מאת הרב ישראל יעקב פרבר והרב יהודה לייב שטיסל מח”ס ‘המנהג’

מנהג חסידים ואנשי מעשה לקנות סכין חדש בערב ראש השנה, ומקובל שהדבר מסוגל לפרנסה והשפעות טובות, כמובא בספרים בשם הרה״ק רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב זי״ע שאמר שיקנה לו כל אחד בערב ראש השנה סכין חדש וישחיזנו, והוא מסוגל לפרנסה לכל השנה.

ובספר ‘סגולות ישראל’ (מערכת ר אות ד) מבאר, לפי שסכין פגום רומז לס”מ כמו שכתוב (תיקוני זוהר תיקון כא) “מאן סכין פגום, דא סמא”ל”, ואחר כך כשמסירין ממנו הפגימות מורידים אות מ’, לפי שאות מ׳ הוא הרע שבסמא״ל שמרמז על מוות, ונשארו רק אותיות סא״ל שהוא שם הקדוש גימטריא פא״י ראשי תיבות ‘פ’ותח א’ת י’דך’, ובא״ת ב״ש הוא אותיות חת״ך שם הפרנסה.

עוד טעם מצינו בספר ליקוטי מהרי״ח (חלק ב דף ד:) שהביא בשם אחד מהקדושים שהטעם משום דסכין שאינו חד עושה פירורין וקשין לעניות, משא”כ סכין חד שאינו עושה פירורין.

זכות עקידת יצחק

ויש שכתבו שקונים הסכין בערב ראש השנה כדי לרמז על עקידת יצחק שהיתה בראש השנה, שתעמוד לנו זכות מצוה גדולה זו ביום הדין, ואף כדי לעורר זכות המילה של כלל ישראל, שגם העבריינים נזהרים במצוה זו ועושים אותה בשמחה (“בספר חיים” פרק א).

ומצינו צדיקים שנהגו לחלק סכינים לבני משפחתם ולאנשים הקרובים אליהם, וכמו שסיפר הרה״ק רבי יצחק מנעשכיז זצ”ל שהרה״ק החוזה מלובלין זי״ע היה מחלק סכינים בראש השנה למקורבים שלו לסגולה לפרנסה (“זכרון טוב” דף כג, ג).

וכך היה גם מנהגו של האדמו״ר רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב זצ”ל, שהיה נוהג לקנות בכל שנה ושנה סכין חדש לכל בניו, וכן מובא גם ב”מנהגי מהריי”ו” (אות תקכז) שהגה”ק מסוליצא היה מדקדק לקנות לכל אחד מבני ביתו סכין חדש לפני ראש השנה.

נשיאת סכין בכיס

הגאון רבי יחיאל מיכל היבנר זצ״ל (“מעשה יחיאל” פר’ בשלח) מביא קבלה מהרה”ק מלובלין זצ״ל להיות בראש השנה בכיסו סכין חד וחלק נגד השם של פרנסה חת”ך המרומז בסופי תיבות של הפסוק ‘פותח את ידך’.

והרה”ק בעל עצי חיים מסיגוט זצוק”ל היה מנהגו שלקח עימו בכל מקום שבתו את הסכין שקנה בערב ראש השנה.

מקומות שלא נהגו בזה

אבל בכמה חצרות, כמו בבעלזא, לא מצינו שהיו מהדרים לקנות סכין בערב ראש השנה, ויש שהטעימו ע”פ מה שמובא בספר “בעל שם טוב” על התורה שהבעש”ט הק’ אמר שלא יתן לחברו סכין במתנה.

השחזת סכינים

בהרבה בתי ישראל שאין קונים סכין חדש, משחיזים את הסכינים שבבית כמו שאמרו ע”כ רמז “וידעת כי שלום אהלך ופקדת נווך ולא תחטא” (איוב ה, כד) שחז”ל דרשוהו על השחזת הסכין.