פורסם ב- כתיבת תגובה

חרבות ברזל – תקיעת שופר בעת צרה

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...

חרבות ברזל – תקיעת שופר בעת צרה

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...
האם קיימת מצות עשה מן התורה להריע בשופר בעת צרה?

שתף את הפוסט

זכות הלימוד לעילוי נשמת כל חיילי צה”ל, והאזרחים הקדושים שנטבחו על קידוש השם, לרפואת כל פצועי המלחמה, ולזכות כל השבויים שישובו במהרה בריאים ושלימים בגוף ונפש. 
אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה הָעוֹמְדִים בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה הָשָׁתָא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן

בימים אלו מתחוללת מלחמת חרבות ברזל מלחמה עקובה מדם בין מדינת ישראל לארגוני הטרור ברצועת עזה, שהחלה בבוקר שמחת תורה ה’תשפ”ד, 7 באוקטובר 2023.
ונשאלה השאלה האם עקב עת צרה ליעקב מלחמת חרבות ברזל, ניתן לזכות במצות עשה מן התורה, של להריע בעת צרה? 
הנה בפרשת בהעלותך נאמר: “וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרֹת וֲנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם” ( במדבר ט’ י’ ) 
נצטווינו בשתי מצוות תקיעה: לתקוע בחצוצרות בעת צרה (בעת מלחמה), וכמו כן לתקוע בחצוצרות במקדש במועדים ובראשי החודשים בשעת הקרבת הקרבנות.
הרמב”ם בספר המצוות וכן בהלכות תענית פרק א’ הלכה א’ וב’ כתב: מצות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבא על הצבור. שנאמר על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות. כלומר כל דבר שייצר לכם כגון בצורת ודבר וארבה וכיוצא בהן זעקו עליהן והריעו. ובהלכה ב הוסיף,  ודבר זה מדרכי התשובה הוא. שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן ככתוב עונותיכם הטו וגו’. וזה הוא שיגרום להסיר הצרה מעליהם עכ”ל. 
והדגיש בהלכה ד’ שהדגש הוא על חצוצרות בלבד, וזה לשונו: ומדברי סופרים להתענות על כל צרה שתבוא על הצבור עד שירוחמו מן השמים. ובימי התעניות האלו זועקין בתפלות ומתחננים ומריעין בחצוצרות בלבד עכ”ל. 
אך מרן השולחן ערוך פסק, בסימן תקע”ו סעיף יב: “כל עיר שיש בה צרה מכל אלו אותה העיר מתענה וזועקין בתפלה ומתחננין ומתריעין בשופר עד שתעבור הצרה” עכ”ל. 
וצריך להבין מה מקור דבריו הלא הרמב”ם הדגיש שבעת מלחמה או עת צרה יש לתקוע בחצוצרות ולא בשופר? 
אך נראה שמקור דברי השולחן ערוך הם דברי הגמרא בתענית דף יד: שם נאמר שמתריעין בעת צרה, ואומרת הגמרא, “ובמאי מתריעין רב יהודה אמר בשופרות ופירש”י בשופרות – היו עושין ההתרעות ולשון התרעה כמו תרועה וסתם תרועה פשוטה לפניה ולאחריה במסכת ראש השנה (דף לד.) ואהכי מתריעין בשופרות כדכתיב (במדבר י) ותקעתם בחצוצרות וגו’ תוקעין בשופרות כדי שיכניעו לבם לקול השופר ויהיו נרתעים מחטאתם.
אך זה עצמו צריך הבנה מדוע שינו חז”ל מפסוקי המקרא מחצוצרות לשופר? 
מעבר לכך תמה המגן אברהם מדוע איננו מקיימים את מצוות התרועה בחצוצרות בזמן הזה? והניח בקושיה. 
חצוצרות או שופר? 
מקורות ההלכה:  שורש ההלכה במצוות תקיעה בחצוצרות מבוארים בגמרא בראש השנה (דף כז, א).
 ומצאנו שלש שיטות בהסבר דברי הגמרא:
 1. הגמרא מביאה שרב פפא בר שמואל רצה לתקוע בתעניות בשופר וחצוצרות. הגמרא מגיעה למסקנה, שיש חילוק בדין תקיעה בשופר בין “גבולין” [שלא במקדש] לבין מקום המקדש: “מקום שיש חצוצרות (רש”י: כגון תעניות) אין שופר”. כלומר, דין התקיעה בעת צרה אינו מתקיים אלא בחצוצרות בלבד. כך גם הבין בעל המאור, ולכן הקשה על המנהג המובא בתשובת הגאונים לתקוע בתענית בשופר, שהרי מתוך סוגיית הגמרא נראה שאין לתקוע בתעניות בגבולין אלא בחצוצרות.
2. הרמב”ן (במלחמות, שם) חלק על בעל המאור, וכתב שמנהג הגאונים הסתמך על הסוגיא בתענית (הנ”ל, דף יד, א) שמתריעין בשופרות. לדעת הרמב”ן, נחלקו הסוגיות בדין תקיעות בעת צרה, אם דין התקיעה מתקיים בחצוצרות או בשופר, ולהלכה נקטו הגאונים כדעת הסוגיא בתענית שתוקעים בשופר.
 3. הרשב”א ביאר את מסקנת הסוגיה בצורה אחרת “אבל בגבולין מקום שיש חצוצרות אין שופר” שלא כדברי רש”י [שהכוונה לתעניות שבהם יש חצוצרות ולא שופר], אלא פירש שבגבולין אין צורך בשניהם [כפי שהיה במקדש] אלא תוקע באיזה שירצה, או חצוצרות או שופר. ולכן מסיק: “ומעתה בגבולין שהנהיגו בשופר שהוא יותר מצוי הרשות בידן, ובלבד שלא יביאו שם חצוצרות” [כי בחצוצרות ושופר ביחד מותר רק במקדש].
דעות הפוסקים נחלקו על-פי דעות הראשונים הנ”ל.
א. הרמב”ם פסק שאין לתקוע אלא בחצוצרות, והיינו כדעת רש”י ובעל המאור הנ”ל.
ב.השולחן ערוך פסק שיש לתקוע בשופר דווקא ולא בחצוצרות, והיינו כדעת הרמב”ן. 
ג.הרשב”א סובר שרשאי לתקוע באיזה שירצה, או שופר או חצוצרות.
וכך על פי שיטת הרמב”ם תירץ האגרות משה ( או”ח, ח”א, סימן קסט ) את קושיית המגן אברהם הנ”ל מדוע איננו תוקעים בזמן הזה כלל בעת צרה,  על פי דברי הריטב”א המסתמך על דברי הרמב”ם שהחיוב לתקוע בתענית הוא בחצוצרות בלבד. וכתב הריטב”א, שמאחר ואין לנו חצוצרות בזמן הזה, נהגו בצרפת שלא לתקוע לעולם בתענית ציבור. וכנראה על זה מבוסס המנהג בזמנינו, שאין תוקעין בשופר בעת צרה.
והנה כל התירוץ זה מבוסס על דעת הרמב”ם שחובת תקיעה היא בחצוצרות בלבד, וכפשטות לשון הפסוקים וסוגיית הגמ’ בראש השנה, אך לפי דעת השולחן ערוך שחובת התקיעה מתקיימת בשופר, עם מקור דברי הגמרא בתענית הנ”ל,  הרי שעדיין צריך עיון קושיית המגן אברהם למה כיום לא נהגו לתקוע בשופר בעת צרה?
והערוך השולחן תירץ באופן אחר, אנו סוברים שמקום התקיעות היה בתפילה בסוף כל ברכה וברכה משש הברכות שהיו מוספים בתעניות, ומכיון שבזמן הזה אין תענית ציבור בחו”ל ולא מוסיפים את הברכות הללו, אין גם מקום לתקוע [ואע”פ שהברכות וודאי הם מדרבנן והתרעה הוה דאורייתא, מכל מקום כיון שתיקנו רבנן באיזה מקום לתקוע, ממילא כשאין זה המקום, אי אפשר לתקוע].
ואכן המשנה ברורה בסימן תקע”ו סק”א הביא את דברי האחרונים: “ויש מאחרונים שתירצו דמדאורייתא מצוה זו נוהג רק בא”י וכדכתיב וכי תבואו מלחמה בארצכם וגו’ ויש שכתבו דאפשר דאף בא”י דוקא כשהיה תחת רשותינו ואפשר עוד דדוקא כשהגזרה הוא על רוב ישראל אז מ”ע לתקוע אבל בלא”ה לא [פמ”ג].
אך זה עונה רק על צרת ישראל בחו”ל ולא עונה לנו על מלחמת ישראל כמו בנושא שלנו בארץ ישראל למרות שמצב מלחמה הוכרז כל מדינת ישראל, אך האיום הוא לא על רוב ישראל אם כן לפי הסבר זה לכאורה אין מצוות תקיעה, כי רוב ישראל אינם בארץ ישראל כיום  ואינם תחת האיום.  
לעומת התירוצים הנ”ל, לפיהם מוצדק מנהגינו שאין לתקוע בשופר בזמן הזה, חידש בשו”ת תשובות והנהגות (או”ח, סימן לג) הגאון ר’ משה שטרנבוך שליט”א,  לאחר שהביא את דברי המשנ”ב בשם הנתיב חיים, שבחו”ל לא נהגו לתקוע כי מצוה זו נוהגת רק בארץ ישראל, וכתב שלפי זה בארץ ישראל החיוב הוא מדינא, והוסיף שכך נהגו לתקוע בעת צרה: “ובירושלים עיה”ק נוהגין כשהציבור מתאסף בעת צרה וזועקין באמירת סליחות, תוקעין בשופרות, ונראה דמקיימין בזה האי מ”ע”. וצריך עיון הלא המשנ”ב הסתייג גם בדברי הפמ”ג שכתב שיש תנאי של רוב ישראל, באתר דין ( בית הוראה מרכזי לדיינות מצוטטת החלת בד”ץ: 
 “מעניין לציין את החלטת הבד”צ בירושלים לקיים, באופן חד-פעמי, את דין התורה לתקוע בחצוצרות כפי דעת הרמב”ם, דהיינו לתקוע בחצוצרות כסף בתפילת רבים בעת צרה. וכך נהגו ברוב עם לפני הכותל המערבי, ביום ב’ תענית שני בתרא, י”ב אייר שנת תש”ל, בסדר תפילה מיוחד שתקעו בו הכוהנים בחצוצרות כסף מקשה” אך זה חידוש שלא מצאנו באף מקום. 
 ואכן בשו”ת ציץ אליעזר (חלק יא, סימן טז) לאחר שהרחיב בסוגיה זו, הסיק להלכה, שאין לחדש תקיעה בחצוצרות בזמן הזה.
תירוץ נוסף על קושית המג”א יש לומר על פי דברי המנחת חינוך והיעב”ץ ( מור וקציעה או”ח סימן שע”ו ) שמצות התקיעה בחצוצרות נאמרה רק על הכהנים, כפי שנאמר בפסוק ‘ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצוצרות’.
ולפי זה כתב מרן הגר”נ גשטטנר זצ”ל בשו”ת להורות נתן שמאחר וכתב בשו”ת בית אפרים שלכהנים בימינו אין דין כהונה אלא במה שהוחזקו, ומכיון שאין אנו יודעים בוודאות מיהו כהן, לא הוחזקו הכהנים לענין תקיעה בחצוצרות, ומכיון שרק כהנים תקעו במקדש, לכן אין תוקעים בזמן הזה.אך בלהורות נתן דחה תירוץ זה, כי על כל פנים מדוע שלא נקיים את המצוה מחמת הספק, שהרי אין בכך כל הפסד ובודאי עדיף מלא לתקוע בכלל.
אך יש לתרץ את דברי התשובות והנהגות, בסברה דלהלן, כשיש איום על היישוב היהודי בארץ ישראל, הוא גם איום על תושבי חו”ל שגם הם דירתם דירת ארעי שם, גם בגלל מצוות יישוב ארץ ישראל שחלה גם עליהם, ויישובם שם אינו אלא זמני בין האומות, וכן בגלל חוק השבות המקנה לכל איש מישראל אזרחות במדינת ישראל, ( מעבר לקרובי משפחה רבים שיש לכל ישראל בחו”ל גם בארץ ) הם מצווים להגן על המושבה היהודית בישראל ועל אחיהם ואם כן האחריות שלהם היא בלתי נפרדת מהיישוב כך שזה נחשב שהאיום הוא על כל ישראל, וצ”ע. 

 

 

תיעוד מתקיעת השופר בעת צרה של הרב אורי שרקי בכותל המערבי, בעת הצרה ליעקב מלחמת חרבות ברזל.”
הרב שרקי עכשיו במעמד התפילה והזעקה בכותל המערבי במעמד גדולי הרבנים בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל.
 “וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרֹת וֲנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי ה’ אֱלֹהֵיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם”.
קרדיט צילום: “ברית עולם” בראשות הרב שרקי

מאמרים נוספים

אהבת חינם, חסד, אהבה לזולת, אחווה, אהבה ללא תנאי, מצוות אהבה, עזרה הדדית, אהבת האדם, נתינה, סובלנות, צדקה, אמפתיה, אכפתיות, חברות, כבוד הדדי, תמיכה רגשית, אהבה בין אנשים, אהבה אוניברסלית, פיוס, אחדות, Unconditional love, Kindness, Altruism, Brotherhood, Selfless love, Love thy neighbor, Mutual aid, Human compassion, Generosity, Tolerance, Charity, Empathy, Caring, Friendship, Mutual respect, Emotional support, Love among people, Universal love, Reconciliation, Unity, קמעונאים, סיטונאים, שופרות, ייצור, מפעל, שיווק, תשמישי קדושה, יודאיקה, תפילה, תיק לשופר, מעמד לשופר, מנטרל ריח, עבודת יד, עץ זית, עיצוב, אומנות, סדנאות, יהודי, מתנה, עיצוב יהודי, בית, עמותות, תרומות, תפילת שחרית, תפילת ערבית, תפילת ראש השנה, תפילת יום כיפור, חגים, מזוזה, תפילין, ספרי תורה, מגילת אסתר, חנוכייה,חנוכיה, כיפה, סדר פסח, ראש השנה, סוכה, לולב, עצי תמר, פסח, שבועות, סוכות, ימים נוראים, ברית מילה, בר מצווה, בת מצווה, חתונה, מתנות לתורמים, מתנות לקהל, תפילות, חגיגות, אמונה, קידוש, הבדלה, מנורה, כוס כיסוי, קידושין, הצלת נפשות, קריאת התורה, מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for
אקטואליה ביהדות

אהבת חינם

קרא עוד »

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for, AI, יום כיפור, יום הכיפורים, יום כיפורים, סליחה, כפרה, תשובה,
פורסם ב- כתיבת תגובה

שמחת החג ברגלים

judaica, Kudu Shofars, Religious Services, shofar, Shofars, אקטואליה, הלכות פורים, חג פורים, יודאיקה, מגזין שופרות מהדרין יודאיקה, מגילת אסתר, מעמד שופר, נרתיק שופר, שופר, שופר איל, שופר בבלי, שופר בבני ברק, שופר בהכשר הבד''ץ, שופר טבעי, שופר לא מעובד, שופר מעובד, שופר מרוקאי, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופרות, שופרות בבני ברק, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופרות בני ברק, שופרות לאירועים., שופרות מהדרין יודאיקה, שופרות מהודרים, שופרות קלי תקיעה, שופרים, שירותי דת #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
judaica, Kudu Shofars, Religious Services, shofar, Shofars, אקטואליה, הלכות פורים, חג פורים, יודאיקה, מגזין שופרות מהדרין יודאיקה, מגילת אסתר, מעמד שופר, נרתיק שופר, שופר, שופר איל, שופר בבלי, שופר בבני ברק, שופר בהכשר הבד''ץ, שופר טבעי, שופר לא מעובד, שופר מעובד, שופר מרוקאי, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופרות, שופרות בבני ברק, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופרות בני ברק, שופרות לאירועים., שופרות מהדרין יודאיקה, שופרות מהודרים, שופרות קלי תקיעה, שופרים, שירותי דת #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות

שתף את הפוסט

וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַה’ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה’, כִּי יְבָרֶכְךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ. (דברים טז)
שמחת החג נאמרה על שלושת הרגלים על חג שבועות ובמפורש יותר על חג סוכות, ועל חג הפסח נלמדה באמצעות היקש או ג”ש ( תוספות חגיגה דף ח’ )

בזמן שבית המקדש היה קיים, המצווה כללה חובת הקרבת שלמי שמחה (בנוסף לעולת ראייה ושלמי חגיגה) בשביל אכילת בשר בחג. בתלמוד הבבלי נאמר שלאחר שבית המקדש נחרב, יש לשמוח במועד בשתיית יין. רבי יהודה מוסיף שיש לשמח כל אחד בשמחה הראויה לו: שתיית יין לאיש, ובגדים חדשים לאשה. הראשונים נחלקו האם חיוב השמחה בשאר דברים שאינם בשר קרבן הוא חלק ממצוות השמחה דאורייתא, כדעת הרמב”ם, או שמצוות השמחה דאורייתא אינה מתקיימת אלא בבשר קרבן, ובזמן הזה השמחה בשאר דברים היא מדרבנן בלבד, כדעת תוספות. הרמב”ם פסק שגם נשים מחויבות במצווה זו.

האחרונים נחלקו האם חובת המצווה מוטלת גם על הנשים, או שהיא מוטלת על הגברים לשמח את נשותיהם.
 מחלוקת נוספת היא לגבי חיוב מצוות שמחה בראש השנה, שנחשב לחג אך אינו משלושת הרגלים.

הגר”א אומר שזו אחת המצוות הקשות בתורה, המקור לדברי הגר”א בספר דברי שלום (סטרופקוב, עמ’ לו) כתב: “אמר בשלחן הטהור דפעם אחת שאלו להגאון החסיד ר’ אלי’ מווילנא זצ”ל, הגר”א, שיאמר איזהו הוא המצוה שיותר קשה לקיימה מכל מצות שבתורה. והשיב שחקר ודרש היטב הדק עד שבירר שמצות שמחת הרגל הוא המצוה היותר קשה בקיומה מכל מצוות התוה”ק, לאשר החיוב מוטל אקרקפתא דגברא דכל בר ישראל בכל שמונת ימי החג להיות שמח וטוב לב בכל הימים ובכל הלילות שלהם בלי שום הפסק רגע, ואסור להניח בכל אותו הזמן להעלות על לבנו שום מחשבת והרהור של דאגה בשום ענין שבעולם, ושום צער ויגון לא יתערב בשמחתנו כדי שלא יבטלנו משמחה, וזה הוא דבר המסור ללב וצריך, ונחוץ לזה הרגל לחזק השמחה בלב בעבודה גדולה, וא”כ זה הוא המצוה היותר קשה בקיומה מכל מצות התוה”ק, וכן נזכה להתחזק בשמחה”.
 גם בספר ובכן צדיקים (להגר”ש דבליצקי זצ”ל) הביא בשם הגר”א, שמצות שמחת יום טוב היא המצווה הקשה ביותר. וכן בשו”ת משנה הלכות (ח”ז סי’ עח ) כתב: “ושמעתי בשם מרנא הג”א ז”ל שפעם אמר שהמצווה שיותר קשה לקיימה בכל התורה היא מצות שמחה שצריך להיות בשמחה שמונה ימים בלי הפסק”.

אך יש לומר שניתן לקיימה בהידור רב באמצעות שמחת נשים וילדים משום שאחריות השמחה עליו לשמחם “ושמחת בחגך, אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך” , כמו שביארו חז”ל במסכת פסחים קט. 
“ושמחת בחגך”, במה משמחם? ביין. רבי יהודה אומר: אנשים בראוי להם ונשים בראוי להן. אנשים בראוי להם – ביין, ונשים במאי? תני רב יוסף: בבבל – בבגדי צבעונין, בארץ ישראל – בבגדי פשתן מגוהצין.
תניא רבי יהודה בן בתירא אומר: בזמן שבית המקדש קיים אין שמחה אלא בבשר, שנאמר “וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָּׁם וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה’ אֱלֹהֶיךָ.”, ועכשיו שאין בית המקדש קיים, אין שמחה אלא ביין, שנאמר “וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ”. 

 המשמעות הפשוטה היא שבאחריותו של בעל בעמיו, לשמח את רעייתו וכן את כל הנזכרים בפסוק, והוא מקיים את מצוות השמחה, בעצם פעולתו שכהוא פועל על מנת לשמחן כך שגם אם שמחתם אינה שלימה ( כי כפי שכתב הגר”א אין זו מצווה קלה לקיום וכנ”ל)  אם מצידו נעשו פעולות הגורמות להם לשמחה התקיימה מצידו מצוות שמחת החג בשלימות.

דוגמת מה שאמרו חז”ל ע”י על שכר נשים בתלמוד התורה ברעיון דומה לכך, 

גדולה הבטחה שהבטיחן הקב”ה לנשים יותר מן האנשים – שנא’ ‘נשים שאננות קומנה שמענה קולי בנות בוטחות האזנה אמרתי’.
א”ל רב לר’ חייא – נשים במאי זכיין? באקרויי בנייהו לבי כנישתא, ובאתנויי גברייהו בי רבנן, ונטרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן.

( ברכות י”ז )

וצריך להבין מילת “יותר” הלא שכרן זהה ושווה שזוכות בשכר תלמוד תורה של הבעל למה נאמר ששכרן יותר?

אלא יש לומר, שמצד מצוות האשה היא מושלמת ללא רבב מכיוון שמצידה קיימה בבעלה את הפעולות הנדרשות המאפשרות לו ללמוד תורה כך שגם אם לא למד לשמה וכו’ מצידה הפעולה נעשתה לשמה ומצוותה שלימה, וכן לעניינו, רק הפוך מצוות הבעל שלימה בשמחת אשתו ופעולות שנגדרו על ידי חז”ל בבגדי צבעונין אשר אמדו חז”ל שמשמחות את הנשים ואת הילדים בכל הדרכים האפשריות ובכך מקיים מצוות עשה דאורייתא בהידור רב ללא חשש.
ושָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַה’ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה’, כִּי יְבָרֶכְךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ.

כך שאם על ידו ננקטו פעולות אלו גם אם הנפעלים לא שמחו כל רגע או ששמחתם לא הייתה שלימה אם פעולותיו היו שלימות לשמה במטרה לשמחם הוא מקיים את המצוות בהידור רב, כמו כן ידוע שעבודה עולם המעשה קלה יותר מעבודת הלב של שמחה מכיוון שהלב פחות מסור בידו של אדם כפעולות פיזיות כך מתקיימת מהות מצוות ושמחת בחגך בהידור רב, גדול המעשה יותר מן העושה וכו’ ויש להוסיף שמתקיימת כאן זה אלי ואנווהו ביתר שאת בשמחת אחרים יותר מאשר בשמחתו האישית.

מעבר למסר האצילי היוצא מחידוש זה, שמחת עובד ה’ במצוות שמחת החג בשלימות תביאו לשמחה פנימית כי את מצוות החג הוא מקיים באצילות ובשלימות ממש וכפי שאמרו חז”ל שעל ידי שמחת החג נמשכת שמחת החג לכל השנה וכשמתקיימת בשלימות המשכת השמחה תהיה שלימה בהתאמה.

ובזה יבוארו יותר דברי הרמב”ם שנוקט שמדובר במ”ע דאורייתא גם בימנו כיצד הקטנים נותן להם קליות ואגוזים ומגדנות, והנשים קונה להן בגדים ותכשיטין נאים כפי ממונו, והאנשים אוכלין בשר ושותין יין שאין שמחה אלא בבשר ואין שמחה אלא ביין, וכשהוא אוכל ושותה חייב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האמללים, אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש אין זו שמחת מצוה אלא שמחת כריסו, ועל אלו נאמר זבחיהם כלחם אונים להם כל אוכליו יטמאו כי לחמם לנפשם, ושמחה כזו קלון היא להם שנאמר וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם”

ולא ברור מדוע הכניס הרמב”ם דברי מוסר בין הגדרות הלכתיות וכו’ אלא יש לומר שברגע שאותו אדם לא דואג לאחרים גילה סופו על תחילתו שאין בשמחתו שמחה אצילית שהיא מהות שמחת החג ואין לו ענין בשמחה זו כי אחרת היה מהדר יותר בשמחת האחר משמחתו כך שמהות המצוות איננה. 

ובהטעמת הדברים כתב הגר”מ שטרנבוך [ראב”ד בד”צ העדרה החרדית] בספרו מועדים וזמנים : שצריך לאכול בשר קודש לקיום מצות השמחה בדווקא, כי “עיקר מצות שמחת יום טוב הוא שיתוף רוחניות בגשמיות” [ולפי זה ביאר, מדוע חיוב השמחה של נשים אינו ביין אלא בבגדי צבעונים, כי לאשה אין חיוב לשתף הרוחניות בשמחתה כמו באיש, אלא די בהנאה הגשמית].
וגם בזמן הזה הגדר הוא כן “ועל כן אין מתקיימת המצוה בהוללות או טיולים בלבד, אלא עיקרה לשתף בשמחתו אלוקינו ית”ש, וכדברי המדרש, על הפסוק נגילה ונשמחה בך, שהשמחה היא בו ית”ש” [ויסוד הדברים מפורש בלשון הרמב”ם בהלכות יו”ט פ”ו ה”כ) “ולא נצטווינו על ההוללות והסכלות אלא על השמחה שיש בה עבודת יוצר הכל”. ובמסכת ביצה אמרו בגדר שמחת יום טוב – “חלקו חציו לה’ וחציו לכם”, כפי שנפסק להלכה בשו”ע .

אמנם הרמב”ם כתב בהלכות חגיגה שחיוב השמחה ברגלים הוא בהקרבת “שלמי השמחה”, ולכאורה משמע שבזמן הזה מצות השמחה רק מדרבנן, אך בהלכות יום טוב ( פ”ו הלכה כ) ובספר המצוות כתב במפורש שגם בזמן הזה יש חיוב לקיים את מצות שמחת יום טוב “בכל מיני שמחה, ומזה לאכול בשר בימים טובים, ולשתות יין וללבוש בגדים חדשים ולחלק פירות ומיני מתיקה לקטנים ולנשים”. והוסיף: “ומה שיתחייב מהם יותר שתיית היין לבד, כי הוא יותר מיוחד בשמחה”. ובספר שאגת אריה: רבי אריה ליב גינזבורג, רבה של העיר מֶץ בצרפת, נפטר בשנת תקמ”ה) הביא את שיטת הר”ן שחיוב שמחה בזמן הזה מתקיים  “בבשר של חולין או בשאר מיני שמחות, שלא אמרו אין שמחה אלא בבשר אלא למצוה מן המובחר, אבל לא לעכב”. וכן נראה מדברי היראים שכתב שהשמחה “לא ביין בלבד אלא כל דבר שנודע ששמחה הוא לו חייב אדם לעשות”, וכן נקט להלכה בספר החינוך.

וצ”ע מהו המקור לכך שחיוב שמחה “בשאר מיני שמחה” הוא מדאורייתא גם בזמן הזה. ועוד תמה הבית יוסף על הרמב”ם , מה המקור לדבריו שיש חיוב לאכול בשר ביום טוב בזמן הזה, שהרי בגמרא נזכר חיוב יין בלבד.

שו”ת שאגת אריה, ווילנא, תרל”ד [1873]. מהדורה ראשונה. עותק רבי יוסף מנחם ליפסקי מגרודזיסק

בביאור שיטת הרמב”ם והר”ן כתב השאגת אריה כי “מצות שמחה שנצטווינו ברגל אינה שמחה פרטית אלא שמחה כללית, שמחויב לשמוח ביום טוב בכל מיני שמחה שיכולת בידו לשמוח, ולא דמי לשאר מצות ששווים בכל אדם העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט, אבל השמחה זו כל אדם ואדם מחויב לשמוח כפי יכולתו ולפי רוב עושרו. וכן אנשים בראוי להם ונשים בראוי להן. אבל אם הוא טמא [בזמן שבית המקדש היה קיים], או בזמן הזה שאי אפשר בשלמי שמחה, הרי הוא יוצא ידי חובתו בשאר מיני שמחות שיש יכולת בידו לקיימן, וסגי ליה בהכי”.

כלומר, חיוב שמחה ביום טוב הוא חיוב כללי שכל אחד צריך לשמוח כפי יכולתו ובמה שמשמחו, ומכאן החילוק בקיום המצווה בין אנשים, נשים וקטנים. ובזמן בית המקדש, הייתה מצוה מן המובחר לקיים מצות השמחה באכילת בשר השלמים.

אך נראה לדחות את ההקבלה הזו, בין מצוות לימוד תורה, למצוות שמחת החג ברגלים נקדים ונאמר שעל מצוות תלמוד תורה כאב בעל הגמרא “נשים במאי זכיין”? בסיס הדאגה שלו היא דברי הגמרא בכתובות ( דף קיא : ) “מקרא אחר אני דורש, דכתיב [שנאמר]: “כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפיל” (ישעיה, יט), וכוונתו: כל המשתמש באור תורה (“טל אורות”) — אור תורה מחייהו, וכל שאין משתמש באור תורה — אין אור תורה מחייהו” עד כאן תוכן דברי הגמרא, זאת אומרת שהזיכוך שיגיע לעתיד לבוא ויניע את תהליך תחיית המתים תלויה במי שהיה בו אור תורה, וכיוון שנשים מצד חובתן פטורות ממצוות תלמוד תורה, קיים סיכוי של אשה שאין לה חיבור לתורה מצד מצוות הלימוד שבתורה( כמובן חיבור לתורה באמצעות קיום מצוותיה אשה שווה לאיש לכל ענין מלבד מצוות עשה שהזמן גרמן )  שעליה נאמר “גדול מה שנאמר באנשים משנאמר בנשים” ששכרן גדול יותר מכיוון שמצד כוונתן היא לשמה גם אם שלוחי מצוות לימוד התורה ( בעליהן, וילדיהן ) לא הגיעו לדרגת לשמה של לימוד התורה, אך ניתן לצרף את כוונת הלשמה הברורה מצד האשה השולחת את בעלה או בנה לחפצא של לימוד התורה שנלמדה בפועל, לענין זה שתקבל שכר גדול יותר  משל בעלה, וזהו גדול שכר הנשים מהאנשים, ( וזה ברור ומחויב המציאות כי כששולחת את ילדיה הם לומדים שלא לשמה כמו שכתב הרמב”ם על בנושא של תורה לשמה שילדים מחונכים ללימוד על מנת לקבל פרס וכפי שכתב בהלכות תשובה ( פרק י הלכה ה ) “לְפִיכָךְ כְּשֶׁמְּלַמְּדִין אֶת הַקְּטַנִּים וְאֶת הַנָּשִׁים וּכְלַל עַמֵּי הָאָרֶץ אֵין מְלַמְּדִין אוֹתָן אֶלָּא לַעֲבֹד מִיִּרְאָה וּכְדֵי לְקַבֵּל שָׂכָר, עַד שֶׁתִּרְבֶּה דַּעְתָּן וְיִתְחַכְּמוּ חָכְמָה יְתֵרָה מְגַלִּים לָהֶם רָז זֶה מְעַט מְעַט וּמַרְגִּילִין אוֹתָן לְעִנְיָן זֶה בְּנַחַת עַד שֶׁיַּשִּׂיגוּהוּ וְיֵדְעוּהוּ וְיַעַבְדוּהוּ מֵאַהֲבָה”. וכך שיש לנו צורך להסביר כל אשה ששלחה את בנה ללמוד תורה וחינכוהו לפי דברי הרמב”ם שלא לשמה, וכוונתה הייתה לשמה גמורה, בוודאי שיש לומר ששכרה גדול מאוד יותר מהלומד עצמו, ( וזה רק בשכר כי מצד אור מצוות לימוד התורה בעצמו בעולם הזה בוודאי שצריכה להיות מציאות של לימוד תורה ולכן אשה בעצמה שלומדת אין לה חיוב לימוד תורה לשמה כגבר מצד עצם הפטור שלה מלימוד התורה ) מאידך במצוות שמחה ברגל אדם שקנה לאשתו או לכל מי שמוטל עליו לשמחו למרות שהוא סיים את פעולתו מכיוון שמעצם היות מצוות השמחה תלויה ברגש של התעלות רגשית רוחנית גבוהה מרחיבה של שמחה, ובוודאי שקשה להתעלות עילוי אחר עילוי בקצב קבוע, מכיוון שעצם השמחה מסתיימת בשלב של תום ההתעלות, ומכיוון שלא מדובר על מצב קבוע ומאידך התורה מחייבת קביעות בשמחה יש כאן קושי מאוד גדול כפי שתיאר הגר”א וקרא למצוות שמחה ברגל מצווה קשה מאוד ליישום, כמובן כששמחים בה’ תחושת השמחה הופכת את פניה הטבעיות והגדרתה הטבעית ( רגש של התעלות רגשית רוחנית גבוהה מרחיבה של שמחה ) והופכת להיות שמחה של מצווה ומקבלת הגדרות חדשות שמעבר לזמן ולמרחב, אך מדובר רק על גדולי עולם שהיו מחוברים להוויתו הרוחנית של הבורא דרך מצוות שמחה בחג בה’ ואכן העילוי הזה היה כה עצום עד שנאמר בגמרא במסכת סוכה דף נה . ” אמר רבי יהושע בן לוי למה נקרא שמה בית שואבה, שמשם שואבים רוח הקודש על שם ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה… יונה בן אמיתי מעולי רגלים היה ונכנס לשמחת בית השואבה ושרת עליו רוח הקודש. וגם בירושלמי, סוכה ה, א” בעצם החיבור למידה זו ההתפתחות הרוחנית של השמחים מתקדמת בצורה מיוחדת, מכיוון שדרגת רוח הקודש היא מקבילה לנבואה שבתנ”ך והנבואה היא החיבור החזק ביותר בעולם הזה לה’, כמו שבברייתא של רבי פנחס בן יאיר ( אותה ביאר ועליה ביסס הרמח”ל את ספרו מסילת ישרים  לאחר שמונה את כל המידות החל מתורה המידה האחרונה היא הדרגה הגבוהה ביותר של החסיד לאחר שהוא מגיע לדרגת רוח הקודש – “אמר רבי פנחס בן יאיר: תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות, זריזות מביאה לידי נקיות, נקיות מביאה לידי פרישות, פרישות מביאה לידי טהרה, טהרה מביאה לידי חסידות, חסידות מביאה לידי ענוה, ענוה מביאה לידי יראת חטא, יראת חטא מביאה לידי קדושה, קדושה מביאה לידי רוח הקודש, רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים. וחסידות גדולה מכולן” ( עבודה זרה דף כ: ) 
וניתן להבחין שהרמח”ל לא מבאר את מידת תורה וכן את מידת רוח הקודש, ומסיים בביאור מידת הקדושה, ויש לשאול מדוע? 
כמו כן יש לשאול מדוע צוין שהחסיד שמגיע לדרגת רוח הקודש היא מביאה לתחיית המתים? 
וע”פ דברי הגמרא בסוכה שההתעלות בשמחת החג מביאה לדרגת רוח הקודש, וכבר צוין למעלה שאור התורה הרי הוא אותו אור שמחיה את המתים, הרמח”ל לא דיבר על הדרך הבסיסית בלעדיה אדם לא פותח את הספר שלו, וכן לא דיבר על התוצאה כי זו לא תוצאה של 26 פרקים שהחסיד בעל מידת הקדושה מכיוון שזו עובדה שנוצרת מעצם הדרך שעשה החסיד ולפיכך אין טעם להתמקד בזה מאחר שבמציאות הוא כבר הגיע לדרגה זו, ואין אפשרות לסייע לו להגיע לדרגה זו כי היא הווה ולא עתידית אין למסילת ישרים מה לתרום למציאות שאינה תלויה יותר במעשיו אלא כתוצאה מציאותית של עצם דרגתו הגבוהה. 
זה ממש יכול ללמד אותנו על צורת ההבנה של הרמח”ל שהתמקד בזריזות גדולה במידות המעשיות, בנושא של התורה הרי מי שלא לומד בוודאי לא יפתח את ספרו וכן ללא סיוע מצוות לימוד התורה שעליה נאמר כפטיש יפוצץ סלע, ועל מידת רוח הקודש היא תוצאה של כל המידות ומכיוון שהיא תוצאתה הסופית של התורה היא מביאה לתחיית המתים אותו אור טלך שנאמר בגמרא בכתובות, כך שבעבר אין אנו עוסקים בדרך שהובילה אותו לפתוח את ספרו  תורה  וכן לא בתוצאה הסופית של מדרגת  רוח הקודש, אלא בהווה עצמו בפרקטיקה מעשית של 26 פרקים ( שם הוי”ה העולה בגימטריה 26 ) עם מיקוד גבוה בניהול הזמן להתרכז בעבודת ההווה כי העבר אין העתיד עדיין וההווה כהרף אין שיש בו היסח הדעת וכמו שמפרט בהקדמתו שהוא מדבר על הדברים המפורסמים שהשגרה משכיחה אותם, וכך גם פתח את ספרו י’סוד ה’חסידות ו’שורש ה’עבודה עם אותו שם הוי”ה להורות על כך מהמשפט הראשון בספרו, ומזה ניתן ללמוד במה להתרכז בחיים ובמה פחות. 

מאמרים נוספים

אהבת חינם, חסד, אהבה לזולת, אחווה, אהבה ללא תנאי, מצוות אהבה, עזרה הדדית, אהבת האדם, נתינה, סובלנות, צדקה, אמפתיה, אכפתיות, חברות, כבוד הדדי, תמיכה רגשית, אהבה בין אנשים, אהבה אוניברסלית, פיוס, אחדות, Unconditional love, Kindness, Altruism, Brotherhood, Selfless love, Love thy neighbor, Mutual aid, Human compassion, Generosity, Tolerance, Charity, Empathy, Caring, Friendship, Mutual respect, Emotional support, Love among people, Universal love, Reconciliation, Unity, קמעונאים, סיטונאים, שופרות, ייצור, מפעל, שיווק, תשמישי קדושה, יודאיקה, תפילה, תיק לשופר, מעמד לשופר, מנטרל ריח, עבודת יד, עץ זית, עיצוב, אומנות, סדנאות, יהודי, מתנה, עיצוב יהודי, בית, עמותות, תרומות, תפילת שחרית, תפילת ערבית, תפילת ראש השנה, תפילת יום כיפור, חגים, מזוזה, תפילין, ספרי תורה, מגילת אסתר, חנוכייה,חנוכיה, כיפה, סדר פסח, ראש השנה, סוכה, לולב, עצי תמר, פסח, שבועות, סוכות, ימים נוראים, ברית מילה, בר מצווה, בת מצווה, חתונה, מתנות לתורמים, מתנות לקהל, תפילות, חגיגות, אמונה, קידוש, הבדלה, מנורה, כוס כיסוי, קידושין, הצלת נפשות, קריאת התורה, מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for
אקטואליה ביהדות

אהבת חינם

קרא עוד »

כנסו לחנות ובחרו את המוצר המושלם בשבילכם

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for,חג סוכות, חג שמח, שמחה, ארבעת המינים, שלוש רגלים