק בקשיא ולא בתיובתא כיוון שיש לחלק כנ”ל.
עוד יש לומר ע”ד הרמז הצחות שכוונת הגמרא ב “בקשיא” זה שמהות המנורה עליה נאמר מקשה אחת שונה מחנוכה, כי מדובר על הדלקה באותה מצווה עצמה ולא ב שתי רמות שונות של מצווה.

ולעצם השאלה אולי יש לומר שחז”ל נתנו מקום לאדם לחייב את עצמו כשהוא רוצה להדר, זאת אומרת הם לא מחייבים אותו אבל לאחר שהוא חפץ להדר חל עליו חיוב בצורת המצווה מוסיף והולך שהיא צורת ההידור הנאותה לחזר ולפרסם את הנס כנגד הימים הנכנסים, או היוצאים או פרי החג, זאת אומרת חז”ל התערבו אחרי החלק שהאדם רוצה לחייב אותו בצורת ההידור ולכן הציווי הוא צורת הפרסום ועל זה מברך ציוונו, ויותר מזה בכלל המצוות מצאנו הידור באיכות המצווה כמו באתרוג וכד’ כמבואר שבת קל”ג זה אלי ואנווהו אך כאן יצאו חז”ל וקבעו כיצד יהיה ההידור בשונה מכלל ההידורים הכלליים וציוו על צורת הידור ייחודית ועל כך אנו מברכים וציוונו.

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה

צילום: נחלת הכלל menora

מאמרים נוספים

אפיית מצות AI פסח שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
פסח

חמץ ומצה

קרא עוד »

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

אז למה אתם מחכים כנסו לחנות ותבחרו את מה שתמיד רציתם?

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

מנורות חנוכה סביבוני חנוכה נרות חנוכה חנוכיות מעוצבות דגלי חנוכה קדירת פתיתים לסופגניות כיסויי חנוכיות מזוזות לבית צדפים לחנוכה עצי חנוכה מעוצבים קישוטי חנוכה לבית מתנות לחנוכה סטים לחנוכה מתנות חנוכה לילדים מחזור חנוכה חנוכה סיכות מתנות עסקיות לחנוכה מתנות לחנוכת בית חדש חולצות לחנוכה פרחי חנוכה שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד, שופר ירושלים, Shofar, Shofars, Judaica, Religious Services, Kudu Shofars, Shofar Pouch, Shofar Stand, Ram Shofar, Code Shofar, Moroccan Shofar, Yemenite Shofar, Babylonian Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Unprocessed Shofar, Jerusalem Shofar.שופרות, שופר, שופר בבני ברק, שופרות בבני ברק, שופרות מהדרין יודאיקה הקודש, שופרות מהודרים, שופר מרוקאי, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופר בהכשר הבד''ץ, שופרות לאירועים.
פורסם ב- כתיבת תגובה

שמו של חג החנוכה

שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד, שופר ירושלים, Shofar, Shofars, Judaica, Religious Services, Kudu Shofars, Shofar Pouch, Shofar Stand, Ram Shofar, Code Shofar, Moroccan Shofar, Yemenite Shofar, Babylonian Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Unprocessed Shofar, Jerusalem Shofar.שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד, שופר ירושלים, Shofar, Shofars, Judaica, Religious Services, Kudu Shofars, Shofar Pouch, Shofar Stand, Ram Shofar, Code Shofar, Moroccan Shofar, Yemenite Shofar, Babylonian Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Unprocessed Shofar, Jerusalem Shofar. #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים
שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד, שופר ירושלים, Shofar, Shofars, Judaica, Religious Services, Kudu Shofars, Shofar Pouch, Shofar Stand, Ram Shofar, Code Shofar, Moroccan Shofar, Yemenite Shofar, Babylonian Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Unprocessed Shofar, Jerusalem Shofar.שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד, שופר ירושלים, Shofar, Shofars, Judaica, Religious Services, Kudu Shofars, Shofar Pouch, Shofar Stand, Ram Shofar, Code Shofar, Moroccan Shofar, Yemenite Shofar, Babylonian Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Unprocessed Shofar, Jerusalem Shofar. #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים
שמו של חג החנוכה - האם שמו של חג החנוכה קשור לזמן שאנו מדליקים את החנוכייה?

שתף את הפוסט

האם שמו של חג החנוכה קשור לזמן שאנו מדליקים את החנוכייה?

שמו של חג החנוכה

מקור שמם של ימי החנוכה הוא כנראה מלשון חנוכת המזבח או חנוכת המקדש, (מהרש”א, חידושי אגדות על תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ”א, עמוד ב’, ד”ה מאי חנוכה) שנערכה לאחר כיבושו וטיהורו של בית המקדש על ידי המכבים, שלזכרה נחגג החג בתאריכו, כפי שמתואר בספר מקבים א’, בדומה לחנוכת המשכן ולחנוכת מקדש שלמה, ובהתאמה להנחת אבן הפינה לבית המקדש השני (יום ייסוד היכל ה’) שהייתה בתאריך דומה.

הר”ן במסכת שבת כ”א: ועוד אחרים דרשו את המילה חנוכה כראשי תיבות של המילים “חנו (ב)כ”ה”, כלומר שהמכבים הפסיקו את המסעות והקרבות בכ”ה בכסלו.הסבר נוסף לדרשה הוא שחנו בכ”ה זה שבני ישראל מצאו חן בעיני הקב”ה בכ”ה בכסלו.

יש שדרשו את המילה חנוכה כתשובה למחלוקת בין בית הלל לבית שמאי על הדלקת הנרות. שראשי תיבות חנוכה זה: “ח’ נרות והלכה כבית הלל”.

שם נוסף לחג המקובל בעברית החדשה הוא “חג האוּרים”. שם זה (בגרסתו היוונית: Φῶτα, כלומר “אורות” או “אוּרים”) מובא כבר אצל ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו.

לפי השיטות שזה בגלל חנוכת המזבח יש לחדד שמהות בית המקדש שהוא מסמל את עבודת הקורבנות מהותו התממשה בעבודת הקורבנות, זו אחת הסיבות שמצאנו שאכן בגלל שהמזבח נחנך שוב אנו מחשיבים את כל עבודת בית המקדש שחזרה לשגרה לאחר הפרצות שפרצו היוונים, מקור נוסף מצאנו לכך שבית המקדש ואפילו ירושלים כולה נקראה “אריאל” כמו שאמר הפסוק ” הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד ספו שנה על שנה חגים ינקפו ”  

אֲרִיאֵל הוא כינוי מוכר בתנ”ך לעיר ירושלים (ואולי להר ציון או לבית המקדש), למשל בפסוק “הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל קִרְיַת חָנָה דָוִד” (ישעיהו כט, א), כלומר ‘אריאל – הקריה שבה חנה דוד’.

אריאל הוא שמו של מזבח (או חלק במזבח) שנזכר בספר יחזקאל: “וְהָאֲרִיאֵל (הכתיב: אראיל) שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֹרֶךְ בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רֹחַב” (מג, טז). לצידו באותו הקשר מופיעה הצורה ‘הראל’: “וְהַהַרְאֵל אַרְבַּע אַמּוֹת וּמֵהָאֲרִיאֵל וּלְמַעְלָה הַקְּרָנוֹת אַרְבַּע” (שם, טו), וטיב היחס ביניהם איננו ברור דיו.

אריאל המזבח

כנזכר לעיל, המילה אריאל מופיעה ביחזקאל בהקשר של מזבח. יש שחשבו שבמובן ‘מזבח’ קרוב ‘אריאל’ אל המילה הערבית إرية (אִרְיַה) שפירושה ‘מוקד’, ‘אוּר’; מעין ‘אוּר אֵל’, ושמא יש סיוע לכך מן הפסוק בישעיהו לא, ט: “נְאֻם ה’ אֲשֶׁר אוּר לוֹ בְּצִיּוֹן וְתַנּוּר לוֹ בִּירוּשָׁלִָם”. לפי דעה אחרת קרוב אריאל למילה האכדית arallû ‘הר האל’, הקרובה למילה העברית ‘הראל’.

דעה אחרת גורסת כי אריאל בא מן ‘ראיאל’ (בשיכול האותיות אל”ף ורי”ש), היינו המקום שאליו עולים להיראות לפני האל. תימוכין לכך יש אולי מן המילה אֶרְאֶלָּם בישעיהו: בגרסת ‘מגילת ישעיהו השלמה’ שנמצאה בקומראן באה המילה בשתי תיבות נפרדות – ‘ארא לם’; אף בתרגום הארמי לפסוק בישעיהו נתפסה כך ותורגמה: “כַּד אִתְגְלֵי לְהוֹן” (=כאשר איראה להם).

בספרות חז”ל נקשר שמו של המזבח עם תווי גופו של האריה: “ההיכל צר מאחריו ורחב מלפניו ודומה לארי, שנאמר ‘הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד’ – מה הארי צר מאחריו ורחב מלפניו, אף ההיכל צר מאחריו ורחב מלפניו” (משנה מידות ד, ז).

לפי פירושים אלו ייתכן שהכינוי לירושלים כולה הוא מעין הרחבה לשמו של המזבח,
כך גם אצלנו בחנוכת המזבח בעצם אנו רואים את חניכת כלל בית המקדש וירושלים וענין מהותי זה נחגג בחג החנוכה.

#יהדות
#הלכה
#תורה
#תפילה
#כשרות
#חגים
#קהילה
#צדקה
#מזוזה
#ספרים_יהודיים 	judaica, Kudu Shofars, Religious Services, shofar, Shofars, אקטואליה, הלכות פורים, חג פורים, יודאיקה, מגזין שופרות מהדרין יודאיקה, מגילת אסתר, מעמד שופר, נרתיק שופר, שופר, שופר איל, שופר בבלי, שופר בבני ברק, שופר בהכשר הבד''ץ, שופר טבעי, שופר לא מעובד, שופר מעובד, שופר מרוקאי, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופרות, שופרות בבני ברק, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופרות בני ברק, שופרות לאירועים., שופרות מהדרין יודאיקה, שופרות מהודרים, שופרות קלי תקיעה, שופרים, שירותי דת #יהדות
#הלכה
#תורה
#תפילה
#כשרות
#חגים
#קהילה
#צדקה
#מזוזה
#ספרים_יהודיים

האם יש לחבר את המחלוקת הזו בנושא שמו של חג החנוכה למחלוקת הראשונים מתי זמן ההדלקה?

ברי”ף וברמב”ם ישנו דיון האם כוונתם לשקיעה.
גם ברי”ף וברמב”ם רואים שסוברים שהזמן הוא שקיעת החמה. שכן הם לא מזכירים כלום, ובפשט פירוש המילה שקיעה היא שקיעה, מי שאומר אחרת הוא צריך לפרש. אמנם ראיתי בבירור הלכה (למסכת שבת דף לה), שמביאים ויכוח מהי שיטת הרי”ף והרמב”ם, וגם יש מחלוקת בשיטות הראשונים, שלא ציינו ששקיעה היא סוף שקיעה, אך גם לא ציינו אחרת. שיטת המהר”ם אלשקר היא, שאם לא אמרו שום פירוש לשקיעה מוכח שהתכוונו לשקיעה, לעומת זאת שיטת הרדב”ז שלא מוכרח הדיוק שכן דרכם להעתיק לשון הגמרא, ולא תמיד מפרשים את הדברים, והיות ששיטת רבינו תם מוסכמת על הרבה ראשונים מסתבר שכך סוברים גם ראשונים אלו. כמו כן, הרי”ף מביא דברי רבה שבין השמשות מתחיל בשקיעה, וכן את הגדרים של סימנים לפי כוכבים, לפי הרדב”ז זה הוכחה שסובר כרבינו תם, ואילו בעל סדר זמנים סובר שנראה יותר שפוסק כגאונים, ולכן לא מביא את הגמרא בפסחים. לגבי שיטת הרמב”ם מביא דיון ארוך ומחלוקת גדולה של דיוקים בלשון הרמב”ם האם סובר כרבינו תם או לא.
אומנם נראה לי שאם אפשר לדייק לכאן או לכאן מדברי הרמב”ם, יש משקל גדול לדברי מהר”ם אלשקר שרבי אברהם בנו של הרמב”ם כותב שהולכים לפי שקיעה כגאונים, וכל דבריו הם כדברי אביו.

ולעומת זאת יש אולי הוכחה הפוכה מדברי הטור, הטור הוא אחד מאלו שלפי הבירור הלכה לא פירש אם סובר כגאונים, או כרבינו תם. אבל בנר חנוכה כותב הטור (אורח חיים סימן תרעב): “מצותה מסוף שקיעת החמה עד חצי שעה מן הלילה”. ולכאורה מנין יודע הטור להגיד סוף שקיעה מדוע לא שקיעה כפשוטה, ובפשטות צריך לומר בגלל שסובר כרבינו תם, שפירוש המילים משתשקע – סוף שקיעה.
בנוסף רואים שמבין שאי פרשנות של המילה שקיעה איננה מפריעה, שכן הרא”ש לא פירש כלום בסוגיה, גם בקיצור פסקי הרא”ש לא כתב כלום בנושא, אף על פי כן כותב הטור כדבר פשוט סוף שקיעה, רואים שמבין פשוט שפירוש ‘משתשקע’ הוא סוף שקיעה, וודאי אם היה מבין שהרא”ש חולק – היה מציין את הדברים.
ובכלל, בדעת הרא”ש האם סובר כרבינו תם או לא – יש בזה בעיה, שכן בשבת לא מזכיר הרא”ש בפסקיו את דברי רבינו תם, אבל תוספות רא”ש, והרא”ש בפסקים (תענית פרק א סימן יב) מביא את שיטת רבינו תם, ומביא הבירור הלכה שהבית יוסף כתב שהרא”ש הסתפק האם לפסוק כרבינו תם או לא.

אומנם נראה לי שאם הרא”ש מסופק האם לפסוק כרבינו תם, מסתבר שהרא”ש לגבי נר חנוכה התכוון בתחילת הזמן, ולא סוף הזמן. שכן יהיה פה את הכלל ספיקא דרבנן לקולא, ושלא כדברי הטור.

	judaica, Kudu Shofars, Religious Services, shofar, Shofars, אקטואליה, הלכות פורים, חג פורים, יודאיקה, מגזין שופרות מהדרין יודאיקה, מגילת אסתר, מעמד שופר, נרתיק שופר, שופר, שופר איל, שופר בבלי, שופר בבני ברק, שופר בהכשר הבד''ץ, שופר טבעי, שופר לא מעובד, שופר מעובד, שופר מרוקאי, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופרות, שופרות בבני ברק, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופרות בני ברק, שופרות לאירועים., שופרות מהדרין יודאיקה, שופרות מהודרים, שופרות קלי תקיעה, שופרים, שירותי דת #יהדות
#הלכה
#תורה
#תפילה
#כשרות
#חגים
#קהילה
#צדקה
#מזוזה
#ספרים_יהודיים

אורית מרטין – לרכישה Online 

שיטת היראים משתשקע הכוונה לפני שקיעה.
ובבירור הלכה בדף לה מביא את שיטת היראים שהיא בדיוק הפוכה מרבינו תם, שפירוש המילה ‘משתשקע’ היא שהשמש הולכת לפני שקיעה, וזה זמן של שלושת רבעי מיל לפני השקיעה הנראית. מכאן יוצא לכאורה, שיצטרך היראים להגיד גם בנר חנוכה להדליק לפני שקיעה, ובאמת מביא הביאור הלכה שדעת היראים שמדליק ביום סמוך לחשיכה, שכן אז ניכר שזה נר חנוכה, מה שאין כן מדליק בלילה, הרואה אומר חשוך לו. אומנם לגבי הזמן דכליא רגלא דתרמודאי, אולי יגיד שאינו בדווקא חצי שעה. וצריך לעיין בשיטת היראים.

אם כנים דברינו, יוצא מהדברים שלפי הגאונים יהיה פרשנות שקיעה שקיעה ממש וצריך להדליק בשקיעה ממש, מה שאין כן החולקים והולכים אחרי רבינו תם, הם יגידו שקיעה ממש. ולפי זה מי שלא חושש לרבינו תם ידליק בשקיעה ממש, ומי שחושש לרבינו תם אפילו מדרבנן, ידליק בצאת הכוכבים.

יותר מזה – מדברי הריטב”א נראה שגם רבינו תם יסבור סוף שקיעה, שזה זמן בין השמשות, ואם כן אין פירושו צאת הכוכבים. ונראה לי שגם דעת הטור היא כך, לפי החיפוש בפרויקט השו”ת המקום היחיד שמוזכר סוף שקיעה הוא כאן בהלכות חנוכה, ובכל המקומות האחרים מוזכר צאת הכוכבים, אם כן הכוונה סוף שקיעה לשקיעה השנייה ולא לצאת הכוכבים, ולפי זה נראה לכאורה שהטור וכן הרא”ש פוסקים כרבינו תם, ואפילו בדברים דרבנן בהדלקת נרות חנוכה מזכירים את שיטת רבינו תם, ולא פוסקים ספיקא דרבנן לקולא, שאפשר להדליק קודם. והרא”ש בתוספותיו בשבת ובפסקים בתענית פוסק כרבינו תם. ואם כן מה שלא הזכיר בשבת את שיטת רבינו תם, אפשר אולי לומר שסמך על פסקו בתענית, ולא כדברי הבית יוסף שמסופק כמי לפסוק.
אומנם הרא”ש עצמו כתב על הדלקת נר חנוכה בתחילת הלילה, אינני יודע אם יש מכאן הוכחה שהכוונה לצאת הכוכבים.

נראה שאפשר לומר כגאונים ולהסביר שצריך להדליק בסוף שקיעה.
אמנם נראה שאפשר לומר אחרת, ודאי מי שיסבור כרבינו תם יהיה מחוייב להסביר שמדובר פה בסוף שקיעה, אבל מי שסובר כגאונים ששקיעה זה שקיעה, עדיין יוכל להגיד שכן מדובר בסוף שקיעה, זאת אומרת צאת הכוכבים, וזה על-פי דברי הגהות מרדכי שמדליקים בסוף שקיעה, צאת הכוכבים, שכן שרגא בטיהרא מאי מהני. ודוגמא לזה יש לפי דעתו בגמרא בתענית ‘כל תענית שלא שקעה עליו חמה לאו שמיה תענית’, וכוונת הדברים היא צאת הכוכבים. ונראה מדבריו שפירוש המילה שקיעה יכולה להיות שקיעה ויכולה להיות צאת הכוכבים, וצריך לראות לפי ההקשר, כאן הכוונה לצאת הכוכבים. ולפי דברים אלו אין ראיה מכך שהטור אומר סוף שקיעה אם כוונתו לצאת הכוכבים שסובר כרבינו תם.
וכן רואים בתוספות (מנחות כ ע”ב): “ואשכחן נמי שקיעת החמה דאיירי בסוף שקיעה כגון צאת הכוכבים, כדאמרינן בפרק הריני נזיר מן הגרוגרת (נזיר דף טז.) כגון דחזאי תלתא יומי סמוך לשקיעת החמה, והיינו בבין השמשות, כדאמר עלה בפרק כיצד צולין (פסחים דף פא.) ברואה בין השמשות וגם בפירקין (לקמן דף לו:) לכל המניח תפילין אחר שקיעת החמה עובר בעשה, והיינו בלילה, מדקאמר רבה בר רב הונא ספק חשיכה ספק אינה חשיכה לא חולץ ולא מניח. ועוד אמרינן במס’ תענית (דף יב.) כל תענית שלא שקעה עליו חמה לא שמיה תענית, ומנהג אבותינו תורה היא שהכל נוהגין עד צאת הכוכבים…”

בבירור הלכה כותבים שהמחבר בשולחן ערוך כתב שמדליקים בסוף שקיעה ומפרשים בדעתו שהכוונה צאת הכוכבים, כך מבינים בדעתו המגן אברהם, פרי מגדים, אליה רבה, משנה ברורה. אלא שלדעתם המחבר סובר כרבינו תם, ובעל התניא לעומת זאת כותב בסידור שהמחבר חזר בו ביורה דעה, וסובר כגאונים, בכל מקרה יוצא לשיטתו צאת הכוכבים. אלא שתלוי בשיטות השונות רבינו תם, והגאונים. ובאמת זהו מנהג ספרדים וחסידים להדליק אחרי צאת הכוכבים. (אמנם לכאורה צריך עיון, שכן ראיתי בפרי עץ חיים ובשל”ה הקדוש שמדליקים עם שקיעת החמה, אם כן מדוע חסידים מדליקים בצאת הכוכבים. ובליקוטי מוהר”ן נראה שדעתו צאת הכוכבים, וקשור לזיכוי הרבים של מצדיקי הרבים ככוכבים.) ומדברים אלו גם כן רואים שהסברא להדליק בצאת הכוכבים איננה קשורה לרבינו תם, אלא לסברא שביום אין משמעות לנר, שכן מדליקים בצאת הכוכבים גם מי שסובר שהשולחן ערוך סובר כדעת הגאונים.

בשיטת הגר”א ישנה אי בהירות האם להדליק בשקיעה או בצאת הכוכבים.
בגר”א על שולחן ערוך כתב שהעיקר שצריך להדליק בשקיעה.
ולגבי שיטת הגר”א לא ברורים הדברים, המפורסם הוא שהגר”א הכריע כדעות של שקיעת החמה, וזה על-פי דברי הגר”א (סימן תרעב סעיף קטן א), סוף שקיעה – כן כתב הטור, וכן כתב הרא”ש (בפרק א דתענית) על דיני תענית, וכן בברכות על זמן קריאת שמע, פירש תוספות רא”ש שבא השמש הכוונה לצאת הכוכבים, ולא לשקיעה. והגר”א מקשר את הדברים, אומנם הרשב”א והר”ן סברו התחלת שקיעה, אלא שהם סברו התחלת שקיעה שנייה. שכן סברו כרבינו תם, המרדכי (סוף פרק ב בשבת) כתב שהלשון היא משתשקע- תחילת שקיעה, וכך מוכח מפרק הפועלים, משיפקסו – פירושו עד שיפקסו. וכן עיקר.ומזה שהגר”א כתב וכן עיקר נראה שדעתו לפסוק כשיטה זו, ובאמת חלק מהנוהגים כגר”א מדליקים בשקיעה.

אומנם בגר”א רואים שמבין שהרשב”א והר”ן רק הסבירו שקיעה לפי דעת ר”ת, ויתכן שלפי דעתם בשקיעה שלנו אי אפשר להדליק, שכן אפשר להעיר שלשיטתם אם נסבור שהגאונים צודקים, ושקיעה היא שקיעה ולא צאת הכוכבים, ממילא ייצא לשיטתם להדליק בשקיעה, ואפשר שהם סוברים ששקיעה שנייה היא לילה, ולכן סוברים שאפשר להדליק אז, אבל אם יתברר שמדובר בשקיעה ראשונה שהיא יום, גם הם יודו שחייבים לפרש שקיעה סוף שקיעה, שאם לא כן לא היה בונה הגר”א רק על המרדכי שסבר שמדליקים בשקיעה. אלא היה מוכיח שגם הרשב”א והר”ן סברו שקיעה. וכך הבין בתורת המועדים של הרב דוד יוסף (סימן ד הערה ב), והסכים עמו להלכות הרב עובדיה יוסף.

אומנם לכאורה צריך עיון שהרי את הדברים כתב הגהות מרדכי, וההגהות מדכי עצמו פסק בתחילת פרק ב בשבת שידליק בצאת הכוכבים. וצריך עיון.

בספר מעשה רב כתב שהדליק סמוך לצאת הכוכבים, וביורה דעה כתב הגר”א להדליק בצאת הכוכבים.

עוד מביא הרב שלזינגר מהספר מעשה רב: “זמן הדלקת נר חנוכה משתשקע החמה, קודם צאת הכוכבים, על כן מדליקין קודם תפילת מעריב”. ומשמע שהמצוה אינה בתחילת השקיעה ממש רק סמוך לצאת הכוכבים”. ועוד- שבביאורי הגר”א ליורה דעה (סימן רסו) כתב שהפוסקים פסקו צאת הכוכבים, דקיימא לן לחומרה כרבי יוסי, ולכן אין להדליק נר חנוכה קודם צאת הכוכבים.
הרי שיש סתירה בפסקים, ובאמת נחלקו המנהגים גם לנוהגים תמיד כהגר”א, ומביא משו”ת אז נדברו שהרב קוטלר הורה להדליק בארצות הברית 25 דקות אחרי שקיעה.
גם החזון איש הדליק לא ממש בשקיעה אלא כמה דקות לאחר השקיעה, גם הרב פיינשטין (אגרות משה או”ח ח”ד סימן קא אות ו) כתב להדליק עשר דקות לאחר שקיעה.

כך שהדברים לא סגורים שמנהג אנשי הגר”א הוא להדליק בשקיעה. גם ר’ אברום כתב בספר של הרב הררי בנספח, שיש מאנשי ירושלים שנהגו להדליק בצאת הכוכבים. ויש לו הסבר מדוע שינו ממנהג הגר”א – בעזרת השם נתייחס אליהם בהמשך.

בהדלקה בצאת הכוכבים יוצאים ידי חובה לכולי עלמא.
לכאורה היה הכי פשוט להדליק בצאת הכוכבים, ואז פותרים את כל הבעיות,
א. זה הזמן האידיאלי לפי השולחן ערוך.
ב. לפי הגר”א זה בתוך הזמן של ‘עד שתכלה רגל מן השוק’, שאפשר להדליק לפי דין הגמרא.

ורק אם נאמר את כל ההנחות הבאות יצא שיש פה מצב של דיעבד, גם כן לא פסול. א.הזמן הוא שקיעה, לא כפסק שולחן ערוך.
ב.רבינו תם לא צודק בחישוב הזמנים והלכה כגאונים..
ג. שאי לא אדליק מדליק פירושו בדיעבד כדברי השולחן ערוך, שלא כרשב”א.
ד. לא נאמר שהיום אין צורך להדליק בזמן, ואפשר להדליק כל הלילה.
ה. אם שני התירוצים בגמרא חולקים, נסבור שלא כדעה השנייה שצריך להדליק כשיעור ואין הקפדה להדליק בזמן, ולכן אין בזה בעיה. או שנאמר שתירוצי הגמרא אינם חולקים, וצריך להקפיד על הזמן.

בהדלקה בצאת הכוכבים ישנה בעייה של דחיית תפילת ערבית וקריאת שמע ולכן סובר המשנה ברורה שעדיף להדליק בשקיעה.

אבל כאן נכנסת בעייה של זמן קריאת שמע ותפילת ערבית, ולכן אמנם ודאי נדליק נרות חנוכה לכל השיטות בזמן, אבל יהיה לנו בעיה, של דחיית ערבית וקריאת שמע.
וכתב המשנה ברורה(סימן תרעב סעיף קטן א): “עם סוף שקיעתה – היינו צאת הכוכבים שאז העם עוברין ושבין ורואין בביתו ואיכא פרסומי ניסא. אכן בערב שבת מקדימין וכדלקמן בסי’ תרע”ט. והנה המחבר סתם כדעת הטור וסייעתו דסבירא ליה דמה שאמר הגמרא דזמן הדלקת נר חנוכה הוא משתשקע החמה היינו סוף שקיעה, אבל באמת יש הרבה ראשונים דסבירא ליה דכונת הגמרא הוא על תחלת שקיעה שניה והוא בערך רבע שעה מקודם.(זה בנוי על רבינו תם, וכבר כתבנו בסיעתא דשמיא שאלו שסוברים שלא כרבינו תם, אולי יודו שעדיין אינו חשיכה השקיעה, ואין להדליק אז.)
ועיין בביאור הלכה, שביארנו דלאותן האנשים הנוהגין להתפלל מעריב בזמנו, דהיינו אחר צאת הכוכבים, נכון לנהוג כן לכתחלה להדליק קודם מעריב, וכן כתב במור וקציעה, וכן נהג הגר”א [אכן יטיל בה כל כך שמן שידלוק חצי שעה אחר צאת הכוכבים]. ואם לא הדליק מקודם, והגיע זמן צאת הכוכבים יקדים להתפלל מעריב דהוא תדיר, וגם יש בה מצות קריאת שמע שהיא דאורייתא [שע”ת].
ודע דאפילו הנוהגין תמיד להדליק אחר תפלת ערבית, מן הנכון שיכינו על כל פנים השמן בתוך הנרות קודם תפילת ערבית, כדי שיהיה מוכן תיכף אחר תפלת ערבית להדליק, דאם יעשה הכל אחר תפלת ערבית, בודאי יש לחוש שיעבור עיקר זמן הדלקתו, והוא חצי שעה מדינא דגמרא:”

נראה לי מדברי המשנה ברורה, שגם כן סובר שהעיקר לדינא הוא צאת הכוכבים, לכן צריך לתת שמן שידלוק עד חצי שעה אחרי צאת הכוכבים, ולכן אם אדם לא התפלל ערבית יתפלל קודם ערבית, ולכאורה יפסיד את המצוה בזמנה, ולהתפלל יכול גם עוד חצי שעה, ולא חושש המשנה ברורה שימשך ויעבור זמן ערבית, אלא סובר זריזין מקדימין. בעל כורחך שהעיקר לדינא שידליק אחרי צאת הכוכבים, ועדיין זה זמנו, אמנם הדרך המובחרת היא להדליק בשקיעה בשביל לא לפספס את השיטות שסוברים שקיעה.
אלא שלדעת המשנה ברורה אין חיסרון בהקדמה, ובפרט הקדמה מועטת, וכך מרוויחים את כל השיטות, ולכן דרך זו עדיפה, אומנם כבר הוא עצמו כותב שיש נוהגים אחרת, ובביאור הלכה סימן תרעב מאריך הרבה בדברים. וזה לשונו: “לא מאחרים – ולפי זה צריך להדליק תיכף אחר צאת הכוכבים. ואם כן צריך עיון מי שנוהג תמיד להתפלל מעריב בזמנו, דהיינו אחר צאת הכוכבים, איך יעשה? [פמ”ג]. והנה לדחות תפילת ערבית משום זה גם כן אינו כדאי, דיש בה מצות קריאת שמע שהיא דאורייתא, וגם דתדיר קודם, כמו שכתבו האחרונים. ועל כן נראה לי דאיש כזה בודאי מן הנכון שידליק קודם מעריב. אחד, דהרבה ראשונים סבירא ליה דלכתחלה יש לנהוג כן כמו שהביא הגר”א 1 , ועוד דאף הטור שכתב סוף שקיעה נוכח בסמוך דגם הוא סבירא ליה דיכול להקדים עד קרוב לחצי שעה מקודם. ובפרט אם נסבור בדעת הרמב”ם, במה שכתב דמדליקין עם שקיעתה היינו ממש עם הזמן שנתכסה השמש מעינינו, וידוע שדעתו דמצות הדלקה הוא רק כחצי שעה או מעט יותר אחר כך, ואם עבר הזמן שוב לא ידליק עוד, אם כן אם ידליק בשעת צאת הכוכבים אינו יוצא כלל מצות הדלקה לדעת הרמב”ם והעומדים בשיטתו בזמן השקיעה. ואפילו המקילים שיכול להדליק אחר כך הוא גם כן רק מטעם ספק לכמה פוסקים. ועל כן נראה דטוב ונכון לכתחלה להדליק קודם מעריב, ועיין בשערי תשובה שכתב בשם מח”ב גם כן שמי שעושה כן לא הפסיד, ולפי מה שהוכחנו יש לנהוג כן לכתחלה.

ולא מקדימים – הוא מלשון הרמב”ם, עיין בר”ן ורשב”א דפליגי על זה [הגר”א]. והנה מקור הרמב”ם כתב הרב המגיד שהוא ממה דאיתא בשבת (כ”ג ע”ב) ובלבד שלא יקדים ולא יאחר, ויפרש לה דאיירי בחנוכה, ולפי זה לרוב הפוסקים דמפרשי לה דאנר של שבת קאי [הר”ח ורש”י ותוספות והרא”ש ורבינו יונה והמרדכי בריש פרק תפלת השחר] – תו אין לנו מקור לדינו של הרמב”ם. וגם הטור בסימן רס”ג נסיב לה לענין שבת. וקצת פלא על השולחן ערוך, דסתם בסימן רס”ג ס”ד לענין שבת, וגם בענינינו לענין חנוכה, ואולי דבענינינו סובר הטור ואפשר גם להרמב”ם שהוא מצד הסברא שאינו ניכר לפרסומי ניסא כשמקדים, דשרגא בטיהרא מאי מהני. אבל קשה, דהתינח אם מפרש משתשקע החמה כפשטיה נוכל לומר שקודם שקיעה שאור היום גדול לא מינכר אור הנר וליכא פרסומי ניסא, אבל כיון שהעתיק השולחן ערוך כפירושו של הטור והמרדכי דהיינו מסוף שקיעה והוא צאת הכוכבים, בודאי כשמקדים קצת כערך רבע שעה, והוא זמן בין השמשות [אפילו לדעת ר”ת וסייעתו] או מעט יותר, איכא היכר שהוא ללילה. ותדע בשבת גם כן פסק השולחן ערוך שם שלא יקדים, מטעם שאינו היכר שמדליקו לכבוד שבת, ואפילו הכי ידוע שמוכרח לכולי עלמא להדליקו קודם בין השמשות הנזכרים לעיל, ועל כורחך אנו צריכין לומר, דמה שאמרו ‘ובלבד שלא יקדים’, היינו דוקא שמדליקו בעוד היום גדול, שאז אינו מינכר שהוא לכבוד שבת. וכן בענינינו שהוא לשם חנוכה. וכן מוכח לשון השולחן ערוך שם, עיין שם. אבל לא כשמדליקו רבע שעה או אפילו חצי שעה לערך קודם צאת הכוכבים. והנה הטור, כשהעתיק מסוף שקיעה לא העתיק ובלבד שלא יקדים, והרמב”ם שהעתיק ובלבד שלא יקדים לא העתיק מסוף שקיעה, אלא כתב שמדליקין עם השקיעה. [וזה לשונו (בפרק ד מהלכות חנוכה הלכה ה’): “אין מדליקין נרות חנוכה קודם שתשקע החמה אלא עם שקיעתה לא מאחרין ולא מקדימין”], וכונתו ממש קודם השקיעה [וכענין שאמרו (בשבת ל”ג) ג’ דברים צריך אדם לומר ערב שבת עם חשיכה וכו’ הדליקו את הנר, הרי דלשון עם היינו זמן מה קודם]. ואפילו אם נפרש דהרמב”ם סובר כרבינו תם וסייעתו, דהיינו השקיעה השנייה, גם כן אנו מוכרחין לומר דזמן של בין השמשות ומעט יותר כעשרה מינוט מקודם, דהוא בסך הכל לערך כ”ה מינוט קודם צאת הכוכבים, אינו בכלל ובלבד שלא יקדים, והראיה משבת, וכל שכן לפי מה שביררנו לעיל בסימן רס”א מכמה פוסקים, דהרמב”ם סובר דצריך להדליק נרות בערב שבת קודם שנתכסה השמש מעינינו [ואינו סובר כר”ת דשני שקיעות הן] והוא הנקרא שקיעה, אם כן בודאי כשמדליק אפילו קודם שקיעה גם כן אינו בכלל שלא יקדים, אך שלא יקדים הרבה קודם שקיעה דזהו מה שאמרו ובלבד שלא יקדים. היוצא מדברינו, דהמחבר שהעתיק כטור מסוף שקיעה וצירף לזה דברי הרמב”ם שלא יקדים הוא צריך עיון גדול.
ואגב דאיירינן בהאי ענינא, אכתוב מה דקשה לי בדברי הבית יוסף, שכתב: “ודברי הרמב”ם כדברי בעל הלכות גדולות, שכתב אין מדליקין נרות קודם שתשקע החמה אלא עם שקיעתה לא מאחרין ולא מקדימין”, עד כאן לשונו. וקשה, הלא הר”ן מקשה על דברי בעל הלכות גדולות, ממה דקיימא לן לענין שבת דאחר שקיעה אסור להדליק, ושם נמי תניא משתשקע, ועל כורחך דבענינינו גם כן אם רצה להדליק מקודם – מדליק. ותירץ דבה”ג יסבור כרב יוסף ושם נמי מותר אחר שקיעה, עיין שם. ולפי זה מה יענה להרמב”ם דפוסק כרבה כמו שכתב הרב המגיד 2 (בפרק ה מהלכות שבת). ועל כורחך אנו צריכין לומר כמו שכתבנו מקודם, דעם שקיעתה היינו זמן מה קודם גם כן נכלל בעם שקיעתה, ודומיא מה דאיתא בשבת ג’ דברים צריך לומר ערב שבת עם חשיכה וכו’ הדליקו נר, ומה שכתב אין מדליקין נרות קודם שתשקע החמה – היינו זמן הרבה קודם”.

אם כן, המשנה ברורה בונה את פסקו שהדלקה בשקיעה עדיפה, מכך שודאי שאפשר להדליק קצת לפני שקיעה, וראיה משבת 3 , ולפי זה מובן מה שהקשינו בסייעתא דשמיא קודם, כיצד לא דנו מה דין שבת, אבל שקיעה פירושה קרוב לשקיעה. ולפי זה גם אם זמן ההדלקה היא בצאת הכוכבים אפשר להדליק קצת קודם, שקיעה.

אם כן שיטת המשנה ברורה היות שיש שיטות שזמן ההדלקה היא שקיעה עצמה, ובצאת הכוכבים אי אפשר להדליק, בגלל שמתפללים ערבית קודם בגלל קריאת שמע דאורייתא, ולהקדים את התדיר, ייצא שלא מדליקים בזמן, ואחרי הזמן זה לחלק מהדעות הדלקה מספק שכן יש שני תירוצים בגמרא, ולא כדאי להיכנס לזה.
דין לא להקדים ולא לאחר נאמר לרוב הראשונים על נר שבת, ולא נר חנוכה, ממילא מותר להקדים לרוב הראשונים את הדלקת הנרות.
הראשונים שסוברים שלא להקדים סוברים שמדליקים בשקיעה, ואז יש סברא שרגא בטיהרא מאי מהני. אבל הראשונים שאומרים סוף שקיעה מסתבר שאפשר להקדים, ולכן דווקא אותם ראשונים לא כתבו לא להקדים.

אבל המשנה ברורה עצמו, כתב שיש שנוהגים אחרת להדליק בצאת הכוכבים, ונראה לי שסברתם היא שהשולחן ערוך פסק סוף שקיעה כדעת הטור והרבה ראשונים. והדלקה לפני צאת הכוכבים איננה טובה, מצד שרגא בטיהרא מאי מהני, או לכל הפחות היא הדלקה בדיעבד. ושבת אינה ראיה, שכן אין לומדים אפשר משאי אפשר. לכן גם אין שום סיבה להסביר ששקיעה זה קרוב לשקיעה, והיות שכאן זה דין של שרגא בטיהרא מאי מהני, ממילא לא נראה לומר שקשור לעניין שבת שלא יקדים הרבה, כאן שקיעה זה שקיעה.

בקצרה ולסיכום המחלוקת של הראשונים לגבי שקיעת החמה האם בתחילת השקיעה או בסופה. אור לכ”ה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק ונחלקו הראשונים הרן והרשב”א מול הטור והרמב”ם האם זה תחילת השקיעה שהוא עדיין ספק כ”ד ספק כה או בסוף השקיעה דהיינו צאת הכובבים שהוא תחילת כה.
חז”ל תקנו את המצווה של הדלקת נרות בתחילת היום כאשר היום נמשך אחר הלילה ולא בכל כשעת המעשה ביום ההוא שהיה הדלקת הנרות באותה עת ביום כה בבין הערבים דהיינו לקראת סוף היום וזה בכלל שהיום נמשך אחר הלילה.
הצעה ראשונה למחלקות הראשונים הזו הראשונים שסברו שההדלקה היא בתחילה השקיעה בזמן שהוא ספק כד לפי שגם באותם הימים לשיטתם הייתה בכד ויש התאמה בין ההדלקה באותם הימים להדלקה כיום, ולעומתם הסוברים לשיטתם שההדלקה הייתה באותם הימים בכה ואי אפשר להקדימה לתחילת השקיעה שהוא ספק כד ומשכך יש להדליק בצאת הכוכבים סוף השקיעה במקביל להדלקה שהייתה באותו היום.
אך אין הכרח להצעה זו מכיוון שגם אם הנס היה בכה בין הערביים חז”ל תקנו שצורת המצווה של ההדלקה תהיה עוד קודם ליום שהתרחשה ההדלקה הראשונה כמו שרואים בשו”ע שניתן להדליק גם בשעת הפלג המנחה בשעת הדחק או בע”ש.
אך יש לומר שעיקר מצוות ההדלקה היא שיהיה נר דולק לפרסם את הנס אך מעשה ההדלקה שהוא תנאי טכני למהות ההדלקה יכול להיות אף קודם הזמן שהוא אמור להיות הנר דלוק שאכן הוא כ”ה כי לפי שתי השיטות המצווה בזמן הזה חייבת להיות במקביל לזמן שהיא הייתה מבחינת היום, אך צורה של תקנת חז”ל נותק והוא תנאי בעלמא שאינו מוכרח להיות באותו יום, וזה הסיבה שניתן להדליק מפלג המנחה אך עדיין גם לזה יש גדר שהוא מפלג המנחה ולא שבוע לפני כי אין לזה צורה ותנאי של יחס בין מעשה ההדלקה והמצווה עצמה שהיא הנר הדלוק.
ולאידך גסא גם אם ההדלקה בימים ההם הייתה בכד פעולת ההדלקה בזמן הזה היום יום לאחר מכן כציון להדלקה שנעשתה בימים ההם כמה שעות קודם לכן בסמוך.
כדוגמת הדבר בנר שבת שהוא מצד כבוד השבת המתקיים במהלך השבוע גם כן וקיום המצווה מתקיים ערב שבת יום שישי למרות שהמהות של המצווה היא רק בשבת עצמה שהנר דולק ויש שלום בית.

כמו כן יש לחדד שגם למ”ד הדלקה עושה מצווה זה אומר שיש עיכוב לדינא במעשה ההדלקה בכל מיני השלכות כדוגמת הזיז את החנוכייה למקום הנחתה אך אין זה הופך את מעשה ההדלקה למהות המצווה אלא לתנאי מחייב הכרחי עיקרי שמעכב., אבל הוא עדיין רק תנאי בצורת המצווה ולא במהותה, שהאי גם לשיטתו המצווה היא זכר ולפרסם את הנס ולא שייך שפעולת ההדלקה בה הסתיים מהות המצווה.

שמו של חג החנוכה  	judaica, Kudu Shofars, Religious Services, shofar, Shofars, אקטואליה,  יודאיקה, מגזין שופרות מהדרין יודאיקה,, מעמד שופר, נרתיק שופר, שופר, שופר איל, שופר בבלי, שופר בבני ברק, שופר בהכשר הבד''ץ, שופר טבעי, שופר לא מעובד, שופר מעובד, שופר מרוקאי, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופרות, שופרות בבני ברק, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופרות בני ברק, שופרות לאירועים., שופרות מהדרין יודאיקה, שופרות מהודרים, שופרות קלי תקיעה, שופרים, שירותי דת #יהדות
#הלכה
#תורה
#תפילה
#כשרות
#חגים
#קהילה
#צדקה
#מזוזה
#ספרים_יהודייםאורית מרטין – לרכישה Online 

 

 

מאמרים נוספים

אפיית מצות AI פסח שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
פסח

חמץ ומצה

קרא עוד »

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

אז למה אתם מחכים כנסו לחנות ותבחרו את מה שתמיד רציתם?

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

judaica, Kudu Shofars, Religious Services, shofar, Shofars, אקטואליה, הלכות פורים, חג פורים, יודאיקה, מגזין שופרות מהדרין יודאיקה, מגילת אסתר, מעמד שופר, נרתיק שופר, שופר, שופר איל, שופר בבלי, שופר בבני ברק, שופר בהכשר הבד''ץ, שופר טבעי, שופר לא מעובד, שופר מעובד, שופר מרוקאי, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופרות, שופרות בבני ברק, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופרות בני ברק, שופרות לאירועים., שופרות מהדרין יודאיקה, שופרות מהודרים, שופרות קלי תקיעה, שופרים, שירותי דת #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים
פורסם ב- כתיבת תגובה

מדוע אין מסכת נפרדת לחנוכה?

שופרות למכירה" שופרות יצירתיות איכותיות תוצרת יד מיוחדות ייחודיות סטייל מגוון מותאם אישית צבעוניות חדשניות טבעיות אלגנטיות מינימליזם עמידות מגנטיות נשימות קלות אקולוגיות חכמות ברוכים הבאים לעולם השופרות -מבחר עצום של שופרות שלל גדלים מידות ומינים. במחירים שווים לכל כיס. כאן תמצאו שופר לכל מטרה וכל צורך אם אתה בוחר שופר כתשמיש נוי ... חנוכה AI מנורה סביבון נרות חנוכיות דגלים ספרי תורה מזוזות סדרי הלל כיפות מתנות
שופרות למכירה" שופרות יצירתיות איכותיות תוצרת יד מיוחדות ייחודיות סטייל מגוון מותאם אישית צבעוניות חדשניות טבעיות אלגנטיות מינימליזם עמידות מגנטיות נשימות קלות אקולוגיות חכמות ברוכים הבאים לעולם השופרות -מבחר עצום של שופרות שלל גדלים מידות ומינים. במחירים שווים לכל כיס. כאן תמצאו שופר לכל מטרה וכל צורך אם אתה בוחר שופר כתשמיש נוי ... חנוכה AI מנורה סביבון נרות חנוכיות דגלים ספרי תורה מזוזות סדרי הלל כיפות מתנות
האם קיים קשר בין זה שאין בתלמוד מסכת לחנוכה לרצח החשמונאים?

שתף את הפוסט


הסיבה לכל שאין מסכת חנוכה במשנה? היא מכמה טעמים:
-הייתה מסכת כזו ואבדה
– מאחר ומצוות חנוכה חביבה מאד ( מהדרין מן המהדרין נאמר בה ), כולם ידעו את הלכותיה ולא היה צורך במסכת מיוחדת
– דיני חנוכה נשנו במגילת תענית ובזמן סידור המשנה מגילת תענית הייתה בשימוש.
-יש שרצו לטעון שמסדר המשנה רבינו הקדוש ר’ יהודה הנשיא שהיה מזרע דוד המלך ויהודה ככל נשיאי ישראל, כאב את כאב שושלתו שאיבדה את המלוכה לזרע בית לוי הכהנים בית חשמונאי המעיט לכתוב על חג שמנציח בחלקו את נצחונם, כי היה בו פסול במלכותם על ישראל.

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב”ן; ד’תתקנ”ד, 1194 – ה’ל’, 1270)


ואכן כתב על כך הרמב”ן על התורה שנענשו על זה שעברו על הציווי של “לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו” שהסירו ולקחו את המלוכה שלא היה כתרם ומלכו כ 200 שנה בעם ישראל ונרצחו עד האחרון שבהם כמו שמספר התלמוד במסכת בבא בתרא ג : בקצרה: בכדי להדגיש את המחויבות שלנו למצוות חנוכה כפורים.

חותם הרמב”ן שהתגלה ליד תל כיסון

וזה לשון הרמב”ן על התורה על הפסוק הזה “לא יסור שבט מיהודה” אין ענינו שלא יסור לעולם, כי כתוב (דברים כח לו): “יולך ה’ אותך ואת מלכך אשר תקים עליך אל גוי אשר לא ידעת אתה ואבותיך”, והנה הם ומלכם בגולה, אין להם עוד מלך ושרים, וימים רבים אין מלך בישראל, והנביא לא יבטיח את ישראל שלא ילכו בשבי בשום ענין בעבור שימלוך עליהם יהודה. אבל ענינו, שלא יסור שבט מיהודה אל אחד מאחיו, כי מלכות ישראל המושל עליהם ממנו יהיה, ולא ימשול אחד מאחיו עליו. וכן לא יסור “מחוקק מבין רגליו”, שכל מחוקק בישראל אשר בידו טבעת המלך, ממנו יהיה, כי הוא ימשול ויצוה בכל ישראל, ולו חותם המלכות, “עד כי יבא שילה ולו יקהת כל העמים” לעשות בכולם כרצונו, וזהו המשיח, כי: “השבט” ירמוז לדוד שהוא המלך הראשון אשר לו שבט מלכות, ו”שילה” הוא בנו אשר לו יקהת העמים. ולא יתכן מאמר רבי אברהם, שיהיה שילה דוד, כי לא היה ליהודה שבט קודם דוד, כי אף על פי ששבטו נכבד ונוסע בתחלה, אין שבט רק למלך ומושל, כדכתיב (תהלים מה ז): “שבט מישור שבט מלכותך”, (ישעיהו יד ה): “שבט מושלים”, (יחזקאל יט יד): “שבט למשול”. והכתוב הזה רמז, כי יעקב המליך שבט יהודה על אחיו, והוריש ליהודה הממשלה על ישראל, והוא מה שאמר דוד (דברי הימים א כח ד): “ויבחר ה’ אלהי ישראל בי מכל בית אבי להיות למלך על ישראל לעולם כי ביהודה בחר לנגיד ובבית יהודה בית אבי ובבני אבי בי רצה להמליך על כל ישראל”. ואמר “לא יסור” לרמוז, כי ימלוך שבט אחר על ישראל, אבל מעת שיחל להיות ליהודה שבט מלכות, לא יסור ממנו אל שבט אחר, וזהו שנאמר (דברי הימים ב יג ה): “כי ה’ אלהי ישראל נתן ממלכה לדוד על ישראל לעולם לו ולבניו”. וענין שאול היה, כי בעבור שדבר שאלת המלכות בעת ההיא נתעב אצל הקדוש ברוך הוא, לא רצה להמליך עליהם מן השבט אשר לו המלכות שלא יסור ממנו לעולמים, ונתן להם מלכות שעה, ולזה רמז הכתוב שאמר (הושע יג יא): “אתן לך מלך באפי ואקח בעברתי”, שנתנו לו שלא ברצונו, ולכן לקחו בעברתו, שנהרג הוא ובניו ונפסקה ממנו המלכות. והיה כל זה מפני שהיה שמואל שופט ונביא ולוחם מלחמותיהם על פי ה’ ומושיע אותם, ולא היה להם לשאול מלך בימיו, כמו שאמר להם (שמואל א יב יב): “וה’ אלהיכם מלככם”. והקב”ה אמר לו (שמואל א ח ז): “לא אותך מאסו כי אותי מאסו ממלוך עליהם”, ולפיכך לא נתן להם מלכות של קיימא. ומה שאמר הכתוב (שמואל א יג יג): “נסכלת לא שמרת את מצות ה’ אלהיך אשר צוך כי עתה הכין ה’ את ממלכתך אל ישראל עד עולם”, שאם לא חטא, היה לזרעו מלכות בישראל, לא על כלם, וזה טעם “אל ישראל”; אולי היה מולך על שבטי אמו, על בנימן ואפרים ומנשה, כי יהודה ואפרים כשני עממים נחשבים בישראל; או היה מלך תחת יד מלך יהודה. ולפי דעתי, היו המלכים המולכים על ישראל משאר השבטים אחרי דוד עוברים על דעת אביהם ומעבירים נחלה, והם היו סומכים על דבר אחיה השילוני הנביא שמשח לירבעם ואמר (מלכים א יא לט): “ואענה את זרע דוד למען זאת אך לא כל הימים”, וכאשר האריכו ישראל להמליך עליהם משאר השבטים מלך אחר מלך, ולא היו חוזרים אל מלכות יהודה, עברו על צוואת הזקן ונענשו בהם, וכמו שאמר הושע (הושע ח ד): “הם המליכו ולא ממני”. וזה היה עונש החשמונאים, שמלכו בבית שני, כי היו חסידי עליון, ואלמלא הם נשתכחו התורה והמצות מישראל, ואף על פי כן נענשו עונש גדול, כי ארבעת בני חשמונאי הזקן החסידים המולכים זה אחר זה, עם כל גבורתם והצלחתם, נפלו ביד אויביהם בחרב, והגיע העונש בסוף למה שאמרו רז”ל (בבא בתרא ג.): “כל מאן דאמר מבית חשמונאי קאתינא עבדא הוא”, שנכרתו כלם בעון הזה. ואף על פי שהיה בזרע שמעון עונש מן הצדוקים, אבל כל זרע מתתיה חשמונאי הצדיק לא עברו אלא בעבור זה שמלכו ולא היו מזרע יהודה ומבית דוד, והסירו השבט והמחוקק לגמרי, והיה עונשם מדה כנגד מדה, שהמשיל הקדוש ברוך הוא עליהם את עבדיהם והם הכריתום. ואפשר גם כן שהיה עליהם חטא במלכותם מפני שהיו כהנים, ונצטוו (במדבר יח ז): “תשמרו את כהונתכם לכל דבר המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם עבודת מתנה אתן את כהונתכם”, ולא היה להם למלוך, רק לעבוד את עבודת ה’. וראיתי בירושלמי במסכת הוריות (ירושלמי הוריות פרק ג הלכה ב): “אין מושחין מלכים כהנים. אמר רבי יהודה ענתוריא על שם לא יסור שבט מיהודה. אמר רבי חייא בר’ אבא למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל, מה כתיב בתריה לא יהיה לכהנים הלוים”. הנה, שנו בכאן שאין מושחין מלכים מן הכהנים בני אהרן. ופירש תחלה שהוא לכבוד יהודה, שאין השררה סרה מן השבט ההוא. ולפיכך, אף על פי שישראל מקימים עליהם מלך משאר השבטים כפי צורך השעה, אין מושחים אותן שלא יהיה עליהם הוד מלכות אלא כמו שופטים ושוטרים יהיו. והזכירו הכהנים, שאף על פי שהן בעצמן ראויים למשיחה, אין מושחין אותן לשם מלכות, וכל שכן שאר השבטים, וכמו שאמרו בגמרא (הוריות יא) שאין מושחין אלא מלכי בית דוד. ורבי חייא בר אבא פירש, שהוא מנוע מן התורה שלא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה במלכות, והוא דבר ראוי והגון.

מות החשמונאים ומדוע אין מסכת נפרדת לחנוכה
זיהוי אפשרי של קברות המכבים. ע”פ חוקרים הקברים מזוהים עם גבעת שיח’ ערבווי שמצפון לאל מידיה. בר כוכבא מסכים שהדבר ייתכן, אך סובר שהזיהוי אינו חד משמעי. המקום קובור אל יהוד הוא אתר מהתקופה הביזנטית 
המקום קובור אל יהוד
צילום: Bukvoed

מאמרים נוספים

אפיית מצות AI פסח שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
פסח

חמץ ומצה

קרא עוד »

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

אז למה אתם מחכים כנסו לחנות ותבחרו את מה שתמיד רציתם?

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

שופרות למכירה" שופרות יצירתיות איכותיות תוצרת יד מיוחדות ייחודיות סטייל מגוון מותאם אישית צבעוניות חדשניות טבעיות אלגנטיות מינימליזם עמידות מגנטיות נשימות קלות אקולוגיות חכמות ברוכים הבאים לעולם השופרות -מבחר עצום של שופרות שלל גדלים מידות ומינים. במחירים שווים לכל כיס. כאן תמצאו שופר לכל מטרה וכל צורך אם אתה בוחר שופר כתשמיש נוי ... חנוכה AI מנורה סביבון נרות חנוכיות דגלים ספרי תורה מזוזות סדרי הלל כיפות מתנות שופרות, שופר, שופר בבני ברק, שופרות בבני ברק, שופרות מהדרין יודאיקה, שופרות מהודרים, שופר מרוקאי, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופר בהכשר הבד''ץ, שופרות לאירועים.
פורסם ב- כתיבת תגובה

ברכת הרואה והחיבור בין חנוכה לפורים

המצווה לזכור את נס החנוכה ולא רק לפרסם את הנס, והחיבור בין פורים לחנוכה

שתף את הפוסט

כתב הרמב”ם פרק ג’ מהלכות מגילה

הלכה ג:

” ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת ימים האלו שתחלתן כ”ה בכסליו ימי שמחה והלל ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה משמונת הלילות להראות ולגלות הנס. וימים אלו הן הנקראין חנוכה והן אסורין בהספד ותענית כימי הפורים. והדלקת הנרות בהן מצוה מדברי סופרים כקריאת המגילה.
הלכה ד: כל שחייב בקריאת המגילה חייב בהדלקת נר חנוכה והמדליק אותה בלילה הראשון מברך שלש ברכות ואלו הן. בא”י אמ”ה אקב”ו להדליק נר של חנוכה ושעשה נסים לאבותינו וכו’ ושהחיינו וקיימנו וכו’. וכל הרואה אותה ולא בירך מברך שתים. שעשה נסים לאבותינו ושהחיינו. ובשאר הלילות המדליק מברך שתים והרואה מברך אחת שאין מברכין שהחיינו אלא בלילה הראשון “

Signature of Maimonides – “משה ב(ן )רבי מימון ז״ל”, “Moses s(on of) Rabbi Maimon, Z”L

כמה נקודות לא ברורות בדברי הרמב”ם

1. עניינה של ברכת הרואה דורש הבנה, מצוות נר חנוכה מהותה פרסום הנס ואם כן היאך זה שרק רואה ולא מפרסמה מברך עליה?
ונראה ליישב פי דקדוק לשון הטור, בשונה מלשון הרמב”ם, שהמצווה אינה רק להראות ולפרסם את הנס אלא לזכור את הנס, ולכן יש גם לרואה חלק בזכירת הנס ומברך, כמובן שאין לו טכנית יכולת לברך את ברכת המצווה להדליק כיוון שאינו מדליקה.
לש’ הטור סי’ תרע”א: “ויען כי אירע הנס בנרות תקנוה להדליק נרות בכל לילה כדי להזכיר הנס“.
רמז לדבר “יודו לה’ חסדו (בינם לבין עצמם) ונפלאותיו לבני אדם (לפרסומי ניסא)”.

 

השער בסוף המערבולת הציור אורית מרטין – לרכישה Online

2. עוד יש להבין מדוע תלה הרמב”ם את הלכות חנוכה בהלכות פורים א. והן אסורין בהספד ותענית כימי הפורים ב. והדלקת הנרות בהן מצוה מדברי סופרים כקריאת המגילה. ג. כל שחייב בקריאת המגילה חייב בהדלקת נר חנוכה מדוע חג החנוכה בכלל חייב אסמכתאות מפורים, נקודה נוספת הלכות חנוכה הם בפרק שלישי מהלכות מגילה וחנוכה בספר זמנים של הרמב”ם ומה ראה הרמב”ן לבחרם כאחד?
על דרך הפשט נראה לומר לפי שפורים וחנוכה שניהם חגים מדברי סופרים שנתקנו אחר חורבן הבית הראשון, שניהם אחר תקופת הנבואה טרם הגלות הארוכה שיצאו עם ישראל אליה, עוד יש להוסיף שחג פורים ומקרא המגילה הקצו לכך התנאים במשנה מסכת שלימה, והיא קדמה היסטורית, אבל משם למדנו שיש חגים מחייבים שנתקנו על ידי חז”ל גם אחר תקופת הנביאים, כבקשת אסתר קבעוני לדורות, אולם חנוכה הוזנח ולא קיבל מקום כמו מקרא מגילה ושאר מצוות הפורים הוא הוזכר במשנה במסכת ב”ק דף ס : ואף בזאת ברמז בצורה אגבית שקשורה לדיני ממונות. “גץ שיצא מתחת הפטיש והזיק חייב גמל שהיה טעון פשתן ועבר ברשות הרבים, ונכנס פשתנו לתוך החנות, ודלקו בנרו של חנווני והדליק את הבירה – בעל הגמל חייב. הניח חנווני נרו מבחוץ – החנווני חייב רבי יהודה אומר: בנר חנוכה פטור” וכן במסכת ביכורים א’ ו’. ואף בתלמוד סוגיית חנוכה היא במסכת שבת אגב שמנים ופתילות של נרות שבת ולא כמסכת עצמאית מגילה, ולכן כתב הרמב”ם ותלה בפורים את חנוכה להדגיש את המחויבות שלנו למצוות החג.

 

 

מדוע אין מסכת נפרדת לחנוכה?

הסיבה לכל שאין מסכת חנוכה במשנה? היא מכמה טעמים:
-הייתה מסכת כזו ואבדה
– מאחר ומצוות חנוכה חביבה מאד ( מהדרין מן המהדרין נאמר בה ), כולם ידעו את הלכותיה ולא היה צורך במסכת מיוחדת
– דיני חנוכה נשנו במגילת תענית ובזמן סידור המשנה מגילת תענית הייתה בשימוש.
-יש שרצו לטעון שמסדר המשנה רבינו הקדוש ר’ יהודה הנשיא שהיה מזרע דוד המלך ויהודה ככל נשיאי ישראל, כאב את כאב שושלתו שאיבדה את המלוכה לזרע בית לוי הכהנים בית חשמונאי המעיט לכתוב על חג שמנציח בחלקו את נצחונם, כי היה בו פסול במלכותם על ישראל.
ואכן כתב על כך הרמב”ן על התורה שנענשו על זה שעברו על הציווי של “לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו” שהסירו ולקחו את המלוכה שלא היה כתרם ומלכו כ 200 שנה בעם ישראל ונרצחו עד האחרון שבהם כמו שמספר התלמוד במסכת בבא בתרא ג : בקצרה: בכדי להדגיש את המחויבות שלנו למצוות חנוכה כפורים.

 

חותם הרמב”ן שהתגלה ליד תל כיסון

 

 

מאמרים נוספים

אפיית מצות AI פסח שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
פסח

חמץ ומצה

קרא עוד »

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

שופרות למכירה" שופרות יצירתיות איכותיות תוצרת יד מיוחדות ייחודיות סטייל מגוון מותאם אישית צבעוניות חדשניות טבעיות אלגנטיות מינימליזם עמידות מגנטיות נשימות קלות אקולוגיות חכמות ברוכים הבאים לעולם השופרות -מבחר עצום של שופרות שלל גדלים מידות ומינים. במחירים שווים לכל כיס. כאן תמצאו שופר לכל מטרה וכל צורך אם אתה בוחר שופר כתשמיש נוי ... חנוכה AI מנורה סביבון נרות חנוכיות דגלים ספרי תורה מזוזות סדרי הלל כיפות מתנות שופרות, שופר, שופר בבני ברק, שופרות בבני ברק, שופרות מהדרין יודאיקה, שופרות מהודרים, שופר מרוקאי, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופר בהכשר הבד''ץ, שופרות לאירועים.
פורסם ב- כתיבת תגובה

קריאת ההלל בחנוכה

נבאר את המצוקה הגשמית והרוחנית בה היו שרויים עם ישראל בגלות יוון, ומדוע בחר הרמב"ם לכתוב את הלכות ההלל לכל השנה דווקא בהלכות חנוכה

שתף את הפוסט

הרמב”ם פרק ג’ מהלכות חנוכה הלכה א כותב :

“בבית שני, כשמלכי יון גזרו גזרות על ישראל, ובטלו דתם, ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות; ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם, ונכנסו להיכל, ופרצו בו פרצות, וטמאו הטהרות; וצר להם לישראל מאד מפניהם, ולחצום לחץ גדול. עד שריחם עליהם אלהי אבותינו, והושיעם מידם והצילם, וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים, והרגום, והושיעו ישראל מידם; והעמידו מלך מן הכהנים, וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנים, עד החורבן השני , וממשיך בהלכה ב’ וכשגברו ישראל על אויביהם ואבדום בכ”ה בחדש כסליו היה ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור”

מימין דיוקנו הנפוץ של הרמב”ם, המבוסס על תמונה, ככל הנראה דמיונית, מן המאה ה-18

הלחץ היווני על עם ישראל לא היה רק לחץ רוחני נוקשה כפי שמתואר בגזירות שבת מילה וחודש היה בו גם לחץ מדיני של ירידה לחייהם של היהודים בישראל וזה מודגש בדברי הרמב”ם ” ופשטו ידם בממונם ” זה הבסיס לקריאת ההלל אותו מצא לנכון הרמב”ם לציין ולתאר בהלכות חנוכה דווקא, ולא בקריאת ההלל בחג סוכות שהוא חג מן התורה, הסיבה לכך כי ביחס לקריאת ההלל, ככל וצרת האדם גדולה יותר כן הוא מקיים את ההודאה לה’ מעומק הלב יותר, זו מהות המצווה ומשכך יש דגש על עומק הצרה והלחץ בו היו נתונים היהודים בישראל באותה תקופה, יש הלל מתוך שמחת החג כידוע מקור מצווה זו נאמרה בחג הסוכות “ושמחת בחגך” שאכן אנו מצווים לשמוח כל שבעת ימי החג ומשכך אנו נאמר הלל כל ימי החג להודות על השמחה אך לא מדובר על הודאה מתוך מצוקה שהיא מהותית שונה כי היא הודאה על המעבר מן המצר למרחב , וכמו שאמר דוד המלך ואנו מזכירים בהלל מן המצר קראתי י-ה ענני במרחב יה, זו הסיבה שהביא הרמב”ם דווקא בהלכות חנוכה את הלכות ההלל כולל פירוט כל ההלכות הנוגעות להלל כל ימות השנה, ללמדך שדווקא תודה לאחר צרה היא הנחשקת ונעלית יותר מבחינת עומק התודה שמהות ההלל באה למצות.
בחיבור מעמיק לפנימיות התורה נבין שכל מצוקה רוחנית טומנת בחובה מצוקה גשמית הנפש לא תמלא, וגם ללא הנושא של שכר ועונש עצם נוכחות של חטא שמעצם מהותו הוא חסר האדם נחסר מקומת האדם שבו, ויש לכך מקורות רבים ביהדות.

 judaica, Kudu Shofars, Religious Services, shofar, Shofars, חנוכה, חנוכייה, יודאיקה, מהדרין מן המהדרין, מעטים מול רבים, מעמד שופר, נרתיק שופר, סיפור לחנוכה, רכישת מוצרי יודאיקה Online, שואה’ judaica, שופר, שופר איל, שופר בבלי, שופר בבני ברק, שופר בהכשר הבד''ץ, שופר טבעי, שופר לא מעובד, שופר מעובד, שופר מרוקאי, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופרות, שופרות בבני ברק, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופרות בני ברק, שופרות לאירועים., שופרות מהדרין יודאיקה, שופרות מהודרים, שופרות קלי תקיעה, שופרים, שירותי דת, תשמישי קדושה AI מתפללים בבית הכנסת מחזיקים את ארבעת המינים במהלך קריאת הלל בחג הסוכות, גלויה מתחילת המאה ה-20.

מאמרים נוספים

אפיית מצות AI פסח שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
פסח

חמץ ומצה

קרא עוד »

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

אז למה אתם מחכים כנסו לחנות ותבחרו את מה שתמיד רציתם?

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

judaica, Kudu Shofars, Religious Services, shofar, Shofars, חנוכה, חנוכייה, יודאיקה, מהדרין מן המהדרין, מעטים מול רבים, מעמד שופר, נרתיק שופר, סיפור לחנוכה, רכישת מוצרי יודאיקה Online, שואה’ judaica, שופר, שופר איל, שופר בבלי, שופר בבני ברק, שופר בהכשר הבד''ץ, שופר טבעי, שופר לא מעובד, שופר מעובד, שופר מרוקאי, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופרות, שופרות בבני ברק, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופרות בני ברק, שופרות לאירועים., שופרות מהדרין יודאיקה, שופרות מהודרים, שופרות קלי תקיעה, שופרים, שירותי דת, תשמישי קדושה AI