פורסם ב- כתיבת תגובה

האם חושך הוא מציאות או העדר אור?

חושך - מציאות או העדר שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד, שופר ירושלים, Shofar, Shofars, Judaica, Religious Services, Kudu Shofars, Shofar Pouch, Shofar Stand, Ram Shofar, Code Shofar, Moroccan Shofar, Yemenite Shofar, Babylonian Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Unprocessed Shofar, Jerusalem Shofar. שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות

האם חושך הוא מציאות או העדר אור?

חושך - מציאות או העדר שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד, שופר ירושלים, Shofar, Shofars, Judaica, Religious Services, Kudu Shofars, Shofar Pouch, Shofar Stand, Ram Shofar, Code Shofar, Moroccan Shofar, Yemenite Shofar, Babylonian Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Unprocessed Shofar, Jerusalem Shofar. שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
האם חושך הוא מציאות או העדר אור?

שתף את הפוסט

”אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר. ”

משנה פסחים א א

הרמב”ם בפירושו פירש: בדיקת החמץ [צריך שיהיה] בליל י”ד אע”פ שאינו אסור בו באכילה עד חצות ליום י”ד כאשר יתבאר. ותקנו זה לפי שאור הנר בלילה יפה לבדיקה ובני אדם מצויים בבתיהם באותו העת. נקרא לילה אור כמו שקוראין דברים הרבה בהפכן וכוון בזה כדי לדבר בלישנא מעליא ולא תהיה פתיחת הספר בשם העדר מן ההעדרים ר”ל לילה:

פירוש המשניות לרמב”ם פ”א מ”א

המילה חושך היא אטימולוגית מחוברת למילה חסך, שהוא העדר,
השאלה הזו העסיקה רבים האם החושך הוא מציאות חדשה או רק העדר של אור?

מניית חושך בעשרה דברים שנבראו ביום הראשון

במסכת חגיגה(יב.) מביאה הגמרא את מימרתו של רב יהודה

בשם רב: עשרה דברים נבראו ביום ראשון, ואלו הן: שמים וארץ,

תהו ובהו, אור וחושך, רוח ומים, מדת יום ומדת לילה… אור וחושך,

חושך דכתיב (בראשית א ב) “וחושך על פני תהום”, אור דכתיב

)שם פסוק ג( “ויאמר אלוקים יהי אור”.

חגיגה יב.

המהר”צ חיות בהגהותיו, מעורר כיצד אומר רב ש’חושך’ הינו אחד

מעשרה דברים ש’נבראו’ ביום הראשון, הלא אין החושך כי אם העדר

האור, ולא תיתכן בו לשון בריאה. הוא אף מציין לדברי הרמב”ן )שמות ד

יא( על הפסוק )שם( “מי שם פה לאדם, או מי ישום אלם או חרש או פקח

או עור”, שם מביא הרמב”ן את הערת הרמב”ם )מורה נבוכים ח”ג פ”י( על לשון

הפסוק ‘ישום אלם או חרש’, שהרי אילמות היא העדר יכולת הדיבור, וחרשות היא

העדר יכולת השמיעה, וכיצד יפול לשון ‘שימה’ על זה. וביאר הרמב”ם: כי המסיר קנין, יאמר בו

שפעל האפיסה. וכמו שיאמרו במי שמכבה את הנר ש’הביא חושך’.

וזה לשון הרמב”ם במורה: וצריך שנודיעך דעתנו… והוא שאתה יודע שמסיר המונע – הוא המניע בצד

אחד, כמי שהסיר עמוד שתחת הקורה ונפלה בכבדותה הטבעי (- מחמת כח המשיכה), שאנחנו

נאמר כי מסיר העמוד ההוא – הוא הניע הקורה… ובזה הצד נאמר גם כן במי שהסיר קנין אחד –

שהוא עשה ההעדר ההוא, ואע”פ שההעדר אינו דבר נמצא. כי כמו שנאמר במי שכבה נר בלילה

שהוא חידש החושך, כך נאמר במי שהפסיד הראות שהוא עשה העיוורון, ואע”פ שהחושך והעיוורון

העדרים ואינם צריכים לפועל {וכן דעת הרמב”ם בפירוש המשניות (פסחים פ”א מ”א)}.

ואמנם מצאנו מקרא מפורש אשר נראה ממנו כמשמעות הגמרא כאן, שאכן חושך הינו בריאה,

והוא הפסוק בישעיה )מה ז(: “יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא רע” – הרי שהחושך הוא

בריאה. וכן הוכיח מפסוק זה הב”ח (ב”ח/אורח חיים/ו). וביאר הרמב”ם ( שם והביאו גם הרמב”ן

שם) שאף פסוק זה יש לבאר על אותה הדרך, שכיון שהסיר האור נאמר בו כאילו חידש החושך.

אלא שביאור זה לא יצדק רק ביחס ללשון הפסוק, המייחס לשון ‘בריאה’ לחושך, אך בסוגייתנו נמנה

החושך כאחד מעשרה דברים שנבראו ביום הראשון, ואם כן חזרה הקושיה למקומה כיצד יפול לשון

‘בריאה’ על חושך שאינו אלא ההעדר. ואכן בספר שארית נתן לרבי נתן לוברט (פסחים ב.)הוכיח

מהסוגייה בחגיגה יב. שהחושך הוא בריאה בפני עצמה ולא רק העדר אור.

החושך אינו מתייחס להעדר אור אלא ליסוד האש

ומיישב המהר”צ חיות שסוגייתנו אכן אינה מתייחסת כלל ל’חושך’ המוכר לנו, דהיינו העדר האור,

כי אם לאחד מארבעת היסודות – והוא יסוד האש. וכך מבאר הרמב”ם (ח”ב פ”ל) שהחושך הנזכר

בתחילת הפרשה, בפסוק “וחושך על פני תהום” – הוא האש היסודית ]וכך כותב גם הרמב”ן על

הפסוק (בראשית א ד) “ויבדל אלקים בין האור ובין החושך”, שחושך זה איננו החושך הנזכר בפסוק

“וחושך על פני תהום” – לפי שאותו החושך הוא האש, אבל החושך שבפסוק זה הוא אפיסת האור[.

והרמב”ם אף מביא מקור לכך שהאש היסודית מכונה בשם חושך, וזאת מסתירת הפסוקים בנוגע

למתן תורה; מחד – “ודבריו שמעת מתוך האש” )דברים ד לו(, ומאידך – “ויהי כשמעכם את הקול

מתוך החושך” )שם ה יט(, אלא שאף שם מתייחס הפסוק לאש היסודית ומכנה בשם חושך. ונקראה

האש היסודית בשם זה “להיותה בלתי מאירה אבל ספירית, שאילו היתה האש היסודית מאירה היינו

רואים האויר כולו בלילה כלהבת אש”.

וכן ביאר המהרש”א בעיקר מימרתו של רב, שביום הראשון נברא החומר הראשון שממנו נתהוו

כל צורת הנבראים שנקבעו אחר כך כל דבר ביומו, ובכלל חומר זה היו ארבעת היסודות, שהם אש,

רוח, מים וארץ – והחושך הוא האש היסודית כמו שכתב המורה. וככל דברי המהרצ”ח כבר נמצא כן

בספר הבתים )ח”א ספר אמונה עמוד נ( לרבינו דוד הכוכבי, שהעיר “שיש מן הפלא בזה המאמר,

שזכר בכלל הנבראים החושך שהוא העדר האור”. והציע לפרש שחושך הנזכר כאן הוא יסוד האש.

גם רב סעדיה גאון בספרו האמונות והדעות )מאמר ראשון לה:( נקט כדעת הרמב”ם שהחושך אינו

היפך האור אלא העדר האור. וביאר מה שכתוב ‘יוצר אור ובורא חושך’ באופן אחר קצת, שהפסוק

מתייחס לבריאת האוויר המקבל את האור ואת החושך במציאות האור ובהעדרו. וכפי שיש לבאר את

המשך הפסוק “עושה שלום ובורא רע” – שאין פירושו שהקב”ה ברא רע, כי מאתו לא תצא הרעות,

אלא שברא לדברים שעל ידם יהיה לאדם שלום או רע בבחירתו.

האם חושך הוא מציאות או העדר אור? ואיך זה קשור לפסח? מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי תוכן במעגל השנה להמשך קריאה https://wp.me/peidUu-5nd ⬅️

האם חושך הוא מציאות או העדר אור? ואיך זה קשור לפסח?

כך גם נראה מדברי הזוהר בפרשת יתרו:

חושך הוא אש שחורה החזקה בצבע, (כי שום צבע לא ישלוט לשנות את צבע השחור), והוא אש אדומה החזקה במראה, והוא אש ירוקה החזקה בציור, והוא אש לבנה שהוא צבע שרשי לכל הצבעים. חושך הוא חזק בכל מיני האש, והוא מתקיף את התוהו. חושך הוא אש הנושא ד’ גוונים הנ”ל, ואינה אש של חשכה רק בעת התקפתה את התוהו, הפנים של רע הוא חושך, ויצחק שהסביר פנים לרע, לעשו, נקרא אז חושך, ששורה עליו בכדי להתקיף אותו. (בראשית כג, ועיין שם עוד)

האור יוצא בצד ימין, וחושך נשאר בצד שמאל, (שהוא הנוקבא, וז”א) מפריד אחר כך את החושך מן האור כדי שיכללו זה בזה. (ואז בכח הבדלה מקבלת הנוקבא את האור מן הז”א, כמו שמבאר לפנינו). הה”ד ויבדל אלקים בין האור ובין החושך, (שעל ידי הבדל זו ויקרא אלקים לאור יום וגו’ היום ולילה נזדווגו ונעשו יום אחד).

ואם תאמר שהכתוב ויבדל אלקים בין האור וגו’ פירושו הבדלה ממש, (דהיינו פירוד בין האור ובין החשך, ואומר) לא כן, אלא כי היום בא מצד האור שהוא ימין, והלילה באה מצד החשך שהוא שמאל, וכשיצאו ושלטו כאחד הפריד אותם, וההבדלה היתה מצדו (דז”א) כדי להסתכל פנים בפנים ולהדבק זה בזה, שיהיו לגמרי אחד…

והוא (ז”א) נקרא יום, ועל כן נאמר שקרא האור יום, והוא (הנוקבא) קרא לה לילה, כמ”ש ויקרא אלקים לאור יום ולחשך קרא לילה. מהו החשך, החשך שנאחז בהלילה, שאין לה אור מעצמה ולא כלום, (כלומר הלילה שהיא הנוקבא אין לה מעצמה כלום, ואפילו החשך הנאחז בה אינה שלה אלא הוא חשך הנמשך לה מאמא, דהיינו הצד שמאל שלה, הנבחן לנקודת השורק שבישסו”ת כנודע). ואף על פי שהחשך בא מצד האש שהוא חשך, מכל מקום אינו אין לה כלום מעצמה.

אבל החושך נמשך עד שמאיר מצד השפעת היום, (דהיינו עד שמקבל חסדים מז”א הנקרא יום, ואז מתלבש באור החסדים ונמצא מבחינה זו, שהיום (שהוא ז”א) מאיר להלילה (שהיא נוקבא), אבל הלילה עצמה אינה מאירה מכח השפעת היום עד הזמן של גמר התקון, שכתוב ולילה כיום יאיר וגו’. (שם שלא)

אמר רבי יצחק, אם כן (שמעלת החשך גדולה כל כך), למה אומר הכתוב ויבדל אלקים בין האור ובין החושך, (שהמשמעות שהבדיל בין חשיבות האור לפחיתות החשך), אמר ליה שמתחלה הוציא האור מדת יום והחשך מדת לילה, ואז נאמר ויבדל וגו’, דהיינו שהבדיל בין גודל חשיבות היום לפחיתות הלילה, ואחר כך חבר את היום והלילה, (שהם זו”ן) ביחד, ונעשו אחד, שכתוב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד, דלילה ויום אקרון חד. ואז נאמר מגלה עמוקות מני חשך, וגדלה מעלת החשך מאד. ומה שכתוב ויבדל וגו’ היינו בזמן הגלות שהם נמצאים נפרדים זה מזה, אז נאמר ויבדל ביניהם כיתרון האור מתוך החשך, וכן מטרם הזווג הנ”ל… (שם שנו, ועיין שם עוד)

קם רבי אבא ושאל מהו חשך, הסתובבו החברים, (כלומר שעמלו כדי להשיבו) ולא השיגו להשיבו על מה ששאל, (כי אם) עשו מעשה, (דהיינו שעשו איזה יחוד) והגיע קול מלפני רבון העולם במקרא הזה, ארץ עיפתה וגו’ צלמות ולא סדרים ותופע כמו אופל, (שאופל זה פירושו) גיהנם, שעוד מקודם שנברא העולם נגנז לרשעים, (ומזה הבינו שחשך הוא גיהנם)… (ויחי מד)

אמר רבי יהודה שלשה מיני חושך היו, שכתוב חושך ענן וערפל, וקול ההוא היה יוצא פנימי מכולם.

(יתרו רצה)

דעת הגר”א שהחושך הוא בריאה ולא ההעדר אור

אמנם ידועה דעת הגר”א (אדרת אליהו בראשית א ד) שאף החושך הוא בריאה, ומקורו מהפסוק

הנזכר “יוצר אור ובורא חושך”. וביאר שכשהבדיל ה’ בין האור ובין החושך, נפעל זה בשלשה דברים:

א’ שלא יתערבו יחד. ב’ שזה ישמש ביום וזה בלילה. ג’ שיהא החושך נדחה ויזור לאחור מפני האור,

כישפיק קרני הודו. אך לא ידחה החושך ויבטל מכל, רק שיהא נגלל האור מפני החושך והחושך מפני

האור. והסיק: ולא כחמי האומות שאומרים שהחושך הוא העדר האור, אבל הוא בריאה, רק שאין

טובו נגלה לעין השמש, ולכך לא נאמר ‘כי טוב’ אצל החושך. וכ”כ הרד”ל בפרקי דרבי אליעזר )פ”ג

הגהה יא( בשם הגר”א בפירוש ההיכלות ( זוה”ק פ’ פקודי רנד.)שהחושך הוא בריאה דקה היוצאת

ומשמשת בלילה, וכמו שנאמר “תשת חושך ויהי לילה”, ואינה העדר אור כדברי הפילוסופים.

ובפירושו לספר יצירה(ליקוטים כג:) כתב הגר”א: החושך אינו העדר כמו שכתבו המינים, אלא הוא

בריאה נפלאה. והוא דוחה בדבריו את מה שהביאו ראיה מופתית מבית סתום מאין בא לו החושך,

או שכשמדליקים נר בבית קטן מאיר לכל הבית, וכשמכבים – חושך בבית, ומאין בא החושך, הרי

היה הבית סתום כמקודם. ודוחה הגר”א בדקדוק לשון הפסוק ‘יוצר אור ובורא חושך’, שלשון בריאה

הוא דק יותר מיצירה, והיינו שאת האור ‘יצר’ ה’ דהיינו שנתן לו צורה עד היכן יתפשט, ואילו החושך

‘נברא’ ולא ‘נוצר’ ואין לו צורה עד היכן יתפשט ולכן מתפשט לכל מקום, מלבד מקום האור. וכ”כ

המהרש”א(ח”א תמיד לב.) על שאלת אלכסנדרוס מוקדון לזקני הנגב, אם אור נבראת תחילה או

חושך: כדעת המינים שהחושך אינו אלא העדר אור ולא היה צריך בריאה קודם האור, אבל אנחנו עדת

המאמינים כי ה’ יתברך ברא שניהם יש מאין כו’.

לשון ‘ויהי’ ו’וימש’ לגבי חושך מצרים

וגבי חושך מצרים נאמר בפסוק (שמות י כא) “ויהי חושך על ארץ מצרים וימש חושך”: ובפירוש

הכתב והקבלה העיר על לשון ‘ויהי’ האמור בפסוק, שכן לשון זה אינו נופל אלא על הוויה ומציאות

קיימת, ואילו החושך אינו אלא העדר אור. וביאר שמכל מקום אף שהחושך הוא העדר, החושך הזה

היה הפלא ופלא שלוח מאוצר זעם להתיש בו רשעים, ולכן נכתב אצלו ‘יהי’.

ובאבן עזרא כתב בביאור האמור בפסוק “וימש חושך” שיכולים היו המצרים למשש בידם את החושך,

שכל כך היה עב, עד שאור האש לא ידלק ולא הנר. ועל כלן לא ראו איש את אחיו לא באור היום ולא

באור הנרות. האבן עזרא אף מעיד על הימצאותו של חושך עב כעין זה בים אוקיינוס “שלא יוכל אדם

להפריש בין יום ובין לילה, ויעמוד זה לפעמים חמשה ימים, ואני הייתי שם פעמים רבות”. והגר”א

בקול אליהו מוכיח באמת מדברי הפסוק כדעתו שהחושך אינו העדר אלא בריאה בפני עצמה.

גם היעב”ץ (חגיגה יב.) מוכיח כהערת המהר”צ חיות, שמדברי הגמרא שמע מינה שחושך הוא

דבר ממשיי ולא העדר בלבד כדעת המתחכמים. אמנם מוסיף היעב”ץ שאכן יש שני מיני חושך, ויש

לחילוק בין חושך של לילה טבעי – שסיבתו ודאי העדר אור השמש, ובין החושך שבתחילת היצירה ]-

שנברא ביום הראשון[ וכן חושך מצרים שהוא חושך בלתי טבעי והוא בריאה ולא רק העדר אור. וכעין

זה כתב הספורנו שם על הפסוק ‘וימש חושך’: ויסיר את החושך הטבעי של לילה, כי אמנם חושך

הלילה הוא אויר מוכן לקבל האור, והוא חשוך בהעדר האור בלבד. אמנם זה החושך יהיה אויר בלתי

מוכן לקבל האור לרוב עוביו, ולא יפול עליו העדר האור בהיותו בלתי מוכן אליו, עכ”ל.

כעין זה כתב בספר לשמוע בלמודים ביישוב ראיית המהרצ”ח מסוגייתנו, וזאת על פי הערת הגמרא

בהמשך הסוגיא, כיצד מנה רב בין הדברים הנבראים ביום הראשון את האור, והלא לא נברא האור

אלא ביום רביעי כשנבראו המאורות. ויישבה הגמרא: כדר’ אלעזר, דאמר ר’ אלעזר, אור שברא הקב”ה

ביום ראשון, אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו. כיון שנסתכל הקב”ה בדור המבול ובדור הפלגה,

וראה שמעשיהם מקולקלים, עמד וגנזו מהן, שנאמר “וימנע מרשעים אורם”. ולמי גנזו, לצדיקים

לעתיד לבוא כו’, ע”כ. ולפ”ז כתב בלשמוע בלמודים שמאחר והאור הנזכר כאן אינו אור השמש

הסובב בגלגל, אלא אור אחר, שנברא כדי להאיר ביום ולקבוע את היום והלילה אף ללא מהלך הגלגל,

ממילא יתכן לומר שאף החושך שהיה בימים הראשונים היה בריאה בפני עצמה להחשיך בלילה,

ולא היתה העדר אור כמנהג העולם אחר שנגנז האור הראשון ונתלו המאורות. וגם לדעת חכמים

הסוברים שהמאורות שהאירו ביום הראשון הם אותם המאורות שנתלו ביום רביעי, אך כל זמן שלא

נתלו לא היו תלויים בגלגל, ומידת היום והלילה נקבעה על ידי הארה והחשכה שלא מכח סיבוב

הגלגל, ויש לומר שהחושך נעשה באמצעות בריאה אחרת, והיא ה’חושך’.

ביאור הנצי”ב בצורך לברוא ‘חושך’ אף שחשוך בלא”ה מחמת העדר האור

והנצי”ב (פסחים ב.)העיר לדעת הסוברים שחושך הוא בריאה מחודשת ולא העדר אור, מדוע הוצרך

ה’ לברוא את החושך, והלא כיון שלא יאיר האור ממילא יהיה חושך מצד העדר האור, ומדוע יש צורך

בבריאה מחודשת של חושך. וביאר על פי המבואר בירושלמי(פסחים פ”א ה”א)שהנמצא במערה

אפילה ואינו יודע אימתי יום ואימתי לילה, ידליק נר ויראה, אם האור כהה בידוע שהוא יום ואם האור

מבהיק בידוע שהוא לילה. וביאר הקרבן העדה שכח ניצוץ השמש מכהה אור הנר אפילו שהוא

במקום אפל. ובחבצלת השרון )שמות עמוד קג( העיר מהמבואר שם בירושלמי שנח הביא עמו

אבנים טובות לתיבה כי בלילה אורם הבהיק יותר וכך ידע אם הוא יום או לילה, ולא הביט מהצוהר

שעשה לתיבה כיון שלא שימשו המזלות בזמן המבול – הרי מבואר להדיא שאף שהשמש לא שמשה

מכל מקום היה שינוי בהארת המרגליות מחמת עצם היום או הלילה. וע”כ מבואר שאם נמצא ביום

במקום חשוך, החושך אינו אלא העדר אור ולכן אין האור מבהיק כל כך, משא”כ בלילה נתחדש

בריאה של חושך שמחמתה מבהיק האור. ועפ”ז ביאר הנצי”ב שלכן נברא חושך בפני עצמו כיון שעל

ידו יאיר הנר בלילה ביתר שאת וביתר עוז ואין כוחו רק ככח החושך הבא מצד העדר האור.

מרן הגרי”ז זצ”ל ויש שהביאוהו בשם מרן הגר”ח זצ”ל

על מה שיסד הפייטן בפיוט הנאמר בסיום ליל הסדר – “קרב יום אשר הוא לא יום ולא לילה –

רם הודע כי לך היום אף לך הלילה”. וכה ביאר: עד שיבוא אותו היום לעתיד לבוא, אין בידינו ראיה

כי הלילה הינו מבריותיו של הקב”ה, שכן יתכן לפרש כדעת המורה שאין החושך אלא העדר אור ותו

לא. אך לעתיד לבוא “קרב יום אשר הוא לא יום ולא לילה”, וכיון שניווכח שאכן קיימת מציאות שאינה

לא יום ולא לילה, דהיינו לא אור ולא חושך, הרי בכך – “רם הודע כי לך היום אף לך הלילה”, שוב יהיה

מוכח שאף החושך הינו בריאה מבריותיו של הקב”ה.

הסוד של ר’ ירוחם ממיר הגדול זצ”ל

רבי ירוחם הלוי ליבוביץ (מכונה רֶבּ ירוחם ממיר), (תרל”ד – י”ח בסיוון תרצ”ו, 1873-1936) היה המשגיח של ישיבת מיר.

ונראה לי להגיד בזה, ותדעו כי מוסר אני לכם בזה סוד גדול, כי עיקר כוונתו ית’ היה באמת כי תיקון הבריאה יבא אמנם מתוך חושך, מתוך הנהגת משפט, הנהגת טוב ורע של שית אלפי שנין. וביסוד זה נוכל להבין מדרש פליאה מאד… ואשר אני מפחד להגיד זאת לפני רבים, שלא תתהווה מזה איזה קלות מידיעה כזאת כי גם החושך הוא למען התכלית, כי החושך עצמו הנהו אמנם הנהגה שלמה, להנהיג בו עולם מלא… איתא במדרש (בר”ר ג’ ז-י) מתחילת ברייתו של עולם צפה הקב”ה במעשיהן של צדיקים ובמעשיהן של רשעים, והארץ היתה תהו אלו מעשיהן של רשעים, ויאמר אלקים יהי אור אלו מעשיהן של צדיקים… אבל איני יודע באיזה מהם חפץ, אם במעשה אלו ואם במעשה אלו, כיון דכתיב וירא אלקים את האור כי טוב, הוי במעשיהן של צדיקים חפץ ואינו חפץ במעשיהן של רשעים. נוראים הדברים! הנה כי לולא המקרא, לולא הגזרת הכתוב כי חפץ הקב”ה במעשיהן של צדיקים, לא היינו יודעים באיזה מהן חפץ יתר, אם באור אם בחושך, כי כיון שאור וחושך אחד הם, ויתכן אפילו כי בחושך יש אור יותר חזק מאשר באור גופא, אם כן אמנם אפשר ונדמה כי חפץ יותר במעשה רשעים…. (דעת תורה במדבר עמוד קמה)

…לנו אין בעצם כל קושיא כלל, האמנם כי נמצאים אנו בחושך, אבל באמונה שפיר אנו עוברים היטב כל הדרכים ללא כל מכשול כל דהו. ועוד זאת, כי מהחושך עצמו יוצא תורה, היא התורה של אמונה, ואנו ודאי מתעלים מפרשת פרה לא פחות כלל מאשר מן מסכת נזיקין וכדומה. דכי מפני שאין אנו יודעים טעם אשת אח האם לא מתעלים אנו מלימוד מסכת יבמות… והנה דוקא באלה הגזירות הכתוב, דוקא באלו שאין יד שכלנו תופסת בהם כל דרך ומהלך, ובהם עוד ביותר אנו מתעלים עד רוח הקודש. הוא סוד הענין של חושך, כי בחושך אמנם מתעלים עוד הרבה יותר מאשר באור, וכל מה שהחושך יותר גדול, יותר הרבה מתעלים… (שם עמוד קנב)

ונסיים בדבריו של השם משמואל: 

רבי שמואל בורנשטיין מסוכטשוב (ד’ בחשוון ה’תרט”ז, 2 בנובמבר 1856 – כ”ד בטבת ה’תרפ”ו, 8 בינואר 1926) היה האדמו”ר השני בחסידות סוכטשוב, מחבר הספר “שם משמואל” על התורה ומועדי השנה. בנו היחיד של רבי אברהם בורנשטיין (מייסד חסידות סוכטשוב) ונכדו של הרבי מקוצק.

ונראה דהנה במדרש (ב”ר ב’) וחושך זו יון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזרותיהם, וכבר הגדנו בשם הרמ”ז שחשך ראשי תיבות של חמור שור כלב, והם קליפת ישמעאל עשו ועמלק בטומאה, שהם לעומת כח אברהם יצחק ויעקב בקדושה… (חנכה תרע”ו ו)

…והנה חושך יש בתרי גווני, יש חושך שהוא העדר אור בלבד, ויש חושך שהוא כמין ענן עב עד שיש בו ממש, ושניהם היו במצרים, שלשת הימים הראשונים לא ראו איש את אחיו שהיה העדר אור בלבד, ועוד שלשה ימים שלא קמו איש מתחתיו שהיה בו ממש. ונראה דחושך שנמשלה בו מלכות יון איננו העדר האור בלבד, שהרי הוזכר בכתוב קודם מאמר יהי אור, ואם כן להעדר האור בלבד לא היה צריך קרא למימר, ומוכרח שהכוונה על חשכת הענן והאדים שהיו עולים מן התהום, ועל חושך כזה רמז בזוהר הקדש שיש עננין חשוכין דמכסיין על נהורין, וכל האור שבא בהן נטבע בחושך כדמיון שבע הפרות הרעות שבחלום פרעה, שאכלו את הפרות הטובות ולא נודע כי באו אל קרבנה, על כן אינו מועיל להם שום אור זולת אור שנברא ביום ראשון, שאדם מביט בו מסוף העולם ועד סופו, כי האור הזה יש בכחו לדחות את האדים והעננין המחשיכין ומכסיין על נהורין, ועל חושך כזה ברוחניות היתה מלכות יון שהיתה מכסה על נהורין, ועל כן לא היה מועיל אורו של בית המקדש שהיה קיים אז… (שם תרע”ט א)

…דהנה בכתבי האריז”ל בפירוש יוצר אור ובורא חושך, שלכאורה באשר בריאה היא גבוהה מיצירה איפכא מיבעיא ליה, למימר יוצר חושך ובורא אור, אך אדרבה באשר הבריאה האור רב מאד ומחמת רב האור אי אפשר להסתכל בו נקרא חושך, וזהו חושך של מעלה דכתיב (תהלים י”ח) “ישת חושך סתרו”, ויצירה שהיא למטה הימנה יכולין לסבול את האור. והנה ידוע דקדש הקדשים רומז לבריאה ואוהל מועד ליצירה, על כן בקדש הקדשים מחמת רב האור נקרא חושך של מעלה… (תרומה תרע”ג)

…וכבר אמרנו שבשביל זה גם החושך יש לו תיקון שהרי בסיבתו ניכרת מעלת האור, וכעין נטפל לעוברי עבירה שנענש כעושי העבירה, וקל וחומר למדה טובה המרובה… (נשא תרע”ד)

עוד מאמרים שיעניינו אותך

אפיית מצות AI פסח שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
פסח

חמץ ומצה

קרא עוד »

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

אז למה אתם מחכים כנסו לחנות ותבחרו את מה שתמיד רציתם?

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

אפיית מצות AI פסח שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
פורסם ב- כתיבת תגובה

 ‘פסוק לי פסוקך’

 'פסוק לי פסוקך'. מגזין שופרות מהדרין יודאיקה Shofarot Mehadrin Judaica מאמרי תוכן ואקטואליה במעגל השנה ➡

שתף את הפוסט

לע”נ האחים אשר מנחם ויעקב ישראל פלאי הי”ד

בחלק המחשבתי דברי הרבי זצ”ל שופכים אור בנושא היסודות העמוקים של ילדי ישראל באמונה וביטחון בצור עולמים.

איתא במדרש ( אסתר רבה פ”ז יז ) “בשעה שנחתמו אותן האגרות ונתנו ביד הָמָן , ויבוא שמח הוא וכל בני חבורתו ופגעו במרדכי שהוא הולך לפניהם , וראה מרדכי שלשה תינוקות שהיו באים מבית הספר ורץ מרדכי אחריהם , וכשראה המן וכל חבורתו שהיה רץ מרדכי אחרי התינוקות הלכו אחרי מרדכי לדעת מה ישאל מרדכי מהם , אל תירא מפחד פתאום כיון שהגיע מרדכי אצל התינוקות שאל לאחד מהם פסוק לי פסוקיך : אמר ליה ומשואת רשעים כי תבוא, פתח השני ואמר אני קריתי היום ובזה הפסוק עמדתי מבית הספר עוצו עצה ותופר , פתח השלישי ואמר ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבול אני עשיתי דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל ואני אשא ואני אסבול ואמלט , כיון ששמע מרדכי כך שחק והיה שמח שמחה גדולה”.
מרדכי פגש ברחוב ילד יהודי – ושאל אצלו : ״פסוק לי פסוקיך״ , כלומר , איזה פסוק בתורה הוא הפסוק שלך (״פסוקיך״), הפסוק שעמו אתה חי והולך לאורו? נענה הילד ואמר: ״אל תירא מפחד פתאום ומשואת רשעים כי תבוא״ – זהו הפסוק שעמו הוא חי!

אמנם, כדי להראות לכל העולם שהעובדה שילד יהודי חי עם הפסוק ״אל תירא גו׳״ אינה מקרה מיוחד במינו אצל ילד זה דווקא , או אצל חלק מילדי ישראל בלבד , אלא זוהי הנהגתו של כל ילד יהודי – הנה לאחרי שהילד הראשון הכריז את הפסוק שלו , ״פתח השני ואמר : אני קריתי היום ובזה הפסוק עמדתי מבית הספר , עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו א־ל״ .
כאשר פוגשים ברחוב עוד ילד יהודי , מכריז גם הוא את הפסוק שלו – ״עוצו עצה ותופר גו׳״. וכדי להראות דבר גדול יותר, שעניין זה הוא באופן של ״חזקה״, דבר קבוע ונצחי – ״פתח השלישי ואמר : ועד זקנה אני הוא וגו ‘ ואני אסבול ואמלט״ , (שעל ידי זה נפעל התוקף ד״חזקה״ שהיא בשלשה פעמים בנוגע לתוכן דשני פסוקים הראשונים , שהרי הילד השלישי אמר את הפסוק שלו לאחרי ששמע את שני הפסוקים שנאמרו על ידי ילדים שלפניו. ובזה מוכיחים לכל העולם כולו, שהנהגתם הקבועה של ילדי ישראל היא – שגם כאשר פוגשים אותם ברחוב , ללא כל הכנה מוקדמת )
שהרי ילדים אלו לא ידעו שמרדכי יאמר להם ״פסוק לי פסוקיך״ , שאז הייתה שהות בידם להתכונן מראש, יש ביד כל אחד מהם פסוק שלו, שתוכנו – שאין לפחד משום דבר המנוגד ליהדות , מכיוון ש״עמנו א־ל״, ובוודאי ש״אני אסבול ואמלט״. וכאשר מרדכי ראה שילדי ישראל נמצאים במצב כזה – ״שחק והיה שמח שמחה גדולה״ , בידוע שבכוחם של ילדי ישראל שהולכים ברוח התורה תתבטל בוודאי גזירת המן…..

ביאור העניין בפרטיות יותר: הסדר ששלושת הפסוקים , ” אל תירא גו ‘ ” , ” עוצו עצה ותופר גו ‘ ” , ” ועד זקנה גו’ ואמלט” – הוא בהתאם לסדר המאורעות שהיו בימי הפורים, ובזה – שלשה מצבים שונים: עצם הידיעה שבחצר המלך ישנו שר ששמו “המן גו’ האגגי” מזרעו של עמלק שהיה ידוע בשנאתו לעם ישראל – יכולה לעורר ” פחד ” מ ” שואת רשעים ” העלולה לבוא בעטיו של המן , וזאת – עוד לפני שהמן דיבר ויעץ לגזור גזירות על בני ישראל , אלא כאשר הדברים הם עדיין במחשבתו בלבד – ” מחשבת המן ” .
ועל זה בא הפסוק הראשון : ” אל תירא מפחד פתאום ומשואת רשעים כי תבוא ” , שתוכנו – שלילת פחד מדבר העלול לבוא כו’. כאשר מחשבתו של המן מתגלה בדיבור , שמדבר ומתייעץ עם שרים אחרים וכיוצא בזה , ובא אל אחשוורוש ומציע לו לגזור גזירה על בני ישראל כו’ ככל פרטי הדברים המסופרים במגילה אזי בא הפסוק השני : ” עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל ” , שתוכנו – ביטול והפרת עצות שכבר הועלו בדיבור “עוצו עצה גו’ דברו דבר”  כאשר דבריו של המן נתקבלו אצל אחשוורוש – להיותו ” מלך טיפש ” , עד שנחתמו האגרות ) אודות הגזירה ( בטבעת המלך – אזי בא הפסוק השלישי : ” ועד זקנה אני הוא וגו ‘ ואני אסבול ואמלט ” , שתוכנו – שגם במצב כזה מציל הקב”ה את בני ישראל וממלט אותם מן הרעה ( קטע משיחת הרבי יו”ד אדר שני, רשימת השומעים בלתי מוגה. תו”מ התשד”מ ח”ב ע’ 5519 )

בחלק ההלכתי ננסה להבין את דברי המדרש בהיבט של ההכרעה המעשית בעולמינו על סמך סימנים מיסטיים

בהלכות קוסם מעונן ומנחש נפסק שאין שואלים בגורלות, משום שנאמר “תמים תהיה עם ה” אלקיך”. איך בדברי חז”ל שאמרו לתינוק “פסוק לי פסוקך”, ולפי זה קבעו כיצד לנהוג, ובשו”ע נפסק שאין בזה ניחוש, וצריך ביאור גדר הדבר.

א. מסורת מקובלת מהגר”א לערוך גורל על ידי תנ”ך, ובמשך דורות רבים השתמשו גדולי ישראל ב”גורל הגר”א” כדי לדעת כיצד לנהוג בשאלות שעמדו בפניהם.

ב. השימוש ב”גורל” באמצעות התנ”ך גם בתקופות קדומות להגר”א.

ג. השימוש בגורל מופיע בתנ”ך: בקביעת שני השעירים ביום כיפור, חלוקת הארץ, לכידת עכן, במעשה יהונתן ויערת הדבש, בהטלת יונה לים ועוד.

ד. בהלכות קוסם מעונן ומנחש נפסק שאין שואלים בגורלות, משום שנאמר “תמים תהיה עם ה” אלקיך”. ונשאלת השאלה, מדוע הותר השימוש ב”גורל הגר”א”.

ה. מצינו בדברי חז”ל שאמרו לתינוק “פסוק לי פסוקך”, ולפי זה קבעו כיצד לנהוג, ובשו”ע נפסק שאין בזה ניחוש, וצריך ביאור גדר הדבר.

ו. לפי זה דנו הפוסקים באלו אופנים הותר לסמוך על פסוקים העולים בגורל, ואין בזה חשש איסור שאלה בגורלות.

ז. השימוש ב”גורל הגר”א” כעצה ולא כהוראה, ובאופן שנמלך בגורל בינו לבין עצמו לצורך, ולא כהנהגה לרבים.

א. מסורת מקובלת מהגר”א לערוך גורל על ידי תנ”ך, ובמשך דורות רבים השתמשו גדולי ישראל ב’גורל הגר”א’ כדי לדעת כיצד לנהוג בשאלות שעמדו בפניהם – ראה סיכום המסורות השונות בדרכי השימוש ב’גורל הגר”א’, עובדות נפלאות על השימוש שנעשה בו על ידי גדולי ישראל והתשובות הקולעות שקיבלו – בספר ‘הגאון החסיד מוילנא’ . והעולה מן הדברים, שגדולי ישראל נזהרו לא להשתמש בגורל לעיתים מזומנות, וגם כשהשתמשו בו, נעשה הדבר בחרדת קודש ובהכנות מתאימות.

סיפור מרגש נוסף אודות ‘גורל הגר”א’ מובא בספר ‘איש חסיד היה’  על חייו ופועלו של הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין, שזיהה י”ב חיילים מתוך ל”ה חללי השיירה לגוש עציון [שלא ניתן היה לזהותם], על פי ‘גורל הגר”א’, ועל סמך זיהוי זה הובאו לקבר ישראל בהוראת הגרצ”פ פרנק שאמר שיש לסמוך על הגורל. במקרה אחר מסופר על האדמו”ר מצאנז-קלויזנבורג, שעשה גורל [אמנם לא גורל הגר”א] וכולם ראו בחוש את יד ה’ בגורל זה .

יחד עם זאת, בספר אורחות רבנו הקהילות יעקב מובא שהסטייפלער לא עשה ‘גורל הגר”א’. ובנו, הגר”ח קנייבסקי ביאר זאת משני טעמים: [א] לא ידוע בדיוק איך לעשותו. [ב] אין לסמוך על גורלות, וכפי שנאמר בתורה ‘תמים תהיה עם ה’ אלקיך’.

ב. יצויין, כי השימוש ב’גורל’ באמצעות ספר תנ”ך היה גם בתקופות קדומות להגר”א, כפי שמביא בספר גורל הגר”א . אף רבי חיים ויטאל זי”ע, חיבר ספר ‘גורל קודש’ שעוסק בענייני גורלות, שמטרתו חיזוק האמונה.

עוד יש להזכיר כי עצם השימוש בגורל מופיע בתנ”ך – בקביעת שני השעירים ביום כיפור, חלוקת הארץ, לכידת עכן, במעשה יהונתן ויערת הדבש, בהטלת יונה לים ובקביעת סדר הכהנים בהקרבת הקרבנות. ומכאן שגם בתורה יש מקור נאמן להסתמך על גורל כקביעה פסוקה שאינה ניתנת לשינוי [ולכאורה גם בדיני נפשות, כפי שהיה ביונה].

ג. והנה בפרשת שופטים אסרה התורה לקסום קסמים, לעונן ולכשף [עי’ ברש”י ביאור עניינים אלו] – ויסוד איסורים אלו מפורש בכתוב ‘תמים תהיה עם ה’ אלקיך’, ופירש רש”י: “התהלך עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות, אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות ואז תהיה עמו ולחלקו”. ונפסקו דינים אלו בטור ושו”ע יורה דעה בהלכות קוסם מעונן ומנחש.

והבית יוסף הביא בשם הספרי [בהערה צויין, כי לא נמצא בספרי שלפנינו, אולם התוס’ במסכת שבת (קנו, ב ד”ה כלדאי) כתבו דין זה בשם הספרי] שאין שואלים בגורלות, שנאמר ‘תמים תהיה עם ה’ אלקיך’ , וכן נפסק בשו”ע .

ומעתה נשאלת השאלה, מדוע הותר השימוש ב’גורל הגר”א’ – והרי לכאורה זהו שימוש בגורלות ומחקר אחר העתידות, שנאסר משום ‘תמים תהיה עם ה’ אלקיך’.

ד. ונראה בביאור הדברים על פי המסופר בגמרא אודות כמה תנאים ואמוראים שביקשו מהתינוקות [ילדים קטנים] “פסוק לי פסוקך”, כלומר, שהתינוק יגיד פסוק כלשהו, ועל פי הפסוק שהקטן אמר ידעו מה לעשות או מה שיקרה.

במסכת גיטין  מסופר על רב ששת [שהיה סגי נהור] שחפרו לו גומא וכיסוה במחצלת כדי שיפול בה, וכשהזמינוהו לנוח עליה, ראה זאת רב חסדא וסימן לרב ששת בקולו, ומיד פנה רב ששת לילד קטן ואמר לו “פסוק לי פסוקך” ואמר לו הילד “נטה לך על ימינך או על שמאלך'”, ואז שאל רב ששת את משמשו מה אתה רואה, אמר לו מחצלת שטוחה, ביקש ממנו רב ששת שילך מסביבה. כשיצא רב ששת מהמקום שאלו רב חסדא מנין ידע להיזהר, השיב לו רב ששת מהסימן שעשה לו ומהפסוק שציטט הילד.

ובגמרא בחולין  מסופר שרב היה בודק במעבורת בספינה – אם המעבורת הגיעה במהירות היה יוצא לדרך ואם התקשה במציאת המעבורת לא היה יוצא. שמואל היה בודק בספר – אם היה אם יוצא לו פסוק טוב או לא, ורבי יוחנן היה בודק בינוקא, דהיינו בילד קטן, שהיה מבקשו לומר פסוק ולפי תוכנו של הפסוק שאמר הילד היה לומד מה עליו לעשות.

ובמדרש  מסופר על מרדכי שלמד מהפסוקים שאמרו לו התינוקות שאין לחשוש מגזרותיו של המן.

וכן נפסק להלכה בשו”ע (יו”ד סי’ עט סע’ ד;) “מותר לומר לתינוק פסוק לי פסוקך”. וכתב הט”ז (ס”ק ג) “הוי כמו נבואה קטנה”, והש”ך (ס”ק ה) כתב: “משמע דעת הרב והפוסקים דאפילו לעשות מעשה ולסמוך עליו לעתיד על הפסוק מותר דחשיב קצת נבואה“. 

ומתוך כך נבוא לדון באלו אופנים הותר לסמוך על פסוקים העולים בגורל, ואין בזה חשש איסור שאלה בגורלות.

ה. החיד”א מביא בחיבורו שיורי ברכה על שו”ע יו”ד  מדברי מהר”י קאשטרו שכתב “דלכו”ע מותר לפתוח בתורה כדי לראות הפסוק העולה, כי היא חיינו”. וראיה לדבר, מדברי חז”ל (פסיקתא דרב כהנא, ילקוט משלי; ) “אם ביקשת ליטול עצה מן התורה הוי נוטל”. ועוד הביא החיד”א בשם רבי אליהו מאני (רבה של חברון, מחבר ספר שבט מוסר) שכקיבל מרבותיו, שהיו רוצים לעשות איזה דבר והיו מסופקים אם לעשותו אם לאו, היו “מתייעצים עם התורה“, דהיינו נוטלים חומש או תנ”ך, והיו למדים מהפסוקים שמצאו בו מה לעשות – כעין ‘גורל הגר”א’. וסיים: דרז”ל הורו בה דהגם שאין שואלים בגורלות דכתיב תמים להיה, כגון זה שרי“.

ומבואר כי פתיחת חומש או תנ”ך לצורך מציאת “עצה” מהתורה היאך לנהוג ומה לעשות, היא בכלל “פסוק לי פסוקך”, שמותר. וזו הסיבה שהותר לעשות את ‘גורל הגר”א’. [ויתכן שההסבר הוא, מכיון שהכל הוא מכח התורה ולא מכוחות חיצוניים [גורלות או קסמים וכיו”ב] הרי זה בכלל כל מציאות טבע הבריאה וכוחותיה ששורשם בתורה, כמבואר בהרחבה בהקדמת הרמב”ן לפירושו על התורה. וכשמוצא רמז על ידי פתיחת תנ”ך מה לעשות, זהו בגדר של “נבואה קטנה”, אשר יסודה בתורה הקדושה, ומותר]. והוסיף החיד”א בשו”ת חיים שאל שאין להקשות על כך מהמבוא בשם הרמב”ם שאסר לפתוח חומש על דרך גורלות הגויים, כי הרמב”ם אסר רק עשיית גורלות בחומש לרבים, כדרך הגויים המחסרים על הפתחים לעשות גורלות לנשים ואנשים, אך להתייעץ עם התורה בינו לבין עצמו מותר, וסיים החיד”א: “והכי חזינן לרבנן קשישאי שפותחים הספר בצר להם כמו גורל”.

[ועי’ בספר קמח סולת  שהביא מנהג לקרוא בשמות לילדים על פי מה שפותחים חומש ומוצאים בו שֵם. ועי’ בספר טעמי המנהגים  ביאור למנהג לומר “פסוק לי פסוקך”, ומה שבדורות אחרונים נוהגים לעשות גורלות בחומש. והביא בשם ספר נוצר חסד שביאר את מאמר חז”ל “הפוך בה והפוך בה דכולא בה ובה תחזי”, שכשהיו שואלים את רבי ישראל בעש”ט זי”ע איזו שאלה היה פותח איזה ספר זהר או גמרא וכיוצא בזה ולומד, ואחר כך היה משיב לשואל, ואמר שאור שברא הקב”ה היה אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו והיכן גנזו הקב”ה לצדיקים בתורה’ וכשאדם הצדיק לומד תורה לשמה אז הוא צופה מסוף העולם ועד סופו. וזהו ‘ובה תחזי‘, באור שבתורה הקדושה המאיר מסוף העולם ועד סופו, עכ”ד].

ו. הגר”מ שטרנבוך דן בספרו תשובות והנהגות  בשאלה “אם מותר לשאול נשים שמסתכלות בכף היד ואומרות על ההווה והעתיד”. ובתשובתו כתב, שכל האיסור בקוסמים ומנחשים ובגורלות הוא רק אם בוטח בהם, אבל “כשאינו בוטח בהם אלא רוצה לידע מזלו כדי להתחזק בתשובה ומעשים טובים אינו אסור מן הדין“, אך מכל מקום אין ראוי לעסוק בזה. כלומר, האיסור לשאול בגורלות הוא רק כהוראה שתולה את עתידו ב”גורל”, אבל כשעושה גורל כעצה להכריע בין שני צדדים שאין לו הכרעה, מותר. [והביא בשם חמיו שבכל דבר שהיו לו שני צדדים  היה עושה לפי הגורל והיה אומר ‘ה’ מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי’, ושאל את החזו”א אם מותר והשיב שמותר כי אינו מקבל הדברים אלא כעצה]. ולכן פסק שאף שאין איסור לשאול ולחקור אצל המסתכל בכף היד [הגם שיש לחכמה זו עיקר בתורה כמו שמובא בזוה”ק] מכל מקום יש לדעת שאצל ישראל הכל תלוי בתפילה ומעשים טובים

[וקצת יש להעיר על דבריו, ממש”כ הגר”מ שטרנבוך עצמו בספרו ‘טעם ודעת’ על התורה  שהגורל עונה כראוי רק למי שמקבל על עצמו למלא אחר הכרעת גורל – משמע שמקבל הגורל כהוראה למעשה, ולא רק כעצה בעלמא].

ז. סיכום הענין – ראה בהרחבה בשו”ת וישב הים  דבריו שיש ג’ מיני גורלות:

[א] גורל לחלוקת שותפים שנעשית בכח הסכמת הצדדים לבירור חלקם, וזהו היתר גמור.

[ב] גורל לחייב אדם על מעשה שעשה וכדומה [כמו במעשה של עכן ויהונתן] אינו מועיל אלא אם כן נעשה בכח רוח הקודש. וכן כאשר נעשתה חלוקה או בירור על ידי גורל פי ציווי ה’ בתורה [חלוקת הארץ, שני שעירים ביום כיפור] או במאמר נביא שתוצאותיו על פי ה’ ואסור להרהר אחריו.

[ג] גורל הנעשה לברר עתידות אסור משום ‘תמים תהיה עם ה’ אלקיך’, כפי שנפסק בשו”ע.

וכן מותר לומר לתינוק ‘פסוק פסוקך’, כמו שנפסק בשו”ע, ולכן גורל על ידי פתיחת חומש או תנ”ך כגורל הגר”א – הוא בכלל היתר זה, ואין בו איסור שאלה בגורלות.

קרדיט הלכתי אתר עולמות לימוד בעיון 


מאמרים נוספים

אפיית מצות AI פסח שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
פסח

חמץ ומצה

קרא עוד »

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

אז למה אתם מחכים כנסו לחנות ותבחרו את מה שתמיד רציתם?

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
פורסם ב- כתיבת תגובה

הלכות פורים

שופרות, שופר, שופר בבני ברק, שופרות בבני ברק, שופרות מהדרין יודאיקה , שופרות מהודרים, שופר מרוקאי, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופר בהכשר הבד''ץ, שופרות לאירועים. פורים שופרות מהדרין יודאיקה
שופרות, שופר, שופר בבני ברק, שופרות בבני ברק, שופרות מהדרין יודאיקה , שופרות מהודרים, שופר מרוקאי, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופר בהכשר הבד''ץ, שופרות לאירועים. פורים שופרות מהדרין יודאיקה
הלכות פורים

שתף את הפוסט

תאריך חג הפורים:

תאריך לועזי

החל מהערב של 6/3/2023 ועד 7/3/2023

תאריך עברי

י”ד אדר התשפ”ג ועד ט”ו אדר התשפ”ג שושן פורים

 

    1. תקציר הלכות פורים

    1. חוברת ימי פורים בהלכה ובאגדה להורדה

    1. הלכות פורים להורדה תשובות ופסקי הלכות מהגאון ר’ עמרם פריד שליט”א

מקור החג

מקורו של חג הפורים הוא במגילת אסתר. כפי שמסופר במגילה, לאחר שהיהודים ניצחו את אויביהם (ט, יז – יח), הם עשו יום משתה ושמחה. משם למדו חכמים במסכת מגילה, את הלכות הפורים הכוללות: 1. מקרא מגילה. 2. מתנות לאביונים. 3. משלוח מנות. 4. משתה.

מנהגי החג

תחפושות

נוהגים בחג הפורים להתחפש, נאמרו מספר טעמים מדוע נוהגים כך:

 

    1. מתחפשים בבגדי גויים, על דרך שאמרו חכמים: “עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי”, כמו כן בין המחופשים אין לדעת מי זה מי (תודעה פרק עשירי).

    1. זכר למרדכי, שיצא בלבוש מלכות או זכר לושתי, שעל פי המדרש עשה לה גבריאל זנב, ולכן היא לא הסכימה לבוא בפני אחשוורוש (אוצר המנהגים).

    1. משום שהתחפשות מוסיפה דיצה וחדוה, שמחה וגילה (שם).

השתכרות בפורים

נחלקו הראשונים האם יש חובה לשתות יין בפורים, למעשה יש שלוש שיטות:

 

    1. לדעת רבינו אפרים (מובא בבעל המאור ג ע”ב), אסור לשתות עד דלא ידע, כלומר עד איבוד הדעת.

    1. לדעת הרי”ף (ג ע”ב) צריך לשתות עד דלא ידע, וכך פסק השולחן ערוך (תרצה, ב).

    1. מהתוספות (שם ד”ה דלא) משמע, שצריך לשתות במידה בינונית – שהשותה לא יוכל לחשב את הגמטריה של ארור המן וברוך מרדכי. שתייה כזאת היא לא שתייה של איבוד חושים, אלא שתייה ממוצעת, וכך פסק הרמ”א.

בכל אופן ברור לדברי הכל, שבמידה ואדם ישתה הוא יאבד את הראש ויזיק או יפגע באנשים, אסור לו לשתות ואין בכך שום מצווה או עניין.

א. פורים בשנה מעוברת

היחס בין אדר הראשון לשני

ברוב השנים ישנו רק אדר אחד. בחלק מהשנים השנה מעוברת ולכן ישנם שני אדרים, אדר א’ ואדר ב’ (מתוך סבב של תשע עשרה שנה, בשבע שנים יש שנה מעוברת) . במידה ויש שנה מעוברת, אלו הלכות נוהגות באדר הראשון ואלו בשני?

הגמרא במסכת מגילה (ו ע”א) מביאה מחלוקת בשאלה זו, בין ר’ אליעזר לרבן שמעון בן גמליאל. לדעת רבן שמעון בן גמליאל צריך לקרוא את המגילה באדר ב’, ואילו לדעת רבי אליעזר צריך לקרוא באדר א’. להלכה נפסק כדעת רבן שמעון בן גמליאל (שו”ע תרצז).

א. האם בשנה מעוברת ישנם דינים מיוחדים באדר א’?
להלכה נפסק בשולחן ערוך (תרצז) כדעת הרמב”ם, שבמידה ועיברו את השנה לא אומרים תחנון, לא מספידים או מתענים בי”ד וט”ו באדר א’: ”יום י”ד וט”ו שבאדר ראשון אין נופלים על פניהם, ואין אומרים מזמור יענך ה’ ביום צרה, ואסור בהספד ותענית.”

ב. האם יש עניין להרבות בסעודה בפורים של אדר א’ למרות שבשנה מעוברת לא מדובר בפורים? התוספות (שם, ד”ה ורבי) פסקו, שאין צורך להחמיר ולעשות סעודה בי”ד באדר א’.
לעומת זאת בתשב”ץ הקטן (קעח) הביא בשם ר’ יחיאל מפריז, שצריך להרבות בסעודה ובשמחה בי”ד של באדר א’.

להלכה פסק הרמ”א (תרצז, א), שאין חובה להרבות בשמחה בי”ד באדר א’ כדעת התוספות, אבל מכל מקום טוב להרבות קצת בשמחה, כדי לצאת ידי חובת ר’ יחיאל מפריז:”יש אומרים שחייב להרבות במשתה ושמחה בי”ד שבאדר ראשון ואין נוהגין כן, מכל מקום ירבה קצת בסעודה כדי לצאת ידי המחמירים.”

בר מצווה: מי שנולד בשנה שהיה בה רק אדר אחד, ונהיה בר מצווה בשנה שיש בה שני אדרים, הבר מצווה יהיה רק באדר ב’. אמנם, אם הוא נולד באדר א’ בשנה מעוברת והבר מצווה שלו גם בשנה מעוברת, הוא נהיה בר מצווה באדר א’ (רמ”א או”ח נה, י. שלא כמהר”ש הלוי והמג”א).

ערים המוקפות חומה

כידוע יש החוגגים את חג הפורים ביום י”ד באדר, ויש בט”ו באדר.
ערים שלא היו מוקפות חומה מימות יהושוע בן נון, כמו תל אביב, אילת, באר שבע וכדומה, חוגגים את יום הפורים בי”ד באדר.
ערים שהיו מוקפות חומה (אפילו אם הם לא מוקפות עכשיו) כמו ירושלים, קוראות בט”ו באדר, וכך נפסק בשולחן ערוך (תרפח, א): ”כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון, אפילו אינן מוקפין עכשיו, קורין בט”ו.”

מדוע ישנם שני ימים שונים? הר”ן מסביר (ריש מגילה), שכאשר היהודים נלחמו בשונאיהם כפי שמופיע בסיפור המגילה, הם נחו בי”ד באדר, לכן תיקנו את חג הפורים בי”ד באדר. בשושן הבירה שהייתה עיר מוקפת חומה, ביקשה אסתר להילחם יום נוסף, ולכן הם נחו בט”ו באדר וביום הזה תיקנו את פורים לערים המוקפות חומה.

ב. יום הפורים

ביום הפורים יש ארבע מצוות עיקריות, כאשר כל המצוות מתחילות באות מ’:
1. מקרא מגילה. 2. משלוח מנות. 3. מתנות לאביונים. 4. משתה. נעבור על כל מצווה, ונפרט את ההלכות הקשורות בה.

1. קריאת המגילה

הגמרא במסכת מגילה לומדת (יד ע”א), שיש חובה לקרוא את מגילת אסתר בפורים.
למה קוראים את המגילה? הרמב”ם בסוף מניין המצוות כתב, שקוראים במגילה כדי להזכיר את שבחיו של הקב”ה על הניסים שהוא עשה לנו, וכדי להודיע לדורות הבאים מה שהבטיח לנו הקב”ה בתורה ”מי גוי גדול אשר לו אלהים גדולים קרובים אליו כה’ אלהינו”.

כפי שאומרת הגמרא (ד ע”א), יש חובה לקרוא את המגילה פעמיים, גם ביום וגם בלילה:

”אמר רבי יהושע בן לוי: חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום, שנאמר “אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דמיה לי.”

זמן קריאת המגילה ואכילה לפני הקריאה

ממתי ועד מתי אפשר לקרוא את המגילה?

בלילה: זמן קריאת המגילה בלילה הוא מצאת הכוכבים (משנ”ב תרפז) עד עלות השחר (מג”א שלא כט”ז), אמנם בשעת הדחק, למשל חולה שצריך להיכנס לניתוח ויולדת, אפשר לקרוא כבר משקיעת החמה.

ביום: לכתחילה ביום מותר לקרוא מהנץ החמה עד שקיעת החמה. במידה ואי אפשר לקרוא בזמן הזה, בשעת הדחק אפשר לקרוא מזמן עלות השחר. במידה ופספסו את הקריאה ביום, עד צאת הכוכבים אפשר לקרוא את המגילה ללא ברכה.

הרמ”א פסק (תרצב, ד), שאסור לאכול לפני קריאת המגילה בין ביום ובין בלילה. במידה ומאוד רעבים וצמאים ואי אפשר להתאפק, מותר לאכול פירות ולשתות מים לפני קריאת המגילה (מג”א ס”ק ז), או לאכול דברים שברכתם מזונות בפחות משיעור קביעת סעודה.

 

מגילת אסתר לרכישת Online

מי חייב בקריאת המגילה

הגמרא במסכת ערכין (ג ע”א) כותבת, שגם גברים וגם נשים חייבים בקריאת המגילה.

א. אמנם, בעל ההלכות גדולות כתב (תוספות שם), שנשים לא חייבות לקרוא את המגילה, אלא רק לשמוע את המגילה. משום כך אשה שקוראת את המגילה, לא יכולה להוציא גבר ידי חובה, כי רמת החיוב שלהן שונה, וכך פסקו להלכה הרמ”א (או”ח תרפט), הבן איש חי (שנה ראשונה תצוה), כף החיים (שם ס”ק ד) ועוד.

במידה ואשה בכל זאת קראה לגבר, נחלקו האחרונים האם היא הוציאה אותו ידי חובה בדיעבד. לדעת הרב עובדיה (חזון עובדיה), בדיעבד הוא יצא ידי חובה. אולם לדעת הבן איש חי וכף החיים, צריך לקרוא שוב את המגילה, אך ללא ברכה.

ב. נחלקו הפוסקים, כיצד האשה מברכת כאשר היא קוראת לעצמה את המגילה. לדעת הספרדים, היא מברכת כמו הגברים ‘על מקרא מגילה’ (יביע אומר או”ח א, מד). לדעת האשכנזים לעומת זאת, נשים שקוראות את המגילה לעצמן ‘ לשמוע (מקרא) מגילה’ (רמ”א שם).

במידה וגבר קורא לנשים את המגילה, אפילו אם הוא כבר יצא ידי חובה, הוא יכול לברך את הברכות לפני הקריאה. אמנם המגן אברהם כתב (תקפה, ס”ק ג), שבמידה ומי שקוראים לו את המגילה יודע לברך את הברכות, עדיף שהוא יברך ולא הקורא. לכן למעשה עדיף שאחת מהנשים תברך את הברכות, אבל גם כמו שציינו, גם אם הקורא מברך, יוצאים ידי חובה.

ג. כמובן שיש עניין להביא ילדים לקריאת המגילה, כפי שכתב השולחן ערוך (תרפט, ב): ”מנהג טוב להביא קטנים וקטנות לשמוע מקרא מגילה”. במידה והם מפריעים, אין להביא אותם (משנ”ב ס”ק יז).

ברכות המגילה

הגמרא במגילה (כא ע”ב) פוסקת, שלפני קריאת המגילה בלילה צריך לברך שלוש ברכות: 1. ‘על מקרא מגילה’. 2. ‘שעשה ניסים לאבותינו’. 3. ‘שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה’. 4. ברכה נוספת שיש לברך אחר הקריאה, היא ברכת ‘הרב את ריבנו’.

כולם מודים, שעל קריאת המגילה ביום מברכים את שתי הברכות הראשונות, ואת ברכת הרב את ריבנו לאחר הקריאה. נחלקו הראשונים, האם מברכים ברכת ‘שהחיינו’ על קריאת המגילה ביום:

א. דעת הרמב”ם (מגילה א, ג) והיראים (רסח), שאין צורך לברך את ברכת שהחיינו על קריאת המגילה ביום, מכיוון שכבר יצאו ידי חובת בברכת שהחיינו שבלילה, וכך פוסקים רוב הספרדים בעקבות השולחן ערוך (תרצב, א):

”הקורא את המגילה מברך לפניה ג’ ברכות: על מקרא מגילה, ושעשה נסים, ושהחיינו. וביום אינו חוזר ומברך שהחיינו.”

דעת הרשב”א (ד ע”א ד”ה חייב) והרא”ש (א, ו) לעומת זאת, שיש לברך שהחיינו גם על קריאת המגילה ביום. טעם הדבר הוא, שקריאת המגילה המרכזית היא ביום ולא בלילה, ולכן זה מצריך ברכת שהחיינו מיוחדת, וכך פוסקים האשכנזים בעקבות הרמ”א (שם):

”הגה: ויש אומרים דאף ביום מברך: שהחיינו (טור בשם ר”ת והרא”ש והמגיד), וכן נוהגין בכל מדינות אלו.”

כפי שנראה בהמשך, יש לקיים ביום הפורים גם את מצוות משלוח מנות וסעודת הפורים. לדעת הספרדים כאשר מברכים שהחיינו על קריאת המגילה בלילה, צריך לכוון גם על משלוח המנות וסעודות הפורים שמקיימים ביום. לדעת האשכנזים, כאשר מברכים שהחיינו על קריאת המגילה ביום, צריך להתכוון על משלוח המנות וסעודת הפורים .

הלכות הקריאה

א. פספוס חלק מהקריאה

יש חובה לשמוע כל מילה שיוצאת מפי הבעל קורא, ומי שפספס אפילו מילה אחת לא יצא ידי חובה. לכן כדאי לעקוב אחרי הבעל קורא עם מגילה, תנ”ך וכדומה, וכך אם מישהו יפספס מילה אחת, הוא יוכל לקרוא אותה ולצאת ידי חובה.

חשוב להדגיש שבמידה ומישהו פספס למשל את פסוק א’ והבעל קורא כבר המשיך ונמצא בפסוק ד’. הוא לא יכול לקרוא את פסוק א’ ואז לקפוץ חזרה אל הבעל קורא בפסוק ד’, אלא הוא צריך לקרוא ברצף מפסוק א’ עד פסוק ד’, ואז להמשיך להקשיב לבעל קורא.

ב. דיבור במהלך הקריאה

להלכה נפסק בשולחן ערוך (תרצב, ב) כדעת רוב הראשונים, שאסור לדבר בזמן קריאת המגילה. במידה ואדם בכל זאת דיבר:

א. אם הוא דיבר בין ברכות קריאת המגילה לקריאת המגילה, הוא צריך לברך שוב את ברכת ‘על מקרא מגילה’ (אך את שאר הברכות הוא לא צריך). ב. במידה והוא דיבר באמצע הקריאה, הוא לא צריך להתחיל מחדש את הקריאה או לברך מחדש, אבל הוא צריך לקרוא שוב את המילים שהוא לא שמע מבעל הקורא בזמן שהוא דיבר.

נוהגים כאשר הבעל קורא אומר ‘המן’, להכות ולעשות רעש. המקור למנהג זה מופיע בספר המנהיג (רמב) וממנו עולה, שהיו כותבים ‘המן’ על שני חלוקי נחל, וכאשר היו מכים אותם אחד בשני – השם על האבנים היה נמחק, וכך היו מוחקים את שמו של המן הרשע:

“מנהג התינוקות בצרפת ופרובינציה לקחת חלוקי נחל ולכתוב עליהם המן, ומקישים זו על זו שהקורא מזכיר המן ורשעו, ושם רשעים ירקב.”

2. משלוח מנות

בפורים צריך משלוח מתנות איש לרעהו, מדוע שולחים משלוח מנות? א. בתרומת הדשן (קיא) כתב, שהמטרה היא שלכל אחד יהיה מספיק אוכל לסעודת הפורים. ב. בספר מנות הלוי לר’ שלמה אלקבץ (אסתר ט) נקט, שהמטרה היא להרבות אחווה ואהבה בין איש לרעהו.

א. במידה ואדם שלח משלוח מנות לחברו, והוא סירב לקבל ממנו. לדעת הרמ”א (תרצה, ז), מכיוון שהאדם עשה את השתדלותו לקיים את המצווה, הוא יצא ידי חובה. אמנם הפרי חדש והמשנה ברורה פסקו, שהוא לא יצא ידי חובה, והוא צריך לתת את משלוח המנות לאדם שיקבל ממנו, וכך צריך לעשות .

ב. מי חייב במשלוח מנות? כל גבר או אשה מעל גיל בר מצווה/ בת מצווה חייבים במשלוח מנות (רמ”א שם). בעיקרון אשה נשואה יכולה לסמוך על כך שבעלה ייתן בשבילה, אך פסק החיי אדם (קנה, לג) שטוב שתתן בעצמה, או שבעלה יגיד לה בפירוש שהוא נותן בשבילה. בעיקרון ילדים קטנים פטורים ממשלוח מנות, אבל כמובן שטוב שגם הם יתרגלו לעשיית המצוות.

ג. מה אפשר לתת במשלוח מנות? ערוך השולחן פסק (תרצה, יד), שכאשר נותנים משלוח מנות צריך לתת שני מאכלים שונים, למשל דג ובשר, וכך פסקו הגרש”ז אויערבך (הליכות שלמה מועדי השנה) והרב עובדיה (חזון עובדיה קכה).

לא יוצאים ידי חובה בנתינת בגדים וכדומה, וצריך לתת דווקא דברי מאכל או ממתקים (משנ”ב תרצה, כ. הרב עובדיה בחזון עובדיה). רוב האחרונים פוסקים, שגם שתייה נחשבת כמנה ולכן אפשר לתת למשל בקבוק יין ועוגיות ולצאת בכך ידי חובת משלוח מנות.

עדיף לתת מאכל מבושל כדי לצאת ידי חובת כל הדעות. במידה והאדם נתן בכל זאת מאכל לא מבושל, הוא יצא ידי חובה.

גודל המנה: המנה צריכה להיות מספיק מכובדת, שיהיה אפשר לכבד בה אורחים. לכן למשל במידה ואדם נותן לחברו עוף, אם הוא ייתן לו משולש שלם הוא יצא ידי חובה, כי זאת כמות שאפשר לכבד בה אורחים. אמנם, במידה והוא חתך חתיכה קטנה מתוך המשולש ונתן לחברו, לא יצא ידי חובה.

3. מתנות לאביונים

יש לקיים את מצוות הפורים בו ביום ולכן יש לתת את כסף מתנות האביונים ביום הפורים עצמו. מי נחשב אביון? רוב האחרונים פסקו, שלא צריך שהעני יהיה ממש עני שאין לו כלל מה לאכול כדי שייחשב אביון, אלא גם אדם שאין לו דברים בסיסים נחשב עני, שאפשר לתת לו כסף למתנות לאביונים.

כמה מתנות צריך לתת? נפסק בשולחן ערוך (תרצד, א), שצריך לתת שתי מתנות, לכל אביון מתנה אחת. כמה צריך לתת? מעיקר הדין אפשר לתת אפילו חצי שקל לכל עני, ובכך לצאת ידי חובת מתנות לעניים (ריטב”א מגילה ז ע”א). אך מן הראוי לתת שיעור מספיק חשוב, שאפשר לקנות בו מאכל פשוט (כמה שקלים, כף החיים תרצד). בכל אופן מן הראוי להדר יותר במתנות לאביונים מאשר בסעודת הפורים, כפי שכתב הרמב”ם:

“מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו, שאין שם שמחה גדולה ומפוארת אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה שנאמר (ישעיהו נ”ז) להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים.”

אפשר גם לתת מתנות לעניים בצ’ק, ובלבד שיהיה אפשר לפדות את הצ’ק בו ביום. כמו כן, בעיקרון אפשר לתת גם מאכלים לעני ובכך לצאת ידי חובת מתנות לעניים, אך נהגו לתת כסף. אשה ובעלה נחשבים שני אנשים, וכל אחד מהם צריך לתת מתנות לאביונים.

4. סעודת פורים

מצווה נוספת שיש לקיים בפורים, היא מצוות סעודת פורים. כפי שהבאנו לעיל, מטרת קריאת המגילה היא לשבח לקב”ה על הניסים שעשה לנו, גם סעודת פורים לא צריכה להיות רק אכילה ושתיה, אלא גם כוללת זמירות ותשבחות לקב”ה, כפי שכתב רב אחאי גאון בשאילתות (סז):

“דמחייבים בית ישראל למיכל ומשתי בפוריא (= חייבים לאכול ולשתות בפורים) ואדויי ושבוחי קמי שמיא על כל ניסייא דעבד לן (= ולהודות ולשבח לקב”ה על כל הניסים שהוא עשה לנו).

א. מכיוון שכתוב במגילה “ימי ומשתה ושמחה” הבינו הראשונים, שאי אפשר לקיים את מצוות סעודת פורים בלילה, אלא רק ביום, וכך פסק השולחן ערוך (תרצה, א, אם כי גם בלילה רצוי להרבות קצת בסעודה). במהלך היום אין זמן קבוע שבו נוהגים לעשות את הסעודה, ורבים נוהגים להתחיל אותה אחרי תפילת מנחה גדולה, כדי שיספיקו לקיים לפני הסעודה את שאר מצוות היום – משלוח מנות ומתנות לאביונים.

בברכת המזון בסעודה כמו בשאר תפילות היום, יש להוסיף ‘על הניסים’. גם אם הסעודה נמשכה לתוך הלילה, עדיין יש להזכיר על הניסים בברכת המזון (שולחן ערוך תרצה, ג). אמנם, גם אם הסעודה נמשכה לתוך הלילה, בערבית לא אומרים על הניסים. במידה ואדם שכח להגיד על הניסים בתפילה או בברכת המזון, הוא פטור מלחזור שוב על הברכה או התפילה.

ב. מה צריך לאכול בסעודה? לדעת הראבי”ה (תקסג), יש חובה לאכול לחם בסעודת פורים, וכן פסק להלכה הט”ז (תרצג, ב).

אמנם רוב הפוסקים הלכו בעקבות הרמב”ם (ב, יג), שלא כתב שיש חובה לאכול לחם בסעודה. כך נקטו להלכה הברכי יוסף (שם, ס”ק א), הרב עובדיה (יחוה דעת א, פט), הרב וואזנר (ד, נד) ועוד.
למעשה, לכתחילה עדיף לאכול לחם בסעודה כדי לצאת ידי חובת כל הדעות, אמנם במקום שיש קושי, אין חובה.

מאמרים נוספים

אפיית מצות AI פסח שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
פסח

חמץ ומצה

קרא עוד »

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

אז למה אתם מחכים כנסו לחנות ותבחרו את מה שתמיד רציתם?

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

פורסם ב- כתיבת תגובה

הבאבא סאלי

14 עובדות על הצדיק הקדוש מי היה הבאבא סאלי? מדוע פניו כוסו בצעיף? ומה פירוש שמו?

שתף את הפוסט

14 עובדות על הצדיק הקדוש מי היה הבאבא סאלי? מדוע פניו כוסו בצעיף? ומה פירוש שמו?

    • ה”בבא סאלי” נולד בעיירה תפילאלת שבמרוקו בתאריך ראש השנה בשנת תר”ן בעיירה תפילאלת שבמרוקו.

    • הוא עלה לארץ בשנת תשכ”ד.

    • אימו שמה את עריסתו בצמוד לקיר של בית המדרש כדי שתטרה תישמע באוזניו כבר מגיל רך.

    • פניו כוסו בצעיף על ידי הוריו בהיותו בן 6 כדי שלא ייכשל בראיית מראות אסורים.

    • הוא מונה לריש מתיבתא של ישיבת “אביר יעקב” בהיותו בן 16.

    • כשאביו, רבי מסעוד, נפטר, הוא הוכתר לכהן כראש הישיבה והוא בן 19.

    • הבאבא סאלי נחשב לפוסק ההלכתי ולסמכות ההלכתית העליונה של יהודי מרוקו.

    • בכל יום ויום היה טובל במקווה, גם אם היה חורף. את הטבילה היה עושה תוך ייחודים וכוונות מהקבלה.

    • היה עושה הרבה צומות וסיגופים.

    • ישן בכל לילה כשעתיים או שלש שעות.

    • “האב המתפלל” הוא פירוש המילים “הבאבא סאלי”.

    • לפני פטירתו שפתיו דובבו דברי פרידה, מקורביו הצליחו לקלוט את המילים: “תהא הליכתי כפרה לצרות עם ישראל”, אלו המילים שאמר טרם עזב את העולם ועלה לגנזי מרומים.

    • קברו נמצא בנתיבות ומהווה מוקד תפילה לכרבע מיליון איש שפוקדים את ציונו מדי שנה בשנה.

    • הבאבא סאלי נחשב כבעל מופתים ומופתים ורבים עלו אליו להתברך מפיו, לקבל בקבוק מים שבירך עליו או לקבל ממנו קמע.

צילום: אהלי צדיקים 

 

הרב ישראל אבוחצירא (א’ בתשרי ה’תר”ן, 26 בספטמבר 1889 – ד’ בשבט ה’תשמ”ד, 8 בינואר 1984) היה רבו של מחוז תאפילאלת וראש ישיבה במחוז, מקובל מרוקאי-ישראלי, מוכר בכינוי הבאבא סאלי (“אבא ישראל”, או “האבא המתפלל”). נודע בציבור כמחולל ניסים ורבים נהרו אליו לקבלת ברכות, עצות וקמעות.

הבבא סאלי ממאמן להינחם על הריגתו המזעזעת של אחיו, עד החלום המופלא

רבי דוד, אחיו של הבבא סאלי, הוצא להורג בגזירתו של המושל המוסלמי בצורה מזעזעת, ככפרה על עם ישראל. הבבא סאלי מיאן להינחם על מותו הטרגי של אחיו, עד החלום המופלא.

בשבת אחת מימות החורף של שנת תר”פ (1919) ניתך גשם זלעפות ארצה, ונדמה היה כי השמיים בוכים עם בני קהילת יהודי תאפילאלת במרוקו על הגזירה הנוראה שריחפה מעל לראשם; מולאי מוחמד, המושל המוסלמי, האשים את כל הקהילה היהודית בשיתוף פעולה עם הצרפתים, והחליט להוציא את כל הקהילה היהודית – נשים, גברים וטף – להורג. מנהיגי היהודים התחננו על מר גורלם בפני המושל והבטיחו לו שלמונים, אך דבריהם נפלו על אוזניים ערלות והוא היה נחוש להוציא את הגזירה לפועל.

רבי דוד אבוחצירא, רב הקהילה, לבש בגדים שחורים בשבת, לעיניהם המתפלאות של בני הקהילה, שהיו רגילים לראותו בשבת לבוש בבגדים לבנים כמלאך. לאחר תפילת שחרית פרש רבי דוד לחדרו, אך לאחר כמה שעות שמע את ההמולה שהתרחשה בכיכר העיר; מאות חיילים כיתרו את העיר והובילו כצאן לטבח את כל תושבי העיר – גברים, נשים וטף – לכיכר העיר לצורך הוצאתם להורג. זעקות רמות נשמעו מכל עבר, האימהות ניסו לגונן בגופן על עולליהן, הגברים לא יכלו להושיע את בני משפחתם, וכולם נשאו עיניהם למרום, מייחלים לנס.

חיוך זדוני עלה על שפתיו של המושל כאשר התבונן בהנאה ביהודים המובלים כצאן לטבח, אך מיד הבחין כי רב הקהילה, רבי דוד, נעדר. באותה העת עסק הרב הקדוש בלימוד תורה ובתפילה, ואף אחד מבני הקהילה לא העז להפריעו מלימודו. פלוגת חיילים פרצה לביתו של הרב בדיוק כאשר קרא: “עתיד הקב”ה להנחיל לכל צדיק ש”י עולמות”.

רבי דוד הובל לכיכר העיר בלוויית החיילים, ותוך כדי פסיעותיו המדודות – אך הבטוחות – נשמטה נעל אחת מרגליו. הרב ראה בכך אות ש”פטירתי מן העולם תהיה כפרה על כל ישראל”. המושל המוסלמי צעק בכעס ובזלזול לעבר הרב: “מדוע אתה כותב מכתבים לנוצרים הכופרים ומזרז אותם לשוב לתאפילאלת”? רבי דוד לא שת ליבו לדברי הכזב של המושל, זקף צווארו וענה בנחרצות: “חלילה שאעשה כן”. דברי הרב, שנאמרו בנחרצות ובביטחון, הכעיסו את המושל, והלה ציווה מיד להוציא את רבי דוד להורג ביחד עם רבי יצחק בן שמחון ובנו דוד – פרנסי העיר.

 

צילום: חגי roter 
קברו של ר’ דוד אבוחצירא אחיו הגדול של הבבא סאלי

שלושת הקדושים הובאו לפני לוע של תותח. לפתע הזדעזע התותח בקול רעם גדול, ועמו רעדו וזעו השמיים. קולות של זעקות ושבר פלחו את האוויר, בראות בני הקהילה את רבם הדגול מסתלק מן העולם בצורה אכזרית כל כך. רבי דוד עלה בסערה השמיימה, ואכן פטירתו הייתה לכפרת כל הקהילה – שכן מיד יועציו של המושל המוסלמי ייעצו לו לוותר על רציחת כל בני הקהילה ולהסתפק ברציחת הרב, השקול כנגד כולם. לעומת זאת, המליצו לו יועציו, כי עדיף לו לגבות מהם כופר נפש ולהתעשר מכך.

ליבם של יהודי תאפילאלת געש בקרבם; הם איבדו את מנהיגם בצורה מזעזעת ולא הורשו אף לערוך לו לוויה המונית או לקונן על לכתו. הבשורה המזעזעת הכתה גלים בקרב כל יהודי ארצות צפון אפריקה, אשר קבעו בכי ומספד. אחיו הצעיר של רבי דוד, הבבא סאלי, התאבל יותר מכולם ומיאן להינחם. מילות השיר שחיבר מעידות על גודל יגונו: “הנה לשלום מר לי מר / כי מה אענה ומה אומר / ולבי חמרמר / ובשרי כחש וסמר / על גדול המשפחה, צדיק כתמר…”.

שבע שנים התאבל הבבא סאלי על אחיו, עד שזכה לחלום מופלא. בחלומו הוא נמצא במקווה של סבו רבי יעקב אבוחצירא, ולפתע מבחין בשבעת רועי ישראל יורדים מן השמיים כשלהבת אש לתוך בית המדרש. רבי דוד אבוחצירא הופיע עמם, אפוף אף הוא באור בוהק. הבבא סאלי החל לפסוע לעבר אחיו. “דע לך, אחי, שיש לי צער גדול מכך שאתה מוסיף להתאבל עליי”, אמר לו רבי דוד והוסיף כי “הלוא כל הצער שהיה לי לא ארך יותר משנייה אחת. תכף העלו אותי למחיצתי בעולמות העליונים, למקום שאיני יכול לפרט לך את גודל מעלתו ועוצם התענוגים שבו. ואם ברצונך לגרום לי קורת רוח, הפסק להתאבל!”

הבבא סאלי ערך התרת נדרים על מנת להתיר את מנהגי האבלות שנהג בהם, וקבע לדורות את יום פטירתו של אחיו ליום משתה ושמחה.

 

מאמרים נוספים

אפיית מצות AI פסח שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
פסח

חמץ ומצה

קרא עוד »

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

אז למה אתם מחכים כנסו לחנות ותבחרו את מה שתמיד רציתם?

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

#יהודי #ישראל #חגים #ספרי תורה #תפילין #מזוזות #כיפות מנורות #תכשיטי יהודים #שבת שופרות, שופר, שופר בבני ברק, שופרות בבני ברק, שופרות מהדרין יודאיקה, שופרות מהודרים, שופר מרוקאי, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופר בהכשר הבד''ץ, שופרות לאירועים.
פורסם ב- כתיבת תגובה

עשרה בטבת

א. מהותו של צום עשרה בטבת ב. בנושא עשרה בטבת שחל בשבת שמסביר לעומק יותר את מהותו. א. מהותו של צום עשרה בטבת עשרה בטבת הוא אחד מארבעה ימי תענית יהודיים לזכר חורבן בית המקדש. הצום חל בי' בטבת ( יום שלישי הקרוב 3.1.2023 ) מכיוון שביום זה, בשנת 588 לפני הספירה, הטיל נבוכדנצר מלך בבל מצור על ירושלים. המצור נגמר כעבור שנה ושישה חודשים, בט' בתמוז, אז נפרצו חומות ירושלים, ולאחר חודש אחד, בט' באב, נחרב בית המקדש הראשון. עם אירועים אלו תמה ממלכת יהודה והחלה גלות בבל.

שתף את הפוסט

א. מהותו של צום עשרה בטבת
ב. בנושא עשרה בטבת שחל בשבת שמסביר לעומק יותר את מהותו.

א. מהותו של צום עשרה בטבת

עשרה בטבת הוא אחד מארבעה ימי תענית יהודיים לזכר חורבן בית המקדש. הצום חל בי’ בטבת ( יום שלישי הקרוב 3.1.2023 ) מכיוון שביום זה, בשנת 588 לפני הספירה, הטיל נבוכדנצר מלך בבל מצור על ירושלים.
המצור נגמר כעבור שנה ושישה חודשים, בט’ בתמוז, אז נפרצו חומות ירושלים, ולאחר חודש אחד, בט’ באב, נחרב בית המקדש הראשון. עם אירועים אלו תמה ממלכת יהודה והחלה גלות בבל.

בספר יחזקאל מסופר שבאותו יום של תחילת המצור, חווה הנביא יחזקאל התגלות נבואית שבה אלוהים סיפר לו על שהתרחש בירושלים. יחזקאל צווה לסמן את התאריך של עשרה בטבת ולמסור לעם משל שבו ירושלים, הקרויה במשל “עיר הדמים”, היא סיר ואנשיה הם נתחי בשר:

וַיְהִי דְבַר ה’ אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר. בֶּן אָדָם, כְּתָב לְךָ אֶת שֵׁם הַיּוֹם אֶת עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶל יְרוּשָׁלַ‍ִם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה. וּמְשֹׁל אֶל בֵּית הַמֶּרִי מָשָׁל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה’: שְׁפֹת הַסִּיר, שְׁפֹת וְגַם יְצֹק בּוֹ מָיִם. אֱסֹף נְתָחֶיהָ אֵלֶיהָ, כָּל נֵתַח טוֹב, יָרֵךְ וְכָתֵף מִבְחַר עֲצָמִים מַלֵּא. מִבְחַר הַצֹּאן לָקוֹחַ וְגַם דּוּר הָעֲצָמִים תַּחְתֶּיהָ, רַתַּח רְתָחֶיהָ גַּם בָּשְׁלוּ עֲצָמֶיהָ בְּתוֹכָהּ.

ספר יחזקאל כד

 

ב. בנושא עשרה בטבת שחל בשבת שמסביר לעומק יותר את מהותו.

שיטה ייחודית מביא מרן הבית יוסף באו”ח סי’ תק”נ: וה”ר דוד אבודרהם כתב בהלכות תענית שעשרה בטבת הוא משונה משאר תעניות, שאם היה חל בשבת לא היו יכולים לדחותו ליום אחר, מפני שנאמר בו (יחזקאל כד, ב) “בעצם היום הזה” כמו ביום הכפורים. ולא ידעתי מנין לו זה.

שער הספר אבודרהם רבי דוד אַבּוּדֶרְהַם היה פרשן תפילות נודע שחי במאה ה-14 סביב שנת ה’ק, 1340 בספרד. מכונה גם בקצרה האבודרהם. נולד לרבי יוסף אבודרהם ונקרא על שם אבי אביו.

כלומר, יש דעה כזו, אולם הבית יוסף לא הסכים איתה. ואכן בשו”ע או”ח תק”נ ס”ק ג’ כתב: כל ארבעה צומות הללו, אם חלו להיות בשבת, נידחין לאחר השבת, כלומר גם עשרה בטבת נדחה מפני השבת.

מכל מקום, בלוח הקיים בימנו עשרה בטבת לא יחול לעולם בשבת, כך שמדובר בשאלה תיאורטית בלבד.

שיטת האבודרהם תמוהה ביותר


ובאמת צריך להבין את שיטת האבודרהם הלא המקור למצוות עונג שבת היא מדברי נביאים להתענג בשבת.
המצווה כוללת חיוב לאכול ולשתות מאכלים ומשקאות מובחרים בסעודות השבת, וכן להתענג בתענוגי גוף ורוח נוספים. בנוסף כולל מושג זה איסור על צום בשבת.
על פי רוב הדעות, המקור למצוות עונג שבת הוא בנביאים, שם נאמר: ”אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ, עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי, וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג, לִקְדוֹשׁ ה’ מְכֻבָּד, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ, מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר[“. (בספר ישעיהו פרק נח פסוק יג)
פסוקים אלו מתפרשים בתלמוד על חובת האדם לאכול מאכלים מובחרים בשבת:

במה מענגו? רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אמר: בתבשיל של תרדין, ודגים גדולים, וראשי שומין. רב חייא בר אשי אמר רב: אפילו דבר מועט ולכבוד שבת עשאו – הרי זה עונג.

— תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי”ח, עמוד ב’

לפי דעות אחדות בראשונים,( הרשב”א והריב”ש) מקור מצוות עונג שבת הוא מן התורה:
”וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ” (ספר ויקרא, פרק כ”ג, פסוק ג’) היות שהביטוי “מקרא קודש” נדרש על ידי חז”ל כמרמז לכך שיש לקדש את השבת, לכבדה ולענגה.
לדעת רבי אליעזר ממיץ, תוקפה של מצוות עונג שבת הוא מדאורייתא, אף על פי שאינה נזכרת בתורה בפירוש, והיא בגדר הלכה למשה מסיני עד שנכתבה בפירוש בידי ישעיהו.

כמו כן יש להקדים שההתייחסות במצב של קונפליקט בין מצוות מעשיות אקטיביות, מצוות עשה (במקרה שלנו מצוות עונג שבת) ומצוות פאסיביות דוגמת מצוות לא תעשה (במקרה שלנו לצום בעשרה בטבת) נופל על הכלל של עשה דוחה לא תעשה,
עשה דוחה לא תעשה הוא כלל פסיקה הלכתי שקובע שכאשר חל חיוב אקטיבי לקיים מצווה, אך הוא כרוך בביצוע עבירה שאיסורה נובע ממצוות לא תעשה, יש לקיים את המצווה מכיוון שמצוות עשה גוברת על מצוות לא תעשה.
קיימות שתי גישות באשר להגדרת העדיפות של מצוות עשה על לא תעשה, לדעות מסוימות מצוות העשה מבטלת את האיסור מלכתחילה, ולאחרות מדובר בעליונות של מצוות העשה בסדר העדיפויות. מכלל זה למד הרמב”ן: “מצות עשה גדולה ממצות לא תעשה, כמו שהאהבה גדולה מהיראה”.
ובהקשר לנושא שלנו דברי האבודרהם לא מובנים, כי אם מצוות עונג שבת היא מדאורייתא כדברי הריב”ש והרשב”א ברור שאין שום סיבה שדברי קבלה ידחו וצום העשרה בטבת ידחה את מצוות עונג שבת, וגם לדברי הראשונים שסבורים שמדובר על מצווה מדברי קבלה ( דברי הנביאים – ספר ישעיהו כנ”ל) יש כאן קונפליקט בין דברי קבלה לדברי קבלה, שעליהם יש דיון אם יש להם תוקף של דאורייתא או מדרבנן אך בכל מקרה המצווה המעשית לא אמורה להידחות מפני המצווה של הצום שמקורה בספר זכריה שגם הוא מדברי קבלה (דברי הנביאים בספר זכריה) שהרי בעקבות החורבן נקבעו ארבעה צומות, שעליהם מסופר בספר זכריה:


“כֹּה אָמַר ה’ צְבָאוֹת: צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים”.

ספר זכריהפרק ח’פסוק י”ט

“צום הרביעי” הוא צום בחודש תמוז לציון היום בו נכבשה העיר, “צום החמישי” הוא צום בחודש אב לציון היום בו נחרב בית המקדש, ו”צום השביעי” הוא צום גדליה בחודש תשרי לציון היום בו אבדה גם שארית הפליטה לאחר החורבן. לגבי “צום העשירי” נאמרו בתוספתא שתי פרשנויות שונות.
לפי רבי עקיבא הכוונה היא לעשרה בטבת שבו החל המצור. אך דעת רבי שמעון היא שיש ללמוד מכך שצום העשירי מוזכר אחרון ברשימת הצומות שהכוונה לציון של מאורע מאוחר יותר, והוא מזהה זאת באירוע המוזכר בספר יחזקאל, בו כתוב כי בתאריך ה’ בטבת הגיעה בשורת החורבן ליחזקאל בבבל ( ר”ה יח עמוד ב )

אך הפסוק ביחזקאל שהוא הבסיס לדבריו שופך אור על מהות הצום עשרה בטבת שמעבר להיות כרונולוגית תחילת אירועי החורבן הוא יום שהרבה לפני החורבן הודגש כיום שעצמו של יום הוא מועד לפורענות, בדברי הנבואה של הנביא יחזקאל “בֶּן אָדָם, כְּתָב לְךָ אֶת שֵׁם הַיּוֹם אֶת עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶל יְרוּשָׁלַ‍ִם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה” יש דגש מיוחד לעצמותו של היום, ההקבלה של עצם היום הזה שנאמר ביום הכיפורים איננה הקבלה של גזירה שווה שהרי יום הכיפורים שדוחה את השבת הרי הוא מדאורייתא ונאמרו בו אותם מילים בתורה, שזו הצעה פשטנית להבנת דברי האבודרהם, אך כאן עולה התמיהה שהרי זה נוגד את כללי הפסיקה של עשה דוחה לא תעשה וגם אם לא מדובר על הכלל עצמו על מהותו של הכלל שהמצוות האקטיביות חשובות יותר במצב של קונפליקט ( במצב של עונשין/כפרה המצב שונה ומצוות לא תעשה חמורות יותר זה נושא אחר)
אך כאן יש החרגה מן הכלל כי רעיוניות עיצומו של היום גרם לצום ולא מדובר על צום שהוגדר טכנית ליום זה אלא ההיפך עיצומו של יום גרם למאורעות שבו ולפיכך נקבע בו צום, זו הסיבה שמדובר בצום שתיאורטית היה דוחה את השבת.
בקצרה בסמנטיקה של חשיבות והיררכיה עונג שבת גובר על עשרה בטבת אך כשיש החרגה סימבולית שלא מדובר על צום שנקבע למועד כזה אחר אלא על יום שעוד לפני החורבן ואירועיו הודגש כיום ייחודי המצב יוצא מן הכלל.


לכאורה שאלה זו היא תיאורטית כי למעשה לפי לוח השנה העברי צום עשרה בטבת לא יכול לחול בשבת.

השלכה הלכתית מחודשת על בסיס פסיקתו של האבודרהם


אך יש לדון בהשלכה מעשית מחודשת שיוצאת מפסק הדין המחודש של האבודרהם.


“נדר להתענות יום זה ושכח ואכל משלים תעניתו והוא הדין אם היה תענית חלום או שהיה תענית צבור או שהיה יום ידוע לו להתענות ביום שמת בו אביו או רבו אבל אם נדר להתענות יום אחד או שני ימים וכשהתחיל להתענות שכח ואכל כזית איבד תעניתו וחייב לצום יום אחר

שולחן ערוך סימן תקס”ח סעיף א.

במילים אחרות אדם שלא צם אחת מחמשת תעניות הציבור יש לו צורך להשלים ביום אחר את תעניתו.

אך כפועל יוצא של מההלכה שמבליטה את חומרת הצום עשרה בטבת בדברי האבודרהם הנ”ל יש לנו חידוש הלכתי להקל ולומר שאדם שלא צם בעשרה בטבת לא צריך להשלים את הצום מכיוון שעיצומו של יום גורם לצום ולא מדובר בצום שטכנית הוגדר ליום זה,
זאת אומרת שהמילים “עצם היום הזה” במהות עיצומו של היום ומהותו הם הגורם לצום ולכן הצום דוחה שבת לחומרא אך גם לקולא לכאורה אין צורך להשלימו כי אין לכך שום משמעות כשזה לא מתקיים “עצם היום הזה”
כמובן שהשולחן ערוך שלא פסק גם בעשרה בטבת לגבי דחיית מצוות עונג שבת לא חילק בהלכות תענית בין צום זה לשאר הצומות אך האם לדברי האבודרהם לכאורה יש לומר שאין השלמה לצום עשרה בטבת.
אך יש להציע הבנות שונות בדברי האבודרהם ששומטות את הבסיס של ההבנה הפשוטה הנ”ל בדבריו
יש שהבינו בדעת האבודרהם שמתענים תענית עשרה בטבת בשבת , כנ”ל, שזה מאוד מחודש, אך דינו נאמר לחומרה.
אך שהבינו ששבת נוהגת כסדרה, אולם אם חל בשבת לא יתענו כלל באותה שנה ולא יידחה ליום ראשון, זאת אומרת שדין האבודרהם הוא להקל וכמו שהצענו מקודם לגבי דין השלמה.


מסכם את הדברים ומוסיף עליהם בשו”ת חבל נחלתו (סימן י”ח)

שאלה

האבודרהם כתב שאם עשרה בטבת היה חל בשבת לא ניתן היה לדחותו ליום ראשון משום שכתוב בו ‘בעצם היום הזה’ והוקש ליום הכפורים.

לְמה כוונת האבודרהם: האם שבמקרה כזה לא יתענו כיון שחל בשבת ואעפ”כ לא יידחה ליום ראשון, או שחשיבותו של עשרה בטבת כיום כיפור שאם חל בשבת מתענים בה?

תשובה

א. נאמר במגילה (ה ע”א): “אבל זמן עצי כהנים ותשעה באב וחגיגה והקהל מאחרין ולא מקדימין. תשעה באב – אקדומי פורענות לא מקדמי”.

פרש רש”י (מגילה ה ע”א) על המשנה:

“באלו אמרו – בזמנים של מגילה אמרו מקדימין אם חל ארבעה עשר בשבת”.

“אבל זמן עצי כהנים והעם – האמור במסכת תענית (כח, א), שהיו משפחות של ישראל שקבוע להם ימים בכל שנה להביא עצים למקדש לצורך המערכה, ומביאין קרבן עצים עמהן, אם חל להיות בשבת – מאחרין ליום מחר, וכן תשעה באב שחל להיות בשבת, והוא הדין לשבעה עשר בתמוז, ולעשרה בטבת, והאי דנקט תשעה באב – משום דהוכפלו בו צרות והכל מתענין בו, אבל שאר צומות, אמרינן במסכת ראש השנה (יח, ב): רצו – מתענין, רצו – אין מתענין”. וכן הביא ר’ אברהם מן ההר (מגילה ה ע”א בשם רש”י), וכן בארו רבינו יהונתן מלוניל (על הרי”ף, מגילה משניות א ע”א), פסקי רי”ד (מגילה ה ע”א).

עולה מרש”י ושאר הראשונים שהובאו שאם חל עשרה בטבת בשבת דוחים את התענית ליום ראשון.

בימינו לאחר תיקון הלוח (בזמן האמוראים), לא יכול לצאת י’ בטבת בשבת, וע”כ השאלה תיאורטית בעיקרה ובבחינת דרוש וקבל שכר.

כרש”י פסק גם הרמב”ם (הל’ תעניות פ”ה ה”ה): “…אבל אחד מארבעה ימי הצומות שחל להיות בשבת דוחין אותו לאחר השבת…”. וכן השולחן ערוך (או”ח סי’ תקנ ס”ג): “כל ד’ צומות הללו אם חלו להיות בשבת, נדחין לאחר השבת”.

וכ”כ בספר מהרי”ל (מנהגים, הלכות שבעה עשר בתמוז ותשעה באב): “ופורענות אין מקדימין, ע”כ כי יפול י”ז בתמוז או ט’ באב או י’ בטבת להיות בשבת מאחרין ומתענין באחד בשבת. מה שאין כן תענית אסתר דשעת גאולה היתה…”.

כתב בשו”ת עמודי אש (סי’ ו אות ז): “הבית יוסף בסימן תקנ כתב, והרב ר’ דוד אבודרהם כתב בהלכות תענית שי’ בטבת הוא משונה משאר תעניות שאם היה חל בשבת לא היו יכולים לדחותו ליום אחר מפני שנאמר בו ‘בעצם היום הזה’ כו’. ולא ידעתי מנין לו זה. עכ”ל. ותמהני מדוע לא דחה אותו מדברי רש”י מגילה [ה, א] שעל מה דאיתא התם באלו אמרו כו’, ותשעה באב מאחרין ולא מקדימין. וכתב רש”י, וכן תשעה באב שחל להיות בשבת והוא הדין לי”ז בתמוז ולי’ בטבת. והאי דנקט תשעה באב כו’. וכן הוא ברמב”ם הלכות תענית [פרק ה הלכה ה]: אבל אחד מארבע ימי הצומות שחל להיות בשבת דוחין שבת. וכן הוא בכל בו [סימן סב]: אבל אחד מארבע הצומות שחל להיות בשבת מאחרין כו’. ומכל זה מבואר דלא כהאבודרהם”.

ודבר ברור כי להלכה אף עשירי בטבת אם חל בשבת – נדחה ליום ראשון.

ב. לאחר שהקדמנו ששיטת האבודרהם על כל משמעויותיה אינה להלכה, ננסה להבין מהי שיטת האבודרהם.

בספר אבודרהם (סדר תפלת התעניות) כתב חידוש גדול:

“וחילוק יש ביניהם שארבעת הצומות הם נדחין לפעמים כשחלו בשבת חוץ מעשרה בטבת שאינו חל לעולם בשבת אבל הוא חל לפעמים ביום ששי ומתענין בו ביום. ואפילו היה חל בשבת לא היו יכולים לדחותו ליום אחר מפני שנאמר בו (יחז’ כד ב) בעצם היום הזה כמו ביום הכפורים. ושאר הצומות אינן חלין לעולם ביום ששי”.

האבודרהם למד מיחזקאל (כד, א-ב) לגבי עשרה בטבת, שחשיבות התענית רק אם היא בי’ בטבת. ז”ל הפס’ ביחזקאל: “ויהי דבר ה’ אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר. בן אדם כתוב כתב לך את שם היום את עצם היום הזה סמך מלך בבל אל ירושלם בעצם היום הזה”.

הבית יוסף (או”ח סי’ תקנ) הביא את דברי האבודרהם ודחאו. וז”ל: “וה”ר דוד אבודרהם כתב בהלכות תענית (עמ’ רנד) שעשרה בטבת הוא משונה משאר תעניות שאם היה חל בשבת לא היו יכולים לדחותו ליום אחר מפני שנאמר בו (יחזקאל כד ב) בעצם היום הזה2 כמו ביום הכפורים ולא ידעתי מנין לו זה”.

הן מדברי אבודרהם והן מדברי הב”י שהביאו, משמע שסברו שעשרה בטבת שחל בשבת – לא יידחה ליום ראשון, אולם לא משמע שיתענו בשבת, אלא באותה שנה, לא יתענו כלל עשירי בטבת כיון שחל בשבת. ולפי”ז מחלוקתו של האבודרהם היא רק בדין דרבנן שבשנה שחל עשרה בטבת בשבת אין מתענים בו.

וראיה לכך שלא התכוין לתענית בשבת, שהרי עשרה בטבת לא מתחילים את התענית מן הערב כמו ביום הכיפורים, ואם מתענים בשבת תצא הרכבה משונה, בערב מקדשים וסועדים, ובבוקר מתענים…

כמו”כ, איך הפך צום עשירי בטבת שבהלכותיו הוא קל מתשעה באב, להיות חמור אף יותר מת”ב, וכי עד כדי כך גדול כח ההיקש של המילים ‘בעצם היום הזה’?! והרי זה היקש מנביא לתורה וודאי אין כוחו כדאורייתא.

נוסף לכך, לא מצאתי מן הראשונים הידועים לנו חבר לבעל האבודרהם, ועל כן ראוי להתייחס לכל השיטה בצורה מינמלית ולא להרחיבה על תענית בשבת שהיא חידוש גדול. בנוסף לכך שלא מצאנו מן הראשונים שכתבו כשיטתו, גם לא מצאנו ראשונים שדנו או הזכירו דעה כזו, מה שמוביל למחשבה שכיון שהדיון הוא בבחינת ‘דרוש וקבל שכר’ הוא לא נידון לפניהם.

לפי ההסבר שאין מתענים כשעשירי בטבת בשבת השיטה היא פרשנית בעיקר ואין לה נ”מ הלכתית מעשית. ואילו לפי ההסבר שמתענים בשבת זו שיטה עם משמעות הלכתית גדולה.

ג. אולם בספר תקון יששכר (דף כח ע”א) כתב במפורש שאם יחול עשרה בטבת בשבת מתענים בשבת: “ועוד בתשובות הגאונים ז”ל שאפילו אלו חל הצום של טבת בשבת עצמו לא היינו יכולים לדחותו ממנו כלל לא להקדים ולא לאחר, והיינו מתענין אותו ביום השבת עצמו כיום הכפורים שחל להיות שבת משום דכתיב בו בן אדם כתוב לך את שם היום את עצם היום הזה כמו שכתוב בתעניות של יום הכפורים בעצם היום הזה אלא שלעולם אינו חל ביום שבת ע”כ”.

ספר תקון יששכר עוסק בקביעת לוח השנה ובמנהגי קה”ת והפטרות וכו’ והוא בן זמנו של מהר”י קארו (=הבית יוסף). הוא אינו מפרט יותר ממה שצטטתי. לא ברור לי על אלו גאונים הוא נסמך, ובדברי הגאונים לא מצאתי על כך מאומה. הוא גם לא מבאר מה יעשו בליל שבת יקדשו ויאכלו ויתחילו את הצום ממחרת כמו כל עשרה בטבת או שיתחיל מכניסת השבת. וכאמור הדברים לענ”ד מוזרים מאד.

בכנסת הגדולה (הגהות ב”י או”ח סי’ תקנ אות ב) העיר: “ולא ידעתי מנין לו זה וכו’. נ”ב: בספר תיקון יששכר דף כ”א ע”א הביאו בשם תשובות הגאונים”.

וכך כתב באליה רבה (סימן תקנ ס”ק ג): “אם חלו בשבת וכו’. חוץ מעשרה בטבת שאינו חל לעולם בשבת, ואפילו היה חל לא היו יכולין לדחותו ליום א’, מפני שנאמר בו בעצם היום הזה [יחזקאל כד, ב] כמו ביו”כ (אבודרהם עמוד רנד). וכתב הב”י [ד”ה ומ”ש ואם חלו] ולא ידעתי מנין לו זה. ובכנסת הגדולה [הגהות ב”י] כתב דבספר תקון יששכר [כח ע”א] כתב בשם תשובות הגאונים כאבודרהם, ועיין ס”ק שאחר זה”.

בכנה”ג ואליה רבה קבעו שדעת הגאונים המובאים בתקון יששכר ודעת האבודרהם זהה. אולם, כפי שהקדמנו, אין הכרח לכך מפני שהאבודרהם לא הזכיר תענית בשבת, וחידושו אינו כה מהפכני, בעוד שתקון יששכר הזכיר זאת וכתבתי שהדברים מוזרים לענ”ד.

ד. רבים האחרונים שהבינו באבודרהם ככנה”ג, חלקם ירדו להסביר מדוע כה גדול כח עשירי בטבת שיתענו בו אף בשבת.

וכך כתב החת”ס בתורת משה (פרשת וזאת הברכה, דרוש לח’ טבת [תקפ”א]): “וכתב באבודרהם, דאם אפשר הי’ שחל להיות יו”ד טבת בשבת היו צריכים להתענות בשבת יען שכתוב בו (יחזקאל כ”ד ב’) כתב לך את עצם היום הזה עיצומו של יום, כמו ביום הכיפורים דכתיב (ויקרא כ”ג כ”ט) בעצם היום הזה. ויש להבין הלא יו”ד טבת לא היה רק התחלת מצור [על] העיר ועד שתי שנים ומחצה לא נחרבה וק’ הלא חמור חורבנה מסתמא מן התחלת המצור, ולמה ט”ב אין דוחה שבת, ועיין בעירובין (מ”א ע”א) בענין ט”ב שחל בע”ש אין משלימין ויו”ד טבת בע”ש משלימין, והי’ דוחה שבת. ונראה לבאר דהנה הטעם שקבעו תענית על מצור ההוא, הלא היתה ירושלים כמה פעמים במצור בימי פרעה נכה וכדומה, רק הטעם הוא דמה שהיתה העיר בטרדת המצור שתי שנים ומחצה, זה מחמת שבאותו יום שסמך מלך בבל למטה על ירושלים, כמו כן ישבו ב”ד שלמעלה אלו מיימינים אלו משמאילים עד שגברו המשמאילים ונחרב הבית, והנה אין לך שנה שאין קללתה מרובה מחברתה, וכל דור שלא נבנה בהמ”ק בימיו כאילו נחרב בימיו (כירושלמי ריש יומא), נמצא שבכל שנה ושנה נתחדש חורבן חדש, וזהו בכל פעם כשהגיע אותו יום של עשרה בטבת, שהתחיל אז למעלה משפט החורבן, כמו כן בכל דור ודור, יושבין ב”ד שלמעלה וגוזרין החורבן של כל שנה ושנה, ודבר זה מרומז קצת בספר הקרנים, עיין בפירושו הנקרא דן ידין, בענין חודש טבת, וידוע דעל צרה שעברה כמו יום שמת בו אביו ואמו אין אנו מתענין בשבת אבל תענית חלום מותר להתענות, דבשביל עונג שיש לו שמבטל צרה העתידה לבוא עליו לא מעונה הוא (או”ח סי’ רפ”ח ס”ד), הילכך תענית ט”ב, דזהו רק על צרה שעברה לא דחו שבת, אבל תענית י’ טבת זהו על בטול צרה העתידה עונג הוא, והיה דחי שבת”.

כדרשה הדברים מובנים, אולם כחיוב להלכה הדברים קשים לענ”ד.

ה. ביאור אחר לחובת התענית בשבת כתוב בחדושי הגר”ח (ראש השנה יח ע”ב):

“הנה הב”י (או”ח סי’ תק”נ) כתב בשם האבודרהם דאם היה אפשר שיחול עשרה בטבת בשבת היו מתענים אפילו בשבת, משום שנאמר בו בעצם היום הזה כמו ביו”כ, אלא שאינו יכול לחול בשבת. וצריך ביאור מ”ש עשרה בטבת משאר תעניות”.

“והנה תענית חלום מתענין אפילו בשבת, וחזינן מזה דשייך תענית בשבת, רק דבכל מקום נדחה התענית מפני השבת משום דגם למחר יכולים להתענות על זה, ולמה שיתענו בשבת, אבל אם היה צריך להתענות דוקא בשבת וא”א לדחותו למחר, שפיר נוכל להתענות בשבת, ולפיכך בתענית חלום דאמרינן בגמ’ שבת (דף י”א ע”ב) דיפה לחלום כשמתענין בו ביום א”כ אין לדחותו למחר, לכן מתענין שפיר בשבת. וזהו החילוק בין עשרה בטבת לכל התעניות, דכל התעניות מתענים מפני המאורעות שארעו ותלוי בחודש כדכתיב בקרא, א”כ יכולים להתענות גם למחר, ולכן כשחל בשבת נדחה למחר, אבל בעשרה בטבת דכתיב “בעצם היום הזה” (עי’ ר”ה דף י”ח ע”ב), א”כ הוא דין דוקא “באותו יום, וע”כ א”א לדחותו למחר, ושפיר היה אפשר להתענות אף בשבת. [א”ה, עיקר יסוד זה כ”כ במנ”ח מצוה שא ע”ש שהאריך בזה3, וע”ע בקונטרס חנוכה ומגילה סי’ ח מה שהביא מהגרי”ז זצ”ל בענין זה]”.

אף בדברי הגר”ח לא הוברר מדוע חשיבות התענית בעשירי כה גדולה שלא ניתן לבטלה.

ו. האחרונים בכמה ספרים הביאו ששיטת האבודרהם שמתענים בשבת תענית עשרה בטבת.

בערוך השולחן (או”ח סי’ תקמט ס”ב), וכן בשו”ת שואל ומשיב (מהדו”ק ח”ב סי’ ה, ח”ג סי’ קעט, מהדורה שתיתאה סי’ לח) עולה שהבין שעשרה בטבת דוחה שבת, וכן בשקל הקודש (הל’ קידוש החודש פ”ח ה”ו).

ביערות דבש (ח”ב דרוש יב) עושה חשבון שעשרה בטבת בו סמך מלך בבל על חומות ירושלים היה בשבת, ועל כן אם יחול שוב בשבת דוחה את השבת. והדברים מושכים בחריפותם, אולם בסיסם ההלכתי רעוע.

ז. לעומת זאת יש מן האחרונים שהעירו שדברי תקון יששכר (ולמפרשים כן אף באבודרהם) אינם מסתברים.

כתב בשו”ת מנחת אלעזר (ח”א סי’ מח): “וכן בב”י או”ח סי’ תק”נ בשם אבודרהם שאם הי’ חל עשרה בטבת בשבת לא הי’ יכולים לדחותו ליום מחר משום שנא’ בעצם היום הזה וכ’ ע”ז הב”י לא ידעתי מנין לו זה ר”ל אף שהביא מהמקרא כיון שהוא דבר שלא נמצא בש”ס ובדברז”ל”.

נאמר בירושלמי (סוכה פ”ד ה”א): “ר’ סימון מפקד לאילין דמחשבין יהבון דעתכון דלא תעבדין לא תקיעתה בשבת ולא ערבתא בשבתא. ואין אדחקון עבדון תקיעתה ולא תעבדון ערבתא”. (קרבן העדה: מפקד וכו’. צוה לאותן שחושבין העיבור לקבוע המועדות ע”פ החשבון שיתנו דעתן דלא לקבוע ר”ה ויום ערבה בשבת ואם אי אפשר מוטב לקבוע ר”ה בשבת מלקבוע יום ערבה בשבת דתקיעות אפשר לקיים בי”ט שני א”נ תקיע’ דאורייתא ולא צריך חיזוק ערבה דברי קבלה וצריכא חיזוק.)

כתב על כך בעלי תמר (סוכה פ”ד ה”א): “בב”י סוף סימן תק”נ ז”ל, והרב רבי דוד אבודרהם כתב בהלכות תענית שעשרה בטבת הוא משונה משאר תעניות, שאם היה חל בשבת לא היו יכולים לדחותו ליום אחר מפני שנאמר בו בעצם היום הזה, (יחזקאל כ”ד ב’) כמו ביום הכיפורים, ולא ידעתי מניין לו זה עכ”ל. אולם בספר תקון יששכר הביא כדברי האבודרהם בשם שו”ת הגאונים והביאו הא”ר. ועיין בברכ”י שם ובתכלת מרדכי פרשת לך, להגאון מבערזאן (=המהרש”ם) ז”ל בזה. גם החת”ס בדרשותיו דרוש ל”ח טבת תקפ”ח נותן טעם לדברי האבודרהם עיין שם. וראיתי בעתון המודיע י’ טבת תשכ”ו שהביא בשם רי”ש סופר בספרו תורת חיים שהעיר, שאחרי שהיה יכול לחול בשבת רק בזמן שקדשו על הראיה לשם מה כתבה האבודרהם. משמע שדעתו להפליג בחומר צום של י’ בטבת. ומביא בשם אביו בעל מחנה חיים שאמר שיש לחוש לדברי האבודרהם ולהחמיר בעשרה בטבת. וכן ראיתי ממנו שבסוף ימיו שהיה חלש מאוד ולא היה רשאי להתענות אעפי”כ התענה בעשרה בטבת בכל כוחו יען שהוא חמור כיום הכיפורים ע”כ. ברם מדברי הירושלמי דידן מבואר שלא כדעת שו”ת הגאונים והאבודרהם, שאם תאמר כדבריהם היה לו לרבי סימון לפקד דייהבי דעתייהו גם על עשרה בטבת שלא יחול בשבת. שלכתחילה בוודאי יש לשקוד ע”ז שלא יחול בשבת ויתענו בו, שהרי כל שאר תעניות שחלים להיות בשבת דוחים אותם למחר”.

“ובביאור דברי האבודרהם נראה, שכמו ביום הכיפורים שכתוב בו בעצם היום הזה אמרינן שהוא יום תקיף ואמיץ ואמרינן עצומו של יום מכפר, אף כאן יש בו מתוקפו של היום מפני שביום זה החל תהליך החורבן. וכמ”ש ביחזקאל, בן אדם כתוב לך את שם היום, את עצם היום הזה, סמך מלך בבל אל ירושלים בעצם היום הזה, כפל עצם היום הזה כמה פעמים להראות על עיצומו של היום כמו יום הכיפורים. ובימינו דור החורבן שהוקבע עשרה בטבת ליום זכרון השואה ניתן תוקף ועוצם קדושת היום כי הוא איום ונורא לא היה כמוהו למן היום ברא ה’ אדם על האדמה”…

ח. חשבתי להסביר שדברי האבודרהם והגאונים מושתתים על כך שלפי חשבון הלוח עשרה בטבת לא יחול בשבת, וכדי להדגיש את חשיבותו של עשרה בטבת כתבו שאילו היה חל היו מתענים בו. והם אינם מתייחסים לזמן שקדשו עפ”י הראיה, אלא רק של קביעות הלוח ואמרו טעמם בידיעה שאין הוא יכול לחול כך.

סיכום

א) דעת האבודרהם שעשרה בטבת אם חל בשבת אינו נדחה לאחר השבת.

ב) יש שהבינו בדעת האבודרהם שמתענים תענית עשרה בטבת בשבת, ויש שהבינו ששבת נוהגת כסדרה, אולם אם חל בשבת לא יתענו כלל באותה שנה ולא יידחה ליום ראשון.

ג) בראשונים אין זכר לשיטה דומה לשיטת האבודרהם פרט לגאונים שהביא בס’ תיקון יששכר.

ד) באחרונים יש שבארו את שיטת הגאונים והאבודרהם בעיקר על דרך הדרוש, ויש שחלקו עליה מכל וכל וכתבו שאין לה שום מקור בדברי חז”ל.

ה) רוב ככל הראשונים חולקים על שיטת האבודרהם ומבארים שאף אם צום עשרה בטבת היה חל בשבת הוא נדחה ליום ראשון.

 

 

מאמרים נוספים

אפיית מצות AI פסח שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
פסח

חמץ ומצה

קרא עוד »

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

אז למה אתם מחכים כנסו לחנות ותבחרו את מה שתמיד רציתם?

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

סטים טלית תפילין שופרות ותשמישי קדושה שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד, שופר ירושלים, Shofar, Shofars, Judaica, Religious Services, Kudu Shofars, Shofar Pouch, Shofar Stand, Ram Shofar, Code Shofar, Moroccan Shofar, Yemenite Shofar, Babylonian Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Unprocessed Shofar, Jerusalem Shofar. שופרות, שופר, שופר בבני ברק, שופרות בבני ברק, שופרות מהדרין יודאיקה, שופרות מהודרים, שופר מרוקאי, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופר בהכשר הבד''ץ, שופרות לאירועים.