שתף את הפוסט
בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה – אָנוּ מְצֻוִּים לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה הַחֲשׁוּבָה, מִצְווֹת תְּקִיעַת שׁוֹפָר הַשּׁוֹפָר הוּא מִלְּשׁוֹן שִׁפּוּר הַמַּעֲשִׂים, וְהוּא בָּא לְלַמֵּד אוֹתָנוּ בִּתְחִלַּת הַשָּׁנָה לְשַׁפֵּר אֶת עַצְמֵנוּ בְּכָל שָׁנָה מֵחָדָשׁ, וְהוּא מִצְוָה מִן הַתּוֹרָה, כְּשֶׁרֹאשׁ הַשָּׁנָה חָל בְּיוֹם חֹל תּוֹקְעִים בִּשְׁנֵי הַיָּמִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וּכְשֶׁהוּא חָל בְּשַׁבָּת (כְּמוֹ הַשָּׁנָה ה’ תשפ”ג) תּוֹקְעִים בְּיוֹם הַשֵּׁנִי בִּלְבַד
הַמָּקוֹר בַּתּוֹרָה לִתְקִיעַת שׁוֹפָר הוּא בַּפָּסוּק ”יום תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם” (בַמִּדְבָּר כ”ט).
הַמִּצְוָה הַמְּהֻדֶּרֶת הִיא לִתְקֹעַ בְּשׁוֹפָר מִקֶּרֶן שֶׁל אֱיָל, ( זָכָר הַכִּבְשָׂה ) אַל תִּטְעוּ בָּאַיָּל שֶׁהוּא מִמִּשְׁפַּחַת הַצְּבָאִים, וְהוּא בִּכְלָל חַיָּה וְלֹא בְּהֵמָה, הַסִּבָּה הִיא כִּי ה’ נִסָּה אֶת אַבְרָהָם בְּנִסְיוֹן עֲקֵדַת יִצְחָק, וּבַסּוֹף הִזְדַּמֵּן לוֹ אֱיָל שֶׁנֶּאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו, וְהוּא שָׁחַט אוֹתוֹ בִּמְקוֹם יִצְחָק, וְהָאֵיל מַזְכִּיר אֶת עֲקֵדַת יִצְחָק, וּבְיוֹם הַדִּין ה’ מִתְמַלֵּא עִם שְׁמִיעַת תְּקִיעוֹת הַשּׁוֹפָר בְּרַחֲמִים, וְגוֹזֵר עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה.
הַקְשִׁיבוּ לַקּוֹלוֹת השׁוֹפָר – תְּקִיעָה – שְׁבָרִים – תְּרוּעָה.
צפו תְּקִיעַת שׁוֹפַר בשּׁוֹפָר עָשׂוּי מִקֶּרֶן שֶׁל אַיִל ( צילום : שופרות מהדרין יודאיקה )
לָחֲצוּ לַהַאֲזָנָה לַתְּקִיעוֹת:
תְּקִיעָה
שְׁבָרִים
תְּרוּעָה
יְלָדִים יְקָרִים,
אִם עֲדַיִן לֹא בִּקַּרְתֶּם בְּבוּטִיק הַשּׁוֹפָרוֹת שֶׁלָּנוּ, שׁוֹפָרוֹת מְהַדְּרִין יוּדָאִיקָה, תּוּכְלוּ לְבַקֵּשׁ מֵהַהוֹרִים לְבַקֵּר אֶצְלֵנוּ, וְלִרְאוֹת אֶת כָּל סוּגֵי הַשּׁוֹפָרוֹת, מִקֶּרֶן הָאַיִל הַמְּהֻדָּר לִתְקִיעַת שׁוֹפָר, עַד קֶרֶן הַפָּרָה שֶׁפְּסוּלָה.
כַּמּוּבָן שֶׁתּוּכְלוּ לִקְנוֹת שׁוֹפָרוֹת שֶׁמֻּתְאָמִים לִילָדִים, מִקֶּרֶן אֱיָל אֲמִתִּית, וְקַל מְאוֹד לִנְשֹׁף וְלִתְקֹעַ בָּהֶם, וְהֵם מַשְׁמִיעִים אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר, יְלָדִים שֶׁמִּתְאַמְּנִים בְּגִיל צָעִיר, קַל לָהֶם מְאוֹד כְּשֶׁהֵם מְבֻגָּרִים לִתְקֹעַ בְּשׁוֹפָר, תַּתְחִילוּ כְּבָר בְּגִיל קָטָן לְהִתְאַמֵּן בִּכְדֵי שֶׁתּוּכְלוּ בֶּעָתִיד לִזְכּוֹת אֶת הָרַבִּים בַּמִּצְוָה הַחֲשׁוּבָה “תְּקִיעַת שׁוֹפָר”.
וְאִם תִּרְצוּ גַּם לְהָכִין שׁוֹפָר לְבַד, יֵשׁ לָנוּ “עֶרְכַּת הֲכָנַת שׁוֹפָר” שֶׁתּוּכְלוּ לִיצֹר אֶת הַשּׁוֹפָר הָאִישִׁי שֶׁלָּכֶם לְבַד, עִם הוֹרָאוֹת פְּעֻלָּה, אוֹ “עֶרְכַּת לִמּוּד שְׁלַבֵּי הֲכָנַת הַשּׁוֹפָר” לְלִמּוּד עַל שְׁלַבֵּי יִצּוּר הַשּׁוֹפָר בְּבֵית הַמְּלָאכָה שֶׁלָּנוּ, כָּל יֶלֶד מְקַבֵּל בְּתֹם הַסִּיּוּר מַתָּנָה.
כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, הַשּׁוֹפָר עָשׂוּי מִקֶּרֶן שֶׁל אַיִל אַחַת הַסִּבּוֹת לְכָךְ הִיא כְּדֵי לְהַזְכִּיר אֶת הָאַיִל אֲשֶׁר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בִּשְׁעַת עֲקֵדַת יִצְחָק, וְשׁוֹפָר פָּרָה הוּא פָּסוּל כִּי זֶה מַזְכִּיר אֶת חֵטְא הָעֵגֶל (עֵגֶל הוּא בְּנָהּ שֶׁל הַפָּרָה), וְהַמָּקוֹר לְכָךְ הוּא דִּבְרֵי הַמִּשְׁנָה בְּמַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה
פֶּרֶק ג’, מִשְׁנָה בּ’:
כָּל הַשּׁוֹפָרוֹת כְּשֵׁרִים –חוּץ מִשֵׁל פָּרָה , מִפְּנֵי שֶׁהוּא קֶרֶן.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, וַהֲלוֹא כָּל הַשּׁוֹפָרוֹת נִקְרָאוּ קֶרֶן, שֶׁנֶּאֱמַר “וְהָיָה בּמְשוֹך בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל,
כְּשוֹמְעכֵם אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר”(יהושע ו,ה).
חוּץ מִשֵׁל פָּרָה , מִפְּנֵי שֶׁהוּא קֶרֶן. צילום: שופרות מהדרין יודאיקה
לִפְנֵי תְּקִיעוֹת הַשּׁוֹפָר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת חָשׁוּב לֹא לְהַפְרִיעַ לַמִּתְפַּלְּלִים אוֹ לְהוֹרִים לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר, הַחַזָּן וְהַמִּתְפַּלְּלִים אוֹמְרִים פְּסוּקִים שֶׁקְּשׁוּרִים לִתְקִיעַת שׁוֹפָר, וְאָז תּוֹקְעִים גַּם תְּקִיעָה שֶׁהִיא קוֹל אָרֹךְ, גַּם שְׁבָרִים שֶׁהוּא קוֹל שָׁבוּר, ( שֶׁמְּחֻלָּק לִ 3 קוֹלוֹת ) וְגַם תְּרוּעָה שֶׁזֶּה 9 קוֹלוֹת מָה שֶׁאָמוּר לִהְיוֹת כְּמוֹ בְּכִי שֶׁל אָדָם שֶׁשָּׁב בִּתְשׁוּבָה וּמְשַׁפֵּר אֶת הַמַּעֲשִׂים, כָּל זֶה נִקְרָא סֵדֶר תְּקִיעוֹת שׁוֹפָר.
מִצְווֹת הַחִנּוּךְ שֶׁל הַיְּלָדִים לִתְקִיעַת שׁוֹפָר חֲשׁוּבָה מְאוֹד, חָזָ”ל אָסְרוּ לְנַגֵּן בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב בִּכְלֵי שִׁיר שֶׁמָּא יְתַקֵּן כְּלֵי שִׁיר (בֵּיצָה לוֹ:) בָּרוּר שֶׁמִּצְוַת תְּקִיעַת שׁוֹפָר לֹא בִּכְלַל הַמִּצְוָה כִּי אַחֶרֶת לֹא תִּתְקַיֵּם הַמִּצְוָה לְעוֹלָם, אַךְ כְּשֶׁיְּלָדִים תּוֹקְעִים בְּשׁוֹפָר לְחִנּוּכָם אוֹ לְלַמְּדָם לִכְאוֹרָה אֵיךְ בְּכָךְ מִצְווֹת תְּקִיעַת שׁוֹפָר, וְיִהְיֶה אָסוּר עֲלֵיהֶם לִתְקֹעַ בְּשׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בִּגְלַל גְּזִירַת חז”ל הָאוֹסְרִים לְנַגֵּן בִּכְלֵי נְגִינָה ( דֻּגְמַת שׁוֹפָר ) בְּיוֹם טוֹב שֶׁמָּא יְתַקֵּן כְּלֵי שִׁיר?
הֲלֹא פָּסַק הֲרַמְבָּ”ם שֶׁאָסוּר לַעֲבֹר שׁוּם עֲבֵרָה אֲפִלּוּ מִדַּרְבָּנָן בִּשְׁבִיל לְקַיֵּם מִצְווֹת תְּקִיעַת שׁוֹפָר, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:
“שׁוֹפָר שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת יוֹם טוֹב וַאֲפִלּוּ בְּדָבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם שְׁבוּת. כֵּיצַד הָיָה הַשּׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הָאִילָן אוֹ מֵעֵבֶר הַנָּהָר וְאֵין לוֹ שׁוֹפָר אֶלָּא הוּא אֵינוֹ עוֹלֶה בָּאִילָן וְאֵינוֹ שָׁט עַל פְּנֵי הַמַּיִם כְּדֵי לַהֲבִיאוֹ. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵין חוֹתְכִין אוֹתוֹ אוֹ עוֹשִׂין בּוֹ מְלָאכָה. מִפְּנֵי שֶׁתְּקִיעַת שׁוֹפָר מִצְוַת עֲשֵׂה וְיוֹם טוֹב עֲשֵׂה וְלֹא תַּעֲשֶׂה וְאֵין עֲשֵׂה דּוֹחֶה לֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה”
זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאֲפִלּוּ בִּשְׁבִיל לְקַיֵּם מִצְווֹת תְּקִיעַת שׁוֹפָר, נֶאֱסַר לַעֲבֹר עַל אִסּוּר דְּרַבָּנַן, אָז אֵיךְ הִתִּירוּ לְתִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, לִלְמֹד בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אֶת חָכְמַת הַתְּקִיעוֹת, וּלְחַנְּכָם בְּאָמָּנוּת הַתְּקִיעוֹת?
הַחִדּוּשׁ שֶׁאָנוּ רוֹאִים מִכָּאן הוּא עָצוּם, וּמְקוֹר לְכָךְ שֶׁמִּצְוַת הַחִנּוּךְ לִתְקִיעוֹת שׁוֹפָר הִיא הַרְבֵּה מֵעֵבֶר לַנִּגּוּן הִיא מַהוּתִית מְאוֹד, וְהַהֶרְגֵּל מִגִּיל קָטָן הוּא חָשׁוּב, עַד שֶׁלֹּא גָּזְרוּ אֶת גְּזִירַת שֶׁמָּא יְתַקֵּן כְּלֵי שִׁיר עַל יְלָדִים כִּי אָנוּ רוֹאִים בָּזֶה הָרֶגֶל חָשׁוּב שֶׁחָזָ”ל לֹא הֶעֱמִידוּ אֶת גְּזִירָתָם מִפָּנָיו.
זוֹ הַסִּבָּה שֶׁיֵּשׁ לְכָךְ מָקוֹר בַּמִּשְׁנָה בַּתַּלְמוּד, וּבַהֲלָכָה, שֶׁמֻּתָּר לִילָדִים לִתְקֹעַ בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל חַג רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְאֵין בְּכָךְ חִלּוּל חַג ( לַמְרוֹת שֶׁאֵינָם בְּנֵי מִצְווֹת וְלֹא מְקַיְּמִים מִצְוָה בַּתְּקִיעוֹת) כִּי הַחִנּוּךְ לְמִצְווֹת וּלְלִמּוּד תְּקִיעַת שׁוֹפָר אֵינוֹ עִנְיָן שֶׁל מָה בְּכָךְ וְהוּא מִצְוָה חֲשׁוּבָה שֶׁהִיא סִבָּה מַסְפֶּקֶת לְכָךְ שֶׁהִתִּירוּ אֶת גְּזִירַת כְּלֵי הַשִּׁיר הַקְּבוּעָה בַּחֲזַ”ל בְּכָל כְּלֵי הַנְּגִינָה (שו”ע הָרַב תקצ”ו ס”ב)
תְּקִיעַת שׁוֹפָר נִקְרְאָה בְּפִי חָזָ”ל “חֲכָמָה וְאֵינָהּ מְלָאכָה” גַּם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁחָל בְּשַׁבָּת הַסִּבָּה שֶׁלֹּא תּוֹקְעִים בְּשׁוֹפָר, לַמְרוֹת שֶׁמִּצְוַת תְּקִיעַת שׁוֹפָר הִיא מִצְוָה מֵהַתּוֹרָה לִתְקֹעַ בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה, חָזָ”ל אָסְרוּ לִתְקֹעַ בְּשׁוֹפָר בְּשַׁבָּת מִשּׁוּם ‘גְּזֵרָה דַּרְבָּה’ שֶׁחָשְׁשׁוּ שֶׁמָּא בְּטָעוּת יִהְיוּ אֲנָשִׁים שֶׁיְּטַלְטְלוּ בְּשַׁבָּת אֶת הַשּׁוֹפָר אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, עַל מְנַת לָלֶכֶת לְחָכָם שֶׁיִּלְמַד כֵּיצַד לִתְקֹעַ בְּשׁוֹפָר, זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁהָיְתָה בּוּרוּת בְּנוֹשְׂאֵי תְּקִיעַת שׁוֹפָר כֹּה גְּדוֹלָה שֶׁחָזָ”ל חָשְׁשׁוּ בִּגְלָלָהּ וּבִטְּלוּ מִצְווֹת עֲשֵׂה דְּאוֹרָיְתָא, כִּי סָבִיר לְהַנִּיחַ שֶׁהָעָם שֶׁלֹּא בָּקִי בִּתְקִיעוֹת שׁוֹפָר יְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת, זֶה מְלַמֵּד אוֹתָנוּ שֶׁמְּדֻבָּר בְּחָכְמָה שֶׁכְּדַאי מְאוֹד לִרְכֹּשׁ אוֹתָהּ, וְאִם לוֹמְדִים כַּמָּה כְּלָלִים פְּשׁוּטִים כָּל אֶחָד יָכוֹל לִתְקֹעַ בְּשׁוֹפָר עִם אִמּוּנִים אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לְרָמָה טוֹבָה שֶׁל תְּקִיעוֹת שׁוֹפָר.
הֲרַמְבָּ”ם כָּתַב בְּלָשׁוֹן אַחֶרֶת וְעוֹד יוֹתֵר מְדֻקְדֶּקֶת ” יוֹם טוֹב שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת אֵין תּוֹקְעִין בַּשּׁוֹפָר בְּכָל מָקוֹם. אַף עַל פִּי שֶׁהַתְּקִיעָה מִשּׁוּם שְׁבוֹת וּמִן הַדִּין הָיָה שֶׁתּוֹקְעִין יָבֹא עָשָׂה שֶׁל תּוֹרָה וְיִדְחֶה שְׁבוּת שֶׁל דִּבְרֵיהֶם. וְלָמָּה אֵין תּוֹקְעִין גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִטְּלֶנּוּ בְּיָדוֹ וְיוֹלִיכֶנּוּ לְמִי שֶׁיִּתְקַע לוֹ וְיַעֲבִירֶנּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. אוֹ יוֹצִיאוּ מֵרָשׁוּת לְרָשׁוּת וְיָבֹא לִידֵי אִסּוּר סְקִילָה. שֶׁהַכֹּל חַיָּבִים בַּתְּקִיעָה וְאֵין הַכֹּל בְּקִיאִין לִתְקֹעַ” (פ”ב מֵהִלְכוֹת שׁוֹפָר ה”וֹ)
הַחֲשָׁשׁ הוּא לֹא שֶׁיֵּלֵךְ לְחָכָם שֶׁיְּלַמֵּד אוֹתוֹ לִתְקֹעַ כִּי זֶה מֻרְכָּב תּוֹךְ כְּדֵי הַחַג, אֶלָּא שֶׁיִּתְקַע לוֹ בְּעַצְמוֹ בַּשּׁוֹפָר, כִּי לֹא כֻּלָּם הָיוּ בְּקִיאִין בְּחָכְמַת הַתְּקִיעָה, זֶה מְלַמֵּד אוֹתָנוּ כַּמָּה כְּדַאי לְהִתְחַנֵּךְ מִגִּיל קָטָן לְהִתְרַגֵּל לִתְקֹעַ בְּשׁוֹפָר, הֵעִידוּ רַבִּים, שֶׁמִּי שֶׁבְּיַלְדוּתוֹ תָּקַע בְּשׁוֹפָר בְּבַגְרוּתוֹ קַל לוֹ מְאוֹד, כִּי גִּרְסַת יַנְקוּת וְהַהֶרְגֵּל מִגִּיל קָטָן עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ.
וּכְמוֹ שֶׁחָזָ”ל אָמְרוּ: “הַלּוֹמֵד יֶלֶד לְמַה הוּא דוֹמֶה, לִדְיוֹ כְּתוּבָה עַל נְיָר חָדָשׁ”, כְּשֶׁמְּבֻגָּרִים קְצָת יוֹתֵר קָשֶׁה לִלְמֹד וּלְהִתְרַגֵּל לִדְבָרִים חֲדָשִׁים.
יְלָדִים יְקָרִים, קְחוּ שׁוֹפָר וְתִתְנַסּוּ בּוֹ כְּכָל הָאֶפְשָׁר, לִפְעָמִים נִסּוּי וּתְהִיָּה עוֹזְרִים, וְלִפְעָמִים אֶפְשָׁר לִלְמֹד מֵאַבָּא אוֹ מוֹרֶה שֶׁיּוֹדֵעַ קְצָת יוֹתֵר, בְּוַדָּאוּת יָקֵל עֲלֵיכֶם שֶׁתִּהְיוּ גְּדוֹלִים וְתִהְיוּ לְעֵזֶר וּשְׁלִיחֵי צִבּוּר לִזכּוֹת אֶת הָרַבִּים בְּמִצְווֹת תְּקִיעַת שׁוֹפָר.
סֵדֶר תְּקִיעַת שׁוֹפָר
- לִמְנַצֵּחַ
- תְּפִלַּת הַתּוֹקֵעַ
- בִּרְכוֹת הַתְּקִיעָה
לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קרַח מִזְמור:
כָּל הָעַמִים תִּקְעוּ כָּף הָרִיעוּ לֵאלהִים בְּקול רִנָּה:
כִּי ה’ עֶלְיון נורָא מֶלֶךְ גָּדול עַל כָּל הָאָרֶץ:
יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ וּלְאֻמִּים תַּחַת רַגְלֵינוּ:
יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאון יַעֲקב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה:
עָלָה אֱלהִים בִּתְרוּעָה ה’ בְּקול שׁופָר:
זַמְּרוּ אֱלהִים זַמֵּרוּ זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ:
כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלהִים זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל:
מָלַךְ אֱלהִים עַל גּויִם אֱלהִים יָשַׁב עַל כִּסֵּא קָדְשׁו:
נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ עַם אֱלהֵי אַבְרָהָם כִּי לֵאלהִים מָגִנֵּי אֶרֶץ מְאד נַעֲלָה:
רִבּונו שֶׁל עולָם. בָּנֶיךָ בְּנֵי רְחוּמֶיךָ שָׂמוּ פְנֵיהֶם לְנֶגְדֶּךָ וּבָטְחוּ עַל רב חֲסָדֶיךָ, וְשָׂמוּנִי שָׁלִיחַ לִתְקעַ שׁופָר לְפָנֶיךָ, כְּדֵי שֶׁתִּזְכּר לָהֶם זְכוּת אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלום וּתפילתו בְּהַר הַמּורִיָּה וּזְכוּת יַעֲקב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלום וּתְמִימוּתו אֲשֶׁר הִתְהַלֵּךְ לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם וּזְכוּת יִצְחָק אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלום וַעֲקֵדָתו שֶׁנֶּעֱקַד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וְתַעֲמד מִכִּסֵּא הַדִּין וְתֵשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים עֲלֵיהֶם כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: עָלָה אֱלהִים בִּתְרוּעָה ה’ בְּקול שׁופָר:
וַאֲנִי יודֵעַ בְּעַצְמִי שֶׁאֵינִי כְדַאי לְבַקֵּשׁ עַל עַצְמִי וְכָל שֶׁכֵּן עַל אֲחֵרִים וְכָל שֶׁכֵּן כִּי אֵין בִּי לא דַעַת וְלא חָכְמָה לְכַוֵּן כַּוָּנַת הַתְּקִיעות וְצֵרוּפֵי שְׁמותֶיךָ הַקְּדושִׁים, וְכָל הַיִּחוּדִים וְזִוּוּגֵי הַמִּדּות הָעֶלְיונות, וּמִתּוּק הַדִּינִים קָשִׁין וְרָפִין, הָרְאוּיִים לָבוא עַל יְדֵיהֶן. אֲבָל בָּטַחְתִּי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְיָדַעְתִּי כִּי לא תְבַיְּשֵׁנִי, כִּי לְתַקֵּן שְׁלָחוּנִי וְלא לְקַלְקֵל. וְאַתָּה בְּטוּבְךָ תְּעורֵר רַחֲמֶיךָ:
וִיהִי נעַם אֲדנָי אֱלהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּונְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּונְנֵהוּ:
וּתְצָרֵף מַחֲשַׁבְתֵּנוּ הַטּובָה דֶּרֶךְ כְּלָל לְמַעֲשֶׂה כְּאִלּוּ אֶתְכַּוֵּן בְּכָל צֵרוּפֵי שְׁמותֶיךָ הַקְּדושִׁים הָעולִים מִתּוכָהּ וּבְכָל הַיִּחוּדִים וְזִוּוּגֵי מִדּותֶיךָ הָעֶלְיונות וּמִתּוּק הַדִּינִים הָרְאוּיִים לָבוא עַל יְדֵיהֶן. וְיַעֲלוּ תְּקִיעות אֵלּוּ לְעורֵר רַחֲמֶיךָ עִם תְּקִיעות בְּנֵי עֲלִיָּה בָּנֶיךָ הַיּודְעִים וְהַמְכַוְּנִים כָּל כַּוָּנות שְׁמותֶיךָ הַקְּדושִׁים וְזִוּוּגֵי מִדּות הָעֶלְיונות הַמְעורְרִים אֶת הָרַחֲמִים. וּבְכֵן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ וְיָגלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּותֶיךָ וּתְרַחֵם עַל בָּנֶיךָ, וַהֲפךְ לָהֶם עַל יְדֵי תְּקִיעות אֵלּוּ מִדַּת הַדִּין הֶחָזָק לְמִדַּת הַחֶסֶד וּלְמִדַּת הָרַחֲמִים, וּזְכר לָנוּ זְכוּת אֲבותֵינוּ, וְיִהְיוּ הַיּום חֲקוּקִים אַבְרָהָם בָּראשׁ וְיִצְחָק בֵּינְתַיִם וְיַעֲקב כְּנֶגֶד. וְתִכָּנֵס לָנוּ לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין. וּסְתם וַחֲתם פִּי שָׂטָן וְאַל
יַשְׂטִין עָלֵינוּ. וּבְבוא תוכֵחָה שְׁמֵנוּ מִסִּפְרְךָ אַל תִּמָּח. וּכְתב לְחַיִּים טובִים כָּל בְּנֵי בֵיתֵנוּ, אָמֵן וְכֵן יְהִי רָצון. יִהְיוּ לְרָצון אִמְרֵי פִי וְהֶגְיון לִבִּי לְפָנֶיךָ ה’ צוּרִי וְגואֲלִי:
קודם תקיעת שופר יאמר התוקע אלו הפסוקים בקול רם:
מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָהּ עָנָנִי בַּמֶּרְחַב יָהּ:
ויאמר ששה פסוקים אלו שר”ת קר”ע שט”ן:
קולִי שָׁמָעְתָּ אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי:
ראשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת וּלְעולָם כָּל מִשְׁפַּט צִדְקֶךָ:
עֲרוב עַבְדְּךָ לְטוב אַל יַעַשְׁקוּנִי זֵדִים:
שָׂשׂ אָנכִי עַל אִמְרָתֶךָ כְּמוצֵא שָׁלָל רָב:
טוּב טַעַם וָדַעַת לַמְּדֵנִי כִּי בְּמִצְוׂתֶיךָ הֶאֱמָנְתִּי:
נִדְבות פִּי רְצֵה נָא ה’ וּמִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי:
ואחר כך יאמר תפילה זו:
יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה’ אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ אֱלהֵי הַמִּשְׁפָּט שֶׁבִּזְכוּת אֵלּוּ הַשֵּׁמות הַיּוצְאִין מֵרָאשֵׁי תֵבות אֵל נָא קָרֵב תְּשׁוּעַת מְצַפֶּיךָ (אנקת”ם) פְּחוּדֶיךָ סָר תּוצִיאֵם מִמַּאֲסָר (פסת”ם) פְּדֵה סועִים פְּתַח סוּמִים יְמִינֶךָ מְצַפִּים (פספסי”ם) דְּלֵה יוקְשִׁים וְקַבֵּץ נְפוּצִים סְמךְ יָהּ מוּפְלָגִים (דיונסי”ם) שֶׁיִהְיֶה עַתָּה עֵת רָצון מִלְּפָנֶיךָ וְתִקְרַע בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדולִים כָּל הַמְּסָכִים
הַמַּבְדִילִים בֵּינְךָ וּבֵין עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עַד הַיּום הַזֶּה וְהַעֲבֵר מִלְּפָנֶיךָ כָּל הַמַּשְׂטִינִים וְהַמְקַטְרְגִים עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, חֲסם פִּי שָׂטָן וְאַל יַשְׂטִין עָלֵינוּ כִּי אֵלֶיךָ תְּלוּיות עֵינֵינוּ, אֲרומִמְךָ אֱלהַי הַמֶּלֶךְ אֱלהֵי הַמִּשְׁפָּט שׁומֵעַ קול תְּרוּעַת עַמּו יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים:
ויאמר התוקע קודם התקיעות:
עָלָה אֱלהִים בִּתְרוּעָה ה’ בְּקול שׁופָר:
ואח”כ יברך:
היה”ר בין התקיעות לא היו אומרים רק בסוף התקיעות היה אמרו:
בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוׂתָיו וְצִוָּנוּ לִשְׁמועַ קול שׁופָר:
בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה:
תקיעה שברים תרועה תקיעה:
תקיעה שברים תרועה תקיעה:
תקיעה שברים תרועה תקיעה:
יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתְּקִיעַת קש”ק שֶׁאֲנַחְנוּ תּוקְעִים שֶׁתַּעֲשֶׂה עֲטָרָה מִמֶּנָּה לִהְיות עולֶה וְיושֵׁב בְּראשׁ אֱלהֵי הַצְּבָאות וְיַעֲשֶׂה עִמָּנוּ אות לְטובָה וְתִמָּלֵא עָלֵינוּ בְּרַחֲמִים:
בָּרוּךְ אַתָּה בַּעַל הָרַחֲמִים:
תקיעה שברים תקיעה:
תקיעה שברים תקיעה:
תקיעה שברים תקיעה:
יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתְּקִיעַת קר”ק שֶׁאֲנַחְנוּ תּוקְעִים הַיּום תְּהֵא מְרֻקֶּמֶת בִּירִיעָה עַל יְדֵ הַמְמֻנֶּה (טרטיא”ל) כְּשֵׁם שֶׁקִּבַּלְתָּ עַל יְדֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוב ומט”ט שַׂר הַפָּנִים וְתִמָּלֵא עָלֵינוּ בְּרַחֲמִים:
בָּרוּךְ אַתָּה בַּעַל הָרַחֲמִים:
תקיעה תרועה תקיעה:
תקיעה תרועה תקיעה:
תקיעה תרועה תקיעה גדולה:
ויתודה בלחש ואח”כ יאמר זה:
יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה’ אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ שֶׁיַעֲלוּ אֵלּוּ הַמַּלְאָכִים הַיּוצְאִים מִן הַשּׁופָר וּמִן הַתְּקִיעָה וּמִן הַשְּׁבָרִים וּמִן הַתְּרוּעָה וּמִן תשר”ת וּמִן תש”ת וּמִן תר”ת לִפְנֵי כִּסֵּא כְבודֶךָ וְיַמְלִיצוּ טוב בַּעֲדֵנוּ וְתֵעָשֶׂה עִמָנוּ אות לְטובָה:
וּתְמַלֵּא עָלֵינוּ בְּרַחֲמִים בָּרוּךְ אַתָּה בַּעַל הָרַחֲמִים:
ואח”כ יאמר הש”ץ זה בקול רם והקהל חוזרין:
אַשְׁרֵי הָעָם יודְעֵי תְּרוּעָה ה’ בְּאור פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן:
בְּשִׁמְךָ יְגִילוּן כָּל הַיּום וּבְצִדְקָתְךָ יָרוּמוּ:
כִּי תִפְאֶרֶת עֻזָּמו אָתָּה וּבִרְצונְךָ תָּרוּם קַרְנֵנוּ:
אַשְׁרֵי יושְׁבֵי בֵיתֶךָ, עוד יְהַלְלוּךָ סֶלָה:
אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּו, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה’ אֱלהָיו:
תְּהִלָּה לְדָוִד, אֲרומִמְךָ אֱלוהַי הַמֶּלֶךְ, וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעולָם וָעֶד:
בְּכָל יום אֲבָרְכֶךָּ, וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעולָם וָעֶד:
גָּדול ה’ וּמְהֻלָּל מְאד, וְלִגְדֻלָּתו אֵין חֵקֶר:
דּור לְדור יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ, וּגְבוּרתֶיךָ יַגִּידוּ:
הֲדַר כְּבוד הודֶךָ, וְדִבְרֵי נִפְלְאתֶיךָ אָשִׂיחָה:
וֶעֱזוּז נורְאתֶיךָ יאמֵרוּ, וּגְדֻלָּתְךָ אֲסַפְּרֶנָּה:
זֵכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ, וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ:
חַנּוּן וְרַחוּם ה’, אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל חָסֶד:
טוב ה’ לַכּל, וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו:
יודוּךָ ה’ כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וַחֲסִידֶיךָ יְבָרְכוּכָה:
כְּבוד מַלְכוּתְךָ יאמֵרוּ וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ:
לְהודִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרתָיו, וּכְבוד הֲדַר מַלְכוּתו:
מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עולָמִים, וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּור וָדר:
סומֵךְ ה’ לְכָל הַנּפְלִים, וְזוקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים:
עֵינֵי כל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ, וְאַתָּה נותֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּו:
פּותֵחַ אֶת יָדֶךָ, וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצון:
צַדִּיק ה’ בְּכָל דְּרָכָיו, וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו:
קָרוב ה’ לְכָל קרְאָיו, לְכל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת:
רְצון יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה, וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיושִׁיעֵם:
שׁומֵר ה’ אֶת כָּל אהֲבָיו, וְאֵת כָּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד:
תְּהִלַּת ה’ יְדַבֶּר פִּי, וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁו לְעולָם וָעֶד:
וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עולָם, הַלְלוּיָהּ:
מחזירים ספר התורה לארון הקודש ואומרים:
חזן
יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם ה’, כִּי נִשְׂגָּב שְׁמו לְבַדּו:
והקהל אומרים:
הודו עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם. וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּו, תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרובו, הַלְלוּיָהּ:
כשחל בחול אומרים זה:
לְדָוִד מִזְמור, לה’ הָאָרֶץ וּמְלואָהּ, תֵּבֵל וְישְׁבֵי בָהּ:
כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ, וְעַל נְהָרות יְכונְנֶהָ:
מִי יַעֲלֶה בְהַר ה’, וּמִי יָקוּם בִּמְקום קָדְשׁו:
נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב, אֲשֶׁר לא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי, וְלא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:
יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת ה’, וּצְדָקָה מֵאֱלהֵי יִשְׁעו:
זֶה דּור דּרְשָׁיו, מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקב סֶלָה:
שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עולָם וְיָבוא מֶלֶךְ הַכָּבוד:
מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוד, ה’ עִזּוּז וְגִבּור, ה’ גִּבּור מִלְחָמָה:
שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עולָם, וְיָבא מֶלֶךְ הַכָּבוד:
מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוד, ה’ צְבָאות הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוד סֶלָה:
כשחל בשבת:
מִזְמור לְדָוִד הָבוּ לה’ בְּנֵי אֵלִים הָבוּ לה’ כָּבוד וָעז:
הָבוּ לה’ כְּבוד שְׁמו הִשְׁתַּחֲווּ לה’ בְּהַדְרַת קדֶשׁ:
קול ה’ עַל הַמָּיִם אֵל הַכָּבוד הִרְעִים ה’ עַל מַיִם רַבִּים:
קול ה’ בַּכּחַ קול ה’ בֶּהָדָר:
קול ה’ שׁבֵר אֲרָזִים וַיְשַׁבֵּר ה’ אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנון:
וַיַּרְקִידֵם כְּמו עֵגֶל לְבָנון וְשִׂרְיון כְּמו בֶן רְאֵמִים:
קול ה’ חצֵב לַהֲבות אֵשׁ:
קול ה’ יָחִיל מִדְבָּר יָחִיל ה’ מִדְבַּר קָדֵשׁ:
קול ה’ יְחולֵל אַיָּלות וַיֶּחֱשׂׂף יְעָרות וּבְהֵיכָלו כֻּלּו אמֵר כָּבוד:
ה’ לַמַּבּוּל יָשָׁב וַיֵּשֶׁב ה’ מֶלֶךְ לְעולָם:
ה’ עז לְעַמּו יִתֵּן. ה’ יְבָרֵךְ אֶת עַמּו בַשָּׁלום:
תְּקִיעוֹת שׁוֹפָר בְּסוּגֵי הַשּׁוֹפָרוֹת הַשּׁוֹנִים
קודם תקיעת שופר אומרים מזמור זה ז’ פעמים:
לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קרַח מִזְמור:
כָּל הָעַמִים תִּקְעוּ כָּף הָרִיעוּ לֵאלהִים בְּקול רִנָּה:
כִּי ה’ עֶלְיון נורָא מֶלֶךְ גָּדול עַל כָּל הָאָרֶץ:
יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ וּלְאֻמִּים תַּחַת רַגְלֵינוּ:
יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאון יַעֲקב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה:
עָלָה אֱלהִים בִּתְרוּעָה ה’ בְּקול שׁופָר:
זַמְּרוּ אֱלהִים זַמֵּרוּ זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ:
כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלהִים זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל:
מָלַךְ אֱלהִים עַל גּויִם אֱלהִים יָשַׁב עַל כִּסֵּא קָדְשׁו:
נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ עַם אֱלהֵי אַבְרָהָם כִּי לֵאלהִים מָגִנֵּי אֶרֶץ מְאד נַעֲלָה: