פורסם ב- כתיבת תגובה

וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ

וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה
וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה
וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים סוגיית משלוח מנות בפורים היא נושא הלכתי מרתק, ואחד מהמצוות העיקריות של חג פורים, ועל פי הגמרא כל אחד מחייב לשלוח לחברו שתי מנות או יותר ביום פורים.

שתף את הפוסט

כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאוֹיְבֵיהֶם וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים.

אסתר ט כב

יסודות המצווה של משלוח מנות

סוגיית משלוח מנות בפורים היא נושא הלכתי מרתק, ואחד מהמצוות העיקריות של חג פורים, ועל פי הגמרא כל אחד מחייב לשלוח לחברו שתי מנות או יותר ביום פורים.

חכמי ההלכה מתייחסים לשורש המצווה ולמטרתה, ועל בסיס ההסברים שלהם יש השלכות שונות בהלכה כדלהלן:

מהו טעמה של מצוות משלוח מנות?

שני טעמים מרכזיים נאמרו למצוות משלוח מנות. טעם אחד מוזכר בתרומת הדשן (קיא):

נראה טעם דמשלוח מנות הוא כדי שיהא לכל אחד די וספק לקיים הסעודה כדינא.

כלומר, משלוח המנות נועד לאפשר לכל אחד לקיים את מצוות סעודת פורים כראוי. כך נראה גם מפשטות לשון הרמב”ם (ב, טו), שהצמיד את מצוות משלוח מנות למצוות הסעודה וכלל את שתיהן בהלכה אחת:

כיצד חובת סעודה זו, שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו… וכן חייב אדם לשלוח שתי מנות של בשר או שני מיני תבשיל או שני מיני אוכלין לחבירו.

טעם אחר למצוות משלוח מנות מובא במנות הלוי (אסתר ט, טז-יז ד”ה והנך רואה):

ומשלוח מנות… כי זה רומז כי הם באגודה אחת ובאהבה ואחוה, היפך מה שאמר הצורר מפוזר ומפורד.

וכן (שם יח-יט ד”ה והה”ר יהודה):

ומשלוח מנות איש לרעהו, כמו שהיה עניינם כאיש אחד להיקהל כל אחד עם חבירו, היפך איש צר ואויב, לשון רמיה, האומר עם אחד מפוזר.

כלומר, משלוח מנות מבטא את האחדות שבעם ישראל, שהיא הפוכה לטענה שעליה התבסס המן ברצותו להשמיד את עם ישראל – “ישנו עם אחד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד” (אסתר ג, ח). כאשר אנו נותנים משלוח מנות, אנו מאחדים את העם ומבטלים את הפירוז והפירוד בינינו. דברים דומים כותב גם הב”ח (תרצה, ו).

הטעמים השונים יוצרים לכאורה גם הגדרות שונות למצוות משלוח מנות. לפי טעמו של תרומת הדשן, עיקר המצווה היא לדאוג לכך שלמקבל יהיה מה לאכול בסעודת פורים, ופרטי הדינים יתאימו למגמה זו. לעומת זאת לפי טעמו של מנות הלוי, עיקר המצווה היא ליצור אחדות בין הנותן והמקבל, ולכן פרטי הדינים יכוונו למטרה זו. האחרונים הציעו נפקא מינות רבות בין שתי ההגדרות הללו. נציין כעת שתי נפקא מינות מרכזיות, וועוד דינים נוספים שייתכן שהם תלויים בשני הטעמים.

המקבל מסרב לקבל משלוח מנות

הרמ”א (דרכי משה תרצה, ז; רמ”א שם, ד; תרצו, ו) כותב, שאם אדם רוצה לתת משלוח מנות, והמקבל מוחל על כך ואומר שאין צורך לתת לו משלוח מנות, או שהוא מסרב לקבל את המשלוח – השולח יוצא ידי חובת מצוות משלוח מנות, אף שבפועל הוא לא נתן למקבל משלוח מנות. הפרי חדש (תרצה, ד) חולק על הרמ”א וכותב שאינו יודע מהו המקור לדין זה, ונראה שלדעתו במקרים אלו השולח לא יוצא ידי חובתו.

החתם סופר (או”ח קצו ד”ה על דברת) מסביר, שהרמ”א והפרי חדש נחלקו בהבנת טעם מצוות משלוח מנות: הפרי חדש סובר כדעת תרומת הדשן, שמשלוח המנות נועד לצורך סעודת פורים, ולכן אם המקבל מסרב לקבל, הרי שהשולח לא סייע לו בהכנת הסעודה, וממילא הוא לא יצא ידי חובתו. אולם הרמ”א סובר כדעת מנות הלוי, שהמשלוח נועד לחזק את האחדות בעם ישראל, ואם כך ברגע שהשולח מראה שרצונו לתת משלוח מנות, אזי גם אם המקבל מסרב לקבל, הרי שהנותן הראה את חיבתו וקרבתו למקבל, וממילא מטרת המצווה התמלאה.

למעשה, מדברי המשנה ברורה (תרצה, ס”ק כד) נראה שפוסק כדעת הפרי חדש, שבמקרה זה לא יצא השולח ידי חובת המצווה.

משלוח מנות בעילום שם

האם מי שנותן לחברו משלוח מנות בעילום שם יוצא ידי חובתו? לכאורה, הדבר תלוי בשני הטעמים של מצוות משלוח מנות. לפי טעמו של תרומת הדשן, כיוון שבסופו של דבר המקבל נהנה מן המשלוח ומשתמש בו לצורך הסעודה, ברור שהמשלח יוצא ידי חובתו. אולם לפי טעמו של מנות הלוי, כיוון שהמקבל איננו יודע ממי קיבל את המשלוח, אין כאן ריבוי חיבה ורעות ולא קירוב לבבות, ולכן לא יוצאים ידי חובה במשלוח כזה. למעשה, ראוי לתת לפחות משלוח אחד שבו המקבל יודע מיהו השולח, כדי לחוש לכל הדעות (וכן כתב בשו”ת כתב סופר שם).

סיכום המחלוקת וההשלכות היוצאות ממנה

  תרומת הדשן מנות הלוי
טעם המצווה לספק למקבל מאכלים לסעודה להרבות אהבה ואחווה בין השולח והמקבל
המקבל מסרב לקבל לא יצא ידי חובה כיוון שלא סיפק מאכלים לסעודה (פרי חדש) יצא ידי חובה כיוון שהראה את אהבתו וחיבתו (רמ”א)
משלוח בעילום שם יצא ידי חובה כיוון שסיפק מאכלים לסעודה לא יצא ידי חובה כיוון שאין כאן ריבוי חיבה ורעות
מנה מכובדת החשיבות נקבעת לפי המקבל החשיבות נקבעת לפי הנותן
מה נותנים? דווקא מאכלים לכאורה אפשר גם חפצים ומתנות
האם אפשר לתת ממתקים לא, מפני שהם לא נאכלים בסעודה אפשר, מפני שנתינתם מרבה אהבה ואחווה
נתינת מאכלים מתוקים לחולי סכרת אין לתת, מפני שהמקבל לא יאכל אותם אפשר לתת, כיוון שבנתינה מראה אהבה וחיבה
שליחת משלוח מנות לפני פורים אם המשלוח יגיע בפורים הנותן יוצא ידי חובה, שכן הוא מספק את צרכי הסעודה כיוון שמעשה הנתינה איננו בפורים, לא יצא הנותן ידי חובתו
משלוח מנות לקטן אין חיוב לדאוג לו למצוות סעודת פורים שאינו מחויב בה. אהבה ואחווה קיים בו כבכל ישראל
ההשלכות הלכה למעשה על בסיס טעם מצוות משלוח מנות

 

עוד מאמרים שיעניינו אותך

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

כנסו לנות וברחו את המוצר שרציתם - לרכישה מהירה

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
פורסם ב- כתיבת תגובה

הלכות פורים

שופרות, שופר, שופר בבני ברק, שופרות בבני ברק, שופרות מהדרין יודאיקה , שופרות מהודרים, שופר מרוקאי, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופר בהכשר הבד''ץ, שופרות לאירועים. פורים שופרות מהדרין יודאיקה
שופרות, שופר, שופר בבני ברק, שופרות בבני ברק, שופרות מהדרין יודאיקה , שופרות מהודרים, שופר מרוקאי, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופר בהכשר הבד''ץ, שופרות לאירועים. פורים שופרות מהדרין יודאיקה
הלכות פורים

שתף את הפוסט

תאריך חג הפורים:

תאריך לועזי

החל מהערב של 6/3/2023 ועד 7/3/2023

תאריך עברי

י”ד אדר התשפ”ג ועד ט”ו אדר התשפ”ג שושן פורים

 

    1. תקציר הלכות פורים

    1. חוברת ימי פורים בהלכה ובאגדה להורדה

    1. הלכות פורים להורדה תשובות ופסקי הלכות מהגאון ר’ עמרם פריד שליט”א

מקור החג

מקורו של חג הפורים הוא במגילת אסתר. כפי שמסופר במגילה, לאחר שהיהודים ניצחו את אויביהם (ט, יז – יח), הם עשו יום משתה ושמחה. משם למדו חכמים במסכת מגילה, את הלכות הפורים הכוללות: 1. מקרא מגילה. 2. מתנות לאביונים. 3. משלוח מנות. 4. משתה.

מנהגי החג

תחפושות

נוהגים בחג הפורים להתחפש, נאמרו מספר טעמים מדוע נוהגים כך:

 

    1. מתחפשים בבגדי גויים, על דרך שאמרו חכמים: “עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי”, כמו כן בין המחופשים אין לדעת מי זה מי (תודעה פרק עשירי).

    1. זכר למרדכי, שיצא בלבוש מלכות או זכר לושתי, שעל פי המדרש עשה לה גבריאל זנב, ולכן היא לא הסכימה לבוא בפני אחשוורוש (אוצר המנהגים).

    1. משום שהתחפשות מוסיפה דיצה וחדוה, שמחה וגילה (שם).

השתכרות בפורים

נחלקו הראשונים האם יש חובה לשתות יין בפורים, למעשה יש שלוש שיטות:

 

    1. לדעת רבינו אפרים (מובא בבעל המאור ג ע”ב), אסור לשתות עד דלא ידע, כלומר עד איבוד הדעת.

    1. לדעת הרי”ף (ג ע”ב) צריך לשתות עד דלא ידע, וכך פסק השולחן ערוך (תרצה, ב).

    1. מהתוספות (שם ד”ה דלא) משמע, שצריך לשתות במידה בינונית – שהשותה לא יוכל לחשב את הגמטריה של ארור המן וברוך מרדכי. שתייה כזאת היא לא שתייה של איבוד חושים, אלא שתייה ממוצעת, וכך פסק הרמ”א.

בכל אופן ברור לדברי הכל, שבמידה ואדם ישתה הוא יאבד את הראש ויזיק או יפגע באנשים, אסור לו לשתות ואין בכך שום מצווה או עניין.

א. פורים בשנה מעוברת

היחס בין אדר הראשון לשני

ברוב השנים ישנו רק אדר אחד. בחלק מהשנים השנה מעוברת ולכן ישנם שני אדרים, אדר א’ ואדר ב’ (מתוך סבב של תשע עשרה שנה, בשבע שנים יש שנה מעוברת) . במידה ויש שנה מעוברת, אלו הלכות נוהגות באדר הראשון ואלו בשני?

הגמרא במסכת מגילה (ו ע”א) מביאה מחלוקת בשאלה זו, בין ר’ אליעזר לרבן שמעון בן גמליאל. לדעת רבן שמעון בן גמליאל צריך לקרוא את המגילה באדר ב’, ואילו לדעת רבי אליעזר צריך לקרוא באדר א’. להלכה נפסק כדעת רבן שמעון בן גמליאל (שו”ע תרצז).

א. האם בשנה מעוברת ישנם דינים מיוחדים באדר א’?
להלכה נפסק בשולחן ערוך (תרצז) כדעת הרמב”ם, שבמידה ועיברו את השנה לא אומרים תחנון, לא מספידים או מתענים בי”ד וט”ו באדר א’: ”יום י”ד וט”ו שבאדר ראשון אין נופלים על פניהם, ואין אומרים מזמור יענך ה’ ביום צרה, ואסור בהספד ותענית.”

ב. האם יש עניין להרבות בסעודה בפורים של אדר א’ למרות שבשנה מעוברת לא מדובר בפורים? התוספות (שם, ד”ה ורבי) פסקו, שאין צורך להחמיר ולעשות סעודה בי”ד באדר א’.
לעומת זאת בתשב”ץ הקטן (קעח) הביא בשם ר’ יחיאל מפריז, שצריך להרבות בסעודה ובשמחה בי”ד של באדר א’.

להלכה פסק הרמ”א (תרצז, א), שאין חובה להרבות בשמחה בי”ד באדר א’ כדעת התוספות, אבל מכל מקום טוב להרבות קצת בשמחה, כדי לצאת ידי חובת ר’ יחיאל מפריז:”יש אומרים שחייב להרבות במשתה ושמחה בי”ד שבאדר ראשון ואין נוהגין כן, מכל מקום ירבה קצת בסעודה כדי לצאת ידי המחמירים.”

בר מצווה: מי שנולד בשנה שהיה בה רק אדר אחד, ונהיה בר מצווה בשנה שיש בה שני אדרים, הבר מצווה יהיה רק באדר ב’. אמנם, אם הוא נולד באדר א’ בשנה מעוברת והבר מצווה שלו גם בשנה מעוברת, הוא נהיה בר מצווה באדר א’ (רמ”א או”ח נה, י. שלא כמהר”ש הלוי והמג”א).

ערים המוקפות חומה

כידוע יש החוגגים את חג הפורים ביום י”ד באדר, ויש בט”ו באדר.
ערים שלא היו מוקפות חומה מימות יהושוע בן נון, כמו תל אביב, אילת, באר שבע וכדומה, חוגגים את יום הפורים בי”ד באדר.
ערים שהיו מוקפות חומה (אפילו אם הם לא מוקפות עכשיו) כמו ירושלים, קוראות בט”ו באדר, וכך נפסק בשולחן ערוך (תרפח, א): ”כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון, אפילו אינן מוקפין עכשיו, קורין בט”ו.”

מדוע ישנם שני ימים שונים? הר”ן מסביר (ריש מגילה), שכאשר היהודים נלחמו בשונאיהם כפי שמופיע בסיפור המגילה, הם נחו בי”ד באדר, לכן תיקנו את חג הפורים בי”ד באדר. בשושן הבירה שהייתה עיר מוקפת חומה, ביקשה אסתר להילחם יום נוסף, ולכן הם נחו בט”ו באדר וביום הזה תיקנו את פורים לערים המוקפות חומה.

ב. יום הפורים

ביום הפורים יש ארבע מצוות עיקריות, כאשר כל המצוות מתחילות באות מ’:
1. מקרא מגילה. 2. משלוח מנות. 3. מתנות לאביונים. 4. משתה. נעבור על כל מצווה, ונפרט את ההלכות הקשורות בה.

1. קריאת המגילה

הגמרא במסכת מגילה לומדת (יד ע”א), שיש חובה לקרוא את מגילת אסתר בפורים.
למה קוראים את המגילה? הרמב”ם בסוף מניין המצוות כתב, שקוראים במגילה כדי להזכיר את שבחיו של הקב”ה על הניסים שהוא עשה לנו, וכדי להודיע לדורות הבאים מה שהבטיח לנו הקב”ה בתורה ”מי גוי גדול אשר לו אלהים גדולים קרובים אליו כה’ אלהינו”.

כפי שאומרת הגמרא (ד ע”א), יש חובה לקרוא את המגילה פעמיים, גם ביום וגם בלילה:

”אמר רבי יהושע בן לוי: חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום, שנאמר “אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דמיה לי.”

זמן קריאת המגילה ואכילה לפני הקריאה

ממתי ועד מתי אפשר לקרוא את המגילה?

בלילה: זמן קריאת המגילה בלילה הוא מצאת הכוכבים (משנ”ב תרפז) עד עלות השחר (מג”א שלא כט”ז), אמנם בשעת הדחק, למשל חולה שצריך להיכנס לניתוח ויולדת, אפשר לקרוא כבר משקיעת החמה.

ביום: לכתחילה ביום מותר לקרוא מהנץ החמה עד שקיעת החמה. במידה ואי אפשר לקרוא בזמן הזה, בשעת הדחק אפשר לקרוא מזמן עלות השחר. במידה ופספסו את הקריאה ביום, עד צאת הכוכבים אפשר לקרוא את המגילה ללא ברכה.

הרמ”א פסק (תרצב, ד), שאסור לאכול לפני קריאת המגילה בין ביום ובין בלילה. במידה ומאוד רעבים וצמאים ואי אפשר להתאפק, מותר לאכול פירות ולשתות מים לפני קריאת המגילה (מג”א ס”ק ז), או לאכול דברים שברכתם מזונות בפחות משיעור קביעת סעודה.

 

מגילת אסתר לרכישת Online

מי חייב בקריאת המגילה

הגמרא במסכת ערכין (ג ע”א) כותבת, שגם גברים וגם נשים חייבים בקריאת המגילה.

א. אמנם, בעל ההלכות גדולות כתב (תוספות שם), שנשים לא חייבות לקרוא את המגילה, אלא רק לשמוע את המגילה. משום כך אשה שקוראת את המגילה, לא יכולה להוציא גבר ידי חובה, כי רמת החיוב שלהן שונה, וכך פסקו להלכה הרמ”א (או”ח תרפט), הבן איש חי (שנה ראשונה תצוה), כף החיים (שם ס”ק ד) ועוד.

במידה ואשה בכל זאת קראה לגבר, נחלקו האחרונים האם היא הוציאה אותו ידי חובה בדיעבד. לדעת הרב עובדיה (חזון עובדיה), בדיעבד הוא יצא ידי חובה. אולם לדעת הבן איש חי וכף החיים, צריך לקרוא שוב את המגילה, אך ללא ברכה.

ב. נחלקו הפוסקים, כיצד האשה מברכת כאשר היא קוראת לעצמה את המגילה. לדעת הספרדים, היא מברכת כמו הגברים ‘על מקרא מגילה’ (יביע אומר או”ח א, מד). לדעת האשכנזים לעומת זאת, נשים שקוראות את המגילה לעצמן ‘ לשמוע (מקרא) מגילה’ (רמ”א שם).

במידה וגבר קורא לנשים את המגילה, אפילו אם הוא כבר יצא ידי חובה, הוא יכול לברך את הברכות לפני הקריאה. אמנם המגן אברהם כתב (תקפה, ס”ק ג), שבמידה ומי שקוראים לו את המגילה יודע לברך את הברכות, עדיף שהוא יברך ולא הקורא. לכן למעשה עדיף שאחת מהנשים תברך את הברכות, אבל גם כמו שציינו, גם אם הקורא מברך, יוצאים ידי חובה.

ג. כמובן שיש עניין להביא ילדים לקריאת המגילה, כפי שכתב השולחן ערוך (תרפט, ב): ”מנהג טוב להביא קטנים וקטנות לשמוע מקרא מגילה”. במידה והם מפריעים, אין להביא אותם (משנ”ב ס”ק יז).

ברכות המגילה

הגמרא במגילה (כא ע”ב) פוסקת, שלפני קריאת המגילה בלילה צריך לברך שלוש ברכות: 1. ‘על מקרא מגילה’. 2. ‘שעשה ניסים לאבותינו’. 3. ‘שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה’. 4. ברכה נוספת שיש לברך אחר הקריאה, היא ברכת ‘הרב את ריבנו’.

כולם מודים, שעל קריאת המגילה ביום מברכים את שתי הברכות הראשונות, ואת ברכת הרב את ריבנו לאחר הקריאה. נחלקו הראשונים, האם מברכים ברכת ‘שהחיינו’ על קריאת המגילה ביום:

א. דעת הרמב”ם (מגילה א, ג) והיראים (רסח), שאין צורך לברך את ברכת שהחיינו על קריאת המגילה ביום, מכיוון שכבר יצאו ידי חובת בברכת שהחיינו שבלילה, וכך פוסקים רוב הספרדים בעקבות השולחן ערוך (תרצב, א):

”הקורא את המגילה מברך לפניה ג’ ברכות: על מקרא מגילה, ושעשה נסים, ושהחיינו. וביום אינו חוזר ומברך שהחיינו.”

דעת הרשב”א (ד ע”א ד”ה חייב) והרא”ש (א, ו) לעומת זאת, שיש לברך שהחיינו גם על קריאת המגילה ביום. טעם הדבר הוא, שקריאת המגילה המרכזית היא ביום ולא בלילה, ולכן זה מצריך ברכת שהחיינו מיוחדת, וכך פוסקים האשכנזים בעקבות הרמ”א (שם):

”הגה: ויש אומרים דאף ביום מברך: שהחיינו (טור בשם ר”ת והרא”ש והמגיד), וכן נוהגין בכל מדינות אלו.”

כפי שנראה בהמשך, יש לקיים ביום הפורים גם את מצוות משלוח מנות וסעודת הפורים. לדעת הספרדים כאשר מברכים שהחיינו על קריאת המגילה בלילה, צריך לכוון גם על משלוח המנות וסעודות הפורים שמקיימים ביום. לדעת האשכנזים, כאשר מברכים שהחיינו על קריאת המגילה ביום, צריך להתכוון על משלוח המנות וסעודת הפורים .

הלכות הקריאה

א. פספוס חלק מהקריאה

יש חובה לשמוע כל מילה שיוצאת מפי הבעל קורא, ומי שפספס אפילו מילה אחת לא יצא ידי חובה. לכן כדאי לעקוב אחרי הבעל קורא עם מגילה, תנ”ך וכדומה, וכך אם מישהו יפספס מילה אחת, הוא יוכל לקרוא אותה ולצאת ידי חובה.

חשוב להדגיש שבמידה ומישהו פספס למשל את פסוק א’ והבעל קורא כבר המשיך ונמצא בפסוק ד’. הוא לא יכול לקרוא את פסוק א’ ואז לקפוץ חזרה אל הבעל קורא בפסוק ד’, אלא הוא צריך לקרוא ברצף מפסוק א’ עד פסוק ד’, ואז להמשיך להקשיב לבעל קורא.

ב. דיבור במהלך הקריאה

להלכה נפסק בשולחן ערוך (תרצב, ב) כדעת רוב הראשונים, שאסור לדבר בזמן קריאת המגילה. במידה ואדם בכל זאת דיבר:

א. אם הוא דיבר בין ברכות קריאת המגילה לקריאת המגילה, הוא צריך לברך שוב את ברכת ‘על מקרא מגילה’ (אך את שאר הברכות הוא לא צריך). ב. במידה והוא דיבר באמצע הקריאה, הוא לא צריך להתחיל מחדש את הקריאה או לברך מחדש, אבל הוא צריך לקרוא שוב את המילים שהוא לא שמע מבעל הקורא בזמן שהוא דיבר.

נוהגים כאשר הבעל קורא אומר ‘המן’, להכות ולעשות רעש. המקור למנהג זה מופיע בספר המנהיג (רמב) וממנו עולה, שהיו כותבים ‘המן’ על שני חלוקי נחל, וכאשר היו מכים אותם אחד בשני – השם על האבנים היה נמחק, וכך היו מוחקים את שמו של המן הרשע:

“מנהג התינוקות בצרפת ופרובינציה לקחת חלוקי נחל ולכתוב עליהם המן, ומקישים זו על זו שהקורא מזכיר המן ורשעו, ושם רשעים ירקב.”

2. משלוח מנות

בפורים צריך משלוח מתנות איש לרעהו, מדוע שולחים משלוח מנות? א. בתרומת הדשן (קיא) כתב, שהמטרה היא שלכל אחד יהיה מספיק אוכל לסעודת הפורים. ב. בספר מנות הלוי לר’ שלמה אלקבץ (אסתר ט) נקט, שהמטרה היא להרבות אחווה ואהבה בין איש לרעהו.

א. במידה ואדם שלח משלוח מנות לחברו, והוא סירב לקבל ממנו. לדעת הרמ”א (תרצה, ז), מכיוון שהאדם עשה את השתדלותו לקיים את המצווה, הוא יצא ידי חובה. אמנם הפרי חדש והמשנה ברורה פסקו, שהוא לא יצא ידי חובה, והוא צריך לתת את משלוח המנות לאדם שיקבל ממנו, וכך צריך לעשות .

ב. מי חייב במשלוח מנות? כל גבר או אשה מעל גיל בר מצווה/ בת מצווה חייבים במשלוח מנות (רמ”א שם). בעיקרון אשה נשואה יכולה לסמוך על כך שבעלה ייתן בשבילה, אך פסק החיי אדם (קנה, לג) שטוב שתתן בעצמה, או שבעלה יגיד לה בפירוש שהוא נותן בשבילה. בעיקרון ילדים קטנים פטורים ממשלוח מנות, אבל כמובן שטוב שגם הם יתרגלו לעשיית המצוות.

ג. מה אפשר לתת במשלוח מנות? ערוך השולחן פסק (תרצה, יד), שכאשר נותנים משלוח מנות צריך לתת שני מאכלים שונים, למשל דג ובשר, וכך פסקו הגרש”ז אויערבך (הליכות שלמה מועדי השנה) והרב עובדיה (חזון עובדיה קכה).

לא יוצאים ידי חובה בנתינת בגדים וכדומה, וצריך לתת דווקא דברי מאכל או ממתקים (משנ”ב תרצה, כ. הרב עובדיה בחזון עובדיה). רוב האחרונים פוסקים, שגם שתייה נחשבת כמנה ולכן אפשר לתת למשל בקבוק יין ועוגיות ולצאת בכך ידי חובת משלוח מנות.

עדיף לתת מאכל מבושל כדי לצאת ידי חובת כל הדעות. במידה והאדם נתן בכל זאת מאכל לא מבושל, הוא יצא ידי חובה.

גודל המנה: המנה צריכה להיות מספיק מכובדת, שיהיה אפשר לכבד בה אורחים. לכן למשל במידה ואדם נותן לחברו עוף, אם הוא ייתן לו משולש שלם הוא יצא ידי חובה, כי זאת כמות שאפשר לכבד בה אורחים. אמנם, במידה והוא חתך חתיכה קטנה מתוך המשולש ונתן לחברו, לא יצא ידי חובה.

3. מתנות לאביונים

יש לקיים את מצוות הפורים בו ביום ולכן יש לתת את כסף מתנות האביונים ביום הפורים עצמו. מי נחשב אביון? רוב האחרונים פסקו, שלא צריך שהעני יהיה ממש עני שאין לו כלל מה לאכול כדי שייחשב אביון, אלא גם אדם שאין לו דברים בסיסים נחשב עני, שאפשר לתת לו כסף למתנות לאביונים.

כמה מתנות צריך לתת? נפסק בשולחן ערוך (תרצד, א), שצריך לתת שתי מתנות, לכל אביון מתנה אחת. כמה צריך לתת? מעיקר הדין אפשר לתת אפילו חצי שקל לכל עני, ובכך לצאת ידי חובת מתנות לעניים (ריטב”א מגילה ז ע”א). אך מן הראוי לתת שיעור מספיק חשוב, שאפשר לקנות בו מאכל פשוט (כמה שקלים, כף החיים תרצד). בכל אופן מן הראוי להדר יותר במתנות לאביונים מאשר בסעודת הפורים, כפי שכתב הרמב”ם:

“מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו, שאין שם שמחה גדולה ומפוארת אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה שנאמר (ישעיהו נ”ז) להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים.”

אפשר גם לתת מתנות לעניים בצ’ק, ובלבד שיהיה אפשר לפדות את הצ’ק בו ביום. כמו כן, בעיקרון אפשר לתת גם מאכלים לעני ובכך לצאת ידי חובת מתנות לעניים, אך נהגו לתת כסף. אשה ובעלה נחשבים שני אנשים, וכל אחד מהם צריך לתת מתנות לאביונים.

4. סעודת פורים

מצווה נוספת שיש לקיים בפורים, היא מצוות סעודת פורים. כפי שהבאנו לעיל, מטרת קריאת המגילה היא לשבח לקב”ה על הניסים שעשה לנו, גם סעודת פורים לא צריכה להיות רק אכילה ושתיה, אלא גם כוללת זמירות ותשבחות לקב”ה, כפי שכתב רב אחאי גאון בשאילתות (סז):

“דמחייבים בית ישראל למיכל ומשתי בפוריא (= חייבים לאכול ולשתות בפורים) ואדויי ושבוחי קמי שמיא על כל ניסייא דעבד לן (= ולהודות ולשבח לקב”ה על כל הניסים שהוא עשה לנו).

א. מכיוון שכתוב במגילה “ימי ומשתה ושמחה” הבינו הראשונים, שאי אפשר לקיים את מצוות סעודת פורים בלילה, אלא רק ביום, וכך פסק השולחן ערוך (תרצה, א, אם כי גם בלילה רצוי להרבות קצת בסעודה). במהלך היום אין זמן קבוע שבו נוהגים לעשות את הסעודה, ורבים נוהגים להתחיל אותה אחרי תפילת מנחה גדולה, כדי שיספיקו לקיים לפני הסעודה את שאר מצוות היום – משלוח מנות ומתנות לאביונים.

בברכת המזון בסעודה כמו בשאר תפילות היום, יש להוסיף ‘על הניסים’. גם אם הסעודה נמשכה לתוך הלילה, עדיין יש להזכיר על הניסים בברכת המזון (שולחן ערוך תרצה, ג). אמנם, גם אם הסעודה נמשכה לתוך הלילה, בערבית לא אומרים על הניסים. במידה ואדם שכח להגיד על הניסים בתפילה או בברכת המזון, הוא פטור מלחזור שוב על הברכה או התפילה.

ב. מה צריך לאכול בסעודה? לדעת הראבי”ה (תקסג), יש חובה לאכול לחם בסעודת פורים, וכן פסק להלכה הט”ז (תרצג, ב).

אמנם רוב הפוסקים הלכו בעקבות הרמב”ם (ב, יג), שלא כתב שיש חובה לאכול לחם בסעודה. כך נקטו להלכה הברכי יוסף (שם, ס”ק א), הרב עובדיה (יחוה דעת א, פט), הרב וואזנר (ד, נד) ועוד.
למעשה, לכתחילה עדיף לאכול לחם בסעודה כדי לצאת ידי חובת כל הדעות, אמנם במקום שיש קושי, אין חובה.

מאמרים נוספים

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

אז למה אתם מחכים כנסו לחנות ותבחרו את מה שתמיד רציתם?

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.