פורסם ב- כתיבת תגובה

חרבות ברזל – תקיעת שופר בעת צרה

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...

חרבות ברזל – תקיעת שופר בעת צרה

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...
האם קיימת מצות עשה מן התורה להריע בשופר בעת צרה?

שתף את הפוסט

זכות הלימוד לעילוי נשמת כל חיילי צה”ל, והאזרחים הקדושים שנטבחו על קידוש השם, לרפואת כל פצועי המלחמה, ולזכות כל השבויים שישובו במהרה בריאים ושלימים בגוף ונפש. 
אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה הָעוֹמְדִים בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה הָשָׁתָא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן

בימים אלו מתחוללת מלחמת חרבות ברזל מלחמה עקובה מדם בין מדינת ישראל לארגוני הטרור ברצועת עזה, שהחלה בבוקר שמחת תורה ה’תשפ”ד, 7 באוקטובר 2023.
ונשאלה השאלה האם עקב עת צרה ליעקב מלחמת חרבות ברזל, ניתן לזכות במצות עשה מן התורה, של להריע בעת צרה? 
הנה בפרשת בהעלותך נאמר: “וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרֹת וֲנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם” ( במדבר ט’ י’ ) 
נצטווינו בשתי מצוות תקיעה: לתקוע בחצוצרות בעת צרה (בעת מלחמה), וכמו כן לתקוע בחצוצרות במקדש במועדים ובראשי החודשים בשעת הקרבת הקרבנות.
הרמב”ם בספר המצוות וכן בהלכות תענית פרק א’ הלכה א’ וב’ כתב: מצות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבא על הצבור. שנאמר על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות. כלומר כל דבר שייצר לכם כגון בצורת ודבר וארבה וכיוצא בהן זעקו עליהן והריעו. ובהלכה ב הוסיף,  ודבר זה מדרכי התשובה הוא. שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן ככתוב עונותיכם הטו וגו’. וזה הוא שיגרום להסיר הצרה מעליהם עכ”ל. 
והדגיש בהלכה ד’ שהדגש הוא על חצוצרות בלבד, וזה לשונו: ומדברי סופרים להתענות על כל צרה שתבוא על הצבור עד שירוחמו מן השמים. ובימי התעניות האלו זועקין בתפלות ומתחננים ומריעין בחצוצרות בלבד עכ”ל. 
אך מרן השולחן ערוך פסק, בסימן תקע”ו סעיף יב: “כל עיר שיש בה צרה מכל אלו אותה העיר מתענה וזועקין בתפלה ומתחננין ומתריעין בשופר עד שתעבור הצרה” עכ”ל. 
וצריך להבין מה מקור דבריו הלא הרמב”ם הדגיש שבעת מלחמה או עת צרה יש לתקוע בחצוצרות ולא בשופר? 
אך נראה שמקור דברי השולחן ערוך הם דברי הגמרא בתענית דף יד: שם נאמר שמתריעין בעת צרה, ואומרת הגמרא, “ובמאי מתריעין רב יהודה אמר בשופרות ופירש”י בשופרות – היו עושין ההתרעות ולשון התרעה כמו תרועה וסתם תרועה פשוטה לפניה ולאחריה במסכת ראש השנה (דף לד.) ואהכי מתריעין בשופרות כדכתיב (במדבר י) ותקעתם בחצוצרות וגו’ תוקעין בשופרות כדי שיכניעו לבם לקול השופר ויהיו נרתעים מחטאתם.
אך זה עצמו צריך הבנה מדוע שינו חז”ל מפסוקי המקרא מחצוצרות לשופר? 
מעבר לכך תמה המגן אברהם מדוע איננו מקיימים את מצוות התרועה בחצוצרות בזמן הזה? והניח בקושיה. 
חצוצרות או שופר? 
מקורות ההלכה:  שורש ההלכה במצוות תקיעה בחצוצרות מבוארים בגמרא בראש השנה (דף כז, א).
 ומצאנו שלש שיטות בהסבר דברי הגמרא:
 1. הגמרא מביאה שרב פפא בר שמואל רצה לתקוע בתעניות בשופר וחצוצרות. הגמרא מגיעה למסקנה, שיש חילוק בדין תקיעה בשופר בין “גבולין” [שלא במקדש] לבין מקום המקדש: “מקום שיש חצוצרות (רש”י: כגון תעניות) אין שופר”. כלומר, דין התקיעה בעת צרה אינו מתקיים אלא בחצוצרות בלבד. כך גם הבין בעל המאור, ולכן הקשה על המנהג המובא בתשובת הגאונים לתקוע בתענית בשופר, שהרי מתוך סוגיית הגמרא נראה שאין לתקוע בתעניות בגבולין אלא בחצוצרות.
2. הרמב”ן (במלחמות, שם) חלק על בעל המאור, וכתב שמנהג הגאונים הסתמך על הסוגיא בתענית (הנ”ל, דף יד, א) שמתריעין בשופרות. לדעת הרמב”ן, נחלקו הסוגיות בדין תקיעות בעת צרה, אם דין התקיעה מתקיים בחצוצרות או בשופר, ולהלכה נקטו הגאונים כדעת הסוגיא בתענית שתוקעים בשופר.
 3. הרשב”א ביאר את מסקנת הסוגיה בצורה אחרת “אבל בגבולין מקום שיש חצוצרות אין שופר” שלא כדברי רש”י [שהכוונה לתעניות שבהם יש חצוצרות ולא שופר], אלא פירש שבגבולין אין צורך בשניהם [כפי שהיה במקדש] אלא תוקע באיזה שירצה, או חצוצרות או שופר. ולכן מסיק: “ומעתה בגבולין שהנהיגו בשופר שהוא יותר מצוי הרשות בידן, ובלבד שלא יביאו שם חצוצרות” [כי בחצוצרות ושופר ביחד מותר רק במקדש].
דעות הפוסקים נחלקו על-פי דעות הראשונים הנ”ל.
א. הרמב”ם פסק שאין לתקוע אלא בחצוצרות, והיינו כדעת רש”י ובעל המאור הנ”ל.
ב.השולחן ערוך פסק שיש לתקוע בשופר דווקא ולא בחצוצרות, והיינו כדעת הרמב”ן. 
ג.הרשב”א סובר שרשאי לתקוע באיזה שירצה, או שופר או חצוצרות.
וכך על פי שיטת הרמב”ם תירץ האגרות משה ( או”ח, ח”א, סימן קסט ) את קושיית המגן אברהם הנ”ל מדוע איננו תוקעים בזמן הזה כלל בעת צרה,  על פי דברי הריטב”א המסתמך על דברי הרמב”ם שהחיוב לתקוע בתענית הוא בחצוצרות בלבד. וכתב הריטב”א, שמאחר ואין לנו חצוצרות בזמן הזה, נהגו בצרפת שלא לתקוע לעולם בתענית ציבור. וכנראה על זה מבוסס המנהג בזמנינו, שאין תוקעין בשופר בעת צרה.
והנה כל התירוץ זה מבוסס על דעת הרמב”ם שחובת תקיעה היא בחצוצרות בלבד, וכפשטות לשון הפסוקים וסוגיית הגמ’ בראש השנה, אך לפי דעת השולחן ערוך שחובת התקיעה מתקיימת בשופר, עם מקור דברי הגמרא בתענית הנ”ל,  הרי שעדיין צריך עיון קושיית המגן אברהם למה כיום לא נהגו לתקוע בשופר בעת צרה?
והערוך השולחן תירץ באופן אחר, אנו סוברים שמקום התקיעות היה בתפילה בסוף כל ברכה וברכה משש הברכות שהיו מוספים בתעניות, ומכיון שבזמן הזה אין תענית ציבור בחו”ל ולא מוסיפים את הברכות הללו, אין גם מקום לתקוע [ואע”פ שהברכות וודאי הם מדרבנן והתרעה הוה דאורייתא, מכל מקום כיון שתיקנו רבנן באיזה מקום לתקוע, ממילא כשאין זה המקום, אי אפשר לתקוע].
ואכן המשנה ברורה בסימן תקע”ו סק”א הביא את דברי האחרונים: “ויש מאחרונים שתירצו דמדאורייתא מצוה זו נוהג רק בא”י וכדכתיב וכי תבואו מלחמה בארצכם וגו’ ויש שכתבו דאפשר דאף בא”י דוקא כשהיה תחת רשותינו ואפשר עוד דדוקא כשהגזרה הוא על רוב ישראל אז מ”ע לתקוע אבל בלא”ה לא [פמ”ג].
אך זה עונה רק על צרת ישראל בחו”ל ולא עונה לנו על מלחמת ישראל כמו בנושא שלנו בארץ ישראל למרות שמצב מלחמה הוכרז כל מדינת ישראל, אך האיום הוא לא על רוב ישראל אם כן לפי הסבר זה לכאורה אין מצוות תקיעה, כי רוב ישראל אינם בארץ ישראל כיום  ואינם תחת האיום.  
לעומת התירוצים הנ”ל, לפיהם מוצדק מנהגינו שאין לתקוע בשופר בזמן הזה, חידש בשו”ת תשובות והנהגות (או”ח, סימן לג) הגאון ר’ משה שטרנבוך שליט”א,  לאחר שהביא את דברי המשנ”ב בשם הנתיב חיים, שבחו”ל לא נהגו לתקוע כי מצוה זו נוהגת רק בארץ ישראל, וכתב שלפי זה בארץ ישראל החיוב הוא מדינא, והוסיף שכך נהגו לתקוע בעת צרה: “ובירושלים עיה”ק נוהגין כשהציבור מתאסף בעת צרה וזועקין באמירת סליחות, תוקעין בשופרות, ונראה דמקיימין בזה האי מ”ע”. וצריך עיון הלא המשנ”ב הסתייג גם בדברי הפמ”ג שכתב שיש תנאי של רוב ישראל, באתר דין ( בית הוראה מרכזי לדיינות מצוטטת החלת בד”ץ: 
 “מעניין לציין את החלטת הבד”צ בירושלים לקיים, באופן חד-פעמי, את דין התורה לתקוע בחצוצרות כפי דעת הרמב”ם, דהיינו לתקוע בחצוצרות כסף בתפילת רבים בעת צרה. וכך נהגו ברוב עם לפני הכותל המערבי, ביום ב’ תענית שני בתרא, י”ב אייר שנת תש”ל, בסדר תפילה מיוחד שתקעו בו הכוהנים בחצוצרות כסף מקשה” אך זה חידוש שלא מצאנו באף מקום. 
 ואכן בשו”ת ציץ אליעזר (חלק יא, סימן טז) לאחר שהרחיב בסוגיה זו, הסיק להלכה, שאין לחדש תקיעה בחצוצרות בזמן הזה.
תירוץ נוסף על קושית המג”א יש לומר על פי דברי המנחת חינוך והיעב”ץ ( מור וקציעה או”ח סימן שע”ו ) שמצות התקיעה בחצוצרות נאמרה רק על הכהנים, כפי שנאמר בפסוק ‘ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצוצרות’.
ולפי זה כתב מרן הגר”נ גשטטנר זצ”ל בשו”ת להורות נתן שמאחר וכתב בשו”ת בית אפרים שלכהנים בימינו אין דין כהונה אלא במה שהוחזקו, ומכיון שאין אנו יודעים בוודאות מיהו כהן, לא הוחזקו הכהנים לענין תקיעה בחצוצרות, ומכיון שרק כהנים תקעו במקדש, לכן אין תוקעים בזמן הזה.אך בלהורות נתן דחה תירוץ זה, כי על כל פנים מדוע שלא נקיים את המצוה מחמת הספק, שהרי אין בכך כל הפסד ובודאי עדיף מלא לתקוע בכלל.
אך יש לתרץ את דברי התשובות והנהגות, בסברה דלהלן, כשיש איום על היישוב היהודי בארץ ישראל, הוא גם איום על תושבי חו”ל שגם הם דירתם דירת ארעי שם, גם בגלל מצוות יישוב ארץ ישראל שחלה גם עליהם, ויישובם שם אינו אלא זמני בין האומות, וכן בגלל חוק השבות המקנה לכל איש מישראל אזרחות במדינת ישראל, ( מעבר לקרובי משפחה רבים שיש לכל ישראל בחו”ל גם בארץ ) הם מצווים להגן על המושבה היהודית בישראל ועל אחיהם ואם כן האחריות שלהם היא בלתי נפרדת מהיישוב כך שזה נחשב שהאיום הוא על כל ישראל, וצ”ע. 

 

 

תיעוד מתקיעת השופר בעת צרה של הרב אורי שרקי בכותל המערבי, בעת הצרה ליעקב מלחמת חרבות ברזל.”
הרב שרקי עכשיו במעמד התפילה והזעקה בכותל המערבי במעמד גדולי הרבנים בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל.
 “וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרֹת וֲנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי ה’ אֱלֹהֵיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם”.
קרדיט צילום: “ברית עולם” בראשות הרב שרקי

מאמרים נוספים

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for, AI, יום כיפור, יום הכיפורים, יום כיפורים, סליחה, כפרה, תשובה,
פורסם ב- כתיבת תגובה

Шофар – канал минуты мудрости

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for, AI
מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for, AI

שתף את הפוסט

Нам выпала честь принимать у себя канал Момент Мудрости с раввином Рафаэлем Низевичем. Мы узнали о процессе изготовления шофара, трублении в шофар и видах рогов для него. Это было познавательно и увлекательно! Приятного просмотра 🙂

מאמרים נוספים

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...
פורסם ב- כתיבת תגובה

כי קרוב אליך הדבר מאוד

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for, AI
מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for, AI

שתף את הפוסט

פרשת ניצבים נקראת תמיד בשבת שלפני ראש השנה, כשאנו עומדים לפני יום הדין ראש השנה כשכל באי עולם עוברים לפני השם למשפט, פרשת השבוע מלמדת אותנו, “כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא: לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ” (דברים ל’)”
בזוהר הקדוש נאמר ש”היום” הוא יום ראש השנה, בספר ברכת פרץ ( לבעל הקהילות יעקב ) הביא בשם הגאון ר’ יוסף חיים זוננפלד זצ”ל רמז יפה בזה, “למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך” ( תהילים קיט צא ) בגימטריה “ראש השנה”. 
על פשט הפסוק עצמו, פירש הרמב”ן: טעם כי המצוה הזאת. על כל התורה כולה. והנכון, כי על כל התורה יאמר (לעיל ח א) “כל המצוה אשר אנכי מצוך היום”, אבל “המצוה הזאת” על התשובה הנזכרת, כי והשבות אל לבבך (בפסוק א) ושבת עד ה’ אלהיך (בפסוק ב) מצוה שיצוה אותנו לעשות כן. ונאמרה בלשון הבינוני לרמוז בהבטחה כי עתיד הדבר להיות כן: והטעם, לאמר כי אם יהיה נדחך בקצה השמים ואתה ביד העמים תוכל לשוב אל ה’ ולעשות ככל אשר אנכי מצוך היום, כי אין הדבר נפלא ורחוק ממך, אבל קרוב אליך מאד לעשותו בכל עת ובכל מקום. וזה טעם בפיך ובלבבך לעשותו, שיתודו את עונם ואת עון אבותם בפיהם, וישובו בלבם אל ה’, ויקבלו עליהם היום התורה לעשותה לדורות כאשר הזכיר (לעיל פסוק ב) אתה ובניך בכל לבבך, כמו שפירשתי (שם). 
לפי הרמב”ן כי קרוב אליך הוא על מצוות התשובה, זאת אומרת שהתורה באה ללמד אותנו שאמנם אנו ניצבים לפני משפט אך אל לנו להתייאש כי מצוות התשובה קרובה אלינו ואנו יכולים ליישמה, ויכולים לכבוש כל פסגה או אתגר נפשי או רוחני שחווינו בשנה האחרונה. 
אך רבינו בחיי מפרש על בסיס דברי הגמרא כי המצוה הזאת. יאמר זה על התורה, כלשון (דברים ח) כל המצוה אשר אנכי מצווך היום.
והמסר האמיתי הוא שהתורה ניתנה לבני אדם, ולא למלאכי השרת, כמו שאמרו חכמים לרבי אליעזר, שם מופיע הביטוי בספרות חז”ל  אזכור אחד מופיע בהקשר לאגדת תנורו של עכנאי, וקובעת שאין להסתמך על בת קול או כל מסר שמימי אחר בקביעת הלכה, לאחר שניתנה התורה בהר סיני, עם כל הכללים לפסיקת הלכה.
כך מופיע בתלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף נ”ט, עמוד ב’: חזר [רבי אליעזר] ואמר להם: אם הלכה כמותי מן השמיים יוכיחו… יצתה בת קול ואמרה: מה לכם אצל רבי אליעזר? שהלכה כמותו בכל מקום. עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: לא בשמיים היא!
התורה ניתנה לבני אדם ופסיקת ההלכה נתונה בידי האטוריטה האנושית ולא השמימית בנושאי פסיקת ההלכה, וגם כתורה שנתונה לאנשים, ולא למלאכי השרת שמתכונתים, ולא יכולים לטעות, זו בדיוק הסיבה שאנו למדים שהטעות היא אנושית, והתשובה נבראה לפני בריאת העולם כמו שנאמר במדרש משלי  מדרש משלי ח כב: שבעה דברים נבראו קודם בריאתו של עולם, ואלו הן: תורה, וכיסא הכבוד, ובית המקדש, ותשובה, וגן עדן, וגיהנם, ושמו של משיח” :תשובה מניין – שנאמר תהלים : “בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ…  וַתֹּאמֶר ‘שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם!’ מכיוון שלטעות זה אנושי קדמה התשובה לבריאת העולם, והתשובה קרובה מאוד ליישום, כמו שאומרת התורה בפיך ובלבבך לעשותו. 
נשאלת השאלה, לא בשמים היא – בפיך ובלבבך לעשותו, יש כאן קוטביות גדולה מדאי, מדוע הפסוק אומר לא בשמים היא ( זה לא רחוק כל כך ) אלא יותר קרוב, איך התורה הקצינה לבפיך ובלבבך לעשותו? 
והתשובה שאכן התשובה נראית רחוקה היצר מנסה בכל דרך לייאש את האדם ולתת לו תחושה שזה ממש בשמים, והתורה אומרת לנו ומלמדת אותנו שאנו יכולים ובידנו הדבר. 

ניתן להקביל ולפרש את הפסוק גם על מצוות תקיעת שופר, אותה כינו חז”ל “חכמה ואינה מלאכה”  ( ר”ה כט.) ובבניית המשכן מצאנו שחכמת הלב כונתה האומנות של בוני המשכן, ובלב כל חכם לב נתתי חכמה ( שמות לא ).
 כשבאים ללמוד את אומנות מלאכת תקיעת שופר ששררה בה בורות גדולה עד כדי שחז”ל ביטלו בשבת את מצוות תקיעת שופר ( כמו השנה ה’ תשפ”ג ) כי הכל חייבין בתקיעת שופר ואין הכל בקיאין בתקיעת שופר, וחששו שמא ילך לבקי ללמוד את אומנות התקיעה, ומאידך ביטלו את גזירתם בתינוקות של בית רבן והתירו גזירת כלי שיר לחנכם בתקיעת שופר ( ולחלק מהפוסקים אף בר”ה שחל בשבת ) בגלל חשיבות הלימוד של אומנות התקיעה בשופר, אדם שמתחיל ללמוד את התקיעה בשופר נתקבל לפעמים במחשבות אולי לא בשבילי הדבר, ועולות בו מחשבות ייאוש  אך יש לזכור את הפסוק בפרשתנו: “כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם – הנה איתא בזוהר הקדוש כי תיבת ‘היום’ רומז על יום ראש השנה, היום הרת עולם שבו יעמדו במשפט כל היצורים. ועל יום הזה נאמר בספר תהילים: “למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך” – שביום הזה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון. ותיקנו לקרות פרשה זו בכל שנה בשבת שלפני ראש השנה, כמבואר בשו”ע או”ח (סי’ תכ”ח סעי’ ד’).

 לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא – זה לא רחוק ממך אתה מחויב גם לשמוע וגם ללמוד לתקוע בעצמך בשופר, כל אחד יכול ללמוד לתקוע בשופר שהרי אילו היה על אי בודד היה מחויב בכך ולקיים את המצווה ללא שליח כבעל תוקע, משכך חייב ללמוד לתקוע בעצמו בשופר, כמו שראינו בתקופת הקורונה שהרבה מאוד אנשים נזקקו ללמוד את מלאכת התקיעה כשהם בבידוד, או מנייני החצרות הרבים בהם הוכשרו רבים לתקוע בשופר, כיון שמדובר בכללים פשוטים כל אדם מחויב ללמוד אותם. 

 לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה – אמנם הקב”ה גילה לנו סוד “תקעו לפני בשופר של איל ואזכור לכם עקידתו של יצחק, אך המעבר מכיסא דין לכסא רחמים חייב להתבצע על ידי עם ישראל באיערותא דלתתא קודם. 

וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה – גם כאן יש איזכור ל”ישמיענו אותה” המצווה המהותית בשופר היא “לשמוע קול שופר”. 

 ומסיים הפסוק, כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ ( תקיעת שופר מתקיימת בפה )  וּבִלְבָבְךָ ( נכון שיש כאן ענין עדין של אומנות התקיעה וחכמת לב, אך בלימוד נכון בידך הדבר לעשותו )  לַעֲשֹׂתוֹ” (דברים ל’)” 

 

לא רק שזה לא בשמים בלימוד נכון של התקיעה, נבין שהדברים לא רק לא בשמים הם פשוטים קלים וישימים, מה שנותר לנו הוא ללכת וללמוד, כמובן שעם קול השופר אנו נתעורר לתשובה שלימה שהיא בעצמה לפי הרמב”ן איתו פתחנו בידנו ואל לנו להתייאש לא מהפקת קול השופר ולא מהתוצאה שהוא אמור להפיק לעורר אותנו בתשובה ולעורר רחמים על כל עם ישראל. 

יצירות המד’גרני AI באדיבותו של האומן אמיתי כהן – התנ”ך בשילוב AI 

 

צפו בהדרכה פשוטה כיצד תוקעים בשופר, משלב התיאוריה עד השלב המעשי, כל אחד יכול להפיק קול מהשופר, ולקיים את מצוות תקיעת שופר,  צפיה מהנה ומועילה. 

נגן וידאו אודות מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for, AI, יום כיפור, יום הכיפורים, יום כיפורים, סליחה, כפרה, תשובה,

מאמרים נוספים

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for, AI
פורסם ב- כתיבת תגובה

צפו – איך תוקעים בשופר?

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...
שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...

שתף את הפוסט

כיצד לתקוע בשופר בצורה נכונה  וקלה?

השופר הוא כלי נשיפה ייחודי שמשמש אותנו למצוות תקיעת שופר, שהיא מצוות עשה מן התורה כמו שנאמר “יום תרועה יהיה לכם” וכן בחודש אלול ברמזו על תקיעות בשופר בו “תקעו בחודש שופר”.

תקיעת השופר היא חכמה מקצועית  שדורשת אימון ושליטה בטכניקות מסוימות.
בסרטון המרתק הזה, תוכלו ללמוד כיצד לתקע בשופר בצורה קלה ונוחה, וליצור צלילים ברורים ומרשימים מהשופר.

1. הכנה וטיפים עבור המתחילים:

  • לימדו להרגע ולהפעיל לחץ קל על השפתיים. 
  • תמיד לפני הנחת השופר על השפתיים לחחו אותם מעט בכדי שיהיה קל ליצור מהם את הרעש שמתורגם בשופר לקול. 
  • נשמו עמוק כדי להכניס יותר אוויר לריאות ונשפו דחיסת אוויר בכדי ליצור את קול השופר.

2. המכניקה של תקיעת השופר:

  • קול השופר מיוצר באמצעות רעש זמזום השפתיים.
  • תרגלו ללא השופר את הרעש הזה בכדי שהשופר רק יסייע ליצור את הרעש הזה. 
  • החזיקו את פה השופר שצורתו צורת עין לצורת הפה
  • שמרו על יציבות ועמידות בזמן תקיעות השופר כדי להבטיח צליל ברור אחיד.

3. תרגולים מעשיים:

  • לאחר שהבנתם את המכניקה, תתחילו לתרגל תקיעה בעדינות ולשדר צלילים נכונים בשפתיים ללא השופר למרות הקושי כי לרוב נעזרים השופר ליצור על השפתיים לחץ, התרגיל הזה  שווה את המאמץ.
  • הקשיבו לצליל שאתם מייצרים ונסו לשפר ולהשיג צליל טוב יותר עם התרגול.
  • אל תשכחו לפרגן לעצמכם על ההתקדמות שאתם מבצעים במהלך התרגול.

4. היו מוכנים לתקיעת שופר:

  • כאשר אתם תוקעים בשופר, היו רגועים ונינוחים מיושבים.
  • שימו לב שהכתפיים למטה ולא לחוצות. 
  • השפתיים לחות. 

בעזרת הסרטון,  המלמד איך לתקוע בשופר והטיפים הנ”ל, תוכלו ללמוד כיצד להתחיל בתקיעת השופר בצורה נכונה ומתוך ניסיון עשיר של שנים רבות אחרי מפגשים עם אלפי בעלי תקיעה בארץ ובעולם, זיקקנו את המידע ל 10 דקות שבהם תוכלו גם ללמוד את הטכניקה אותה קראו חז”ל חכמה ואינה מלאכה, מלאכת תקיעת שופר. 

 

נגן וידאו אודות מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for, AI, יום כיפור, יום הכיפורים, יום כיפורים, סליחה, כפרה, תשובה,
שימו לב לעשרה כללי אצבע חשובים

א. ראשית, הרגיעו גופכם, גב זקוף, סנטר מורם, נשמו שלוש נשימות, נשימה שלישית עמוקה.
ב. הצמידו את השפתיים זו לזו בתנוחתן הטבעית בתבנית של חיוך קל. אין למתוח את השפתיים עד הסוף (אין לשרבבן קדימה). שתהיינה קפוצות בלחץ קל-בינוני, לחץ שיהא משמעותי ליצירת אטימה. יוצרים פתח קטן (בגודל המתאים להכנסת קשית שתיה), אין מקום מוחלט לפתח קטן זה, יש להתמקד במציאת נקודה בה יוכל התוקע להשיג שליטה מלאה בקולות התקיעה.
ג. אחזו ביד אחת את השופר, בקו מאוזן, כאשר פיו מכוון נגד קו אמצע השפתיים.
ד. יש לקנות כהרגל קבע את לחלוח השפתיים לפני התקיעה. כאשר השפתיים לחות הדקו את השופר אליהן. יש למצוא נקודה נוחה ולמקם בעדינות בנקודה המתאימה והנוחה ביותר (נסו מקומות שונים על השפתיים עד שתגיעו למיקום הנוח והנכון לכם). כאשר מצאתם את הנקודה הנכונה על השפתיים אל תשנו את מיקום השופר, רק אם יש סיבה מיוחדת לכך, אם אתם מתקשים במציאת מיקום השופר, מומלץ לא להזיזו בין התקיעות, לנשום דרך האף עד לסיום התקיעות (תקיעות דמיושב), שלא תאלצו לחזור ולסדרו על השפתיים לפני כל תקיעה.

 רמת האיכות של השופר, קלות תקיעה תסייע לתוקע להפיק את הצלילים המהודרים ביותר, השופרות המיוצרים אצלנו בשופרות מהדרין יודאיקה,  הם ברמה גימור הגבוהה ביותר, (מעבר לכך שהם מיוצרים בארץ)  באיכות קלות התקיעה וגם בהידור ההלכתי, ועומדים תחת ההשגחות המהודרות והידועות ביותר בשוק הכשרות.

ה. נשמו נשימה עמוקה, הפעילו לחץ אוויר קל-בינוני בדרך נשיפה אל תוך השופר, באופן שירעיד את השפתיים הכלואות בפי השופר, ייווצר קול זמזום/רפרוף באמצעות השפתיים, קול זה הוא מהותו המזוקקת של קול השופר, השופר משמש כאמצעי הגברה של אותו הקול, קול רעידת השפתיים המוגבר ע”י השופר, ולא מהאוויר הננשף אל השופר כמו שרגילים לחשוב.
ו. נשיפה ישירות מהסרעפת לתוך השופר ללא ניפוח הלחיים תאפשר תקיעות בקלילות ללא מאמץ מיותר של שרירי הפה והצוואר.
הנשיפה איטית ומבוקרת בלחץ מתון לתוך השופר, יש לשמור על רמת לחץ אחידה ומאוזנת במשך כל התקיעה על מנת שהקול יצא אחיד ללא שינויי טונים.
ז. מומלץ לתרגל ללא שופר את הקול המופק מהשפתיים באמצעות הלחץ הנ”ל. הקפדה על רטיבות השפתיים תאפשר זאת בקלות יתר. תרגיל זה לפעמים קשה למתחילים כי שרירי הפה לא מורגלים בכך והשופר לוקח חלק משמעותי בנעילת השפתיים ויצירת הלחץ עליהן, כמהדק מלאכותי, ומקל מאוד את המוטל על שרירי השפה ליצור את הזמזום הנ”ל.
ח. יש לתרגל ולהתאמן על נשימות/נשיפות תקיעות השופר הרבה לפני ראש השנה, מומלץ לא לדחות לרגע האחרון, בכדי שהפעולה תיעשה בקלילות. במידת האפשר כדאי לחלק את האימון לזמנים יומיים קצרים בכדי לא להעמיס על השפתיים אימונים ארוכים בזמן קצר (יש לזכור שתקיעות החובה עצמן הן מאה קולות בר”ה, כ-6 דק’ במצטבר). יש להתאמן עד שמגיעים לתקיעה שאינה כרוכה במאמץ.
ט. מומלץ לחטא את השופר ערב ראש השנה ע”מ למנוע פצע בקטריאלי היכול לגרום לתוקע להזיז את מיקום השופר מהמיקום המתאים שנוח לו.
י. בתקיעות עצמן בבית הכנסת מומלץ לנשום נשימה מלאה ועמוקה מלא הריאות לפני כל סדר, להרגעת התוקע ושליטה מלאה בלחץ האוויר.

אל תשכחו להנות מכל רגע ולפרגן לעצמכם על ההתקדמות המרשימה שתעשו במהלך התרגול.
ועם המון תרגול והתמדה, תוכלו להוציא את עצמכם או את כולם בתקיעת שופר שתבצעו,
שיהיה בהצלחה, ושיעלו תקיעותכם ברצון! 
שופרות מהדרין יודאיקה. 

מאמרים נוספים

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for
פורסם ב- כתיבת תגובה

שופר – שפרו מעשיכם

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...מחיר שופר, מחיר שופרות, שופר לקניה, שופר אונליין
שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...מחיר שופר, מחיר שופרות, שופר לקניה, שופר אונליין

שתף את הפוסט

 קרן שופר האיל כשרה ומהודרת ביותר לתקיעת שופר כי מזכירה את עקידת יצחק, אנו מזכירים זכות אבות בראש השנה, ייסוד השנה, עם זכרון המייסדים האבות הקדושים, ובפרט אברהם אבינו, אברהם העברי מפיץ הדת המונותיאיסטית הגדול ביותר, האמונה בא-ל אחד,  שהוא אב המון גוים כמו שה’ אומר לו “וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ”.

אמירתו של רבי אבהו היא על אופי התקיעות עצמם, שימו לב בזכות רבי אבהו יש לכל עם ישראל את קול השופר הזה בסגנון התשר”ת הלא הם תקיעה שברים תרועה ושוב תקיעה, “תשר”ת”, מכיוון שעלו ספיקות כאלה ואחרים ברוב הגלויות הנהיג בעירו “אתקין רבי אבהו בקסרי תקיעה שלשה שברים תרועה תקיעה” (ר”ה לד:)  ועד היום אופי תקיעות השופר הנהוג הוא כמו שהנהיג רבי אבהו.
רבי אבהו תיקן תקנות רבות. אחת מתקנותיו המפורסמות היא סדר תקיעת שופר בראש השנה (ג’ תשר”ת, ג’ תש”ת, ג’ תר”ת), מה שהפך כיום לסדר התקיעות המקובלת עד היום בכל תפוצות ישראל. 

במדרש קהלת רבה פ”ז על הפסוק “כִּי יְרֵא אֱלֹהִים יֵצֵא אֶת כֻּלָּם” אמרו חז”ל כגון רבי אבהו דקיסרין”. והכוונה שהתקין והנהיג תשר”ת שהוא גם תקיעה, שברים, ותרועה, כדי לצאת ידי חובת כל הדעות בתקיעות שופר, את ההערה מהמדרש כתב הגאון ר’ יחזקאל אברמסקי זצ”ל בעל חזון יחזקאל, לגרש”י זווין זצ”ל (מועדים בהלכה), עכ”ד. 

 וניתן להוסיף שמטבע הלשון “ירא אלוקים” לא נבחר על ידי חז”ל ביוצא את כולם בתקיעות שופר בכדי, אלא מכיוון שאותו מטבע לשון בדיוק נאמר על ידי ה’ על לאברהם אבינו לאחר ניסיון עקידת יצחק “כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך ממני” כך שמדויק שעקידת יצחק זיכתה את אברהם אבינו בתואר ירא אלוקים, שימו לב למטבע הלשון שרבי אבהו נוקט בתקיעת שופר “אמר רבי אבהו: למה תוקעין בשופר של איל? אמר הקדוש ברוך הוא: תקעו לפני בשופר של איל, כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם, ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני” (ראש השנה, טז ע”א), ויש להבין מדוע הוסיף כאילו עקדתם את עצמכם והתזכורת של עקידת יצחק לא מספקת, ( הרי פתח באזכור לכם עקידת יצחק, וסיים במעלה אני עליכם כאילו עקדתם את עצמכם ומה פשר שינוי מטבע הלשון )  וכעת מובן, שכדי לזכות לתואר “ירא אלוקים” בתקיעות השופר הוא באמצעות זה שה’ מעלה כאילו עקדתם את עצמכם ואתם בבחינת אברהם שעקד את בנו, וראויים לתואר “ירא אלוקים”. 

בפשט הדברים יש ענין סגולי ואמורפי שעקידתו של יצחק נזכרת אך בעומקם של הדברים, בתקיעת שופר עם שיפור המעשים שיבת האדם בתשובה, עם הקרבת עצמו לה’ במעשיו, וביטול האדם הקודם שהיה בשנה הקודמת, זוהי בחינת עקידתו של יצחק ממש, כך שה”ירא אלוקים” הופך להיות תואר הולם ולא רק תואר חיצוני על בסיס הידור במצוות תקיעת שופר.  

ואכן כתב רבינו משה חיים לוצאטו זצ”ל על אברהם אבינו ( פרק כד ) “ואברהם אחרי שיצא לעזור לבן אחיו לוט ששבו אותו היה מתפחד ואומר שמא לא זכו מעשיו לגמרי, הוא מה שפי’ ז”ל (ב”ר): על פסוק אל תירא אברם, ריש לקיש אמר: לפי שהיה אברהם מתפחד ואומר בין כל אוכלוסין שהרגתי שמא היה ביניהם צדיק אחד או ירא שמים אחד לפיכך נאמר לו אל תירא אברם, ואמרו בתנא דבי אליהו: “אל תירא אברם” אין אומרים אל תירא אלא למי שהוא ירא שמים לאמיתו, והיא זאת היראה האמתית שאמרו עליו (ברכות ל”ג): אין לו להקב”ה בעולמו אלא אוצר של יראת שמים בלבד, שרק למשה היה קל להשיגה מפני רוב דביקותו בו יתברך, כי האחרים ודאי שהחומר מונע גדול הוא להם, אמנם כל חסיד וחסיד ראוי לו להשתדל להשיג ממנה כל מה שיוכל, ונאמר (תהלים ל”ד): יראו את ה’ קדושיו, עד כאן לשונו. 

שימו לב לאמירתו הנוספת של רבי אבהו שהעיז לחלוק על רבו רבי יוחנן, בברכות לד: “דא”ר אבהו,  מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין, שנאמר (ישעיהו נז, יט): שלום שלום לרחוק ולקרוב,  לרחוק ברישא והדר לקרוב”,  במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים יכולים לעמוד, ר’ אבהו שהבין את סוד תקיעות השופר, ואת עומק תשובת המעשים באמצעותה, הבין שכמו שאמר ריש לריש ( בעל תשובה בעצמו ) זדונות הופכים לזכויות, בעלי תשובה הופכים את המר למתוק ועולים על הצדיקים הגמורים, כך גם תקיעת השופר יכולה לפעול את אותה פעולה. 
וכעת נשאלת השאלה איך שמיעת קול השופר, מחוברת לתשובת המעשים, הנה יש קשר הרבה מעבר לקשר סמנטי רחוק, שימו לב לדברים מדהימים המבררים את מהות מצוות תקיעת שופר. 

הרמב”ם כתב “אע”פ שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב רמז יש בו כלומר עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם. אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה” וכבר שאלנו במאמר אחר הרמב”ם שהוא תלמודי, ובא לפרש את הלכות המעשה בחיי היומיום מה ראה לפרט ולפרש רמזים, טעמי המצווה, ודברי מוסר שאינם מדרכו? 
ונראה מכך יסוד ענק, עסק התשובה אינו ענין חיצוני לתקיעת שופר, כסמנטיקה רחוקה, אלא הוא חלק מהותי מחלק מצוות תקיעת שופר, “לשמוע קול שופר” השמיעה, ההתכנסות הפנימית של האדם, והתבוננותו באמצעות הקשבה לקול השופר המעורר בו את הקול הפנימי לשוב בתשובה, היא מהות מצוות תקיעת שופר. 

ומצאתי שתי פנינים לחיזוק דברינו, בספרו ירח איתנים של הרב יצחק אריאלי זצ”ל ( בעל עינים למשפט ) המבאר את פרשת העקידה, 
הפנינה הראשונה, בפרשת העקידה אברהם מצווה לקחת את בנו לזו הלשון, “וַיֹּאמֶר קַח־נָא אֶת־בִּנְךָ אֶת־יְחִידְךָ אֲשֶׁר־אָהַבְתָּ אֶת־יִצְחָק וְלֶךְ־לְךָ אֶל־אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ”.
ונשאלת השאלה, וכי לא ידוע שהוא בנו יחידו? אלא זו הנפש שנקראת יחידה, שנאמר (תהילים כב, כא) “הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי מִיַּד כֶּלֶב יְחִידָתִי” (ספרי האזינו, פיסקא שיג אות י), לא בן בלבד אלא את הנפש שלך ממש, עקידת הרוחניות ועקידת התורה קודם שניתנה ( לא תרצח ). ומשום כך היה זה ניסיון בלתי שכלי, לא מסירות נפש גשמית, אלא רוחנית. שכן ה’ אמר לאברהם, “כי ביצחק יקרא לך זרע”, ועכשיו הוא אומר לו “והעלות לעולה”, הרי שהוא עוקד את כל המשכיותו, כל כן נתייחס עיקר הניסיון לאברהם, שבו ובנפשו היה לקיים את העקידה, כביכול אברהם עוקד את כל מהותו. עכ”ד. ממש כמו שביארנו, והדברים נפלאים. 

והפנינה השנייה היא על הפסוק, אותו ביארנו מעלה,  מבאר הרב אריאלי ואלו דבריו: “כי ירא אלוקים אתה” למדרגת אהבה הגיע אברהם אבינו זה כבר, כמו שכתוב “שרע אברהם אוהבי” ( ישעיהו מא ) אך לאחר העקידה בא לדרגת יראה שלאחר האהבה, -“יראה מתוך אהבה” ( סוטה לא ע”א ), יראה זו פירושה השתוקקות להכתיר את ה’ לאדון ולמלך, ממתין לפקודותיו, ולהיות עבדו הנאמן הסר למשמעתו מתוך יראה עילאה, – אבינו מלכנו. 
אמר דוד המלך, אני יראתי מתוך שמחתי, ושמחתי מתוך יראתי, ואהבתי עלתה על כולם, לפיכך כרת לי הקב”ה ברית ( תנא דבי אליהו פ”ג ) 
זו דרגת היראה הגדולה, שאם לא כן אי אפשר לעמוד בניסיון כגון זה אלא אם כן מתוך יראה שלאחר האהבה, הוא מה שנאמר לאחר מכן “כי עתה ידעתי” הודעתי לכל באי עולם את הגבול של ירא אלוקים עד מסירות נפש. עכ”ד. 

שימו לב ללשונו של הריטב”א ( ר”ה לד: ד”ה כתב הריף ) ” קבלה מרבינו האי ז”ל אביהם של ישראל דנוסח ברכת שופר הוי “לשמוע קול שופר”. ויש בזה ב’ שאלות, למה אין הנוסח “על תקיעת שופר” כמו מקרא מגילה שמברכים על הקריאה ולא על השמיעה. 
ועוד למה הוא בלמ”ד ולא ב”על” כיוון שתקיעת שופר על ידי אחרים, כעין מקרא מגילה שהוא ב”על” מטעם זה, והתשובה בשאלות אלו אחת, דהכא שמיעת שופר היא עיקר המצווה, כדי שיעור האדם לחזור בתשובה, וגם שיכוון לרצות למידת הדין ביום הזה, ואילו תקע ולא שמע לא יצא, ולפיכך תיקנו הנוסח בשמיעה וכו’. הנה לנו חיבור בדברי הריטב”א בין “לשמוע קול שופר” לבין התעוררות התשובה, חיבור מהותי. 

הרמב”ם כמו שהובא במאמר “השופר – השמיעה – פרק ג'” מדגיש שברכת השופר היא “לשמוע קול שופר” בתשובותיו גם האריך בנושא להסביר בלי מקום לטעות ובצורה חד משמעית, שמיעה ולא התקיעה, השמיעה מורה על ההקשבה הזו, עם החיבור לתשובה, היא היא מהות המצווה, וזו הסיבה שהרמב”ם היה חייב להוסיף את ה”רמז יש בו” כי הוא חלק מגדרי המצווה ולא דברי מוסר ואגדה, כך שהוא נאמן לדרכו התלמודית ההלכתית. 
וזו הסיבה שדברים אלו נאמרו ברמב”ם בהלכות תשובה פרק ג’ הלכה ד ולא בהלכות שופר, ללמדך שמהותו של קול השופר הוא התשובה. 
אך יש להבין מה מקורו של הרמב”ם שחלק ממצוות תקיעת שופר היא התשובה, מנין שמעבר לגזירת הכתוב שיש בו “רחמנא אמר תקעו” יש בו עוד חלק מגדרי המצווה הרמז שיש וכנ”ל? 
היה אפשר להסביר כמו שכתבנו ה”לשמוע” הוא בעצמו מורה על כך. 
הגאון ר’ חיים קמיל מביא בספר אמרי חיים, שמעיד ששמע מהגאון ר’ יחזקאל אברמסקי זצ”ל לפני תקיעת שופר דר”ה, לאחר ששאל מה מקור דברי הרמב”ם שיש בתקיעת שופר רמז לעורר את האדם לעשות תשובה, (בפשטות דברי הרמב”ם הם דברי המדרש בויקרא רבה כט ו – כותב השורות)
בראש השנה התורה לא מצווה, תריעו, או ותקעתם בשופרות, ( פסוק בשופטים ז’ ותקעתי בשופר אנכי וכל אשר אתי ותקעתם בשופרות גם אתם סביבות כל המחנה) 
אלא נאמר “יום תרועה יהיה לכם” אין כאן ציווי על פעולת של תקיעת שופר גרידא, יש כאן ציווי להפוך את כל היום ל”יום תרועה” והכוונה היא ההשפעה היוצאת מהתרועה, יום תרועה יום שאחרי ההתעוררות מקול השופר, הוא יום ששיבת המעשים היא חלק ממהות שמיעת קול תרועת השופר. 
ולכן כתב הרמב”ם “עורו ישנים משנתכם” מכיוון שהמקור הוא ביום תרועה, מכיוון שמצוות תקיעת שופר אמור להשפיע על כל “היום תרועה”, בדרך התעוררת לתשובה. 

השל”ה הקדוש בספרו מבאר בצורה נפלאה בסדר תקיעות שופר על דרך הפשט, שתהליך התשובה בא לידי ביטוי בדיוק בתשר”ת.

תקיעה – פשוטה לפניה: האלוקים עשה את האדם ישר, ולכל אדם הייתה תקופת ישרות בתחילתו, והמה בקשו חשבונות רבים וקלקלו את ישרותם. 
שברים – גנוחי גנח: שהאדם עומד על מצבו ורואה היאך קלקל את דרכו בחטא, ונאנח על חטאיו. 
תרועה – ילולי יליל: יותר מאנחה על חטאיו רואה אדם שהחטא הביאו עד להתמוטטות ועד סף חורבן נפשו, ומיילל על כך כמי שמיילל על גוסס רחמנא ליצלן, מרוב מרירות על ירידתו. 
תקיעה – פשוטה לאחריה: מרוב הכרה כי הלך בדרכיו בדרך לא דרך, הוא נוכח לראות כי אינו יכול להמשיך כך, ומחליט החלטות טובות ולהתייצב שוב על דרך הישרה, וחוזר לישרותו שבה נברא, וזוהי הפשוטה שלאחריה עד כאן תוכן דבריו. 

רבי אבהו שלנו שידע את סוד תקיעות השופר, ולא בכדי אתקין בקיסרין “תשר”ת” לכל ישראל, עם ההסבר שמצוות התשובה הלא היא חלק ממצות תקיעת שופר, הגיע להבנה וודאית שגדולים בעלי תשובה מצדיקים, שלום שלום לרחוק ולקרוב,  לרחוק ברישא והדר לקרוב”
ועם המעלה אני עליכם כאילו עקדתם את עצמכם, מובן מדוע כונה “ירא אלוקים” כגון רבי אבהו דקיסרין, מכיוון ש”המעלה אני עליכם כאילו עקדתם את עצמכם” מזכה את השב לתואר הנ”ל בדיוק כמו שאברהם זכה לו. 
עוד יש לדייק, שלא נאמר כאילו עקדתם את בנכם, אלא את עצמכם, ויש להבין בעקידת יצחק אברהם עד את בנו אז אם בתקיעת שופר ה’ זוכר את עקידת יצחק, או מחשיב לנו כאילו אנו גם עקדנו, זה אמור להיות במקביל לאותו ניסיון של אברהם, ויש להסביר לפי הנ”ל ש”הירא אלוקים” הוא לא תואר חיצוני אלא מהות השב בעקבות התשר”ת מזכה אותו מעצם מהות שיבתו בתואר הנ”ל שיבתו היא עקידת האדם שהיה לאדם חדש בתשובתו, וזוהי העקידה האמיתית שהוא מבצע עקידת עצמו. 
ויש לחדד יותר בהקדימנו קושיה נוספת שמקשים העולם, הלא מסירות נפש בני עמינו הייתה לרבים, ומדוע מיוחדת עקידת יצחק לתזכורת בכל ראש השנה, ומעלים אותה כל כך על נס. 
שימו לב לתשובה שמחברת את כל הרעיונות ביחד, אמנם ליצחק אבינו שידע שהולך להיעקד הייתה עקידתו ניסיון פיזי של מסירות הנפש, אך לאברהם אבינו אברהם הוא מידת החסד והנתינה גדול הדור שפתח את אוהלו מכל הכיוונים שהכניס אורחים מכל העולם, והפיץ את שמו של ה’ במידת החסד שלו, וכעת הקב”ה מבקש ממנו לעקוד את בנו, עקידת בנו היא עקידת עצמו, כי ה’ מבקש ממנו למחוק את ישותו ואישיותו במידת החסד, ולקחת את חיי בנו, נטילה חד צדדית שאין יכולת להשיבה.
שימו לב לשונו של אמר רבי אבהו בלמה תוקעין בשופר של איל וכו’   כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני” ומדוע שב להזכיר את יצחק בן אברהם ולא כתב עקידת יצחק סתם כמו בכל המקומות? על פי זה כתב הרד”ל (עי’ מטה אפרים תקפ”ה ג’ ) שאברהם כיסה את יצחק לפני העקידה וזה המקור לכך שמכסים את השופר לפני התקיעות, ויש לזכור את עקידתו של “יצחק בן אברהם”, כי ניסיון עקידת יצחק היה ניסיונו של אברהם, לא מבחינה פיזית אלא יותר מכך מבחינה נפשית, למסור את נפשו לבוראו מסירות נפש גמורה. 

הרב מבריסק הגרי”ז זצ”ל ביאר בכך את הפסוק שאנו אומרים לפני התקיעות “תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ,כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב”, כידוע חוק הוא ללא טעם, חוק יבש ומשפט הוא חוק סביר בעל טעם, והנה הפסוק פתח בלשון “כי חוק לישראל הוא” ושינה למטבע לשון “משפט לאלוהי יעקב” ומה פשר השינוי? 

והסביר הרב מבריסק, שהכוונה כמו שכתב הרמב”ם “אע”פ שתקיעת שופר בר”ה גזירת הכתוב” וכו’ רמז יש בו” וכו’ נמצא שיש בשופר גם חוק של “רחמנא אמר תקעו” וגם “רמז יש בו” של שפרו מעשיכם שהוא חלק מהותי מהתקיעה, וזה עוד מקור לרמב”ם לפרש את טעם המצווה של תקיעת שופר, מעבר לגזירת הכתוב, ולפרש את הטעם של המצווה, וכמו שנתבאר. (הובאו דבריו במאורי המועדים עמ’ רי”א) 

ולפי דברינו ניתן להסביר עוד שינוי בלשון הפסוק כי חוק לישראל הוא אמנם מצד עם ישראל זה חוק יבש של רחמנא אמר תקעו אך כוונתו של אלוקי יעקב שעם ישראל ישובו בתשובה ולא יתקעו בצורה של חוק כשחסרה המהות של התשובה מקול השופר, ולכן במשפט הוזכר אלוהי יעקב. 

ולכן אנו אומרים לפני תקיעות השופר, את הפסוקים שדוד המלך בתהילים אומר “אשרי העם יודעי תרועה ה’ באור פניך יהלכון” ויש להבין מה זה “יודעי תרועה” לכאורה היה לו לומר “תוקעי תרועה” או “מריעי תרועה” ומהו ה’ באור פניך יהלכון, ולפי הנ”ל יש לבאר שבתקיעת השופר יש הרבה מעבר ל”תקיעת שופר” אלא לשמוע קול שופר ולהפוך את היום ליום תרועה בהתעוררות וכנ”ל שהמקור לכך הוא מיום תרועה ועם ישראל יודעים להפיק מהתרועה את הקול שאותו ה’ רוצה לשמוע שעולה לפני לנחת ובגינו עובר מכיסא דין לכיסא רחמים וכמו שאמרו חז”ל במדרש, ( ויקרא רבה כט ו ) אמר להן הקדוש ברוך הוא לישראל אם שפרתם מעשיכם הריני נעשה לכם כשופר הזה מה שופר זה מכניס בזו ומוציא בזו כך אני עומד מכסא הדין ויושב על כסא רחמים והופך לכם מדת הדין למדת רחמים אימתי “בחדש השביעי”

זאת אומרת שהאמר הקב”ה של רבי אבהו מתחבר עם האמר רבי אבהו  של ר’ ברכיה במדרש הנ”ל כי המעבר מדין לרחמים ועצם תקיעות השופר מתבצעות באמצעות שיפור המעשים, וזה “יודעי תרועה” שהופכים עצמם בעצם שיפור המעשים שלהם, וה’ מתחקה עליהם באותה דרך ממידת דין לרחמים. 

סמך לכל זה אנו מוצאים בירושלמי ראש השנה (פרק ד’ הלכה ח, דף כ”א עמוד א’),  “רבי לעזר בי רבי יוסה בשם ר’ יוסי בר קצרתא בכל הקרבנות כתיב והקרבתם וכאן כתיב ועשיתם אמר להן הקב”ה מכיון שנכנסתם לדין לפני בראש השנה ויצאתם בשלום מעלה אני עליכם כאילו נבראתם בריה חדשה”.
בכל מוספי החגים נאמר “והקרבתם” ואילו במוסף ראש השנה כתוב “ועשיתם”, כלומר, כאילו האדם עצמו נעשה בריה חדשה לאחר עקידתו, ונברא מחדש בראש השנה אחרי שיצא מהדין בשלום.
והמשנה ברורה בסימן תקפ”א (סעיף קטן ו’) הסביר את מנהג האשכנזים לומר סליחות לפחות ארבעה ימים לפני ראש השנה “ועוד טעם שקבעו ארבעה ימים, שכן מצינו בקרבנות שטעונים ביקור ממום ארבעה ימים קודם הקרבה. ובכל הקרבנות בפרשת פינחס כתיב,  “והקרבתם עולה”, ובראש השנה כתיב, “ועשיתם עולה”, ללמד שבראש השנה יעשה אדם עצמו כאילו מקריב את עצמו. ולכן קבעו ארבעה ימים לבקר כל מומי חטאתו ולשוב עליהם”. כלומר בראש השנה על האדם להרגיש כאילו אינו מקריב קרבן, אלא מקריב את עצמו,  וכמובן שהכוונה בעקידת אישיותו הקודמת לאישיות של בריה ומציאות חדשה, אדם חדש, אלא שהאדם החוזר בתשובה מחטאיו ומשנה דרכיו לטובה, וכמו שכתב הרמב”ם בהלכות תשובה שבעל התשובה משנה את שמו, בלכות תשובה ( פ”ב ה”ד) וזה לשונו: . מדרכי התשובה וכו’ ומשנה שמו, כלומר: אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותן המעשים, ומשנה מעשיו כולן לטובה ולדרך ישרה ובוודאי שאין הכוונה שצריך ממש לשנות את שמו, אלא שעוצמת שינוי המעשים תהיה בעומק כזה שאנשים לא יזהו שמדובר באותו אדם, וכאילו שינה את שמו, ובוודאי את שמו ההולך לפניו משם רע שינה לשם טוב עם מעשיו הטובים. 
וזה נחשב כאילו  הוקרב על גבי המזבח, מכיוון בדרכו זו הקריב את תאוותו ויצרו הרע בשביל עבודת ה’.

וזה יש לתרץ עוד שאלה גדולה במסכת ראש השנה, המקור לכך שראש השנה הוא יום הדין הוא דברי המשנה: 
“בארבעה פרקים העולם נידון: בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בראש השנה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון שנאמר ‘היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם’ (תהילים, ל”ג, ט”ו), ובחג נידונין על המים”.

בהמשך מובאת ברייתא, “תניא אמר רבי יהודה משום רבי עקיבא- מפני מה אמרה תורה הביאו עומר בפסח מפני שהפסח זמן תבואה הוא אמר הקב”ה הביאו לפני עומר בפסח כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות. ומפני מה אמרה תורה הביאו שתי הלחם בעצרת מפני שעצרת זמן פירות האילן הוא אמר הקב”ה הביאו לפני שתי הלחם בעצרת כדי שיתברכו לכם פירות האילן. ומפני מה אמרה תורה נסכו מים בחג אמר הקדוש ברוך הוא נסכו לפני מים בחג כדי שיתברכו לכם גשמי שנה. ואמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות: מלכיות- כדי שתמליכוני עליכם. זכרונות- כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה. ובמה? בשופר.” ועל זה ממשיכה הגמרא להסביר בדברי רבי אבהו את הבריתא, הגמרא  “אמר רבי אבהו למה תוקעין בשופר של איל אמר הקדוש ברוך הוא תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני” וכנ”ל, 
ונשאלת השאלה, אחרי כל חג בו אנו נידונים אנו מביאים קרבן ממין הנידון בו ביום דינו, ואם כן בראש השנה איך אנו מביאים את הקרבן מאותו מין הנידון, אך לפי הנ”ל מובן מדוע הביאה והוסיף בעל הגמרא את ה”כאילו עקדתם את עצמכם” זה מקביל לקרבנות אחרים שמוקרבים על גבי המזבח, וכאן ה’ מחשיב את הקרבת האדם ביום הדין כקרב על המזבח וכנ”ל. 

ומצאתי חידוש נאה על אותה דרך בדיוק שמתרץ קושיה אחרת באותו יסוד בספר עמק יהושע של רבי אייזל חריף זצ”ל הגאון רבי יהושע אייזיק שפירא זצ”ל ( דרוש ג’ ) הוא דן כשבעל תוקע עשה עבירה, איך הוא יכול לתקוע הרי אין קטיגור נעשה סניגור, ומתרץ שמכיוון שיש לו לב נשבר הוא כבריה חדשה. 

ובזה נראה ליישב את דעת הרמב”ם שכתב במשפט הראשון בהלכות שופר “מצות עשה של תורה לשמוע תרועת השופר בראש השנה שנאמר יום תרועה יהיה לכם. ושופר שתוקעין בו בין בראש השנה בין ביובל הוא קרן הכבשים הכפוף. וכל השופרות פסולין חוץ מקרן הכבש” ( פ”א ה”א  מהלכות שופר )  והראב”ד השיג עליו: וכל השופרות פסולים וכו’. אמר אברהם  הפריז על מדותיו ( הגזים אלא מצוה בכפופין ואם תקע בשל יעל יצא, ובאמת הרמב”ם שיטת יחיד היא בנושא זה, שלא נפסקה ההלכה כמותו, אך מה מקורו שאיל-כבש מעכב את התקיעה, אך לפי הנ”ל נראה שמכיוון שה”יום תרועה” הוא יום התעוררות, באמצעות עקידת עצמו, כעקידת אברהם בעצמו, וזה מדיוק לשון רבי אבהו כאילו עקדתם את עצמכם, מכיוון שבכל תקיעת שופר יש עקידת עצמו במקביל לעקידת יצחק, וכל התהליך קורה בשופר איל, מכיוון שהתשובה היא חלק מהותי מתקיעת שופר, וכנ”ל בעקידת יצחק, וכל זה מתקיים רק בקרן איל בלבד רעיונית ולכן גם הלכתית הרמב”ם נוקט שאיל לעיכובא.  

ויש עוד מקור שנראה כדבריו, דהנה בסוגיית הגמרא ראש השנה כו. של “אין קטיגור נעשה סניגור”  עולא אמר היינו טעמא דרבנן ( הפוסלים את קרן הפרה ) כדרב חסדא דאמר רב חסדא מפני מה אין כהן גדול נכנס בבגדי זהב לפני ולפנים לעבוד עבודה לפי שאין קטיגור נעשה סניגור.
 שואלת הגמרא:
ולא? והא איכא דם פר? ומתרצת הגמרא:  הואיל ואשתני אשתני ( הואיל ואישתני – להיות דם ואין מראית הפר ניכר, רש”י. ) 
ושוב מקשה הגמרא: והא איכא ארון וכפורת וכרוב ( הם מזהב ולא חל הכלל של אין קטיגור נעשה סניגור ) ? ומתרצת הגמרא: חוטא בל יקריב קאמרינן ( חוטא בל יקריב – האדם לא יקריבנו הלום שהוא חטא בו, רש”י. ) 
ושוב מקשה הגמרא: והא איכא כף ומחתה?  ומתרצת הגמרא: חוטא בל יתנאה קא אמרינן. ( חוטא בל יתנאה – להתקשט בו בקרבו הלום, רש”י. ) 
ושוב מקשה הגמרא:  והא איכא בגדי זהב מבחוץ ומתרצת הגמראמבפנים קא אמרינן.  ושוב שואלת הגמרא: שופר נמי מבחוץ הוא? ועונה הגמרא:  כיון דלזכרון הוא כבפנים דמי. 

בביאור דברי הגמרא כיון דלזכרון הוא כבפנים דמי, נחלקו המפרשים, הריטב”א מבאר שהכלל של אין קטיגור נעשה סניגור חל בשופר במקביל לבגדי זהב של הכהן הגדול, בגלל שזה כלפנים קאי, הוא בגלל שהשופר בא להכניס את תפילות עם ישראל לפני ה’ וכלפני ולפנים דמי, זאת אומרת שאין קשר ל”אזכור לכם עקידתו של יצחק” שזה היה נראה הפירוש הפשוט בלזכרון, אלא שופר הוא ממש כבגדי כהונה, שכהן גדול לא משמש בבגדי זהב אלא בבגדי לבן ביום הכיפורים מכיון שכמכניסים תפילותיהם של ישראל, אסור שיהיה איזכור, ואנו בהחלט רואים את דברי הרב מבריסק שהאריך להסביר שבשופר יש מהות של צעקה ותפילה, וכמו שאנו אומרים בתפילה, “שומע קול תרועת עמו ישראל ברחמים”, וכן ההקבלה וההסבר בשופר כפוף, “כמה דכייף איניש טפי עדיף” בתפילה ובשופר.
ובטורי אבן ( לבעל שאגת אריה ) כתב “ונ”ל דהאי זכרון ( 
כיון דלזכרון הוא כבפנים דמי ) לאו זכרון דעקידת יצחק קאמר, דהא קאמר בפ”ק ( טז:) למה תוקעים בשופר של איל לזכור עקידת יצחק, מכלל דתקיעת שאר שופרות לאו משום האי טעמא הוא, אלא משום שיעלו זכרונכם לטובה,  ובמה בשופר כדאמר התם, וכל שופרות קיימי לזכרון. 
אלא לזכרון דקאמר היינו כדכתיב”
וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם” עכ”ל, ודבריו נראים כמו הריטב”א, ויש עוד להוסיף שזה הפסוק שחותם את “שופרות” ובמקביל אליו נחתמת הברכה, בתפילת מוסף של ראש השנה: “וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיכֶם: כִּי אַתָּה שׁוֹמֵֽעַ קוֹל שׁוֹפָר וּמַאֲזִין תְּרוּעָה וְאֵין דּֽוֹמֶה לָּךְ: בָּרוּךְ אַתָּה ה’ שׁוֹמֵֽעַ קוֹל תְּרוּעַת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים:” כך שנראה שהזכרון הוא התפילה ולא זכרון עקידתו של יצחק, שהשופר מעלה את זכרוננו לפני השם, הטורי אבן שולל את ההסבר הפשטני שהזכרון הוא זכרון עקידתו של יצחק כי זה מתקיים רק באיל, והרי כאן באנו לפסול שופר פרה שלא מזכיר שוב את עקידת יצחק בכל מקרה, ועוד הרי פסול אין קטיגור נעשה סניגור הוא גם בשאר שופרות,  ולכן מבאר כדברי הריטב”א שזה זכרון עם ישראל בתפילותיהם ועצם השופר מהותו צעקה ותפילה, שמעלה את זכרוננו ולכן לא ניתן לתקוע בשופר של פרה המזכירה את חטא העגל ויש להזכיר את זכרון עם ישראל ברחמים ולא בדברים שמזכירים דין. 
אך בעלי התוספות ( בסוגיה שם דף כו.) תמהו מחושן, הרי החושן היה זהב, ואם כן מדוע לא חל עליו הכלל של אין קטיגור נעשה סניגור? וזה לשונם, כיון דלזכרון קאתי. תימה אפוד וחשן נמי לזכרון קאתו כדכתיב בקרא ( הפסוק מגדיר אותם ‘וְשַׂמְתָּ אֶת שְׁתֵּי הָאֲבָנִים עַל כִּתְפֹת הָאֵפֹד אַבְנֵי זִכָּרֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹתָם לִפְנֵי ה’ עַל שְׁתֵּי כְתֵפָיו לְזִכָּרֹן’ ? ומתרץ התוספות: וי”ל דהשבטים זכרון הם.
אנו למדים מדברי התוספות האלו ב’ דברים אחד האחד הוא בביאור דברי הגמרא ההיפך מדברי הריטב”א והטורי אבן שהזכרון הוא לפי הגמרא ” ואזכור לכם עקידתו של יצחק”, עצם תקיעת שופר מזכירה את תקיעת שופר זו, ודבר נוסף שהלזכרון קאי גם בדברים שאינם “שופר” המעלה את זכרוננו יכולים להוות זכרון, כך שנראה כמו הצד שבטורי אבן ש”אילו של יצחק” הוא הזכרון בשופר עצם התקיעה היא זכרון לאותו מאורע, ולכן יש להזכירו ברחמים, וזה יכול להיות גם בדברים אחרים כמו חושן, שגם הם “כלפנים” דמי, ולכן תירצו שהשבטים שחרוטים על החושן הם אלה שבאים לזכרון ולא החושן עצמו. 
 הערוך לנר הקשה על התוספות, הרי גם השופר גם מביא את הזכרון ואינו הזכרון עצמו שהוא קול השופר, אך לפי האמור נראה שמכיוון שהזכרון הוא “זכרון אילו של יצחק” זה בא לידי ביטוי בעצמותו של קרן האיל ולא בקול השופר “המעלה בכל שופר את זכרון עם ישראל, בעצם תקיעת השופר, או קול השופר וכנ”ל.
 ולכאורה היה נראה לומר, שתוספות לשיטתם רבינו תם הרי סובר שמברכים “לתקוע בשופר” ועומד מנגד לשיטת הרמב”ם “לשמוע קול שופר” כך שעצם הקרן יש בה מהות מכיוון שהמצווה היא לתקוע בה, ולכן היא “לזכרון” וכלפנים דמי להבדיל מחושן ששם רק השבטים הם הזכרון. 

לפי כל הנ”ל נראה שיש לנו מקור לדברי הרמב”ם שאיל לעיכובא, מכיוון שהרמב”ם למד את הסוגיה “לזכרון קאתי” הוא זכרון אילו של יצחק, וכלפנים דמי מתקיים רק באיל ולא בכל דבר אחר, וזה מקור דבריו שאיל לעיכובא, זאת אומרת שאין הזכרון כמו הצד שעצם תקיעת שופר היא מעלה זכרוננו לפניו, אלא רק בתקיעת בשופר באיל יש ענין של כפוף, ויש להעמיק ולבאר שאותו זכרון הוא “שומע קול תרועת עמו ישראל ברחמים” זאת אומרת הזכרון הוא מהצד המתפלל השופר משמיע קול זכרון בצורת תפילה, זו הסיבה שהדגיש הרמב”ם “קרן הכבשים הכפוף”, אז חל הכלפנים דמי של הגמרא, וממילא אין אפשרות לתקוע בכל מה שיקטרג. 

ביום התחדשות השנה חשוב לנו להזכיר את מי שחידש את האמונה בה’ ובמסירות נפש עם ניסיון העקידה היה מוכן גם להקריב רק את בנו, היפך טבעו המעוטר במידת החסד, כך שהוא הקריב באותו זמן גם את עצמו, יסודות אלו מושרשים כל כך עמוק בעם היהודי שאין שנה שאיננו פותחים אותה מבלי להזכיר לה’ ולנו מהם השורשים שאנו צריכים להתחקות אחריהם ולשוב אליהם.

מאמרים נוספים

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...מחיר שופר, מחיר שופרות, שופר לקניה, שופר אונליין
פורסם ב- כתיבת תגובה

השופר – הברכות – פרק י’

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...
שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...

עשרת דברים-יסודות נאמרו בשופר ומהם מסתעפים כל הדינים המרובים לפרטיהם ופרטי פרטיהם, ואלו הם: החיוב, התקיעה, השמיעה, הסדר, החומר, הצורה, האישים, הזמן, הכוונה והברכות.

תוכן עניינים

שתף את הפוסט

כך מתמצת הרב שלמה יוסף זוין זצ”ל את עשרת הדיברות של “השופר” על כל דיבר מעשרת הדיברות האלו נשפך דיו רב, וספרים שלימים נכתבו להסביר כל דיבר ודיבר מעשרת דיברות אלו, בסדרת הפרקים שלפניכם נתייחס לכל דיבר מעשרת הדיברות של “השופר” כך שבסיומם נוכל לומר שנגענו במבט מקיף בכל הנושאים המדוברים על השופר, ומצוות תקיעת שופר שבו, וכעת לדיבר העשירי הברכות – פרק י’.   

ברכת המצוות 

ברכת המצווה בתקיעת השופר  “אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לשמוע קול שופר” נדונה באורכה בספרי הפוסקים, מדוע לא נברך לתקוע בשופר, או על תקיעת שופר, כמו במקרא מגילה, ואכן חלק מהפוסקים הראשונים סברו שכך יש לברך, להלכה הרמב”ם והשו”ע פסקו “לשמוע קול שופר” היא ברכת המצווה המדויקת לברכת המצווה של השופר, ( הארכנו במחלקות זו במאמר “השופר – השמיעה – פרק ג’ ). 

ברכת שהחיינו 

ברכה נוספת היא שהחיינו, מכיוון שככל מצווה אנו שמחים בה והיא באה מזדמנת ואינה קבועה שהרי הזמן גרמא, דעת יחיד של ראבי”ה ומהר”י אבוהב שנקטו שאין לברך שהחיינו לפני המצווה מאותה סיבה שאין אומרים הלל בראש השנה, כמו שאומרת הגמרא ונפסק להלכה ( שו”ע סימן תקפ”ד ס”א) שאין אומרים הלל בראש השנה ויום הכיפורים, משום שספרי חיים וספרי מתים פתוחים ולא שייך לומר שירה, ואפילו שאנחנו בטוחים שנצא זכאים בדין, בכל זאת צריך להיות ירא וחרד מאימת הדין, אך לא נפסק כשיטתם ומברכים שהחיינו לפני תקיעת שופר, וכך פסק מרן שו”ע תקפ”ה ס”א) קודם שיתקע יברך לשמוע קול שופר ויברך שהחיינו. 
במצב שראש השנה לא חל בשבת ( כמו השנה ה’ תשפ”ג שלא תוקעים בשופר ביום הראשון רק בשני ) ויש לנו תקיעות שופר בשני ימי ראש השנה, למנהג הספרדים מאחר שבירכנו כבר שהחיינו על מצוות תקיעת שופר ביום הראשון לא נחזור לברך גם ביום השני, ולמנהג האשכנזים מברכים בכל מצב שהחיינו בשני ימי ראש השנה. 
יוצא מן הכלל השנה שלא נתקע בשופר ביום הראשון בגלל שבת ( כמו שהתבאר במאמר “תקיעת שופר בשבת” ) ולפי כולם נברך ביום השני שהחיינו מכיוון שלא בירכנו ביום הראשון על מצוות תקיעת שופר, כמו שפסק מרן בשו”ע (סימן ת”ר ס”ג)  “אם חל יום ראשון בשבת אומרים שהחיינו בשופר ביום שני”. 

תקיעת שופר על סדר הברכות  

סדר תקיעות שופר מחולקות לתקיעות דמיושב ותקיעות דמעומד, תקיעות דמיושב הן החלק בו אנו מברכים ושומעים את קול השופר לקיום מצוות תקיעת שופר, ולמרות שעומדים בתקיעות השופר מכיוון שאינם על סדר התפילה כמו בתקיעות דמעומד, וניתן לשבת בהם הן מכונות תקיעות דמיושב, התקיעות על סדר הברכות, הן על סדר ברכות תפילת מוסף בהם תיקנו חז”ל לומר ברכות מיוחדות מלכיות, זכרונות, ושופרות, למנהג הספרדים ולפי דעת מרן שולחן ערוך התקיעות הם גם על סדר תפילת הלחש, ולפי האשכנזים היוצאים ביד רמ”א רק בחזרת הש”ץ במוסף נתקנו תקיעות שופר על סדר התפילה, והם משלימים עוד 30 קולות בסוף התפילה, בכדי להשלים למאה קולות, כי יש בה ענין וכמו שכתב התוספות (ראש השנה לג:) שהמקור לכך הוא מיבבות אם סיסרא שיבבה מאה קולות, יש המוסיפים קול נוסף בתקיעה גדולה בסוף התפילה להשלים ל 101 קולות. 
ולשון שולחן ערוך ( סימן תקצ”ב ס”א )  מחזיר שליח צבור התפלה ותוקעין על סדר הברכות למלכיות תשר”ת פעם אחת ולזכרונות תש”ת ולשופרות תר”ת ועכשיו נוהגים לתקוע למלכיות תשר”ת שלשה פעמים לזכרונות תש”ת שלשה פעמים ולשופרות תר”ת שלשה פעמים. הגה: ויש אומרים שתוקעים תשר”ת למלכיות פעם אחת וכן לזכרונות וכן לשופרות עכ”ל. 
הלכה נוספת הביא מרן ( שם ס”ד ) זה שתוקע כשהן יושבין תוקע על סדר הברכות. הגה: ומיהו אינו מעכב ויכול אחר לתקוע אלא שראוי לעשות כן. 
גם מי ללא תקיעת שופר,  סדר הברכות של השופר, מלכיות, זכרונות, שופרות, עדיין נאמר, ועדיין יש חיבור מהותי בתקיעת שופר על סדר הברכות וכנ”ל,  המקור לכך הוא במשנה: אֵין פּוֹחֲתִין מֵעֲשָׂרָה מַלְכֻיּוֹת, מֵעֲשָׂרָה זִכְרוֹנוֹת, מֵעֲשָׂרָה שׁוֹפָרוֹת. ( פ”ד משנה ו’ ) 
ופסק כן הרמב”ם ( פ”ג משופר ה”ח וה”ט ) הטור סימן תקצ”א מביא את דברי הר”ן ז”ל  את המקור לעשרה הפסוקים האלה, שחצובים כנגד יסודות העם היהודי, מפרשים בגמ’ כנגד עשרה הלולים שאמר דוד בספר תהלים אי נמי ( או גם-)  כנגד עשרת הדברות דכתיב בהו נמי שופר אי נמי ( או גם-)  כנגד עשרה מאמרות שבבראשית ומשמע דעשרה פסוקים דמלכיות ודזכרונות ודשופרות כולהו אהני עשרה אסמכינהו אבל בירושלמי מסמיך כל חד וחד לעניינא עשר מלכיות כנגד עשרה קלוסין שאמר דוד בהללויה הללו אל בקדשו עשרה זכרונות כנגד עשרה ודויין ( מלאכת שלמה ). 
למרות ששליח הציבור חוזר על התפילה ומוציא רק את מי שאינו בקי להתפלל, במוסף ראש השנה מוציא אף את הבקי, בימינו שיש פיוטים לא ניתן לצאת בתפילתו ידי חובה, 
בעל המאור, אל תתמה על מה שכתבתי שנשתנו המנהגות בדורות האחרונים מדורות הראשונים, אני זכור כי ראיתי בילדותי כל הצבור מתפללים במוספין שבע, וש”צ לבדו היה מתפלל ט’. והיו תולין מנהגם במנהגי ישיבות הגאונים, כי כן מצאו בספריהם, וכן תמצא בהלכות הריצ”ג. ועכשיו חזרו הכל להיות מתפללים ט’ ברכות עכ”ל, זאת אומרת שכיום כולם מתפללים את כל סדר הברכות, מלכיות, זכרונות, ושופרות. 
סדר הפסוקים הוא פסוקי תורה, נביאים, וכתובים, בנושאי מלכות ה’, ביום הרת עולם ( יום לידת העולם ) יום ייסוד השנה החדשה, פסוקי זכרונות, גם מהתורה,נביאים וכתובים, וכן לשופרות. 

סדר ברכות שופר על סדר תפילת מוסף, מלכיות, זכרונות, שופרות. 

מלכויות
עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדון הַכּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוצֵר בְּרֵאשִׁית, שֶׁלּא עָשָׂנוּ כְּגויֵי הָאֲרָצות, וְלא שָׂמָנוּ כְּמִשְׁפְּחות הָאֲדָמָה, שֶׁלּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם וְגורָלֵנוּ כְּכָל הֲמונָם. שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וְלָרִיק וּמִתְפַּלְּלִים אֶל אֵל לא יושִׁיעַ. וַאֲנַחְנוּ כּורְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמודִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא. שֶׁהוּא נוטֶה שָׁמַיִם וְיוסֵד אָרֶץ, וּמושַׁב יְקָרו בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וּשְׁכִינַת עֻזּו בְּגָבְהֵי מְרומִים, הוּא אֱלהֵינוּ אֵין עוד. אֱמֶת מַלְכֵּנוּ, אֶפֶס זוּלָתו, כַּכָּתוּב בְּתורָתו, וְיָדַעְתָּ הַיּום וַהֲשֵׁבותָ אֶל לְבָבֶךָ, כִּי ה’ הוּא הָאֱלהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוד. וְעַל כֵּן נְקַוֶּה לְּךָ ה’ אֱלהֵינוּ, לִרְאות מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ, לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ, וְהָאֱלִילִים כָּרות יִכָּרֵתוּן, לְתַקֵּן עולָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי. וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ, לְהַפְנות אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יושְׁבֵי תֵבֵל, כִּי לְךָ תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁון. לְפָנֶיךָ ה’ אֱלהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפּולוּ, וְלִכְבוד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ, וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עול מַלְכוּתֶךָ, וְתִמְלוךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעולָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעולְמֵי עַד תִּמְלךְ בְּכָבוד. כַּכָּתוּב בְּתורָתֶךָ: ה’ יִמְלוךְ לְעולָם וָעֶד. וְנֶאֱמַר: לא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקב, וְלא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל, ה’ אֱלהָיו עִמּו, וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּו. וְנֶאֱמַר: וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמר: כִּי לה’ הַמְּלוּכָה וּמשֵׁל בַּגּויִם. וְנֶאֱמַר: ה’ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ ה’ עוז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּון תֵּבֵל בַּל תִּמּוט. וְנֶאֱמַר: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עולָם וְיָבוא מֶלֶךְ הַכָּבוד. מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוד ה’ עִזּוּז וְגִבּור ה’ גִּבּור מִלְחָמָה. שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עולָם וְיָבוא מֶלֶךְ הַכָּבוד. מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוד ה’ צְבָאות הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוד סֶלָה. וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמר: כּה אָמַר ה’ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגואֲלו ה’ צְבָאות, אֲנִי רִאשׁון וַאֲנִי אַחֲרון, וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלהִים. וְנֶאֱמַר: וְעָלוּ מושִׁעִים בְּהַר צִיּון לִשְׁפּוט אֶת הַר עֵשָׂו וְהָיְתָה לה’ הַמְּלוּכָה. וְנֶאֱמַר: וְהָיָה ה’ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּום הַהוּא יִהְיֶה ה’ אֶחָד וּשְׁמו אֶחָד. וּבְתורָתְךָ כָּתוּב לֵאמר: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה’ אֱלהֵינוּ ה’ אֶחָד. אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ, מְלוךְ עַל כָּל הָעולָם כֻּלּו בִּכְבודֶךָ, וְהִנָּשֵׂא עַל כָּל הָאָרֶץ בִּיקָרֶךָ, וְהופַע בַּהֲדַר גְּאון עֻזֶּךָ עַל כָּל יושְׁבֵי תֵבֵל אַרְצֶךָ, וְיֵדַע כָּל פָּעוּל, כִּי אַתָּה פְעַלְתּו, וְיָבִין כָּל יְצוּר, כִּי אַתָּה יְצַרְתּו, וְיאמַר כּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּו, ה’ אֱלהֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ, וּמַלְכוּתו בַּכּל מָשָׁלָה. קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְותֶיךָ, וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתורָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת, כִּי אַתָּה אֱלהִים אֱמֶת, וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה ה’, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּש יִשְׂרָאֵל וְיום הַזִּכָּרון.
זכרונות
אַתָּה זוכֵר אֶת כָּל הַמִּפְעָל. וְגַם כָּל הַיְצוּר לא נִכְחַד מִמֶּךָּ. הַכּל גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ ה’ אֱלהֵינוּ, צופֶה וּמַבִּיט עַד סוף כָּל הַדּורות. כִּי תָבִיא חוק זִכָּרון לְהִפָּקֵד כָּל רוּחַ וָנָפֶשׁ. לְהִזָּכֵר מַעֲשִׂים רַבִּים וַהֲמון בְּרִיּות לְאֵין תַּכְלִית. מֵרֵאשִׁית כָּזאת הודָעְתָּ, וּמִלְּפָנִים אותָהּ גִּלִיתָ. זֶה הַיּום תְּחִלַּת מַעֲשֶׂיךָ, זִכָּרון לְיום רִאשׁון. כִּי חוק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלהֵי יַעֲקב. וְעַל הַמְּדִינות בּו יֵאָמֵר אֵיזו לַחֶרֶב, וְאֵיזו לַשָּׁלום, אֵיזו לָרָעָב, וְאֵיזו לָשּבַע, וּבְרִיּות בּו יִפָּקֵדוּ לְהַזְכִּירָם לְחַיִּים וְלַמָּוֶת. מִי לא נִפְקַד כְּהַיּום הַזֶּה. כִּי זֵכֶר כָּל הַיְצוּר לְפָנֶיךָ בָּא. מַעֲשֵׂה אִישׁ וּפְקֻדָּתו וַעֲלִילות מִצְעֲדֵי גָבֶר. מַחְשְׁבות אָדָם וְתַחְבּוּלותָיו וְיִצְרֵי מַעַלְלֵי אִישׁ. אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁלּא יִשְׁכָּחֶךָּ, וּבֶן אָדָם יִתְאַמֶּץ בָּךְ, כִּי דורְשֶׁיךָ לְעולָם לא יִכָּשֵׁלוּ, וְלא יִכָּלְמוּ לָנֶצַח כָּל הַחוסִים בָּךְ. כִּי זֵכֶר כָּל הַמַּעֲשִׂים לְפָנֶיךָ בָּא וְאַתָּה דורֵשׁ מַעֲשֵׂה כֻּלָּם. וְגַם אֶת נחַ בְּאַהֲבָה זָכַרְתָּ. וַתִּפְקְדֵהוּ בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים, בַּהֲבִיאֲךָ אֶת מֵי הַמַּבּוּל לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר מִפְּנֵי רועַ מַעַלְלֵיהֶם. עַל כֵּן זִכְרונו בָּא לְפָנֶיךָ ה’ אֱלהֵינוּ, לְהַרְבּות זַרְעו כְּעַפְרות תֵּבֵל וְצֶאֱצָאָיו כְּחול הַיָּם. כַּכָּתוּב בְּתורָתֶךָ: וַיִּזְכּר אֱלהִים אֶת נחַ, וְאֵת כָּל הַחַיָּה, וְאֶת כָּל הַבְּהֵמָה, אֲשֶׁר אִתּו בַּתֵּבָה, וַיַּעֲבֵר אֱלהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ וַיָּשׁכּוּ הַמָּיִם. וְנֶאֱמַר: וַיִּשְׁמַע אֱלהִים אֶת נַאֲקָתָם, וַיִּזְכּור אֱלהִים אֶת בְּרִיתו, אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקב. וְנֶאֱמַר: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכּור, וְהָאָרֶץ אֶזְכּור. וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמר: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאתָיו, חַנּוּן וְרַחוּם ה’. וְנֶאֱמַר: טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכּר לְעולָם בְּרִיתו. וְנֶאֱמַר: וַיִּזְכּר לָהֶם בְּרִיתו, וַיִּנָּחֵם כְּרב חֲסָדָיו. וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמר: הָלוךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַיִם לֵאמר, כּה אָמַר ה’ זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלותָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לא זְרוּעָה. וְנֶאֱמַר: וְזָכַרְתִּי אֲנִי אֶת בְּרִיתִי אותָךְ בִּימֵי נְעוּרָיִךְ, וַהֲקִימותִי לָךְ בְּרִית עולָם. וְנֶאֱמַר הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים, כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּו זָכור אֶזְכְּרֶנּוּ עוד, עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לו, רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם ה’. אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ, זָכְרֵנוּ בְּזִכָּרון טוב לְפָנֶיךָ, וּפָקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִשְּׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם, וּזְכָר לָנוּ ה’ אֱלהֵינוּ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד וְאֶת הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּרִיָּה. וְתֵרָאֶה לְפָנֶיךָ עֲקֵדָה שֶׁעָקַד אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת יִצְחָק בְּנו עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְכָבַשׁ רַחֲמָיו לַעֲשׂות רְצונְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, כֵּן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ מֵעָלֵינוּ, וּבְטוּבְךָ הַגָּדול יָשׁוּב חֲרון אַפְּךָ מֵעַמְּךָ וּמֵעִירְךָ וּמֵאַרְצְךָ וּמִנַּחֲלָתֶךָ. וְקַיֶּם לָנוּ ה’ אֱלהֵינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בְּתורָתֶךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ מִפִּי כְבודֶךָ כָּאָמוּר. וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשׁנִים אֲשֶׁר הוצֵאתִי אתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּויִם לִהְיות לָהֶם לֵאלהִים, אֲנִי ה’. כִּי זוכֵר כָּל הַנִּשְׁכָּחות אַתָּה הוּא מֵעולָם, וְאֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבודֶךָ, וַעֲקֵדַת יִצְחָק, לְזַרְעו הַיּום בְּרַחֲמִים תִּזְכּר. בָּרוּךְ אַתָּה ה’, זוכֵר הַבְּרִית.
 שופרות
אַתָּה נִגְלֵיתָ בַּעֲנַן כְּבודֶךָ עַל עַם קָדְשְׁךָ לְדַבֵּר עִמָּם. מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּם קולֶךָ, וְנִגְלֵיתָ עֲלֵיהֶם בְּעַרְפְּלֵּי טהַר. גַּם כָּל הָעולָם כֻּלּו חָל מִפָּנֶיךָ, וּבְרִיּות בְּרֵאשִׁית חָרְדוּ מִמֶּךָּ, בְּהִגָּלותְךָ מַלְכֵּנוּ עַל הַר סִינַי לְלַמֵּד לְעַמְּךָ תּורָה וּמִצְוות. וַתַּשְׁמִיעֵם אֶת הוד קולֶךָ, וְדִבְּרות קָדְשְׁךָ מִלַּהֲבות אֵשׁ. בְּקולות וּבְרָקִים עֲלֵיהֶם נִגְלֵיתָ, וּבְקול שׁופָר עֲלֵיהֶם הופָעְתָּ. כַּכָּתוּב בְּתורָתֶךָ: וַיְהִי בַיּום הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיות הַבּקֶר, וַיְהִי קולות וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר, וְקול שׁופָר חָזָק מְאד, וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה. וְנֶאֱמַר: וַיְהִי קול הַשּׁופָר הולֵךְ וְחָזֵק מְאד, משֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלהִים יַעֲנֶנּוּ בְקול. וְנֶאֱמַר: וְכָל הָעָם רואִים אֶת הַקּולות, וְאֶת הַלַּפִּידִם, וְאֵת קול הַשּׁופָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן, וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחק. וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמר: עָלָה אֱלהִים בִּתְרוּעָה, ה’ בְּקול שׁופָר. וְנֶאֱמַר: בַּחֲצוצְרות וְקול שׁופָר, הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ ה’. וְנֶאֱמַר תִּקְעוּ בַחדֶשׁ שׁופָר בַּכֶּסֶה לְיום חַגֵּנוּ כִּי חוק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלהֵי יַעֲקב. וְנֶאֱמַר הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁו, הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּו. הַלְלוּהוּ בִּגְבוּרותָיו, הַלְלוּהוּ כְּרוב גֻּדְלו. הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁופָר, הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּור. הַלְלוּהוּ בְּתף וּמָחול, הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעֻגָּב. הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי שָׁמַע, הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה. כּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּיָהּ. וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמר: כָּל ישְׁבֵי תֵבֵל וְשׁכְנֵי אָרֶץ, כִּנְשׂא נֵס הָרִים תִּרְאוּ וְכִתְקועַ שׁופָר תִּשְׁמָעוּ. וְנֶאֱמַר: וְהָיָה בַּיּום הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁופָר גָּדול, וּבָאוּ הָאבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר, וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְהִשְׁתַּחֲווּ לה’ בְּהַר הַקּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָיִם. וְנֶאֱמַר: וה’ עֲלֵיהֶם יֵרָאֶה, וְיָצָא כַבָּרָק חִצּו, וַאדנָי ה’ בַּשּׁופָר יִתְקָע, וְהָלַךְ בְּסַעֲרות תֵּימָן. ה’ צְבָאות יָגֵן עֲלֵיהֶם, כֵּן תָּגֵן עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלומֶךָ. אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ, תְּקַע בְּשׁופָר גָּדול לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּותֵינוּ, וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּויִם, וּנְפוּצותֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ. וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּון עִירְךָ בְּרִנָּה וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עולָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנות חובותֵינוּ, כִּמְצֻוָּה עָלֵינוּ בְּתורָתֶךָ, עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ מִפִּי כְבודֶךָ, כָּאָמוּר: וּבְיום שִׂמְחַתְכֶם וּבְמועֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם, וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצוצְרות עַל עולותֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם, וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרון לִפְנֵי אֱלהֵיכֶם, אֲנִי ה’ אֱלהֵיכֶם. כִּי אַתָּה שׁומֵעַ קול שׁופָר, וּמַאֲזִין תְּרוּעָה, וְאֵין דּומֶה לָּךְ. בָּרוּךְ אַתָּה ה’, שׁומֵעַ קול תְּרוּעַת עַמּו יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים.

 כִּי אַתָּה שׁומֵעַ קול שׁופָר, וּמַאֲזִין תְּרוּעָה, וְאֵין דּומֶה לָּךְ. בָּרוּךְ אַתָּה ה’, שׁומֵעַ קול תְּרוּעַת עַמּו יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. 

 המשפט שחותם על ברכות השופר, מורה על כך שתקיעת השופר היא גם בבחינת צעקה ותפילה, שהרי היא גנוחי גנח וילולי יליל, חז”ל אמרו “(ברכות לב:) וא”ר אלעזר מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה שנאמר (איכה ג, ח) גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי ואע”פ ששערי תפלה ננעלו שערי דמעה לא ננעלו שנאמר (תהלים לט, יג) שמעה תפלתי ה’ ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש רבא לא גזר תעניתא ביומא דעיבא משום שנא’ (איכה ג, מד) סכותה בענן לך מעבור תפלה. 
המילים הן המגדירות את התחושות שלנו למסגרת דיבור, מה שהפך את האדם לשונה מן הבהמה, היא הנשמה, כמו שאנו אומרים” ומותר האדם מן אין מלבד הנשמה הטהורה” ומהי אותה נשמה או רוח התרגום אונקלוס מתרגם את הפסוק “ויהי האדם לנפש חיה” לרוח ממללא, האדם ידע לקרוא שמות לחיות ולבהמות, ולהגדיר את מהותם, בתפילה אנו פונים לה’ באמצעות מה שמגדיר אותנו כבני אדם, באמצעות הנשמה הטהורה ומתחברים למקור הנצחי שלנו, חי החיים, שנפח ומדיליה נפח את נשמתנו מתחת לכסא הכבוד, הסיבה ששערי דמעות לא ננעלו, היא מכיוון שהאדם מנוע להתחבר לקונו באמצעות מה שמגדיר אותו אדם, כשנגמרות המילים פורצות הדמעות שאין במילים מסגרת שיכול להכיל את רגשות הדומע, התפילה היא החיבור שנתן הקב”ה לנשמה להתחבר אליו שוב, וכשאין לאדם יכולת זו ושערי תפילה ננעלו בפניו, שערי הדמעות לא יכולות להנעל, מכיוון שזה חיבור שאין למעלה ממנו, ניתן להוסיף שהמילים הן הכי קרובות להגדרת התחושות של הנשמה, אך הדמעות הן יותר בקרבה אוטנטית לנשמה, וכשהן יוצאות לשערי דמעות זה חיבור אמיתי ואמין שחז”ל קיבלו שאין אפשרות שהם לא יתקבלו,  החיבור הוא אמיתי, החיבור הוא ברירת מחדל כי אין לדומע יכולת של תפילה, שערי התפילה ננעלו, במקום שנגמרות המילים פורצות הדמעות את כל השערים שלא ננעלות בפניו.   בראש השנה, ביום הדין האדם עומד בפני מאזן, המילים נעתקות מפינו, וקול השופר הוא קול הבכי שלנו ( יש דיו הלכתי האם מותר לבכות או אסור בר”ה כי הוא גם חג, והארי”זל הקפיד להשמיע קול בכי לכל הפחות כלשון הפסוק “שמע ה’ קול בכיי” גם נניח שאסור להוריד דמעות) ילולי יליל, גנוחי גנח, קול השופר התקיעה השברים והתרועה הם קול בכי התפילה שלנו, יותר מכך, אנו מנועים גם מלבכות מצד החג, אך עם השופר יש לנו “קול בכי מושלם” שמעורר רחמי שמיים, ואת כל זה אנו למדים מחתימת הברכות בסדר הברכות, כִּי אַתָּה שׁומֵעַ קול שׁופָר, וּמַאֲזִין תְּרוּעָה, וְאֵין דּומֶה לָּךְ.
בָּרוּךְ אַתָּה ה’, שׁומֵעַ קול תְּרוּעַת עַמּו יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים, תרועת השופר היא הרבה מעבר ל”רחמנא אמר תקעו” ולגזירת המלך, או המלכתו, קול השופר הוא קול תפילתנו בעצמה, ולא בכדי נתקנו תקיעות השופר על סדר ברכות התפילה, ואנו חותמים על שמיעת קול התרועה “ברחמים” כי קול השופר הוא קול בכי התפילה שלנו, שעונה על ההגדרה “שערי דמעה לא ננעלו”. אנו עוד מרבים ביבבות כאם סיסרא כמו שאמרו חז”ל “כִּי אַתָּה שׁומֵעַ קול שׁופָר, וּמַאֲזִין תְּרוּעָה, וְאֵין דּומֶה לָּךְ. בָּרוּךְ אַתָּה ה’, שׁומֵעַ קול תְּרוּעַת עַמּו יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים, תרועת השופר היא הרבה מעבר ל”רחמנא אמר תקעו” ולגזירת המלך, או המלכתו, קול השופר הוא קול תפילתנו בעצמה, ולא בכדי נתקנו תקיעות השופר על סדר ברכות התפילה, ואנו חותמים על שמיעת קול התרועה “ברחמים” כי קול השופר הוא קול בכי התפילה שלנו, שעונה על ההגדרה “שערי דמעה לא ננעלו”. אנו עוד מרבים ביבבות כאם סיסרא כמו שאמרו חז”ל ” כתיב “יום תרועה יהיה לכם” ומתרגמינן יום יבבא יהא לכון – וכתיב באימיה דסיסרא – “בעד החלון נשקפה – ותיבב אם סיסרא” מר סבר גנוחי גנח ומר סבר ילולי יליל. ופירש רש”י – גנוחי גנח – כאדם הגונח מלבו כדרך החולים שמאריכין בגניחותיהן, ילולי יליל – כאדם הבוכה ומקונן קולות קצרים סמוכין זה לזה עכ”ל.
ובתוס’ שם ד”ה שיעור תרועה מביא בשם הערוך – שמאה הקולות שאנו תוקעין הם כנגד מאה פעיות שפעתה אמו של סיסרא.

מאה קולות השופר 

בראש השנה נהוג לתקוע בשופר, כמאה תקיעות.

מנהג זה מכוון לסיפור בספר שופטים ה’ שירת דבורה, בו אם סיסרא מייבבת על בנה שבושש לבוא משדה הקרב.
על משמעות ה”תרועה” שבתקיעות השופר מספרת הגמרא במסכת ראש השנה ( דף לד : )מאם סיסרא: ”שיעור תרועה כג’ יבבות : והתניא שיעור תרועה כשלשה שברים. אמר אביי בהא ודאי פליגי דכתיב: יום תרועה יהיה לכם ומתרגמינן יום יבבא יהא לכון וכתיב באימיה דסיסרא: בעד החלון נשקפה ותייבב אם סיסרא. מר סבר גנוחי גנח ומר סבר ילולי יליל.”
זאת אומרת שכנגד מאה יבבות שיבבה אם סיסרא אנו תוקעים גם מאה תקיעות שופר, ויש להבין מה ההקבלה הרעיונית בין יבבותיה של אם סיסרא לתקיעות שופר בראש השנה?
בספר המאור שבתורה מביא הסבר ששמע מהגרמ”מ אפשטיין זצ”ל חז”ל אומרים ( יומא לה: ) “הלל מחייב עניים” כשיבוא לעוה”ב עני מרוד, וישאלו אותו למה לא למדת, הוא יגיד במצבי הכלכלי, יכולתי להחזיק ספר ביד, הייתי טרוד יום וליל למחייתי, יאמרו לו: היה עני גדול ממך ושמו הלל, והוא למד בכל התנאים.

 

תמונת הרב משה מרדכי אפשטיין (7 במרץ 1866, כ' באדר ה'תרכ"ו – 28 בנובמבר 1933, י' בכסלו ה'תרצ"ד) היה ראש ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה ובחברון, חבר מועצת גדולי התורה וממקימי העיר חדרה.

 

תמונת הרב משה מרדכי אפשטיין (7 במרץ 1866, כ’ באדר ה’תרכ”ו – 28 בנובמבר 1933, י’ בכסלו ה’תרצ”ד) היה ראש ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה ובחברון, חבר מועצת גדולי התורה וממקימי העיר חדרה.

ת”ר עני ועשיר ורשע באין לדין לעני אומרים לו מפני מה לא עסקת בתורה אם אומר עני הייתי וטרוד במזונותי אומרים לו כלום עני היית יותר מהלל אמרו עליו על הלל הזקן שבכל יום ויום היה עושה ומשתכר בטרפעיק חציו היה נותן לשומר בית המדרש וחציו לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו פעם אחת לא מצא להשתכר ולא הניחו שומר בית המדרש להכנס עלה ונתלה וישב על פי ארובה כדי שישמע דברי אלהים חיים מפי שמעיה ואבטליון אמרו אותו היום ערב שבת היה ותקופת טבת היתה וירד עליו שלג מן השמים כשעלה עמוד השחר אמר לו שמעיה לאבטליון אבטליון אחי בכל יום הבית מאיר והיום אפל שמא יום המעונן הוא הציצו עיניהן וראו דמות אדם בארובה עלו ומצאו עליו רום שלש אמות שלג פרקוהו והרחיצוהו וסיכוהו והושיבוהו כנגד המדורה אמרו ראוי זה לחלל עליו את השבת עשיר אומרים לו מפני מה לא עסקת בתורה אם אומר עשיר הייתי וטרוד הייתי בנכסי אומרים לו כלום עשיר היית יותר מרבי אלעזר אמרו עליו על רבי אלעזר בן חרסום שהניח לו אביו אלף עיירות ביבשה וכנגדן אלף ספינות בים ובכל יום ויום נוטל נאד של קמח על כתיפו ומהלך מעיר לעיר וממדינה למדינה ללמוד תורה פעם אחת מצאוהו עבדיו ועשו בו אנגריא אמר להן בבקשה מכם הניחוני ואלך ללמוד תורה אמרו לו חיי רבי אלעזר בן חרסום שאין מניחין אותך ומימיו לא הלך וראה אותן אלא יושב ועוסק בתורה כל היום וכל הלילה רשע אומרים לו מפני מה לא עסקת בתורה אם אמר נאה הייתי וטרוד ביצרי (היה) אומרים לו כלום נאה היית מיוסף אמרו עליו על יוסף הצדיק בכל יום ויום היתה אשת פוטיפר משדלתו בדברים בגדים שלבשה לו שחרית לא לבשה לו ערבית בגדים שלבשה לו ערבית לא לבשה לו שחרית אמרה לו השמע לי אמר לה לאו אמרה לו הריני חובשתך בבית האסורין אמר לה (תהלים קמו, ז) ה’ מתיר אסורים הריני כופפת קומתך (תהלים קמו, ח) ה’ זוקף כפופים הריני מסמא את עיניך (תהלים קמו, ח) ה’ פוקח עורים נתנה לו אלף ככרי כסף לשמוע אליה לשכב אצלה להיות עמה ולא רצה לשמוע אליה לשכב אצלה בעוה”ז להיות עמה לעוה”ב נמצא הלל מחייב את העניים רבי אלעזר בן חרסום מחייב את העשירים יוסף מחייב את הרשעים:
–מסכת יומא לה :

תמונת הרב משה מרדכי אפשטיין (7 במרץ 1866, כ’ באדר ה’תרכ”ו – 28 בנובמבר 1933, י’ בכסלו ה’תרצ”ד) היה ראש ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה ובחברון, חבר מועצת גדולי התורה וממקימי העיר חדרה.

ושוב אמירה זו צריכה הבנה, איך הלל מחייב את העניים, הלל אדם גדול כמוהו בוודאי שילמד, אולם מה רוצים ממנו מאדם פשוט ועני שאין לו ערך, כיצד ניתן להקביל ולהשליך דרך חיים של הלל היחיד והמיוחד, על חובותיו של אדם פשוט?

 

אנו רואים מכאן, אבן דרך חינוכית עמוקה מאוד, גם מחייבת וגם בעלת השראה עצומה, אין אישים חריגים אם זה קורה במין האדם, זה מראה שכל אחד יכול לעשות זאת, צריך רק לרצות.
וכעת בעניין שלנו, ולשאלתנו הראשונה, על ההקבלה בין מאה יבבות אם סיסרא למאה תקיעות השופר, כשאנו מגיעים ליום ראש השנה, כל אחד אומר בליבו אני מקיים המצוות לומד תורה מעט ומתפלל מעט אני בנאדם טוב בסך הכל, שנה שעברה עבר גם השנה יעבור, איכשהו מתברך בליבו ואומר שלום יהיה לו בשרירות ליבו הולך.
והנה במקרה של אם סיסרא למרות היותו מצביא גדול אמו מבינה שהוא מאחר מעט לחזור הביתה, והיא נכנסת לחרדה עמוקה עד כדי מאה יבבות, היא לא מתנחמת באפשרויות שונות שהוא מנצח במלחמה וחוגג את ניצחונה, או מחלק את השלל כפי שאכן ענו לעומתה, בלב של אמא יש ספק אחד ממאה גם לא מרגיע אותה, וכדי שלא תהיה על כל אחד מאיתנו תביעה, על רמת החרדה והרגישות לעתיד שלנו ביום הדין, תיקנו מאה תקיעות שופר, להתעורר על כל ספק, ואפילו אם נראה לאדם שהוא לא אמור להיות בו.

 

מאמרים נוספים

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...