פורסם ב- כתיבת תגובה

הלכות ראש השנה

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for, AI

הלכות ראש השנה

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for, AI
Picture of הרב חנניה צ'ולק

הרב חנניה צ'ולק

מייסדה ומנהלה של עמותת עזר מציון, העוסקת בסיוע פרא-רפואי לחולים ולמוגבלים

שתף את הפוסט

*יש להכין את הנרות מערב ראש השנה גם ללילה השני, דאסור לשפשף הנר ולהחליקו ביו”ט.
*הדלקת הנרות – בכניסת ר”ה תדליק תדליק האישה נרות ככל שבת. ההדלקה בכניסת יום ב’ דר”ה תיעשה אחר צאה”כ.
*בהדלקת הנרות בלילה הראשון של ר”ה מדלקת ואח”כ מברכת ‘להדליק נר של שבת ויו”ט’ ו’שהחיינו’.
*איש המדליק אינו מברך ‘שהחיינו’ ואינו מקבל על עצמו את יו”ט (רסג ו’ – מטה אפרים תרכ”ה  ל”ג).
*בברכת ‘שהחיינו’בהדלקת הנרות בליל ב’ תכוון גם על בגד חדש שלובשת, או על פרי חדש שמונח על השולחן לפניה (ת”ר סק”ד).
מטעם זה תסמיך את ההדלקה לקידוש, כדי למעט שיהוי הזמן שבין “שהחיינו” לאכילת הפרי. 
*כשסומכת האשה ברכת שהחיינו על פרי חדש, כשסועדים בבית אחר, עדיף להדליק נרות במקום האכילה, כדי שיהיה הפרי לפניה. ואם מדליקה בביתה, תניח לפניה הפרי החדש, ואח”כ תיקח עמה לסעודה, ותאכלנו שם (הגרי”ש). 
*קידוש וסעודת הלילה – בקידוש ליל ב’ ילבש בגד חדש או יניח פרי חדש על השולחן ויברך שהחיינו, דיש אומרים שאין לברך שהחיינו בליל ב’ כי ב’ הימים ( של ראש השנה ) נחשבים ליום אחד ארוך, ואף אם אין לו פרי או בגד חדש, יברך שהחיינו. 
*פירות חדשים שרוצה לאכול בליל א’ דראש השנה לא יניחם לפניו בעת הקידוש כדי לפטרם בברכת שהחיינו, שמברך על היו”ט. 
אלא יברך עליהם ברכת שהחיינו בפני עצמה מכיוון שהם שני דברים מחולקים, זה על קידוש היום, וזה על שמחת הפירות. 
ורק בליל שני שיש סיבה כוללם יחד ( כתב סופר או”ח ב’ כו’, הליכות שלמה ח”ב ס”א סי”ז ), והגר”נ קרליץ זצ”ל סבר שאפשר לברך שהחיינו על שניהם יחד.
*אומרים יעלה ויבוא בברכת המזון. אם שכח ונזכר אחרי שאמר ברוך אתה השם בברכת בונה ירושלים, מסיים למדני חוקיך וחוזר ליעלה ויבוא. אם נזכר סיום הברכה קודם ברכת הטוב והמטיב אומר נוסח מיוחד, ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם אשר נתן ימים טובים לעמו ישראל את יום הזכרון הזה, ברוך אתה השם מקדש ישראל ויום הזכרון, וי”א שאינו חותם, והכרעת השער הציון, כן לחתום. אם נזכר אחר שהתחיל ברכת הטוב והמטיב, ממשיך כדרכו ויצא ידי חובתו ( ע”פ משנ”ב קפח ס”ק יט כב ). ויש דעות שבליל ראש השנה אינו חוזר דאין מקדשין את החודש בלילה. 
*אכילת סימנים בר”ה – אוכלים הסימנים אחר ברכת המוציא ( הגרי”ש ) נוסח האמירה המוזכר במ”ב ( תקפ”ג ) יהי רצון מלפניך השם אלוקינו ואלוקי אבותינו, וי”א היה”ר בלא הזכרת שם ה’ כלל, וכל מנהג יש לו על מי לסמוך ( הגרי”ש ) 
*יש הנוהגים לטבול את פרוסת המוציא בדבש ( מ”ב תקפ”ג ) ואחר אכילת כזית ( מה”המוציא” ) יאמר יהי רצון (כדאיתא במטה אפרים וקצוש”ע דאף על אכילה זו אומרים היהי רצון הנ”ל ויש שאין נוהגים) ובאורחות רבינו, מובא שהחזון איש והקהילות יעקב נהגו לטבול פרוסת המוציא בדבש ולא במלח עד שמיני עצרת. ויש שנהגו לטבול במלח ואחר כך בדבש ( כף החיים תקפ”ג ד ) ויש שנהגו להניח מלח על השולחן מבלי לטבול. ( הגר”ש וואזנר זצ”ל קובץ מבית לוי תשרי)
*אוכל רימון ואומר “נרבה זכויות כרימון” מקדים לברך על הרימון ( שבעת המינים ) ואם יש לו תמר תמר קודם ( רמ”א תקפ”ג ).
*נוהגים ליטול תפוח עץ מתוק וטובלים אותו בדבש ואומרים ש”תחדש עלינו שנה טובה ומתוקה”.
*שמברך בורא פרי העץ ( או האדמה ) על פרי מהסימנים כדאי לכוון שברכה זו תפתור הליפתן שמוגש בסוף הסעודה. 
*גזר הוא מהדברים הבאים בסעודה, ואכילתו לא מחייבת ברכה, אך אם אכלהו כסימן יש ספק, ולכן רצוי לומר את היהי רצון שאוכלו בסעודה. אם רוצה לאוכלו כסימן עדיף לברך קודם ברכת אדמה על בננה ( הגרי”ש אלישיב ) 
*דבר פשוט הוא שאם יש חשש תולעים בפרי או בירק עדיף לוותר עליו. 
*אכילת סימנים בליל ב’ של ראש השנה – מאכלים חמוצים או מרים ( יש לשים לב שלא לאכול פירות חמוצים תפוחים, רימונים חמוצים, פירות הדר חמוצים, לשהחיינו, ( מ”ב תקפ”ג סק”ה ) אבל מותר לאכול דברים חריפים בר”ה, כיוון שדבר חריף אין משמעות מיוחדת לרע. ( שערי הימים הנוראים ב’ ז’ ). נוהגים אף לא לאכול אגוזים בר”ה כי אגוז בגימטריה חטא ( עם הכולל או חט חסר ), שכן מרבין כיחה וניעה ומפריעים בתפילות היום ( רמ”א שם ).
 וכתב המשנ”ב ( שם סק”ה ): כל אלו עושים לסימן טוב ולכן יזהר מאוד שלא יכעס בימים אלו, מלבד גודל האיסור, כדי שיהיה לסימן טוב, רק יהיה בטוח בהשם עם התשובה ומעשים טובים. 
ולענין אכילת ענבים כתב המשנ”ב ( סימן ת”ר סק”ד בשם המעשה רב ) שאין לאכול ענבים בר”ה, והטעם הוא על פי הסוד, וביאר באמרי שמואל (הערות על “מעשה רב” אות ר”י) שעץ הדעת היה עץ גפן ואדם הראשון נברא בראש השנה, ואכל באותו היום מעץ הדעת, ולכן כדי לתקן את חטא האדם הראשון, אין אוכלים ענבים באותו יום, ולענין צימוקים כתב הגרי”ש אלישיב שדינם כענבים לענין אך אם מעורבים בתבשיל מותר. 
*מותר לבקש בקשות פרטיות לרפואה ( ע”פ מטה אפרים תקפ”ד ובשם החזו”א ) וגם שחל ר”ה בשבת יש שהתירו. ובתפילת מוסף של ר”ה יש נידון אם מותר להוסיף בקשות פרטיות מכיוון שעיקרו לא נתקן לבקשות פרטיות. ועיין משנה ברורה ( דרשו סימן תקפ”ב הערה 18 במילואים ) . 
*אמר “מקדש ישראל והזמנים” במקום “מקדש ישראל ויום הזכרון” לא יצא ( מטה אפרים ) . באמירת יום הזכרון יוצאים גם ידי הזכרת ראש חודש שאף הוא מכונה יום הזכרון. ( מ”ב תקפ”ב סק”יח  וכדאי לכתחילה לכוון למשמעות זו . בקטע “מפני חטאינו” אין אומרים “ואין אנחנו יכולים לעלות וליראות לפניך”, כי ראש השנה ויום הכיפורים אינו זמן עליה לרגל, ( מ”ב תקפ”ב סק”כב ). 
*נסתפק אם אמר “המלך הקדוש”, אם אירע הספק בעשי”ת, חוזר לתחילת תפילת שמונה עשרה. אך בר”ה ויום כיפור אינו חוזר, דבאמירת “ובכן תן פחדך” יצא כבר מהרגלו, ואין אנו בטוחים שאמר הא-ל הקדוש כהרגלו, ( שם סק”ד ).
*חולה שקשה לו להתפלל את כל התפילות בר”ה ויכול להתפלל רק תפילה אחת, עדיף שיתפלל תפילת מוסף, דבתפילה זו כלול מעין תפילת שחרית וגם ברכות, מלכויות, זכרונות, ושופרות. ( שבט הלוי ) 
*השוכח יעלה ויבוא בתפילת ראש השנה אינו חוזר, כיוון שהזכיר יום הזכרון בתפילתו.
*תקיעות שופר :
א. אין להפסיק בדיבור מתחילת התקיעות עד סוף התקיעות שבחזרת הש”ץ של מוסף. כדאיתא במשנ”ב (תקצ”ב סק”יא ) והכף החיים ( סקי”ז ) כתב: יש הנוהגים שלא לדבר עד סוף שמיעת מאה קולות ( השופר ). 
ב. ברכת אשר יצר מותר לומר בחזרת מוסף ( שבט הלוי ) 
ג. יש לעמוד בעת התקיעות. ובתקיעות ראשונות שלפני מוסף יכול להישען על משהו ( במקום הדחק אפילו סמיכה כזו שאם יינטל אותו דבר שסמך עליו ייפול ) אך לא בתקיעות שופר שבמוסף. ובדיעבד אם שמע תקיעות שופר בישיבה, יצא. ( תקפ”ה סק”ב ). 
ד. כשתוקע עבור חולה ( והתוקע יצא ידי המצווה ) צריך החולה לברך הברכה בעצמו, אך אם החולה אינו יכול לברך, יכול התוקע לברך שתי הברכות עבורו ( רמ”א סימן תקפ”ה ס”ב ובמשנ”ב סק”ה, וכתב שם דמנהג העולם להוציא בברכות בכל גווני, ואין למחות בידם).
ה. מותר ליטול שופר של חבירו בלי ידיעתו ולתקוע, דנוח לאדם שעושים מצווה בממונו, וזה אם תוקע במקום שנמצא השופר. אך להוציאו למקום אחר אסור ( משנ”ב תקפ”ו סק”ט ). ויש לדון להלכה כגון לפני כמה שנים שהיה קורונה, האם כיוון שאדם מקפיד שלא יגעו בשופר שלו, לא נאמר היתר זה. 
ו.מי שאחר לבית הכנסת וכבר תקעו תקיעות דמיושב, יכול לצאת ידי חובה בתקיעות דמעומד של חזרת הש”ץ דמוסף, ולפני התקיעות יברך “לשמוע קול שופר” “ושהחיינו”. 
*שינה בר”ה – מי שצריך לישון בראש השנה ביום כדי שיוכל לכוון כראוי בתפילה, יישן כדרכו. דמה שאמרו בירושלמי ( המובא במשנ”ב סימן תקפ”ג סק”ט ) שמי שיישן בראש השנה, מזלו ישן, זהו דווקא בישן סתם, אבל לא במקרה שאינו יכול לכוון כראוי.
ורבי חיים קנייבסקי זצ”ל אמר שזה רק בנשכב לישון, ולא בנרדם מאליו. ולהניח ראשו על הסטנדר – מותר, כי מה שנאמר בירושלמי “דמיך” היינו “נשכב”. ודבר זה שייך גם בנשים, דאין להם חיוב, ולקטן היה נותן לישון. והאר”י הקפיד רק בעת התפילה, והמשנ”ב כתב מהאר”י דאחרי חצות היום מותר לישון. 
*מספר טעמים באיסור שינה בראש השנה:  א. כיוון שישן – מזלו נרדם. ב. פן יחלום חלום רע – והוא סימן רע. ( מקור חיים סי’ תקפ”ג ) ג. כשיישן נשמתו עולה למעלה, ואולי יתחייב בדין ויעכבוהו שם. 
מנהג התשליך והכפרות – נהגו ישראל ללכת בראש השנה ליד הנהר לומר “תשליך”, כי שם יש דגים המזכירים את יום המיתה כמו שכתוב בקהלת ( ט יב ) “כי לא ידע האדם את עיתו, כדגים הנאחזים במצודה רעה” כיצד ההסתכלות על הדגים מזכירה את יום המיתה? – כאשר אדם רואה את הדגים בנהר, יכול לצייר לעצמו את חרדת יום הדין, כי גם האדם לא יידע את עיתו, כדגים שנאחזים במצודה רעה, וע”י ראיית הדגים מתעורר לתשובה, ובלוח ( עיתים לבינה ) כתב: הנה הספרדים נוהגים באמירת תשליך בשבת, ובכף החיים ( סי’ תקפ”ג ) הזהיר מאוד שלא להוציא המחזורים בשבת, ובני אשכנז נוהגים לדחות התשליך למחר.
וזה גם עניין הכפרות שעושים על עופות לפני יום הכיפורים. וכתב המשנ”ב ( תר”ה סק”ב ) צריך לחשוב שכל מה שעושים לעוף הזה, הכל ראוי לבוא עליו, ועל ידי תשובתו הקב”ה מסלק הגזירה מעליו, ויתקיים דוגמתו בעוף הזה. 

שאלות ותשובות מרבי ניסים קרליץ זצ”ל

א. סימני ליל ראש השנה – קרא, רוביא וכרתי, האם יברך עליהם בתוך הסעודה, “בורא פרי האדמה”?
תשובה: יש להסתפק בזה, ולכן ראוי לפוטרם, בדבר אחר שמברכים עליו בסעודה. 
ב. מי שהיה לפני רימון בזמן הקידוש בר”ה, ולא כיוון לפטור את הרימון בברכת שהחיינו, האם יחזור ויברך? 
תשובה: כיוון שהיה לפני בזמן הקידוש – יצא בברכת “שהחיינו” של הקידוש. 
ג. האם יש מצוות שמחה בראש השנה כבכל יום טוב? 
תשובה: גם בר”ה יש מצווה לשמוח ( מ”ב תקצ”ז סק”א ) אמנם אין שותים יין משום שמחה. 
ד. האם מותר לבכות בר”ה?
תשובה: אם בוכה מדאגה על חטאיו – לא יבכה. ואם בוכה מדביקות והתרגשות – מותר. 
ה. שליח ציבור שיש לו חזקה להתפלל לפני העמוד בראש השנה, וכעת הוא חולה ואינו יכול לעמוד במשך זמן ארוך, ובחזרת הש”ץ נצרך לשבת, האם כיוון שיש לו חזקה עדיף שיתפלל בישיבה, או שעדיף שליח ציבור שיתפלל בעמידה? 
תשובה: יש להעדיף שליח ציבור שיתפלל בעמידה, אף שלראשון יש חזקה. 
ו. ש”ץ שמתפלל מוסף דר”ה וצריך לשתות קצת מים מדי פעם, לא ראוי שיהיה ש”ץ אלא אם כן לא מוצאים אחר. 
ז.ש”ץ קבוע שהוא אֲבֵל, ואם יקחו ש”ץ אחר להתפלל – הדבר יפריע למתפללים, יכול האבל להתפלל, דזה כאין אחר, כשכתב המשנ”ב ( תקפ”א סק”ז ) דשרי. 
ח. אֲבֵל המתפלל בראש השנה במקום מסוים, וכל השנה לא מתפלל שם – אינו חייב לשנות מקומו, דאינו מקום קבוע. 
ט. מה עדיף תקיעות יפות ומהודרות יותר, או בעל תוקע הגון יותר?
תשובה: אם שניהם תוקעים כדין עדיף ההגון יותר. 
י. זקן או חולה שאינו זוכר שהיום ראש השנה האם מחויב בשופר? 
תשובה: אם שוכח מיד וצריך כל רגע להזכירו – דינו כשוטה, ופטור, אבל אם אחר שמזכירים לו שר”ה הוא זוכר, יש לדון שדינו כעיתים בריא ועיתים שוטה, שחייב בריא. 
י”א. מי שתוקע בבית חולים, ואין לו זמן לתקוע  30 קולות, האם יכול לתקוע 10 קולות?
תשובה: יכול, ויברך על זה. 
י”ב. מותר להפסיק בין התקיעות באמירת תהילים, ואשר יצר, והלכות תקיעת שופר,ולימוד דבר אחר בהרהור.
י”ג. המתפלל ליד אביו שהוא זקן וצריך לומר לו מה להתפלל באמצע התקיעות, אינו הפסק כי הוא לצורך. 
י”ד. מי שמוכרח לטפל בילדיו בין התקיעות, מותר לו להפסיק לכך, דמכיוון שמוכרח לעשות כן – מותר. 
ט”ו. יש הנוהגים לעשות התרת נדרים בערב ראש השנה לאשתו, ויש סומכים על כל נדרי שאומרים ביום הכיפורים בבית הכנסת בליל יו”כ. 
*אפשר להוסיף בקשות על הסימנים שאוכלים בליל ראש השנה, וכגון שעל הרוביא שאומרים “ירבו זכויותינו” יוסיף “ירבה כספנו וזהבנו ירבה בבריאותנו” אמנם אין להוסיף על גוף הסימנים שנזכרו בגמרא ( הגר”מ חליווה מהגר”ח קנייבסקי זצ”ל ) 
*יש לכוון שעוני שבת ליומיים, יש לפתוח שקיות חלב, אריזות וקופסאות שימורים, והמעוניינים לקפל מפיות נייר בצורות מיוחדות – עליהם להכינם שני ימים לפני החג, לפי שבשבת ויו”ט יש בזה משום בנין ( שבט הלוי ה’ לו ) 
*נוהגים לפרוע חובות ונדרים ומה שחייבים לצדקות בערב ראש השנה, ( מנהג וורמייזא עמ’ קנד’ ) ומנהג חסידים לקנות סכין חדשה לקראת ראש השנה ( ולחדד סכינים שבבית ) כסגולה לפרנסה טובה לכל השנה ( מנהגי מהרי”ו תקכ”ז ) . 
*מדוע אסור לתקוע בשופר כשחל ראש השנה בשבת, שמא יעבירנו ד’ אמות ברשות הרבים, הרי מצווה מגינה שלא יכשל בחטא? 
כך תמה השפע חיים הרי איתא בגמרא  ( סוטה כא: ) שהמצווה מגינה שלא יבוא לידי מכשול חטא, אם כן מדוע לחוש שיישכשל באיסור בשעה שמתעסק במצווה, הרי מצוות תקיעת שופר תגן עלינו שלא ייכשל? ומתרץ: ע”פ מה היה זקני מצאנז, שאברך אחד מופלג רצה לזכות לגילוי אליהו, וישב בתענית ופרישות יתירה לשם כך, ולבסוף נכשל ביין נסך, ואפילו שהיה ירא שמים, ומה שנכשל – כיוון שלא הייתה כוונתו לשם שמים אלא לזכות למדרגות, חזינן שכשעושה מצווה שלא לשמה – אין היא מגינה עליו מחטא,  לפי”ז מובנת הגמרא ( ר”ה כט: )  שמא יעבירנו ד’ אמות ברה”ר, היינו שתהא כוונותולהתאר בפני רבים ולהראות לכולם שהוא אוחז בשופר, ושהוא בעל תוקע ,ולכן עלול להביא לחילול שבתף כי מצווה הנעשית בהתפארות – אינה מצלת אותו מחטא. ( מעדני אשר ). 
*תקיעת שופר בראש השנה שחל להיות בשבת – מצוות עשה מהתורה לתקוע בשופר בראש השנה, שנאמר “ובחודש השביעי באחד לחודש …יום תרועה יהיה לכם” ובכל זאת, אף שמצוות תקיעת שופר היא מדאורייתא, כשחל ראש השנה בשבת – אין תוקעין, שאין הכל בקיאין בתקיעת שופר, ילך אצל הבקי ללמוד לתקוע בשופר, ויעביר את השופר ד’ אמות ברשות הרבים ויתחייב בסקילה. 
ולכאורה יש להבין את הטעם שנדחתה מצוות עשה דאורייתא חשובה כל כך כתקיעת שופר, שבאה לבלבל את השטן, בשל חשש שמא יהודי יטעה ויעביר את השופר ד’ אמות ברה”ר. רואים אנו עד כמה חמורה שמירת שבתף שמצוות כה חשובה נדחית בגלל סייגים שתיקנו חכמים לשמירת שבת. ויש להוסיף, דהנה ישראל שחטאו כך השנה בעת עלות קול השופר ביום הדין  – מצפים שזכות התקיעות תהיה לסנגור עליהם. אך זה – כשחל בחול, וכשחל בשבת אז גזרו חז”ל שלא לתקוע בשופר – איך תימצא לנו זכות ליום הדין? לכם באה השבת שהיא בת זוג לישראל, לפני כיסא כבודו, ובזכות שישראל משמרים את השבת כראוי – הקב”ה מוחל עוונותיהם של ישראל. 
כך כל זה כשישראל מקיימים את השבת כהלכתה, אבל כשאין משמרים את בת זוגם כראוי, ומחללין כבודה ברבים – איך תיעשה השבת סנגור להצדיק משפטנו?! רבי לוי יצחק מברדיצ’וב זצ”ל, סנגורן של ישראל, היה מסביר טעם נוסף מדוע אין תוקעים בשופר בשבת: בר”ה ספרי חיים ומתים פתוחים לפניו, וכידוע בשבת אסור לכתוב, אלא אם הכתיבה לחיים, שאז היא בבחינת “פיקוח נפש דוחה שבת”, כך שהסנגוריה היא הכרחית והקב”ה מכורח הנסיבות חותם אותנו לחיים. 
*ראש השנה שחל להיות בשבת – איתא בגמרא ( ר”ה טז: ) ” כל שנה שאין תוקעין לה בתחילתה מריעין לה בסופה” ותוספות מביא מ”הלכות גדולות”, דאין הכוונה על ר”ה שחל להיות בשבת ( כיוון שעושים כן למצווה ולשם שמים – רשב”א וריטב”א שם ) אלא שעל אירע אונס ולא תקעו בר”ה – אז מריעין בסופה. וברשב”א ובריטב”א כתבו דבאונס אין נענשים, ורק כשלא תקעו בפשיעה –
נענשים. 
והנה על דברי התוס’ שסוברי שגם בשנה שלא תקעו באונס מריעין לה בסופר, הקשה הט”ז ( סי’ תקפ”ה סק”א ) דהא אונס רחמנא פטריה ולמה ייענשו, ותירץ שהקב”ה סיבבלהם כן לרמז להם שיארע להם כן בסוף השנה, ונפק”מ שיחזרו בתשובה ויצטערו על זה, ועי”ז יתכפר להם מה שנתחייבו. ועיי”ש בערוך לנר, שזו כוונת הגמרא שכנשאנסו ולא תקעו – יכניעו עצמם בתפילתם ויהיו רשים בתחילת השנה, ועל ידי זה יינצלו שלא תהיה שנה שמריעין לה בסופה. 
*החינוך כתב ( במצווה ת”ה ) שהרי”ף תקע בישיבתו בשבת, והוסיף: ” ואתה בני אם תזכה, תבחר לך הטוב בעיניך” והרא”ש ( ריש פ”ד דר”ה ) מביא את הרי”ף שנהג לתקוע שחל להיות בשבת, וטעמו – אחרי תקנת רבי יוחנן בן זכאי, שמשחרב בית המקדש יהיו תוקעין בכל מקום שיש בו בי”דף זה לאו דווקא סנהדרין, אלא בי”ד מופלג, ולכן נהג הרי”ף לתקוע, והרמב”ן ( בדרשה לר”ה ) כץב שהיו תוקעים לפניו כל ימיו בר”ה שחל להיות בשבת וכך קיבלנו מפי זקני ספרד ואנשי מקומו. 
יום א’ דר”ה שחל בשבת – בעל הערוך לנר ( מלוא העומר ) מספר דבר שאינו ידוע לרבים: השנים בהם חל יום א’ בשבת דר”ה בשבת, היו השנים הטובות ביותר לעם ישראל, שנים שבהן הכירו מלכי האומות בכוחו ובסגולתו של סגולה, ולא הצרו לו במאומה. 
ומאידך, השנים הקשות שהיו ביותר של עם ישראל, בשנים אלו אירעו חורבנות בית המקדש והתרחשו צרות ופוגרומים נוראיים. 
איך להסביר את פשר התופעה הפלאית הזו, שדווקא כאשר יום א’ דר”ה בשבת – נטו אירועי השנה לכאן או לכאן? תירץ 
“מלא העומר” כאשר חל יום א’ של ר”ה בשבת, השבת היא מאן דאמר, ואז באה היא לפני הקב”ה בדברי סנגוריה על עם ישראל, ומשתדלת להמתיק את הדינים, יש שנה שהקב”ה מאזין לדברי הסנגוריה הזו וגוזר את דינם לטובה, ויש שנה שבה אינו מוכן לשמוע את דברי הסנגוריה של השבת, וזו התשובה לשאלתנו – מדוע השנים בהן חל יום א’ של ר”ה בשבת, היו השנים הטובות ביותר, והיו מהן שנות רעות ביותר, בשנים שבהם עם ישראל שמר את השבת, האזין הקב”ה לדברי השבת, ופדה את עמו מכל צרה וצוקה, ודברי הסנגוריה של השבת נשמעים אולם בשנים שהייתה השבת מחוללת ובזויה, פנה ה’ אל השבת ואמר לה ביתי, דווקא בגלל שאני מאוד אוהב אותך, ורוצה בטובתך, אאבד את בני מהעולם, ח”ו, כיוון שרק כך אוכל להביאם לשמירת השבת… וזו תוכחת מגולה לכל מקדשי שביעי, שישתדלו לשמור על שבתם בקדושה רבתי, ולא יעלו על שולחנם בשבת, דברי הבל ושטות, אלא ישמיעו באוזני בני הבית רק דברי תורה, מוסר וחיזוק, ואז יתקבלו בשמים דברי הסנגוריה של שבת קודש על ישראל! ( ר’ יצחק זילברשטיין “טובך יביעו ח”א עמוד שז) . 
זה היום תחילת מעשיך – מאורעות שקרו בר”ה: בר”ה השלים הקב”ה את בריאת מעשה בראשית. שאותו יום שישי שבו נברא האדם, ר”ה היה ( לדברי רבי אליעזר שאומר בתשרי נברא העולם ). בשעה ראשונה עלה במחשבה, בשניה נמלך במלאכי השרת, בשלישית כנס לעפרו,  ברביעית גבלו, בחמישית רקמו, בשישית עשאו גולם והעמידו על רגליו, בשביעית זרק בו נשמה, בשמינית הכניס לגן עדן, בתשיעית ציווהו, ( על עץ הדעת טוב ורע ) בעשירית עבר על ציוויו, באחת עשרה נידון, בשתים עשרה יצא בדימוס ( נמחל לו ), מלפני הקב”ה. א”ל: אתה אתה סימן לבניך: כשם שנכנסת לפני בדין ביום הזה, ויצאת בדימוס, כך עתידים בניך להיות נכנסים לפני בדין ביום הזה ויוצאין לפני בדימוס. 
*קין והבל הקריבו קרבנם לפני הקב”ה בראש השנה ( זוהר בראשית לג: ) 
*אברהם ויעקב נולדו בראש השנה ( רוקח הל’ ר”ה סי’ ר’ ) וגם יצחק נולד בר”ה ( הוספות לזוהר ש”ב ) 
*בראש השנה, באו המלאכים לבשר לבשר לאברהם על לידת יצחק ( סידור יעב”ץ ליל ר”ה ו ) 
* בראש השנה נפקדו שרה, רחל וחנה, כח עקרות היו, והשם פקד אותן, ביום זה שתלדנה. 
*בראש השנה ציווה הקב”ה ( לאברהם אבינו ) להעלות את יצחק בנו לעולה” ( רוקח ר”ה סי’ ר’ ) 
*ברכת יצחק אבינו ליעקב היתה בראש השנה ( הגר”א תקפ”ג א ) 
*נראה מהפייטן שההתחלפות בבטן לאה ולד זכר לדינה הייתה בראש השנה ( שם משמואל מסוכוטשוב ר”ה תרע”ד) 
*בר”ה מת יצחק, ובאותו ראש השנה, יצא יוסף מבית הסוהר שם היה כלוא במשך 12 שנה ( מגלה עמוקות מקץ ) 
*בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים, ובאה להם ראשית גאולתם. 
*בראש השנה שאלה אלישע הנביא את השונמית מה היא צריכה ( זוה”ק פר’ וארא כג ) 
*בראש השנה שלח דוד המלך לנבל הכרמלי שיתן לו מגז צאנו ( שמואל א’ פכ”ה – זוה”ק פר’ וארא כ”ג ) 
*בראש השנה נאספו שבי הגולה בירושלים להעלות עולות במזבח, ואז החלו להתנדב לבניין הבית השני ( אלקטה באמרים ) 

מאמרים נוספים

אהבת חינם, חסד, אהבה לזולת, אחווה, אהבה ללא תנאי, מצוות אהבה, עזרה הדדית, אהבת האדם, נתינה, סובלנות, צדקה, אמפתיה, אכפתיות, חברות, כבוד הדדי, תמיכה רגשית, אהבה בין אנשים, אהבה אוניברסלית, פיוס, אחדות, Unconditional love, Kindness, Altruism, Brotherhood, Selfless love, Love thy neighbor, Mutual aid, Human compassion, Generosity, Tolerance, Charity, Empathy, Caring, Friendship, Mutual respect, Emotional support, Love among people, Universal love, Reconciliation, Unity, קמעונאים, סיטונאים, שופרות, ייצור, מפעל, שיווק, תשמישי קדושה, יודאיקה, תפילה, תיק לשופר, מעמד לשופר, מנטרל ריח, עבודת יד, עץ זית, עיצוב, אומנות, סדנאות, יהודי, מתנה, עיצוב יהודי, בית, עמותות, תרומות, תפילת שחרית, תפילת ערבית, תפילת ראש השנה, תפילת יום כיפור, חגים, מזוזה, תפילין, ספרי תורה, מגילת אסתר, חנוכייה,חנוכיה, כיפה, סדר פסח, ראש השנה, סוכה, לולב, עצי תמר, פסח, שבועות, סוכות, ימים נוראים, ברית מילה, בר מצווה, בת מצווה, חתונה, מתנות לתורמים, מתנות לקהל, תפילות, חגיגות, אמונה, קידוש, הבדלה, מנורה, כוס כיסוי, קידושין, הצלת נפשות, קריאת התורה, מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for
אקטואליה ביהדות

אהבת חינם

קרא עוד »

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for, AI
פורסם ב- כתיבת תגובה

יום הכיפורים

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for, AI, יום כיפור, יום הכיפורים, יום כיפורים, סליחה, כפרה, תשובה,
מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for, AI, יום כיפור, יום הכיפורים, יום כיפורים, סליחה, כפרה, תשובה,

שתף את הפוסט

אמר רבי אבהו , גדולה תשובה שקדמה לבריאת עולם , שנאמר : ” בטרם הרים יולדו תשב אנוש עד דכא ” ( מדרש תהלים מזמור צ )
וכן במדרש בראשית רבה א ד “בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים” ששה דברים קדמו לבריאת העולם. יש מהן שנבראו, ויש מהן שעלו במחשבה להבראות, וכו’ רבי אהבה ברבי זעירא אמר: אף התשובה, שנאמר (שם צ, ב) “בטרם הרים יולדו” ואותה השעה (שם, ג) “תשב אנוש עד דכא וגו'”.
ובילקוט שמעוני הנפש החוטאת היא תמות – שאלו לחכמה חוטא מהו ענשו? א”ל: חטאים תרדף רעה. שאלו לנבואה חוטא מהו ענשו? א”ל: הנפש החוטאת היא תמות. שאלו לתורה חוטא מהו ענשו? א”ל: יביא אשם ויתכפר לו. שאלו להקב”ה חוטא מהו ענשו? א”ל: יעשה תשובה ויתכפר לו, הה”ד: טוב וישר ה’ על כן יורה חטאים בדרך. (וכן הוא כהנא פסיקתא דרב כהנא כה ז)
מעבר להבנת הדברים כפשוטם, נראה לבאר, כי בריאת האדם והעולם מסמלת את הגבלת אור הקב”ה לגבולות המרחב, המקום, והזמן, ובממד הזמן לא ניתן להבין מהי תשובה, אדם פעל פעולה והיא קיימת במציאות ולא ניתן עד שלא תהיה פעולה בהווה מנגד לה או שכלל לא ניתן יהיה לשוב עליה בתשובה ולמחוק את המעשה כלא היה, ובפרט להפוך את הזדונות לזכויות כמו שנאמר בגמרא על ידי אחד מבעלי התשובה הגדולים בהיסטוריה ריש לקיש “אמר ריש לקיש, גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כזכיות, שנאמר (יחזקאל לג, יט) “ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה עליהם הוא יחיה” ( יומא פו: ), 
אך נראה שבתשובה יש השגה אלוקית חדשה, בה האדם מתחבר ליוצרו, שהוא זה שעם היווצרו המציא את התרופה ליסודות העפר שלו, היא התשובה, מעבר לכך שהבורא הוא מעל המרחב, הזמן, והמקום, כך שיכול לדלג את השלבים הלא מובנים בשאלה איך ניתן לקבל את השב לאחר פעולתיו בעבר,  ולקבל את תשובת השבים, יותר מכך זו הסיבה שקודם בריאת העולם, היינו יצירת המרחב, והזמן של עבר, הווה, עתיד, ( מה שהיווה בסיס לשאלתנו איך ניתן למחוק פעולות מהעבר ) הקב”ה יצר את התשובה עוד לפני בריאת העולם, וההבנה לנפש האדם, וללב יציריו, אדם יסודו מעפר, וסופו לעפר, הובילה ליצירת המצאה חדשה שהיא מנהרת זמן קוסמית שמדלגת את שלבי הזמן והופכת להיות אלוקית, בתנאי שמתקיימת בתנאיה. 
יתרה מכך הזדונות הופכות שגגות, או זכויות, בתשובה מאהבה, בנוהג בעולם אדם שפגע בחבירו חבירו לא יכול לסלוח לו בבין דין של מטה יש כללי עולם המעשה, המחוברים למרחב הזמן, לעומת זאת בבית דין של מעלה, ביום הדין ביום ראש השנה ויום הכיפורים, אנו מתרוממים מעבר לגבולות של עולם המעשה, לעולם האצילות. 
ובזה נראה לבאר מאמר חז”ל רבא אמר כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו שנאמר נושא עון ועובר על פשע למי נושא עון למי שעובר על פשע רב הונא בריה דרב יהושע חלש על רב פפא לשיולי ביה חזייה דחליש ליה עלמא אמר להו צביתו ליה זוודתא לסוף איתפח הוה מיכסיף רב פפא למיחזייה א”ל מאי חזית אמר (ליה) אין הכי הוה ואמר להו הקב”ה הואיל ולא מוקים במיליה לא תקומו בהדיה שנאמר נושא עון ועובר על פשע למי נושא עון לעובר פשע (מיכה ז, יח. 
השוני בין חומר לרוח שכשאדם סולח לחברו הוא מתחבר לנשמתו הנצחית האלוהית, חלק אלוה ממעל, כמו שמבואר בספר התניא מדובר על חלק בלתי נפרד מאלוקות, זו הסיבה שהשם נוהג בו באותה מידה שהיא מעל הזמן, זאת אומרת אתה מתחבר לנשמתך האלוקית הוי אומר שהגעת למדרגה שהיא מעבר לזמן, הראיה שסלחת לחברך, משכך אני גם סולח לך ומעביר את אשמותיך שהיו כלא היו, בצורה אלוקית,  כשאדם לא סולח לחברו הוא בעצם אנושי פשוט בגבולות הזמן, וכך גן נוהגים בו. 
לכן יש סגולה גדולה למחול לכל אדם ערב יום הכיפורים, מכיוון שאנו מתחברים בסליחה זו, לצורת האלוקות שבנו, כך שהשם ינהג בנו במידה שווה. 
חז”ל אמרו דבר שלכאורה מאוד תמוה, במסכת שבת דף קמ”ט : 
וא”ר יעקב בריה דבת יעקב
כל שחבירו נענש על ידו אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב”ה מנלן אילימא משום דכתיב (מלכים א כב, כ) ויאמר ה’ מי יפתה את אחאב ויעל ויפול ברמות גלעד ויאמר זה בכה וזה אמר בכה ויצא הרוח ויעמוד לפני ה’ ויאמר אני אפתנו וגו’ ויאמר אצא והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו ויאמר תפתה וגם תוכל צא ועשה כן ואמרינן מאי רוח א”ר יוחנן זה רוחו של נבות ומאי צא אמר רב צא ממחיצתי .
יש כאן דבר בפשוטו לא ברור אדם עשה עוול לחבירו והוא לא יכול לסלוח לו, וכעת הוא נענש שלא מכניסין אותו במחיצתו של הקב”ה ומה חטא הוא שפשוט רק עשו לו עוול, אך נראה שאדם שלא יכול לסלוח לחבירו הוא נמצא שקוע מאוד מאוד בדרגות של חומריות ואנושיות.
את הדרגה הזאת אנו למדים מדוד המלך ע”ה. מקרה כזה מתואר בספר שמואל באופן מדהים. פרשה זו  אמורה לעמוד תמיד לנגד עינינו  וממנה אנו שואבים את ההשראה
בוא נלמד פרשה זו יחד ותראה שגם אתה מתחבר לדברים הנפלאים הללו ותוך זמן קצר תוכל גם להשתמש בה בכל עת.
הנביא עוסק בתקופה הקשה ביותר בימי מלכותו של דוד ע”ה. בנו אבשלום מרד בו, הוא ליקט סביבו אנשי חיל והמון עם, דוד המלך פוחד להישאר בירושלים ובורח.
 לא קשה לתאר את ההרגשה של אנשי דוד באותו הזמן. והנה הם מתקרבים לעיר בשם “בחורים”, ושם מצפה להם “קבלת פנים” סוערת, אדם ושמו שמעי בן גרא עומד בפתח העיר ומשליך עליהם אבנים וקללות נמרצות, ובצווחות רמות הוא צועק לדוד המלך “צא, צא, איש הדמים והבליעל”, וכן הוא ממשיך בעוד מילות גנאי כהנה וכהנה.
 אבישי בן צרויה נוטל רשות מהמלך ומיד רוצה לסלק את המפריע ובכך להציל במעט את כבוד המלך, אולם דוד רוח אחרת הייתה בקרבו וכך אומר להם
“ה’ אמר לו קלל את דוד, ומי יאמר מדוע עשית כן – הניחו לו ויקלל כי אמר לו ה'”. 
אדם שמהותו היא רוחנית וחי בעולם של “השם אמר לו קלל” הוי אומר שהוא לא חי את ההווה את הוויה, בוודאות לא חש בפגעי הזמן, ויודע שאין רע בא מלמעלה, ואם נראה לו משהו רע, זה לעיניו מאת השם בוודאי שאין להאשים את חבירו, זאת אומרת שהוא חי חיי אצילות ולא את חיי עולם המעשה הפשוטים הנראים לעין תחת מרחב המקום והזמן. 
יש לתרץ את שאלתנו, כי אדם שחי בעולם אנושי לא יכול גם לעתיד לבוא להיות במחיצתו של הקב”ה עד שנשמתנו לא תזדכך לעלות למדרגת עולם האצילות, כי כעת הוא בעולם המעשה, הוא במחיצה אנושית לא יכול להיות במחיצה אלוקית, כך שלא מדובר על עונש אלא על תיאור מציאות, אין מכניסים אותו במחיצתו של הקב”ה שהוא מעבר לגבולות הזמן, אך אדם זה הוא בגבולות הזמן לא יכול למחוק את העבר היא יש לו 3 זמנים ברורים ומוגדרים של עבר רע עם חבירו והווה עכור ועתיד לא מזהיר. 

זו הסיבה שאמרו חז”ל שמי נענש חבירו על ידו לא מכניסים אותו במחיצתו של השם זה מעבר לעניין הפשוט הוא במחיצה אנושית ולא אלוהית ונשמתו תחת גבולות ארציות של מימדי זמן חומר וצורה, וזה מציין עובדה ולא עונש, וזה מתרץ מדוע הוא כאילו נענש על משהו שלא עשה, זה לא עונש זה מציאות כואבת שבה אדם לא מצליח להרים את עצמו למחיצת הרוחניות שהיא מעל מימדי הזמן, זו המשמעות שהתשובה קדמה לבריאת העולם, בריאות העולם מסמלת את היצירה של השם בעולם גשמי תחת גבולות מרחב זמן וחומריות, עבר הווה עתיד, כשאדם עשה משהו, תחת גבולות אלו, אין דרך חזור, יש מציאות בלתי מחיקה, אך לפני בריאת עולם ומעליה, השם ברא את מציאות התשובה, מכיוון שידע שאין מנוס מחטא ואדם יסודו בעפר ומשיכתו הטבעית היא ליסודותיו החומריים, חלק ממציאותו הוא חומריות חסרה שלא יכולה להתכיל עם אמת חד משמעית רוחנית, ומשכך עוד טרם בריאות העולם כמקדים רפואה המציא השם את התשובה, הוי אומר, דרך מעקף לתיקון חטא.
חז”ל אמרו שמנשה עומד בראש שער בעלי תשובה בעולם הבא, קום ואומרים לפניו רבון העולמים אדם שהעמיד צלם בהיכל כלום יש בו תשובה, אמר להם הקב”ה אם איני מקבלו בתשובה הרי הדלת נעול כנגד כל בעלי תשובה, מה עשה הקב”ה חתר לו כמין חתירה אחת תחת כסא הכבוד שלו ושמע תחנתו, הה”ד ויתפלל אליו ויעתר לו ויחתר לו ( ילקוט שמעוני רמו ) וצריך להבין מה היא החתירה הזו, ולפי הדברים הנ”ל יש להבין כי בעולם פשוט תחת מגבלות הזמן המרחב בו חי מנשה לא היה בר סליחה, אך הקב”ה הוא חתר לו חתירה כמו מנהרת זמן שבה הוא יכול לדלג את מאורעות העבר ולהתחיל מחדש הווה חדש, החתירה הוז היא הדילוג העיקש מעבר לגבולות האנושיות המציאות של עולם המעשה לעולם התשובה שהוא נעלה יותר, זו הסיבה שאותו רבי אבהו איתו פתחנו את המאמר, העיז לחלוק על רבו ( רבי יוחנן ) , במסכת ברכות דף לד: ואמר מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדים, רק לאחר הבנה של הדילוג במרחב הזמן, שתשובות יכולות להפוך לזכויות, ובוודאי, יש להבין כי בעלי תשובה עולים על צדיקים גמורים כי עוונותיהם בוודאי רבו מעל ראש, כי יצר לב האדם רע מנעוריו. 
החתירה הזו שהיא מתחת כיסא הכבוד, במשמעות הזו, נוגדת את כללי המציאות במרחב הפשוט ועוקפת אותו כחתירה, נגד כללי עולם המעשה, וזה רק כשיש אמונה מאוד מאוד חזקה וחוויה רוחנית ממש גבוהה כשאדם מבין שיש למעלה ממנו, ועולם האמת כשמו כן הוא הוא העולם האמיתי ואנו בעולם גשמי שהוא אמיתי תחת מגבלותיו, אך הוא תעתוע ביחס לאמת האמיתית, הוא יכול לטפס לשוב על כל חסר שהחסיר.
ר’ שמעון בן יוחי אומר: אפילו היה צדיק גמור כל ימיו ומרד (פשע ועבר) באחרונה (בסוף ימיו) — איבד את הזכויות הראשונות, שנאמר: “צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו” (יחזקאל לג, יב). ולהיפך: אפילו היה רשע גמור כל ימיו ועשה תשובה באחרונה — אין מזכירים לו שוב רשעו, שנאמר: “ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו” (קידושין דף מ:). 
וצריך להבין, אדם צדיק שכל חייו הקדיש לתורה אך כפר בסוף נמצא שכל חייו הוא סיים עקום, אך מה ניתן לומר על אדם שכל חייו חי כרשע וברגע האחרון לחייו חזר בתשובה, האם אין מזכירים לו שוב רשעו, שנאמר: “ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו”? ולפי הנ”ל אפשר להבין, התשובה היא מסלול שעוקף מציאותית את מציאות הזמן, שהיא תחת עבר, הווה, עתיד, וכן הווה מתמשך של חיים שלימים יכול להתהפך ברגע אחד כי אין משמעות של לחיים שלימים לעומת רגע אחד של תשובה שהוא עוקף הכל, כמובן שאין מה להשוות את שכר הצדיקים לשכר מי שכל חייו לא היה תחת מעשי מצווה ותורה, למי שלא, אך מבחינת עונשין, אם הוא שב בתשובה שלימה והדבר מסור לאל דעות להבנת ליבו שאכן ניחם על הראשונות ולא ישוב לכסלה, רק טכנית הוא כעת הולך לעולמו, שלא יזכירו לו מרשעו, ולא יכשל בה. 
באותו ענין, יש להזכיר את תשובתו הגאונית והמחודדת של הגאון הרוגצובע’ר רבי יוסף רוזין זצ”ל, שהקשה על דברי הרמב”ם אותו החשיב כרבו המובהק כידוע וכל ימיו התעמק בדבריו, ואף חיבר עליו את חיבורו צפנת פענח
הרמב”ם פסק שגדולים בעלי תשובה מצדיקים גמורים, זאת אומרת שפסק הרמב”ם כרבי אבהו ולא כרבי יוחנן רבו, והרי כלל בידינו שאין הלכה כתלמיד במקום הרב, ורבי יוחנן הלא פוסק שצדיקים גמורים גדולים מבעלי תשובה?
ואלו דברי הרמב”ם בהלכות תשובה על יתרונם של בעלי התשובה ביחס לצדיקים :”ואל ידמה אדם בעל תשובה שהוא מרוחק ממעלת הצדיקים מפני העונות והחטאות שעשה אין הדבר כן אלא אהוב ונחמד הוא לפני הבורא כאילו לא חטא מעולם ולא עוד אלא ששכרו הרבה שהרי טעם טעם החטא ופירש ממנו וכבש יצרו. אמרו חכמים מקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורין יכולין לעמוד בו כלומר מעלתן גדולה ממעלת אלו שלא חטאו מעולם מפני שהן כובשים יצרם יותר מהם” [רמב”ם הלכות תשובה פרק ז הלכה ד] מקור דברי הרמב”ם הוא בגמרא במסכת ברכות שם, 
שם נחלקו ר’ יוחנן ור’ אבהו בדבר זה :”וא”ר חייא בר אבא א”ר יוחנן כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה, אבל צדיקים גמורים עין לא ראתה אלהים זולתך, ופליגא דר’ אבהו, דא”ר אבהו מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין שנאמר: (ישעיהו נז, יט) “שלום שלום לרחוק ולקרוב” לרחוק ברישא, והדר לקרוב. ורבי יוחנן אמר לך, מאי רחוק, שהיה רחוק מדבר עבירה מעיקרא, ומאי קרוב, שהיה קרוב לדבר עבירה ונתרחק ממנו השתא”. הרמב”ם פוסק כדעת ר’ אבהו, ובניגוד לדעתו של ר’ יוחנן, שהעדיף את הצדיקים הגמורים שלא חטאו. מדוע פסק הרמב”ם כר’ אבהו ולא כר’ יוחנן?
ר’ יוסף רוזין, רבה של קהילת החסידים בעיר דווינסק לפני השואה, בספרו ‘צפנת פענח’ על הרמב”ם מבאר שמקור דברי הרמב”ם בגמרא במסכת קידושין מט.
שם נאמר :”על מנת שאני צדיק, אפילו רשע גמור – מקודשת, שמא הרהר תשובה בדעתו”. הגמרא פוסקת שאפילו רשע גמור, האומר לאישה הרי את מקודשת לי על מנת שאני צדיק, והכל יודעים שהוא רשע, בכל זאת חוששים לקידושיו שמא הרהר בתשובה” ואם צדיק גמור יותר מבעל תשובה, הרי שהרהור התשובה שלו לא יחיל קידושין שהרי הקידושין היא ע”מ שהוא “צדיק גמור”, והוא רק הרהר תשובה בליבו, כך שגם אם הוא בעל תשובה, האשה לא אמורה להיות מקודשת, אלא בוודאי שבעלי תשובה גדולים יותר מצדיקים גמורים וזה מקורו של הרמב”ם שפסק את ההלכה כתלמיד במקום הרב בגלל שהגמרא סתמא כדברי רבי אבהו. 
 


מאמרים נוספים

אהבת חינם, חסד, אהבה לזולת, אחווה, אהבה ללא תנאי, מצוות אהבה, עזרה הדדית, אהבת האדם, נתינה, סובלנות, צדקה, אמפתיה, אכפתיות, חברות, כבוד הדדי, תמיכה רגשית, אהבה בין אנשים, אהבה אוניברסלית, פיוס, אחדות, Unconditional love, Kindness, Altruism, Brotherhood, Selfless love, Love thy neighbor, Mutual aid, Human compassion, Generosity, Tolerance, Charity, Empathy, Caring, Friendship, Mutual respect, Emotional support, Love among people, Universal love, Reconciliation, Unity, קמעונאים, סיטונאים, שופרות, ייצור, מפעל, שיווק, תשמישי קדושה, יודאיקה, תפילה, תיק לשופר, מעמד לשופר, מנטרל ריח, עבודת יד, עץ זית, עיצוב, אומנות, סדנאות, יהודי, מתנה, עיצוב יהודי, בית, עמותות, תרומות, תפילת שחרית, תפילת ערבית, תפילת ראש השנה, תפילת יום כיפור, חגים, מזוזה, תפילין, ספרי תורה, מגילת אסתר, חנוכייה,חנוכיה, כיפה, סדר פסח, ראש השנה, סוכה, לולב, עצי תמר, פסח, שבועות, סוכות, ימים נוראים, ברית מילה, בר מצווה, בת מצווה, חתונה, מתנות לתורמים, מתנות לקהל, תפילות, חגיגות, אמונה, קידוש, הבדלה, מנורה, כוס כיסוי, קידושין, הצלת נפשות, קריאת התורה, מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for
אקטואליה ביהדות

אהבת חינם

קרא עוד »

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for שופרות בתל אביב, שופרות באיזור המרכז, שופרות בבני ברק, שופרות בירושלים, שופרות בביתר עילית, שופרות במודיעין עילית, שופרות בפתח תקווה, שופרות בגבעת שמואל, שופרות ברמת גן.
פורסם ב- כתיבת תגובה

Шофар – канал минуты мудрости

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for, AI
מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for, AI

שתף את הפוסט

Нам выпала честь принимать у себя канал Момент Мудрости с раввином Рафаэлем Низевичем. Мы узнали о процессе изготовления шофара, трублении в шофар и видах рогов для него. Это было познавательно и увлекательно! Приятного просмотра 🙂

מאמרים נוספים

אהבת חינם, חסד, אהבה לזולת, אחווה, אהבה ללא תנאי, מצוות אהבה, עזרה הדדית, אהבת האדם, נתינה, סובלנות, צדקה, אמפתיה, אכפתיות, חברות, כבוד הדדי, תמיכה רגשית, אהבה בין אנשים, אהבה אוניברסלית, פיוס, אחדות, Unconditional love, Kindness, Altruism, Brotherhood, Selfless love, Love thy neighbor, Mutual aid, Human compassion, Generosity, Tolerance, Charity, Empathy, Caring, Friendship, Mutual respect, Emotional support, Love among people, Universal love, Reconciliation, Unity, קמעונאים, סיטונאים, שופרות, ייצור, מפעל, שיווק, תשמישי קדושה, יודאיקה, תפילה, תיק לשופר, מעמד לשופר, מנטרל ריח, עבודת יד, עץ זית, עיצוב, אומנות, סדנאות, יהודי, מתנה, עיצוב יהודי, בית, עמותות, תרומות, תפילת שחרית, תפילת ערבית, תפילת ראש השנה, תפילת יום כיפור, חגים, מזוזה, תפילין, ספרי תורה, מגילת אסתר, חנוכייה,חנוכיה, כיפה, סדר פסח, ראש השנה, סוכה, לולב, עצי תמר, פסח, שבועות, סוכות, ימים נוראים, ברית מילה, בר מצווה, בת מצווה, חתונה, מתנות לתורמים, מתנות לקהל, תפילות, חגיגות, אמונה, קידוש, הבדלה, מנורה, כוס כיסוי, קידושין, הצלת נפשות, קריאת התורה, מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for
אקטואליה ביהדות

אהבת חינם

קרא עוד »

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...
פורסם ב- כתיבת תגובה

כי קרוב אליך הדבר מאוד

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for, AI
מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for, AI

שתף את הפוסט

פרשת ניצבים נקראת תמיד בשבת שלפני ראש השנה, כשאנו עומדים לפני יום הדין ראש השנה כשכל באי עולם עוברים לפני השם למשפט, פרשת השבוע מלמדת אותנו, “כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא: לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ” (דברים ל’)”
בזוהר הקדוש נאמר ש”היום” הוא יום ראש השנה, בספר ברכת פרץ ( לבעל הקהילות יעקב ) הביא בשם הגאון ר’ יוסף חיים זוננפלד זצ”ל רמז יפה בזה, “למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך” ( תהילים קיט צא ) בגימטריה “ראש השנה”. 
על פשט הפסוק עצמו, פירש הרמב”ן: טעם כי המצוה הזאת. על כל התורה כולה. והנכון, כי על כל התורה יאמר (לעיל ח א) “כל המצוה אשר אנכי מצוך היום”, אבל “המצוה הזאת” על התשובה הנזכרת, כי והשבות אל לבבך (בפסוק א) ושבת עד ה’ אלהיך (בפסוק ב) מצוה שיצוה אותנו לעשות כן. ונאמרה בלשון הבינוני לרמוז בהבטחה כי עתיד הדבר להיות כן: והטעם, לאמר כי אם יהיה נדחך בקצה השמים ואתה ביד העמים תוכל לשוב אל ה’ ולעשות ככל אשר אנכי מצוך היום, כי אין הדבר נפלא ורחוק ממך, אבל קרוב אליך מאד לעשותו בכל עת ובכל מקום. וזה טעם בפיך ובלבבך לעשותו, שיתודו את עונם ואת עון אבותם בפיהם, וישובו בלבם אל ה’, ויקבלו עליהם היום התורה לעשותה לדורות כאשר הזכיר (לעיל פסוק ב) אתה ובניך בכל לבבך, כמו שפירשתי (שם). 
לפי הרמב”ן כי קרוב אליך הוא על מצוות התשובה, זאת אומרת שהתורה באה ללמד אותנו שאמנם אנו ניצבים לפני משפט אך אל לנו להתייאש כי מצוות התשובה קרובה אלינו ואנו יכולים ליישמה, ויכולים לכבוש כל פסגה או אתגר נפשי או רוחני שחווינו בשנה האחרונה. 
אך רבינו בחיי מפרש על בסיס דברי הגמרא כי המצוה הזאת. יאמר זה על התורה, כלשון (דברים ח) כל המצוה אשר אנכי מצווך היום.
והמסר האמיתי הוא שהתורה ניתנה לבני אדם, ולא למלאכי השרת, כמו שאמרו חכמים לרבי אליעזר, שם מופיע הביטוי בספרות חז”ל  אזכור אחד מופיע בהקשר לאגדת תנורו של עכנאי, וקובעת שאין להסתמך על בת קול או כל מסר שמימי אחר בקביעת הלכה, לאחר שניתנה התורה בהר סיני, עם כל הכללים לפסיקת הלכה.
כך מופיע בתלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף נ”ט, עמוד ב’: חזר [רבי אליעזר] ואמר להם: אם הלכה כמותי מן השמיים יוכיחו… יצתה בת קול ואמרה: מה לכם אצל רבי אליעזר? שהלכה כמותו בכל מקום. עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: לא בשמיים היא!
התורה ניתנה לבני אדם ופסיקת ההלכה נתונה בידי האטוריטה האנושית ולא השמימית בנושאי פסיקת ההלכה, וגם כתורה שנתונה לאנשים, ולא למלאכי השרת שמתכונתים, ולא יכולים לטעות, זו בדיוק הסיבה שאנו למדים שהטעות היא אנושית, והתשובה נבראה לפני בריאת העולם כמו שנאמר במדרש משלי  מדרש משלי ח כב: שבעה דברים נבראו קודם בריאתו של עולם, ואלו הן: תורה, וכיסא הכבוד, ובית המקדש, ותשובה, וגן עדן, וגיהנם, ושמו של משיח” :תשובה מניין – שנאמר תהלים : “בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ…  וַתֹּאמֶר ‘שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם!’ מכיוון שלטעות זה אנושי קדמה התשובה לבריאת העולם, והתשובה קרובה מאוד ליישום, כמו שאומרת התורה בפיך ובלבבך לעשותו. 
נשאלת השאלה, לא בשמים היא – בפיך ובלבבך לעשותו, יש כאן קוטביות גדולה מדאי, מדוע הפסוק אומר לא בשמים היא ( זה לא רחוק כל כך ) אלא יותר קרוב, איך התורה הקצינה לבפיך ובלבבך לעשותו? 
והתשובה שאכן התשובה נראית רחוקה היצר מנסה בכל דרך לייאש את האדם ולתת לו תחושה שזה ממש בשמים, והתורה אומרת לנו ומלמדת אותנו שאנו יכולים ובידנו הדבר. 

ניתן להקביל ולפרש את הפסוק גם על מצוות תקיעת שופר, אותה כינו חז”ל “חכמה ואינה מלאכה”  ( ר”ה כט.) ובבניית המשכן מצאנו שחכמת הלב כונתה האומנות של בוני המשכן, ובלב כל חכם לב נתתי חכמה ( שמות לא ).
 כשבאים ללמוד את אומנות מלאכת תקיעת שופר ששררה בה בורות גדולה עד כדי שחז”ל ביטלו בשבת את מצוות תקיעת שופר ( כמו השנה ה’ תשפ”ג ) כי הכל חייבין בתקיעת שופר ואין הכל בקיאין בתקיעת שופר, וחששו שמא ילך לבקי ללמוד את אומנות התקיעה, ומאידך ביטלו את גזירתם בתינוקות של בית רבן והתירו גזירת כלי שיר לחנכם בתקיעת שופר ( ולחלק מהפוסקים אף בר”ה שחל בשבת ) בגלל חשיבות הלימוד של אומנות התקיעה בשופר, אדם שמתחיל ללמוד את התקיעה בשופר נתקבל לפעמים במחשבות אולי לא בשבילי הדבר, ועולות בו מחשבות ייאוש  אך יש לזכור את הפסוק בפרשתנו: “כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם – הנה איתא בזוהר הקדוש כי תיבת ‘היום’ רומז על יום ראש השנה, היום הרת עולם שבו יעמדו במשפט כל היצורים. ועל יום הזה נאמר בספר תהילים: “למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך” – שביום הזה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון. ותיקנו לקרות פרשה זו בכל שנה בשבת שלפני ראש השנה, כמבואר בשו”ע או”ח (סי’ תכ”ח סעי’ ד’).

 לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא – זה לא רחוק ממך אתה מחויב גם לשמוע וגם ללמוד לתקוע בעצמך בשופר, כל אחד יכול ללמוד לתקוע בשופר שהרי אילו היה על אי בודד היה מחויב בכך ולקיים את המצווה ללא שליח כבעל תוקע, משכך חייב ללמוד לתקוע בעצמו בשופר, כמו שראינו בתקופת הקורונה שהרבה מאוד אנשים נזקקו ללמוד את מלאכת התקיעה כשהם בבידוד, או מנייני החצרות הרבים בהם הוכשרו רבים לתקוע בשופר, כיון שמדובר בכללים פשוטים כל אדם מחויב ללמוד אותם. 

 לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה – אמנם הקב”ה גילה לנו סוד “תקעו לפני בשופר של איל ואזכור לכם עקידתו של יצחק, אך המעבר מכיסא דין לכסא רחמים חייב להתבצע על ידי עם ישראל באיערותא דלתתא קודם. 

וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה – גם כאן יש איזכור ל”ישמיענו אותה” המצווה המהותית בשופר היא “לשמוע קול שופר”. 

 ומסיים הפסוק, כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ ( תקיעת שופר מתקיימת בפה )  וּבִלְבָבְךָ ( נכון שיש כאן ענין עדין של אומנות התקיעה וחכמת לב, אך בלימוד נכון בידך הדבר לעשותו )  לַעֲשֹׂתוֹ” (דברים ל’)” 

 

לא רק שזה לא בשמים בלימוד נכון של התקיעה, נבין שהדברים לא רק לא בשמים הם פשוטים קלים וישימים, מה שנותר לנו הוא ללכת וללמוד, כמובן שעם קול השופר אנו נתעורר לתשובה שלימה שהיא בעצמה לפי הרמב”ן איתו פתחנו בידנו ואל לנו להתייאש לא מהפקת קול השופר ולא מהתוצאה שהוא אמור להפיק לעורר אותנו בתשובה ולעורר רחמים על כל עם ישראל. 

יצירות המד’גרני AI באדיבותו של האומן אמיתי כהן – התנ”ך בשילוב AI 

 

צפו בהדרכה פשוטה כיצד תוקעים בשופר, משלב התיאוריה עד השלב המעשי, כל אחד יכול להפיק קול מהשופר, ולקיים את מצוות תקיעת שופר,  צפיה מהנה ומועילה. 

נגן וידאו אודות מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for, AI, יום כיפור, יום הכיפורים, יום כיפורים, סליחה, כפרה, תשובה,

מאמרים נוספים

אהבת חינם, חסד, אהבה לזולת, אחווה, אהבה ללא תנאי, מצוות אהבה, עזרה הדדית, אהבת האדם, נתינה, סובלנות, צדקה, אמפתיה, אכפתיות, חברות, כבוד הדדי, תמיכה רגשית, אהבה בין אנשים, אהבה אוניברסלית, פיוס, אחדות, Unconditional love, Kindness, Altruism, Brotherhood, Selfless love, Love thy neighbor, Mutual aid, Human compassion, Generosity, Tolerance, Charity, Empathy, Caring, Friendship, Mutual respect, Emotional support, Love among people, Universal love, Reconciliation, Unity, קמעונאים, סיטונאים, שופרות, ייצור, מפעל, שיווק, תשמישי קדושה, יודאיקה, תפילה, תיק לשופר, מעמד לשופר, מנטרל ריח, עבודת יד, עץ זית, עיצוב, אומנות, סדנאות, יהודי, מתנה, עיצוב יהודי, בית, עמותות, תרומות, תפילת שחרית, תפילת ערבית, תפילת ראש השנה, תפילת יום כיפור, חגים, מזוזה, תפילין, ספרי תורה, מגילת אסתר, חנוכייה,חנוכיה, כיפה, סדר פסח, ראש השנה, סוכה, לולב, עצי תמר, פסח, שבועות, סוכות, ימים נוראים, ברית מילה, בר מצווה, בת מצווה, חתונה, מתנות לתורמים, מתנות לקהל, תפילות, חגיגות, אמונה, קידוש, הבדלה, מנורה, כוס כיסוי, קידושין, הצלת נפשות, קריאת התורה, מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for
אקטואליה ביהדות

אהבת חינם

קרא עוד »

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for, AI
פורסם ב- כתיבת תגובה

עקידת יצחק

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...
שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...

שתף את הפוסט

מדוע נקראת פרשת עקדת יצחק בראש השנה? פרשת העקדה נקראת ביום השני של החג - משום שהיא מסמלת מצד אחד תזכורת לפעולה הירואית של אבינו אברהם שהיה נכון למסור את נפשו, וברגע האחרון יצחק לא הוקרב אלא במקומו הוקרב האיל, וזו גם סיבת מצוות תקיעת שופר, בקרן איל, המצווה החשובה באותו היום, ואנו מזכירים זכות זאת שתעמוד לנו ביום הדין .

אנו גם קוראים את פרשת עקידת יצחק, מדי בוקר והמגן אברהם (סימן א’ סק”ז ) מביא את דברי רבינו בחיי פרשת צו ( ויקרא ז’ לז) שאין די באמירת פרשת העקידה, אלא בביאור הפרשה. כי מתוך שהתבונן במה שיורו הפסוקים ואל מה שירמזו אז יכיר ויבחין נפלאות תמים דעים ויתחזק ליבו באמונת השם יתברך ועבודתו.
ובזוהר ( ויקרא י”ח א ) אמר רבי אבא בגין כך קרינן פרשתא דיצחק בהאי יומא ( ראש השנה ) דבהאי יומא אתעקד יצחק לתתא ואתקשר בההוא דלעילא, אימתי אתקשר בשעתא דכתיב ( בראשית כב, ט ) ויעקוד יצחק את בנו וגו’. אמר רבי אלעזר בהאי יומא אעטר יצחק לאברהם, דכתיב ( בראשית שם א) והאלקים ניסה את אברהם. 
“אמר רבי אבהו למה תוקעין בשופר של איל? אמר הקדוש ברוך הוא תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני.

ביאור יפה לפרשת העקידה נמצא בספר ירח איתנים לרבי יצחק אריאלי ודבריו נפלאים על כן נביאם כלשונו.

 וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי: 
 וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. כל מה שעבר על אברהם מרגע יציאתו לאוויר העולם, וכל הניסיונות שנתנסה בהם משעה שהכיר את בוראו, הם רק כהכנות וכשלבים לניסיון האחרון – העקידה, הגדול מכולם גם יחד. 
כחוליות בשרשרת הם הניסיונות – “קח נא את בנך, בבקשה ממך, שלא יאמרו אין ממש בראשונים” ( סנהדרין פ”ט ע”ב ). ” ניסיון אחר ניסיון גדולה אחר גדולה” ( בראשית רבה פרשה נה, א). בכל ניסיון נתקדש ונתעלה ממדרגה למדרגה. ורק לאחר כל הקדושות והעליות הוכשר לגדול הניסיונות, מסירות נפש ודביקות באלוקים חיים בכל ישותו והווייתו. תוךאהבה מרובה ושלהבת קודש לשעת התגלות החזון הנורא, ולמה שגנוז בתוכו, אשר אין כוח ביד אנוש לתאר את תוכיותו התהומית. 
אחר הדברים, שבאו להגדיל את הניסיון האחרון עד גבול האפשר, רק אז נוסה אברהם. קדם לניסיון זה מעשה אבימלך והרינון שמאבימלך נתעברה שרה ( רש”י פרשת תולדות כ”ה י”ט ) כלום לא תתאמת עכשיו הדיבה שהוא לא בנו? שאם היה בנו היאך שוחטו? ואם תתאמת הרי יתבטל הנס הגדול של הולדת יצחק? שמא מוטב לעבור את פי ה’ ולא לעקדו שלא תתבטל גדולת הנס? אבל כיצד עוברים את פי ה’? ומצד אחר: אברהם הוא סמל החסד. בא מעשה סדום ועומד אברהם וזועק כלפי מעלה. “האף תספה וגו’ צדיק עם רשע חלילה לך וגו’ ( בראשית י”ח -כד – כה ) ואף על פי שאנשי סדום רעים וחטאים, אלא שאברהם מידת החסד טבועה בו ואינו יכול להבליג על מהפכה זו. והנה באה העקידה ואין אברהם עומד ומבקש על ביטול הגזירה? מכאן סמיכות הפרשיות, סדום והעקידה, לגלות גדולת אברהם ומדת אהבתו לה’, שעבר על מדתו וקיים רצון ה’. 
וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם. ” נתת ליראיך נס להתנוסס ( תהילים ס’ ו’ ) כנס הזה של הספינה ( בראשית רבה פרשה נה, א ) אברהם נישא למעלה מטבעיותו. הוא ניצח את השטן-הטבע, “אחר(י) דבריו של שטן” ( סנהדרין פ”ט ע”ב ). על כן פעל הטבע בכל עוזו אלא שאברהם נתגבר בכל כוחו. ולא רק ש”זבח” את יצרו כדוד המלך אלא “כבשו”  והתרומם על ידו לעבוד את ה’ בכל לבבו – בשני יצריו.
היצר הרע שהוא השטן הנהו מלאך שליח ה’ ולא נתמנה לשליחותו אלא כדי להעלות את האדם למדרגתו העילאית, בהתגברותו ובנצחונו עליו. ( עיין זוהר תרומה קס”ג, ותיקוני הזוהר ” אי לא יהא האי מקטרגא, לא ירתון צדיקיא הני גנזיא עילאין וכו’ וע”ש) 

וממכשוליו העצומים של השטן, שעשה הכל למנוע את קיום ציווי ה’, אתה למד על ערכה הנשגב של העקידה. 

האור הגנוז בנשמתו של אברהם בא לכלל גילוי, פנימיותו האלוקית יצאה לחוץ. כביכול, האלוקים נסה – נתעלה, את אברהם – עם אברהם. “ועלה אלוקים עם קדושיו עמו” בזמן שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא, מוסיפים כח בגבורה של מעלה ( עיין איכה פרשה א אות לג ). 

וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם. שמו נאמר במאמר מיוחד. לאמור: אברהם בלבד נצטווה בעקידה, כי זו מהותו המתגלית בשמו. באשר שמו של האדם היא כגולת הכותרת של פנימיותו, ומטרת יצירתו ותפקידו בעולם. “ויקרא האדם שמות, וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו” ( בראשית ב’ יט-כ) 
ואמנם פרט לאדם הראשון אין נברא אחר יודע לקרוא שמות, ולחדור לסוד הבריאה. כי אין לידע את סוד הבריאה אלא על ידי התורה, שנמסרה לאדם. בה הסתכל הקב”ה וברא את העולם ( בראשית רבה פרשה א’ א’ ) אבל מלאכי השרת אינם יודעים לקרוא שמות – “מהם היא נפלאת אבל מכם אינה נפלאת” ( מדרש רבה ניצבים ח’ ב’ ) 
אף כאן “ויאמר אליו אברהם” – שמך מגלה את הווייתך ופנימיותך. – “ושמת שמו אברהם”. שאמנם בכוחך לעמוד בניסיון הזה.  
אתה בלבד מסוגל לתוצאותיו ולכל ולכל המעלות שתבואנה ממנו. אין מעמידים בניסיון אלא לאחד שיכול לעמוד בו. “כמשל לפשתני כשפשתנו קשה אינו מקיש עליה למה שהיא פוקעת, וכשפשתנו יפה, כל שהוא מקיש עליה היא משבחת והולכת, כך אין הקב”ה מנסה לרשעים שאין יכולים לעמוד ומנסה לצדיקים” ( בראשית רבה פרשה נה, ב) 
וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. קדושת המאמר המיוחד של בוראו השפיעה עליו מיד והוציאה קריאת תשובה ממעמקי הנפש. כל ישותו כמו קראה הנני – הנני חש בפנימיותי את התוכן הזה, הנני מוכן לכל המדרגות והתוצאות. “הנני לכהונה הנני למלכות” ( שם ו’ ודברים רבה ב’ ז’ ) 

 וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ:
 וַיֹּאמֶר קַח נָא. ביקש הקב”ה שהניסיון הגדול והאחרון יקדש את הוויתו של הטבע האנושי, על כן העמיד שתי אהבות עזות זו כנגד זו אהבת אב זקן לבן זקוניו הבוערת בכל לבת אש, אהבה חודרת בכל תחומי ותהומי הנפש, לפי כל עצמת הטבע, ברצון חופשי ובלתי מוגבל וסוגר. ובשביל להגדיל את הניסיון, היה רצונו יתברך, שעוז האהבה וגעגועי האב יגדלו ויתלהבו בלהב הולך וחזק עד הרגע האחרון ממש, עד פעולת העקידה, פסגת הניסיון. לפיכך בא מאמר מיוחד להתעוררות אהבתו הטבעית וחיבתו הגדולה בלאו הכי לבנו יחידו. 
ולעומת אהבה זו, אהבה אחרת. אהבתו להקב”ה. עומד אברהם מוקף רבבות רגעים, שלשה ימים של התעוררות עזה לבנו, אלא שמשעה לשעה הוא הולך ומתקדש. אהבתו השניה, זו להקב”ה, מנצחת. 
מצד אחד ” היו דמעות מנשרות ונופלות מעיני אברהם עד שהייתה קומתו משוטטת בדמעות” ( ילקוט שמעוני וירא רמז קא) – הטבע עשה את שלו. ומאידך “הקב”ה רואה את האב מעקיד בכל לב” ( שם, שם)
ועד היכן גברה פקודת ה’? הנה נאמר: קח נא – אין נא אלא לשון בקשה. כלום אפשר לבקש בקשה מעין זו? אלא ביקש ה’ שאהבתו אליו תתגבר אצלו עד שיראה בשחיטה כטובת בנו, כאילו אמרו: קח נא את בנך לטיול ולעינוג. 
 אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ. דברים אלו ממש חייב אברהם לחוש כל אותו זמן שהוא הולך לעקוד את בנו יחידו אשר אהב, את יצחק על כל סגולותיו היקרות והנעלות. וכל כך למה?” כדי לחבבו ( בפניו ) { בעיניו }” ( פסיקתא פרשת וירא סי’ ב’ אות ב’ ). לחבב את יצחק על אביו כדי להגדיל את הניסיון. ואכן שמע אברהם מפי הקב”ה את גדולתו של יצחק וערכו. וכפל אהבתו אליו. 
אֶת בִּנְךָ.  “שני בנים יש לי. את יחידך, זה יחיד לאמו וזה יחיד לאמו. אשר אהבת, תרוויהו רחימו לי” הרי קרבן מביאים מן המובחר, עידית שבעידית, מי משניהם המובחר, לא יצחק? אלא אברהם ירד למהותו של הציווי והבין את רצונו של ה’, כיוון שכן ביקש אף הוא להגדיל את אהבתו ליצחק, כדי לעשות את המובחר מובחר יותר, ולהעמיד כנגדה את אהבתו לה’. התחיל אברהם להרבות בדברים וחיזק את טבע האהבה של אב לבניו. בן השפחה אף הוא בן, אף אהוב הוא. הנה “ישמעאל יצא מן המדבר לראות את אביו, באותו לילה נגלה אליו ה’ ” ( פרקי דר’ אליעזר פרק לא). בשביל מה, לא ישמעאל? ובלבד להרחיק את הדבר מעל בן הגבירה, כאילו עליו אין לעלות כלל על הדעת. 
ואף על פי כן, המתין אברהם לתשובת ה’, שהכוונה אמנם על יצחק, והרי הוא עומד מזומן לקיים רצון ה’. 
אֶת יְחִידְךָ. “וכי לא ידוע שהוא בנו יחידו? אלא זו הנפש שנקראת יחידה, שנאמר ” הצילה מחרת נפשי מיד כלב יחידתי” ( תהילים כב’ כא’ – ספרי האזינו ) לא בן בלבד, אלא את הנפש שלך ממש, עקידת הרוחניות ועקידת השגת התורה קודם שניתנה ( לא תרצח ). ומשום כך היה זה ניסיון בלתי שכלי, לא מסירות נפש גשמית, אלא רוחנית, שכן ה’ אמר לאברהם “כי ביצחק יקרא לך זרע
” ( בראשית כא, יב)  עכשיו הוא אומר לו “והעלהו לעולה”. הרי שהוא עוקד את כל המשכיותו, על כן נתייחס עיקר הניסיון לאברהם, שבו ובנפשו היה לקיים את העקידה, כביכול, אברהם עוקד את כל מהותו.
אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק. מפני שהוא יצחק, אמנם אין הפרש באהבת הבנים, מצד שכולם יוצאי חלציו הם, אבל אהבתו ליצחק היא מצד רוחניותו ורמת מעלתו. 
וְלֶךְ לְךָ. אל עצמיותך, אל עומק הווייתך. הוויה של אברהם שעש בה כדי עמידה בניסיון זה. אולם כבר נאמר פעם “לך לך…אל הארץ אשר אראך” ( בראשית יב, א) אל הארץ אשר שם יתגלה ויתראה אברהם הפנימי. אלא שלשלימות הכרתו הפנימית, יגיע על ידי הר המוריה. לפיכך נאמר בפעם השניה “לך לך” במיוחד. – “כתוב לך לך כאן ובפרשת העקידה ואין אנו יודעים איזה חביברה יותר ממה דכתוב אלא ארץ המוריה, הוי שניה חביבה” ( בראשית רבה נה’ ז) 
אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה. הכרת הווייתו היא אשר תביא אותו למקור הקדושה, שהוא ארץ המוריה. ורק לאחר שיגיע לארץ המוריה ואל הפעולה שצריכה להיעשות עליה הן אשר ישלימו את דרגתו. 
אבל משום מה ארץ המוריה ולא הר המוריה? ( דברי הימים ב’ ג’ א’ ) אלא כל הארץ קרויה על זה הר זה, שהוא בסיסו של עולם ונקודתו המרכזית. והנה אברהם הולך ומתקרב את טבעיותו שהיא ארץ ישראל – הארץ הטבעית של ישראל. 
ואמנם העקידה עומדת לעד על הר זה, מכאן מסירות הנפש בשעת מתן תורה, ככתוב ” ונפשי יצאה בדברו” ( שיר השירים ה’ ו’). זוהי ירושת העקידה העומדת לנצח. – “תורתן של אבות ריחות הן” ( שיר השירים רבה) כריח הקטורת שנספג במקום מקטרתה ועומד לעולם” ( עי’ זבחים ס”ב ע”א ) “אל הר המור מקום שהקטורת קריבה” ( שיר השירים רבה פרשה ד’, א’) 
מֹּרִיָּה. לשון תמורה והמרה. שינוי מהות. שמיד שתגיע למקום זה, אני מקדישך ועושה אותך לכהן ( פסיקתא שם פיסקה מ. ) שם, תבוא תמורה בנפשו ויגיע למדרגה הגדולה ביותר. 
וכשם שנפעך מכח המוריה, כך גם הוא פועל באירועים שלעתיד שאירעו במוריה. – “הר שיצא ממנו הוראה לישראל” ( תענית טז: ) מקום הסנהדרין שבלשכת הגזית. “הר שיצא ממנו מורא לאומות העולם” ( תענית שם)
וְהַעֲלֵהוּ. אתה בעצמך בלי שום עזר זולתך, להגדיל את הניסיון. 
שָׁם לְעֹלָה. רק שם הוא יתקדש בקדושת עולה.
עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ. עדיין לא הגיע אברהם למדרגה זו לידע את המקום המקודש. עוד הוא זקוק לגילוי נבואי מיוחד. רק אחר שיעבור את אלפי רגעי הקדושה של הניסיון, מלחמה וניצחון. ” כדי ליתן שער על כל פסיעה ופסיעה” ( בראשית רבה פרשה נח אות ז), רק לאחר כוננות מוחלטת במלוא כוחו הרוחני, ונפשו תתמלא געגועים לידיעת המקום ורצון להציב שם את רגליו, רק אז יתגלה המקום. 
 וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבשׁ אֶת חֲמֹרוֹ וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים:
וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר. השכים בבוקר בזריזות, כל הלילה היה שרוי במנוחת הנפש, אף על פי שמצד שלהבת אהבת ה’ ביקש ללכת מבעוד לילה, אבל מאחר שאין יוצאין בלילה, – ש”מכאן לתלמיד חכם שלא יצא יחידי בלילה” ( חולין צא ע”ב  ), התחזק ולא הלך. 
וַיַּחֲבשׁ. הוא בעצמו, ולא במעשה ההקרבה בלבד ביקש לזכות, אלא אף במכשיריו ובמכשירי מכשיריו. – “אהבה מבטלת שורה של גדולה” ( סנהדרין קה ע”ב,ובבר”ר פרשה נה אות ח).
אֶת חֲמֹרוֹ. חמורו שלו המיוחד לו. – “הוא החמור בן האתון שנברא בין השמשות, הוא החמור שרכב עליו משה רבינו בבואו למצרים, הוא החמור שעתיד בן דוד לרכב עליו” ( פרקי דרבי אליעזר פרק לא)
בין השמשות דווקא. כל הדברים שנבראו בין השמשות הם במצב של ספק, כזמן בריאתם, שמא יצטרכו אליהם שמא לא. אף חמור זה ספק יש בו, משום שנברא לצורך הניסיון, והרי בכל ניסיון יש ספק, או נצחון או כשלון. ואלמלא עמד אברהם בניסיון, מה צורך יש בחמור, וממילא הגאולה לא הייתה באה, שהיא תוצאה של העקידה. משה ובן דוד רוכבים על חמור זה, משום שאברהם רכב עליו ועמד בניסיונו. 
או: וַיַּחֲבשׁ אֶת חֲמֹרוֹ, את חומריותו. חבש את טבעו הבוער ברחמו על בנו. 
וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ. כדי להרבות במלחמתו הפנימית וכדי להגדיל את הניסיון, גילה מיד בראשית הפעולה, עוד קודם בקיעת העצים, כי יצחק בלבד הוא בנו, אבל ישמעאל אינו אלא כנערו, במידה אחת עם אליעזר. נעריו איתו – טפל לו, אבל ליצחק כביכול נתן את כל האבהות ליצחק, אף על פי שלאחר העקידה רק ישמעאל ישתייר בנו יחידו. 
וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ. עד כדי כך היה בטוח שאין ה’ מבקש לנסותו, עד שהתקין לו שני מלווים בשביל חזרתו, כדרך שאדם חשוב אינו יוצא אלא עם שנים. 
 וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה. בקע את העצים לשם עולה, קרבן בכל הדינים, עצים מן המובחר שיהיו בלתי מתולעים, כי מרוב אהבתו להשם לא היה ספק לאברהם בענין זה, וקרא להם עצי עולה. 
“בשכר ויבקע זכו בניו לויבקעו המים בים” ( בראשית רבה פרשה נה, ח) בזכות האב הגדול שהתרומם למעלה מן הטבע עוד מבראשית הניסיון, בזכותו נתגלה הלמעלה מן הטבע בבריאה כולה וזכו לניסים גלויים על הים. 
וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ. כל קימה וכל הליכה הייתה בהתאמצות ובהתגברות של הפיכת אהבת-אב לבנו לאהבת המקום. כיוון שהתחילה ךהץגבר עליו אהבת הבן מפני הסתתו של השטן, הגביר את אהבתו לה’ וקם בזריזות והלך. על כן “נתן לו שכר קימה ושכר הליכה” ( בראשית רבה שם פרשה נה ח ). 
אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים. וכי היכן אמרו? אלא כדי כך נתגבר בו רצונו לקיים מצוות ה’, כדי כך נתחזקו געגועי השאיפה, עד שכאילו ראה לפניו כבר את המקום. 
בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק:
בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי. ” אין הקב”ה מצער לצדיקים יותר מג’ ימים, צערו של אברהם שנצטער במלחמתו הפנימית נסתיים ביום השלישי, שיעור של שלושה ימים הוא המקיף ביותר של הזמן ( עבר, הווה, עתיד ) – “ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו” ( הושע ו, ב ) – “בזכות יום שלישי של אברהם אבינו”.
וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו. לאחר שלושת ימי הניסיון ושיעור זמן של ישוב הדעת, נשא את עיניו בהכנה ובכוונה על מנת לראות דבר.
וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם. בחזיונו ראה. זה המקום אשר אמר לו האלוקים נצטייר בפנימיותו בימי הניסיון, ואשר עכשיו נתגשם בראיה חושית.  
מֵרָחֹק. – “מרחוק ה’ נראה לי” ( ירמיהו לא, ב ) ערך קדושת המקום הוא תמיד בחינת “מרחוק” מבלי להגיע לסוף עומקו. עד חמישים שערי בינה, ולא עד בכלל. וכי על כן נקראת החכמה: רחוק, “ותתצב אחותו מרחוק” ( שמות ב’ ד )  – “אמור לחכמה אחותי את” ( משלי ז, ד )  ” אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני” ( קהלת ג’ כג ,זוהר בהעלותך ) 
אך “מרחוק” זה יש בו גם משמעות אחרת. ראה אברהם את המקום והבין חשיבותו לרחוק ולעתיד הדורות. כל הקיום בגלויות ושמירת התורה וקיום מצוותיה, יתהוו דרך הפעולה הכבירה הזאת של האב ושל הבן. 
ואברהם ראה גם ראייה אחרת. ראה את המקום מרחוק, שהמקום יתרחק מבעליו. ולריחוק זמן יותר ישוב לבעליו. – “ענן קשור על ההר ושלהבת עולה מתחתיו” ( פרקי דר”א פרק לא ) ענן – הגלות. שלהבת – התורה. ” עתיד להרחיק שכינה מבעליו יכול לעולם, תלמוד לומר זאת מנוחתי” ( בראשית רבה פרשה נו, ב ) הגלות והגאולה. 
וראה עוד: “מרחוק ה’ נראה לי”, אלא המתרחקים מה’.  – “כל נמצאיך אסרו יחדיו מרחוק באו” ( ישעיהו כב, ג ). “מרחיקים מלשמוע דברי תורה, כד”א מרחוק ה’ נראה לי”. אולם אף זה שהוא “מרחוק ה'” – נראה לי, מעין “וירח את בגדיו -בוגדיו” ( סנהדרין לז ע”א ) שהוא עתיד לחזור בתשובה. 
 וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם:
שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר. – עם הדומה לחמור ( יבמות סב ע”א ). כדי כך נתעלה במדרגתו, עד שנראו לו כחמור ביחס אליו. שלא זכו לראות כלום, ועל כן לא זכו להשתתף בראיית העקידה עצמה ולהיות מושפעים ממנה. 
הנה כאן מגלה התורה את ההבדל שבין ישראל – בן חורין לביות אומות העולם ועבד. זה המקור וכאן הגבול ומקום החתך המבדיל בין ישראל לעמים. תכונת ישראל היא למעלה מן הטבע. לישראל בלבד ניתנו כח הראיה למרחוק וכח מסירות הנפש. – ( אין בן נח מצווה על קידוש השם ( סנהדרין עה ע”ב, עיי’ תוספות שם, ורמב”ם הלכות מלכים פ”י הלכה ב’ ). ” ונפלינו אני ועמך” ( שמות לג, טז ). חפץ החיים אמנם קדוש ונעלה מאוד, ואעפ”כ יש בכח ישראל להתגבר על רצון החיים עד מסירות נפש על קידוש השם, וזהו תפקידם ומטרתם בחיים. אבל האומות תפקידן להחזיק את החומרית לשם שמירת קיומה לצורך העולם. 
אמנם אברהם ביקש בתחילה לשתפם במצווה ולזכותם בנוכחות במחזרה הנורא שעתיד להתארע. לקרבם ולהכניסם תחת כנפי השכינה כדרכו בקודש, שהיה בבחירת “הר” (ראה ספרי דברים פרשת ואתחנן פיסקא כח ד”ה ההר), – גלוי לעין כל, ולא “עם לבדד ישכון” (במדבר כג,ט) כיעקב, שהיה בחינת “בית”. אולם הם מצד עצמם לא הראו כל נכונות, כל שלושת הימים שקדמו לעקידה לא גילוי רצון לשיתוף בהקרבת העולה. לא היו “עמו” כי אם “איתו” כמשמשים. משראה אותם אברהם בכך אמר להם: שבו “לכם” – לעצמכם ולטבעכם, – “פה” במצב שאתם מצוים בו, בתור משמשים ומכשירים בלבד. 
הנה נתברר שגם היחס של ישמעאל לאברהם נפסק. על כן אמר אברהם אף לו: עם הדומה לחמור ( עי’ ריטב”א קידושין סח ע”ב ד’ה נכרית ) אמנם גם גוי יש לו יחס, ( מה שאין כן עבד ), אולם לגבי ישראל אין להם יחס ( בכורות מז ע”ב וברש”י שם ) כי אין להם המשך ונצחיות. 
ואף על פי כן לא קופח שכרם, שהרי על כל פנים הלכו איתו וזכו לראשית הלכיה למקום המקודש, שהוא הנקודה המרכזית של ארץ הקודש, על כן, ” אפילו שפחה כנענית בארץ ישראל מובטח לה שהיא בת העולם הבא, כתיב הכא נשמה לעם עליה, וכתיב התם שבו לכם פה עם החמור, עם הדומה לחמור” ( יבמות סב ע”ב ) 
ולחמור דווקא, שיש בו צד של קדושה, זו קדושת הבכורה, יתרון לגבי שאר בהמות טמאות, אומות העולם הן בבחינת הכשר וצוותא בשביל ישראל התכלית. – “שור זה יוסף ( בראשית רבה פרשה ע”ה אות י”ב ) וחמור זה אומות העולם”. ואמנם בשביל שהחמור סייע לישראל בביזת מצרים, על כן זכה בקדושת בכורה. הנה כי כן עדיין נשתיירה בעבד ואומות העולם אפשרות של גיור ועליה במדרגה, ישמעאל עשה תשובה. ואמנם מקצת שייכות יש להם למקום הזה, שכן עכו”ם נודרים ונודבים כישראל ( מנחות עג ע”ב ). וגם אל הנכרי אשר לא מעימו הוא… ובא והתפלל את הבית הזה אתה תשמע ( מלכים א’ ח’ מא) “אילו היו האומות העכו”ם יודעים מה היה המקדש יפה להם, קסטריות היו מקיפים אותו כדי לשומרו” ( במדבר רבה א’ ). 
ואכן מן המקום ההוא מקור הקדושה, בית המקדש שהוא גם בית תפלה לכל העמים, שאפו כלל ישראל למלא את מטרתם, תכליתם להפוך את כל העמים לקרוא כולם בשם ה’ ושילכו לבית אלקי יעקב, ועל כן יונה הנביא , שכל נבואתו באה לו ממקום המקדש, נשלח לאומות. 
נֵלְכָה עַד כֹּה. עד כה ולא יותר, כי שם הוא המקום המקודש ביותר, גבול שאין לעבור אותו, גבול גם לחסידות. 
עַד כֹּה.  “כה יהיה זרעך” ( בראשית טו,ה ) עד שיקבל את הכוח להוריש. – “למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו” ( בראשית יח,יט )
וְנִשְׁתַּחֲוֶה. כניעת החומר וביטולו כלפי מעלה. ( אתם בלבד נשארים עם החמור ). לא חזרו אברהם ויצחק אלא בזכות ההשתחוויה. בית המקדש לא נבנה אלא בזכות ההשתחוויה. ולא תהא גאולה לעתיד לבוא אלא בזכות ההשתחוויה. – ” עד שיבוא עני ורוכב על חמור ” ( זכריה ט, ט ) עניו ורוכב על חומריותו ( ראה בזכריה שם ברש”י, ובבראשית רבה פרשה נז, ב ). ביטול היש. 
שלש השתחוויות יש: הדיוט, כהן גדול, מלך. מלך. כיוון שכורע אינו זוקף ( ברכות לד ע”ב ) כמידת ההשגה כך הביטול העצמי. ואמנם משה רבינו שהשגתו גדולה מכולם, על כן הגיע למדרגת הענווה, – ביטול עצמו כלפי מעלה, – יותר מכל האדם אשר על פני האדמה.
וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם. הרי שטבע האב עדיין לא עזבו אעפ”כ אמר, ונשובה, שנים שלימים. 
נשובה אליכם בתור משפיעים תמידיים. “ולתתך עליון על כל הגוים אשר עשה לתהילה ולשם ולתפארת” ( דברים כו, יט ) קידוש שם שמים בעולם. 
וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת עֲצֵי הָעֹלָה וַיָּשֶׂם עַל יִצְחָק בְּנוֹ וַיִּקַּח בְּיָדוֹ אֶת הָאֵשׁ וְאֶת הַמַּאֲכֶלֶת וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו:
וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת עֲצֵי הָעֹלָה וַיָּשֶׂם עַל יִצְחָק בְּנוֹ. אע”פ שהם עצי עולה, שם אותם על יצחק בנו, שכל עוד לא נעשתה בו פעולת העקידה עדיין הוא יצחק בנו, לא עולה ולא אסור בהנאה. 
ועל יצחק דווקא, ביקש אברהם לקשר את יצחק עם עצם העקידה. להכניס בליבו את האהבה לתופעה נפלאה זו, מתוך כך יכנס בסוד הפעולה הנשגבה. ” כזה שהוא טוען צלובו על בכתיפו” ( ב”ר נו, ג ) ואינו נרתע שמתוך חיבוב ואש אהבה לעקידה הוא נושאו על כתפו.
וַיִּקַּח בְּיָדוֹ אֶת הָאֵשׁ וְאֶת הַמַּאֲכֶלֶת. אלו לקח אברהם בעצמו, כל שעה נסתכל בהן כדי להזכר במעשה העקידה, כל אותו זמן מתסתכל אברהם באש ובמאכלת, והוא מסתכל ביצחק בנו, הנה כי כן נטוש המאבק הפנימי בין אהבה לאהבה. 
וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו. שניהם נתקשרו במאבק האחד. 
וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל אַבְרָהָם אָבִיו וַיֹּאמֶר אָבִי וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי בְנִי וַיֹּאמֶר הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה:
וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל אַבְרָהָם אָבִיו וַיֹּאמֶר אָבִי וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי בְנִי. כיוון שיצחק נכנס במאבק התחיל לחוש אותו בכל תוקפו. חפץ החיים מצד אחד ומאידך הרצון להתדבק באל חי, להעלות עולה כליל לפניו. 
ומתוך חפץ החיים נתעוררה בו אהבתו לאביו שהוא עומד לעוזבו, עד שפרצה ממנו הקריאה “אבי” – “למה אבי שני פעמים, כדי שיתמלא עליו רחמים (בראשית שם, ד ), ואמנם האב ירד לדעתו של הבן והחזיר לו: “הנני בני” – קשור בכל נימי נפשו רוחו ונשמתו. 
וַיֹּאמֶר הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה. מצד אחד “איה השה לעולה” היאך יהיה הוא לעולה? ומצד שני הוא מביע כאן את רצונו 
הפנימי לעלות כולו כליל ממש. אין הוא מזכיר את המאכלת, בלי מאכלת, כולו ממש אף לא טיפת דם אחת שתרד מהמאכלת. 
ואולי אין הוא מזכיר את המאכלת בשביל שרצון החיים גובר עליו, והרי המאכלת היא הדבר המכריע בפעולה זו, הנה כך נטוש מאבקו של יצחק. 
וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו:
וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם. אביו לא נאמר, אלא אברהם, לומר שענין העקידה הוא תוכנו המתגלה בשמו כאמור. 
אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי. תשובה היא לשטן, לאחר שראה השטן שהסתותיו אינן מועילות, ביקש להקטין את עצם הניסיון והתחיל לגלות כי השה הוא לעולה ולא יצחק, השיב אברהם, שהוא בטוח שה’ יראה לו השה את “בני” לעולה. 
אולם יש גם בתשובה זו מעין ביטוי למאבקו הפנימי יש כאן תפילה ויחול שה’ יראה לו השה לעולה אך לא בנו. 
הנה כי כן מגלה כאן אברהם ליצחק את העקידה ומכניסו בציוויו ורצונו של הקב”ה, בשביל להביא את יצחק לדרגה עצומה של אהבת ה’.  מצד אחד יהיה עד הרגע האחרון מקושר בעבותות אהבה לעצמו ולאביו, והגעגועים הנפשיים יפכו בשטף רב לתשוקת החיים. ומאידך תבוא התגברות רצון העליון להמסר כולו לה’. ובשעה האחרונה, שאז יגיע לשיא חפץ החיים, יתאזר עוז להפוך את האהבה העצמית העזה כלפי מעלה. כדרך שרבי עקיבא אמר ( ברכות סא ע”ב ) “מתי יבוא לידי” דווקא בעת אפסיות החיים מתגבר הרצון לחיות ביתר כוח והוא מגיע לשיא של אהבה לחיים, והנה אהבה זו הופך יצחק לה’. כיעקב בפגישתו עם יוסף אהובו, שהפך את אהבתו אליו אל ה’ וקרא קריאת שמע. ( ראה בראשית רבה מו, כט ) .
וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו. “זה לעקוד וזה להיעקד, זה לשחוט וזה להשחט” ( ב”ר פרשה נו,ד) יחדיו ממש. בהתגברות האהבה הטבעית ובניצחון הרצון העליון, כניסיון השוחט כך ניסיון הנשחט. 
יצחק הקריב את כל חומריותו, גשמיותו נצרפה וזוככה במידה כזאת ששוב לא היה בבחינת גשם כלל. כל מהותו נהפכה לרוח, – “אף על פי שאין הקב”ה מייחד שמו על הצדיקים בחייהם מכל מקום עליו נאמר “אלוהי אבי יצחק” ( כי כהו עיניו והרי הוא כמת, להלן כח וברש”י ) כהו עיניו הגשמיות מן העקידה, והתרומם למעלה מהעולם החומרי, והרי הוא כאינו חי בעולם הזה, (עיין זוהר בראשית דף ס).
וַיָּבֹאוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת הַמִּזְבֵּחַ וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָעֵצִים וַיַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ מִמַּעַל לָעֵצִים: 
וַיָּבֹאוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים. בדרוך כף רגלם על המקום חשו שניהם בבירור כי באו אל המקום אשר אמר ה’. 
וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת הַמִּזְבֵּחַ. אברהם דווקא, כי עליו המצווה.
הַמִּזְבֵּחַ. המזבח הידוע לו אשר חזה בעיני רוחו כל שלושת הימים. 
המזבח – בכל חוקיו ומשפטיו ( עיין זבחים סב ע”ב ) כבמת ציבור ולא כבמת יחיד. זה המזבח שעמד על המקום שממנו נברא אדם הראשון, ועליו הקריב קרבן שנברא. הוא המזבח שהקריבו עליו קין והבל, נח ובניו ( ילקו”ש וירא רמז קא ) המזבח של אברהם בא לתקן את כל שיעור הקומה שנפגם על ידי אדם וקין ועל ידי דור המבול. והמשך תיקונו הוא המזבח של במת הציבור בתוכן המקדש. 
 וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָעֵצִים. מצוות עריכת עצי המערכה. 
וַיַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ. מתוך מאווי הנצחון על המיית האהבה הטבעית, ומתוך גודל הניסיון כאילו יצחק מונע ממנו הפעולה – “את יצחק בנו“. 
ואף יצחק מצעד עצמו ביקש להיעקד, שחשש ממפני עיכובין, כל הצדדים פועלים כאן, איפא, עד השעה האחרונה. האחרונה ממש, זו מהות פרשת העקידה, שהיא מגלה את כל המניעים של הניסיון, חפץ החיים והגברת הרצון הפנימי הקדוש. 
הנה יצחק אומר אל אברהם: “מהר ועשה רצון יוצרך ושורפני יפה ואפר שלי הולך לאימי ותניחהו, וכל זמן שתראה אמי תאמר, זהו בני ששחטו אביו” “אבא מה תעשו לזקנותכם”? אמר לו בני, יודעים אנו שמיתתנו קרובה, מי שנחמנו עד עכשיו הוא ינחמנו עד יום מיתתנו” ( ילקוט שמעוני וירא רמז ק”א ) 
דברים בוטים על תהום הנשמה, לעורר את האהבה הטבעית עד שיא ועד רום פסגתה, ואף על פי כן, ” האב עוקד בכל לב והבן נעקד בכל לב” ( שם, שם ) 
ואמנם עצם הפעולה הזאת בלבד, השאירה רושם בל יימחה לעולם, ברוב יופיה וזיו תפארתה, היא מכניעה את כל הקמים עלינו תמיד, – “כל מה שהיא אברהם עוקד את יצחק מלמטה, היה הקב”ה  כופת שריהם של אומות העולם מלמעלה ( בראשית רבה, נו ח ) 
וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ. מציוויו של הקב”ה הבין שיעלהו לעולה, כולו גם בעורו. בעודנו חי. בהוויתו. ( יומא נט ע”ב ) 
מִמַּעַל לָעֵצִים. ולא ” על העצים אשר מעל המזבח” ? שמרוב חיבתו למזבח שהקריבו עליו קודמיו ושעתידים ליקרב עליו, העצים בטלים לעיקר, – המזבח. 
כאן מרמזת התורה שכל העקידה הייתה רק ניסיון בלבד, שבהעלאה זו, נתקיים הצו של “והעלהו לעולה” ואין צורך בעצי שריפה, ממעל לעצים כאילו אין העצים משמשים תפקיד. 
וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ:
וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ. אין היד פועלת מעצמה לשחוט את בנו, “מרוב פחד נפל הסכין, אבל שולח את ידו לקחתו” ( מדרש תנחומא וירא כג ) “הסכין נפסל מרוב דמעות מלאכי השרת, אבל הוא רוצה להוציא את נשמתו על ידי חניקה”
( ב”ר פרשה נו )  “וכבש את רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם” ( שם י ) השכל הקדוש שולט ופוקד על היד לפעול. 
אברהם לא הסיח, איפוא,דעתו אף לרגע מאהבת הבן, וככל שהתקרבה שעת עצם הפעולה הנשגבה של שחיטת הבן, נתלהטה האהבה היוקדת לבנו ההולך ומסתלק מן האב הזקן. וככל שגדלה האהבה לבן, נתלהבה בו אהבתו לה’ וגדל הרצון לקיים את הצו השגיב. 
ואמנם לאחר שכפת ידיו ורגליו, לא הסתפק בכך, אלא התלבש בעזוז גבורה נפשית, ” ונתן רגליו עליו כשבידי כשם שאדם עושה בשעה ששוחט את הבהמה, כדי שלא תבעט ואמץ זרועו ואת שתי ארכובותיו עליו ( פרקי דרבי אליעזר פרק ל”ב ). באותה שעה שנגע גופו בגוף הבן נתחמם ליבו מרוב אהבה לבן חמדתו, ותוך שלהבת החיבה שהגיעה לשיאה ברגע האחרון “וישלח את ידו ולקח את המאכלת ושם על צוואר הבן וככהן גדול הגיש מנחתו ונסכו” ( שם ) 
 וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְהוָֹה מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי: 
 וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ ה’ מִן הַשָּׁמַיִם. מלאכי מעלה מר יבכיון. הן אראלים צעקו חוצה ( ישעיהו לג, ז ) מפני שהם בדרגת חוצה, מחוץ למדרגת ישראל, שהם בפנימיות, לפיכך לא השיגו את הפנימיות שבמהות העקידה, ונמצאו תמהים, היאך האב שוחט את בנו וכורת שורש עם ישראל, – קיומם והוויתם של כל העולמות, מטרת הבריאה, ובתוכם גם מלאכי מרום. אבל הקב”ה עדיין ממתין עד הרגע האחרון ממש, “שבידי שמים אפשר לצמצם” צמצום מוחלט ( עיין בראשית רבה פרשה י’ ) דעד שלא הספיק מלאך ה’ להגיע בתעופה אחת ( מיכאל באחת ברכות ד’ ) וצעק “מן השמים” אברהם אברהם. 
אך “אברהם לא אבה לשמעו ושאל, מי אתה, עד שפתח הקב”ה את השמים והתראה לפניו, הוי אומר מן השמים” אברהם כאילו לא רצה לשמוע דבר זה מפי מלאך, אלא מפי ה’, עד שנרמז “מן השמים” שהוא מפי ה’ ולא על ידי המלאך. 
אַבְרָהָם אַבְרָהָם. נתעלה במדרגה על מדרגתו שעד כאן, ונקבע כך בשמו העצמי הנכון לתוכיותו. 
 וַיֹּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי: 
וַיֹּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר. ולא “אל בנך”? כאן הגיע אברהם לדרגה הגבוהה של העקידה: שוב אינו בנו, אלא כמו נער בעלמא, כדי כך הכשיר אברהם את עצמו, כיוון שכך, כאן בא הצו אל תשלח ידך אל הנער נתמלא היעוד של הניסיון. 
ואמנם עיקר פעולת העקידה נתקיים, ש”בהגיע החרב על צווארו פרחה נשמתו של יצחק” ( פרקי דרבי אליעזר שם פל”ב ) אלא שנתקיימה בו תחיית המתים, – כיוון שהשמיע קולו מבין שני הכרובים, ואמר: אל תשלח ידך, חזרה הנפש לגופו והתירו ועמד על רגליו וידע יצחק תחיית המתים מן התורה, שכל המתים עתידין להחיות, ופתח ואמר: ברוך אתה ה’ מחיה המתים ( שם ) או- אז השיג יצחק את עומק סוד הבריאה עד סופה והמדריגה הנסית של למעלה מן הטבע שתחיית המתים היא ביטוייה: ושהגוף קשורתמיד למעיין המבוע הנשמתי גם לאחר המוות. 
וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה. שום עשיה בגופו, על אף רצון שניהם, האב והבן, כי אין מחילה בחבלה, ואף לחבול בגופו אין אדם רשאי ( עיין ב”ק צ ע”ב ) 
כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי. כיוון שהמלאכים יודעים החיצוניות שבאדם בלבד, אבל הפנים – הנשמה היא למעלה מהשגתם,  על כן מעכשיו שיצאה אהבתו של אברהם לה’ מן הכח אל הפועל, אמר המלאך: עתה ידעתי – גם אני. 
כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה. למדרגת אהבה הגיע אברהם זה כבר, כמו שכתוב “זרע אברהם אוהבי” (  ישעיהו  מא ח ) אך לאחר העקידה בא למדרגת יראה שלאחר האהבה, -“יראה מתוך אהבה” ( סוטה לא ע”א ) יראה זו פירושה השתוקקות להכתיר את ה’ לאדון ולמלך, ממתין לפקודותיו ולהיות עבדו הנאמן הסר למשמעתו מתוך יראה עילאה, – “אבינו מלכנו”.
“אמר דוד המלך, אני יראתי מתוך שמחתי, ושמחתי מתוך יראתי, ואבתי עלתה על כולם, לפיכך כרת הקב”ה ברית” ( תנא דבי אליהו פ”ג ).
זו דרגת היראה הגדולה, שאם לא כן אי אפשר לעמוד בניסיון כגון זה זה אלא אם כן מתוך יראה שלאחר האהבה, הוא מה שנאמר לאחר מכן “כי עתה ידעתי” – הודעתי לכל באי עולם את הגבול של ירא אלוקים עד מסירות נפש. 
וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי. אף מה שחסך אברהם את בנו ולא עשה בו מאומה לא היה בשביל שהיה בנו יחידו, אלא “ממני” – מפני ציווי של ה’ על כן “עתה ידעתי”, – מן המצווה השניה של ההורדה מן המזבח, שאף היא הייתה רק לשם מילוי רצון ה’, כההעלאה כך ההורדה. 
ולא אמר: “אשר אהבת”? כי מה שנאמר בתחילה “אשר אהבת” הוא ציווי לחבבו חביבות יתירה כפי צורך הניסיון. 
אֶת יְחִידְךָ. אף שלך ולא של אימו בלבד, – “כי ביצחק יקרא לך זרע”. 
 וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ:
 וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו . נשיאת עיניים מתוך תמיהה על אי מילוי הרצון והכוסף הנפשי הבוער לריצוי דמים לריח ניחוח לה’. וישא עיניו, בחינת “אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי” ( תהילים קכא א ) 
 וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל. איל זה נברא בערב שבת בין השמשות ( אבות פ”ה  מ”ו ) ספק ששת ימי המעשה, חול, ספק שבת. יש בו באיל זה טבע ועל טבע, גשמי מצד אחד ורוחני ניסי מאידך. שכן הצטרכותו מוטלת בספק, ( כמו פי הארץ, שאם לא היו חוטאים אין צורך בו, וכן קבורתו של משה, או הקשת וכו’ ) ומהו הספק, שאם היה ניסיון העקידה נכשל, לא היה איל זה מיוחד לדבר זה ולא היה תועה במדבר במקום שאין אילים מצויים בו, נמצא שבעצם מהותו יש בו שני הדברים גם יחד, טבעי כשאר אילים, ועל טבעי על שם הימצאותו בשעה מסוימת במקום מסוים, וכל דבר שנברא בין השמשות בא פתאום רק ברגע הנחוץ. 
ואף על פי שהידיעה האלוקית ידעה שהצטרכותו כתחליף ליצחק ודאית ונמצא שאין בו ספק כלל אלא שכאן בא לידי גילוי אי הסתירה שבין הידיעה לבחירה, לפיכך נברא בין השמשות של ימי המעשה לשבת, שהבחירה היא בבחינת ימי המעשה והידיעה – שבת “דקביעא וקיימא” ( חולין קא ע”ב ) 
אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו. ראה ש”אחר” זמן יהיו בניו נאחזים ונסבכים בקרניו, ביסודי התורה ובהודה. אולם כשם שהקרנים הן התפארת וההוד, כך הן יכולות להיות גם שורש כל העבירות – הגאווה, כח המגן של השור הוא בקרנים, אך יש ודווקא בכח המגן שלו הוא נאחז ומסתבך, גאוותם והודם של ישראל דורשים מהם ריבוי אחריות למילוי תפקידם, אלא שיש וכוח זה הוא לרועץ להם,  על כן אין תיקון אלא שיסבכו אותם הקרנים עצמם לשם העקידה, – כפיית ידים ורגליים, והכנעת כל הגוף ורצונותיו. 
 וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ. תחת בנו ממש, באותה אהבה ובאותה מידה עצמה, כיוון שכך רצונו יתברך, וילך, ויקח – הכל כהעלאה. 
על כן ויקחהו לא נאמר אלא “ויקח את האיל” – האיל הידוע, המיועד לתכלית זו מששת ימי בראשית, ומכאן ראה את רצונו של הקב”ה. 
ואמנם הייתה זו עבודה גדולה לאברהם לכוף את מחשבתו ולהגיע לדרגה זו של התחליף – תחת בנו. על כן “וילך אברהם ויקח את האיל” בעצלתיים, ( כמו “וילך ויקח ויבא לאמו אצל יעקב ( בראשית כז, יד ) לפיכך נאמר עוד הפעם, ” שנית מן השמים ולא חסכת את בנך את יחידך” – כאילו את יצחק ממש. 
וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא יְהוָֹה יִרְאֶה אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר יְהוָֹה יֵרָאֶה:
וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא. גדולה היתה אהבת המעשה וביקש אברהם להנציח אותה על ידי קריאת שם למקום לפי מהות הפעולה, שעל ידה נתקדש המקום ונוצרה בו איכות אחרת. יבואו בניו לעתיד וידרשו לשמו וילמדו אותו. 
ה’ יִרְאֶה. קריאת-שם היא לא על עצם המעשה, שהיה בגוף האיל בלבד, אלא לפי גילוי הראשון ותחילת ההתקשרות בין האב לבן לשם השלמת הפעולה, “אלוקים יראה” נאמר בראשית העקידה, לפני המעשה, וכך הוא שם המקום לאחר המעשה, לפי התשוקה הנפשית הפנימית הראשונה. 
אלא שלפני הפעולה נאמר “אלוקים יראה” – מידת הדין, אבל לאחר המעשה נהפכה המידה לרחמים, – “ה’ יראה”. ומהי המידה? ה’ יראה תמיד את כלל ישראל לא את צורתם החיצונית והמעשית אלא את תוכם הפנימי הסגולית, בחינת מחשה טובה המצטרפת למעשה, חזקת כשרותם שהיא תולדה של מעשה העקידה. 
אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם. כח הקדושה מתחדש ומתגבר בכל זמן מיום ליום. “היום יאמר” ממש. בכל יום יהיו בעינך כחדשים, ( ראה רש”י דברים כז ) סוד הנצח מפכה תמיד כמעיין המתגבר, היום מתחדש בכל בוקר, “המחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית”. 
“היום” – ראש השנה ( זוהר בראשית דף לג, ב ) “יאמר” בכל שנה יזכר לטוב מעשה העקידה. 
 בְּהַר ה’ יֵרָאֶה. פנימיות סגולתישראל וסוד אחדותם וכללות נשמתם הדבוקה בחיי עולמים מתגלים רק על ידי המקום ההוא, שהוא הר ה’, ועל ידי העבודה הקדושה הנעשית שם, ” נמצאו כל ישראל מכוונים ליבם למקום אחד” ( ברכות ל ע”א ) אשר על ידי התאחדותם נתעלו למדרגת ההנגה הזו של “עשרה ניסים שנעשו לאבותינו בבית המקדש” ( אבות פ”ה משנה ח) כי בכלל ישראל אין פגם, “ועמך כולם צדיקים”. ( ישעיהו ס, כא ) 
יֵרָאֶה. יראה על ידי הראיה בפנימיותף יראה כביכול יתברך, בהשפעת הר ה’ נראה את ה’, הכרת ייחודו ואלוקותו. 
יֵרָאֶה. בכל העבודות שבהר ה’ יראה ויזכר במעשה העקידה: “שבשעה שישראל מקריבין תמידין על המזבח וקוראים המקרא הזה “צפונה לפני ה'” ( הצפון והטמון בפנימיות ) זוכר עקידת יצחק” ( תנא דבי אליהו ז וע”ש שאפילו באמירה בלבד ) .
ועוד: יֵרָאֶה. תמיד גם בגלות, שהמקום הזה יצא וישפיע שפע של קדושה על מקדשי המעט שבכל המקומות. 
אך יש ב יֵרָאֶה זה גם תפילה, שאברהם התפלל “יראה” כח מסירות נפש על קידוש השם ויבוא לידי גילוי תמיד, וגם בניו יעמדו בניסיון זה, – “אברהם אברהם, לו ולדורות, אין דור שאין בו כאברהם” ( ב”ר פרשה נו ) 
וַיִּקְרָא מַלְאַךְ יְהוָֹה אֶל אַבְרָהָם שֵׁנִית מִן הַשָּׁמָיִם: ביקש אברהם לקבוע שם למקום ולגלות את מהותו, שישראל יהיו נחשבים לפי מחשבתם ופנימיותם, שרק אז הם דבוקים בצורם, – ובא הקול שנית כתשובה וכהסכמה על מילוי בקשתו. 
וַיֹּאמֶר בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם יְהוָֹה כִּי יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידֶךָ:
וַיֹּאמֶר בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם ה’. בי נשבעתי, בי בניצחיותי, מתוך גודל אהבת הקב”ה לישראל באה ההבטחה הזאת בהתקשרות עם שבועה, מהות השבועה היא גמירות הלב, פיו וליבו שווים, מעשה ומחשבה. 
וכיוון שבקשת אברהם הייתה שמעשי ישראל יהיו מקושרים עם סגולתם הפנימית, – המחשבה, באה השבועה, שאף היא מאותה בחינה, לגלות על השלמת בקשתו. – “כשיהיו חוטאין לפני ואני עתיד לדון אותם בראש השנה וכשיבקשו שאסלח להם יהיו תוקעין לפני בשופר” 
( ראה מדרש תנחומא וירא ז ) מקרניו של האיל שנקרב תחת בנו “ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם את עצמכם לפני” ( ר”ה טז ע”א ) 
מחשבה כמעשה. 
כִּי יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ. שיעבוד המחשבה כהקרבתה וכאילו היה המעשה בפועל. 
כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו:
כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ. כח הברכה אינו קשור בדבר מוגבל ומסוים, במעשה או בפעולה, אלא בדבר הסמוי מן העין, בנעלם, בטהרת המחשבה ועילוי הרצון, בלתי גבולי וסופי ושופע ממקור עליון. על כן הברכה שוטפת ושופעת בלא קצבה. זו מהות הברכה, מחשבה הדבוקה במקור העליון מקור הברכה, לכן רק גבי ברכת משה תואר בשם “איש האלוהים” ( דברים לג, א  ) 
כח הברכה הוא הכח הנצחי הנמשך ממקור הנצח, ואומות העולם אינם משיגים דבר זה, שהוא נגד טבעיותם, וגם אינם מכירים בכח זה המצוי אצל ישראל, – “ולא אמרו העוברים” אלו אומות העולם העוברים מן העולם, ולא אמרו ( אלא ) לישראל “ברכת ה’ עליכם” ( ירושלמי שביעית סופ”ה ) 
אך אברהם אבינו על ידי העקידה הגיע לשיא הרוממות, למעלה מן הטבע שהיא דביקות באל חי בתמידות, ובא לכלל התחברות עם הנצח, עם כח הברכה ומקורה, וכאן איפוא, נתקיים בו “והיה ברכה” ( בראשית יב, ב ) שכח הברכה נמסר לו. 
ואמנם משנפגמת המחשבה, נספק כח הברכה, – “כרובין המעורין זה בזה הוציאון לשוק ואמרו ישראל הללו שברכתן ברכה וקללתן קללה יעסקו בדברים הללו, מיד הוזילום” ( יומא נד ע”ב ). מכאן התמיהה: הואיל וכח הברכה הוא מצד סגולת המחשבה, והמחשבה נפגמת בעיקר על ידי מחשבת עכו”ם והרהור עבירה, – “למען תפוס את ישראל בלבבם” ( יחזקאל יד, ה  ) שבכך הם נופלים ממדרגתם הסגולית ומתדמים לאומות העולם, על כן לא יתכן שכח הברכה מסור בידם. 
כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ. זכה שהקב”ה נתן לו כח הברכה והשלטון עליה, וממנו נמסר ליצחק, וממנו ליעקב, לך ולזרעך. וזו אמנם הייתה טעותו של עשו שחשב שענין הברכות הוא לזמנו ולשעתו, עושר ואושר לימי חייו, ולא תפס שזהו ענין של שלטון יחידי ונצחי, שאין למוסרו אלא ליחיד וללאומו. לזרעו אחריו. ומיעקב נמסר לבחיר האומה משה רבנו: ” וזאת הברכה אשר ברך משה” ( דברים לג, א ) ומסרו לבחירי האומה אחריו הדבקים בה’ תמיד. 
וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם. הברכה היא כללית ברוח ובגשם. כוכבי השמים – ממעלה, וכחול אשר על שפת הים – למטה. ברוחב ובהיקף. שתי מדרגות, למעלה ולמטה.  ואף למטה – כחול אשר על שפת הים, שאינו כלה, והוא גבול לים ומציל את העולם. ברך אברכך – שתי ברכות, בשני מצבים, ואף במצב ירוד לא תבוא כליה. 
ואמנם הכמות בישראל מרבה את האיכות – גילוי תכונתם, ואף השראת השכינה בישראל, אשר על ידי כך באה הברכה לעולם, אפשרית רק על ידי הריבוי הכמותי. – “ובנחה יאמר שובה ה’ רבבות אלפי ישראל ללמדך שאין שכינה שורה על ישראל פחות משני אלפים ושני רבבות” ( ב”ק פ”ג ע”א ) 
וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו. כיוון שבשביל ישראל נברא העולם, הרי הם אדונים בעולם, ומימלא ירש זרעך את שער אויביו, העוברים ובטלים מן העולם. 
וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי:
וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ. למילוי בקשת אברהם לזכות לרומם את כל עמי העולם, שבאה בביטוי “נעריו” ע”כ והתברכו גו’ 
וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל בְּאֵר שָׁבַע וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָׁבַע:
וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו. לאחר כל ההתעלויות היה לו גם הכח לשוב אל נעריו, להשפיע עליהם בתור נעריו. 
אך אברהם בלבד שב ולא יצחק, שהוא בבחינת “שדה” צמצום, ואין ליצחק שייכות לנעריו, אלא הולך ללמוד בבית שם ועבר, אבל אברהם מידה אחרת הייתה בו, שהיא בחינת “הר”, – התרחבות והשפעה על הכל ( עיין פסחים פח ע”א ) 
 וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו. יחדו במגמה אחת, הוא כמשפיע והם כמקבלים השפעה. 
 וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָׁבַע. וכיוון שאברהם הוא המשפיע, על כן הוא בלבד “וישב” קביעות מקום, שממנו יוצאות דרכי ההשפעה בעולם. 
וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַם הִוא בָּנִים לְנָחוֹר אָחִיךָ.
וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם.
מאחר שהוא בחינת משפיע לכל, ושב אל נעריו הוגד לו שאמנם גם בבני נחור אפשר למצוא מרגלית טובה ואין להרחיקם. 

מאמרים נוספים

אהבת חינם, חסד, אהבה לזולת, אחווה, אהבה ללא תנאי, מצוות אהבה, עזרה הדדית, אהבת האדם, נתינה, סובלנות, צדקה, אמפתיה, אכפתיות, חברות, כבוד הדדי, תמיכה רגשית, אהבה בין אנשים, אהבה אוניברסלית, פיוס, אחדות, Unconditional love, Kindness, Altruism, Brotherhood, Selfless love, Love thy neighbor, Mutual aid, Human compassion, Generosity, Tolerance, Charity, Empathy, Caring, Friendship, Mutual respect, Emotional support, Love among people, Universal love, Reconciliation, Unity, קמעונאים, סיטונאים, שופרות, ייצור, מפעל, שיווק, תשמישי קדושה, יודאיקה, תפילה, תיק לשופר, מעמד לשופר, מנטרל ריח, עבודת יד, עץ זית, עיצוב, אומנות, סדנאות, יהודי, מתנה, עיצוב יהודי, בית, עמותות, תרומות, תפילת שחרית, תפילת ערבית, תפילת ראש השנה, תפילת יום כיפור, חגים, מזוזה, תפילין, ספרי תורה, מגילת אסתר, חנוכייה,חנוכיה, כיפה, סדר פסח, ראש השנה, סוכה, לולב, עצי תמר, פסח, שבועות, סוכות, ימים נוראים, ברית מילה, בר מצווה, בת מצווה, חתונה, מתנות לתורמים, מתנות לקהל, תפילות, חגיגות, אמונה, קידוש, הבדלה, מנורה, כוס כיסוי, קידושין, הצלת נפשות, קריאת התורה, מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for
אקטואליה ביהדות

אהבת חינם

קרא עוד »

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

רצועת שופר, שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...עקידת יצחק, הרב אריאלי,
פורסם ב- כתיבת תגובה

צפו – איך תוקעים בשופר?

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...
שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...

שתף את הפוסט

כיצד לתקוע בשופר בצורה נכונה  וקלה?

השופר הוא כלי נשיפה ייחודי שמשמש אותנו למצוות תקיעת שופר, שהיא מצוות עשה מן התורה כמו שנאמר “יום תרועה יהיה לכם” וכן בחודש אלול ברמזו על תקיעות בשופר בו “תקעו בחודש שופר”.

תקיעת השופר היא חכמה מקצועית  שדורשת אימון ושליטה בטכניקות מסוימות.
בסרטון המרתק הזה, תוכלו ללמוד כיצד לתקע בשופר בצורה קלה ונוחה, וליצור צלילים ברורים ומרשימים מהשופר.

1. הכנה וטיפים עבור המתחילים:

  • לימדו להרגע ולהפעיל לחץ קל על השפתיים. 
  • תמיד לפני הנחת השופר על השפתיים לחחו אותם מעט בכדי שיהיה קל ליצור מהם את הרעש שמתורגם בשופר לקול. 
  • נשמו עמוק כדי להכניס יותר אוויר לריאות ונשפו דחיסת אוויר בכדי ליצור את קול השופר.

2. המכניקה של תקיעת השופר:

  • קול השופר מיוצר באמצעות רעש זמזום השפתיים.
  • תרגלו ללא השופר את הרעש הזה בכדי שהשופר רק יסייע ליצור את הרעש הזה. 
  • החזיקו את פה השופר שצורתו צורת עין לצורת הפה
  • שמרו על יציבות ועמידות בזמן תקיעות השופר כדי להבטיח צליל ברור אחיד.

3. תרגולים מעשיים:

  • לאחר שהבנתם את המכניקה, תתחילו לתרגל תקיעה בעדינות ולשדר צלילים נכונים בשפתיים ללא השופר למרות הקושי כי לרוב נעזרים השופר ליצור על השפתיים לחץ, התרגיל הזה  שווה את המאמץ.
  • הקשיבו לצליל שאתם מייצרים ונסו לשפר ולהשיג צליל טוב יותר עם התרגול.
  • אל תשכחו לפרגן לעצמכם על ההתקדמות שאתם מבצעים במהלך התרגול.

4. היו מוכנים לתקיעת שופר:

  • כאשר אתם תוקעים בשופר, היו רגועים ונינוחים מיושבים.
  • שימו לב שהכתפיים למטה ולא לחוצות. 
  • השפתיים לחות. 

בעזרת הסרטון,  המלמד איך לתקוע בשופר והטיפים הנ”ל, תוכלו ללמוד כיצד להתחיל בתקיעת השופר בצורה נכונה ומתוך ניסיון עשיר של שנים רבות אחרי מפגשים עם אלפי בעלי תקיעה בארץ ובעולם, זיקקנו את המידע ל 10 דקות שבהם תוכלו גם ללמוד את הטכניקה אותה קראו חז”ל חכמה ואינה מלאכה, מלאכת תקיעת שופר. 

 

נגן וידאו אודות מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for, AI, יום כיפור, יום הכיפורים, יום כיפורים, סליחה, כפרה, תשובה,
שימו לב לעשרה כללי אצבע חשובים

א. ראשית, הרגיעו גופכם, גב זקוף, סנטר מורם, נשמו שלוש נשימות, נשימה שלישית עמוקה.
ב. הצמידו את השפתיים זו לזו בתנוחתן הטבעית בתבנית של חיוך קל. אין למתוח את השפתיים עד הסוף (אין לשרבבן קדימה). שתהיינה קפוצות בלחץ קל-בינוני, לחץ שיהא משמעותי ליצירת אטימה. יוצרים פתח קטן (בגודל המתאים להכנסת קשית שתיה), אין מקום מוחלט לפתח קטן זה, יש להתמקד במציאת נקודה בה יוכל התוקע להשיג שליטה מלאה בקולות התקיעה.
ג. אחזו ביד אחת את השופר, בקו מאוזן, כאשר פיו מכוון נגד קו אמצע השפתיים.
ד. יש לקנות כהרגל קבע את לחלוח השפתיים לפני התקיעה. כאשר השפתיים לחות הדקו את השופר אליהן. יש למצוא נקודה נוחה ולמקם בעדינות בנקודה המתאימה והנוחה ביותר (נסו מקומות שונים על השפתיים עד שתגיעו למיקום הנוח והנכון לכם). כאשר מצאתם את הנקודה הנכונה על השפתיים אל תשנו את מיקום השופר, רק אם יש סיבה מיוחדת לכך, אם אתם מתקשים במציאת מיקום השופר, מומלץ לא להזיזו בין התקיעות, לנשום דרך האף עד לסיום התקיעות (תקיעות דמיושב), שלא תאלצו לחזור ולסדרו על השפתיים לפני כל תקיעה.

 רמת האיכות של השופר, קלות תקיעה תסייע לתוקע להפיק את הצלילים המהודרים ביותר, השופרות המיוצרים אצלנו בשופרות מהדרין יודאיקה,  הם ברמה גימור הגבוהה ביותר, (מעבר לכך שהם מיוצרים בארץ)  באיכות קלות התקיעה וגם בהידור ההלכתי, ועומדים תחת ההשגחות המהודרות והידועות ביותר בשוק הכשרות.

ה. נשמו נשימה עמוקה, הפעילו לחץ אוויר קל-בינוני בדרך נשיפה אל תוך השופר, באופן שירעיד את השפתיים הכלואות בפי השופר, ייווצר קול זמזום/רפרוף באמצעות השפתיים, קול זה הוא מהותו המזוקקת של קול השופר, השופר משמש כאמצעי הגברה של אותו הקול, קול רעידת השפתיים המוגבר ע”י השופר, ולא מהאוויר הננשף אל השופר כמו שרגילים לחשוב.
ו. נשיפה ישירות מהסרעפת לתוך השופר ללא ניפוח הלחיים תאפשר תקיעות בקלילות ללא מאמץ מיותר של שרירי הפה והצוואר.
הנשיפה איטית ומבוקרת בלחץ מתון לתוך השופר, יש לשמור על רמת לחץ אחידה ומאוזנת במשך כל התקיעה על מנת שהקול יצא אחיד ללא שינויי טונים.
ז. מומלץ לתרגל ללא שופר את הקול המופק מהשפתיים באמצעות הלחץ הנ”ל. הקפדה על רטיבות השפתיים תאפשר זאת בקלות יתר. תרגיל זה לפעמים קשה למתחילים כי שרירי הפה לא מורגלים בכך והשופר לוקח חלק משמעותי בנעילת השפתיים ויצירת הלחץ עליהן, כמהדק מלאכותי, ומקל מאוד את המוטל על שרירי השפה ליצור את הזמזום הנ”ל.
ח. יש לתרגל ולהתאמן על נשימות/נשיפות תקיעות השופר הרבה לפני ראש השנה, מומלץ לא לדחות לרגע האחרון, בכדי שהפעולה תיעשה בקלילות. במידת האפשר כדאי לחלק את האימון לזמנים יומיים קצרים בכדי לא להעמיס על השפתיים אימונים ארוכים בזמן קצר (יש לזכור שתקיעות החובה עצמן הן מאה קולות בר”ה, כ-6 דק’ במצטבר). יש להתאמן עד שמגיעים לתקיעה שאינה כרוכה במאמץ.
ט. מומלץ לחטא את השופר ערב ראש השנה ע”מ למנוע פצע בקטריאלי היכול לגרום לתוקע להזיז את מיקום השופר מהמיקום המתאים שנוח לו.
י. בתקיעות עצמן בבית הכנסת מומלץ לנשום נשימה מלאה ועמוקה מלא הריאות לפני כל סדר, להרגעת התוקע ושליטה מלאה בלחץ האוויר.

אל תשכחו להנות מכל רגע ולפרגן לעצמכם על ההתקדמות המרשימה שתעשו במהלך התרגול.
ועם המון תרגול והתמדה, תוכלו להוציא את עצמכם או את כולם בתקיעת שופר שתבצעו,
שיהיה בהצלחה, ושיעלו תקיעותכם ברצון! 
שופרות מהדרין יודאיקה. 

מאמרים נוספים

אהבת חינם, חסד, אהבה לזולת, אחווה, אהבה ללא תנאי, מצוות אהבה, עזרה הדדית, אהבת האדם, נתינה, סובלנות, צדקה, אמפתיה, אכפתיות, חברות, כבוד הדדי, תמיכה רגשית, אהבה בין אנשים, אהבה אוניברסלית, פיוס, אחדות, Unconditional love, Kindness, Altruism, Brotherhood, Selfless love, Love thy neighbor, Mutual aid, Human compassion, Generosity, Tolerance, Charity, Empathy, Caring, Friendship, Mutual respect, Emotional support, Love among people, Universal love, Reconciliation, Unity, קמעונאים, סיטונאים, שופרות, ייצור, מפעל, שיווק, תשמישי קדושה, יודאיקה, תפילה, תיק לשופר, מעמד לשופר, מנטרל ריח, עבודת יד, עץ זית, עיצוב, אומנות, סדנאות, יהודי, מתנה, עיצוב יהודי, בית, עמותות, תרומות, תפילת שחרית, תפילת ערבית, תפילת ראש השנה, תפילת יום כיפור, חגים, מזוזה, תפילין, ספרי תורה, מגילת אסתר, חנוכייה,חנוכיה, כיפה, סדר פסח, ראש השנה, סוכה, לולב, עצי תמר, פסח, שבועות, סוכות, ימים נוראים, ברית מילה, בר מצווה, בת מצווה, חתונה, מתנות לתורמים, מתנות לקהל, תפילות, חגיגות, אמונה, קידוש, הבדלה, מנורה, כוס כיסוי, קידושין, הצלת נפשות, קריאת התורה, מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for
אקטואליה ביהדות

אהבת חינם

קרא עוד »

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for