פורסם ב- כתיבת תגובה

רבני בני ברק מתריעים לציבור: “יצרני השופרות מתחכמים”

שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקהשופרות מהדרין יודאיקה לוגו שופרות מהדרין יודאיקה שופרות מהדרין יודאיקה הינו מפעל לייצור שופרות כשרים לתקיעה לכל העדות וכל הנוסחים. שופר למכירה אונליין מפעל שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם.בלנק

רבני בני ברק מתריעים לציבור: “יצרני השופרות מתחכמים”

שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקהשופרות מהדרין יודאיקה לוגו שופרות מהדרין יודאיקה שופרות מהדרין יודאיקה הינו מפעל לייצור שופרות כשרים לתקיעה לכל העדות וכל הנוסחים. שופר למכירה אונליין מפעל שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם.בלנק
כשרות השופרות

שתף את הפוסט

לאחר שפרסמנו, כי רבני העיר בני ברק נכנסו חזק לתחום השופרות שנפרץ, בכדי להציל את הציבור ממכשול, הם מפרסמים מכתב רשמי מטעם לשכת רבני העיר: “יש בהם נקבים שברים וסדקים הפוסלים, ומתחכמים היצרנים להוסיף חומר מילוי לסתימת החורים באופן שאינו ניכר”. לכתבה ולמכתב הרבנים.

 

בלנק לוגו שופרות מהדרין יודיאקה לוגו שופרות מהדרין יודאיקה שופרות מהדרין יודאיקה הינו מפעל לייצור שופרות כשרים לתקיעה לכל העדות וכל הנוסחים. שופר למכירה אונליין מפעל שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם.בלנק


הרב לנדא בודק שופר ברקע מכתב הרבנים שפורסם

לאחר שפרסמנו על אודות בעיית השופרות, מפרסמים רבני העיר בני ברק, מכתב המזהיר מפני מכשולות ומוסיפים הידורים נוספים.

כזכור, רבה של בני ברק הרב חיים יצחק אייזיק לנדא שנכנס לעובי הקורה, וגילה כי יש מהשופרות בשוק שמודבקים בדבק ופסולים לתקיעה בראש השנה.

במכתב המתפרסם לראשונה, ואשר נכתב על ידי הרבנים הרב לנדא והרב רוזנבלט נכתב: “זהירות בכשרות השופרות”.

“לאור ריבוי המכשלות המצויים בשופרות המיוצרים במקומות שונים, ויש בהם נקבים שברים וסדקים הפוסלים, ומתחכמים היצרנים להוסיף חומר מילוי לסתימת החורים באופן שאינו ניכר למי שאינו מומחה”.

“באנו בזה לעורר את הציבור לקנות רק שופרות שנעשו בהשגחה ובפיקוח שהינם כשרים, ולא להיכשל ולהכשיל ח”ו את הרבים בביטול מצוות עשה ביום הדין. ומי שכבר יש בידו שופר ילך אצל מומחה לבדקו שאכן כשר הוא”.

רבני העיר מבשרים לתושבים כי “בעזהי”ת עלה בידינו לסדר השגחה בייצור שופרות, מתחילת הייצור עד הגימור הסופי, והם  כשרים לקיום מצות תקיעת שופר ביום הדין. כמו”כ השופרות נבדקים ע”י מומחה שאכן קרני איל הם, למצוה מן המובחר”.

בנוסף, “על כל שופר צריך להיות מדבקת הולוגרמה עם ההכשר שלנו. יקבל השי”ת תקיעותינו לרצון, ויכתבנו ויחתמנו לחיים טובים, ובקרוב ישמיענו תקיעת שופר גדול של משיח צדקנו”.

אצלנו בשופרות מהדרין יודאיקה ניתן להשיג שופרות מהודרים ללא כל חשש או ספק הלכתי, עם חותם כשרות של רבני העיר בני ברק.

 

מכתב רבני העיר בני ברק זהירות בכשרות השופרות

מאמרים נוספים

אפיית מצות AI פסח שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
פסח

חמץ ומצה

קרא עוד »

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

פורסם ב- כתיבת תגובה

תקיעת שופר בקרן איל

שופר איל ספריי ניטרול ריח שופר שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות Babylonian Shofar, Code Shofar, Jerusalem Shofar. שופרות, judaica, Kudu Shofars, Moroccan Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Ram Shofar, Religious Services, shofar, Shofar Pouch, Shofar Stand, Shofars, Unprocessed Shofar, Yemenite Shofar, יודאיקה, מעמד שופר, נרתיק שופר, שופר, שופר איל, שופר בבלי, שופר בבני ברק, שופר בהכשר הבד''ץ, שופר טבעי, שופר ירושלים, שופר לא מעובד, שופר מעובד, שופר מרוקאי, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופרות, שופרות בבני ברק, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופרות לאירועים. יודאיקה Share Prompt מזוזות סידורי תפילה ציציות שבת חגים קידושין ברכות תפילין כיפות חנוכייה מנורות תחכום תורה קבלה חסידות מצוות הלכה אגדה מסורת אמונה, שופרות מהדרין יודאיקה, שופרות מהודרים, שופרות קלי תקיעה, שירותי דת שופר מרוקאי
שופר איל ספריי ניטרול ריח שופר שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות Babylonian Shofar, Code Shofar, Jerusalem Shofar. שופרות, judaica, Kudu Shofars, Moroccan Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Ram Shofar, Religious Services, shofar, Shofar Pouch, Shofar Stand, Shofars, Unprocessed Shofar, Yemenite Shofar, יודאיקה, מעמד שופר, נרתיק שופר, שופר, שופר איל, שופר בבלי, שופר בבני ברק, שופר בהכשר הבד''ץ, שופר טבעי, שופר ירושלים, שופר לא מעובד, שופר מעובד, שופר מרוקאי, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופרות, שופרות בבני ברק, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופרות לאירועים. יודאיקה Share Prompt מזוזות סידורי תפילה ציציות שבת חגים קידושין ברכות תפילין כיפות חנוכייה מנורות תחכום תורה קבלה חסידות מצוות הלכה אגדה מסורת אמונה, שופרות מהדרין יודאיקה, שופרות מהודרים, שופרות קלי תקיעה, שירותי דת שופר מרוקאי
מהו שופר איל? והאם הוא מעכב את התקיעות? ומהו הידור מצווה במצוות תקיעת השופר?

שתף את הפוסט

הגדרתו המדויקת של איל

כל מקום שנאמר בתורה איל או אילים הם כבשים בני שנתיים (פרה א ג; רמב”ם מעשה הקרבנות א יד), שאיל לשון קשה, כמו שנאמר: וְאֵת אֵילֵי הָאָרֶץ (מלכים ב כד טו. וראה רש”י ויקרא ה טו), ואף כאן קשה בן שתי שנים (תורת כהנים ויקרא דיבורא דחטאת כ; רש”י על התורה ויקרא ה טו); ועוד, שבקרבנות נאמר: כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ (ויקרא יב ו), למדנו שאיל גדול ממנו והוא בן שנתיים (תוספות ורשב”א בבא קמא סה ב ד”ה איל).

מאימתי חשוב כבן שנתיים

בן שנתיים שאמרו, לא שמלאו לו שנתיים, אלא כל שנכנס בשנתו השניה שלשים ואחד יום הרי זה איל, וכשר לקרבן במקום שהצריכה התורה איל (פרה פ”א משנה ג’ ; רמב”ם שם), ששלשים יום בשנה חשוב שנה (ראה ראש השנה י א); אבל ביום שלשים אינו כשר לא לכבש ולא לאיל, והוא הנקרא פלגס (רמב”ם שם, על פי פרה שם. וראה ערך פלגס וערך כבש), ומי שסובר יום אחד בשנה חשוב שנה (ר’ מאיר בראש השנה שם. וראה ערך שנה) נקרא איל כשהוא בן שנה ויום אחד (טורי אבן ראש השנה שם בהשמטות).

שופר איל, שופר, שופרות, רכישת שופר בחנות שופרות מהדרין יודאיקה, shofar shofarot איל שבתורה

כל מקום שנאמר בתורה איל או אילים הם כבשים בני שנתיים (פרה א ג; רמב”ם מעשה הקרבנות א יד), שאיל לשון קשה, כמו שנאמר: וְאֵת אֵילֵי הָאָרֶץ (מלכים ב כד טו. וראה רש”י ויקרא ה טו), ואף כאן קשה בן שתי שנים (תורת כהנים ויקרא דיבורא דחטאת כ; רש”י על התורה ויקרא ה טו); ועוד, שבקרבנות נאמר: כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ (ויקרא יב ו), למדנו שאיל גדול ממנו והוא בן שנתיים (תוספות ורשב”א בבא קמא סה ב ד”ה איל).
מאימתי חשוב כבן שנתיים
בן שנתיים שאמרו, לא שמלאו לו שנתיים, אלא כל שנכנס בשנתו השניה שלשים ואחד יום הרי זה איל, וכשר לקרבן במקום שהצריכה התורה איל (פרה שם; רמב”ם שם), ששלשים יום בשנה חשוב שנה (ראה ראש השנה י א); אבל ביום שלשים אינו כשר לא לכבש ולא לאיל, והוא הנקרא פלגס (רמב”ם שם, על פי פרה שם. וראה ערך פלגס וערך כבש), ומי שסובר יום אחד בשנה חשוב שנה (ר’ מאיר בראש השנה שם. וראה ערך שנה) נקרא איל כשהוא בן שנה ויום אחד (טורי אבן ראש השנה שם בהשמטות).

איל בקרבנות צבור

במוספי ראש חודש (במדבר כח יא), פסח (שם יט), ושמיני עצרת (שם לו) – מקריבים איל אחד לעולה.
בחג השבועות מקריבים שלשה אילים: איל אחד לעולה במוסף כשאר המועדים (שם כז), ושני אילים יחד עם שתי הלחם (ויקרא כג יח).
בראש השנה מקריבים שני אילים: אחד לעולת ראש חודש (במדבר כט ו), ואחד לעולה ליום הזכרון (שם ב).
ביום הכפורים מקריבים שני אילים: איל כהן גדול (ויקרא טז ג. וראה ערך אילו של אהרן), ואיל העם (במדבר כט י. וראה ערכו).
בחג הסוכות מקריבים שני אילים לעולה במוסף היום בכל אחד משבעת הימים (במדבר כט יב-לה).

איל בקרבנות יחיד

מקריבים איל בשלמי נזיר (במדבר ו יד. וראה ערך איל נזיר), ובארבע אשמות – שפחה חרופה (ויקרא יט כא), מעילות (שם ה טו, וראה רש”י שם), גזלות (שם כה), תלוי (במדבר ו יד).

אימתי איל בן יומו קרוי איל

איל בן יומו קרוי איל, במקום שאין בו לימוד על גדלותו כבקרבנות, שנאמר: וְאֵילֵי צֹאנְךָ לֹא אָכָלְתִּי (בראשית לא לח), וכי אילים לא אכל אבל כבשים אכל, אלא שאף איל בן יומו קרוי איל (בבא קמא סה ב).
לפיכך גנב טלה ונעשה איל, אינו חשוב כשנוי השם, להיות קנוי על ידי זה לגנב (ראה ערך שינוי).
יש אומרים שבלשון בני אדם אין נקרא בשם איל כשהוא בן יומו אלא כשנתגדל (ש”ך חושן משפט שנג סק”א), ולכן גנב טלה ונעשה איל – קנהו בשינוי השם (רא”ש בבא קמא שם; טוש”ע חושן משפט שם), ואפילו כשנכנס לשנה השנית לא נקרא איל בלשון בני אדם, אלא משנעשה גדול שנראה לעין שיצא מכלל טלה (ערוך השלחן שם ס”ג. וראה נתיבות המשפט סי’ שנגס ק”א).
ויש אומרים שלדוגמא בעלמא אמרו הלשון “שינוי השם”, וכוונתם לשינוי מעשה (ביאור הגר”א בשו”ע שם).

אימתי איל בן יומו קרוי איל

איל בן יומו קרוי איל, במקום שאין בו לימוד על גדלותו כבקרבנות, שנאמר: וְאֵילֵי צֹאנְךָ לֹא אָכָלְתִּי (בראשית לא לח), וכי אילים לא אכל אבל כבשים אכל, אלא שאף איל בן יומו קרוי איל (בבא קמא סה ב).

לפיכך גנב טלה ונעשה איל, אינו חשוב כשנוי השם, להיות קנוי על ידי זה לגנב.

יש אומרים שבלשון בני אדם אין נקרא בשם איל כשהוא בן יומו אלא כשנתגדל (ש”ך חושן משפט שנג סק”א), ולכן גנב טלה ונעשה איל – קנהו בשינוי השם (רא”ש בבא קמא שם; טוש”ע חושן משפט שם), ואפילו כשנכנס לשנה השנית לא נקרא איל בלשון בני אדם, אלא משנעשה גדול שנראה לעין שיצא מכלל טלה (ערוך השלחן שם ס”ג. וראה נתיבות המשפט סי’ שנגס ק”א).

ויש אומרים שלדוגמא בעלמא אמרו הלשון “שינוי השם”, וכוונתם לשינוי מעשה (ביאור הגר”א בשו”ע שם).

אייל הוא כבש בוגר מעל שנתיים, מה שגורם לדיוק הצו התורני לתקיעת שופר בקרן איל זכר לאילו של יצחק.

אַיִל הוא מין בהמה, ואין להחליפו באַיָּל שהוא מין חיה, ( אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר דברים יד ה ) “אַיָּל” ו”אַיָּלה”, והוא מין צבי, ועמו “אילת השחר”

האיל הוא בעל קרנים שמהם מייצרים שופרות – שם נרדף הוא “זכר” (משנה ראש השנה ג ד), ובארמית “דכר” (עזרא ו ט). באנגלית הוא Fat-tailed Sheep / ram 

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for שופרות בתל אביב, שופרות באיזור המרכז, שופרות בבני ברק, שופרות בירושלים, שופרות בביתר עילית, שופרות במודיעין עילית, שופרות בפתח תקווה, שופרות בגבעת שמואל, שופרות ברמת גן.

צילום: שופרות מהדרין יודאיקה

“אמר רבי אבהו: למה תוקעין בשופר של איל? אמר הקדוש ברוך הוא: תקעו לפני בשופר של איל, כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם, ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני” (ראש השנה, טז ע”א).

ויש לזה גם רמז בתורה כלשון המדרש ( הובא בעטרת זקנים לאו”ח סימן תקפ”א סק”א) בכל הקרבנות כולם נאמר “והקרבתם” ובראש השנה נאמר ” ועשיתם” שיעשה אדם עצמו קרבן בראש השנה, והיינו שהאיל היה תמורתו של יצחק.

האיל שמו יצחק

במדרש הגדול ( בראשית כב יג ) הובא והנה איל אחר -רבי יהודה ורבי יוסי חולקין בדבר הזה אחד אומר לפי שעה נזדמן לו ואחר אומר ראש צאנו של אברהם היה ויצחק שמו ולא הכירו, אמר הקב”ה יבוא יצחק ( האיל ) תחת יצחק ( אבינו )”

מבואר במדרש שאותו האיל היה שמו “יצחק “.

וכן הובא בתוספות השלם על התורה ( פרשת וירא נ”ב י”ג אות ב’ ) ” תחת בנו ” שם איל זה יצחק – תחת יצחק בנו.

האם שופר איל מעכב?
דעת הרמב”ם שתקיעת שופר בקרן של איל היא לעיכובא וכן דעת התוספות ( מסכת ראש השנה דף כו עמוד ב ) וכן דעת ספר היראים ( מצווה תל”ט ) והמרדכי ( סימן תש”ה ),

אך דעת הראב”ד בהשגות שם על הרמב”ם שבוודאי קרן איל אינה מעכבת את המצוות ויוצאים ידי חובה בתקיעות גם אם תוקעים שלא בקרן איל, והסכים עימו הרא”ש.
והרמב”ן ( במלחמות י ובדרשתו פרק ו ) סובר שהוא מנהג , וטעמו שהרי המשנה במסכת ראש השנה הכשירה את כל הכפופים, אלא שציינה שמצווה מן המובחר הוא בשל איל.
הריטב”א כתב שאין חובה לתקוע כלל בשופר איל לא מדאורייתא ולא מדרבנן אלא שכך נהגו ישראל לתקוע בשל איל ור’ אבהו בא כדי להסביר את שורש המנהג ההיסטורי, בשו”ע פסק: שופר של ראש השנה ” מצוותו בשל איל ” ובדיעבד כשר גם בשאר שופרות.

הידור מצווה בתקיעת שופר 

הב”ח ( סימן תקפ”ו ) כתב דמצווה להוסיף עד שליש מכספו כדי להשיג שופר של איל, כמובא בתלמוד (בבא קמא דף ט עמוד ב) שבהידור במצוות אדם מחויב לפזר עד שליש מהונו,
המשמעות של זה שסוג הקרן שהיא תהיה משל איל היא חלק בלתי נפרד ממצוות תקיעת השופר עד כדי פיזור ממונו, דברים אלו עולים בקנה אחד רק עם השיטות שאכן קרן איל היא חלק אינטגרלי ממצוות תקיעת שופר, אך לשיטת הריטב”א הנ”ל ולסוברים כמותו שמדובר על מנהג ואין חובה לתקוע כלל בשל איל, רק שכך נהגו ישראל ודברי ר’ אבהו בתלמוד רק באו לפרש את המנהג הקדום הזה, ברור שאין חיוב לפזר ממונו עד שליש כבכל הידור מצווה אחר, בכדי להשיג דווקא שופר של איל.
שני השלכות הלכתיות ברורות ישתנו בהתאמה על בסיס השיטות הנ”ל.

הראשונה : הבן איש חי בשו”ת תורה לשמה ( סימן רמד ) מעלה נידון מענין באדם שהחל לתקוע בשופר שאינו של איל ( לדוגמא קודו ) ותקע את הסדר הראשון תשר”ת ולאחר מכן הביאו שופר של איל האם הוא צריך להפסיק את התקיעות בו מאחר שכבר בירך על שופר מסוים וכעת להחליפו לשופר אחר של איל, והוא מכריע שלא להחליף את השופר כי מדובר על מצווה מן המובחר, וראייתו מהגמרא במסכת יומא ( דף ז עמוד א) שם מצוין שמצווה מן המובחר אין לדחות מפני הראשונה.
השניה: במשנה ברורה כתב שאם נזדמנו לו 2 שופרות 1. של איל פשוט ( ולא כפוף ) ו 2. של שאר מינים אך כפוף, מכריע המשנ”ב לקחת את הכפוף שהוא דין המשנה, ולא את האיל שאינו אלא מנהג.
כמובן דברים אלה עולים בקנה אחד עם דברי הריטב”א והרמב”ן ולא עם דברי הרמב”ם והסוברים כמותו שאיל הוא מעכב ובוודאי שאינו רק מנהג או מצווה מן המובחר, כך שדינים אלו יהיו שנוים במחלוקת הנזכרת למעלה.

במסכת בבא קמא בסוגיה הנזכרת יש עוד איזכור שראוי למחשבה: רש”י מציין שמקור הפסק להוציא עד שליש מהונו על הידור מצווה הוא במסכת שבת דף קלג עמוד ב וכך הוא כותב: בהידור מצוה עד שליש במצוה – שאם מוצא ב’ ספרי תורות לקנות ואחד הדור מחבירו יוסיף שליש הדמים ויקח את ההדור דתניא (שבת דף קלג:) זה אלי ואנוהו התנאה לפניו במצות עשה לך ספר תורה נאה לולב נאה טלית נאה ציצית נאה.

כשמעיינים בגמרא שם זהו הציטוט המלא : “זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ” – “התנאה לפניו במצות; עשה לפניו סוכה נאה, לולב נאה, שופר נאה, ציצית נאה, ספר תורה נאה, וכתוב בו לשמו בדיו נאה, בקולמוס נאה, בלבלר אומן וכורכו בשיראין נאין” (שבת קלג, ב), זאת אומרת שיש איזכור נקודתי מפורשות על שופר נאה כחלק מהידור מצווה, שעליו כנזכר יש חיוב להוציא שליש מהונו, האם השופר הנאה הוא סוגו של השופר שיהיה משל איל? אחרת איזה סוג של נוי יכול להכנס להגדרת נוי השופר שכידוע כל מצוות תקיעת השופר היא ” לשמוע קול שופר” ואם כן לא יתכן שמדובר על יופיו החיצוני אלא על ההידור בסוגו שיהיה משל איל ולא משל השאר למרות שהם כשרים לתקיעה מצווה בשל איל. 

בעבר גם היה נהוג לבצע גילופין כצורת ירושלים בסופו של השופר לצד פיו הרחב וכן חריטות ליפותו, וכן טבעת בפיו, מכיון שלא ניתן ליפותו בציפויי כסף או זהב כיוון שיש לשמוע את קולו של השופר בטהרתו ולא את קול הזהב או ציפוי הכסף, או ציורים אחרים,כבר כתב על כך השולחן ערוך “המציירים בשופר… לא יפה הם עושים” (שו”ע או”ח תקפו,יז) ובעל כף החיים הוסיף, אין לעשות גם חריטת צורות לנוי שעושים על השופר, או חריטת שם בית הכנסת, התורם וכדו’, ואכן ראיתי לאיזה משיב שכתב לשואל שנוי השופר “שופר נאה” מתקיים באמצעות יפוי השופר באופן חיצוני לא על השופר עצמו אלא בצורת השופר בעצמו, וזה לשונו לשואל : אם כן איך עושים שופר נאה? חותכים את פיו הרחב של השופר בצורות שונות של מדרגות; מלטשים אותו היטב עד שיבריק; משאירים בליטה ליד פיו של השופר וכדו’ (צוות בית ההוראה),  כך נראה גם שנקט הרב משה יעקב קנר (מח”ס שפתי מלך על רמב”ם) במאמר שצוטט באוצר החכמה. 

אך אין נראה כך, כי על שאלה זו עמד כבר בנו של ר’ חיים מבריסק ר’ יצחק זאב סלובייציק, וענה ברוב חריפותו שאכן נוי והידור המצוות ב “שופר נאה” אינם ענין של יופיו החיצוני שהרי שופר גזול כשר כמבואר ברמב”ם הלכות שופר (פ”א ה”ג) פסק: “שופר הגזול שתקע בו יצא שאין המצוה אלא בשמיעת הקול אף על פי שלא נגע בו ולא הגביהו השומע (יצא) ואין בקול דין גזל, וכן שופר של עולה לא יתקע בו ואם תקע יצא שאין בקול דין מעילה, ואם תאמר והלא נהנה בשמיעת הקול מצות לא ליהנות ניתנו, לפיכך המודר הנייה משופר מותר לתקוע בו תקיעה של מצוה”.והראב”ד השיג: “ואין בקול דין גזל. א”א ואפילו יהיה בו דין גזל יום תרועה יהיה לכם מ”מ הכי איתא בירושלמי (סוכה פ”ג ה”א)”.וכן נפסק בשולחן ערוך (או”ח סי’ תקפו ס”ב): “הגוזל שופר ותקע בו, יצא אפילו לא נתייאשו הבעלים ממנו”וזה מפני שבקול מראה וריח אין מעילה וכן אין גזלה כי אין בהם ממש ועיקר מצוות תקיעת שופר איננה השופר אלא שמיעת קולו כמו שאנו מברכים ” לשמוע קול שופר ” ולא לתקוע בשופר, מוכרחים אנו לומר שיופי התקיעות שלימותן הברורה לפי כל כללי ההלכה, במציאות היא היא מהות הידור המצווה בתקיעת השופר, כך שתקיעות ברורות ויפות אינן ענין של נראות או כבוד לתוקע ואינם ענין חיצוני כלל אלא ענין מהותי ופנימי שעליו מחויבים אנו להוציא יותר משליש ההון שלנו כפסק ההלכה בכל הידור מצווה, כי הידור המצווה היא בקלות התקיעות ויופין. כך שתקיעות ברורות ויפות אינן ענין של נראות או כבוד לתוקע ואינם ענין חיצוני כלל אלא ענין מהותי ופנימי שעליו מחויבים אנו להוציא יותר משליש ההון שלנו כפסק ההלכה בכל הידור מצווה, כי הידור המצווה היא בקלות התקיעות ויופין. 

 ויש להביא ראיה לדברינו, אותה ציין לי הרה”צ יוסף בידרמן שליט”א {אחיינו של הרה”צ ר’ אלימלך בידרמן שליט”א  } מפורשות מתוספות במסכת ראש השנה דף כ”ו ד”ה חוטא בל יתנאה שכתב שהסיבה שהסבר אין קטיגור נעשה נעשה סניגור הוא במלבושי כהן גדול וכן בשופר וסברא זו נאמרה רק בדברים העשויים לנוי ופירש תוספות שהנוי הוא “בקול תקיעתו” הא לנו שהנוי ההדר של השופר הוא קולו ולא ביופי הקרן, וכמובן שנפקא מינה למי שיש בידו לרכוש שופר גדול ויפה אל מול קטן בעל צליל ברור ויפה שיש לקנות את בעל הקול היפה, ויש לדחות ראיה זו מכיוון שדיני חוטא בל יתנאה שונים מהלכות הידור מצווה. 

כשפגשתי בסייעתא דשמיא בנכדי הרב מבריסק זצ”ל הרב זאב פיינשטיין שליט”א ואחיו החשובים אימתו לי שבבית הרב מבריסק אכן נאמרו דברים דומים ומסורים בתוך משפחת בריסק על קולמוס נאה שבוודאי מדובר על הכתב היפה של הסופר ומסתבר שאף בשופר כן ואף שיש מעט לחלק בינהם, הסבירות היא כנ”ל כמו שהוכחנו מתוספות.


מרן הבן איש חי מתייחס לדברים האלו בסוגיית הגמרא שם ( שבת קלג: ) על “שופר נאה” וכותב וזה לשונו: שופר נאה נראה הכונה של נאה על גוף השופר שתהיה מראיתו נאה וגם עוד קולו נאה. ועל פי זה פירשתי בסה”ק בן יהוידע בקולמוס דקאי על הכתיבה ולא על גוף הקולמוס שיהיה נאה, משום דשופר בעת מצותו שתוקע בו ניכר ונראה נוי השופר אם מראהו נאה, אבל הקולמוס אם גופו נאה אינו נראה נוי שלו בשעת המצוה שהוא קריאת ספר תורה. ולבלר זה דומה לקולמוס, דאין לפרש נאה על גופו של לבלר, אלא על כתיבתו ביושר השיטות ומדתם בראש ובסוף, וגם נקי מן הטעיות שלא יצטרך לעקור תיבה אחת או שתים ויכתוב במקומן, דבזה תתגנה הכתיבה, ואם טעה יהיה לו אמנות שלא יהיה ניכר עקירת התיבה אחר כך וכן כיוצא בזה. ועל כל פנים נראה דאם אפשר לעשות גוף הקולמוס נאה יעשה, מה שאין כן בלבלר אין לדקדק שיהיה גופו נאה, ואדרבה הנאה לא יבצר מהיות לו גסות רוח, ואם אינו נאה אלא מכוער יהיה לו שפלות בטבע. עד כאן לשונו. 

נראה מדבריו ששניהם נכונים שופר מהודר הוא גם קולו של השופר שיהיה נאה וגם השופר עצמו, ובמידה ויש לבחור אחד מהם שניהם שקולים כך שאין לתעדף אחד מהם. 

אך יש להקשות על כך מהפסוק בנביא ( ישעיהו כז ) והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האבדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו להר בהר הקדש בירושלם , לכאורה יש משמעות לגודלו של השופר, ר’ אליעזר בתלמוד אף הקביל פסוק זה ישירות למצוות תקיעת השופר בראש השנה , “בתשרי עתידין ליגאל! אתיא שופר שופר: כתיב הכא תקעו בחדש שופר , וכתיב התם ביום ההוא יתקע בשופר גדול”.

בעל המצודות על הנביא פירש את פשוטו של מקרא באופן שמעקר לגמרי את הפירוש של שופר גדול כקרן שופר גדולה, וכתב: “יתקע בשופר גדול” – הוא ענין משל לומר כולם יתקבצו ויבואו כאלו תקעו בשופר גדול להשמיע הקול בכל העולם להתקבץ ולבוא. גם המלבים פירש באופן דומה, “יתקע בשופר גדול”, ויהיה הקיבוץ הכללי, וקרא אותם שבארץ אשור אובדים כי נשכח מקומם ומציאותם עד קץ, ואותם שבארץ מצרים הם רק נדחים: הרי ברור שככל שתיבת התהודה של השופר גדולה כך תהודתו וקולו רם יותר, כמבואר אצלנו בהדרכה המעשית ששופר, הלא הוא מלשון שפופרת משמש כאמצעי מגביר לקול השופר,אז ברור שככל שהשופר גדול יותר כך קולו נשמע למרחקים גדולים יותר, הפסוק שרוצה לומר שכל האובדים הרחוקים ביותר והנדחים ביותר יגיעו לעתיד לבוא להשתחוות בזמן הגאולה העתידית בהר הקודש בירושלים, אז הוא מציין שהשופר יהיה גדול וקולו נשמע למרחקים ויאסוף את כולם, זה כשצריך קול גדול, וחזק.

אך במצוות תקיעת שופר לא מצינו קול חזק או גדול אך תקיעות ברורות לפי כללי ההלכה, להיפך יש המקפידין על קול מאוזן ודק, כמו שכתוב וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ לֹא בָאֵשׁ ה’ וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה, וכן בפיוט בתפילה, ובשופר יתקע וקול דממה ישמע, מה שחשוב שהקול יעמוד בכללי ההלכה אורך התקיעות ואיכות הקול,  וישיג את מטרתו לעורר את הקהל לתשובה כמצוין בדברי הרמב”ם על הרמז שיש בשופר, ולפיכך אין ענין לשופר גדול, ובוודאי ששופר גדול אינו ענין להידור המצווה, שהיא ענין של שמיעת קול שופר ולא קול גדול.

דברי הרב קוק ז”ל מחדדים יותר את הנושא.

 

(ישעיהו כז יג): “והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו לה’ בהר הקודש בירושלים”.

“אלהינו ואלהי אבותינו תקע בשופר גדול לחירותנו…” (תפלת שופרות. מוסף של ר”ה).

על שופר גדול של גאולה נבא הנביא, ולתקיעת שופר גדול אנו מתפללים, גדול דוקא.

כי מדרגות שונות יש בשופר של גאולה:

יש שופר גדול,
שופר בינוני רגיל,
ויש שופר קטן.
ושופרו של משיח נמשל אל השופר כפשוטו, אל השופר של ראש השנה.

ההלכה קובעת בשופר של ראש השנה שלש דרגות:

א) שופר של ר”ה מצוותו בשל איל (שולחן ערוך ארוח חיים תקפ”ו א).
ב) בדיעבד כל השופרות כשרים (שם).
ג) שופר מבהמה טמאה וכן שופר מבהמות עבודה זרה של גוי פסול, אבל אם תקע בו יצא ידי חובתו. ומותר לתקוע בכל שופר שהוא אם אין שופר כשר, ובלבד שלא יברך עליו (עיין משנ”ב שם).
ודרגות אלה המנויות בהלכה בשופר של ראש השנה מקבילות הן לדרגות בשופר של גאולה.

מהו לאמיתו של דבר שופר של גאולה? בשם “שופר של משיח” אנו מתכוונים להתעוררות ולדחיפה הגורמת לתחיתו ולגאולתו של עם ישראל. התעוררות זו היא התקיעה המקבצת את האובדים והנדחים והמביאתם להר הקודש בירושלים.

היה היתה בישראל בזמנים שונים וישנה גם כיום בחלקים וביחידים מישראל התעוררות ורצון שמקורם בקדושה באמונה החזקה בה’ ובתורה, בקדושת ישראל ותעודתו, וברצון לקיים את רצון ה’ שהיא גאולת ישראל השלמה. זהו השופר הגדול והמעולה, רצון עם להגאל מתוך הרצון הנעלה למלא את תעודתו הגדולה שאינה נתנת להתמלא בהיותו גולה ועלוב.
ויש שהרצון הקדוש נחלש, אין ההתלהבות הגדולה לרעיונות עליונים שבקדושה. אבל נשאר לפחות הטבע האנושי הבריא, שגם הוא מקורו בקדושה. וטבע אנושי בריא זה מחולל רצון טבעי פשוט באומה להקים את שלטונה בארצה, לקום ולהשתחרר, לחיות חיי חופש פשוטים ככל העמים. רצון טבעי זה מתוך הרגשה לאומית טבעית, זהו השופר הבינוני הרגיל, המצוי בכל מקום. אף הוא שופר כשר, אעפ”י שמצוה בראשון יותר מאשר בו. “בדיעבד כל השופרות כשרים”.

אולם יש גם דרגה שלישית בשופר של משיח ואף היא מקבילה לשופר של ראש השנה: שופר קטן, פסול, שתוקעים בו בהכרח, אם אין שופר כשר בנמצא. אם אפסה התלהבות הקודש ורצון הגאולה הנעלה הנובע ממנה, ואם גם הרגשה אנושית לאומית וטבעית ורצון של חיי לאום בכבוד גם הם אפסו, אם אי אפשר לתקוע בשופר כשר לגאולה באים אויבי ישראל ותוקעים באזנינו לגאולה. הם מכריחים אותנו לשמוע קול שופר, הם מתריעים ומרעישים באזנינו ואינם נותנים לנו מנוח בגולה. שופר של חיה טמאה נהפך לשופרו של משיח. עמלק, פיטלורה, היטלר, וכו’, מעוררים לגאולה. ומי שלא שמע קול השופר הראשון, ואף לקול השופר השני הרגיל לא רצה לשמוע כי אזניו נאטמו הוא ישמע לקול השופר הטמא, הפסול, בעל כרחו ישמע. ואף הוא יוצא ידי חובה, גם לאומיות זו של השוט, של “צרת היהודים”, גם בה יש מן הגאולה. אולם, על שופר זה אין לברך, (משנה ברכות ו ד): “כל שהוא מין קללה אין מברכין עליו”.

אנו מתפללים, שלא יביאנו הקב”ה עוד לידי שמיעת השופר הפסול והטמא בעל כרחנו. ואף לשופר הפשוט, הבינוני, החילוני כמעט, אין אנו מתגעגעים ביותר.

אנו תפלה: “תקע בשופר גדול לחירותינו”, שופר שבא מתוך עומק קדושתה של נשמת ישראל, מתוך קדש קדשינו, ואז תהא הגאולה שלמה.
(מדברי הרב זצ”ל בראש השנה תרצ'”ד בחורבת רבי יהודה החסיד, נערך ונרשם ע”י מאיר מדן)

דברי השל”ה השופכים אור נוסף על מהות מצוות תקיעת שופר בקרן איל  

השל”ה הקדוש ( יסודות התשובה הדין הראשון ) כתב: מצוותו בשל איל, רצונו לומר שעיקר מצווה של בעל תשובה כשישוב מדרכו הרעה בימי בחרותו בעודנו בתקפו וגבורתו, ואיל הנזכר כאן הוא מלשון איל המנגח, מלשון ואת אילי הארץ לקח, ומלשון יש לאל ידי, פירוש כולם כוח וגבורה, ורומז על גבורת הבחרות, וגם על גבורת העבירה, רוצה לומר שאותה העבירה שנכשל בה כבר הבעל תשובה, היא מזומנת לפניו והתאווה בה תאוה, ואפשר בידו לעשותה כבראשונה, והוא גיבור לכבוש את יצרו ופירש ממנה מפני התשובה, לא מכשלון כח, ככוחו אז כן כוחו עתה לעשותה, וזהו הנקרא בעל תשובה גמור.

בעבר חנויות היודאיקה שהיו אמונות על מכירת תשמישי הקדושה ועדיין בעיקר שמים דגש על יופיו החיצוני של השופר, ופחות על קלות התקיעה בו או על כשרותו לפי כל כללי ההלכה, כבר סיפר הרב יחיאל מיכל שטרן ( רב שכונת עזרת תורה בירושלים ) שהיה מעשה בירושלים שלאחר 26 שנות תקיעות בבית הכנסת לרבים התברר שהשופר היה פסול בתחילתו, כששואלים אותנו האם שופר צריך כשרות הרי לא אוכלים אותו ולא שותים אותו, התשובה לכך היא מעשה זה ועוד מעשים אחרים שיוצא באלו, לא מדובר על מצווה בעלת אחריות אישית אלא מצוות בעלת היקף ואחריות ציבורית שכן רוב התקיעות נעשות בבתי הכנסת ברוב עם וכולם יוצאים בהם ידי חובה, ולכן נדרשת זהירות גם בכדי שהתקיעות אכן יצאו בקלות לתוקע, וזאת באמצעות שופר איכותי המיועד לתקיעות ולא לנוי לווטרינה ( אם הוא מעובד חיצונית בצורה יפה זה רק מוסיף הדר למכשיר המצווה, וכן נטול ריח וכו’ואינו ענין להידור מצווה עליה אנו מחויבים להוציא שליש כנזכר) וכן שהשופר כשר למהדרין בוודאות ואין בו חשש הלכתי של סתימות סדקים ושאר הפסולים שפוגמים בכשרותו ההלכתית.

לכן שמנו לנו למטרה בשופרות מהדרין יודאיקה  לספק לכל דורש את השופרות הטובים ביותר והמהודרים ביותר בכדי שתתקיים מצוות תקיעת השופר כהלכתה בהידור.

להעמקה נוספת קראו עוד מאמר מקיף ויסודי בנושא שופר איל 

מאמרים נוספים

אפיית מצות AI פסח שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
פסח

חמץ ומצה

קרא עוד »

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

פורסם ב- כתיבת תגובה

גדול הדור שתקע בשופר מעל 70 שנה

הרב גרשון אדלשטיין, שופרות, בעל תוקע, ראש השנה, הרב אדלשיין שליט''א שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקהבוחר שופר בחנות שופרות מהדרין יודאיקה#יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה
הרב גרשון אדלשטיין, שופרות, בעל תוקע, ראש השנה, הרב אדלשיין שליט''א שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקהבוחר שופר בחנות שופרות מהדרין יודאיקה#יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה
גדול הדור שתקע בשופר מעל 70 שנה, "בעל התוקע" של הדור

שתף את הפוסט

גדול הדור שהיה סמל ומופת לעבודה עצמית ושיפור מעשים תמידי – שתקע בשופר 70 שנה מרן ראש הישיבה הרב גרשון אדלשטיין זצ”ל – לזכרו!

ראש הישיבה הגרי”ג אדלשטיין זצ”ל, שהגיע לשיא גילו עם כמעט מאה שנות חיים, המשיך לתקוע בשופר בראש השנה כמו בצעירותו כזקן ורגיל בעבודתו עד השנה האחרונה,  בהיכל ישיבת פוניבז’.

הרב גרשון אדלשטיין, שופרות, בעל תוקע, ראש השנה, הרב אדלשיין שליט''א שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקהבוחר שופר בחנות שופרות מהדרין יודאיקה#יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה מרן הגרי”ג אדלשטיין זצ”ל בתקיעת שופר בישיבת “משך חכמה”
צילום:שוקי לרר

המופתים הרבים שהתפרסמו בקרב הציבור בעקבות התקיעות אלו, מעידים על העוצמה הרוחנית  האדירה שלו,  גם כאשר נחלש והתדרדר, על תקיעות השופר לא וויתר, מה שהחל בצעירותו בזמן שנחלש התוקע של החזון איש המשיך עד יומו האחרון בצורה פלאית, היו שכינוהו “הבעל תוקע של הדור” עם היותו מומחה ומיומן במלאכת התקיעה בצורה מדויקת, כאשר הפיק את קול השופר, ללא מאמץ כלל מה שאפשר לו לתקוע גם בזמן חולשה וזקנה. 

הרב אדלשיין שליט''א שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקהבוחר שופר בחנות שופרות מהדרין יודאיקה#יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעהצילום: חיים לוי 
הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין (נולד בב’ באייר ה’תרפ”ג, 18 באפריל 1923 נפטר – 30 במאי 2023  י’ בסיוון ה’תשפ”ג) מנהיג הציבור הליטאי, ראש ישיבת פוניבז’ בבני ברק, נשיא מועצת גדולי התורה של דגל התורה ונשיא ועד הישיבות.

במשך שבעים שנה, זכו רבבות אנשים לשמוע את התקיעות בראש השנה מפי ראש הישיבה הגרי”ג אדלשטיין זצ”ל מלבד מהמתפללים הרבים בהיכל ישיבת פוניבז’, היו מגיעים בזמן התקיעות רבים מתושבי בני ברק, בכדי לשמוע את התקיעות המיוחדות.

במעמד הנעלה, של תקיעת השופר בישיבת פוניבז’ המעטירה, ( הסמוכה לשופרות מהדרין יודאיקה ) בעיצומו של היום הקדוש,ראש הישיבה וגדול הדור משמש כבעל התוקע, הוא אף נחשב לוותיק ביותר והמבוגר ביותר עד מרומי גילו 99 עד ליום פטירתו, י’ סיוון ה’תשפ”ג 30 במאי 2023. 

התקיעות הראשונות של הגאון רבי גרשון אדלשטיין זצ”ל החלו בשנת תש”ה, עוד בימי בחרותו אצל מרן ה’חזון איש’ זצ”ל. הבעל תוקע אצל החזון איש נחלש באותה שנה, ואולם החזו”א שהכיר את ראש הישיבה הגרי”ג ודן עמו רבות בלימוד, הגיע לאוזניו שמועה, כי הגרי”ג מלומד בחכמת התקיעות וקרא לו לתקוע באותה שנה. המקריא היה החזון איש בעצמו. לפני התקיעות דנו יחדיו החזו”א והגרי”ג בנוגע לנשימות בעת התקיעות. מאחר והיה עדיין לפני נישואיו, הרי שלא לבש קיטל בזמן התקיעות. החל משנת תש”ו ועד השנה האחרונה ה’תשפ”ג, תקע ראש הישיבה בשופר בהיכל ישיבת פוניבז’.

המקריאים במשך השנים היו מרנן הרב מפוניבז’, הגראמ”מ שך והגר”ד פוברסקי זצ”ל, לאחר מכן יבלחט”א הגרב”ד פוברסקי. תקיעותיו של ראש הישיבה מפליאים מחדש מידי שנה את השומעים, מאחר והתקיעות יוצאות בפעם הראשונה ללא כל רבב ופגם בצורה מושלמת, וכמובן בצורת המפליאה את השומעים, כי הגרי”ג אינו מתאמץ כלל בתקיעות.

ראש הישיבה מרן הגרא”מ שך זצ”ל שהתפלא על הדבר שאל על כך את הגרי”ג, שהשיב לו “כתוב בגמרא שתקיעת שופר חכמה ואינה מלאכה”. 
כמובן שמדובר על אמירת מליצה לאותן תקיעות קלות וללא מאמץ, במשמעות המקור ההקשר הוא שונה, תקיעת השופר היא “חכמה” ואינה “מלאכה” ואינה מלאכה לענין מלאכת שבת ( כל מלאכת עבודה לא תעשו יצתה תקיעת שופר ורדיית הפת שהיא חכמה  – ראש השנה כט’) 

כאמור, מרן ראש הישיבה הגרי”ג אדלשטיין זצ”ל כיהן כבעל תוקע מעל ל-70 שנה ואף זכה לתקוע אצל בעל ה’חזון איש’ זצ”ל, החל מהשנה השניה לקיומה של ישיבת פוניבז’ ועוד בהיותו בחור, מונה על ידי הרב מפוניבז’ זצ”ל לכהן כבעל תוקע בישיבה.

עד גיל 93 ( 2016 תשע”ו )  הגרי”ג עוד תקע בשופר שנתן לו יהודי בשם הרב סמואל ז”ל לפני 40 שנה, אותו שופר התגלה בו חור,
הגרי”ג ביקש להחזיר למי שנתן לו אותו לפני 40 שנה הרב סמואל ז”ל ואז התגלה שנפטר באותה שנה, ויהי לפלא.  
ואכן השופר הוחזר לאלמנתו. הגרי”ג ציין באותה הזדמנות שמאז שהחל לתקוע זהו השופר הרביעי בו הוא משתמש. 

בשנותיו האחרונות משנחלש בחודש אלול היה מתפלל בישיבה לצעירים “משך חכמה” (ראה תמונה למעלה באדיבות שוקי לרר ) הסמוכה לביתו ובענוות חן אופיינית היה תוקע בשופר כל חודש אלול בישיבה קטנה לצעירים (גילאי 13-17) השמועה אומרת ומייחסת לחזון איש את שאמר עליו “רבי גרשון הוא “נֵכֶה” במידת הגאווה. גם ב’שמינית שבשמינית’ שהותרה לתלמיד חכם”. 

“שופר אינו כלי נגינה רגיל”, היה משנן ר’ דוד נינצינסקי ז”ל ( שהלך לעולמו השנה בט”ו בשבט) באוזני שומעיו, “לכל כלי נגינה יש מספר שנים של לימוד שאדם צריך להקדיש על מנת לרכוש מיומנות, ומעבר לכך צריך רק להתאמן. הלימוד לתקיעת שופר לא נגמר כל החיים מהסיבה הפשוטה – שופר וגאווה לא הולכים ביחד, וכל החיים אדם צריך ללמוד איך לבער מקרבו את הנגע הזה של הגאווה”.

ההקבלה הזו מקבלת משמעות אחרת בהיות מרן ראש הישיבה זצ”ל  גדול הדור, ובעל תוקע, הוותיק ביותר בדורנו, סמל הענווה. 

ביום השני של ראש השנה, ראש הישיבה הגרי”ג היה מתלבש בבגד חדש לברכת ‘שהחיינו’, ומתעניין באכילה רק לאחר תפילת מוסף. רבים היו מבקשים ממנו להזכיר את שמם להצלחה וישועה לפני התקיעות.
המופתים הרבים שסביב התקיעות האלו פורסמו במקומות שונים, והביאו איתם מאות סיפורי ישועות שנודעו במשפחות רבות שנושעו.

בכל יום מעשרת ימי תשובה, מסיים ראש הישיבה את ספר התהילים, וכן במשך עשרת ימי תשובה מוסר ראש הישיבה שיחות חיזוק והתעוררות נלהבות בהיכלי התורה הכוללים והישיבות. 

בשנים האחרונות, במשך חודש אלול, היה תוקע ראש הישיבה לאחר התפילה את התקיעות בישיבה קטנה ‘משך חכמה’ שעומדת תחת נשיאותו, שם הוא מתפלל מידי יום את תפילת שחרית.

 הגרי”ג אדלשטיין זצ”ל  היה מתרגל את התקיעות בביתו פעמיים ביום, כל ימי חודש אלול, מה שמחזק את ההבנה של המיומנות הפלאית שלו בתקיעות השופר, עברה כברת דרך של ניסיון רב שנים וכן אימון תמידי ומתמשך לשפתיו כל שנה מחדש כל חודש אלול. 

היום ( י’ סיוון ה’תשפ”ג 30 במאי 2023 ) הגרי”ג אדלשטיין זצ”ל התבקש לישיבה של מעלה,  ונצחו הראלים את המצוקים, ועם ישראל איבד את “גדול הדור”, שהנהיג את הציבור החרדי והעמיד רבבות תלמידים, ההלוויה מתארגנת ובני ברק לובשת שק ואבל עם הפרידה מגדול הדור בסמיכות לשופרות מהדרין יודאיקה, אנשים נרגשים, ותלמידים מבכים את פטירת רבם, המונים יצאו לכבד את גדול הדור שמסר את נפשו לתורה לציבור שומעי לקחו 80 שנה, את מודעות האבל ברחובות אי אפשר לפספס, הוכרז על ביטול מלאכה כללי וכל בני ברק שובתת עם אווירת אבל באוויר. 

הרב גרשון אדלשיין,שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקהבוחר שופר בחנות שופרות מהדרין יודאיקה#יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה

תמצית קורות חייו 

את קורות 100 שנות חייו יידרשו ספרים רבים עם הרבה דיו שישפך,  אך אנו נציין בקצרה את קורות חייו: הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין נולד בב’ באייר תרפ”ג בעיירה שומיאצק בברית המועצות לאביו הרב צבי יהודה אדלשטיין ולאמו מרים לבית מובשוביץ.

מפחד המשטר הרוסי הוא למד תורה באחת העיירות הנידחות בברית המועצות. במהלך שנות ילדותו הוא התייתם מאמו. עם עלותו ארצה בגיל 11 קבעה משפחת אדלשטיין משכנה ברמת השרון. שנים אחדות לאחר מכן, בשנת תש”ד, הוקמה ישיבת פוניבז’, וראשיה הרב יוסף שלמה כהנמן זצ”ל והרב שמואל רוזובסקי זצ”ל, ביקשו מאבי הרב אדלשטיין לרשום את בנו הרב גרשון ואת אחיו הרב צבי יהודה אדלשטיין לישיבה. כך הפך הרב אדלשטיין לאחד התלמידים הראשונים של ישיבת פוניבז’, שכאמור לאחר שנתיים החל לשמש גם בעל תוקע בימים הנוראים. 

הלווית הרב אדלשטיין חזון איש פינת לנדא הלווית הרב גרשון בני ברק ההמונים בהלוויה ברחוב חזון איש פינת הרב יעקב לנדא בני ברק 

 שנתיים לאחר קליטתו בין כותלי הישיבה הוא החל למסור שיעורים לבחורי הישיבה. מאז, במשך כ-80 שנה הוא העמיד רבבות של תלמידים ששמעו את שיעוריו התורניים לאורך השנים, עד יומו האחרון מסר שיעורים והרביץ תורה בצלילות הדעת נדירה. 

מדובר באבדה גדולה מאוד לעם ישראל ולציבור החרדי שאותו הנהיג בשאלות ציבוריות שאליו הופנו ללא הרף, הכריע במתינות וענוות חן אופיינית, אך התנחומים הם הרב אדלשטיין זצ”ל זכה להשאיר את חותמו על רבבות אנשים בארץ ובעולם, העמיד אלפי תלמידים השפעתו והשראתו העצומה, ומורשתו היא נצחית ולדורות, כך שהוא חי איתנו ללא גוף באמצעות רוחו והשראתו, 
כמאמר חז”ל “גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם”. 

הרמב”ם (פרק ג’ הלכה ד’ מהלכות שופר) פרסם את הרמז למילה שופר שהוא מלשון שיפור המעשים וזה לשונו : “אע”פ שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב רמז יש בו כלומר עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם. אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה” עד כאן לשונו. 

מקור דבריו במדרש רבה אמור והובא בילקוט אמור ופרשת פנחס תקעו בחודש חדשו מעשיכם שופר שפרו מעשיכם אמר הקב”ה שפרתם מעשיכם לפני הריני נעשה לכם כשופר הזה וכו’ ושם ר’ לוי בשם ר’ חמא בר חנינא אני ה’ מלמדך להועיל ומסקר לך וכו’ אמר הקב”ה אדם עושה דרבן לפרתו וליצרו הרע שמוציאו מעוה”ז ומעוה”ב אינו עושה דרבן וכו’ אולם הוא מבואר להדיא בפסקתא דרב כהנא פסקא בחודש השביעי סוף אות ה’ שכך התקנתי לכם שתהיו תוקעים בשופר בר”ה שתהיו חרדים מתקיעת השופר להתקין עצמכם לתשובה וכו’ עיי”ש היטב, ועי’ פסקתא רבתא פל”ט תקעו בחודש שופר א”ר ברכיה הכהן כשתטלו את השופר לתקוע חדשו מעשיכם ועשו תשובה ואפילו יש בידכם כמה עבירות אני מכסה עליהם וכו’.

את דברי רבי שמעון בן עקשיא האומר:  “זקני עם הארץ, כל זמן שמזקינין, דעתן מיטרפת עליהן, שנאמר (איוב יב) “מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח”. אבל זקני תורה אינן כן, אלא כל זמן שמזקינין, דעתן מתישבת עליהן, שנאמר (שם) “בישישים חכמה ואורך ימים תבונה” במשנה מסכת קינים ג ו רבים מכירים,
המקור הנוסף הוא מתקיעת שופר – מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי ( יט-יט ) “ויהי קול השופר הולך וחזק מאד בנוהג שבעולם כל זמן שהקול הוליך הוא תושש אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן אלא כל זמן שהקול הולך הוא מתגבר כל זמן שבני תורה הולכין דעתן מתישבת וכן הוא אומר (איוב י״ב י״ב) בישישים חכמה”, קול השופר עם מהות שיפור המעשים, באו לידי ביטוי אצל מרן ממש כמו “קול השופר ההולך וחזק מאד”. 

ובעל התוקע דוגמת מרן ראש הישיבה היה דוגמא אישית של 100 שנות שיפור המעשים, עבודת עצמית על המידות, הרבצת תורה ומגדלור של אור וחסד בעולם, כאמור השופר הוא מלשון שיפור המעשים, ובעל התוקע המשמיע את קול השופר לרבים אמור להיות אישיות העומדת בתמידות על מסלול השיפור כלשון השופר, לא היה ראוי ממרן הרב גרשון אדלשטיין שתפקיד בעל התוקע הולם אותו יותר,  חייו היו מאה שנות עבודת ה’ בקדושה וטהרה ללא פניות,  לו היה ראוי ויאה להשמיע את קול השופר לרבים 70 שנה, כקול השופר ההולך וחזק, הזועק לכל שומעיו, שפרו מעשיכם.

בניו, נכדיו, ותלמידיו ממשיכי דרכו, מבקרים בחנות שופרות מהדרין יודאיקה הסמוכה לישיבת פוניבז’ ומספרים בערגה על התקיעות המיוחדות בקלות בפשטות,וצניעות המרקיעות שחקים, ופתחו שערי שמיים, ריגשו והשיבו רבים בתשובה, כל שנה מחדש במשך עשרות שנים.

 

חבל על דאבדין ולא משתכחין, זכותו תגן עלינו, ועל כל עם ישראל, אמן. 


 

צפו תיעוד: ערוץ Youtube בימה – צפו במרן ראש הישיבה הגאון ר’ גרשון אדלשטיין זצ”ל בתקיעת שופר

 

מאמרים נוספים

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

אז למה אתם מחכים כנסו לחנות ותבחרו את מה שתמיד רציתם?

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

הרב אדלשיין שליט''א שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקהבוחר שופר בחנות שופרות מהדרין יודאיקה#יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה
פורסם ב- כתיבת תגובה

מאה תקיעות בראש השנה

שתף את הפוסט

אף על פי שכולנו מכירים את המסורת של תקיעת מאה תקיעות בראש השנה, או אפילו מאה ואחת לפי המסורת הספרדית, רק מעט מאוד מאיתנו מכירים את ההתפתחות המדויקת של ההלכה עד להגעתנו למספר זה. בשיעור זה אנסה לעקוב אחרי מקורות המסורת שלנו עד שהגענו למספר זה.

המלה שופר בכלל אינה מוזכרת בתורה בקשר לראש השנה. כל מה שכתוב בראש השנה הוא המלה ‘תרועה’. המקור הראשון לכך הוא בפרשת אמור:

 1. ויקרא פרק כג פסוקים כג – כה
  וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ: כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה’:

הפסוק השני שמדבר על תרועה בראש השנה הוא:
 2. במדבר פרק כט פסוק א
וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם

המלה שופר, כאמור, כלל אינה מוזכרת בהקשר זה. הקראים, לכן, בכלל לא תוקעים בשופר בראש השנה, אלא מתפללים בקול רם, ולכך הם קוראים ‘תרועה’, כמו הפסוק שאותו אנו מזכירים לפני תקיעת שופר:
 3. תהלים פרק מז פסוק ב
כָּל הָעַמִּים תִּקְעוּ כָף הָרִיעוּ לֵאלֹקִים בְּקוֹל רִנָּה

ואולם, חז”ל למדו בגזירה שוה שהתרועה המדוברת פה היא בשופר, שהרי ישנו פסוק אחר שבו מופיעה מלה זו:
 4. ויקרא פרק כה פסוקים ח – ט
וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְךָ יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה: וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם:

וכך לומדת הגמרא שיש לאחד את התקיעות של יום הכיפורים ביובל ושל ראש השנה:
 5. תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף לג,
בתנו רבנן: מנין שבשופר? – תלמוד לומר “והעברת שופר תרועה”. אין לי אלא ביובל, בראש השנה מנין? תלמוד לומר “בחדש השביעי”, שאין תלמוד לומר בחדש השביעי, ומה תלמוד לומר בחדש השביעי – שיהיו כל תרועות של חדש שביעי זה כזה. ומנין שפשוטה לפניה? – תלמוד לומר “והעברת שופר תרועה”. ומנין שפשוטה לאחריה – תלמוד לומר תעבירו שופר. ואין לי אלא ביובל, בראש השנה מנין? – תלמוד לומר “בחדש השביעי”, שאין תלמוד לומר בחדש השביעי, ומה תלמוד לומר בחדש השביעי שיהו כל תרועות החדש השביעי זה – כזה. ומנין לשלש של שלש שלש? – תלמוד לומר “והעברת שופר תרועה”, “שבתון זכרון תרועה”, “יום תרועה יהיה לכם”. ומנין ליתן את האמור של זה בזה ושל זה בזה? – תלמוד לומר ‘שביעי’ ‘שביעי’ לגזירה שוה. הא כיצד? שלש שהן תשע.

הגמרא מסבירה שאמנם יש פה לימוד כפול, כי ברגע שיש את ההיקש אין צורך לגזירה שוה, אבל כוונת התנא היא לומר שאפילו אם לא היתה הגזירה שוה, היינו יכולים ללמוד מההיקש. אבל עכשיו שיש גזירה שוה, אין צורך בהיקש.

למדנו, אם כן, שיש צורך בשלוש תרועות, שכל אחת מהן מוקפת בתקיעה לפניה ולאחריה. עד כאן הגענו לתשע תקיעות בלבד. אלא, שכאן מתעורר הספק המפורסם של ר’ אבהו:
 6. תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף לד עמוד א
אתקין רבי אבהו בקסרי: תקיעה, שלשה שברים, תרועה, תקיעה. – מה נפשך? אי ילולי יליל – לעביד תקיעה תרועה ותקיעה, ואי גנוחי גנח – לעביד תקיעה שלשה שברים ותקיעה! – מספקא ליה אי גנוחי גנח אי ילולי יליל. – מתקיף לה רב עוירא: ודלמא ילולי הוה, וקא מפסיק שלשה שברים בין תרועה לתקיעה! – דהדר עביד תקיעה תרועה ותקיעה. – מתקיף לה רבינא: ודלמא גנוחי הוה, וקא מפסקא תרועה בין שברים לתקיעה! – דהדר עביד תקיעה שברים תקיעה. – אלא רבי אבהו מאי אתקין? אי גנוחי גנח – הא עבדיה, אי ילולי יליל – הא עבדיה! – מספקא ליה דלמא גנח ויליל. – אי הכי, ליעבד נמי איפכא: תקיעה, תרועה, שלשה שברים ותקיעה, דלמא יליל וגנח! – סתמא דמילתא, כי מתרע באיניש מילתא – ברישא גנח והדר יליל.

שאלה גדולה שאלו הפרשנים, כיצד יתכן שר’ אבהו הסתפק בשאלה זו: האם הוא לא שמע את התקיעות בשנה שעברה? האם לא היתה מסורת משנים עברו עד משה רבנו? עונה על כך רב האי גאון שאין זה באמת ספק, אלא חילוק מנהגים בהתאם לצורת הבכי של כל מקום. שתי הדעות, לפי זה, מודות שאפשר לעשות כל אחת מהאפשרויות הללו, וההבדל הוא רק במנהג הבכי של אותו מקום. וכך מביא הרא”ש בשמו:
 7. רא”ש מסכת ראש השנה פרק ד סימן י
כתב רב האיי בתשובה. אל תחשבו כי נפלה בימי ר’ אבהו ספק בדבר זה שהרי משניות קדומות אחת אומרת שלש יבבות ואחת אומרת שלש שברים וקאמר אביי בהא פליגי. וכך היה הדבר מימים קדמונים מנהג לכל ישראל מהם עושים תרועה יבבות קלות. ומהם עושים יבבות כבדים שהן שברים. אלו ואלו יוצאין ידי חובתן כי שברים כבדים תרועה הן ויבבות קלות תרועה הן. והיה הדבר נראה כחלוקה אע”פ שאינה חלוקה. והן התנאים כמו שאמרנו למעלה הללו שונין שיעור תרועה כשלש יבבות והללו שונין שיעור תרועה כשלשה שברים. אלו משנתן כמנהגם ואלו משנתן כמנהגם. וקאמר אביי בהא פליגי ולאו פלוגתא היא שיהו מטעים אלו את אלו. אלא מר כי אתריה ומר כי אתריה. וחכמים של הללו מודים הם כי שברים תרועה הם וחכמים של הללו מודים כי יבבות תרועה הן. וכשבא ר’ אבהו ראה לתקן תקנה שיהו כל ישראל עושין מעשה אחד ולא יהא ביניהם דבר של הדיוטות נראה כחלוקה:

ואולם, בניגוד לדעת רב האי גאון, משמע שהרמב”ם מבין שזו באמת מחלוקת, ולכן יש לעשות תמיד תשר”ת תש”ת תר”ת מעיקר הדין:
 8. רמב”ם הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ג הלכה ב
תרועה זו האמורה בתורה נסתפק לנו בה ספק לפי אורך השנים ורוב הגליות ואין אנו יודעין היאך היא, אם היא היללה שמיללין הנשים בנהייתן בעת שמיבבין, או האנחה כדרך שיאנח האדם פעם אחר פעם כשידאג לבו מדבר גדול, או שניהם כאחד האנחה והיללה שדרכה לבא אחריה הן הנקראין תרועה, שכך דרך הדואג מתאנח תחלה ואחר כך מילל, לפיכך אנו עושין הכל.

בכל מקרה, הצלחנו כבר להגיע לידי שלושים תקיעות בגלל הספק הזה. הדרך למאה עדיין רחוקה… פתח לדברים אלה אפשר לראות בדברי הגמרא הבאים:
 9. תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף טז עמוד א
אמר רבי יצחק, למה תוקעין בראש השנה? – למה תוקעין? רחמנא אמר תקעו! – אלא: למה מריעין? – מריעין? רחמנא אמר זכרון תרועה! אלא: למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין, ותוקעין ומריעין כשהן עומדין? כדי לערבב השטן.

מהו הערבוב של השטן? מצינו כמה הסברים לעניין זה. ההסברים השונים תלויים בשאלה מה הוא השטן שאותו צריך לערבב. הגמרא אומרת כך:
 10. תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף טז עמוד א
אמר ריש לקיש: הוא שטן הוא יצר הרע הוא מלאך המות. הוא שטן, דכתיב: “ויצא השטן מאת פני ה'”; הוא יצר הרע, כתיב התם: “רק רע כל היום”, וכתיב הכא: “רק אליו אל תשלח ידך”. הוא מלאך המות, דכתיב: “אך את נפשו שמור”, אלמא בדידיה קיימא.

ע”פ שלושת ההסברים האלה הסבירו את דברי הגמרא על ערבוב השטן:

יש שהסבירו שהכוונה לשטן שמשטין עלינו כשאנחנו עושים מצוות. מכיון שהוא רואה שאנחנו תוקעים בשופר הרבה מעבר למה שאנחנו מחוייבים, הוא אינו יכול להשטין עלינו שאנחנו לא אוהבים לקיים את המצוה. כך מסביר רש”י:

כדי לערבב – שלא ישטין, כשישמע ישראל מחבבין את המצוות – מסתתמין דבריו.

לעומתו, יש שהסבירו שהכוונה ליצר הרע: שמיעת קול השופר מזכירה לנו את הצורך בתשובה, כפי שאומר הרמב”ם:

 11. רמב”ם הלכות תשובה פרק ג הלכה ד
אע”פ שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב, רמז יש בו. כלומר: עורו ישינים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם, אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל, הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה.

פירוש שלישי מובא בתוספות בשם הערוך, והוא גורס כי הכוונה למלאך המוות:
 12. תוספות ראש השנה טז, ב ד”ה כדי לערבב את השטן
כדי לערבב את השטן – פירש בערוך כדאיתא בירושלמי בלע המות לנצח וכתיב והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול כד שמע קל שיפורא זימנא חדא בהיל ולא בהיל. וכד שמע תניין אמר ודאי זהו שיפורא דיתקע בשופר גדול ומטא זימניה למתבלע ומתערבב ולית ליה פנאי למעבד קטגוריא.

יש לציין שבירושלמי שלפנינו ההסבר הזה איננו, וגם כל הראשונים שמצטטים את הערוך כותבים בשם הערוך שכתב בשם הירושלמי, ומשמע שגם לפניהם לא היה זאת בירושלמי.

ויש לשאול: אילו תקיעות נועדו לערבב את השטן? הראשונות או השניות? הטור כותב כך:

 13. טור אורח חיים סימן תקפה
אמר רבי יצחק: למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין וחוזרין ותוקעין ומריעין כשהן עומדין? כדי לערבב השטן. פירוש: למה תוקעין מיושב קודם מוסף וחוזרין ותוקעין על סדר ברכות? למה מקדימין לתקוע מיושב? כדי לערבב השטן פי’ כדי שיתערבב מיד בתקיעה ראשונה שלפני התפלה ולא יקטרג בשעת תפלה. ויש מפרשים שמכח תקיעה ראשונה מתערבב בשנייה

לפי ההסבר הזה, התקיעות הראשונות נועדו כדי שהשטן לא יקטרג עלינו בשעת התפילה. זהו כבר פירוש רביעי לשאלת ערבוב השטן – והכוונה, כמו בפירוש הראשון, לשטן המקטרג בעת עשיית מצוה, אלא שהמצוה שבה אנו חוששים מקטרוג אינה תקיעת שופר אלא תפילת מוסף. זו הסיבה שתוקעים קודם את התקיעות דמיושב, כי זה צריך להיות לפני התפילה. אך לפי ההסבר שהשטן הוא מלאך המוות שחושש מהיום הגדול יש לשאול מדוע מקדימים את התקיעות דמיושב שנועדו להבהיל את השטן, ולא עושים זאת אחרי התקיעות דמעומד? מסביר הר”ן כך:

 14. רבינו נסים, דף ג, א בדפי הרי”ף ד”ה למה תוקעין
ונראה לי שלכך הקדימו תקיעות שמיושב אע”פ שהיה ראוי להקדים אותם שעל סדר הברכות שהן עיקר, לפי שאילו היו מקדימין אותן אפשר שלא היו חוששים אח”כ לתקיעות שמיושב שאינן אלא לערבב את השטן בלבד, ולפיכך הקדימו תקיעות שמיושב שבידוע שלא יזלזלו באותן שעל סדר הברכות.

ואולם, ישנה שיטה אחרת מכל מה שאמרנו, והיא שיטתו של הרז”ה (ר’ זרחיה הלוי, חי לפני שמונה מאות שנה בספרד), שסובר שמה שאומרת הגמרא שתוקעין כשהן יושבים אינו עוסק כלל בתקיעות דמיושב, אלא במה שאנחנו קוראים תקיעות דמעומד, כי הציבור יכול לשבת, ומה שכתוב שתוקעין כשהם עומדים הכוונה כשהם עומדים לצאת מבית הכנסת:
 15. המאור הקטן, ראש השנה דף יב, א בדפי הרי”ף
יש שמדקדקין בשמועה זו על הסדר שאנו נוהגין היום מה הן התקיעות שהן לערבב את השטן אם אותן שתוקעין מעומד הלא הם על סדר ברכות התפילה והן נראין כשל תורה… ואם אותם שתוקעין מיושב הם לערבב את השטן, היאך מתחילין בהן ומברכין עליהן? ונראה לן פירוש שמועה זו… התקיעות שתקעו כשהן יושבין – אלו התקיעות שתוקעין בסדר ברכות בתפילת שליח ציבור. ואע”פ שהן מעומד לשליח ציבור, אינן לשאר העם אלא מיושב. ותקיעה שמעומד היתה מנהג בידם שהיו תוקעין אותה כשהיו יוצאין מבית הכנסת.

סיכום ביניים:

המינימום שצריך לשמוע כדי לצאת ידי חובה מהספק של ר’ אבהו הוא שלושים תקיעות. אותם יש לשמוע על סדר הברכות של תפילת מוסף.

השלושים שתוקעים לפני מוסף עם הברכות – יש שאמרו שהם כדי לערבב את השטן, ויש שאמרו שהם כדי שמי שצריך ללכת הביתה יצא ידי חובה.

מי שתוקע בתפילת לחש, יכול כבר להגיע לתשעים תקיעות. האשכנזים שלא נוהגים לתקוע בתפילת לחש (כנראה בגלל שזה גורם לבלבול כי לא כולם מסיימים את הברכות באותו זמן), דוחים את אותן שלושים תקיעות לאחרי התפילה. כך הגענו כבר לתשעים תקיעות. ומכאן ועד למאה תקיעות הדרך לא רחוקה.

הערוך (ר’ נתן בן ר’ יחיאל מרומא, חי בתקופת הגאונים לפני כתשע מאות שנה וכתב מילון תלמודי קדום שמצוטט הרבה בראשונים) כותב שאנו נוהגים לתקוע מאה תקיעות כנגד מאה הפעיות של אם סיסרא:
 16. ספר הערוך, ערך ערב (א)
ומכאן אנו למדים דבעינן שלושים בעמידה כמו שלושים בישיבה. והני דמחמרי ועבדי שלושים כדיתבי ושלושים בלחש ושלושים על הסדר כנגד מאה פעיות דפעתא אימיה דסיסרא, ואלו ועשרה אינון כשגומרים כל התפילה קל תקועייא דיחודאה מתבעי למהוי עשרה תשר”ת תש”ת תר”ת והן מאה.  ( ראה עוד במאמר מאה יבבות ומאה קולות בראש השנה ) 

יש לציין שהערוך מעיד שלא היה זה המנהג של כולם אלא של המחמירים בלבד.

גם בשיבולי הלקט (ר’ צדקיה ב”ר אברהם הרופא, חי לפני שמונה מאות שנה באיטליה) הוא העיד שהמנהג לא היה לתקוע מאה תקיעות, ועל סדר הברכות לא תקעו את כל התשר”ת תש”ת תר”ת, שהרי כפי שראינו רב האי גאון כותב שלא היתה זו באמת מחלוקת:

 17. ספר שבולי הלקט סדר ראש השנה סימן שא
ורבינו תם זצ”ל הנהיג לתקוע קשר”ק למלכיות קשר”ק לזכרונות קשר”ק לשופרות כי מתוך ההלכה נראה שצריך לתקוע בכל אחת מאלו השלש ברכות קשר”ק קש”ק קר”ק ואתקיעה דברכות קיימא לן תקנת ר’ אבהו כי לפי המנהג מה מועיל כשתוקעין קש”ק לזכרונות קר”ק לשופרות הלא ממה נפשך אחת מהן אינה כלום דאי גנוחי גנח קר”ק אינה כלום ואי ילולי יליל קש”ק אינה כלום ואי גנח ויליל שניהם אינם כלום אבל כשתוקעין בכל פעם קשר”ק אז יוצאין ידי חובתן ולא מקרי עיכוב בהכי דשמע תשע תקיעות בתשע שעות ביום יצא. ולולא שלא רצה לשנות את המנהג כי אם בדבר מועט היה מצריך בכל פעם קשר”ק קש”ק קר”ק וגם רבינו ישעיה זצ”ל כתב מה שתוקעין קשר”ק למלכיות קש”ק לזכרונות קר”ק לשופרות כמה נראה לי מנהג זה רע שכשאתה תוקע למלכיות קשר”ק כאילו לא עשית כלום וכן קש”ק לזכרונות וכן קר”ק לשופרות ויותר טוב שלא לעשותן כלל אלא כיון [שאנו] עושין אותו כדי לשומען על סדר הברכות הנכון הוא לעשות קשר”ק קש”ק קר”ק למלכיות וכן לזכרונות וכן לשופרות ואם מפני טורח הצבור כל הקרובה שאנו אומרין אין חוששין לטורח צבור ובשעה קלה של התקיעות חוששין…

היום כולנו נוהגים לשמוע מאה תקיעות כנגד מאה הפעיות של אם סיסרא. מה הקשר?

ראשית, הקשר הוא אטימולוגי. את המלים ‘יום תרועה יהיה לכם’ מתרגם אונקלוס:
 18. אונקלוס במדבר פרק כט פסוק אובירחא שביעאה בחד לירחא מערע קדיש יהי לכון כל עבידת פולחן לא תעבדון יום יבבא יהי לכון

מכיון ש’יום תרועה’ מתורגם ל’יום יבבה’, חיפשו חז”ל מהיכן מוכרת המלה ‘יבבה’. והנה, בכל התנ”ך השורש יבבה מופיע רק פעם אחת:
 19. שופטים פרק ה פסוקים כח – ל
בְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא בְּעַד הָאֶשְׁנָב מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ לָבוֹא מַדּוּעַ אֶחֱרוּ פַּעֲמֵי מַרְכְּבוֹתָיו: חַכְמוֹת שָׂרוֹתֶיהָ תַּעֲנֶינָּה אַף הִיא תָּשִׁיב אֲמָרֶיהָ לָהּ:הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל רַחַם רַחֲמָתַיִם לְרֹאשׁ גֶּבֶר שְׁלַל צְבָעִים לְסִיסְרָא שְׁלַל צְבָעִים רִקְמָה צֶבַע רִקְמָתַיִם לְצַוְּארֵי שָׁלָל:

המפרשים מסבירים ששני הפסוקים הראשונים המצוטטים פה, יש בהם בדיוק מאה אותיות. זהו המקור לכך שאם סיסרא בכתה מאה בכיות, וכנגדם אנו תוקעים מאה תקיעות. ואמנם, מי שיבדוק אותי יגלה שבעצם יש כאן מאה ואחת אותיות! יש הטוענים שבגרסאות שונות של התנ”ך המלה ‘תענינה’ כתובה בלי יו”ד.
אך הרב אליהו כי טוב הסביר שבאמת יש כאן מאה ואחת אותיות, והיא באמת בכתה מאה ואחת בכיות, אבל אחת מכל הבכיות הללו היתה בכיה אמיתית, וכל השאר היו בכיות של אכזריות:
 20. ספר התודעה כרך א עמוד יח : 
ומה ענין מאה קולות של שופר לפעיית אֵם סיסרא? ולמה לא העמידו את המנין על מאה ואחת כמנין פעיותיה של זו?
אלא, שקול השופר בא לעורר רחמים על זרעו של יצחק שנעקד כאיל על גבי המזבח, וכל הפעיות שפעתה אם סיסרא פעיות של אכזריות היו, אכזריות אשר לא מצינו כמותה בכל העולם.
האֵם, בשעה שהיא מיבבת על צער בנה, הלא תדע רחם על אמהות אחרות כמותה שבוכות על מות בניהן. אבל היא, אֵם סיסרא, אינה כן, אלא כל תנחומיה “הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל רַחַם רַחֲמָתַיִם לְרֹאשׁ גֶּבֶר”. סיסרא בנה עוסק כעת בריטוש שבויים מישראל ובניפוץ עוללים, וזאת נחמתה, ובכך היא מפיגה את צערה. יש לך אכזריות גדולה מזו? יבואו מאה קולות השופר של רחמים ויבטלו אותן הפעיות שכולן של אכזריות היו, חוץ מאחת מהן – זה צער האֵם על בנה שיש בו גם ממידת הרחמים אפילו אצל אכזרים. פעיה אחת זו של רחמים אין קול השופר בא לבטל.

הסבר אחר שמקשר בין אֵם סיסרא לשופר הוא שאברהם לא נרתע מלעקוד את יצחק למרות שידע את הצער הגדול שזה יגרום לשרה, כפי שאכן קרה, שהרי ע”פ המדרש מרוב צער מתה שרה. ובכדי להמחיש את גודל הכאב שיש לאם על מות בנה מדגימים זאת באם סיסרא. ואת כל הפעיות האלה כבש אברהם כדי לעשות את רצון הקב”ה, ובזכות זה אנחנו מבקשים ביום הדין שהקב”ה יסלח לכל חטאותינו.

יש לציין שהספרדים נוהגים לתקוע עוד תרועה גדולה בסוף התפילה.
מקורה של התרועה הזו הוא בפירושו של הרז”ה בעניין עירבוב השטן, וכן בהשלמת התקיעות למספר מאה ואחת כגימטריא של המלאך מיכאל שמעלה את תפילותינו לקב”ה.

מאמרים נוספים

אפיית מצות AI פסח שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
פסח

חמץ ומצה

קרא עוד »

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

פורסם ב- כתיבת תגובה

ברכות הנהנין שבעת המינים

שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
הלכות ברכות לטו בשבט

שתף את הפוסט

מתקופת האר”י, השתרש כמעט בכל תפוצות ישראל המנהג לאכול בט”ו בשבט מפירות שבעת המינים שנתברכה בהם ארץ ישראל, זאת כסמל ליום הנקרא בלשון חז”ל “ראש השנה לאילן”. ( על המקורות לכך ניתן לקרוא במאמר הקודם סדר טו בשבט )

פירות שבעת המינים נחשבים לחשובים יותר מפירות אחרים. חשיבותם אינה סימבולית בלבד, אלא יש לחשיבותם משמעות הלכתית בברכות הנהנין שאנו מברכים קודם האכילה ולסדר הקדימה בברכות אלו וגם בברכה האחרונה יש משמעות לחשיבותם.
חלק ניכר מברכות הנהנין על המזון כפופות לחשיבותם וקדימותם של פירות שבעת המינים.
סימן לברכות וסדר קדימותן ניתן באמצעות ראשי התיבות המג”ע א”ש.

– המוציא ומזונות –

ברכות המוציא לחם מן הארץ ובורא מיני מזונות, הנאמרות על מיני מאפה העשויים מחמשת מיני הדגן – חיטה ובני משפחתה הכוסמת והשיפון, ושעורה ובת משפחתה שיבולת השועל.
כאשר מונחים על השולחן מיני מאפה, יש לברך על מין המאפה ורק לאחר מכן על הפירות האחרים. אם מין המאפה הוא לחם, חלה, לחמנייה או פיתה, יש לברך ברכת המוציא ורק לאחר מכן על הפירות.
כאשר הפירות הם חלק מהסעודה, אין צורך לברך עליהם כלל, שכן ברכת המוציא מתייחסת לכל הסעודה ולא לפת בלבד ופוטרת את כל שאר המאכלים והמשקאות מחובת הברכה.
אך אם הפירות אינם חלק מן הסעודה, יש לברך עליהם לאחר ברכת המוציא.
יוצא דופן הוא היין, שברכת המוציא אינה פוטרת מלברך עליו את ברכת בורא פרי הגפן, עקב היותו המובחר שבמשקאות. אם מין המאפה הוא עוגה, עוגייה, כעכים, מציות, חטיפים מלוחים ודומיהם, יש לברך עליהם ברכת בורא מיני מזונות לפני שמברכים על הפירות את ברכתם הראויה. זאת משום שהם המובחרים ביותר מבין שבעת המינים.

גפן – ברכת בורא פרי הגפן –


היא הברכה השלישית בחשיבותה, לאחר ברכות המוציא ומזונות. היא נתייחדה ליין, עקב היותו משקה מובחר ומשבעת המינים. כאשר על השולחן משקאות שונים, יש לברך תחילה בורא פרי הגפן, וברכה זו פוטרת את הברכה על שאר המשקים. אולם, כאמור, ברכת בורא מיני מזונות קודמת לברכת בורא פרי הגפן.
לכללים המפורטים לעיל ישנו יוצא דופן מפורסם: כאשר עורכים קידוש בשבת, מברכים קודם על היין את ברכתו ורק לאחר מכן על הלחם או החלה. מטעם זה, בין השאר, נהוג לכסות את החלה בשעת הקידוש, שלא תתבייש, כביכול, מהשינוי שנעשה בסדר הברכות הרגיל בו איחרו את ברכתה לברכה על היין.

עץ – ברכת בורא פרי העץ –


הנאמרת על פירות האילן. גם לגביה קיימים דיני קדימה מיוחדים: כאשר פירות שבעת המינים מונחים על השולחן ביחד עם פירות אחרים במטרה לאוכלם, יש לברך את ברכת בורא פרי העץ עליהם ובכך לפטור את הפירות האחרים. כאשר מונחים כמה פירות מהשבעה, יש לברך על המין הראשון ברשימה הבאה (ובכך לפטור את האחרים מחובת הברכה): זית, תמר, גפן, תאנה, רימון. סדר זה נקבע לפי קרבתם של שמות הפירות למילה “ארץ” בפסוק “ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש”. רק לאחר מכן מגיעות הברכות על מאכלים שאינם משבעת המינים:

– אדמה – בורא פרי האדמה


הנאמרת על ירקות ופירות חד-שנתיים כבננה.

ושהכל – ברכת שהכל נהיה בדברו


הנאמרת על מוצרי מזון שאינם מן הצומח או שצורתם הטבעית כצומח שונתה ללא הכר.

השלכה הלכתית נוספת בברכה אחרונה

גם לגבי ברכה אחרונה יש התייחסות מיוחדת לשבעת המינים.
כאשר על לחם מברכים 4 ברכות של ברכת המזון, על שבעת המינים מברכים ברכה אחת מעין שלוש שמזכירה את עיקר ענייני ברכת המזון, על כל שאר הפרות מברכים את הברכה הפשוטה יותר בורא נפשות.
ההלכה מבדילה בין שבעת המינים שגדלו בארץ ישראל לבין אלו שגדלו מחוצה לה.
כאשר הפירות הם משבעת המינים תוצרת הארץ נוסח הברכה הוא “על הארץ ועל פירותיה”.
כאשר הם מחו”ל הנוסח הוא “על הארץ ועל הפירות”.
כעין זה לגבי יין. על יין תוצרת הארץ הניסוח הוא “על הארץ ועל פרי גפנה”, ואילו על יין חו”ל “על הארץ ועל פרי הגפן”.

הלכות קדימה בברכות נפסקו בשולחן ערוך סימן רי”א ויש בהם פרטים רבים שניתן לפרט אך ההקשר לשבעת המינים הוא מה שנכתב למעלה.

מהם הפירות שנכללו בשבעת המינים?

שבעת המינים, או “פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל”, הם שבעה מיני גידולים המוזכרים בפסוק בספר דברים המתאר את הפוריות החקלאית של ארץ ישראל:


”כִּי ה’ אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ.” (דברים, ח’, ז’–ח’).

הדבש המוזכר בפסוק משמעו תמר, שממנו מפיקים דבש תמרים. המסורת היהודית מייחסת חשיבות מיוחדת לשבעת המינים, ובפרט קיימים פרטים הלכתיים מסוימים הקשורים בהם.
לארבעת הפירות משבעת המינים ישנם פעלים ספציפיים לתיאור הקטיף שלהם: בציר – קטיף ענבים, מסיק – קטיף זיתים, ארייה- קטיף תאנים וגדיד – קטיף תמרים.

מימין למטה בכיוון השעון: גפן, תאנה, רימון, זית, חיטה, שעורה, תמר

מאפייני שבעת המינים מימין למטה בכיוון השעון: גפן, תאנה, רימון, זית, חיטה, שעורה, תמר.
חיטה – ממשפחת הדגניים ואחד ממיני המזון החשובים בעולם. שעורה – אף היא ממשפחת הדגניים. נחשבת אחות לחיטה מבחינה תזונתית, אך השימוש בה היה יותר עבור בעלי חיים מאשר עבור האדם.
אולם בשנות בצורת הייתה למקור מזון עיקרי במקום החיטה.
גפן – אחד הפירות המפורסמים בעולם. לפירותיו שימוש כפול – לאכילה ולהפקת יין – המשקה האלכוהולי מבין העתיקים בעולם. על היין נתקנה ברכה מיוחדת – בורא פרי הגפן. כמו כן, הפיקו מהגפן דבש ענבים.
תאנה – פרי עסיסי הגדל בר. עדויות ארכאולוגיות מאשרות כי התאנה פרחה בארץ ישראל כבר לפני כ-5,000 שנה. התאנה הייתה נאכלת טרייה ומשומרת, כתאנים בודדות מיובשות (“גרוגרת”) או כעיגול ענק של תאנים דחוסות ומיובשות (“דבלות”).
רימון – פרי מזין ובעל חשיבות במסורת היהודית. אף הרימון ידוע כפרי נפוץ במזרח התיכון מזה אלפי שנים. נעשה בו שימוש אף כפרי יבש.
זית – פרי חשוב ביותר. עיקר חשיבותו הייתה ועודנה בהפקת שמן הזית העשיר בתכונותיו הבריאות והמזינות. הזית היה המקור הכמעט יחיד לשמן בעת העתיקה, ואף לגביו קיימות עדויות על נוכחותו בלבנט במשך אלפי שנים. הזית מאריך ימים ביותר, ועד היום קיימים בארץ עצי זית בני מאות רבות של שנים.
תמר – עץ התמר ופריו סיפקו פירות טעימים, הניתנים לשימור ארוך (“כותבת”), וחומרי גלם לבנייה שהופקו מגזע התמר ומענפיו. סיבי התמר החזקים שימשו לשזירת חבלים, ועליו שימשו לקליעת נצרים, סלים, מחצלאות וכלים שימושיים נוספים.
התמר אינו מוזכר בשמו המפורש, אולם על פי הפרשנות במילה “דבש” מכוון המקרא לתמר, ממנו עשו את הסילאן, הוא סוג הדבש, שהיה בשימוש בעת ההיא. המשותף למינים אלו הוא היותם ניתנים לשמירה לפרקי זמן ארוכים. משום כך ניתן להסתמך עליהם כמקור קבוע של מזון בחודשים שאין בהם תוצרת חקלאית טרייה. מינים אלו מבשילים לאורך השנה, החל מהבשלת החיטה באביב ועד הבשלת הזית והתמר בראשית הסתיו. סדר הופעתם בפסוק הוא הפוך מסדר הבשלתם, אך הוא הקובע את דיני הקדימה בברכות.


אנו למדים מכאן כלל עמוק מאוד, גם אם המציאות נראית שונה לנגד עיננו, מה שנכתב בתורה הוא בסופו של דבר אמור להוביל אותנו הלכה למעשה, בזוהר כתוב שהקב”ה “איסתכל באורייתא וברא עלמא” דהיינו שהתורה היא המקור לעולם והיא המתכון לעולם המעשה שלנו, ולא העולם המקור לתורה, התורה הייתה קיימת תתקע”ד דורות לפני בריאת העולם, והיא התוכנית שהייתה לבורא עולם בבריית העולם.

מאמרים נוספים

אפיית מצות AI פסח שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
פסח

חמץ ומצה

קרא עוד »

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

אז למה אתם מחכים כנסו לחנות ותבחרו את מה שתמיד רציתם?

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד, שופר ירושלים, Shofar, Shofars, Judaica, Religious Services, Kudu Shofars, Shofar Pouch, Shofar Stand, Ram Shofar, Code Shofar, Moroccan Shofar, Yemenite Shofar, Babylonian Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Unprocessed Shofar, Jerusalem Shofar. עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. ברוכים הבאים לעולם השופרות -מבחר עצום של שופרות שלל גדלים מידות ומינים. במחירים שווים לכל כיס. כאן תמצאו שופר לכל מטרה וכל צורך אם אתה בוחר שופר כתשמיש נוי או בעל תקיעה . קיימים סוגים שונים: שופר אייל -- טבעי , פוליש , מרוקאי, תימני , כסף , מצויר , תלת מימד . שופר קודו --- טבעי, חצי טבעי , פוליש מלא , מצויר,כסף , מגולף, תלת מימד . שופר אוריקס,- טבעי, פוליש ןמצופה כסף. שופר איילנט בכל המידות גוונים הצורות והצלילים. שופרות כשרים מיוצרים תוך כדי הקפדה יתרה על ליטוש גימור וכמובן כשרות .שופרות, שופר, שופר בבני ברק, שופרות בבני ברק, שופרות מהדרין יודאיקה , שופרות מהודרים, שופר מרוקאי, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופר בהכשר הבד''ץ, שופרות לאירועים.
פורסם ב- כתיבת תגובה

י”ט כסלו

שתף את הפוסט

מהותו של י”ט בכסלו

הקטרוג שב והתעורר כאשר החל רבי שניאור זלמן לחשוף ולהפיץ את תורת החסידות בהיקפים רחבים ועמוקים מעבר לנדרש להצלה, במטרה להוסיף בבריאותו הרוחנית של הבן, של עם ישראל. אך כאמור, גם קטרוג זה בוטל.

מייסד חסידות חב”ד, רבי שניאור זלמן מלאדי (“אדמו”ר הזקן”), נאסר ברוסיה, באשמת מרידה וסיוע כלכלי לאויב הטורקי. מקורה של אשמת השווא היה תמיכה שנהג לגייס עבור עניי ארץ ישראל, שהייתה אז תחת שלטון טורקי.

למעשה, נולדה האשמה כתוצאה מקטרוג שהתעורר בשמיים על הגילוי הנרחב של תורת החסידות, שבמקורה נשגבה מבינת אנוש. מסופר שבעת המאסר התגלו אל אדמו”ר הזקן רבותיו, רבי ישראל בעל שם טוב ורבי דוב בר המגיד ממזריטש, והוא נועץ בהם האם עליו להפסיק ללמד חסידות. השניים השיבו, שלא יפסיק אלא אף יוסיף ללמד יותר.

קטרוג דומה התעורר כבר דור אחד קודם, והיה זה רבי שניאור זלמן בעצמו שביטל את הקטרוג. הוא השתמש במשל לבן מלך שחלה אנושות, והדרך היחידה להצילו הייתה לשחוק את האבן היקרה שבכתר המלך, ולתת מהאבן השחוקה לפיו. האבן היקרה, הסביר הרבי, היא תורת החסידות, שמעטרת את כתרו של מלך מלכי המלכים ולא נועדה להיות נגישה לכל אדם. אך במצב חריג, בעת שבנו יחידו של מלך מלכי המלכים נמצא בסכנה רוחנית קשה – ודאי שמוכן האב להשתמש באבן היקרה וכביכול להשחית אותה כדי להציל את בנו – את עם ישראל.

הסבר זה הצדיק גילוי מועט של החסידות – למען הצלת הבן. הקטרוג שב והתעורר כאשר החל רבי שניאור זלמן לחשוף ולהפיץ את תורת החסידות בהיקפים רחבים ועמוקים מעבר לנדרש להצלה, במטרה להוסיף בבריאותו הרוחנית של הבן, של עם ישראל. אך כאמור, גם קטרוג זה בוטל.

מאמרים נוספים

אפיית מצות AI פסח שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
פסח

חמץ ומצה

קרא עוד »

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

: #שופרות בבני ברק #תשמישי קדושה #יודאיקה #judaica #יהדות #שופר איל #שופר #אנטילופה #שופר קודו #חנות יודאיקה #יודאיקה #מתנות #מוצרי יודאיקה #מתנות יודאיקה #שופר איל תימני #דברי קדושה #מוצרי קדושה #שופר של איל שופר #קרן של איל #תשמישי קודש #שופר מקרן איל #שופר איל לא מעובד #יודאיקה משלוחים #שופרות shofarot# #שופרים #shofarim #מתנות ומזכרות #בלוג תוכן יהדות #שופרות מהדרין יודאיקה #שופרות קלי תקיעה #אומנות יהודית #סוגי שופרות #מפעל שופרות #שופרות למכירה #שופר למכירה #ייצור שופרות # שופרות תימניים #בית מלאכה שופרות — פרטי #שופרות בבני ברק #תשמישי קדושה #יודאיקה #judaica #יהדות #שופר איל #שופר #אנטילופה #שופר קודו #חנות יודאיקה #יודאיקה #מתנות #מוצרי יודאיקה #מתנות יודאיקה #שופר איל תימני #דברי קדושה #מוצרי קדושה #שופר של איל שופר #קרן של איל #תשמישי קודש #שופר מקרן איל #שופר איל לא מעובד #יודאיקה משלוחים #שופרות shofarot# #שופרים #shofarim #מתנות ומזכרות #בלוג תוכן יהדות שופרות מהדרין יודאיקה טו בשבט #שופרות קלי תקיעה #אומנות יהודית #סוגי שופרות #מפעל שופרות #שופרות למכירה #שופר למכירה #ייצור שופרות # שופרות תימניים #בית מלאכה שופרות שופרות, שופר, שופר בבני ברק, שופרות בבני ברק, שופרות , שופרות מהודרים, שופר מרוקאי, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופר בהכשר הבד''ץ, שופרות לאירועים, שופרות מהדרין יודאיקה שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד, שופר ירושלים, Shofar, Shofars, Judaica, Religious Services, Kudu Shofars, Shofar Pouch, Shofar Stand, Ram Shofar, Code Shofar, Moroccan Shofar, Yemenite Shofar, Babylonian Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Unprocessed Shofar, Jerusalem Shofar. תורה אמונה צדקה חסידות תפילה חגים צדיקים מצוות תשובה התבודדות התפשטות התגברות תיקון עולם אהבת ישראל שמחה ביטחון פשטות הכרת הטוב הקשבה חסד.