פורסם ב- כתיבת תגובה

וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ

וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה

וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ

וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה
וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים סוגיית משלוח מנות בפורים היא נושא הלכתי מרתק, ואחד מהמצוות העיקריות של חג פורים, ועל פי הגמרא כל אחד מחייב לשלוח לחברו שתי מנות או יותר ביום פורים.

שתף את הפוסט

כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאוֹיְבֵיהֶם וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים.

אסתר ט כב

יסודות המצווה של משלוח מנות

סוגיית משלוח מנות בפורים היא נושא הלכתי מרתק, ואחד מהמצוות העיקריות של חג פורים, ועל פי הגמרא כל אחד מחייב לשלוח לחברו שתי מנות או יותר ביום פורים.

חכמי ההלכה מתייחסים לשורש המצווה ולמטרתה, ועל בסיס ההסברים שלהם יש השלכות שונות בהלכה כדלהלן:

מהו טעמה של מצוות משלוח מנות?

שני טעמים מרכזיים נאמרו למצוות משלוח מנות. טעם אחד מוזכר בתרומת הדשן (קיא):

נראה טעם דמשלוח מנות הוא כדי שיהא לכל אחד די וספק לקיים הסעודה כדינא.

כלומר, משלוח המנות נועד לאפשר לכל אחד לקיים את מצוות סעודת פורים כראוי. כך נראה גם מפשטות לשון הרמב”ם (ב, טו), שהצמיד את מצוות משלוח מנות למצוות הסעודה וכלל את שתיהן בהלכה אחת:

כיצד חובת סעודה זו, שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו… וכן חייב אדם לשלוח שתי מנות של בשר או שני מיני תבשיל או שני מיני אוכלין לחבירו.

טעם אחר למצוות משלוח מנות מובא במנות הלוי (אסתר ט, טז-יז ד”ה והנך רואה):

ומשלוח מנות… כי זה רומז כי הם באגודה אחת ובאהבה ואחוה, היפך מה שאמר הצורר מפוזר ומפורד.

וכן (שם יח-יט ד”ה והה”ר יהודה):

ומשלוח מנות איש לרעהו, כמו שהיה עניינם כאיש אחד להיקהל כל אחד עם חבירו, היפך איש צר ואויב, לשון רמיה, האומר עם אחד מפוזר.

כלומר, משלוח מנות מבטא את האחדות שבעם ישראל, שהיא הפוכה לטענה שעליה התבסס המן ברצותו להשמיד את עם ישראל – “ישנו עם אחד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד” (אסתר ג, ח). כאשר אנו נותנים משלוח מנות, אנו מאחדים את העם ומבטלים את הפירוז והפירוד בינינו. דברים דומים כותב גם הב”ח (תרצה, ו).

הטעמים השונים יוצרים לכאורה גם הגדרות שונות למצוות משלוח מנות. לפי טעמו של תרומת הדשן, עיקר המצווה היא לדאוג לכך שלמקבל יהיה מה לאכול בסעודת פורים, ופרטי הדינים יתאימו למגמה זו. לעומת זאת לפי טעמו של מנות הלוי, עיקר המצווה היא ליצור אחדות בין הנותן והמקבל, ולכן פרטי הדינים יכוונו למטרה זו. האחרונים הציעו נפקא מינות רבות בין שתי ההגדרות הללו. נציין כעת שתי נפקא מינות מרכזיות, וועוד דינים נוספים שייתכן שהם תלויים בשני הטעמים.

המקבל מסרב לקבל משלוח מנות

הרמ”א (דרכי משה תרצה, ז; רמ”א שם, ד; תרצו, ו) כותב, שאם אדם רוצה לתת משלוח מנות, והמקבל מוחל על כך ואומר שאין צורך לתת לו משלוח מנות, או שהוא מסרב לקבל את המשלוח – השולח יוצא ידי חובת מצוות משלוח מנות, אף שבפועל הוא לא נתן למקבל משלוח מנות. הפרי חדש (תרצה, ד) חולק על הרמ”א וכותב שאינו יודע מהו המקור לדין זה, ונראה שלדעתו במקרים אלו השולח לא יוצא ידי חובתו.

החתם סופר (או”ח קצו ד”ה על דברת) מסביר, שהרמ”א והפרי חדש נחלקו בהבנת טעם מצוות משלוח מנות: הפרי חדש סובר כדעת תרומת הדשן, שמשלוח המנות נועד לצורך סעודת פורים, ולכן אם המקבל מסרב לקבל, הרי שהשולח לא סייע לו בהכנת הסעודה, וממילא הוא לא יצא ידי חובתו. אולם הרמ”א סובר כדעת מנות הלוי, שהמשלוח נועד לחזק את האחדות בעם ישראל, ואם כך ברגע שהשולח מראה שרצונו לתת משלוח מנות, אזי גם אם המקבל מסרב לקבל, הרי שהנותן הראה את חיבתו וקרבתו למקבל, וממילא מטרת המצווה התמלאה.

למעשה, מדברי המשנה ברורה (תרצה, ס”ק כד) נראה שפוסק כדעת הפרי חדש, שבמקרה זה לא יצא השולח ידי חובת המצווה.

משלוח מנות בעילום שם

האם מי שנותן לחברו משלוח מנות בעילום שם יוצא ידי חובתו? לכאורה, הדבר תלוי בשני הטעמים של מצוות משלוח מנות. לפי טעמו של תרומת הדשן, כיוון שבסופו של דבר המקבל נהנה מן המשלוח ומשתמש בו לצורך הסעודה, ברור שהמשלח יוצא ידי חובתו. אולם לפי טעמו של מנות הלוי, כיוון שהמקבל איננו יודע ממי קיבל את המשלוח, אין כאן ריבוי חיבה ורעות ולא קירוב לבבות, ולכן לא יוצאים ידי חובה במשלוח כזה. למעשה, ראוי לתת לפחות משלוח אחד שבו המקבל יודע מיהו השולח, כדי לחוש לכל הדעות (וכן כתב בשו”ת כתב סופר שם).

סיכום המחלוקת וההשלכות היוצאות ממנה

  תרומת הדשן מנות הלוי
טעם המצווה לספק למקבל מאכלים לסעודה להרבות אהבה ואחווה בין השולח והמקבל
המקבל מסרב לקבל לא יצא ידי חובה כיוון שלא סיפק מאכלים לסעודה (פרי חדש) יצא ידי חובה כיוון שהראה את אהבתו וחיבתו (רמ”א)
משלוח בעילום שם יצא ידי חובה כיוון שסיפק מאכלים לסעודה לא יצא ידי חובה כיוון שאין כאן ריבוי חיבה ורעות
מנה מכובדת החשיבות נקבעת לפי המקבל החשיבות נקבעת לפי הנותן
מה נותנים? דווקא מאכלים לכאורה אפשר גם חפצים ומתנות
האם אפשר לתת ממתקים לא, מפני שהם לא נאכלים בסעודה אפשר, מפני שנתינתם מרבה אהבה ואחווה
נתינת מאכלים מתוקים לחולי סכרת אין לתת, מפני שהמקבל לא יאכל אותם אפשר לתת, כיוון שבנתינה מראה אהבה וחיבה
שליחת משלוח מנות לפני פורים אם המשלוח יגיע בפורים הנותן יוצא ידי חובה, שכן הוא מספק את צרכי הסעודה כיוון שמעשה הנתינה איננו בפורים, לא יצא הנותן ידי חובתו
משלוח מנות לקטן אין חיוב לדאוג לו למצוות סעודת פורים שאינו מחויב בה. אהבה ואחווה קיים בו כבכל ישראל
ההשלכות הלכה למעשה על בסיס טעם מצוות משלוח מנות

 

עוד מאמרים שיעניינו אותך

אפיית מצות AI פסח שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
פסח

חמץ ומצה

קרא עוד »

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

כנסו לנות וברחו את המוצר שרציתם - לרכישה מהירה

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
פורסם ב- כתיבת תגובה

מגילת אסתר

מהות מגילת אסתר

שתף את הפוסט

מְגִלָּה נִקְרֵאת בְּאַחַד עָשָֹר, בִּשְׁנֵים עָשָֹר, בִּשְׁלשָׁה עָשָֹר,

בְּאַרְבָּעָה עָשָֹר, בַּחֲמִשָּׁה עָשָֹר,

לא פָּחוֹת וְלא יוֹתֵר.

כְּרַכִּין הַמֻּקָּפִין חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן,

קוֹרִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָֹר.

כְּפָרִים וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בְּאַרְבָּעָה עָשָֹר,

אֶלָּא שֶׁהַכְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה.

מגילה דף ב.

 

מגילת אסתר על גוויל לרכישת המגילה אונליין לחץ כאן

נשאלת השאלה, מדוע התנא נקט לשון ” נִקְרֵאת ” להבדיל מלשונו לדוגמא במסכת ברכות

מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּעַרְבִית? מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָתָן,עַד סוֹף הָאַשְׁמוּרָה הָרִאשׁוֹנָה;

ברכות דף ב.

ההבדל הלשוני הראשון הוא ” הפעיל ” אל מול ” ” הסביל ” , ההבדל הלשוני השני הוא לשון הרבים אל מול לשון היחיד?

על דרך הדרוש נראה ליישב שמכיוון שמהות מגילת אסתר היא ” הסתר פנים ” מגילת אסתר נחשבת כמגילה בה הקב”ה כביכול מסתתר. שמו אינו מופיע בה במפורש וכל השתלשלות הדברים נעשית כך שהוא נמצא כביכול מאחורי הקלעים. גם שמה של אסתר המלכה מרמז על הסתרת הפנים הזו, וכן היותה של המגילה מתרחשת בתקופת הגלות (וזהו החג היחיד הקשור לתקופה זו) תקופה של התבוללות בין הגויים, מוסיפה לתחושת ההסתר. הגאולה במגילת אסתר בוקעת מתוך הריחוק וההסתרה ולכן זו גאולה מורכבת.
גאולה שיש בה גם עמימות והסתרה. 

הפעיל הוא נוכח ולפי שאנו מייחדים בק”ש את מלכותו יתברך אין לנו ענין בהסתרה אדרבה לגלות ולפרסם את מלכותו, אך במגילת אסתר על העניין מוסתר המגילה עצמה יסודה בהסתר, היא נקראת בלשון ” סביל ” נסתר שאינו נוכח, במילים הראשונות של התנא במסכת מגילה כבר רמז התנא על מהות ההסתרה.

על ההסבר של ההסתר פנים הזה ראה באריכות במאמר הסתר אסתיר.

אך זה פחות מיישב את נושא שינוי הלשון בין הרבים ליחיד, רבותינו הראשונים הריטב”א (מגילה דף ב.) התייחסו לשאלה זו וכתבו שהתנא רמז שדין שומע כעונה מתקיים במגילה וברבים ( ולהיפך יש ענין לקרוא אותה ברבים ) כי קריאתה זו הלל, ופרסום הנס מתקיים ב ” נקראת ” ברבים, להבדיל מק”ש שלא תופס הכלל של שומע כעונה ושם ” קורין ” כל היחידים בפני עצמם, באופן פעיל ולא סביל כשמיעת מגילה, מקור הריטב”א הוא הירושלמי במסכת ברכות.
ההסבר הפשוט הוא שבק”ש מהות המצווה היא על כל אדם לקבל עול מלכות שמים וזה לא יכול להתקיים על ידי שמיעת טקסט גם אם נניח ששומע כעונה, להבדיל ממגילה ששומע כעונה כבכל המצוות כולן.


עוד מאמרים שיעניינו אותך

אפיית מצות AI פסח שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
פסח

חמץ ומצה

קרא עוד »

אז למה אתם מחכים כנסו לחנות ותבחרו את מה שתמיד רציתם?

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

מגילת אסתר AI מודפסת, artificial intelligence, בינה מלאכותית
פורסם ב- כתיבת תגובה

כיפורים כ-פורים

פורים כיפורים שופרות מהדריןשופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד, שופר ירושלים, Shofar, Shofars, Judaica, Religious Services, Kudu Shofars, Shofar Pouch, Shofar Stand, Ram Shofar, Code Shofar, Moroccan Shofar, Yemenite Shofar, Babylonian Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Unprocessed Shofar, Jerusalem Shofar.
פורים כיפורים שופרות מהדריןשופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד, שופר ירושלים, Shofar, Shofars, Judaica, Religious Services, Kudu Shofars, Shofar Pouch, Shofar Stand, Ram Shofar, Code Shofar, Moroccan Shofar, Yemenite Shofar, Babylonian Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Unprocessed Shofar, Jerusalem Shofar.
בפורים ניתן לחוות את קודש הקודשים, יום אשר עולה במדרגתו אף על גדולתו של יום הכיפורים. זוהי חוויה עמוקה נעלמת וחבויה, ברם היודע לגלות את האור הנסתר של הפורים מבעד למסכות ולהסתרים

שתף את הפוסט

למראית עין נראה כי יום הכיפורים ופורים הם שני הימים המנוגדים ביותר בחגי ישראל. ביום הכיפורים אנו מתענים, מתפללים חמש תפילות לאורך היום כולו ומבקשים מבורא העולם שיכפר על כל עוונותינו. לעומת זאת בפורים אנו אוכלים ושותים, ומצווים אפילו להשתכר. אך המעניין הוא, שלמרות השוני, קיים קשר פנימי ועמוק ביניהם.

הקשר בין הימים טמון בשורש המילים: “פורים” – “כ-פורים”. הדמיון בין שתי המילים אינו מקרי, אלא מכוון, ומשמעותו: יום הכיפורים הוא כמו פורים. לכאורה, הערך “הקטן” – יום הכיפורים, נתלה ב”גדול” ממנו שהוא פורים, הלא דבר הוא!

חשוב להדגיש שיום הכיפורים נותר במדרגתו הרמה, והוא היום המקודש ביותר בשנה. אלא שיש נקודות שבהן פורים עדיף עליו.

פורים גדול מיום הכיפורים בנקודה זו: ביום הכיפורים נדרש האדם לענות את נפשו ולעבוד את ה’ בשכלו, ואילו בפורים הוא נדרש לעבוד את ה’ בהתעלמות מהשכל, שהרי נצטווינו להשתכר עד שלא נבחין בין “ארור המן לברוך מרדכי”.

ביום הכיפורים, היום המקודש ביותר בלוח השנה היהודי, אנו מתקרבים לבורא באמצעות ההתנתקות מענייני העולם הזה, על ידי צום ותפילה אנו מתדמים למלאכים, ואילו בפורים הקשר הרוחני עם הקב”ה מתרחש באופן הקוטבי: באמצעות שמחה, משלוח מנות ועריכת סעודות.

למעשה, הקוטביות היא גם נקודת החיבור: ביום הכיפורים מקדש עם ישראל את עצמו ומתנתק מהיצר הרע באמצעות עינוי הגוף והגבלת צרכיו, ובאותה שעה הוא מבקש מה’ את קבלת השפע האלוקי, ואילו בפורים מקדש עם ישראל את עצמו על ידי עידון הגוף, כדי להודות לה’ על קבלת השפע. בדרך כלל, השכרות היא מידה לא ראויה, אך בפורים היא הופכת למקדמת רוחניות ולהודיה לה’ על חסדו התמידי.

כאמור לעיל, מהדמיון של המילים: “פורים – כפורים”, עולה שמעלת פורים גדולה ממעלת יום הכיפורים, כי משמעות הדברים היא יום הכיפורים הוא כמו פורים, ביום הכיפורים מתעלה עם ישראל למדרגות גבוהות שעל ידי ביטול דרישות הגוף, ואילו בפורים הוא זוכה לכך דווקא על ידי משתה ושמחה, על ידי הנאות הגוף לשם ה’. גדול המתקדש על ידי עינוג, ממי שמתקדש על ידי עינוי, כי בכך הוא מכליל את העולם הזה בעלייתו.

זאת ועוד, ביום הכיפורים מופיעה מצות האכילה והשתיה ביום שלפניו, ב-ט’ בתשרי, ואילו בפורים מתרחש ‘ונהפוך הוא’, הצום מופיע תחילה (תענית אסתר) ויום העינוג אחריה. התענית משמשת כהכנה ליום הפורים, שהוא יום שמחה. היא גם מסייעת לכך שהשמחה תזרום באפיק הנכון והרוחני ולא תסטה ממנו.

פרט נוסף המקשר שני ימים אלו הוא הישארותם של שני חגים אלו על מתכונתם גם בזמן הגאולה: אמרו חכמים: “כל המועדים עתידים להתבטל, וימי הפורים אינם בטלים לעולם, שנאמר: ‘וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים’ (אסתר ט’, כ”ח). אמר רבי אליעזר: אף יום הכיפורים אינו בטל לעולם, שנאמר (ויקרא ט”ז, ל”ד): ‘והיתה זאת לכם לחוקת עולם’” (מדרש משלי). חשוב להוסיף שאין כוונה, חלילה, שהחגים יתבטלו ולא יהיו קיימים בזמן הגאולה, שהרי אף אות מהתורה לא תתבטל. כוונת הדברים היא שלתכני החג יתווספו גם פרטים מהגאולה השלמה, ואילו יום הכיפורים ופורים ישארו במתכונתם העכשווית.

פרט משותף נוסף המקשר בין יום הכיפורים ליום הפורים הוא קבלת התורה. ביום הכיפורים קיבלו ישראל את הלוחות השניים לאחר שבירת הלוחות הראשונים בחטא העגל, ובפורים קיבלו עליהם ישראל את התורה מחדש באהבה וברצון, מכח שמחת הנס.

ביום כיפור הייתה קבלת התורה מיראה, כהמשך למעמד הר סיני. במעמד זה היתה מחוייבות גדולה לקבל את התורה, שהרי כבר בשעת הבריאה התנה הקדוש ברוך הוא עם מעשה בראשית: “אם ישראל מקבלים את התורה מוטב, ואם לאו אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו”. הקבלה ביום הכיפורים היתה המשך למעמד הר סיני שבחג השבועות, וכתוצאה מכך היו ישראל מוכרחים לקבל את התורה כדי שלא יחרב העולם, חלילה.

ואילו קבלת התורה המחודשת בפורים היתה מאהבה, מאהבת ה’ וחיבתו שנתגלו אליהם בעקבות הנס, וזוהי אמנם הסיבה לשמחת פורים, שבה אנו משלימים את השמחה של יום הכיפורים.

מסיבה זו צריכה שמחת פורים להיות שמחה פנימית ושורשית בתוככי הלבבות, שמחה שבה תתן החיצוניות ביטוי לשמחה הפנימית ולקירבת ה’ הגדולה שניתן להשיג ביום זה.

עוד מאמרים שיעניינו אותך

אפיית מצות AI פסח שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
פסח

חמץ ומצה

קרא עוד »

כנסו לחנות ותבחרו מה שרציתם!

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה?

בתים למגילת אסתר בתי מגילה לקלף 28-30 24. ס”מ
פורסם ב- כתיבת תגובה

עַד דְּלָא יָדַע

#יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה
#יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה
"חַיַּב איִניִשׁ לְבְסוּמֵי בְפּוּרָיא עַד דְּלָא יָדַע"

שתף את הפוסט

אמר רבא מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. רבה ורבי זירא עבדו סעודת פורים בהדי הדדי איבסום קם רבה שחטיה לרבי זירא. למחר בעי רחמי ואחייה. לשנה אמר ליה ניתי מר ונעביד סעודת פורים בהדי הדדי אמר ליה לא בכל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא“.

מגילה דף ז.

הסבר פשוט לדברי הגמרא רבא אומר, שחייב אדם לבסומי בפורים עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. ומיד בסמוך מביאה סיפור על רבה (ויש הגורסים רבא) ורבי זירא שסעדו יחד את סעודת הפורים יחד והתבסמו.
תוך כדי הדברים, עמד רבה ושחט את רבי זירא, אך לאחר מכן התפלל עליו והחזיר אותו לחיים (מגילה ז ב) .

עד דלא ידע

מאמר רבא “אמר רבא מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי”. הוא המקור לאחד הדינים היסודיים של פורים. דין השכרות בפורים, באופן פשוט נלמד מהמגילה שאומרת “ימי משתה ושמחה” ומשתה הוא ביין. דין זה תמוה מאד. גם הלשון המיוחדת בה נקט רבא, איננה ברורה: מהו עד דלא ידע? מהו השיעור הזה? האם יתכן שאדם מישראל לא יבחין בין מרדכי להמן? וגם בעצם הדין, האם הלכה כרבא? האם חייבים להשתכר בפורים עד כדי כך?

בעניין מצוות השתיה בפורים גדריה, היקפה, ודיניה

על הסיפור החריג של רבה (ויש הגורסים רבא) ורבי זירא שסעדו יחד את סעודת הפורים יחד והתבסמו.תוך כדי הדברים, עמד רבה ושחט את רבי זירא, אך לאחר מכן התפלל עליו והחזיר אותו לחיים. מוסיפה הגמרא בשנה הבאה שב רבה והציע לרבי זירא לחגוג את פורים יחד, אך רבי זירא דחה את בקשתו בטענה שאי אפשר לסמוך על נס שיחזור ויתרחש.
 נחלקו הראשונים והפוסקים כיצד יש להבין את היחס בין מימרת רבא, ממנה לכאורה עולה חיוב בשתייה בפורים עד-כדי שכרות, לסיפור אודות רבה ורבי זירא, ממנו עולה כי לשתייה ולשכרות עלולות להיות השלכות שליליות.
 יש מהפוסקים שפסקו את דברי רבא כפשטם וכלשונם, ויש מהם שראו את הסיפור של רבי זירא כמעשה לסתור וממילא לא פסקו את דברי רבא, וכדלהלן.
האם דברי רבא הם להלכה שיטת רי”ף ורא”ש וסייעתם הרי”ף (מגילה ג ב) מצטט מהגמרא את דברי רבא אודות חיוב השתייה ככתבם וכלשונם, אך משמיט את הסיפור המופיע מיד לאחר מכן.
כמותו גם הרא”ש (מגילה א ח) ציטט את דברי רבא בלבד, ומשמע שפסק כמותו.
וכן צוטטו דברי רבא בלבד בראב”ן (מגילה ד”ה תני רב יוסף), ברוקח (הלכות פורים רלז), בפסקי הרי”ד (ז ב ד”ה אמר רבא), בריא”ז (מגילה א ב ד), באבודרהם (פורים ד”ה ואמר בפרק קמא).
 גם מדברי הרמב”ם (מגילה ב טו) מבואר שהלכה כרבא, שכתב ‘כיצד חובת סעודה… ושותה יין עד שישתכר וירדם בשכרות’. משמע בדבריו שישנו חיוב לשתות בסעודת פורים ולהשתכר. הטור (אורח חיים תרצה) כתב שצריך בסעודת פורים להשתכר עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי.
שיטות אלו רואות את דברי רבא כחיוב גמור, אמנם גם לשיטות אלו, יש לבאר את משמעות דבריו של רבא, באשר לפרשנויות השונות ישנה השלכה לגבי גדרי דין השתייה והיקפו. שיטת הראבי”ה ברם, מדברי הראבי”ה (תקסד) נראה שפוסק פוסק באופן שונה, שהוא מביא כמה הלכות פורים וביניהם גם מימרא דרבא, ומסיים בהם דכל הני צריך למצווה בעלמא ולא לעיכוב. וכן הסכים לדבריו בשו”ת מהרי”ל (נו ט).
 והובאו דבריו להלכה בהגהות מימוניות (מגילה ב טו ב) ובדרכי משה (אורח חיים תרצה א), ובאליה רבה (תרצה א).
וכן כתבו להלכה הכף החיים (תרצה טו), והביאור הלכה (תרצה ד”ה חייב), וכן הובא בספר מנהגי מהר”ש מנוישטט (קלא).
על שיטתו של הראבי”ה מקשה בעל ערוך השולחן (אורח חיים תרצה ד) מפשט דברי רבא, שהשתמש בביטוי ‘מיחייב’, עולה בפשטות שמדובר על חיוב ולא על מצווה בעלמא.
קושיה זו ניתנת לתירוץ בשני אופנים: ישנם מקומות בהם הניסוח הוא בלשון חיוב אך למעשה מדובר בהנהגה טובה, כגון המימרא “חייב אדם לומר אימתי יגיעו מעשי כמעשה אברהם יצחק ויעקב” (ילקוט שמעוני דברים תתל ד”ה פנים).
 וכן תירץ הרב שטרנבוך(מועדים וזמנים ד שיז) את קושיית הנודע ביהודה (מהדורא תניינא אורח חיים צד) על השו”ע מדוע לא הזכיר את החיוב להקביל פני רבו בחג חרף האמירה המפורשת של הגמרא (ראש השנה טז:).
בספר ברכת רפאל (פורים עמוד רמו) מתרץ ע”פ דברי המהרי”ל בשו”ת (נו), שהניסוח של רבא שונה מאוד מניסוח הלכתי חד, כפי שמופיע קצת לאחר מכן בגמרא (מגילה ז ב) “אמר רבא סעודת פורים שעשאה בלילה לא יצא ידי חובתו”, ומכאן למד הראבי”ה שמדובר במדרגה נמוכה יותר, של מצווה בלבד. שיטת רבנו אפרים וסייעתו הר”ן (ז ב ד”ה מחייב, בדפי הרי”ף ג ב ד”ה מחייב) הביא דברי רבנו אפרים שכתב שמההוא עובדא שרבה קם ושחטיה לר’ זירא, נדחתה המימרא של רבא שחייב לשתות עד דלא ידע, ולאו שפיר למעבד הכי.
 כן העתיק גם בעל המאור (ג ב) ונראה שסובר כן לדינא, וכן הוא בשבולי הלקט (רא), ויש אומרים שכן סובר גם הרמב”ם (מגילה ב טו). גם ברבנו חננאל על הדף לא הוזכרו דברי רבא. המאירי (ז ב ד”ה חייב) הביא דברי רבא וכתב בשם הגאונים את דברי רבנו אפרים שדברי רבא נדחו, והסכים לדבריו.
בתוך הדברים כתב שאין אנו מצווין להשתכר ולהפחית עצמנו מתוך השמחה שלא נצטוינו על שמחה של הוללות ושל שטות אלא בשמחה של תענוג שנגיע מתוכה לאהבת השם והודאה על הנסים שעשה לנו. בספר כלבו (מה ד”ה ואחר צאתם) כתוב אמנם שחייב אדם לבסומי בפוריא, אך לא שישתכר, כי השכרות אסור גמור ואין לך עבירה גדולה מזו שגורמת לגילוי עריות ושפיכות דמים וכמה עבירות, אלא שישתה יותר מלימודו מעט כדי שירבה לשמוח ולשמח האביונים.
וכן הוא בארחות חיים לוניל (פורים לח) והובא בבית יוסף (ד”ה כתוב בארחות חיים).
הפרי חדש (תרצה ב) הקשה על רבנו אפרים, שאדרבה מדברי הגמרא איפכא משמע, שמההוא עובדא משמע שבגלל שחשש עוד פעם שישחט אותו ולא בכל יומא מתרחש ניסא, לא עשה כמו שוב סעודה.
אך היה לו לעשות סעודה ולשתות מעט, אלא על כרחך שכשהיו שותים היו שותים יותר מכדי הרגלם, ואם כן מימרת רבה כפשטה. אלא שסיים הפרי חדש שזהו בזמנם, אבל היום שהדורות מקולקלים ראוי לתפוס סברת רבנו אפרים, ולא לשתות אלא מעט יותר ממה שמורגל ביום טוב, ובזה יהיה כוונתו לשם שמים.
טעם החיוב לשתות בספר אבודרהם (פורים ד”ה ואמר בפרק קמא) שאל איך חייבו חכמים להשתכר בפורים, והרי בכמה מקומות בתורה מוזכר דבר זה כמכשול, כגון אצל נח ולוט. ומשיב, מפני שכל הניסים שנעשו לישראל בימי אחשורוש היו על ידי משתה, כגון הריגת ושתי, מלכות אסתר, מפלת המן וכו’, ולכן עשו זכר לנס בשתיית היין.
 כן העתיקו טעם זה הרב מטה משה (תתריב) והרב אליה רבה (תרצה א) והחיי אדם (ב קנה ל) והבביאור הלכה (ד”ה חייב).

סט אביזרים ליין בתוך כוס זמין לרכישה בחנות

גדר מצוות “עד דלא ידע”

 גדר ‘עד דלא ידע’ דברי רבא ‘עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, אינם ברורים כל הצורך, שהרי להגיע לרמה כזו של שכרות קשה מאוד ואולי בלתי אפשרי.
 לכן טרחו הראשונים להסביר את דבריו באופנים שונים: שכרות גמורה פשט דבריו של רבא, שצריך אדם לשתות עד שלא יבדיל בין רשעותו של המן לצדקותו של מרדכי, כלומר שיתחלף לו המן במרדכי ומרדכי בהמן. שיטה זו מובאת בדברי האבודרהם (פורים ד”ה ואמר בפרק קמא).
המהרש”א (חידושי אגדות ז: ד”ה מיחייב), הב”ח (אורח חיים תרצה ב), בשו”ת דברי יציב (אורח חיים רצו ג) ובתשובות והנהגות (ד קעג) גימטריה באגודה (מגילה א ו) מובא ש’ארור המן’ עולה בגימטריה ל’ברוך מרדכי’ (תק”ב), וצריך אדם לשתות עד שלא יידע לכוון החשבון, כן הוא במהרי”ל (הלכות פורים ד”ה אמר), וכן מובא באבודרהם (פורים ד”ה ואמר בפרק קמא) באחד הפירושים, וכן ברבינו ירוחם (אדם וחוה י א סב ג), וכן כתוב בספר המנהגים דבי מהר”ם (סדר פורים ד”ה נחזור לעניין).

 מבין האחרונים, כן הסכימו לפירוש זה המגן אברהם.

שורות הפיוט בשם בעל המנהגות כתבו הראשונים, שהיה בזמנם פיוט שאחר כל בית היו עונים “ארור המן” או ב”ברוך מרדכי” לסירוגין.
וחיוב השתיה הוא עד שלא יידע לכוון מה צריך לענות.
שיטה זו מובאת באבודרהם (פורים ד”ה ואמר בפרק קמא) ובדרכי משה, אמירה אחר קריאת המגילה תוספות (מגילה ז ב ד”ה דלא) הביאו בשם הירושלמי, שאחר המגילה צריך לומר ‘ארור המן, ברוך מרדכי, ארורה זרש, ברוכה אסתר, ארורים כל הרשעים, ברוכים כל הצדיקים וגם חרבונה זכור לטוב’.
וכן הוא בתוספות רא”ש ובר”ן (דפי הרי”ף ג ב ד”ה דאמרינן). ומשמע בדבריהם שצריך שישתה עד שלא יוכל להבין מהו אומר או שיטעה לומר להיפך. וכן למד הבית חדש בדבריהם. שינה הרמב”ם (מגילה ב טו) כתב שצריך שישתה וירדם בשכרותו. בפשטות אפשר להבין שלמד כן מתוך דברי רבא, שכאשר יישן, ממילא לא יידע להבדיל בין ארור המן לברוך מרדכי, וכןלמד הדרכי משה בדעתו והביא כן גם בשם מהר”י ברין.
אמנם הערוך השלחן (תרצה ג) כתב שאם כן למה היה לו לרבא להביא הדברים בלשון משונה כזה, אלא יותר נראה שהרמב”ם דחה דברי רבא מן ההלכה, וכדעת רבנו אפרים. להבדיל בין מפלת המן למעלת מרדכי בטורי זהב כתב לפרש שצריך לתת שבח כפול להשי”ת, אחד על מפלת המן והשנייה על מעלת מרדכי, ועל כל אחד בפני עצמו היה ראוי להודות ולשבח.
וקאמר שצריך לשתות עד שלא יידע להבחין בשבח בין זה לזה, שקודם ששתה היה נותן על שניהם שבח, ועכשיו כששותה כבר אינו מבחין ביניהם ואז פטור.
 כן משמע גם מדברי הגר”א בביאורו (ד”ה חייב). וכן העתיק המשנה ברורה להלכה ולמעשה.
השלחן ערוך (אורח חיים תרצה ב) העתיק להלכה דברי רבא כלשונם.
ומבואר דפוסק כן להלכה, אך הרמ”א כתב על דבריו, שיש אומרים שאין צריך להשתכר כל כך, אלא ישתה יותר מלימודו ויישן, ומתוך כך אינו מבחין בין ארור המן לברוך מרדכי.
להלן יתבאר גדר החיוב בזה. הבית חדש, קיבל עקרונית את דברי רבנו אפרים שדברי רבא נדחו, אבל כתב שזהו דווקא לעניין שתיה שמגיע קרוב לשכרותו של לוט, אבל צריך לשתות הרבה יותר מלימודו שייטב לבו במשתה היין, אפילו אינו יכול לדבר לפני המלך, רק שתהיה דעתו מיושבת עליו.
בפרי חדש (תרצה ב) כתב שבזמננו שהדורות מקולקלים ראוי לנהוג כרבנו אפרים ולשתות מעט יותר מלימודו.
וכן הסכים הפרי מגדים (משבצות זהב ב), והוסיף שיירדם בשינה ועל ידי כך לא ידע וכו’ ושכן ראוי לעשות. וכן הסכים המשנה ברורה (ה) שכן ראוי לעשות כדברי הרמ”א.
הזהירות בדקדוק ההלכה בשעת שכרות בספר מטה משה (תתריב) אחר שהביא הדעות השונות, כתב שאף אותם שמשתכרים יהיה כל כוונתם לשם שמים, כדי לזכור הנס, ולא כדי למלאות גרונם יין כאותם שעושים שחוק וקלות ראש ואינם חוששים להתפלל, ולא לנטילת ידיים וברכת המוציא וברכת המזון, עד כי נדמה לרוב ההמון שבימים אלו הותר לפרוק עול תורה ומצוות. וכל זה הוא עוון פלילי כי לא הותרה אלא שמחה ולא קלות ראש, ואם ביטל תפילה או מילה מן המגילה הרי זה חוטא ומתחייב בנפשו. וכן היו הראשונים עוסקים בפורים בדברי תורה ומצווה ולא בקלות ראש. גם בחיי אדם (ב קנה ל) כתב שאם יודע בעצמו שיזלזל במצווה מן המצוות, בברכות או בתפילות, או שינהג קלות ראש מוטב שלא ישתכר וכל מעשיו יהיו לשם שמים. וכן העתיק הביאור הלכה (ד”ה עד דלא).

עשות אותם ימי משתה ושמחה –
מתוך המגילה הראשונה בעולם שאוירה ב AI בינה מלאכותית
המגילה זמינה לרכישה בחנות

מי החייבים במצווה זו?

החייבים בשתייה בפשט הסוגייה נראה שכל אדם מחויב בשתייה, וכן עולה מסתימת רוב הפוסקים ופרשנים. ברם, הכתב סופר (פירוש למגילה אסתר ד”ה ומעתה א”ש) סבר אחרת, והסביר שבמילה ‘איניש’ בא רבא לצמצמם את החיוב, ולהחילו רק על פשוטי העם ועמי הארצות הנקראים ‘איניש’, ולא את אנשי המעלה ותלמידי החכמים.
פרשנות דומה עולה גם בביאור דברי המהרש”א. הגמרא בבא מציעא (כג:) מציגה שלושה מצבים בהם מותר לתלמידי חכמים לשקר, כאשר אחד מהם הוא ‘פוריא’. בניגוד להסבר המקובל בראשונים, מסביר המהרש”א (חידושי אגדות ד”ה בפוריא) שמשמעות המילה פוריא היא פורים, ושמותר לתמיד חכם לשקר בפורים ולומר ששתה כבר למרות שהוא לא עשה כן. בעל שו”ת יד חנוך, מבאר שכוונתו היא שתלמידי חכמים אינם חייבים להשתכר ואף אסור להם מפני כבוד התורה.

סיכום הדעות בנושא
הראשונים נחלקו בדין זה: רש”י (ורבנו חננאל) הסבירו ש”לבסומי” פירושו להשתכר ביין, וכך הבינו בפשטות רוב הראשונים. והסבירו שאם כך פירוש דברי רבא להשתכר עד דלא ידע, זה להיות שיכור כלוט, שעליו נאמר שלא ידע בשכבה ובקומה, ורק בשכרות כזאת אדם לא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. וכך פסק בפשטות הטור בסימן תרצה, שכתב שחייב אדם להשתכר עד דלא ידע וכו’. וכן פשט השולחן-ערוך שהעתיק את דברי רבא כפשוטם.

חלק מהראשונים הביאו שהקשה רבנו אפרים איך ניתן לפסוק כרבא? הרי אחד משלושה דברים שהקב”ה שונאם הוא שיכור (סוף פסחים), ואיך נחייב אדם להשתכר? והסביר רבנו אפרים, שלא יתכן לפסוק כרבא, וטען שגם הגמרא דחתה אותו מהסיבה שאסור להשתכר עד כדי כך. וזאת רואים מכך שהגמרא הביאה, מיד לאחר דברי רבא, את הסיפור על רבה ורבי זירא שאיבסמו (השתכרו – רש”י) בסעודת פורים וקם רבה ושחט לרבי זירא. למחר בעי רחמיה ואחייה. לשנה אחריתי אמר ליה ניתי מר, ונעשה סעודת פורים ביחד. אמר לו: לא בכל שעתא ושעתא איתרחש ניסא.
מכאן שהגמרא דוחה את דברי רבא שהרי רואים מה קורה כשמשתכרים, שאפילו רבה שחט את רבי זירא. ומכאן שאין לעשות כרבא. אלא שישתה מעט יותר מהרגלו ויהיה שמח וטוב לב ולא יבוא לידי איסורים וביזוי עצמו.
אך כמו שראינו שהטור והשולחן-ערוך לא הביאו את דברי רבנו אפרים להלכה ורוב הראשונים לא סוברים כמוהו. והב”ח כתב שאפילו לרבנו אפרים צריך להשתכר רק לא כל כך.

שיטה שלישית היא שיטת הרמב”ם, (הלכות מגילה פרק ב הלכה טו): “כיצד חובת סעודה זו? שיאכל בשר וישתה יין… עד שישתכר וירדם בשכרות”.
דעה זו הובאה ברמ”א על השולחן-ערוך, אך על הרמב”ם קשה מהיכן לקח גדר זה של שיכרות עד שישן? במיוחד שכידוע אין דרכו של הרמב”ם לכתוב דברים שאינם מופיעים בש”ס. ובאופן פשוט הרמב”ם הסביר את דברי רבא, איך מגיעים למדרגת עד דלא ידע, ואמר שזה לא על-ידי שכרות כלוט, אלא שאדם ישן בשכרותו וממילא כשישן אינו יודע.
אך פירוש זה דחוק קצת: אם הרמב”ם הבין כמו רש”י ש”לבסומי” – זה להשתכר ממש, מהיכן לו לפרש את המשך דברי רבא באופן מיוחד זה של שינה דוקא? ולומר שהרמב”ם סובר כרבנו אפרים גם נראה דחוק, כי אם כן למה כתב להשתכר?
ולכן נלענ”ד שהרמב”ם חלק על הנחת היסוד של כל הראשונים ש”לאבסומי” פירושו, כמו רש”י, להשתכר ממש, ופירש “לאבסומי” – להתבסם. פירוש: לשתות יין עד שנרדמים. וראייתו לכך מהגמרא בבבא-בתרא דף עג: שם מובא סיפורו של רבה בר בר חנה שראה את מתי מדבר וכתוב שם שנראו לו “כדאיבסמו וגנו” – פירושו כשתויי יין שנרדמו, ומכאן ראיה פשוטה שאיבסום אין פירושו שיכרות כלוט, אלא שישתה אדם עד שירדם.

לגבי סיפור הגמרא על רבה ורבי זירא, כבר ב”יד-אפרים” על השולחן-ערוך דחה את הראיה מגמרא זו בטענה שאם רבנו אפרים צודק, היה על הגמרא לומר שיסכימו לעשות סעודה ולשתות פחות.
ולעניות דעתי נראה להציע פירוש חדש, שלשנה אחריתי רבי זירא הוא שבא לרבה וביקש לעשות סעודה למרות מה שקרה בשנה הקודמת, ורבה חשש. ואם כך, הסיפור מובא כחיזוק לדברי רבא, שלמרות מה שקרה, רבי זירא מוכן לעשות סעודה עם רבה. ומכאן שהלכה כרבא. ראינו אם כן, שלוש שיטות בהסבר חיוב “לבסומי”.

סט אביזרים ליין זמין לרכישה בחנות

“עד דלא ידע”
מובא בהרבה אחרונים בשם האגודה ש”ארור המן וברוך מרדכי” עולים שניהם לגימטריה שווה – 502. וכשאדם שותה יין עד שמתבלבל בחשבון ואינו יודע לחשב גימטריה זו – זהו הפירוש לדברי רבא “עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי”.

פירוש נוסף, אשר הובא בנימוקי-יוסף בשם התוספות, שדברי רבא רומזים לירושלמי בפרק בני העיר, הלכה ז, והובא להלכה בשולחן-ערוך סימן תרצ הלכה טו, שאדם צריך לומר בסוף קריאת המגילה: “ארור המן – ברוך מרדכי, ארורה זרש – ברוכה אסתר, ארורים כל הרשעים ברוכים כל הצדיקים, ברוכים כל ישראל וגם חרבונה זכור לטוב”. ויש שהביאו נוסחאות אחרות. זהו זמר ארוך ואדם צריך לשתות עד שיתבלבל בזמר זה ולא ידע לומר את כולו.

הרבה אחרונים ביארו שאדם ישתה עד שלא ידע על מה ישמח יותר, על הנס של מפלת המן או על הנס של עליית מרדכי, שהן שתי שמחות נפרדות (ט”ז).
ועוד ביאור נוסף בדברים, הוא שהבלבול הוא בסדר: שקודם אומרים “ארור המן” ואחר-כך “ברוך מרדכי”. וישתה אדם עד שיתבלבל ויאמר קודם ברוך מרדכי ואחר כך ארור המן.
ומנהג יפה יש ליהודי תימן, – שמעתיו מהרב סעדיה שרעבי, שבפורים במקום לומר “לחיים”: חלק מהחבורה אומר “ארור המן” וחלק שני “ברוך מרדכי”, ושותים עד שמתבלבלים בתפקידיהם.
ביאור מענין הביא ערוך-השולחן אשר פירש שעיקר הענין הוא אי-הידיעה איזה נס גדול יותר בדומה לדברי הט”ז לעיל.
אבל איך נגיע לכך – אין לזה שיעור, שכמות זו משתנה מאדם לאדם, ואין דברי רבא מכוונים לחיוב לשתות כלל, אלא שזו גם-כן דרך מותרת, שלא נמחה אפילו באדם שישתכר עד שיגיע למדרגת “לא ידע”, אך אין חובה לשתות, אלא חובה לא לדעת. בעצם הדין של חיוב השתיה הביאו האחרונים את דברי ההגהות-מימוניות שכתב בשם הראבי”ה, שזה למצוה ולא לעכובא, וביארו האחרונים שהכונה היא שיוצאים ידי חובת פורים גם אם לא משתכרים.

מרן הבית-יוסף כתב שאין להשתכר שכרות גמורה כלוט שיבוא מזה לביזוי עצמו וזלזול במצוות. וכן הזהירו כמה אחרונים להזהר בברכת המזון ובתפילת מנחה וערבית.
השערי-תשובה הביא בשם עמודי-השמים, שכתב בשם אביו, שכל אחד יעשה לפי כוחו, שהוא בצעירותו היה משתכר כפשוטו, וכשהזדקן והיה לו קשה מבחינה בריאותית, הוריד את שיעור השתיה. ואמר שכן ראוי לעשות, שכל אחד ישתה לפי כוחו.

זמן השתיה
לגבי זמן השתיה, ברור שעיקר הדין הוא בסעודה, אך השמחה שייכת היא בכל היום. גם בליל פורים וגם ביום לפני חצות, שראוי לעשות ביום לפני חצות סעודה נוספת, ומרבים בשמחה, וגם אחרי הסעודה אשר נמשכת לתוך ליל ט”ו, בעיקר על-פי מנהגי חסידים. בכל אופן ברור הוא, שבעיקרו של יום היא השמחה הגדולה, וכידוע אין שמחה אלא ביין, וטוב לב משתה תמיד.

ולכל הדעות, בין המקיימים את הדין כפשוטו, ומרבים בשתיה אפילו עד שיכרותו של לוט, ובין הממעטים כדברי הרמ”א, ודאי חשוב לזכור את דברי המאירי: ומכל-מקום, אין אנו מצווין להשתכר ולהפחית עצמנו מתוך שמחה, שלא נצטוונו על שמחה של הוללות ושל שטות, אלא בשמחה של תענוג שיגיע מתוכה לאהבת ד’ יתברך, והודאה על הניסים שעשה לנו. אמן כן יהי רצון.

עוד מאמרים שיעניינו אותך

אפיית מצות AI פסח שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
פסח

חמץ ומצה

קרא עוד »

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

אז למה אתם מחכים כנסו לחנות ותבחרו את מה שתמיד רציתם?

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

פורסם ב- כתיבת תגובה

“משנכנס אדר מרבין בשמחה”

שתף את הפוסט

“משנכנס אדר מרבין בשמחה” היא אמרת חז”ל הרואה בשמחה קו מאפיין של חודש אדר כולו ולא רק בחג הפורים החל בו. השמחה נובעת מכך שבחג הפורים שחל בחודש אדר רואים שגזירות ודברים רעים יכולים להפוך בסוף לדברים טובים. לפי הוגים אחדים אין מדובר בהכרח בהלכה מעשית, להרבות בשמחה בחודש זה, אלא תכונה שטבועה בזמנו של חודש אדר, שלפי מגילת אסתר היה ”הַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה”.

 

ראשי התיבות של חודש אד”ר – “אין דבר רע” מה שרומז על דברי התניא שכתב “אבל באמת אין רע יורד מלמעלה והכל טוב רק שאינו מושג לגודלו ורב טובו וזהו עיקר האמונה” ( תניא ד יא )

חשוב להתמקד במה שיש לנו ולא במה שאין לנו – זהו מצב חיובי שיש לו כוח עצום להגברת האופטימיות והתחושה שיש לנו הרבה מה להציע לעולם.

ולזכור שכל קורותינו הן לטובה, כי אין רע יורד מלמעלה!

 

מאמרים נוספים

אפיית מצות AI פסח שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
פסח

חמץ ומצה

קרא עוד »

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

אז למה אתם מחכים כנסו לחנות ותבחרו את מה שתמיד רציתם?

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

פורסם ב- כתיבת תגובה

 ‘פסוק לי פסוקך’

 'פסוק לי פסוקך'. מגזין שופרות מהדרין יודאיקה Shofarot Mehadrin Judaica מאמרי תוכן ואקטואליה במעגל השנה ➡

שתף את הפוסט

לע”נ האחים אשר מנחם ויעקב ישראל פלאי הי”ד

בחלק המחשבתי דברי הרבי זצ”ל שופכים אור בנושא היסודות העמוקים של ילדי ישראל באמונה וביטחון בצור עולמים.

איתא במדרש ( אסתר רבה פ”ז יז ) “בשעה שנחתמו אותן האגרות ונתנו ביד הָמָן , ויבוא שמח הוא וכל בני חבורתו ופגעו במרדכי שהוא הולך לפניהם , וראה מרדכי שלשה תינוקות שהיו באים מבית הספר ורץ מרדכי אחריהם , וכשראה המן וכל חבורתו שהיה רץ מרדכי אחרי התינוקות הלכו אחרי מרדכי לדעת מה ישאל מרדכי מהם , אל תירא מפחד פתאום כיון שהגיע מרדכי אצל התינוקות שאל לאחד מהם פסוק לי פסוקיך : אמר ליה ומשואת רשעים כי תבוא, פתח השני ואמר אני קריתי היום ובזה הפסוק עמדתי מבית הספר עוצו עצה ותופר , פתח השלישי ואמר ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבול אני עשיתי דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל ואני אשא ואני אסבול ואמלט , כיון ששמע מרדכי כך שחק והיה שמח שמחה גדולה”.
מרדכי פגש ברחוב ילד יהודי – ושאל אצלו : ״פסוק לי פסוקיך״ , כלומר , איזה פסוק בתורה הוא הפסוק שלך (״פסוקיך״), הפסוק שעמו אתה חי והולך לאורו? נענה הילד ואמר: ״אל תירא מפחד פתאום ומשואת רשעים כי תבוא״ – זהו הפסוק שעמו הוא חי!

אמנם, כדי להראות לכל העולם שהעובדה שילד יהודי חי עם הפסוק ״אל תירא גו׳״ אינה מקרה מיוחד במינו אצל ילד זה דווקא , או אצל חלק מילדי ישראל בלבד , אלא זוהי הנהגתו של כל ילד יהודי – הנה לאחרי שהילד הראשון הכריז את הפסוק שלו , ״פתח השני ואמר : אני קריתי היום ובזה הפסוק עמדתי מבית הספר , עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו א־ל״ .
כאשר פוגשים ברחוב עוד ילד יהודי , מכריז גם הוא את הפסוק שלו – ״עוצו עצה ותופר גו׳״. וכדי להראות דבר גדול יותר, שעניין זה הוא באופן של ״חזקה״, דבר קבוע ונצחי – ״פתח השלישי ואמר : ועד זקנה אני הוא וגו ‘ ואני אסבול ואמלט״ , (שעל ידי זה נפעל התוקף ד״חזקה״ שהיא בשלשה פעמים בנוגע לתוכן דשני פסוקים הראשונים , שהרי הילד השלישי אמר את הפסוק שלו לאחרי ששמע את שני הפסוקים שנאמרו על ידי ילדים שלפניו. ובזה מוכיחים לכל העולם כולו, שהנהגתם הקבועה של ילדי ישראל היא – שגם כאשר פוגשים אותם ברחוב , ללא כל הכנה מוקדמת )
שהרי ילדים אלו לא ידעו שמרדכי יאמר להם ״פסוק לי פסוקיך״ , שאז הייתה שהות בידם להתכונן מראש, יש ביד כל אחד מהם פסוק שלו, שתוכנו – שאין לפחד משום דבר המנוגד ליהדות , מכיוון ש״עמנו א־ל״, ובוודאי ש״אני אסבול ואמלט״. וכאשר מרדכי ראה שילדי ישראל נמצאים במצב כזה – ״שחק והיה שמח שמחה גדולה״ , בידוע שבכוחם של ילדי ישראל שהולכים ברוח התורה תתבטל בוודאי גזירת המן…..

ביאור העניין בפרטיות יותר: הסדר ששלושת הפסוקים , ” אל תירא גו ‘ ” , ” עוצו עצה ותופר גו ‘ ” , ” ועד זקנה גו’ ואמלט” – הוא בהתאם לסדר המאורעות שהיו בימי הפורים, ובזה – שלשה מצבים שונים: עצם הידיעה שבחצר המלך ישנו שר ששמו “המן גו’ האגגי” מזרעו של עמלק שהיה ידוע בשנאתו לעם ישראל – יכולה לעורר ” פחד ” מ ” שואת רשעים ” העלולה לבוא בעטיו של המן , וזאת – עוד לפני שהמן דיבר ויעץ לגזור גזירות על בני ישראל , אלא כאשר הדברים הם עדיין במחשבתו בלבד – ” מחשבת המן ” .
ועל זה בא הפסוק הראשון : ” אל תירא מפחד פתאום ומשואת רשעים כי תבוא ” , שתוכנו – שלילת פחד מדבר העלול לבוא כו’. כאשר מחשבתו של המן מתגלה בדיבור , שמדבר ומתייעץ עם שרים אחרים וכיוצא בזה , ובא אל אחשוורוש ומציע לו לגזור גזירה על בני ישראל כו’ ככל פרטי הדברים המסופרים במגילה אזי בא הפסוק השני : ” עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל ” , שתוכנו – ביטול והפרת עצות שכבר הועלו בדיבור “עוצו עצה גו’ דברו דבר”  כאשר דבריו של המן נתקבלו אצל אחשוורוש – להיותו ” מלך טיפש ” , עד שנחתמו האגרות ) אודות הגזירה ( בטבעת המלך – אזי בא הפסוק השלישי : ” ועד זקנה אני הוא וגו ‘ ואני אסבול ואמלט ” , שתוכנו – שגם במצב כזה מציל הקב”ה את בני ישראל וממלט אותם מן הרעה ( קטע משיחת הרבי יו”ד אדר שני, רשימת השומעים בלתי מוגה. תו”מ התשד”מ ח”ב ע’ 5519 )

בחלק ההלכתי ננסה להבין את דברי המדרש בהיבט של ההכרעה המעשית בעולמינו על סמך סימנים מיסטיים

בהלכות קוסם מעונן ומנחש נפסק שאין שואלים בגורלות, משום שנאמר “תמים תהיה עם ה” אלקיך”. איך בדברי חז”ל שאמרו לתינוק “פסוק לי פסוקך”, ולפי זה קבעו כיצד לנהוג, ובשו”ע נפסק שאין בזה ניחוש, וצריך ביאור גדר הדבר.

א. מסורת מקובלת מהגר”א לערוך גורל על ידי תנ”ך, ובמשך דורות רבים השתמשו גדולי ישראל ב”גורל הגר”א” כדי לדעת כיצד לנהוג בשאלות שעמדו בפניהם.

ב. השימוש ב”גורל” באמצעות התנ”ך גם בתקופות קדומות להגר”א.

ג. השימוש בגורל מופיע בתנ”ך: בקביעת שני השעירים ביום כיפור, חלוקת הארץ, לכידת עכן, במעשה יהונתן ויערת הדבש, בהטלת יונה לים ועוד.

ד. בהלכות קוסם מעונן ומנחש נפסק שאין שואלים בגורלות, משום שנאמר “תמים תהיה עם ה” אלקיך”. ונשאלת השאלה, מדוע הותר השימוש ב”גורל הגר”א”.

ה. מצינו בדברי חז”ל שאמרו לתינוק “פסוק לי פסוקך”, ולפי זה קבעו כיצד לנהוג, ובשו”ע נפסק שאין בזה ניחוש, וצריך ביאור גדר הדבר.

ו. לפי זה דנו הפוסקים באלו אופנים הותר לסמוך על פסוקים העולים בגורל, ואין בזה חשש איסור שאלה בגורלות.

ז. השימוש ב”גורל הגר”א” כעצה ולא כהוראה, ובאופן שנמלך בגורל בינו לבין עצמו לצורך, ולא כהנהגה לרבים.

א. מסורת מקובלת מהגר”א לערוך גורל על ידי תנ”ך, ובמשך דורות רבים השתמשו גדולי ישראל ב’גורל הגר”א’ כדי לדעת כיצד לנהוג בשאלות שעמדו בפניהם – ראה סיכום המסורות השונות בדרכי השימוש ב’גורל הגר”א’, עובדות נפלאות על השימוש שנעשה בו על ידי גדולי ישראל והתשובות הקולעות שקיבלו – בספר ‘הגאון החסיד מוילנא’ . והעולה מן הדברים, שגדולי ישראל נזהרו לא להשתמש בגורל לעיתים מזומנות, וגם כשהשתמשו בו, נעשה הדבר בחרדת קודש ובהכנות מתאימות.

סיפור מרגש נוסף אודות ‘גורל הגר”א’ מובא בספר ‘איש חסיד היה’  על חייו ופועלו של הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין, שזיהה י”ב חיילים מתוך ל”ה חללי השיירה לגוש עציון [שלא ניתן היה לזהותם], על פי ‘גורל הגר”א’, ועל סמך זיהוי זה הובאו לקבר ישראל בהוראת הגרצ”פ פרנק שאמר שיש לסמוך על הגורל. במקרה אחר מסופר על האדמו”ר מצאנז-קלויזנבורג, שעשה גורל [אמנם לא גורל הגר”א] וכולם ראו בחוש את יד ה’ בגורל זה .

יחד עם זאת, בספר אורחות רבנו הקהילות יעקב מובא שהסטייפלער לא עשה ‘גורל הגר”א’. ובנו, הגר”ח קנייבסקי ביאר זאת משני טעמים: [א] לא ידוע בדיוק איך לעשותו. [ב] אין לסמוך על גורלות, וכפי שנאמר בתורה ‘תמים תהיה עם ה’ אלקיך’.

ב. יצויין, כי השימוש ב’גורל’ באמצעות ספר תנ”ך היה גם בתקופות קדומות להגר”א, כפי שמביא בספר גורל הגר”א . אף רבי חיים ויטאל זי”ע, חיבר ספר ‘גורל קודש’ שעוסק בענייני גורלות, שמטרתו חיזוק האמונה.

עוד יש להזכיר כי עצם השימוש בגורל מופיע בתנ”ך – בקביעת שני השעירים ביום כיפור, חלוקת הארץ, לכידת עכן, במעשה יהונתן ויערת הדבש, בהטלת יונה לים ובקביעת סדר הכהנים בהקרבת הקרבנות. ומכאן שגם בתורה יש מקור נאמן להסתמך על גורל כקביעה פסוקה שאינה ניתנת לשינוי [ולכאורה גם בדיני נפשות, כפי שהיה ביונה].

ג. והנה בפרשת שופטים אסרה התורה לקסום קסמים, לעונן ולכשף [עי’ ברש”י ביאור עניינים אלו] – ויסוד איסורים אלו מפורש בכתוב ‘תמים תהיה עם ה’ אלקיך’, ופירש רש”י: “התהלך עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות, אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות ואז תהיה עמו ולחלקו”. ונפסקו דינים אלו בטור ושו”ע יורה דעה בהלכות קוסם מעונן ומנחש.

והבית יוסף הביא בשם הספרי [בהערה צויין, כי לא נמצא בספרי שלפנינו, אולם התוס’ במסכת שבת (קנו, ב ד”ה כלדאי) כתבו דין זה בשם הספרי] שאין שואלים בגורלות, שנאמר ‘תמים תהיה עם ה’ אלקיך’ , וכן נפסק בשו”ע .

ומעתה נשאלת השאלה, מדוע הותר השימוש ב’גורל הגר”א’ – והרי לכאורה זהו שימוש בגורלות ומחקר אחר העתידות, שנאסר משום ‘תמים תהיה עם ה’ אלקיך’.

ד. ונראה בביאור הדברים על פי המסופר בגמרא אודות כמה תנאים ואמוראים שביקשו מהתינוקות [ילדים קטנים] “פסוק לי פסוקך”, כלומר, שהתינוק יגיד פסוק כלשהו, ועל פי הפסוק שהקטן אמר ידעו מה לעשות או מה שיקרה.

במסכת גיטין  מסופר על רב ששת [שהיה סגי נהור] שחפרו לו גומא וכיסוה במחצלת כדי שיפול בה, וכשהזמינוהו לנוח עליה, ראה זאת רב חסדא וסימן לרב ששת בקולו, ומיד פנה רב ששת לילד קטן ואמר לו “פסוק לי פסוקך” ואמר לו הילד “נטה לך על ימינך או על שמאלך'”, ואז שאל רב ששת את משמשו מה אתה רואה, אמר לו מחצלת שטוחה, ביקש ממנו רב ששת שילך מסביבה. כשיצא רב ששת מהמקום שאלו רב חסדא מנין ידע להיזהר, השיב לו רב ששת מהסימן שעשה לו ומהפסוק שציטט הילד.

ובגמרא בחולין  מסופר שרב היה בודק במעבורת בספינה – אם המעבורת הגיעה במהירות היה יוצא לדרך ואם התקשה במציאת המעבורת לא היה יוצא. שמואל היה בודק בספר – אם היה אם יוצא לו פסוק טוב או לא, ורבי יוחנן היה בודק בינוקא, דהיינו בילד קטן, שהיה מבקשו לומר פסוק ולפי תוכנו של הפסוק שאמר הילד היה לומד מה עליו לעשות.

ובמדרש  מסופר על מרדכי שלמד מהפסוקים שאמרו לו התינוקות שאין לחשוש מגזרותיו של המן.

וכן נפסק להלכה בשו”ע (יו”ד סי’ עט סע’ ד;) “מותר לומר לתינוק פסוק לי פסוקך”. וכתב הט”ז (ס”ק ג) “הוי כמו נבואה קטנה”, והש”ך (ס”ק ה) כתב: “משמע דעת הרב והפוסקים דאפילו לעשות מעשה ולסמוך עליו לעתיד על הפסוק מותר דחשיב קצת נבואה“. 

ומתוך כך נבוא לדון באלו אופנים הותר לסמוך על פסוקים העולים בגורל, ואין בזה חשש איסור שאלה בגורלות.

ה. החיד”א מביא בחיבורו שיורי ברכה על שו”ע יו”ד  מדברי מהר”י קאשטרו שכתב “דלכו”ע מותר לפתוח בתורה כדי לראות הפסוק העולה, כי היא חיינו”. וראיה לדבר, מדברי חז”ל (פסיקתא דרב כהנא, ילקוט משלי; ) “אם ביקשת ליטול עצה מן התורה הוי נוטל”. ועוד הביא החיד”א בשם רבי אליהו מאני (רבה של חברון, מחבר ספר שבט מוסר) שכקיבל מרבותיו, שהיו רוצים לעשות איזה דבר והיו מסופקים אם לעשותו אם לאו, היו “מתייעצים עם התורה“, דהיינו נוטלים חומש או תנ”ך, והיו למדים מהפסוקים שמצאו בו מה לעשות – כעין ‘גורל הגר”א’. וסיים: דרז”ל הורו בה דהגם שאין שואלים בגורלות דכתיב תמים להיה, כגון זה שרי“.

ומבואר כי פתיחת חומש או תנ”ך לצורך מציאת “עצה” מהתורה היאך לנהוג ומה לעשות, היא בכלל “פסוק לי פסוקך”, שמותר. וזו הסיבה שהותר לעשות את ‘גורל הגר”א’. [ויתכן שההסבר הוא, מכיון שהכל הוא מכח התורה ולא מכוחות חיצוניים [גורלות או קסמים וכיו”ב] הרי זה בכלל כל מציאות טבע הבריאה וכוחותיה ששורשם בתורה, כמבואר בהרחבה בהקדמת הרמב”ן לפירושו על התורה. וכשמוצא רמז על ידי פתיחת תנ”ך מה לעשות, זהו בגדר של “נבואה קטנה”, אשר יסודה בתורה הקדושה, ומותר]. והוסיף החיד”א בשו”ת חיים שאל שאין להקשות על כך מהמבוא בשם הרמב”ם שאסר לפתוח חומש על דרך גורלות הגויים, כי הרמב”ם אסר רק עשיית גורלות בחומש לרבים, כדרך הגויים המחסרים על הפתחים לעשות גורלות לנשים ואנשים, אך להתייעץ עם התורה בינו לבין עצמו מותר, וסיים החיד”א: “והכי חזינן לרבנן קשישאי שפותחים הספר בצר להם כמו גורל”.

[ועי’ בספר קמח סולת  שהביא מנהג לקרוא בשמות לילדים על פי מה שפותחים חומש ומוצאים בו שֵם. ועי’ בספר טעמי המנהגים  ביאור למנהג לומר “פסוק לי פסוקך”, ומה שבדורות אחרונים נוהגים לעשות גורלות בחומש. והביא בשם ספר נוצר חסד שביאר את מאמר חז”ל “הפוך בה והפוך בה דכולא בה ובה תחזי”, שכשהיו שואלים את רבי ישראל בעש”ט זי”ע איזו שאלה היה פותח איזה ספר זהר או גמרא וכיוצא בזה ולומד, ואחר כך היה משיב לשואל, ואמר שאור שברא הקב”ה היה אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו והיכן גנזו הקב”ה לצדיקים בתורה’ וכשאדם הצדיק לומד תורה לשמה אז הוא צופה מסוף העולם ועד סופו. וזהו ‘ובה תחזי‘, באור שבתורה הקדושה המאיר מסוף העולם ועד סופו, עכ”ד].

ו. הגר”מ שטרנבוך דן בספרו תשובות והנהגות  בשאלה “אם מותר לשאול נשים שמסתכלות בכף היד ואומרות על ההווה והעתיד”. ובתשובתו כתב, שכל האיסור בקוסמים ומנחשים ובגורלות הוא רק אם בוטח בהם, אבל “כשאינו בוטח בהם אלא רוצה לידע מזלו כדי להתחזק בתשובה ומעשים טובים אינו אסור מן הדין“, אך מכל מקום אין ראוי לעסוק בזה. כלומר, האיסור לשאול בגורלות הוא רק כהוראה שתולה את עתידו ב”גורל”, אבל כשעושה גורל כעצה להכריע בין שני צדדים שאין לו הכרעה, מותר. [והביא בשם חמיו שבכל דבר שהיו לו שני צדדים  היה עושה לפי הגורל והיה אומר ‘ה’ מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי’, ושאל את החזו”א אם מותר והשיב שמותר כי אינו מקבל הדברים אלא כעצה]. ולכן פסק שאף שאין איסור לשאול ולחקור אצל המסתכל בכף היד [הגם שיש לחכמה זו עיקר בתורה כמו שמובא בזוה”ק] מכל מקום יש לדעת שאצל ישראל הכל תלוי בתפילה ומעשים טובים

[וקצת יש להעיר על דבריו, ממש”כ הגר”מ שטרנבוך עצמו בספרו ‘טעם ודעת’ על התורה  שהגורל עונה כראוי רק למי שמקבל על עצמו למלא אחר הכרעת גורל – משמע שמקבל הגורל כהוראה למעשה, ולא רק כעצה בעלמא].

ז. סיכום הענין – ראה בהרחבה בשו”ת וישב הים  דבריו שיש ג’ מיני גורלות:

[א] גורל לחלוקת שותפים שנעשית בכח הסכמת הצדדים לבירור חלקם, וזהו היתר גמור.

[ב] גורל לחייב אדם על מעשה שעשה וכדומה [כמו במעשה של עכן ויהונתן] אינו מועיל אלא אם כן נעשה בכח רוח הקודש. וכן כאשר נעשתה חלוקה או בירור על ידי גורל פי ציווי ה’ בתורה [חלוקת הארץ, שני שעירים ביום כיפור] או במאמר נביא שתוצאותיו על פי ה’ ואסור להרהר אחריו.

[ג] גורל הנעשה לברר עתידות אסור משום ‘תמים תהיה עם ה’ אלקיך’, כפי שנפסק בשו”ע.

וכן מותר לומר לתינוק ‘פסוק פסוקך’, כמו שנפסק בשו”ע, ולכן גורל על ידי פתיחת חומש או תנ”ך כגורל הגר”א – הוא בכלל היתר זה, ואין בו איסור שאלה בגורלות.

קרדיט הלכתי אתר עולמות לימוד בעיון 


מאמרים נוספים

אפיית מצות AI פסח שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
פסח

חמץ ומצה

קרא עוד »

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

אז למה אתם מחכים כנסו לחנות ותבחרו את מה שתמיד רציתם?

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות