פורסם ב- כתיבת תגובה

וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ

וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה

וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ

וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה
וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים סוגיית משלוח מנות בפורים היא נושא הלכתי מרתק, ואחד מהמצוות העיקריות של חג פורים, ועל פי הגמרא כל אחד מחייב לשלוח לחברו שתי מנות או יותר ביום פורים.

שתף את הפוסט

כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאוֹיְבֵיהֶם וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים.

אסתר ט כב

יסודות המצווה של משלוח מנות

סוגיית משלוח מנות בפורים היא נושא הלכתי מרתק, ואחד מהמצוות העיקריות של חג פורים, ועל פי הגמרא כל אחד מחייב לשלוח לחברו שתי מנות או יותר ביום פורים.

חכמי ההלכה מתייחסים לשורש המצווה ולמטרתה, ועל בסיס ההסברים שלהם יש השלכות שונות בהלכה כדלהלן:

מהו טעמה של מצוות משלוח מנות?

שני טעמים מרכזיים נאמרו למצוות משלוח מנות. טעם אחד מוזכר בתרומת הדשן (קיא):

נראה טעם דמשלוח מנות הוא כדי שיהא לכל אחד די וספק לקיים הסעודה כדינא.

כלומר, משלוח המנות נועד לאפשר לכל אחד לקיים את מצוות סעודת פורים כראוי. כך נראה גם מפשטות לשון הרמב”ם (ב, טו), שהצמיד את מצוות משלוח מנות למצוות הסעודה וכלל את שתיהן בהלכה אחת:

כיצד חובת סעודה זו, שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו… וכן חייב אדם לשלוח שתי מנות של בשר או שני מיני תבשיל או שני מיני אוכלין לחבירו.

טעם אחר למצוות משלוח מנות מובא במנות הלוי (אסתר ט, טז-יז ד”ה והנך רואה):

ומשלוח מנות… כי זה רומז כי הם באגודה אחת ובאהבה ואחוה, היפך מה שאמר הצורר מפוזר ומפורד.

וכן (שם יח-יט ד”ה והה”ר יהודה):

ומשלוח מנות איש לרעהו, כמו שהיה עניינם כאיש אחד להיקהל כל אחד עם חבירו, היפך איש צר ואויב, לשון רמיה, האומר עם אחד מפוזר.

כלומר, משלוח מנות מבטא את האחדות שבעם ישראל, שהיא הפוכה לטענה שעליה התבסס המן ברצותו להשמיד את עם ישראל – “ישנו עם אחד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד” (אסתר ג, ח). כאשר אנו נותנים משלוח מנות, אנו מאחדים את העם ומבטלים את הפירוז והפירוד בינינו. דברים דומים כותב גם הב”ח (תרצה, ו).

הטעמים השונים יוצרים לכאורה גם הגדרות שונות למצוות משלוח מנות. לפי טעמו של תרומת הדשן, עיקר המצווה היא לדאוג לכך שלמקבל יהיה מה לאכול בסעודת פורים, ופרטי הדינים יתאימו למגמה זו. לעומת זאת לפי טעמו של מנות הלוי, עיקר המצווה היא ליצור אחדות בין הנותן והמקבל, ולכן פרטי הדינים יכוונו למטרה זו. האחרונים הציעו נפקא מינות רבות בין שתי ההגדרות הללו. נציין כעת שתי נפקא מינות מרכזיות, וועוד דינים נוספים שייתכן שהם תלויים בשני הטעמים.

המקבל מסרב לקבל משלוח מנות

הרמ”א (דרכי משה תרצה, ז; רמ”א שם, ד; תרצו, ו) כותב, שאם אדם רוצה לתת משלוח מנות, והמקבל מוחל על כך ואומר שאין צורך לתת לו משלוח מנות, או שהוא מסרב לקבל את המשלוח – השולח יוצא ידי חובת מצוות משלוח מנות, אף שבפועל הוא לא נתן למקבל משלוח מנות. הפרי חדש (תרצה, ד) חולק על הרמ”א וכותב שאינו יודע מהו המקור לדין זה, ונראה שלדעתו במקרים אלו השולח לא יוצא ידי חובתו.

החתם סופר (או”ח קצו ד”ה על דברת) מסביר, שהרמ”א והפרי חדש נחלקו בהבנת טעם מצוות משלוח מנות: הפרי חדש סובר כדעת תרומת הדשן, שמשלוח המנות נועד לצורך סעודת פורים, ולכן אם המקבל מסרב לקבל, הרי שהשולח לא סייע לו בהכנת הסעודה, וממילא הוא לא יצא ידי חובתו. אולם הרמ”א סובר כדעת מנות הלוי, שהמשלוח נועד לחזק את האחדות בעם ישראל, ואם כך ברגע שהשולח מראה שרצונו לתת משלוח מנות, אזי גם אם המקבל מסרב לקבל, הרי שהנותן הראה את חיבתו וקרבתו למקבל, וממילא מטרת המצווה התמלאה.

למעשה, מדברי המשנה ברורה (תרצה, ס”ק כד) נראה שפוסק כדעת הפרי חדש, שבמקרה זה לא יצא השולח ידי חובת המצווה.

משלוח מנות בעילום שם

האם מי שנותן לחברו משלוח מנות בעילום שם יוצא ידי חובתו? לכאורה, הדבר תלוי בשני הטעמים של מצוות משלוח מנות. לפי טעמו של תרומת הדשן, כיוון שבסופו של דבר המקבל נהנה מן המשלוח ומשתמש בו לצורך הסעודה, ברור שהמשלח יוצא ידי חובתו. אולם לפי טעמו של מנות הלוי, כיוון שהמקבל איננו יודע ממי קיבל את המשלוח, אין כאן ריבוי חיבה ורעות ולא קירוב לבבות, ולכן לא יוצאים ידי חובה במשלוח כזה. למעשה, ראוי לתת לפחות משלוח אחד שבו המקבל יודע מיהו השולח, כדי לחוש לכל הדעות (וכן כתב בשו”ת כתב סופר שם).

סיכום המחלוקת וההשלכות היוצאות ממנה

  תרומת הדשן מנות הלוי
טעם המצווה לספק למקבל מאכלים לסעודה להרבות אהבה ואחווה בין השולח והמקבל
המקבל מסרב לקבל לא יצא ידי חובה כיוון שלא סיפק מאכלים לסעודה (פרי חדש) יצא ידי חובה כיוון שהראה את אהבתו וחיבתו (רמ”א)
משלוח בעילום שם יצא ידי חובה כיוון שסיפק מאכלים לסעודה לא יצא ידי חובה כיוון שאין כאן ריבוי חיבה ורעות
מנה מכובדת החשיבות נקבעת לפי המקבל החשיבות נקבעת לפי הנותן
מה נותנים? דווקא מאכלים לכאורה אפשר גם חפצים ומתנות
האם אפשר לתת ממתקים לא, מפני שהם לא נאכלים בסעודה אפשר, מפני שנתינתם מרבה אהבה ואחווה
נתינת מאכלים מתוקים לחולי סכרת אין לתת, מפני שהמקבל לא יאכל אותם אפשר לתת, כיוון שבנתינה מראה אהבה וחיבה
שליחת משלוח מנות לפני פורים אם המשלוח יגיע בפורים הנותן יוצא ידי חובה, שכן הוא מספק את צרכי הסעודה כיוון שמעשה הנתינה איננו בפורים, לא יצא הנותן ידי חובתו
משלוח מנות לקטן אין חיוב לדאוג לו למצוות סעודת פורים שאינו מחויב בה. אהבה ואחווה קיים בו כבכל ישראל
ההשלכות הלכה למעשה על בסיס טעם מצוות משלוח מנות

 

עוד מאמרים שיעניינו אותך

אפיית מצות AI פסח שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
פסח

חמץ ומצה

קרא עוד »

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

כנסו לנות וברחו את המוצר שרציתם - לרכישה מהירה

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
פורסם ב- כתיבת תגובה

מגילת אסתר

מהות מגילת אסתר

שתף את הפוסט

מְגִלָּה נִקְרֵאת בְּאַחַד עָשָֹר, בִּשְׁנֵים עָשָֹר, בִּשְׁלשָׁה עָשָֹר,

בְּאַרְבָּעָה עָשָֹר, בַּחֲמִשָּׁה עָשָֹר,

לא פָּחוֹת וְלא יוֹתֵר.

כְּרַכִּין הַמֻּקָּפִין חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן,

קוֹרִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָֹר.

כְּפָרִים וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בְּאַרְבָּעָה עָשָֹר,

אֶלָּא שֶׁהַכְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה.

מגילה דף ב.

 

מגילת אסתר על גוויל לרכישת המגילה אונליין לחץ כאן

נשאלת השאלה, מדוע התנא נקט לשון ” נִקְרֵאת ” להבדיל מלשונו לדוגמא במסכת ברכות

מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּעַרְבִית? מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָתָן,עַד סוֹף הָאַשְׁמוּרָה הָרִאשׁוֹנָה;

ברכות דף ב.

ההבדל הלשוני הראשון הוא ” הפעיל ” אל מול ” ” הסביל ” , ההבדל הלשוני השני הוא לשון הרבים אל מול לשון היחיד?

על דרך הדרוש נראה ליישב שמכיוון שמהות מגילת אסתר היא ” הסתר פנים ” מגילת אסתר נחשבת כמגילה בה הקב”ה כביכול מסתתר. שמו אינו מופיע בה במפורש וכל השתלשלות הדברים נעשית כך שהוא נמצא כביכול מאחורי הקלעים. גם שמה של אסתר המלכה מרמז על הסתרת הפנים הזו, וכן היותה של המגילה מתרחשת בתקופת הגלות (וזהו החג היחיד הקשור לתקופה זו) תקופה של התבוללות בין הגויים, מוסיפה לתחושת ההסתר. הגאולה במגילת אסתר בוקעת מתוך הריחוק וההסתרה ולכן זו גאולה מורכבת.
גאולה שיש בה גם עמימות והסתרה. 

הפעיל הוא נוכח ולפי שאנו מייחדים בק”ש את מלכותו יתברך אין לנו ענין בהסתרה אדרבה לגלות ולפרסם את מלכותו, אך במגילת אסתר על העניין מוסתר המגילה עצמה יסודה בהסתר, היא נקראת בלשון ” סביל ” נסתר שאינו נוכח, במילים הראשונות של התנא במסכת מגילה כבר רמז התנא על מהות ההסתרה.

על ההסבר של ההסתר פנים הזה ראה באריכות במאמר הסתר אסתיר.

אך זה פחות מיישב את נושא שינוי הלשון בין הרבים ליחיד, רבותינו הראשונים הריטב”א (מגילה דף ב.) התייחסו לשאלה זו וכתבו שהתנא רמז שדין שומע כעונה מתקיים במגילה וברבים ( ולהיפך יש ענין לקרוא אותה ברבים ) כי קריאתה זו הלל, ופרסום הנס מתקיים ב ” נקראת ” ברבים, להבדיל מק”ש שלא תופס הכלל של שומע כעונה ושם ” קורין ” כל היחידים בפני עצמם, באופן פעיל ולא סביל כשמיעת מגילה, מקור הריטב”א הוא הירושלמי במסכת ברכות.
ההסבר הפשוט הוא שבק”ש מהות המצווה היא על כל אדם לקבל עול מלכות שמים וזה לא יכול להתקיים על ידי שמיעת טקסט גם אם נניח ששומע כעונה, להבדיל ממגילה ששומע כעונה כבכל המצוות כולן.


עוד מאמרים שיעניינו אותך

אפיית מצות AI פסח שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
פסח

חמץ ומצה

קרא עוד »

אז למה אתם מחכים כנסו לחנות ותבחרו את מה שתמיד רציתם?

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

מגילת אסתר AI מודפסת, artificial intelligence, בינה מלאכותית
פורסם ב- כתיבת תגובה

עַד דְּלָא יָדַע

#יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה
#יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה
"חַיַּב איִניִשׁ לְבְסוּמֵי בְפּוּרָיא עַד דְּלָא יָדַע"

שתף את הפוסט

אמר רבא מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. רבה ורבי זירא עבדו סעודת פורים בהדי הדדי איבסום קם רבה שחטיה לרבי זירא. למחר בעי רחמי ואחייה. לשנה אמר ליה ניתי מר ונעביד סעודת פורים בהדי הדדי אמר ליה לא בכל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא“.

מגילה דף ז.

הסבר פשוט לדברי הגמרא רבא אומר, שחייב אדם לבסומי בפורים עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. ומיד בסמוך מביאה סיפור על רבה (ויש הגורסים רבא) ורבי זירא שסעדו יחד את סעודת הפורים יחד והתבסמו.
תוך כדי הדברים, עמד רבה ושחט את רבי זירא, אך לאחר מכן התפלל עליו והחזיר אותו לחיים (מגילה ז ב) .

עד דלא ידע

מאמר רבא “אמר רבא מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי”. הוא המקור לאחד הדינים היסודיים של פורים. דין השכרות בפורים, באופן פשוט נלמד מהמגילה שאומרת “ימי משתה ושמחה” ומשתה הוא ביין. דין זה תמוה מאד. גם הלשון המיוחדת בה נקט רבא, איננה ברורה: מהו עד דלא ידע? מהו השיעור הזה? האם יתכן שאדם מישראל לא יבחין בין מרדכי להמן? וגם בעצם הדין, האם הלכה כרבא? האם חייבים להשתכר בפורים עד כדי כך?

בעניין מצוות השתיה בפורים גדריה, היקפה, ודיניה

על הסיפור החריג של רבה (ויש הגורסים רבא) ורבי זירא שסעדו יחד את סעודת הפורים יחד והתבסמו.תוך כדי הדברים, עמד רבה ושחט את רבי זירא, אך לאחר מכן התפלל עליו והחזיר אותו לחיים. מוסיפה הגמרא בשנה הבאה שב רבה והציע לרבי זירא לחגוג את פורים יחד, אך רבי זירא דחה את בקשתו בטענה שאי אפשר לסמוך על נס שיחזור ויתרחש.
 נחלקו הראשונים והפוסקים כיצד יש להבין את היחס בין מימרת רבא, ממנה לכאורה עולה חיוב בשתייה בפורים עד-כדי שכרות, לסיפור אודות רבה ורבי זירא, ממנו עולה כי לשתייה ולשכרות עלולות להיות השלכות שליליות.
 יש מהפוסקים שפסקו את דברי רבא כפשטם וכלשונם, ויש מהם שראו את הסיפור של רבי זירא כמעשה לסתור וממילא לא פסקו את דברי רבא, וכדלהלן.
האם דברי רבא הם להלכה שיטת רי”ף ורא”ש וסייעתם הרי”ף (מגילה ג ב) מצטט מהגמרא את דברי רבא אודות חיוב השתייה ככתבם וכלשונם, אך משמיט את הסיפור המופיע מיד לאחר מכן.
כמותו גם הרא”ש (מגילה א ח) ציטט את דברי רבא בלבד, ומשמע שפסק כמותו.
וכן צוטטו דברי רבא בלבד בראב”ן (מגילה ד”ה תני רב יוסף), ברוקח (הלכות פורים רלז), בפסקי הרי”ד (ז ב ד”ה אמר רבא), בריא”ז (מגילה א ב ד), באבודרהם (פורים ד”ה ואמר בפרק קמא).
 גם מדברי הרמב”ם (מגילה ב טו) מבואר שהלכה כרבא, שכתב ‘כיצד חובת סעודה… ושותה יין עד שישתכר וירדם בשכרות’. משמע בדבריו שישנו חיוב לשתות בסעודת פורים ולהשתכר. הטור (אורח חיים תרצה) כתב שצריך בסעודת פורים להשתכר עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי.
שיטות אלו רואות את דברי רבא כחיוב גמור, אמנם גם לשיטות אלו, יש לבאר את משמעות דבריו של רבא, באשר לפרשנויות השונות ישנה השלכה לגבי גדרי דין השתייה והיקפו. שיטת הראבי”ה ברם, מדברי הראבי”ה (תקסד) נראה שפוסק פוסק באופן שונה, שהוא מביא כמה הלכות פורים וביניהם גם מימרא דרבא, ומסיים בהם דכל הני צריך למצווה בעלמא ולא לעיכוב. וכן הסכים לדבריו בשו”ת מהרי”ל (נו ט).
 והובאו דבריו להלכה בהגהות מימוניות (מגילה ב טו ב) ובדרכי משה (אורח חיים תרצה א), ובאליה רבה (תרצה א).
וכן כתבו להלכה הכף החיים (תרצה טו), והביאור הלכה (תרצה ד”ה חייב), וכן הובא בספר מנהגי מהר”ש מנוישטט (קלא).
על שיטתו של הראבי”ה מקשה בעל ערוך השולחן (אורח חיים תרצה ד) מפשט דברי רבא, שהשתמש בביטוי ‘מיחייב’, עולה בפשטות שמדובר על חיוב ולא על מצווה בעלמא.
קושיה זו ניתנת לתירוץ בשני אופנים: ישנם מקומות בהם הניסוח הוא בלשון חיוב אך למעשה מדובר בהנהגה טובה, כגון המימרא “חייב אדם לומר אימתי יגיעו מעשי כמעשה אברהם יצחק ויעקב” (ילקוט שמעוני דברים תתל ד”ה פנים).
 וכן תירץ הרב שטרנבוך(מועדים וזמנים ד שיז) את קושיית הנודע ביהודה (מהדורא תניינא אורח חיים צד) על השו”ע מדוע לא הזכיר את החיוב להקביל פני רבו בחג חרף האמירה המפורשת של הגמרא (ראש השנה טז:).
בספר ברכת רפאל (פורים עמוד רמו) מתרץ ע”פ דברי המהרי”ל בשו”ת (נו), שהניסוח של רבא שונה מאוד מניסוח הלכתי חד, כפי שמופיע קצת לאחר מכן בגמרא (מגילה ז ב) “אמר רבא סעודת פורים שעשאה בלילה לא יצא ידי חובתו”, ומכאן למד הראבי”ה שמדובר במדרגה נמוכה יותר, של מצווה בלבד. שיטת רבנו אפרים וסייעתו הר”ן (ז ב ד”ה מחייב, בדפי הרי”ף ג ב ד”ה מחייב) הביא דברי רבנו אפרים שכתב שמההוא עובדא שרבה קם ושחטיה לר’ זירא, נדחתה המימרא של רבא שחייב לשתות עד דלא ידע, ולאו שפיר למעבד הכי.
 כן העתיק גם בעל המאור (ג ב) ונראה שסובר כן לדינא, וכן הוא בשבולי הלקט (רא), ויש אומרים שכן סובר גם הרמב”ם (מגילה ב טו). גם ברבנו חננאל על הדף לא הוזכרו דברי רבא. המאירי (ז ב ד”ה חייב) הביא דברי רבא וכתב בשם הגאונים את דברי רבנו אפרים שדברי רבא נדחו, והסכים לדבריו.
בתוך הדברים כתב שאין אנו מצווין להשתכר ולהפחית עצמנו מתוך השמחה שלא נצטוינו על שמחה של הוללות ושל שטות אלא בשמחה של תענוג שנגיע מתוכה לאהבת השם והודאה על הנסים שעשה לנו. בספר כלבו (מה ד”ה ואחר צאתם) כתוב אמנם שחייב אדם לבסומי בפוריא, אך לא שישתכר, כי השכרות אסור גמור ואין לך עבירה גדולה מזו שגורמת לגילוי עריות ושפיכות דמים וכמה עבירות, אלא שישתה יותר מלימודו מעט כדי שירבה לשמוח ולשמח האביונים.
וכן הוא בארחות חיים לוניל (פורים לח) והובא בבית יוסף (ד”ה כתוב בארחות חיים).
הפרי חדש (תרצה ב) הקשה על רבנו אפרים, שאדרבה מדברי הגמרא איפכא משמע, שמההוא עובדא משמע שבגלל שחשש עוד פעם שישחט אותו ולא בכל יומא מתרחש ניסא, לא עשה כמו שוב סעודה.
אך היה לו לעשות סעודה ולשתות מעט, אלא על כרחך שכשהיו שותים היו שותים יותר מכדי הרגלם, ואם כן מימרת רבה כפשטה. אלא שסיים הפרי חדש שזהו בזמנם, אבל היום שהדורות מקולקלים ראוי לתפוס סברת רבנו אפרים, ולא לשתות אלא מעט יותר ממה שמורגל ביום טוב, ובזה יהיה כוונתו לשם שמים.
טעם החיוב לשתות בספר אבודרהם (פורים ד”ה ואמר בפרק קמא) שאל איך חייבו חכמים להשתכר בפורים, והרי בכמה מקומות בתורה מוזכר דבר זה כמכשול, כגון אצל נח ולוט. ומשיב, מפני שכל הניסים שנעשו לישראל בימי אחשורוש היו על ידי משתה, כגון הריגת ושתי, מלכות אסתר, מפלת המן וכו’, ולכן עשו זכר לנס בשתיית היין.
 כן העתיקו טעם זה הרב מטה משה (תתריב) והרב אליה רבה (תרצה א) והחיי אדם (ב קנה ל) והבביאור הלכה (ד”ה חייב).

סט אביזרים ליין בתוך כוס זמין לרכישה בחנות

גדר מצוות “עד דלא ידע”

 גדר ‘עד דלא ידע’ דברי רבא ‘עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, אינם ברורים כל הצורך, שהרי להגיע לרמה כזו של שכרות קשה מאוד ואולי בלתי אפשרי.
 לכן טרחו הראשונים להסביר את דבריו באופנים שונים: שכרות גמורה פשט דבריו של רבא, שצריך אדם לשתות עד שלא יבדיל בין רשעותו של המן לצדקותו של מרדכי, כלומר שיתחלף לו המן במרדכי ומרדכי בהמן. שיטה זו מובאת בדברי האבודרהם (פורים ד”ה ואמר בפרק קמא).
המהרש”א (חידושי אגדות ז: ד”ה מיחייב), הב”ח (אורח חיים תרצה ב), בשו”ת דברי יציב (אורח חיים רצו ג) ובתשובות והנהגות (ד קעג) גימטריה באגודה (מגילה א ו) מובא ש’ארור המן’ עולה בגימטריה ל’ברוך מרדכי’ (תק”ב), וצריך אדם לשתות עד שלא יידע לכוון החשבון, כן הוא במהרי”ל (הלכות פורים ד”ה אמר), וכן מובא באבודרהם (פורים ד”ה ואמר בפרק קמא) באחד הפירושים, וכן ברבינו ירוחם (אדם וחוה י א סב ג), וכן כתוב בספר המנהגים דבי מהר”ם (סדר פורים ד”ה נחזור לעניין).

 מבין האחרונים, כן הסכימו לפירוש זה המגן אברהם.

שורות הפיוט בשם בעל המנהגות כתבו הראשונים, שהיה בזמנם פיוט שאחר כל בית היו עונים “ארור המן” או ב”ברוך מרדכי” לסירוגין.
וחיוב השתיה הוא עד שלא יידע לכוון מה צריך לענות.
שיטה זו מובאת באבודרהם (פורים ד”ה ואמר בפרק קמא) ובדרכי משה, אמירה אחר קריאת המגילה תוספות (מגילה ז ב ד”ה דלא) הביאו בשם הירושלמי, שאחר המגילה צריך לומר ‘ארור המן, ברוך מרדכי, ארורה זרש, ברוכה אסתר, ארורים כל הרשעים, ברוכים כל הצדיקים וגם חרבונה זכור לטוב’.
וכן הוא בתוספות רא”ש ובר”ן (דפי הרי”ף ג ב ד”ה דאמרינן). ומשמע בדבריהם שצריך שישתה עד שלא יוכל להבין מהו אומר או שיטעה לומר להיפך. וכן למד הבית חדש בדבריהם. שינה הרמב”ם (מגילה ב טו) כתב שצריך שישתה וירדם בשכרותו. בפשטות אפשר להבין שלמד כן מתוך דברי רבא, שכאשר יישן, ממילא לא יידע להבדיל בין ארור המן לברוך מרדכי, וכןלמד הדרכי משה בדעתו והביא כן גם בשם מהר”י ברין.
אמנם הערוך השלחן (תרצה ג) כתב שאם כן למה היה לו לרבא להביא הדברים בלשון משונה כזה, אלא יותר נראה שהרמב”ם דחה דברי רבא מן ההלכה, וכדעת רבנו אפרים. להבדיל בין מפלת המן למעלת מרדכי בטורי זהב כתב לפרש שצריך לתת שבח כפול להשי”ת, אחד על מפלת המן והשנייה על מעלת מרדכי, ועל כל אחד בפני עצמו היה ראוי להודות ולשבח.
וקאמר שצריך לשתות עד שלא יידע להבחין בשבח בין זה לזה, שקודם ששתה היה נותן על שניהם שבח, ועכשיו כששותה כבר אינו מבחין ביניהם ואז פטור.
 כן משמע גם מדברי הגר”א בביאורו (ד”ה חייב). וכן העתיק המשנה ברורה להלכה ולמעשה.
השלחן ערוך (אורח חיים תרצה ב) העתיק להלכה דברי רבא כלשונם.
ומבואר דפוסק כן להלכה, אך הרמ”א כתב על דבריו, שיש אומרים שאין צריך להשתכר כל כך, אלא ישתה יותר מלימודו ויישן, ומתוך כך אינו מבחין בין ארור המן לברוך מרדכי.
להלן יתבאר גדר החיוב בזה. הבית חדש, קיבל עקרונית את דברי רבנו אפרים שדברי רבא נדחו, אבל כתב שזהו דווקא לעניין שתיה שמגיע קרוב לשכרותו של לוט, אבל צריך לשתות הרבה יותר מלימודו שייטב לבו במשתה היין, אפילו אינו יכול לדבר לפני המלך, רק שתהיה דעתו מיושבת עליו.
בפרי חדש (תרצה ב) כתב שבזמננו שהדורות מקולקלים ראוי לנהוג כרבנו אפרים ולשתות מעט יותר מלימודו.
וכן הסכים הפרי מגדים (משבצות זהב ב), והוסיף שיירדם בשינה ועל ידי כך לא ידע וכו’ ושכן ראוי לעשות. וכן הסכים המשנה ברורה (ה) שכן ראוי לעשות כדברי הרמ”א.
הזהירות בדקדוק ההלכה בשעת שכרות בספר מטה משה (תתריב) אחר שהביא הדעות השונות, כתב שאף אותם שמשתכרים יהיה כל כוונתם לשם שמים, כדי לזכור הנס, ולא כדי למלאות גרונם יין כאותם שעושים שחוק וקלות ראש ואינם חוששים להתפלל, ולא לנטילת ידיים וברכת המוציא וברכת המזון, עד כי נדמה לרוב ההמון שבימים אלו הותר לפרוק עול תורה ומצוות. וכל זה הוא עוון פלילי כי לא הותרה אלא שמחה ולא קלות ראש, ואם ביטל תפילה או מילה מן המגילה הרי זה חוטא ומתחייב בנפשו. וכן היו הראשונים עוסקים בפורים בדברי תורה ומצווה ולא בקלות ראש. גם בחיי אדם (ב קנה ל) כתב שאם יודע בעצמו שיזלזל במצווה מן המצוות, בברכות או בתפילות, או שינהג קלות ראש מוטב שלא ישתכר וכל מעשיו יהיו לשם שמים. וכן העתיק הביאור הלכה (ד”ה עד דלא).

עשות אותם ימי משתה ושמחה –
מתוך המגילה הראשונה בעולם שאוירה ב AI בינה מלאכותית
המגילה זמינה לרכישה בחנות

מי החייבים במצווה זו?

החייבים בשתייה בפשט הסוגייה נראה שכל אדם מחויב בשתייה, וכן עולה מסתימת רוב הפוסקים ופרשנים. ברם, הכתב סופר (פירוש למגילה אסתר ד”ה ומעתה א”ש) סבר אחרת, והסביר שבמילה ‘איניש’ בא רבא לצמצמם את החיוב, ולהחילו רק על פשוטי העם ועמי הארצות הנקראים ‘איניש’, ולא את אנשי המעלה ותלמידי החכמים.
פרשנות דומה עולה גם בביאור דברי המהרש”א. הגמרא בבא מציעא (כג:) מציגה שלושה מצבים בהם מותר לתלמידי חכמים לשקר, כאשר אחד מהם הוא ‘פוריא’. בניגוד להסבר המקובל בראשונים, מסביר המהרש”א (חידושי אגדות ד”ה בפוריא) שמשמעות המילה פוריא היא פורים, ושמותר לתמיד חכם לשקר בפורים ולומר ששתה כבר למרות שהוא לא עשה כן. בעל שו”ת יד חנוך, מבאר שכוונתו היא שתלמידי חכמים אינם חייבים להשתכר ואף אסור להם מפני כבוד התורה.

סיכום הדעות בנושא
הראשונים נחלקו בדין זה: רש”י (ורבנו חננאל) הסבירו ש”לבסומי” פירושו להשתכר ביין, וכך הבינו בפשטות רוב הראשונים. והסבירו שאם כך פירוש דברי רבא להשתכר עד דלא ידע, זה להיות שיכור כלוט, שעליו נאמר שלא ידע בשכבה ובקומה, ורק בשכרות כזאת אדם לא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. וכך פסק בפשטות הטור בסימן תרצה, שכתב שחייב אדם להשתכר עד דלא ידע וכו’. וכן פשט השולחן-ערוך שהעתיק את דברי רבא כפשוטם.

חלק מהראשונים הביאו שהקשה רבנו אפרים איך ניתן לפסוק כרבא? הרי אחד משלושה דברים שהקב”ה שונאם הוא שיכור (סוף פסחים), ואיך נחייב אדם להשתכר? והסביר רבנו אפרים, שלא יתכן לפסוק כרבא, וטען שגם הגמרא דחתה אותו מהסיבה שאסור להשתכר עד כדי כך. וזאת רואים מכך שהגמרא הביאה, מיד לאחר דברי רבא, את הסיפור על רבה ורבי זירא שאיבסמו (השתכרו – רש”י) בסעודת פורים וקם רבה ושחט לרבי זירא. למחר בעי רחמיה ואחייה. לשנה אחריתי אמר ליה ניתי מר, ונעשה סעודת פורים ביחד. אמר לו: לא בכל שעתא ושעתא איתרחש ניסא.
מכאן שהגמרא דוחה את דברי רבא שהרי רואים מה קורה כשמשתכרים, שאפילו רבה שחט את רבי זירא. ומכאן שאין לעשות כרבא. אלא שישתה מעט יותר מהרגלו ויהיה שמח וטוב לב ולא יבוא לידי איסורים וביזוי עצמו.
אך כמו שראינו שהטור והשולחן-ערוך לא הביאו את דברי רבנו אפרים להלכה ורוב הראשונים לא סוברים כמוהו. והב”ח כתב שאפילו לרבנו אפרים צריך להשתכר רק לא כל כך.

שיטה שלישית היא שיטת הרמב”ם, (הלכות מגילה פרק ב הלכה טו): “כיצד חובת סעודה זו? שיאכל בשר וישתה יין… עד שישתכר וירדם בשכרות”.
דעה זו הובאה ברמ”א על השולחן-ערוך, אך על הרמב”ם קשה מהיכן לקח גדר זה של שיכרות עד שישן? במיוחד שכידוע אין דרכו של הרמב”ם לכתוב דברים שאינם מופיעים בש”ס. ובאופן פשוט הרמב”ם הסביר את דברי רבא, איך מגיעים למדרגת עד דלא ידע, ואמר שזה לא על-ידי שכרות כלוט, אלא שאדם ישן בשכרותו וממילא כשישן אינו יודע.
אך פירוש זה דחוק קצת: אם הרמב”ם הבין כמו רש”י ש”לבסומי” – זה להשתכר ממש, מהיכן לו לפרש את המשך דברי רבא באופן מיוחד זה של שינה דוקא? ולומר שהרמב”ם סובר כרבנו אפרים גם נראה דחוק, כי אם כן למה כתב להשתכר?
ולכן נלענ”ד שהרמב”ם חלק על הנחת היסוד של כל הראשונים ש”לאבסומי” פירושו, כמו רש”י, להשתכר ממש, ופירש “לאבסומי” – להתבסם. פירוש: לשתות יין עד שנרדמים. וראייתו לכך מהגמרא בבבא-בתרא דף עג: שם מובא סיפורו של רבה בר בר חנה שראה את מתי מדבר וכתוב שם שנראו לו “כדאיבסמו וגנו” – פירושו כשתויי יין שנרדמו, ומכאן ראיה פשוטה שאיבסום אין פירושו שיכרות כלוט, אלא שישתה אדם עד שירדם.

לגבי סיפור הגמרא על רבה ורבי זירא, כבר ב”יד-אפרים” על השולחן-ערוך דחה את הראיה מגמרא זו בטענה שאם רבנו אפרים צודק, היה על הגמרא לומר שיסכימו לעשות סעודה ולשתות פחות.
ולעניות דעתי נראה להציע פירוש חדש, שלשנה אחריתי רבי זירא הוא שבא לרבה וביקש לעשות סעודה למרות מה שקרה בשנה הקודמת, ורבה חשש. ואם כך, הסיפור מובא כחיזוק לדברי רבא, שלמרות מה שקרה, רבי זירא מוכן לעשות סעודה עם רבה. ומכאן שהלכה כרבא. ראינו אם כן, שלוש שיטות בהסבר חיוב “לבסומי”.

סט אביזרים ליין זמין לרכישה בחנות

“עד דלא ידע”
מובא בהרבה אחרונים בשם האגודה ש”ארור המן וברוך מרדכי” עולים שניהם לגימטריה שווה – 502. וכשאדם שותה יין עד שמתבלבל בחשבון ואינו יודע לחשב גימטריה זו – זהו הפירוש לדברי רבא “עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי”.

פירוש נוסף, אשר הובא בנימוקי-יוסף בשם התוספות, שדברי רבא רומזים לירושלמי בפרק בני העיר, הלכה ז, והובא להלכה בשולחן-ערוך סימן תרצ הלכה טו, שאדם צריך לומר בסוף קריאת המגילה: “ארור המן – ברוך מרדכי, ארורה זרש – ברוכה אסתר, ארורים כל הרשעים ברוכים כל הצדיקים, ברוכים כל ישראל וגם חרבונה זכור לטוב”. ויש שהביאו נוסחאות אחרות. זהו זמר ארוך ואדם צריך לשתות עד שיתבלבל בזמר זה ולא ידע לומר את כולו.

הרבה אחרונים ביארו שאדם ישתה עד שלא ידע על מה ישמח יותר, על הנס של מפלת המן או על הנס של עליית מרדכי, שהן שתי שמחות נפרדות (ט”ז).
ועוד ביאור נוסף בדברים, הוא שהבלבול הוא בסדר: שקודם אומרים “ארור המן” ואחר-כך “ברוך מרדכי”. וישתה אדם עד שיתבלבל ויאמר קודם ברוך מרדכי ואחר כך ארור המן.
ומנהג יפה יש ליהודי תימן, – שמעתיו מהרב סעדיה שרעבי, שבפורים במקום לומר “לחיים”: חלק מהחבורה אומר “ארור המן” וחלק שני “ברוך מרדכי”, ושותים עד שמתבלבלים בתפקידיהם.
ביאור מענין הביא ערוך-השולחן אשר פירש שעיקר הענין הוא אי-הידיעה איזה נס גדול יותר בדומה לדברי הט”ז לעיל.
אבל איך נגיע לכך – אין לזה שיעור, שכמות זו משתנה מאדם לאדם, ואין דברי רבא מכוונים לחיוב לשתות כלל, אלא שזו גם-כן דרך מותרת, שלא נמחה אפילו באדם שישתכר עד שיגיע למדרגת “לא ידע”, אך אין חובה לשתות, אלא חובה לא לדעת. בעצם הדין של חיוב השתיה הביאו האחרונים את דברי ההגהות-מימוניות שכתב בשם הראבי”ה, שזה למצוה ולא לעכובא, וביארו האחרונים שהכונה היא שיוצאים ידי חובת פורים גם אם לא משתכרים.

מרן הבית-יוסף כתב שאין להשתכר שכרות גמורה כלוט שיבוא מזה לביזוי עצמו וזלזול במצוות. וכן הזהירו כמה אחרונים להזהר בברכת המזון ובתפילת מנחה וערבית.
השערי-תשובה הביא בשם עמודי-השמים, שכתב בשם אביו, שכל אחד יעשה לפי כוחו, שהוא בצעירותו היה משתכר כפשוטו, וכשהזדקן והיה לו קשה מבחינה בריאותית, הוריד את שיעור השתיה. ואמר שכן ראוי לעשות, שכל אחד ישתה לפי כוחו.

זמן השתיה
לגבי זמן השתיה, ברור שעיקר הדין הוא בסעודה, אך השמחה שייכת היא בכל היום. גם בליל פורים וגם ביום לפני חצות, שראוי לעשות ביום לפני חצות סעודה נוספת, ומרבים בשמחה, וגם אחרי הסעודה אשר נמשכת לתוך ליל ט”ו, בעיקר על-פי מנהגי חסידים. בכל אופן ברור הוא, שבעיקרו של יום היא השמחה הגדולה, וכידוע אין שמחה אלא ביין, וטוב לב משתה תמיד.

ולכל הדעות, בין המקיימים את הדין כפשוטו, ומרבים בשתיה אפילו עד שיכרותו של לוט, ובין הממעטים כדברי הרמ”א, ודאי חשוב לזכור את דברי המאירי: ומכל-מקום, אין אנו מצווין להשתכר ולהפחית עצמנו מתוך שמחה, שלא נצטוונו על שמחה של הוללות ושל שטות, אלא בשמחה של תענוג שיגיע מתוכה לאהבת ד’ יתברך, והודאה על הניסים שעשה לנו. אמן כן יהי רצון.

עוד מאמרים שיעניינו אותך

אפיית מצות AI פסח שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
פסח

חמץ ומצה

קרא עוד »

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

אז למה אתם מחכים כנסו לחנות ותבחרו את מה שתמיד רציתם?

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

פורסם ב- כתיבת תגובה

 ואנכי הסתר אסתיר

שתף את הפוסט

לעילוי נשמת האחים הקדושים יגל והלל יניב הי”ד

    1. החיבור הרעיוני בין תקופת ההסתר, המושיעה אסתר, באמצעות הסתרה.

    1. על הניגון ואפילו בהסתרה שכבש את העולם עם דברי הנחמה של רבי נחמן מברסלב זצ”ל.

    1. מנהג התחפושת והסתרת הזהות בפורים.

וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה

דברים לא יח

“אסתר מן התורה מנין (דברים לא, יח) ואנכי הסתר אסתיר מרדכי מן התורה מנין דכתיב (שמות ל, כג) מר דרור ומתרגמינן מירא דכיא:

מסכת חולין דף קלט :

רש”י מפרש: הסתר אסתיר בימי אסתר יהיה הסתר פנים ומצאוהו צרות רבות ורעות.

התקופה היא תקופת הסתר פנים, היא גזירת השמד שעמדה לכלות את עם ישראל, שהייתה להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים, הישועה היא על ידי אסתר המלכה, והצורה של הישועה היא באמצעות הסתרת דמותה במסירות נפש של ממש, הפסוק במגילת אסתר, שבה אסתר מתארת את הסיכון הגדול שהיא לוקחת בהתגלות הזהות שלה כיהודייה לפני המלך אחשורוש. במקור המילים, אסתר אומרת: “לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום גם אני ונערותי אצום כן ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת וכאשר אבדתי אבדתי” במילים אלו, אסתר מתארת את המצוקה שהיא מרגישה לפני הכניסה לחצר המלך בו היא הולכת לגלות את זהותה שהוסתרה עד כה מה שמסכן את חייה ממלך שאת אשתו המלכה וושתי לפניה הרג ללא היסוס קל וחומר מלכה שהסתירה ממנו את זהותה, וכן את עמה שעליו בדיוק באותה עת עומדת גזירת שמד וכיליון, אסתר צמה ומתפללת לה’ להצלחה במשימתה, אבל גם מורה לכל היהודים בשושן לצום ולהתפלל עמה. משמעות הפסקה היא שאסתר לא מאמינה בהצלחתה האישית בלבד, אלא מאמינה שבאמצעות תפילה וצום, כל היהודים יכולים להצליח יחדיו במשימתם להגן על עם ישראל.

המאבק הפנימי של אסתר בין הרצון להציל את עם ישראל והצלחה במשימתה לבין הרצון לשמור על זהותה היהודית, בו נתקלת ביום יום הוא המסירות נפש האמיתית של אסתר מעבר סיכון הנפשי שעמד עליה, הסיכון לאיבוד זהותה היהודית והרוחנית היה גדול יותר.
זו הסיבה שהיא קרויה אסתר, זו הסיבה שהישועה בזמן הסתר פנים כזו, עם ישראל נושע באמצעות מסירות נפש בנושא של הסתרה.

עם ישראל לא התייאש למרות מצב הסתר פנים זה, בגלל ירידה רוחנית והסתאבות מוסרית בסעודתו של מלך שכלי המקדש שימשו אותו בסעודתו, וצמים יחד עם אסתר עד לישועה הגדולה, מכיוון שאפי’ במצב הסתר פנים זהו מצב נסתר בו יש עדיין נוכחות אלוקית והשגחה אלוקית אם כי הסתר הפנים הוא עומק המרחק של הברואים מהבורא והיכולות שלו לגלותו שוב, מכיוון שמבחינת הבורא אין נסתר והכל גלוי לפניו באותה מידה, כך ששברגע שיש התגלות אור אלוקית עצומה על ידי מסירות הנפש של אסתר, מצב זה משתנה מעצם התקרבותם של עם ישראל חזרה, ועם התפילות והצומות של עם ישראל, במצב גילוי, אומה שכוחה אלא בפיה, אַל־תִּֽירְאִי֙ תּוֹלַ֣עַת יַעֲקֹ֔ב מְתֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל אֲנִ֤י עֲזַרְתִּיךְ֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְגֹאֲלֵ֖ךְ קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל: (ישעיהו פרק מא פסוק יד)
תולעת
 יעקב – משפחת יעקב החלשה כתולעת , שאין לה גבורה אלא בפיה ( רש”י )

 

אורית מרטין תפילה לרכישה Online

הניגון ‘ואפילו בהסתרה’ 

השם ‘רבי נחמן מברסלב’ אינו מופיע רק בספרי חסידות ואמונה, אלא גם בפנקסי אקו”ם. רבים מדברי התורה של רבי נחמן זכו למנגינה, והפכו ללהיט שנכנס כנכס צאן ברזל באלבומי מוזיקה יהודיים. הרב ברוך חייט הלחין את ‘כל העולם כולו גשר צר מאד’, נעמי שמר הלחינה את ‘שירת העשבים’, ומלחינים אנונימיים את, ‘מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד’, ‘אין שום יאוש בעולם כלל’, ועוד.

לאחרונה, שיר חדש הולך ומתפרסם בעולם, והפך כיום ללהיט מספר אחת בעולם התורני. כפי הנראה, זהו השיר שזכה למספר הגדול ביותר של ביצועים (קאברים) בתוך הזמן הקצר ביותר בהיסטוריה היהודית. תוך פחות משנה השיר עובד לעשרות ביצועים, בנוסחים שונים, ממזרחי עד חסידי, מגרסאות שקטות ומרגשות ועד לגרסאות טראנס מקפיצות. ניגון קליט ומילים שנוגעות בנשמה, הובילו למצב שאין חתונה שהשיר לא מושמע בה ומרקיד את הקהל.

הזמר יואלי קליין, יוצר הניגון, לא חלם שהשיר שהלחין למילים של רבינו נחמן מברסלב יהפכו ללהיט כל כך גדול.

 

אורית מרטין ואפילו בהסתרה לרכישה Online

המילים לקוחות מתוך הספר ‘ליקוטי מוהר”ן’,

“אפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה, בוודאי גם שם מלובש השם יתברך”.

ליקוטי מוהר”ן תורה נ”ו

כדי להבין את סוד ההצלחה של השיר, צריך להבין קודם כל את עומק המילים. כאשר התורה מתיחסת לקורות עם ישראל באחרית הימים, היא מתארת מצב של הסתר פנים (דברים ל”א י”ח): “וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא”. כולנו רואים ומרגישים היטב את הסתר הפנים הנורא הזה. אנחנו חיים בעולם חומרני שמשתלט עלינו, וכובש לנו את הרצונות, הדעת, השמחה וישוב הדעת. אויבי ישראל מרימים ראש, והכל נראה כמו בלגן, בלי השגחה של בורא, אכן – הסתר גדול. אבל הפסוק לא מדבר סתם על הסתר, אלא הוא כופל את המילה הסתר, ללמד שיש פה הסתר כפול: “ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא”. פירושו של דבר שההסתר יהיה כל כך חזק, עד שהאדם עצמו אפילו לא ידע לאבחן כי הוא מצוי בהסתרה.

משל לדבר: כשילדים משחקים מחבואים ואחד מהם מתחבא, ידוע שצריך לחפש אחריו, ואז זה נקרא שהוא נמצא בהסתר; אבל אם אף אחד מהילדים לא יודע שהוא משתתף במשחק, אז עצם הסתרתו נמצאת בהסתר, כלומר אפילו לא יודעים שצריך לחפש אחריו וזהו זה הסתר כפול ומכופל. כך הוא הקשר של העולם עם בוראו – אנחנו לא ממש מרגישים בכלל שהקב”ה נסתר מאיתנו. אבל הסוד והנחמה הגדולה, שאפילו בהסתרה, ואפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה, גם שם נמצא השם יתברך. אפילו מי שעומד בשעת מצוקה וצער, במצבים הקשים ביותר, גם שם נמצא איתו הקב”ה, מכוון אותו ומדריך אותו. מילות נחמה כאלה מאד נחוצות מאוד בדור הזה, ולכן הן הצליחו לגעת בליבם של אלפי יהודים.

בזמן כתיבת השיר והלחנתו, צץ בפני יואלי קליין וחבריו עלון שבת, ובו הופיעה שורה נוספת: ‘גם מאחורי הדברים הקשים העוברים עליך – אני עומד’. וכך הצטרפה לה גם השורה הזאת לחלקו האחרון של השיר. המסר שלה קשה, אבל אנשים מאד מתחברים למילים האלה. כל אחד עובר בחיים שלו מצבים קשים, והשיר הזה מצליח לנסוך בלבנו עידוד ותקוה – שאנחנו לא לבד, שהשם איתנו בכל מקום ובכל מצב, אוהב, משגיח, מגן.

עוד מאמרים שיעניינו אותך

אפיית מצות AI פסח שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
פסח

חמץ ומצה

קרא עוד »

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

אז למה אתם מחכים כנסו לחנות ותבחרו את מה שתמיד רציתם?

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

שופרות, שופר, שופר בבני ברק, שופרות בבני ברק, שופרות מהדרין יודאיקה , שופרות מהודרים, שופר מרוקאי, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופר בהכשר הבד''ץ, שופרות לאירועים. פורים שופרות מהדרין יודאיקה
פורסם ב- כתיבת תגובה

הלכות פורים

שופרות, שופר, שופר בבני ברק, שופרות בבני ברק, שופרות מהדרין יודאיקה , שופרות מהודרים, שופר מרוקאי, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופר בהכשר הבד''ץ, שופרות לאירועים. פורים שופרות מהדרין יודאיקה
שופרות, שופר, שופר בבני ברק, שופרות בבני ברק, שופרות מהדרין יודאיקה , שופרות מהודרים, שופר מרוקאי, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופר בהכשר הבד''ץ, שופרות לאירועים. פורים שופרות מהדרין יודאיקה
הלכות פורים

שתף את הפוסט

תאריך חג הפורים:

תאריך לועזי

החל מהערב של 6/3/2023 ועד 7/3/2023

תאריך עברי

י”ד אדר התשפ”ג ועד ט”ו אדר התשפ”ג שושן פורים

 

    1. תקציר הלכות פורים

    1. חוברת ימי פורים בהלכה ובאגדה להורדה

    1. הלכות פורים להורדה תשובות ופסקי הלכות מהגאון ר’ עמרם פריד שליט”א

מקור החג

מקורו של חג הפורים הוא במגילת אסתר. כפי שמסופר במגילה, לאחר שהיהודים ניצחו את אויביהם (ט, יז – יח), הם עשו יום משתה ושמחה. משם למדו חכמים במסכת מגילה, את הלכות הפורים הכוללות: 1. מקרא מגילה. 2. מתנות לאביונים. 3. משלוח מנות. 4. משתה.

מנהגי החג

תחפושות

נוהגים בחג הפורים להתחפש, נאמרו מספר טעמים מדוע נוהגים כך:

 

    1. מתחפשים בבגדי גויים, על דרך שאמרו חכמים: “עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי”, כמו כן בין המחופשים אין לדעת מי זה מי (תודעה פרק עשירי).

    1. זכר למרדכי, שיצא בלבוש מלכות או זכר לושתי, שעל פי המדרש עשה לה גבריאל זנב, ולכן היא לא הסכימה לבוא בפני אחשוורוש (אוצר המנהגים).

    1. משום שהתחפשות מוסיפה דיצה וחדוה, שמחה וגילה (שם).

השתכרות בפורים

נחלקו הראשונים האם יש חובה לשתות יין בפורים, למעשה יש שלוש שיטות:

 

    1. לדעת רבינו אפרים (מובא בבעל המאור ג ע”ב), אסור לשתות עד דלא ידע, כלומר עד איבוד הדעת.

    1. לדעת הרי”ף (ג ע”ב) צריך לשתות עד דלא ידע, וכך פסק השולחן ערוך (תרצה, ב).

    1. מהתוספות (שם ד”ה דלא) משמע, שצריך לשתות במידה בינונית – שהשותה לא יוכל לחשב את הגמטריה של ארור המן וברוך מרדכי. שתייה כזאת היא לא שתייה של איבוד חושים, אלא שתייה ממוצעת, וכך פסק הרמ”א.

בכל אופן ברור לדברי הכל, שבמידה ואדם ישתה הוא יאבד את הראש ויזיק או יפגע באנשים, אסור לו לשתות ואין בכך שום מצווה או עניין.

א. פורים בשנה מעוברת

היחס בין אדר הראשון לשני

ברוב השנים ישנו רק אדר אחד. בחלק מהשנים השנה מעוברת ולכן ישנם שני אדרים, אדר א’ ואדר ב’ (מתוך סבב של תשע עשרה שנה, בשבע שנים יש שנה מעוברת) . במידה ויש שנה מעוברת, אלו הלכות נוהגות באדר הראשון ואלו בשני?

הגמרא במסכת מגילה (ו ע”א) מביאה מחלוקת בשאלה זו, בין ר’ אליעזר לרבן שמעון בן גמליאל. לדעת רבן שמעון בן גמליאל צריך לקרוא את המגילה באדר ב’, ואילו לדעת רבי אליעזר צריך לקרוא באדר א’. להלכה נפסק כדעת רבן שמעון בן גמליאל (שו”ע תרצז).

א. האם בשנה מעוברת ישנם דינים מיוחדים באדר א’?
להלכה נפסק בשולחן ערוך (תרצז) כדעת הרמב”ם, שבמידה ועיברו את השנה לא אומרים תחנון, לא מספידים או מתענים בי”ד וט”ו באדר א’: ”יום י”ד וט”ו שבאדר ראשון אין נופלים על פניהם, ואין אומרים מזמור יענך ה’ ביום צרה, ואסור בהספד ותענית.”

ב. האם יש עניין להרבות בסעודה בפורים של אדר א’ למרות שבשנה מעוברת לא מדובר בפורים? התוספות (שם, ד”ה ורבי) פסקו, שאין צורך להחמיר ולעשות סעודה בי”ד באדר א’.
לעומת זאת בתשב”ץ הקטן (קעח) הביא בשם ר’ יחיאל מפריז, שצריך להרבות בסעודה ובשמחה בי”ד של באדר א’.

להלכה פסק הרמ”א (תרצז, א), שאין חובה להרבות בשמחה בי”ד באדר א’ כדעת התוספות, אבל מכל מקום טוב להרבות קצת בשמחה, כדי לצאת ידי חובת ר’ יחיאל מפריז:”יש אומרים שחייב להרבות במשתה ושמחה בי”ד שבאדר ראשון ואין נוהגין כן, מכל מקום ירבה קצת בסעודה כדי לצאת ידי המחמירים.”

בר מצווה: מי שנולד בשנה שהיה בה רק אדר אחד, ונהיה בר מצווה בשנה שיש בה שני אדרים, הבר מצווה יהיה רק באדר ב’. אמנם, אם הוא נולד באדר א’ בשנה מעוברת והבר מצווה שלו גם בשנה מעוברת, הוא נהיה בר מצווה באדר א’ (רמ”א או”ח נה, י. שלא כמהר”ש הלוי והמג”א).

ערים המוקפות חומה

כידוע יש החוגגים את חג הפורים ביום י”ד באדר, ויש בט”ו באדר.
ערים שלא היו מוקפות חומה מימות יהושוע בן נון, כמו תל אביב, אילת, באר שבע וכדומה, חוגגים את יום הפורים בי”ד באדר.
ערים שהיו מוקפות חומה (אפילו אם הם לא מוקפות עכשיו) כמו ירושלים, קוראות בט”ו באדר, וכך נפסק בשולחן ערוך (תרפח, א): ”כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון, אפילו אינן מוקפין עכשיו, קורין בט”ו.”

מדוע ישנם שני ימים שונים? הר”ן מסביר (ריש מגילה), שכאשר היהודים נלחמו בשונאיהם כפי שמופיע בסיפור המגילה, הם נחו בי”ד באדר, לכן תיקנו את חג הפורים בי”ד באדר. בשושן הבירה שהייתה עיר מוקפת חומה, ביקשה אסתר להילחם יום נוסף, ולכן הם נחו בט”ו באדר וביום הזה תיקנו את פורים לערים המוקפות חומה.

ב. יום הפורים

ביום הפורים יש ארבע מצוות עיקריות, כאשר כל המצוות מתחילות באות מ’:
1. מקרא מגילה. 2. משלוח מנות. 3. מתנות לאביונים. 4. משתה. נעבור על כל מצווה, ונפרט את ההלכות הקשורות בה.

1. קריאת המגילה

הגמרא במסכת מגילה לומדת (יד ע”א), שיש חובה לקרוא את מגילת אסתר בפורים.
למה קוראים את המגילה? הרמב”ם בסוף מניין המצוות כתב, שקוראים במגילה כדי להזכיר את שבחיו של הקב”ה על הניסים שהוא עשה לנו, וכדי להודיע לדורות הבאים מה שהבטיח לנו הקב”ה בתורה ”מי גוי גדול אשר לו אלהים גדולים קרובים אליו כה’ אלהינו”.

כפי שאומרת הגמרא (ד ע”א), יש חובה לקרוא את המגילה פעמיים, גם ביום וגם בלילה:

”אמר רבי יהושע בן לוי: חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום, שנאמר “אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דמיה לי.”

זמן קריאת המגילה ואכילה לפני הקריאה

ממתי ועד מתי אפשר לקרוא את המגילה?

בלילה: זמן קריאת המגילה בלילה הוא מצאת הכוכבים (משנ”ב תרפז) עד עלות השחר (מג”א שלא כט”ז), אמנם בשעת הדחק, למשל חולה שצריך להיכנס לניתוח ויולדת, אפשר לקרוא כבר משקיעת החמה.

ביום: לכתחילה ביום מותר לקרוא מהנץ החמה עד שקיעת החמה. במידה ואי אפשר לקרוא בזמן הזה, בשעת הדחק אפשר לקרוא מזמן עלות השחר. במידה ופספסו את הקריאה ביום, עד צאת הכוכבים אפשר לקרוא את המגילה ללא ברכה.

הרמ”א פסק (תרצב, ד), שאסור לאכול לפני קריאת המגילה בין ביום ובין בלילה. במידה ומאוד רעבים וצמאים ואי אפשר להתאפק, מותר לאכול פירות ולשתות מים לפני קריאת המגילה (מג”א ס”ק ז), או לאכול דברים שברכתם מזונות בפחות משיעור קביעת סעודה.

 

מגילת אסתר לרכישת Online

מי חייב בקריאת המגילה

הגמרא במסכת ערכין (ג ע”א) כותבת, שגם גברים וגם נשים חייבים בקריאת המגילה.

א. אמנם, בעל ההלכות גדולות כתב (תוספות שם), שנשים לא חייבות לקרוא את המגילה, אלא רק לשמוע את המגילה. משום כך אשה שקוראת את המגילה, לא יכולה להוציא גבר ידי חובה, כי רמת החיוב שלהן שונה, וכך פסקו להלכה הרמ”א (או”ח תרפט), הבן איש חי (שנה ראשונה תצוה), כף החיים (שם ס”ק ד) ועוד.

במידה ואשה בכל זאת קראה לגבר, נחלקו האחרונים האם היא הוציאה אותו ידי חובה בדיעבד. לדעת הרב עובדיה (חזון עובדיה), בדיעבד הוא יצא ידי חובה. אולם לדעת הבן איש חי וכף החיים, צריך לקרוא שוב את המגילה, אך ללא ברכה.

ב. נחלקו הפוסקים, כיצד האשה מברכת כאשר היא קוראת לעצמה את המגילה. לדעת הספרדים, היא מברכת כמו הגברים ‘על מקרא מגילה’ (יביע אומר או”ח א, מד). לדעת האשכנזים לעומת זאת, נשים שקוראות את המגילה לעצמן ‘ לשמוע (מקרא) מגילה’ (רמ”א שם).

במידה וגבר קורא לנשים את המגילה, אפילו אם הוא כבר יצא ידי חובה, הוא יכול לברך את הברכות לפני הקריאה. אמנם המגן אברהם כתב (תקפה, ס”ק ג), שבמידה ומי שקוראים לו את המגילה יודע לברך את הברכות, עדיף שהוא יברך ולא הקורא. לכן למעשה עדיף שאחת מהנשים תברך את הברכות, אבל גם כמו שציינו, גם אם הקורא מברך, יוצאים ידי חובה.

ג. כמובן שיש עניין להביא ילדים לקריאת המגילה, כפי שכתב השולחן ערוך (תרפט, ב): ”מנהג טוב להביא קטנים וקטנות לשמוע מקרא מגילה”. במידה והם מפריעים, אין להביא אותם (משנ”ב ס”ק יז).

ברכות המגילה

הגמרא במגילה (כא ע”ב) פוסקת, שלפני קריאת המגילה בלילה צריך לברך שלוש ברכות: 1. ‘על מקרא מגילה’. 2. ‘שעשה ניסים לאבותינו’. 3. ‘שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה’. 4. ברכה נוספת שיש לברך אחר הקריאה, היא ברכת ‘הרב את ריבנו’.

כולם מודים, שעל קריאת המגילה ביום מברכים את שתי הברכות הראשונות, ואת ברכת הרב את ריבנו לאחר הקריאה. נחלקו הראשונים, האם מברכים ברכת ‘שהחיינו’ על קריאת המגילה ביום:

א. דעת הרמב”ם (מגילה א, ג) והיראים (רסח), שאין צורך לברך את ברכת שהחיינו על קריאת המגילה ביום, מכיוון שכבר יצאו ידי חובת בברכת שהחיינו שבלילה, וכך פוסקים רוב הספרדים בעקבות השולחן ערוך (תרצב, א):

”הקורא את המגילה מברך לפניה ג’ ברכות: על מקרא מגילה, ושעשה נסים, ושהחיינו. וביום אינו חוזר ומברך שהחיינו.”

דעת הרשב”א (ד ע”א ד”ה חייב) והרא”ש (א, ו) לעומת זאת, שיש לברך שהחיינו גם על קריאת המגילה ביום. טעם הדבר הוא, שקריאת המגילה המרכזית היא ביום ולא בלילה, ולכן זה מצריך ברכת שהחיינו מיוחדת, וכך פוסקים האשכנזים בעקבות הרמ”א (שם):

”הגה: ויש אומרים דאף ביום מברך: שהחיינו (טור בשם ר”ת והרא”ש והמגיד), וכן נוהגין בכל מדינות אלו.”

כפי שנראה בהמשך, יש לקיים ביום הפורים גם את מצוות משלוח מנות וסעודת הפורים. לדעת הספרדים כאשר מברכים שהחיינו על קריאת המגילה בלילה, צריך לכוון גם על משלוח המנות וסעודות הפורים שמקיימים ביום. לדעת האשכנזים, כאשר מברכים שהחיינו על קריאת המגילה ביום, צריך להתכוון על משלוח המנות וסעודת הפורים .

הלכות הקריאה

א. פספוס חלק מהקריאה

יש חובה לשמוע כל מילה שיוצאת מפי הבעל קורא, ומי שפספס אפילו מילה אחת לא יצא ידי חובה. לכן כדאי לעקוב אחרי הבעל קורא עם מגילה, תנ”ך וכדומה, וכך אם מישהו יפספס מילה אחת, הוא יוכל לקרוא אותה ולצאת ידי חובה.

חשוב להדגיש שבמידה ומישהו פספס למשל את פסוק א’ והבעל קורא כבר המשיך ונמצא בפסוק ד’. הוא לא יכול לקרוא את פסוק א’ ואז לקפוץ חזרה אל הבעל קורא בפסוק ד’, אלא הוא צריך לקרוא ברצף מפסוק א’ עד פסוק ד’, ואז להמשיך להקשיב לבעל קורא.

ב. דיבור במהלך הקריאה

להלכה נפסק בשולחן ערוך (תרצב, ב) כדעת רוב הראשונים, שאסור לדבר בזמן קריאת המגילה. במידה ואדם בכל זאת דיבר:

א. אם הוא דיבר בין ברכות קריאת המגילה לקריאת המגילה, הוא צריך לברך שוב את ברכת ‘על מקרא מגילה’ (אך את שאר הברכות הוא לא צריך). ב. במידה והוא דיבר באמצע הקריאה, הוא לא צריך להתחיל מחדש את הקריאה או לברך מחדש, אבל הוא צריך לקרוא שוב את המילים שהוא לא שמע מבעל הקורא בזמן שהוא דיבר.

נוהגים כאשר הבעל קורא אומר ‘המן’, להכות ולעשות רעש. המקור למנהג זה מופיע בספר המנהיג (רמב) וממנו עולה, שהיו כותבים ‘המן’ על שני חלוקי נחל, וכאשר היו מכים אותם אחד בשני – השם על האבנים היה נמחק, וכך היו מוחקים את שמו של המן הרשע:

“מנהג התינוקות בצרפת ופרובינציה לקחת חלוקי נחל ולכתוב עליהם המן, ומקישים זו על זו שהקורא מזכיר המן ורשעו, ושם רשעים ירקב.”

2. משלוח מנות

בפורים צריך משלוח מתנות איש לרעהו, מדוע שולחים משלוח מנות? א. בתרומת הדשן (קיא) כתב, שהמטרה היא שלכל אחד יהיה מספיק אוכל לסעודת הפורים. ב. בספר מנות הלוי לר’ שלמה אלקבץ (אסתר ט) נקט, שהמטרה היא להרבות אחווה ואהבה בין איש לרעהו.

א. במידה ואדם שלח משלוח מנות לחברו, והוא סירב לקבל ממנו. לדעת הרמ”א (תרצה, ז), מכיוון שהאדם עשה את השתדלותו לקיים את המצווה, הוא יצא ידי חובה. אמנם הפרי חדש והמשנה ברורה פסקו, שהוא לא יצא ידי חובה, והוא צריך לתת את משלוח המנות לאדם שיקבל ממנו, וכך צריך לעשות .

ב. מי חייב במשלוח מנות? כל גבר או אשה מעל גיל בר מצווה/ בת מצווה חייבים במשלוח מנות (רמ”א שם). בעיקרון אשה נשואה יכולה לסמוך על כך שבעלה ייתן בשבילה, אך פסק החיי אדם (קנה, לג) שטוב שתתן בעצמה, או שבעלה יגיד לה בפירוש שהוא נותן בשבילה. בעיקרון ילדים קטנים פטורים ממשלוח מנות, אבל כמובן שטוב שגם הם יתרגלו לעשיית המצוות.

ג. מה אפשר לתת במשלוח מנות? ערוך השולחן פסק (תרצה, יד), שכאשר נותנים משלוח מנות צריך לתת שני מאכלים שונים, למשל דג ובשר, וכך פסקו הגרש”ז אויערבך (הליכות שלמה מועדי השנה) והרב עובדיה (חזון עובדיה קכה).

לא יוצאים ידי חובה בנתינת בגדים וכדומה, וצריך לתת דווקא דברי מאכל או ממתקים (משנ”ב תרצה, כ. הרב עובדיה בחזון עובדיה). רוב האחרונים פוסקים, שגם שתייה נחשבת כמנה ולכן אפשר לתת למשל בקבוק יין ועוגיות ולצאת בכך ידי חובת משלוח מנות.

עדיף לתת מאכל מבושל כדי לצאת ידי חובת כל הדעות. במידה והאדם נתן בכל זאת מאכל לא מבושל, הוא יצא ידי חובה.

גודל המנה: המנה צריכה להיות מספיק מכובדת, שיהיה אפשר לכבד בה אורחים. לכן למשל במידה ואדם נותן לחברו עוף, אם הוא ייתן לו משולש שלם הוא יצא ידי חובה, כי זאת כמות שאפשר לכבד בה אורחים. אמנם, במידה והוא חתך חתיכה קטנה מתוך המשולש ונתן לחברו, לא יצא ידי חובה.

3. מתנות לאביונים

יש לקיים את מצוות הפורים בו ביום ולכן יש לתת את כסף מתנות האביונים ביום הפורים עצמו. מי נחשב אביון? רוב האחרונים פסקו, שלא צריך שהעני יהיה ממש עני שאין לו כלל מה לאכול כדי שייחשב אביון, אלא גם אדם שאין לו דברים בסיסים נחשב עני, שאפשר לתת לו כסף למתנות לאביונים.

כמה מתנות צריך לתת? נפסק בשולחן ערוך (תרצד, א), שצריך לתת שתי מתנות, לכל אביון מתנה אחת. כמה צריך לתת? מעיקר הדין אפשר לתת אפילו חצי שקל לכל עני, ובכך לצאת ידי חובת מתנות לעניים (ריטב”א מגילה ז ע”א). אך מן הראוי לתת שיעור מספיק חשוב, שאפשר לקנות בו מאכל פשוט (כמה שקלים, כף החיים תרצד). בכל אופן מן הראוי להדר יותר במתנות לאביונים מאשר בסעודת הפורים, כפי שכתב הרמב”ם:

“מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו, שאין שם שמחה גדולה ומפוארת אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה שנאמר (ישעיהו נ”ז) להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים.”

אפשר גם לתת מתנות לעניים בצ’ק, ובלבד שיהיה אפשר לפדות את הצ’ק בו ביום. כמו כן, בעיקרון אפשר לתת גם מאכלים לעני ובכך לצאת ידי חובת מתנות לעניים, אך נהגו לתת כסף. אשה ובעלה נחשבים שני אנשים, וכל אחד מהם צריך לתת מתנות לאביונים.

4. סעודת פורים

מצווה נוספת שיש לקיים בפורים, היא מצוות סעודת פורים. כפי שהבאנו לעיל, מטרת קריאת המגילה היא לשבח לקב”ה על הניסים שעשה לנו, גם סעודת פורים לא צריכה להיות רק אכילה ושתיה, אלא גם כוללת זמירות ותשבחות לקב”ה, כפי שכתב רב אחאי גאון בשאילתות (סז):

“דמחייבים בית ישראל למיכל ומשתי בפוריא (= חייבים לאכול ולשתות בפורים) ואדויי ושבוחי קמי שמיא על כל ניסייא דעבד לן (= ולהודות ולשבח לקב”ה על כל הניסים שהוא עשה לנו).

א. מכיוון שכתוב במגילה “ימי ומשתה ושמחה” הבינו הראשונים, שאי אפשר לקיים את מצוות סעודת פורים בלילה, אלא רק ביום, וכך פסק השולחן ערוך (תרצה, א, אם כי גם בלילה רצוי להרבות קצת בסעודה). במהלך היום אין זמן קבוע שבו נוהגים לעשות את הסעודה, ורבים נוהגים להתחיל אותה אחרי תפילת מנחה גדולה, כדי שיספיקו לקיים לפני הסעודה את שאר מצוות היום – משלוח מנות ומתנות לאביונים.

בברכת המזון בסעודה כמו בשאר תפילות היום, יש להוסיף ‘על הניסים’. גם אם הסעודה נמשכה לתוך הלילה, עדיין יש להזכיר על הניסים בברכת המזון (שולחן ערוך תרצה, ג). אמנם, גם אם הסעודה נמשכה לתוך הלילה, בערבית לא אומרים על הניסים. במידה ואדם שכח להגיד על הניסים בתפילה או בברכת המזון, הוא פטור מלחזור שוב על הברכה או התפילה.

ב. מה צריך לאכול בסעודה? לדעת הראבי”ה (תקסג), יש חובה לאכול לחם בסעודת פורים, וכן פסק להלכה הט”ז (תרצג, ב).

אמנם רוב הפוסקים הלכו בעקבות הרמב”ם (ב, יג), שלא כתב שיש חובה לאכול לחם בסעודה. כך נקטו להלכה הברכי יוסף (שם, ס”ק א), הרב עובדיה (יחוה דעת א, פט), הרב וואזנר (ד, נד) ועוד.
למעשה, לכתחילה עדיף לאכול לחם בסעודה כדי לצאת ידי חובת כל הדעות, אמנם במקום שיש קושי, אין חובה.

מאמרים נוספים

אפיית מצות AI פסח שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
פסח

חמץ ומצה

קרא עוד »

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

אז למה אתם מחכים כנסו לחנות ותבחרו את מה שתמיד רציתם?

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

פורסם ב- כתיבת תגובה

השתנות הכתב בימי עזרא

שתף את הפוסט

מאמרים נוספים

אפיית מצות AI פסח שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
פסח

חמץ ומצה

קרא עוד »

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

אז למה אתם מחכים כנסו לחנות ותבחרו את מה שתמיד רציתם?

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.