פורסם ב- כתיבת תגובה

חרבות ברזל – תקיעת שופר בעת צרה

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...

חרבות ברזל – תקיעת שופר בעת צרה

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...
האם קיימת מצות עשה מן התורה להריע בשופר בעת צרה?

שתף את הפוסט

זכות הלימוד לעילוי נשמת כל חיילי צה”ל, והאזרחים הקדושים שנטבחו על קידוש השם, לרפואת כל פצועי המלחמה, ולזכות כל השבויים שישובו במהרה בריאים ושלימים בגוף ונפש. 
אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה הָעוֹמְדִים בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה הָשָׁתָא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן

בימים אלו מתחוללת מלחמת חרבות ברזל מלחמה עקובה מדם בין מדינת ישראל לארגוני הטרור ברצועת עזה, שהחלה בבוקר שמחת תורה ה’תשפ”ד, 7 באוקטובר 2023.
ונשאלה השאלה האם עקב עת צרה ליעקב מלחמת חרבות ברזל, ניתן לזכות במצות עשה מן התורה, של להריע בעת צרה? 
הנה בפרשת בהעלותך נאמר: “וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרֹת וֲנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם” ( במדבר ט’ י’ ) 
נצטווינו בשתי מצוות תקיעה: לתקוע בחצוצרות בעת צרה (בעת מלחמה), וכמו כן לתקוע בחצוצרות במקדש במועדים ובראשי החודשים בשעת הקרבת הקרבנות.
הרמב”ם בספר המצוות וכן בהלכות תענית פרק א’ הלכה א’ וב’ כתב: מצות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבא על הצבור. שנאמר על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות. כלומר כל דבר שייצר לכם כגון בצורת ודבר וארבה וכיוצא בהן זעקו עליהן והריעו. ובהלכה ב הוסיף,  ודבר זה מדרכי התשובה הוא. שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן ככתוב עונותיכם הטו וגו’. וזה הוא שיגרום להסיר הצרה מעליהם עכ”ל. 
והדגיש בהלכה ד’ שהדגש הוא על חצוצרות בלבד, וזה לשונו: ומדברי סופרים להתענות על כל צרה שתבוא על הצבור עד שירוחמו מן השמים. ובימי התעניות האלו זועקין בתפלות ומתחננים ומריעין בחצוצרות בלבד עכ”ל. 
אך מרן השולחן ערוך פסק, בסימן תקע”ו סעיף יב: “כל עיר שיש בה צרה מכל אלו אותה העיר מתענה וזועקין בתפלה ומתחננין ומתריעין בשופר עד שתעבור הצרה” עכ”ל. 
וצריך להבין מה מקור דבריו הלא הרמב”ם הדגיש שבעת מלחמה או עת צרה יש לתקוע בחצוצרות ולא בשופר? 
אך נראה שמקור דברי השולחן ערוך הם דברי הגמרא בתענית דף יד: שם נאמר שמתריעין בעת צרה, ואומרת הגמרא, “ובמאי מתריעין רב יהודה אמר בשופרות ופירש”י בשופרות – היו עושין ההתרעות ולשון התרעה כמו תרועה וסתם תרועה פשוטה לפניה ולאחריה במסכת ראש השנה (דף לד.) ואהכי מתריעין בשופרות כדכתיב (במדבר י) ותקעתם בחצוצרות וגו’ תוקעין בשופרות כדי שיכניעו לבם לקול השופר ויהיו נרתעים מחטאתם.
אך זה עצמו צריך הבנה מדוע שינו חז”ל מפסוקי המקרא מחצוצרות לשופר? 
מעבר לכך תמה המגן אברהם מדוע איננו מקיימים את מצוות התרועה בחצוצרות בזמן הזה? והניח בקושיה. 
חצוצרות או שופר? 
מקורות ההלכה:  שורש ההלכה במצוות תקיעה בחצוצרות מבוארים בגמרא בראש השנה (דף כז, א).
 ומצאנו שלש שיטות בהסבר דברי הגמרא:
 1. הגמרא מביאה שרב פפא בר שמואל רצה לתקוע בתעניות בשופר וחצוצרות. הגמרא מגיעה למסקנה, שיש חילוק בדין תקיעה בשופר בין “גבולין” [שלא במקדש] לבין מקום המקדש: “מקום שיש חצוצרות (רש”י: כגון תעניות) אין שופר”. כלומר, דין התקיעה בעת צרה אינו מתקיים אלא בחצוצרות בלבד. כך גם הבין בעל המאור, ולכן הקשה על המנהג המובא בתשובת הגאונים לתקוע בתענית בשופר, שהרי מתוך סוגיית הגמרא נראה שאין לתקוע בתעניות בגבולין אלא בחצוצרות.
2. הרמב”ן (במלחמות, שם) חלק על בעל המאור, וכתב שמנהג הגאונים הסתמך על הסוגיא בתענית (הנ”ל, דף יד, א) שמתריעין בשופרות. לדעת הרמב”ן, נחלקו הסוגיות בדין תקיעות בעת צרה, אם דין התקיעה מתקיים בחצוצרות או בשופר, ולהלכה נקטו הגאונים כדעת הסוגיא בתענית שתוקעים בשופר.
 3. הרשב”א ביאר את מסקנת הסוגיה בצורה אחרת “אבל בגבולין מקום שיש חצוצרות אין שופר” שלא כדברי רש”י [שהכוונה לתעניות שבהם יש חצוצרות ולא שופר], אלא פירש שבגבולין אין צורך בשניהם [כפי שהיה במקדש] אלא תוקע באיזה שירצה, או חצוצרות או שופר. ולכן מסיק: “ומעתה בגבולין שהנהיגו בשופר שהוא יותר מצוי הרשות בידן, ובלבד שלא יביאו שם חצוצרות” [כי בחצוצרות ושופר ביחד מותר רק במקדש].
דעות הפוסקים נחלקו על-פי דעות הראשונים הנ”ל.
א. הרמב”ם פסק שאין לתקוע אלא בחצוצרות, והיינו כדעת רש”י ובעל המאור הנ”ל.
ב.השולחן ערוך פסק שיש לתקוע בשופר דווקא ולא בחצוצרות, והיינו כדעת הרמב”ן. 
ג.הרשב”א סובר שרשאי לתקוע באיזה שירצה, או שופר או חצוצרות.
וכך על פי שיטת הרמב”ם תירץ האגרות משה ( או”ח, ח”א, סימן קסט ) את קושיית המגן אברהם הנ”ל מדוע איננו תוקעים בזמן הזה כלל בעת צרה,  על פי דברי הריטב”א המסתמך על דברי הרמב”ם שהחיוב לתקוע בתענית הוא בחצוצרות בלבד. וכתב הריטב”א, שמאחר ואין לנו חצוצרות בזמן הזה, נהגו בצרפת שלא לתקוע לעולם בתענית ציבור. וכנראה על זה מבוסס המנהג בזמנינו, שאין תוקעין בשופר בעת צרה.
והנה כל התירוץ זה מבוסס על דעת הרמב”ם שחובת תקיעה היא בחצוצרות בלבד, וכפשטות לשון הפסוקים וסוגיית הגמ’ בראש השנה, אך לפי דעת השולחן ערוך שחובת התקיעה מתקיימת בשופר, עם מקור דברי הגמרא בתענית הנ”ל,  הרי שעדיין צריך עיון קושיית המגן אברהם למה כיום לא נהגו לתקוע בשופר בעת צרה?
והערוך השולחן תירץ באופן אחר, אנו סוברים שמקום התקיעות היה בתפילה בסוף כל ברכה וברכה משש הברכות שהיו מוספים בתעניות, ומכיון שבזמן הזה אין תענית ציבור בחו”ל ולא מוסיפים את הברכות הללו, אין גם מקום לתקוע [ואע”פ שהברכות וודאי הם מדרבנן והתרעה הוה דאורייתא, מכל מקום כיון שתיקנו רבנן באיזה מקום לתקוע, ממילא כשאין זה המקום, אי אפשר לתקוע].
ואכן המשנה ברורה בסימן תקע”ו סק”א הביא את דברי האחרונים: “ויש מאחרונים שתירצו דמדאורייתא מצוה זו נוהג רק בא”י וכדכתיב וכי תבואו מלחמה בארצכם וגו’ ויש שכתבו דאפשר דאף בא”י דוקא כשהיה תחת רשותינו ואפשר עוד דדוקא כשהגזרה הוא על רוב ישראל אז מ”ע לתקוע אבל בלא”ה לא [פמ”ג].
אך זה עונה רק על צרת ישראל בחו”ל ולא עונה לנו על מלחמת ישראל כמו בנושא שלנו בארץ ישראל למרות שמצב מלחמה הוכרז כל מדינת ישראל, אך האיום הוא לא על רוב ישראל אם כן לפי הסבר זה לכאורה אין מצוות תקיעה, כי רוב ישראל אינם בארץ ישראל כיום  ואינם תחת האיום.  
לעומת התירוצים הנ”ל, לפיהם מוצדק מנהגינו שאין לתקוע בשופר בזמן הזה, חידש בשו”ת תשובות והנהגות (או”ח, סימן לג) הגאון ר’ משה שטרנבוך שליט”א,  לאחר שהביא את דברי המשנ”ב בשם הנתיב חיים, שבחו”ל לא נהגו לתקוע כי מצוה זו נוהגת רק בארץ ישראל, וכתב שלפי זה בארץ ישראל החיוב הוא מדינא, והוסיף שכך נהגו לתקוע בעת צרה: “ובירושלים עיה”ק נוהגין כשהציבור מתאסף בעת צרה וזועקין באמירת סליחות, תוקעין בשופרות, ונראה דמקיימין בזה האי מ”ע”. וצריך עיון הלא המשנ”ב הסתייג גם בדברי הפמ”ג שכתב שיש תנאי של רוב ישראל, באתר דין ( בית הוראה מרכזי לדיינות מצוטטת החלת בד”ץ: 
 “מעניין לציין את החלטת הבד”צ בירושלים לקיים, באופן חד-פעמי, את דין התורה לתקוע בחצוצרות כפי דעת הרמב”ם, דהיינו לתקוע בחצוצרות כסף בתפילת רבים בעת צרה. וכך נהגו ברוב עם לפני הכותל המערבי, ביום ב’ תענית שני בתרא, י”ב אייר שנת תש”ל, בסדר תפילה מיוחד שתקעו בו הכוהנים בחצוצרות כסף מקשה” אך זה חידוש שלא מצאנו באף מקום. 
 ואכן בשו”ת ציץ אליעזר (חלק יא, סימן טז) לאחר שהרחיב בסוגיה זו, הסיק להלכה, שאין לחדש תקיעה בחצוצרות בזמן הזה.
תירוץ נוסף על קושית המג”א יש לומר על פי דברי המנחת חינוך והיעב”ץ ( מור וקציעה או”ח סימן שע”ו ) שמצות התקיעה בחצוצרות נאמרה רק על הכהנים, כפי שנאמר בפסוק ‘ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצוצרות’.
ולפי זה כתב מרן הגר”נ גשטטנר זצ”ל בשו”ת להורות נתן שמאחר וכתב בשו”ת בית אפרים שלכהנים בימינו אין דין כהונה אלא במה שהוחזקו, ומכיון שאין אנו יודעים בוודאות מיהו כהן, לא הוחזקו הכהנים לענין תקיעה בחצוצרות, ומכיון שרק כהנים תקעו במקדש, לכן אין תוקעים בזמן הזה.אך בלהורות נתן דחה תירוץ זה, כי על כל פנים מדוע שלא נקיים את המצוה מחמת הספק, שהרי אין בכך כל הפסד ובודאי עדיף מלא לתקוע בכלל.
אך יש לתרץ את דברי התשובות והנהגות, בסברה דלהלן, כשיש איום על היישוב היהודי בארץ ישראל, הוא גם איום על תושבי חו”ל שגם הם דירתם דירת ארעי שם, גם בגלל מצוות יישוב ארץ ישראל שחלה גם עליהם, ויישובם שם אינו אלא זמני בין האומות, וכן בגלל חוק השבות המקנה לכל איש מישראל אזרחות במדינת ישראל, ( מעבר לקרובי משפחה רבים שיש לכל ישראל בחו”ל גם בארץ ) הם מצווים להגן על המושבה היהודית בישראל ועל אחיהם ואם כן האחריות שלהם היא בלתי נפרדת מהיישוב כך שזה נחשב שהאיום הוא על כל ישראל, וצ”ע. 

 

 

תיעוד מתקיעת השופר בעת צרה של הרב אורי שרקי בכותל המערבי, בעת הצרה ליעקב מלחמת חרבות ברזל.”
הרב שרקי עכשיו במעמד התפילה והזעקה בכותל המערבי במעמד גדולי הרבנים בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל.
 “וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרֹת וֲנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי ה’ אֱלֹהֵיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם”.
קרדיט צילום: “ברית עולם” בראשות הרב שרקי

מאמרים נוספים

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for, AI, יום כיפור, יום הכיפורים, יום כיפורים, סליחה, כפרה, תשובה,
פורסם ב- כתיבת תגובה

שמחת החג ברגלים

judaica, Kudu Shofars, Religious Services, shofar, Shofars, אקטואליה, הלכות פורים, חג פורים, יודאיקה, מגזין שופרות מהדרין יודאיקה, מגילת אסתר, מעמד שופר, נרתיק שופר, שופר, שופר איל, שופר בבלי, שופר בבני ברק, שופר בהכשר הבד''ץ, שופר טבעי, שופר לא מעובד, שופר מעובד, שופר מרוקאי, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופרות, שופרות בבני ברק, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופרות בני ברק, שופרות לאירועים., שופרות מהדרין יודאיקה, שופרות מהודרים, שופרות קלי תקיעה, שופרים, שירותי דת #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
judaica, Kudu Shofars, Religious Services, shofar, Shofars, אקטואליה, הלכות פורים, חג פורים, יודאיקה, מגזין שופרות מהדרין יודאיקה, מגילת אסתר, מעמד שופר, נרתיק שופר, שופר, שופר איל, שופר בבלי, שופר בבני ברק, שופר בהכשר הבד''ץ, שופר טבעי, שופר לא מעובד, שופר מעובד, שופר מרוקאי, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופרות, שופרות בבני ברק, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופרות בני ברק, שופרות לאירועים., שופרות מהדרין יודאיקה, שופרות מהודרים, שופרות קלי תקיעה, שופרים, שירותי דת #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות

שתף את הפוסט

וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַה’ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה’, כִּי יְבָרֶכְךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ. (דברים טז)
שמחת החג נאמרה על שלושת הרגלים על חג שבועות ובמפורש יותר על חג סוכות, ועל חג הפסח נלמדה באמצעות היקש או ג”ש ( תוספות חגיגה דף ח’ )

בזמן שבית המקדש היה קיים, המצווה כללה חובת הקרבת שלמי שמחה (בנוסף לעולת ראייה ושלמי חגיגה) בשביל אכילת בשר בחג. בתלמוד הבבלי נאמר שלאחר שבית המקדש נחרב, יש לשמוח במועד בשתיית יין. רבי יהודה מוסיף שיש לשמח כל אחד בשמחה הראויה לו: שתיית יין לאיש, ובגדים חדשים לאשה. הראשונים נחלקו האם חיוב השמחה בשאר דברים שאינם בשר קרבן הוא חלק ממצוות השמחה דאורייתא, כדעת הרמב”ם, או שמצוות השמחה דאורייתא אינה מתקיימת אלא בבשר קרבן, ובזמן הזה השמחה בשאר דברים היא מדרבנן בלבד, כדעת תוספות. הרמב”ם פסק שגם נשים מחויבות במצווה זו.

האחרונים נחלקו האם חובת המצווה מוטלת גם על הנשים, או שהיא מוטלת על הגברים לשמח את נשותיהם.
 מחלוקת נוספת היא לגבי חיוב מצוות שמחה בראש השנה, שנחשב לחג אך אינו משלושת הרגלים.

הגר”א אומר שזו אחת המצוות הקשות בתורה, המקור לדברי הגר”א בספר דברי שלום (סטרופקוב, עמ’ לו) כתב: “אמר בשלחן הטהור דפעם אחת שאלו להגאון החסיד ר’ אלי’ מווילנא זצ”ל, הגר”א, שיאמר איזהו הוא המצוה שיותר קשה לקיימה מכל מצות שבתורה. והשיב שחקר ודרש היטב הדק עד שבירר שמצות שמחת הרגל הוא המצוה היותר קשה בקיומה מכל מצוות התוה”ק, לאשר החיוב מוטל אקרקפתא דגברא דכל בר ישראל בכל שמונת ימי החג להיות שמח וטוב לב בכל הימים ובכל הלילות שלהם בלי שום הפסק רגע, ואסור להניח בכל אותו הזמן להעלות על לבנו שום מחשבת והרהור של דאגה בשום ענין שבעולם, ושום צער ויגון לא יתערב בשמחתנו כדי שלא יבטלנו משמחה, וזה הוא דבר המסור ללב וצריך, ונחוץ לזה הרגל לחזק השמחה בלב בעבודה גדולה, וא”כ זה הוא המצוה היותר קשה בקיומה מכל מצות התוה”ק, וכן נזכה להתחזק בשמחה”.
 גם בספר ובכן צדיקים (להגר”ש דבליצקי זצ”ל) הביא בשם הגר”א, שמצות שמחת יום טוב היא המצווה הקשה ביותר. וכן בשו”ת משנה הלכות (ח”ז סי’ עח ) כתב: “ושמעתי בשם מרנא הג”א ז”ל שפעם אמר שהמצווה שיותר קשה לקיימה בכל התורה היא מצות שמחה שצריך להיות בשמחה שמונה ימים בלי הפסק”.

אך יש לומר שניתן לקיימה בהידור רב באמצעות שמחת נשים וילדים משום שאחריות השמחה עליו לשמחם “ושמחת בחגך, אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך” , כמו שביארו חז”ל במסכת פסחים קט. 
“ושמחת בחגך”, במה משמחם? ביין. רבי יהודה אומר: אנשים בראוי להם ונשים בראוי להן. אנשים בראוי להם – ביין, ונשים במאי? תני רב יוסף: בבבל – בבגדי צבעונין, בארץ ישראל – בבגדי פשתן מגוהצין.
תניא רבי יהודה בן בתירא אומר: בזמן שבית המקדש קיים אין שמחה אלא בבשר, שנאמר “וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָּׁם וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה’ אֱלֹהֶיךָ.”, ועכשיו שאין בית המקדש קיים, אין שמחה אלא ביין, שנאמר “וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ”. 

 המשמעות הפשוטה היא שבאחריותו של בעל בעמיו, לשמח את רעייתו וכן את כל הנזכרים בפסוק, והוא מקיים את מצוות השמחה, בעצם פעולתו שכהוא פועל על מנת לשמחן כך שגם אם שמחתם אינה שלימה ( כי כפי שכתב הגר”א אין זו מצווה קלה לקיום וכנ”ל)  אם מצידו נעשו פעולות הגורמות להם לשמחה התקיימה מצידו מצוות שמחת החג בשלימות.

דוגמת מה שאמרו חז”ל ע”י על שכר נשים בתלמוד התורה ברעיון דומה לכך, 

גדולה הבטחה שהבטיחן הקב”ה לנשים יותר מן האנשים – שנא’ ‘נשים שאננות קומנה שמענה קולי בנות בוטחות האזנה אמרתי’.
א”ל רב לר’ חייא – נשים במאי זכיין? באקרויי בנייהו לבי כנישתא, ובאתנויי גברייהו בי רבנן, ונטרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן.

( ברכות י”ז )

וצריך להבין מילת “יותר” הלא שכרן זהה ושווה שזוכות בשכר תלמוד תורה של הבעל למה נאמר ששכרן יותר?

אלא יש לומר, שמצד מצוות האשה היא מושלמת ללא רבב מכיוון שמצידה קיימה בבעלה את הפעולות הנדרשות המאפשרות לו ללמוד תורה כך שגם אם לא למד לשמה וכו’ מצידה הפעולה נעשתה לשמה ומצוותה שלימה, וכן לעניינו, רק הפוך מצוות הבעל שלימה בשמחת אשתו ופעולות שנגדרו על ידי חז”ל בבגדי צבעונין אשר אמדו חז”ל שמשמחות את הנשים ואת הילדים בכל הדרכים האפשריות ובכך מקיים מצוות עשה דאורייתא בהידור רב ללא חשש.
ושָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַה’ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה’, כִּי יְבָרֶכְךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ.

כך שאם על ידו ננקטו פעולות אלו גם אם הנפעלים לא שמחו כל רגע או ששמחתם לא הייתה שלימה אם פעולותיו היו שלימות לשמה במטרה לשמחם הוא מקיים את המצוות בהידור רב, כמו כן ידוע שעבודה עולם המעשה קלה יותר מעבודת הלב של שמחה מכיוון שהלב פחות מסור בידו של אדם כפעולות פיזיות כך מתקיימת מהות מצוות ושמחת בחגך בהידור רב, גדול המעשה יותר מן העושה וכו’ ויש להוסיף שמתקיימת כאן זה אלי ואנווהו ביתר שאת בשמחת אחרים יותר מאשר בשמחתו האישית.

מעבר למסר האצילי היוצא מחידוש זה, שמחת עובד ה’ במצוות שמחת החג בשלימות תביאו לשמחה פנימית כי את מצוות החג הוא מקיים באצילות ובשלימות ממש וכפי שאמרו חז”ל שעל ידי שמחת החג נמשכת שמחת החג לכל השנה וכשמתקיימת בשלימות המשכת השמחה תהיה שלימה בהתאמה.

ובזה יבוארו יותר דברי הרמב”ם שנוקט שמדובר במ”ע דאורייתא גם בימנו כיצד הקטנים נותן להם קליות ואגוזים ומגדנות, והנשים קונה להן בגדים ותכשיטין נאים כפי ממונו, והאנשים אוכלין בשר ושותין יין שאין שמחה אלא בבשר ואין שמחה אלא ביין, וכשהוא אוכל ושותה חייב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האמללים, אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש אין זו שמחת מצוה אלא שמחת כריסו, ועל אלו נאמר זבחיהם כלחם אונים להם כל אוכליו יטמאו כי לחמם לנפשם, ושמחה כזו קלון היא להם שנאמר וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם”

ולא ברור מדוע הכניס הרמב”ם דברי מוסר בין הגדרות הלכתיות וכו’ אלא יש לומר שברגע שאותו אדם לא דואג לאחרים גילה סופו על תחילתו שאין בשמחתו שמחה אצילית שהיא מהות שמחת החג ואין לו ענין בשמחה זו כי אחרת היה מהדר יותר בשמחת האחר משמחתו כך שמהות המצוות איננה. 

ובהטעמת הדברים כתב הגר”מ שטרנבוך [ראב”ד בד”צ העדרה החרדית] בספרו מועדים וזמנים : שצריך לאכול בשר קודש לקיום מצות השמחה בדווקא, כי “עיקר מצות שמחת יום טוב הוא שיתוף רוחניות בגשמיות” [ולפי זה ביאר, מדוע חיוב השמחה של נשים אינו ביין אלא בבגדי צבעונים, כי לאשה אין חיוב לשתף הרוחניות בשמחתה כמו באיש, אלא די בהנאה הגשמית].
וגם בזמן הזה הגדר הוא כן “ועל כן אין מתקיימת המצוה בהוללות או טיולים בלבד, אלא עיקרה לשתף בשמחתו אלוקינו ית”ש, וכדברי המדרש, על הפסוק נגילה ונשמחה בך, שהשמחה היא בו ית”ש” [ויסוד הדברים מפורש בלשון הרמב”ם בהלכות יו”ט פ”ו ה”כ) “ולא נצטווינו על ההוללות והסכלות אלא על השמחה שיש בה עבודת יוצר הכל”. ובמסכת ביצה אמרו בגדר שמחת יום טוב – “חלקו חציו לה’ וחציו לכם”, כפי שנפסק להלכה בשו”ע .

אמנם הרמב”ם כתב בהלכות חגיגה שחיוב השמחה ברגלים הוא בהקרבת “שלמי השמחה”, ולכאורה משמע שבזמן הזה מצות השמחה רק מדרבנן, אך בהלכות יום טוב ( פ”ו הלכה כ) ובספר המצוות כתב במפורש שגם בזמן הזה יש חיוב לקיים את מצות שמחת יום טוב “בכל מיני שמחה, ומזה לאכול בשר בימים טובים, ולשתות יין וללבוש בגדים חדשים ולחלק פירות ומיני מתיקה לקטנים ולנשים”. והוסיף: “ומה שיתחייב מהם יותר שתיית היין לבד, כי הוא יותר מיוחד בשמחה”. ובספר שאגת אריה: רבי אריה ליב גינזבורג, רבה של העיר מֶץ בצרפת, נפטר בשנת תקמ”ה) הביא את שיטת הר”ן שחיוב שמחה בזמן הזה מתקיים  “בבשר של חולין או בשאר מיני שמחות, שלא אמרו אין שמחה אלא בבשר אלא למצוה מן המובחר, אבל לא לעכב”. וכן נראה מדברי היראים שכתב שהשמחה “לא ביין בלבד אלא כל דבר שנודע ששמחה הוא לו חייב אדם לעשות”, וכן נקט להלכה בספר החינוך.

וצ”ע מהו המקור לכך שחיוב שמחה “בשאר מיני שמחה” הוא מדאורייתא גם בזמן הזה. ועוד תמה הבית יוסף על הרמב”ם , מה המקור לדבריו שיש חיוב לאכול בשר ביום טוב בזמן הזה, שהרי בגמרא נזכר חיוב יין בלבד.

שו”ת שאגת אריה, ווילנא, תרל”ד [1873]. מהדורה ראשונה. עותק רבי יוסף מנחם ליפסקי מגרודזיסק

בביאור שיטת הרמב”ם והר”ן כתב השאגת אריה כי “מצות שמחה שנצטווינו ברגל אינה שמחה פרטית אלא שמחה כללית, שמחויב לשמוח ביום טוב בכל מיני שמחה שיכולת בידו לשמוח, ולא דמי לשאר מצות ששווים בכל אדם העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט, אבל השמחה זו כל אדם ואדם מחויב לשמוח כפי יכולתו ולפי רוב עושרו. וכן אנשים בראוי להם ונשים בראוי להן. אבל אם הוא טמא [בזמן שבית המקדש היה קיים], או בזמן הזה שאי אפשר בשלמי שמחה, הרי הוא יוצא ידי חובתו בשאר מיני שמחות שיש יכולת בידו לקיימן, וסגי ליה בהכי”.

כלומר, חיוב שמחה ביום טוב הוא חיוב כללי שכל אחד צריך לשמוח כפי יכולתו ובמה שמשמחו, ומכאן החילוק בקיום המצווה בין אנשים, נשים וקטנים. ובזמן בית המקדש, הייתה מצוה מן המובחר לקיים מצות השמחה באכילת בשר השלמים.

מאמרים נוספים

אפיית מצות AI פסח שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
פסח

חמץ ומצה

קרא עוד »

כנסו לחנות ותבחרו את מה שתמיד רציתם?

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for,חג סוכות, חג שמח, שמחה, ארבעת המינים, שלוש רגלים
פורסם ב- כתיבת תגובה

הגדרת תוספת האור של המהדרין

שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד, שופר ירושלים, Shofar, Shofars, Judaica, Religious Services, Kudu Shofars, Shofar Pouch, Shofar Stand, Ram Shofar, Code Shofar, Moroccan Shofar, Yemenite Shofar, Babylonian Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Unprocessed Shofar, Jerusalem Shofar.שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד, שופר ירושלים, Shofar, Shofars, Judaica, Religious Services, Kudu Shofars, Shofar Pouch, Shofar Stand, Ram Shofar, Code Shofar, Moroccan Shofar, Yemenite Shofar, Babylonian Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Unprocessed Shofar, Jerusalem Shofar.
שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד, שופר ירושלים, Shofar, Shofars, Judaica, Religious Services, Kudu Shofars, Shofar Pouch, Shofar Stand, Ram Shofar, Code Shofar, Moroccan Shofar, Yemenite Shofar, Babylonian Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Unprocessed Shofar, Jerusalem Shofar.שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד, שופר ירושלים, Shofar, Shofars, Judaica, Religious Services, Kudu Shofars, Shofar Pouch, Shofar Stand, Ram Shofar, Code Shofar, Moroccan Shofar, Yemenite Shofar, Babylonian Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Unprocessed Shofar, Jerusalem Shofar.
האם הידור המצווה בשאר הימים הוא חלק בלתי נפרד ממצוות נר חנוכה שהורחב או שמדובר במצווה עצמית שנוגעת להידור מצווה שמקורה הוא זה א-לי ואנוהו, כבכל התורה כולה, והאם הידור ממצווה בנר חנוכה חלוק משאר הידור מצווה שבכל התורה כולה?

שתף את הפוסט

ת”ר מצוות חנוכה נר איש וביתו והמהדרין נר לכל אחד ואחד והמהדרין מן המהדרין לבית הלל יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך.

 

יש לחקור ביחס שבין נרות ההידור לנר הראשון שהוא עיקר המצווה, האם חז”ל תיקנו תקנה נפרדת למחזרים אחר המצוות, כך שאי אפשר לדמות את עיקר הדין של מצוות נר חנוכה שהיא ציווי מחייב להידור מצווה התלוי ברצונו של כל אדם, הרי אדם שלא הדליק את שאר הנרות לא ביטל את תקנת חז”ל של זכרון הנס, לעומת אדם שביטל את עיקר המצווה,  והן שונות מעצם מהותן, ציווי לעומת רצון האדם, או שחז”ל הרחיבו את המצווה בעצמותה לרצונו של האדם וכל נרות חנוכה הם מאותו גדר של אותה מצווה.

חז”ל שאלו בגמרא כיצד אנו מברכים אשר קידשנו במצוותיו להדליק נר חנוכה כאשר כל החיוב הוא דרבנן, היכן ציוונו להדליק נר חנוכה, וענתה בלא תסור וכו’. הייתה להם בעיה עם המקור של המצווה הציווי, והם ענו על זה ברמת הסמכות המצווה ( סמכות ) לא תסור ושאל אביך ויגדך, לעומת זאת במהדרין יש בעיה לא רק עם הסמכות אלא עם המהות כי הידור / חיזור התלוי ברצונו של האדם איננו מעצם מהותו ציווי שהוא מחייב, אז השאלה היא לא היכן ציוונו אלא מדוע זה נחשב ציוונו כשאין כאן מחייב בלתי תלוי, ומדובר בפרט הנתון לרצונו החופשי של כל אדם. נשאלת השאלה מדוע מברך על נר שני שאיננו ציווי ציטוט מההלכה שאכן מברך:   שכח והדליק את הנר הראשון ללא ברכה אם נזכר קודם שגמר להדליק את כל הנרות של אותו היום, יברך מיד את שתי הברכות: “להדליק נר חנוכה”, ו”שעשה ניסים”, וימשיך להדליק את הנרות הנותרים. האם ניתן להוכיח מזה שהנר השני הוא חלק ממהות המצווה (שלא הוזקק לכבות ולהדליק את הראשון שהוא עיקר המצווה על מנת לברך על עיקר המצווה)?

יש להשיב שאחר ששכח ולא בירך על הראשון עתה השני נעשה הראשון לעניין הברכה. ולא הפסיד את ההידור שהוא מעצם המהות של נר שני, שהראשון הפך לשני, כי יש כאן סוף סוף שני נרות הדולקים כמספר הימים.
ראיה נוספת לנידון הנ”ל יש להביא ממח’ רב ושמואל אם מדליקים מנר לנר שבדעת רב שאסר נאמרו בגמ’ ב’ דעות אם משום ביזוי מצווה אם משום אכחושי מצווה, ונפק”מ להדלקה מנר לנר עצמו שלא על ידי קיסם.
ויש לעיין איזה אכחושי מצווה יש לנר הראשון כלפי השני כאשר מדובר במצוות הדלקה אחת?

נראה שאמנם יש את הידור האדם אך אינו חלק ממצות החנוכה עצמה, אינו עיקר המצווה, לכן אי אפשר להכחיש את עיקר המצווה בשביל הידור האדם הנתון לרצונו האישי, והיה מקום להוכיח מזה שההידור אינו חלק מהותי ממצות נר חנוכה כחיוב.
אך בוודאי אין הדבר כן, שהלא נאסר להדליק מנר שני לשלישי כמו שנאסר מראשון לשני, אף להכחיש את ההידור למען ההידור הנוסף אי אפשר. כך שלא נוגע לחקירה הנזכרת.

וכן יש לומר באכחושי מצווה שמהות ההדלקה היא תוספת אור ולא יכולה להתקיים בפעולה הממעטת אור. או הסבר נוסף מעין סברת מי שאומר שהטעם הוא  ביזוי מצווה שלא רק להדליק על ידי קיסם מקודש לחול זה מבזה אלא גם אחרי הדלקת נר המצווה אל לך להכחישו.

עוד ראיה ניתן  להביא מסוגיית מדליקין מנר לנר מקושיית רב ששת מהדלקת המנורה בבית המקדש ” והא הכא כיוון דקביעי נרות לא סגיא דלא משקיל לאדלוקי קשיא בין למ”ד משום ביזויי מצווה וגם למ”ד אכחושי מצווה תרגמה רב פפא בפתילות ארוכות” ועל זה הגמרא שואלת למ”ד אכחושי מצווה קשיא כי הרי אסור לשיטתו גם מנר לנר,
ונשארת השאלה לכאורה מה הדימיון למנורה בכלל הרי יש הבדל מהותי בין חנוכייה למנורה כי שאר הנרות אינם הידור אלא אותה מצווה, וכל דברי רב שאמר אסור להדליק זה ב 2 מצווות שונות, נראה מזה שהגמרא מבינה שאין קשר וגם מדובר במצווה אחת אסור להדליק מנר לנר בגלל שההסבר הוא כנ”ל ב 2 באופנים ולא נוגע לחקירה זו.

עוד יש לומר שאכן זה עצמו התשובה לשאלת הגמרא שהיא רק בקשיא ולא בתיובתא כיוון שיש לחלק כנ”ל.
עוד יש לומר ע”ד הרמז הצחות שכוונת הגמרא ב “בקשיא” זה שמהות המנורה עליה נאמר מקשה אחת שונה מחנוכה, כי מדובר על הדלקה באותה מצווה עצמה ולא ב שתי רמות שונות של מצווה.

ולעצם השאלה אולי יש לומר שחז”ל נתנו מקום לאדם לחייב את עצמו כשהוא רוצה להדר, זאת אומרת הם לא מחייבים אותו אבל לאחר שהוא חפץ להדר חל עליו חיוב בצורת המצווה מוסיף והולך שהיא צורת ההידור הנאותה לחזר ולפרסם את הנס כנגד הימים הנכנסים, או היוצאים או פרי החג, זאת אומרת חז”ל התערבו אחרי החלק שהאדם רוצה לחייב אותו בצורת ההידור ולכן הציווי הוא צורת הפרסום ועל זה מברך ציוונו, ויותר מזה בכלל המצוות מצאנו הידור באיכות המצווה כמו באתרוג וכד’ כמבואר שבת קל”ג זה אלי ואנווהו אך כאן יצאו חז”ל וקבעו כיצד יהיה ההידור בשונה מכלל ההידורים הכלליים וציוו על צורת הידור ייחודית ועל כך אנו מברכים וציוונו.

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה

צילום: נחלת הכלל menora

מאמרים נוספים

אפיית מצות AI פסח שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
פסח

חמץ ומצה

קרא עוד »

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

אז למה אתם מחכים כנסו לחנות ותבחרו את מה שתמיד רציתם?

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

מנורות חנוכה סביבוני חנוכה נרות חנוכה חנוכיות מעוצבות דגלי חנוכה קדירת פתיתים לסופגניות כיסויי חנוכיות מזוזות לבית צדפים לחנוכה עצי חנוכה מעוצבים קישוטי חנוכה לבית מתנות לחנוכה סטים לחנוכה מתנות חנוכה לילדים מחזור חנוכה חנוכה סיכות מתנות עסקיות לחנוכה מתנות לחנוכת בית חדש חולצות לחנוכה פרחי חנוכה שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד, שופר ירושלים, Shofar, Shofars, Judaica, Religious Services, Kudu Shofars, Shofar Pouch, Shofar Stand, Ram Shofar, Code Shofar, Moroccan Shofar, Yemenite Shofar, Babylonian Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Unprocessed Shofar, Jerusalem Shofar.שופרות, שופר, שופר בבני ברק, שופרות בבני ברק, שופרות מהדרין יודאיקה הקודש, שופרות מהודרים, שופר מרוקאי, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופר בהכשר הבד''ץ, שופרות לאירועים.
פורסם ב- כתיבת תגובה

שמו של חג החנוכה

שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד, שופר ירושלים, Shofar, Shofars, Judaica, Religious Services, Kudu Shofars, Shofar Pouch, Shofar Stand, Ram Shofar, Code Shofar, Moroccan Shofar, Yemenite Shofar, Babylonian Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Unprocessed Shofar, Jerusalem Shofar.שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד, שופר ירושלים, Shofar, Shofars, Judaica, Religious Services, Kudu Shofars, Shofar Pouch, Shofar Stand, Ram Shofar, Code Shofar, Moroccan Shofar, Yemenite Shofar, Babylonian Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Unprocessed Shofar, Jerusalem Shofar. #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים
שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד, שופר ירושלים, Shofar, Shofars, Judaica, Religious Services, Kudu Shofars, Shofar Pouch, Shofar Stand, Ram Shofar, Code Shofar, Moroccan Shofar, Yemenite Shofar, Babylonian Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Unprocessed Shofar, Jerusalem Shofar.שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד, שופר ירושלים, Shofar, Shofars, Judaica, Religious Services, Kudu Shofars, Shofar Pouch, Shofar Stand, Ram Shofar, Code Shofar, Moroccan Shofar, Yemenite Shofar, Babylonian Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Unprocessed Shofar, Jerusalem Shofar. #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים
שמו של חג החנוכה - האם שמו של חג החנוכה קשור לזמן שאנו מדליקים את החנוכייה?

שתף את הפוסט

האם שמו של חג החנוכה קשור לזמן שאנו מדליקים את החנוכייה?

שמו של חג החנוכה

מקור שמם של ימי החנוכה הוא כנראה מלשון חנוכת המזבח או חנוכת המקדש, (מהרש”א, חידושי אגדות על תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ”א, עמוד ב’, ד”ה מאי חנוכה) שנערכה לאחר כיבושו וטיהורו של בית המקדש על ידי המכבים, שלזכרה נחגג החג בתאריכו, כפי שמתואר בספר מקבים א’, בדומה לחנוכת המשכן ולחנוכת מקדש שלמה, ובהתאמה להנחת אבן הפינה לבית המקדש השני (יום ייסוד היכל ה’) שהייתה בתאריך דומה.

הר”ן במסכת שבת כ”א: ועוד אחרים דרשו את המילה חנוכה כראשי תיבות של המילים “חנו (ב)כ”ה”, כלומר שהמכבים הפסיקו את המסעות והקרבות בכ”ה בכסלו.הסבר נוסף לדרשה הוא שחנו בכ”ה זה שבני ישראל מצאו חן בעיני הקב”ה בכ”ה בכסלו.

יש שדרשו את המילה חנוכה כתשובה למחלוקת בין בית הלל לבית שמאי על הדלקת הנרות. שראשי תיבות חנוכה זה: “ח’ נרות והלכה כבית הלל”.

שם נוסף לחג המקובל בעברית החדשה הוא “חג האוּרים”. שם זה (בגרסתו היוונית: Φῶτα, כלומר “אורות” או “אוּרים”) מובא כבר אצל ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו.

לפי השיטות שזה בגלל חנוכת המזבח יש לחדד שמהות בית המקדש שהוא מסמל את עבודת הקורבנות מהותו התממשה בעבודת הקורבנות, זו אחת הסיבות שמצאנו שאכן בגלל שהמזבח נחנך שוב אנו מחשיבים את כל עבודת בית המקדש שחזרה לשגרה לאחר הפרצות שפרצו היוונים, מקור נוסף מצאנו לכך שבית המקדש ואפילו ירושלים כולה נקראה “אריאל” כמו שאמר הפסוק ” הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד ספו שנה על שנה חגים ינקפו ”  

אֲרִיאֵל הוא כינוי מוכר בתנ”ך לעיר ירושלים (ואולי להר ציון או לבית המקדש), למשל בפסוק “הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל קִרְיַת חָנָה דָוִד” (ישעיהו כט, א), כלומר ‘אריאל – הקריה שבה חנה דוד’.

אריאל הוא שמו של מזבח (או חלק במזבח) שנזכר בספר יחזקאל: “וְהָאֲרִיאֵל (הכתיב: אראיל) שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֹרֶךְ בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רֹחַב” (מג, טז). לצידו באותו הקשר מופיעה הצורה ‘הראל’: “וְהַהַרְאֵל אַרְבַּע אַמּוֹת וּמֵהָאֲרִיאֵל וּלְמַעְלָה הַקְּרָנוֹת אַרְבַּע” (שם, טו), וטיב היחס ביניהם איננו ברור דיו.

אריאל המזבח

כנזכר לעיל, המילה אריאל מופיעה ביחזקאל בהקשר של מזבח. יש שחשבו שבמובן ‘מזבח’ קרוב ‘אריאל’ אל המילה הערבית إرية (אִרְיַה) שפירושה ‘מוקד’, ‘אוּר’; מעין ‘אוּר אֵל’, ושמא יש סיוע לכך מן הפסוק בישעיהו לא, ט: “נְאֻם ה’ אֲשֶׁר אוּר לוֹ בְּצִיּוֹן וְתַנּוּר לוֹ בִּירוּשָׁלִָם”. לפי דעה אחרת קרוב אריאל למילה האכדית arallû ‘הר האל’, הקרובה למילה העברית ‘הראל’.

דעה אחרת גורסת כי אריאל בא מן ‘ראיאל’ (בשיכול האותיות אל”ף ורי”ש), היינו המקום שאליו עולים להיראות לפני האל. תימוכין לכך יש אולי מן המילה אֶרְאֶלָּם בישעיהו: בגרסת ‘מגילת ישעיהו השלמה’ שנמצאה בקומראן באה המילה בשתי תיבות נפרדות – ‘ארא לם’; אף בתרגום הארמי לפסוק בישעיהו נתפסה כך ותורגמה: “כַּד אִתְגְלֵי לְהוֹן” (=כאשר איראה להם).

בספרות חז”ל נקשר שמו של המזבח עם תווי גופו של האריה: “ההיכל צר מאחריו ורחב מלפניו ודומה לארי, שנאמר ‘הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד’ – מה הארי צר מאחריו ורחב מלפניו, אף ההיכל צר מאחריו ורחב מלפניו” (משנה מידות ד, ז).

לפי פירושים אלו ייתכן שהכינוי לירושלים כולה הוא מעין הרחבה לשמו של המזבח,
כך גם אצלנו בחנוכת המזבח בעצם אנו רואים את חניכת כלל בית המקדש וירושלים וענין מהותי זה נחגג בחג החנוכה.

#יהדות
#הלכה
#תורה
#תפילה
#כשרות
#חגים
#קהילה
#צדקה
#מזוזה
#ספרים_יהודיים 	judaica, Kudu Shofars, Religious Services, shofar, Shofars, אקטואליה, הלכות פורים, חג פורים, יודאיקה, מגזין שופרות מהדרין יודאיקה, מגילת אסתר, מעמד שופר, נרתיק שופר, שופר, שופר איל, שופר בבלי, שופר בבני ברק, שופר בהכשר הבד''ץ, שופר טבעי, שופר לא מעובד, שופר מעובד, שופר מרוקאי, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופרות, שופרות בבני ברק, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופרות בני ברק, שופרות לאירועים., שופרות מהדרין יודאיקה, שופרות מהודרים, שופרות קלי תקיעה, שופרים, שירותי דת #יהדות
#הלכה
#תורה
#תפילה
#כשרות
#חגים
#קהילה
#צדקה
#מזוזה
#ספרים_יהודיים

האם יש לחבר את המחלוקת הזו בנושא שמו של חג החנוכה למחלוקת הראשונים מתי זמן ההדלקה?

ברי”ף וברמב”ם ישנו דיון האם כוונתם לשקיעה.
גם ברי”ף וברמב”ם רואים שסוברים שהזמן הוא שקיעת החמה. שכן הם לא מזכירים כלום, ובפשט פירוש המילה שקיעה היא שקיעה, מי שאומר אחרת הוא צריך לפרש. אמנם ראיתי בבירור הלכה (למסכת שבת דף לה), שמביאים ויכוח מהי שיטת הרי”ף והרמב”ם, וגם יש מחלוקת בשיטות הראשונים, שלא ציינו ששקיעה היא סוף שקיעה, אך גם לא ציינו אחרת. שיטת המהר”ם אלשקר היא, שאם לא אמרו שום פירוש לשקיעה מוכח שהתכוונו לשקיעה, לעומת זאת שיטת הרדב”ז שלא מוכרח הדיוק שכן דרכם להעתיק לשון הגמרא, ולא תמיד מפרשים את הדברים, והיות ששיטת רבינו תם מוסכמת על הרבה ראשונים מסתבר שכך סוברים גם ראשונים אלו. כמו כן, הרי”ף מביא דברי רבה שבין השמשות מתחיל בשקיעה, וכן את הגדרים של סימנים לפי כוכבים, לפי הרדב”ז זה הוכחה שסובר כרבינו תם, ואילו בעל סדר זמנים סובר שנראה יותר שפוסק כגאונים, ולכן לא מביא את הגמרא בפסחים. לגבי שיטת הרמב”ם מביא דיון ארוך ומחלוקת גדולה של דיוקים בלשון הרמב”ם האם סובר כרבינו תם או לא.
אומנם נראה לי שאם אפשר לדייק לכאן או לכאן מדברי הרמב”ם, יש משקל גדול לדברי מהר”ם אלשקר שרבי אברהם בנו של הרמב”ם כותב שהולכים לפי שקיעה כגאונים, וכל דבריו הם כדברי אביו.

ולעומת זאת יש אולי הוכחה הפוכה מדברי הטור, הטור הוא אחד מאלו שלפי הבירור הלכה לא פירש אם סובר כגאונים, או כרבינו תם. אבל בנר חנוכה כותב הטור (אורח חיים סימן תרעב): “מצותה מסוף שקיעת החמה עד חצי שעה מן הלילה”. ולכאורה מנין יודע הטור להגיד סוף שקיעה מדוע לא שקיעה כפשוטה, ובפשטות צריך לומר בגלל שסובר כרבינו תם, שפירוש המילים משתשקע – סוף שקיעה.
בנוסף רואים שמבין שאי פרשנות של המילה שקיעה איננה מפריעה, שכן הרא”ש לא פירש כלום בסוגיה, גם בקיצור פסקי הרא”ש לא כתב כלום בנושא, אף על פי כן כותב הטור כדבר פשוט סוף שקיעה, רואים שמבין פשוט שפירוש ‘משתשקע’ הוא סוף שקיעה, וודאי אם היה מבין שהרא”ש חולק – היה מציין את הדברים.
ובכלל, בדעת הרא”ש האם סובר כרבינו תם או לא – יש בזה בעיה, שכן בשבת לא מזכיר הרא”ש בפסקיו את דברי רבינו תם, אבל תוספות רא”ש, והרא”ש בפסקים (תענית פרק א סימן יב) מביא את שיטת רבינו תם, ומביא הבירור הלכה שהבית יוסף כתב שהרא”ש הסתפק האם לפסוק כרבינו תם או לא.

אומנם נראה לי שאם הרא”ש מסופק האם לפסוק כרבינו תם, מסתבר שהרא”ש לגבי נר חנוכה התכוון בתחילת הזמן, ולא סוף הזמן. שכן יהיה פה את הכלל ספיקא דרבנן לקולא, ושלא כדברי הטור.

	judaica, Kudu Shofars, Religious Services, shofar, Shofars, אקטואליה, הלכות פורים, חג פורים, יודאיקה, מגזין שופרות מהדרין יודאיקה, מגילת אסתר, מעמד שופר, נרתיק שופר, שופר, שופר איל, שופר בבלי, שופר בבני ברק, שופר בהכשר הבד''ץ, שופר טבעי, שופר לא מעובד, שופר מעובד, שופר מרוקאי, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופרות, שופרות בבני ברק, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופרות בני ברק, שופרות לאירועים., שופרות מהדרין יודאיקה, שופרות מהודרים, שופרות קלי תקיעה, שופרים, שירותי דת #יהדות
#הלכה
#תורה
#תפילה
#כשרות
#חגים
#קהילה
#צדקה
#מזוזה
#ספרים_יהודיים

אורית מרטין – לרכישה Online 

שיטת היראים משתשקע הכוונה לפני שקיעה.
ובבירור הלכה בדף לה מביא את שיטת היראים שהיא בדיוק הפוכה מרבינו תם, שפירוש המילה ‘משתשקע’ היא שהשמש הולכת לפני שקיעה, וזה זמן של שלושת רבעי מיל לפני השקיעה הנראית. מכאן יוצא לכאורה, שיצטרך היראים להגיד גם בנר חנוכה להדליק לפני שקיעה, ובאמת מביא הביאור הלכה שדעת היראים שמדליק ביום סמוך לחשיכה, שכן אז ניכר שזה נר חנוכה, מה שאין כן מדליק בלילה, הרואה אומר חשוך לו. אומנם לגבי הזמן דכליא רגלא דתרמודאי, אולי יגיד שאינו בדווקא חצי שעה. וצריך לעיין בשיטת היראים.

אם כנים דברינו, יוצא מהדברים שלפי הגאונים יהיה פרשנות שקיעה שקיעה ממש וצריך להדליק בשקיעה ממש, מה שאין כן החולקים והולכים אחרי רבינו תם, הם יגידו שקיעה ממש. ולפי זה מי שלא חושש לרבינו תם ידליק בשקיעה ממש, ומי שחושש לרבינו תם אפילו מדרבנן, ידליק בצאת הכוכבים.

יותר מזה – מדברי הריטב”א נראה שגם רבינו תם יסבור סוף שקיעה, שזה זמן בין השמשות, ואם כן אין פירושו צאת הכוכבים. ונראה לי שגם דעת הטור היא כך, לפי החיפוש בפרויקט השו”ת המקום היחיד שמוזכר סוף שקיעה הוא כאן בהלכות חנוכה, ובכל המקומות האחרים מוזכר צאת הכוכבים, אם כן הכוונה סוף שקיעה לשקיעה השנייה ולא לצאת הכוכבים, ולפי זה נראה לכאורה שהטור וכן הרא”ש פוסקים כרבינו תם, ואפילו בדברים דרבנן בהדלקת נרות חנוכה מזכירים את שיטת רבינו תם, ולא פוסקים ספיקא דרבנן לקולא, שאפשר להדליק קודם. והרא”ש בתוספותיו בשבת ובפסקים בתענית פוסק כרבינו תם. ואם כן מה שלא הזכיר בשבת את שיטת רבינו תם, אפשר אולי לומר שסמך על פסקו בתענית, ולא כדברי הבית יוסף שמסופק כמי לפסוק.
אומנם הרא”ש עצמו כתב על הדלקת נר חנוכה בתחילת הלילה, אינני יודע אם יש מכאן הוכחה שהכוונה לצאת הכוכבים.

נראה שאפשר לומר כגאונים ולהסביר שצריך להדליק בסוף שקיעה.
אמנם נראה שאפשר לומר אחרת, ודאי מי שיסבור כרבינו תם יהיה מחוייב להסביר שמדובר פה בסוף שקיעה, אבל מי שסובר כגאונים ששקיעה זה שקיעה, עדיין יוכל להגיד שכן מדובר בסוף שקיעה, זאת אומרת צאת הכוכבים, וזה על-פי דברי הגהות מרדכי שמדליקים בסוף שקיעה, צאת הכוכבים, שכן שרגא בטיהרא מאי מהני. ודוגמא לזה יש לפי דעתו בגמרא בתענית ‘כל תענית שלא שקעה עליו חמה לאו שמיה תענית’, וכוונת הדברים היא צאת הכוכבים. ונראה מדבריו שפירוש המילה שקיעה יכולה להיות שקיעה ויכולה להיות צאת הכוכבים, וצריך לראות לפי ההקשר, כאן הכוונה לצאת הכוכבים. ולפי דברים אלו אין ראיה מכך שהטור אומר סוף שקיעה אם כוונתו לצאת הכוכבים שסובר כרבינו תם.
וכן רואים בתוספות (מנחות כ ע”ב): “ואשכחן נמי שקיעת החמה דאיירי בסוף שקיעה כגון צאת הכוכבים, כדאמרינן בפרק הריני נזיר מן הגרוגרת (נזיר דף טז.) כגון דחזאי תלתא יומי סמוך לשקיעת החמה, והיינו בבין השמשות, כדאמר עלה בפרק כיצד צולין (פסחים דף פא.) ברואה בין השמשות וגם בפירקין (לקמן דף לו:) לכל המניח תפילין אחר שקיעת החמה עובר בעשה, והיינו בלילה, מדקאמר רבה בר רב הונא ספק חשיכה ספק אינה חשיכה לא חולץ ולא מניח. ועוד אמרינן במס’ תענית (דף יב.) כל תענית שלא שקעה עליו חמה לא שמיה תענית, ומנהג אבותינו תורה היא שהכל נוהגין עד צאת הכוכבים…”

בבירור הלכה כותבים שהמחבר בשולחן ערוך כתב שמדליקים בסוף שקיעה ומפרשים בדעתו שהכוונה צאת הכוכבים, כך מבינים בדעתו המגן אברהם, פרי מגדים, אליה רבה, משנה ברורה. אלא שלדעתם המחבר סובר כרבינו תם, ובעל התניא לעומת זאת כותב בסידור שהמחבר חזר בו ביורה דעה, וסובר כגאונים, בכל מקרה יוצא לשיטתו צאת הכוכבים. אלא שתלוי בשיטות השונות רבינו תם, והגאונים. ובאמת זהו מנהג ספרדים וחסידים להדליק אחרי צאת הכוכבים. (אמנם לכאורה צריך עיון, שכן ראיתי בפרי עץ חיים ובשל”ה הקדוש שמדליקים עם שקיעת החמה, אם כן מדוע חסידים מדליקים בצאת הכוכבים. ובליקוטי מוהר”ן נראה שדעתו צאת הכוכבים, וקשור לזיכוי הרבים של מצדיקי הרבים ככוכבים.) ומדברים אלו גם כן רואים שהסברא להדליק בצאת הכוכבים איננה קשורה לרבינו תם, אלא לסברא שביום אין משמעות לנר, שכן מדליקים בצאת הכוכבים גם מי שסובר שהשולחן ערוך סובר כדעת הגאונים.

בשיטת הגר”א ישנה אי בהירות האם להדליק בשקיעה או בצאת הכוכבים.
בגר”א על שולחן ערוך כתב שהעיקר שצריך להדליק בשקיעה.
ולגבי שיטת הגר”א לא ברורים הדברים, המפורסם הוא שהגר”א הכריע כדעות של שקיעת החמה, וזה על-פי דברי הגר”א (סימן תרעב סעיף קטן א), סוף שקיעה – כן כתב הטור, וכן כתב הרא”ש (בפרק א דתענית) על דיני תענית, וכן בברכות על זמן קריאת שמע, פירש תוספות רא”ש שבא השמש הכוונה לצאת הכוכבים, ולא לשקיעה. והגר”א מקשר את הדברים, אומנם הרשב”א והר”ן סברו התחלת שקיעה, אלא שהם סברו התחלת שקיעה שנייה. שכן סברו כרבינו תם, המרדכי (סוף פרק ב בשבת) כתב שהלשון היא משתשקע- תחילת שקיעה, וכך מוכח מפרק הפועלים, משיפקסו – פירושו עד שיפקסו. וכן עיקר.ומזה שהגר”א כתב וכן עיקר נראה שדעתו לפסוק כשיטה זו, ובאמת חלק מהנוהגים כגר”א מדליקים בשקיעה.

אומנם בגר”א רואים שמבין שהרשב”א והר”ן רק הסבירו שקיעה לפי דעת ר”ת, ויתכן שלפי דעתם בשקיעה שלנו אי אפשר להדליק, שכן אפשר להעיר שלשיטתם אם נסבור שהגאונים צודקים, ושקיעה היא שקיעה ולא צאת הכוכבים, ממילא ייצא לשיטתם להדליק בשקיעה, ואפשר שהם סוברים ששקיעה שנייה היא לילה, ולכן סוברים שאפשר להדליק אז, אבל אם יתברר שמדובר בשקיעה ראשונה שהיא יום, גם הם יודו שחייבים לפרש שקיעה סוף שקיעה, שאם לא כן לא היה בונה הגר”א רק על המרדכי שסבר שמדליקים בשקיעה. אלא היה מוכיח שגם הרשב”א והר”ן סברו שקיעה. וכך הבין בתורת המועדים של הרב דוד יוסף (סימן ד הערה ב), והסכים עמו להלכות הרב עובדיה יוסף.

אומנם לכאורה צריך עיון שהרי את הדברים כתב הגהות מרדכי, וההגהות מדכי עצמו פסק בתחילת פרק ב בשבת שידליק בצאת הכוכבים. וצריך עיון.

בספר מעשה רב כתב שהדליק סמוך לצאת הכוכבים, וביורה דעה כתב הגר”א להדליק בצאת הכוכבים.

עוד מביא הרב שלזינגר מהספר מעשה רב: “זמן הדלקת נר חנוכה משתשקע החמה, קודם צאת הכוכבים, על כן מדליקין קודם תפילת מעריב”. ומשמע שהמצוה אינה בתחילת השקיעה ממש רק סמוך לצאת הכוכבים”. ועוד- שבביאורי הגר”א ליורה דעה (סימן רסו) כתב שהפוסקים פסקו צאת הכוכבים, דקיימא לן לחומרה כרבי יוסי, ולכן אין להדליק נר חנוכה קודם צאת הכוכבים.
הרי שיש סתירה בפסקים, ובאמת נחלקו המנהגים גם לנוהגים תמיד כהגר”א, ומביא משו”ת אז נדברו שהרב קוטלר הורה להדליק בארצות הברית 25 דקות אחרי שקיעה.
גם החזון איש הדליק לא ממש בשקיעה אלא כמה דקות לאחר השקיעה, גם הרב פיינשטין (אגרות משה או”ח ח”ד סימן קא אות ו) כתב להדליק עשר דקות לאחר שקיעה.

כך שהדברים לא סגורים שמנהג אנשי הגר”א הוא להדליק בשקיעה. גם ר’ אברום כתב בספר של הרב הררי בנספח, שיש מאנשי ירושלים שנהגו להדליק בצאת הכוכבים. ויש לו הסבר מדוע שינו ממנהג הגר”א – בעזרת השם נתייחס אליהם בהמשך.

בהדלקה בצאת הכוכבים יוצאים ידי חובה לכולי עלמא.
לכאורה היה הכי פשוט להדליק בצאת הכוכבים, ואז פותרים את כל הבעיות,
א. זה הזמן האידיאלי לפי השולחן ערוך.
ב. לפי הגר”א זה בתוך הזמן של ‘עד שתכלה רגל מן השוק’, שאפשר להדליק לפי דין הגמרא.

ורק אם נאמר את כל ההנחות הבאות יצא שיש פה מצב של דיעבד, גם כן לא פסול. א.הזמן הוא שקיעה, לא כפסק שולחן ערוך.
ב.רבינו תם לא צודק בחישוב הזמנים והלכה כגאונים..
ג. שאי לא אדליק מדליק פירושו בדיעבד כדברי השולחן ערוך, שלא כרשב”א.
ד. לא נאמר שהיום אין צורך להדליק בזמן, ואפשר להדליק כל הלילה.
ה. אם שני התירוצים בגמרא חולקים, נסבור שלא כדעה השנייה שצריך להדליק כשיעור ואין הקפדה להדליק בזמן, ולכן אין בזה בעיה. או שנאמר שתירוצי הגמרא אינם חולקים, וצריך להקפיד על הזמן.

בהדלקה בצאת הכוכבים ישנה בעייה של דחיית תפילת ערבית וקריאת שמע ולכן סובר המשנה ברורה שעדיף להדליק בשקיעה.

אבל כאן נכנסת בעייה של זמן קריאת שמע ותפילת ערבית, ולכן אמנם ודאי נדליק נרות חנוכה לכל השיטות בזמן, אבל יהיה לנו בעיה, של דחיית ערבית וקריאת שמע.
וכתב המשנה ברורה(סימן תרעב סעיף קטן א): “עם סוף שקיעתה – היינו צאת הכוכבים שאז העם עוברין ושבין ורואין בביתו ואיכא פרסומי ניסא. אכן בערב שבת מקדימין וכדלקמן בסי’ תרע”ט. והנה המחבר סתם כדעת הטור וסייעתו דסבירא ליה דמה שאמר הגמרא דזמן הדלקת נר חנוכה הוא משתשקע החמה היינו סוף שקיעה, אבל באמת יש הרבה ראשונים דסבירא ליה דכונת הגמרא הוא על תחלת שקיעה שניה והוא בערך רבע שעה מקודם.(זה בנוי על רבינו תם, וכבר כתבנו בסיעתא דשמיא שאלו שסוברים שלא כרבינו תם, אולי יודו שעדיין אינו חשיכה השקיעה, ואין להדליק אז.)
ועיין בביאור הלכה, שביארנו דלאותן האנשים הנוהגין להתפלל מעריב בזמנו, דהיינו אחר צאת הכוכבים, נכון לנהוג כן לכתחלה להדליק קודם מעריב, וכן כתב במור וקציעה, וכן נהג הגר”א [אכן יטיל בה כל כך שמן שידלוק חצי שעה אחר צאת הכוכבים]. ואם לא הדליק מקודם, והגיע זמן צאת הכוכבים יקדים להתפלל מעריב דהוא תדיר, וגם יש בה מצות קריאת שמע שהיא דאורייתא [שע”ת].
ודע דאפילו הנוהגין תמיד להדליק אחר תפלת ערבית, מן הנכון שיכינו על כל פנים השמן בתוך הנרות קודם תפילת ערבית, כדי שיהיה מוכן תיכף אחר תפלת ערבית להדליק, דאם יעשה הכל אחר תפלת ערבית, בודאי יש לחוש שיעבור עיקר זמן הדלקתו, והוא חצי שעה מדינא דגמרא:”

נראה לי מדברי המשנה ברורה, שגם כן סובר שהעיקר לדינא הוא צאת הכוכבים, לכן צריך לתת שמן שידלוק עד חצי שעה אחרי צאת הכוכבים, ולכן אם אדם לא התפלל ערבית יתפלל קודם ערבית, ולכאורה יפסיד את המצוה בזמנה, ולהתפלל יכול גם עוד חצי שעה, ולא חושש המשנה ברורה שימשך ויעבור זמן ערבית, אלא סובר זריזין מקדימין. בעל כורחך שהעיקר לדינא שידליק אחרי צאת הכוכבים, ועדיין זה זמנו, אמנם הדרך המובחרת היא להדליק בשקיעה בשביל לא לפספס את השיטות שסוברים שקיעה.
אלא שלדעת המשנה ברורה אין חיסרון בהקדמה, ובפרט הקדמה מועטת, וכך מרוויחים את כל השיטות, ולכן דרך זו עדיפה, אומנם כבר הוא עצמו כותב שיש נוהגים אחרת, ובביאור הלכה סימן תרעב מאריך הרבה בדברים. וזה לשונו: “לא מאחרים – ולפי זה צריך להדליק תיכף אחר צאת הכוכבים. ואם כן צריך עיון מי שנוהג תמיד להתפלל מעריב בזמנו, דהיינו אחר צאת הכוכבים, איך יעשה? [פמ”ג]. והנה לדחות תפילת ערבית משום זה גם כן אינו כדאי, דיש בה מצות קריאת שמע שהיא דאורייתא, וגם דתדיר קודם, כמו שכתבו האחרונים. ועל כן נראה לי דאיש כזה בודאי מן הנכון שידליק קודם מעריב. אחד, דהרבה ראשונים סבירא ליה דלכתחלה יש לנהוג כן כמו שהביא הגר”א 1 , ועוד דאף הטור שכתב סוף שקיעה נוכח בסמוך דגם הוא סבירא ליה דיכול להקדים עד קרוב לחצי שעה מקודם. ובפרט אם נסבור בדעת הרמב”ם, במה שכתב דמדליקין עם שקיעתה היינו ממש עם הזמן שנתכסה השמש מעינינו, וידוע שדעתו דמצות הדלקה הוא רק כחצי שעה או מעט יותר אחר כך, ואם עבר הזמן שוב לא ידליק עוד, אם כן אם ידליק בשעת צאת הכוכבים אינו יוצא כלל מצות הדלקה לדעת הרמב”ם והעומדים בשיטתו בזמן השקיעה. ואפילו המקילים שיכול להדליק אחר כך הוא גם כן רק מטעם ספק לכמה פוסקים. ועל כן נראה דטוב ונכון לכתחלה להדליק קודם מעריב, ועיין בשערי תשובה שכתב בשם מח”ב גם כן שמי שעושה כן לא הפסיד, ולפי מה שהוכחנו יש לנהוג כן לכתחלה.

ולא מקדימים – הוא מלשון הרמב”ם, עיין בר”ן ורשב”א דפליגי על זה [הגר”א]. והנה מקור הרמב”ם כתב הרב המגיד שהוא ממה דאיתא בשבת (כ”ג ע”ב) ובלבד שלא יקדים ולא יאחר, ויפרש לה דאיירי בחנוכה, ולפי זה לרוב הפוסקים דמפרשי לה דאנר של שבת קאי [הר”ח ורש”י ותוספות והרא”ש ורבינו יונה והמרדכי בריש פרק תפלת השחר] – תו אין לנו מקור לדינו של הרמב”ם. וגם הטור בסימן רס”ג נסיב לה לענין שבת. וקצת פלא על השולחן ערוך, דסתם בסימן רס”ג ס”ד לענין שבת, וגם בענינינו לענין חנוכה, ואולי דבענינינו סובר הטור ואפשר גם להרמב”ם שהוא מצד הסברא שאינו ניכר לפרסומי ניסא כשמקדים, דשרגא בטיהרא מאי מהני. אבל קשה, דהתינח אם מפרש משתשקע החמה כפשטיה נוכל לומר שקודם שקיעה שאור היום גדול לא מינכר אור הנר וליכא פרסומי ניסא, אבל כיון שהעתיק השולחן ערוך כפירושו של הטור והמרדכי דהיינו מסוף שקיעה והוא צאת הכוכבים, בודאי כשמקדים קצת כערך רבע שעה, והוא זמן בין השמשות [אפילו לדעת ר”ת וסייעתו] או מעט יותר, איכא היכר שהוא ללילה. ותדע בשבת גם כן פסק השולחן ערוך שם שלא יקדים, מטעם שאינו היכר שמדליקו לכבוד שבת, ואפילו הכי ידוע שמוכרח לכולי עלמא להדליקו קודם בין השמשות הנזכרים לעיל, ועל כורחך אנו צריכין לומר, דמה שאמרו ‘ובלבד שלא יקדים’, היינו דוקא שמדליקו בעוד היום גדול, שאז אינו מינכר שהוא לכבוד שבת. וכן בענינינו שהוא לשם חנוכה. וכן מוכח לשון השולחן ערוך שם, עיין שם. אבל לא כשמדליקו רבע שעה או אפילו חצי שעה לערך קודם צאת הכוכבים. והנה הטור, כשהעתיק מסוף שקיעה לא העתיק ובלבד שלא יקדים, והרמב”ם שהעתיק ובלבד שלא יקדים לא העתיק מסוף שקיעה, אלא כתב שמדליקין עם השקיעה. [וזה לשונו (בפרק ד מהלכות חנוכה הלכה ה’): “אין מדליקין נרות חנוכה קודם שתשקע החמה אלא עם שקיעתה לא מאחרין ולא מקדימין”], וכונתו ממש קודם השקיעה [וכענין שאמרו (בשבת ל”ג) ג’ דברים צריך אדם לומר ערב שבת עם חשיכה וכו’ הדליקו את הנר, הרי דלשון עם היינו זמן מה קודם]. ואפילו אם נפרש דהרמב”ם סובר כרבינו תם וסייעתו, דהיינו השקיעה השנייה, גם כן אנו מוכרחין לומר דזמן של בין השמשות ומעט יותר כעשרה מינוט מקודם, דהוא בסך הכל לערך כ”ה מינוט קודם צאת הכוכבים, אינו בכלל ובלבד שלא יקדים, והראיה משבת, וכל שכן לפי מה שביררנו לעיל בסימן רס”א מכמה פוסקים, דהרמב”ם סובר דצריך להדליק נרות בערב שבת קודם שנתכסה השמש מעינינו [ואינו סובר כר”ת דשני שקיעות הן] והוא הנקרא שקיעה, אם כן בודאי כשמדליק אפילו קודם שקיעה גם כן אינו בכלל שלא יקדים, אך שלא יקדים הרבה קודם שקיעה דזהו מה שאמרו ובלבד שלא יקדים. היוצא מדברינו, דהמחבר שהעתיק כטור מסוף שקיעה וצירף לזה דברי הרמב”ם שלא יקדים הוא צריך עיון גדול.
ואגב דאיירינן בהאי ענינא, אכתוב מה דקשה לי בדברי הבית יוסף, שכתב: “ודברי הרמב”ם כדברי בעל הלכות גדולות, שכתב אין מדליקין נרות קודם שתשקע החמה אלא עם שקיעתה לא מאחרין ולא מקדימין”, עד כאן לשונו. וקשה, הלא הר”ן מקשה על דברי בעל הלכות גדולות, ממה דקיימא לן לענין שבת דאחר שקיעה אסור להדליק, ושם נמי תניא משתשקע, ועל כורחך דבענינינו גם כן אם רצה להדליק מקודם – מדליק. ותירץ דבה”ג יסבור כרב יוסף ושם נמי מותר אחר שקיעה, עיין שם. ולפי זה מה יענה להרמב”ם דפוסק כרבה כמו שכתב הרב המגיד 2 (בפרק ה מהלכות שבת). ועל כורחך אנו צריכין לומר כמו שכתבנו מקודם, דעם שקיעתה היינו זמן מה קודם גם כן נכלל בעם שקיעתה, ודומיא מה דאיתא בשבת ג’ דברים צריך לומר ערב שבת עם חשיכה וכו’ הדליקו נר, ומה שכתב אין מדליקין נרות קודם שתשקע החמה – היינו זמן הרבה קודם”.

אם כן, המשנה ברורה בונה את פסקו שהדלקה בשקיעה עדיפה, מכך שודאי שאפשר להדליק קצת לפני שקיעה, וראיה משבת 3 , ולפי זה מובן מה שהקשינו בסייעתא דשמיא קודם, כיצד לא דנו מה דין שבת, אבל שקיעה פירושה קרוב לשקיעה. ולפי זה גם אם זמן ההדלקה היא בצאת הכוכבים אפשר להדליק קצת קודם, שקיעה.

אם כן שיטת המשנה ברורה היות שיש שיטות שזמן ההדלקה היא שקיעה עצמה, ובצאת הכוכבים אי אפשר להדליק, בגלל שמתפללים ערבית קודם בגלל קריאת שמע דאורייתא, ולהקדים את התדיר, ייצא שלא מדליקים בזמן, ואחרי הזמן זה לחלק מהדעות הדלקה מספק שכן יש שני תירוצים בגמרא, ולא כדאי להיכנס לזה.
דין לא להקדים ולא לאחר נאמר לרוב הראשונים על נר שבת, ולא נר חנוכה, ממילא מותר להקדים לרוב הראשונים את הדלקת הנרות.
הראשונים שסוברים שלא להקדים סוברים שמדליקים בשקיעה, ואז יש סברא שרגא בטיהרא מאי מהני. אבל הראשונים שאומרים סוף שקיעה מסתבר שאפשר להקדים, ולכן דווקא אותם ראשונים לא כתבו לא להקדים.

אבל המשנה ברורה עצמו, כתב שיש שנוהגים אחרת להדליק בצאת הכוכבים, ונראה לי שסברתם היא שהשולחן ערוך פסק סוף שקיעה כדעת הטור והרבה ראשונים. והדלקה לפני צאת הכוכבים איננה טובה, מצד שרגא בטיהרא מאי מהני, או לכל הפחות היא הדלקה בדיעבד. ושבת אינה ראיה, שכן אין לומדים אפשר משאי אפשר. לכן גם אין שום סיבה להסביר ששקיעה זה קרוב לשקיעה, והיות שכאן זה דין של שרגא בטיהרא מאי מהני, ממילא לא נראה לומר שקשור לעניין שבת שלא יקדים הרבה, כאן שקיעה זה שקיעה.

בקצרה ולסיכום המחלוקת של הראשונים לגבי שקיעת החמה האם בתחילת השקיעה או בסופה. אור לכ”ה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק ונחלקו הראשונים הרן והרשב”א מול הטור והרמב”ם האם זה תחילת השקיעה שהוא עדיין ספק כ”ד ספק כה או בסוף השקיעה דהיינו צאת הכובבים שהוא תחילת כה.
חז”ל תקנו את המצווה של הדלקת נרות בתחילת היום כאשר היום נמשך אחר הלילה ולא בכל כשעת המעשה ביום ההוא שהיה הדלקת הנרות באותה עת ביום כה בבין הערבים דהיינו לקראת סוף היום וזה בכלל שהיום נמשך אחר הלילה.
הצעה ראשונה למחלקות הראשונים הזו הראשונים שסברו שההדלקה היא בתחילה השקיעה בזמן שהוא ספק כד לפי שגם באותם הימים לשיטתם הייתה בכד ויש התאמה בין ההדלקה באותם הימים להדלקה כיום, ולעומתם הסוברים לשיטתם שההדלקה הייתה באותם הימים בכה ואי אפשר להקדימה לתחילת השקיעה שהוא ספק כד ומשכך יש להדליק בצאת הכוכבים סוף השקיעה במקביל להדלקה שהייתה באותו היום.
אך אין הכרח להצעה זו מכיוון שגם אם הנס היה בכה בין הערביים חז”ל תקנו שצורת המצווה של ההדלקה תהיה עוד קודם ליום שהתרחשה ההדלקה הראשונה כמו שרואים בשו”ע שניתן להדליק גם בשעת הפלג המנחה בשעת הדחק או בע”ש.
אך יש לומר שעיקר מצוות ההדלקה היא שיהיה נר דולק לפרסם את הנס אך מעשה ההדלקה שהוא תנאי טכני למהות ההדלקה יכול להיות אף קודם הזמן שהוא אמור להיות הנר דלוק שאכן הוא כ”ה כי לפי שתי השיטות המצווה בזמן הזה חייבת להיות במקביל לזמן שהיא הייתה מבחינת היום, אך צורה של תקנת חז”ל נותק והוא תנאי בעלמא שאינו מוכרח להיות באותו יום, וזה הסיבה שניתן להדליק מפלג המנחה אך עדיין גם לזה יש גדר שהוא מפלג המנחה ולא שבוע לפני כי אין לזה צורה ותנאי של יחס בין מעשה ההדלקה והמצווה עצמה שהיא הנר הדלוק.
ולאידך גסא גם אם ההדלקה בימים ההם הייתה בכד פעולת ההדלקה בזמן הזה היום יום לאחר מכן כציון להדלקה שנעשתה בימים ההם כמה שעות קודם לכן בסמוך.
כדוגמת הדבר בנר שבת שהוא מצד כבוד השבת המתקיים במהלך השבוע גם כן וקיום המצווה מתקיים ערב שבת יום שישי למרות שהמהות של המצווה היא רק בשבת עצמה שהנר דולק ויש שלום בית.

כמו כן יש לחדד שגם למ”ד הדלקה עושה מצווה זה אומר שיש עיכוב לדינא במעשה ההדלקה בכל מיני השלכות כדוגמת הזיז את החנוכייה למקום הנחתה אך אין זה הופך את מעשה ההדלקה למהות המצווה אלא לתנאי מחייב הכרחי עיקרי שמעכב., אבל הוא עדיין רק תנאי בצורת המצווה ולא במהותה, שהאי גם לשיטתו המצווה היא זכר ולפרסם את הנס ולא שייך שפעולת ההדלקה בה הסתיים מהות המצווה.

שמו של חג החנוכה  	judaica, Kudu Shofars, Religious Services, shofar, Shofars, אקטואליה,  יודאיקה, מגזין שופרות מהדרין יודאיקה,, מעמד שופר, נרתיק שופר, שופר, שופר איל, שופר בבלי, שופר בבני ברק, שופר בהכשר הבד''ץ, שופר טבעי, שופר לא מעובד, שופר מעובד, שופר מרוקאי, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופרות, שופרות בבני ברק, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופרות בני ברק, שופרות לאירועים., שופרות מהדרין יודאיקה, שופרות מהודרים, שופרות קלי תקיעה, שופרים, שירותי דת #יהדות
#הלכה
#תורה
#תפילה
#כשרות
#חגים
#קהילה
#צדקה
#מזוזה
#ספרים_יהודייםאורית מרטין – לרכישה Online 

 

 

מאמרים נוספים

אפיית מצות AI פסח שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
פסח

חמץ ומצה

קרא עוד »

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

אז למה אתם מחכים כנסו לחנות ותבחרו את מה שתמיד רציתם?

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

judaica, Kudu Shofars, Religious Services, shofar, Shofars, אקטואליה, הלכות פורים, חג פורים, יודאיקה, מגזין שופרות מהדרין יודאיקה, מגילת אסתר, מעמד שופר, נרתיק שופר, שופר, שופר איל, שופר בבלי, שופר בבני ברק, שופר בהכשר הבד''ץ, שופר טבעי, שופר לא מעובד, שופר מעובד, שופר מרוקאי, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופרות, שופרות בבני ברק, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופרות בני ברק, שופרות לאירועים., שופרות מהדרין יודאיקה, שופרות מהודרים, שופרות קלי תקיעה, שופרים, שירותי דת #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים
פורסם ב- כתיבת תגובה

מדוע אין מסכת נפרדת לחנוכה?

שופרות למכירה" שופרות יצירתיות איכותיות תוצרת יד מיוחדות ייחודיות סטייל מגוון מותאם אישית צבעוניות חדשניות טבעיות אלגנטיות מינימליזם עמידות מגנטיות נשימות קלות אקולוגיות חכמות ברוכים הבאים לעולם השופרות -מבחר עצום של שופרות שלל גדלים מידות ומינים. במחירים שווים לכל כיס. כאן תמצאו שופר לכל מטרה וכל צורך אם אתה בוחר שופר כתשמיש נוי ... חנוכה AI מנורה סביבון נרות חנוכיות דגלים ספרי תורה מזוזות סדרי הלל כיפות מתנות
שופרות למכירה" שופרות יצירתיות איכותיות תוצרת יד מיוחדות ייחודיות סטייל מגוון מותאם אישית צבעוניות חדשניות טבעיות אלגנטיות מינימליזם עמידות מגנטיות נשימות קלות אקולוגיות חכמות ברוכים הבאים לעולם השופרות -מבחר עצום של שופרות שלל גדלים מידות ומינים. במחירים שווים לכל כיס. כאן תמצאו שופר לכל מטרה וכל צורך אם אתה בוחר שופר כתשמיש נוי ... חנוכה AI מנורה סביבון נרות חנוכיות דגלים ספרי תורה מזוזות סדרי הלל כיפות מתנות
האם קיים קשר בין זה שאין בתלמוד מסכת לחנוכה לרצח החשמונאים?

שתף את הפוסט


הסיבה לכל שאין מסכת חנוכה במשנה? היא מכמה טעמים:
-הייתה מסכת כזו ואבדה
– מאחר ומצוות חנוכה חביבה מאד ( מהדרין מן המהדרין נאמר בה ), כולם ידעו את הלכותיה ולא היה צורך במסכת מיוחדת
– דיני חנוכה נשנו במגילת תענית ובזמן סידור המשנה מגילת תענית הייתה בשימוש.
-יש שרצו לטעון שמסדר המשנה רבינו הקדוש ר’ יהודה הנשיא שהיה מזרע דוד המלך ויהודה ככל נשיאי ישראל, כאב את כאב שושלתו שאיבדה את המלוכה לזרע בית לוי הכהנים בית חשמונאי המעיט לכתוב על חג שמנציח בחלקו את נצחונם, כי היה בו פסול במלכותם על ישראל.

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב”ן; ד’תתקנ”ד, 1194 – ה’ל’, 1270)


ואכן כתב על כך הרמב”ן על התורה שנענשו על זה שעברו על הציווי של “לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו” שהסירו ולקחו את המלוכה שלא היה כתרם ומלכו כ 200 שנה בעם ישראל ונרצחו עד האחרון שבהם כמו שמספר התלמוד במסכת בבא בתרא ג : בקצרה: בכדי להדגיש את המחויבות שלנו למצוות חנוכה כפורים.

חותם הרמב”ן שהתגלה ליד תל כיסון

וזה לשון הרמב”ן על התורה על הפסוק הזה “לא יסור שבט מיהודה” אין ענינו שלא יסור לעולם, כי כתוב (דברים כח לו): “יולך ה’ אותך ואת מלכך אשר תקים עליך אל גוי אשר לא ידעת אתה ואבותיך”, והנה הם ומלכם בגולה, אין להם עוד מלך ושרים, וימים רבים אין מלך בישראל, והנביא לא יבטיח את ישראל שלא ילכו בשבי בשום ענין בעבור שימלוך עליהם יהודה. אבל ענינו, שלא יסור שבט מיהודה אל אחד מאחיו, כי מלכות ישראל המושל עליהם ממנו יהיה, ולא ימשול אחד מאחיו עליו. וכן לא יסור “מחוקק מבין רגליו”, שכל מחוקק בישראל אשר בידו טבעת המלך, ממנו יהיה, כי הוא ימשול ויצוה בכל ישראל, ולו חותם המלכות, “עד כי יבא שילה ולו יקהת כל העמים” לעשות בכולם כרצונו, וזהו המשיח, כי: “השבט” ירמוז לדוד שהוא המלך הראשון אשר לו שבט מלכות, ו”שילה” הוא בנו אשר לו יקהת העמים. ולא יתכן מאמר רבי אברהם, שיהיה שילה דוד, כי לא היה ליהודה שבט קודם דוד, כי אף על פי ששבטו נכבד ונוסע בתחלה, אין שבט רק למלך ומושל, כדכתיב (תהלים מה ז): “שבט מישור שבט מלכותך”, (ישעיהו יד ה): “שבט מושלים”, (יחזקאל יט יד): “שבט למשול”. והכתוב הזה רמז, כי יעקב המליך שבט יהודה על אחיו, והוריש ליהודה הממשלה על ישראל, והוא מה שאמר דוד (דברי הימים א כח ד): “ויבחר ה’ אלהי ישראל בי מכל בית אבי להיות למלך על ישראל לעולם כי ביהודה בחר לנגיד ובבית יהודה בית אבי ובבני אבי בי רצה להמליך על כל ישראל”. ואמר “לא יסור” לרמוז, כי ימלוך שבט אחר על ישראל, אבל מעת שיחל להיות ליהודה שבט מלכות, לא יסור ממנו אל שבט אחר, וזהו שנאמר (דברי הימים ב יג ה): “כי ה’ אלהי ישראל נתן ממלכה לדוד על ישראל לעולם לו ולבניו”. וענין שאול היה, כי בעבור שדבר שאלת המלכות בעת ההיא נתעב אצל הקדוש ברוך הוא, לא רצה להמליך עליהם מן השבט אשר לו המלכות שלא יסור ממנו לעולמים, ונתן להם מלכות שעה, ולזה רמז הכתוב שאמר (הושע יג יא): “אתן לך מלך באפי ואקח בעברתי”, שנתנו לו שלא ברצונו, ולכן לקחו בעברתו, שנהרג הוא ובניו ונפסקה ממנו המלכות. והיה כל זה מפני שהיה שמואל שופט ונביא ולוחם מלחמותיהם על פי ה’ ומושיע אותם, ולא היה להם לשאול מלך בימיו, כמו שאמר להם (שמואל א יב יב): “וה’ אלהיכם מלככם”. והקב”ה אמר לו (שמואל א ח ז): “לא אותך מאסו כי אותי מאסו ממלוך עליהם”, ולפיכך לא נתן להם מלכות של קיימא. ומה שאמר הכתוב (שמואל א יג יג): “נסכלת לא שמרת את מצות ה’ אלהיך אשר צוך כי עתה הכין ה’ את ממלכתך אל ישראל עד עולם”, שאם לא חטא, היה לזרעו מלכות בישראל, לא על כלם, וזה טעם “אל ישראל”; אולי היה מולך על שבטי אמו, על בנימן ואפרים ומנשה, כי יהודה ואפרים כשני עממים נחשבים בישראל; או היה מלך תחת יד מלך יהודה. ולפי דעתי, היו המלכים המולכים על ישראל משאר השבטים אחרי דוד עוברים על דעת אביהם ומעבירים נחלה, והם היו סומכים על דבר אחיה השילוני הנביא שמשח לירבעם ואמר (מלכים א יא לט): “ואענה את זרע דוד למען זאת אך לא כל הימים”, וכאשר האריכו ישראל להמליך עליהם משאר השבטים מלך אחר מלך, ולא היו חוזרים אל מלכות יהודה, עברו על צוואת הזקן ונענשו בהם, וכמו שאמר הושע (הושע ח ד): “הם המליכו ולא ממני”. וזה היה עונש החשמונאים, שמלכו בבית שני, כי היו חסידי עליון, ואלמלא הם נשתכחו התורה והמצות מישראל, ואף על פי כן נענשו עונש גדול, כי ארבעת בני חשמונאי הזקן החסידים המולכים זה אחר זה, עם כל גבורתם והצלחתם, נפלו ביד אויביהם בחרב, והגיע העונש בסוף למה שאמרו רז”ל (בבא בתרא ג.): “כל מאן דאמר מבית חשמונאי קאתינא עבדא הוא”, שנכרתו כלם בעון הזה. ואף על פי שהיה בזרע שמעון עונש מן הצדוקים, אבל כל זרע מתתיה חשמונאי הצדיק לא עברו אלא בעבור זה שמלכו ולא היו מזרע יהודה ומבית דוד, והסירו השבט והמחוקק לגמרי, והיה עונשם מדה כנגד מדה, שהמשיל הקדוש ברוך הוא עליהם את עבדיהם והם הכריתום. ואפשר גם כן שהיה עליהם חטא במלכותם מפני שהיו כהנים, ונצטוו (במדבר יח ז): “תשמרו את כהונתכם לכל דבר המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם עבודת מתנה אתן את כהונתכם”, ולא היה להם למלוך, רק לעבוד את עבודת ה’. וראיתי בירושלמי במסכת הוריות (ירושלמי הוריות פרק ג הלכה ב): “אין מושחין מלכים כהנים. אמר רבי יהודה ענתוריא על שם לא יסור שבט מיהודה. אמר רבי חייא בר’ אבא למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל, מה כתיב בתריה לא יהיה לכהנים הלוים”. הנה, שנו בכאן שאין מושחין מלכים מן הכהנים בני אהרן. ופירש תחלה שהוא לכבוד יהודה, שאין השררה סרה מן השבט ההוא. ולפיכך, אף על פי שישראל מקימים עליהם מלך משאר השבטים כפי צורך השעה, אין מושחים אותן שלא יהיה עליהם הוד מלכות אלא כמו שופטים ושוטרים יהיו. והזכירו הכהנים, שאף על פי שהן בעצמן ראויים למשיחה, אין מושחין אותן לשם מלכות, וכל שכן שאר השבטים, וכמו שאמרו בגמרא (הוריות יא) שאין מושחין אלא מלכי בית דוד. ורבי חייא בר אבא פירש, שהוא מנוע מן התורה שלא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה במלכות, והוא דבר ראוי והגון.

מות החשמונאים ומדוע אין מסכת נפרדת לחנוכה
זיהוי אפשרי של קברות המכבים. ע”פ חוקרים הקברים מזוהים עם גבעת שיח’ ערבווי שמצפון לאל מידיה. בר כוכבא מסכים שהדבר ייתכן, אך סובר שהזיהוי אינו חד משמעי. המקום קובור אל יהוד הוא אתר מהתקופה הביזנטית 
המקום קובור אל יהוד
צילום: Bukvoed

מאמרים נוספים

אפיית מצות AI פסח שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
פסח

חמץ ומצה

קרא עוד »

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

אז למה אתם מחכים כנסו לחנות ותבחרו את מה שתמיד רציתם?

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

שופרות למכירה" שופרות יצירתיות איכותיות תוצרת יד מיוחדות ייחודיות סטייל מגוון מותאם אישית צבעוניות חדשניות טבעיות אלגנטיות מינימליזם עמידות מגנטיות נשימות קלות אקולוגיות חכמות ברוכים הבאים לעולם השופרות -מבחר עצום של שופרות שלל גדלים מידות ומינים. במחירים שווים לכל כיס. כאן תמצאו שופר לכל מטרה וכל צורך אם אתה בוחר שופר כתשמיש נוי ... חנוכה AI מנורה סביבון נרות חנוכיות דגלים ספרי תורה מזוזות סדרי הלל כיפות מתנות שופרות, שופר, שופר בבני ברק, שופרות בבני ברק, שופרות מהדרין יודאיקה, שופרות מהודרים, שופר מרוקאי, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופר בהכשר הבד''ץ, שופרות לאירועים.
פורסם ב- כתיבת תגובה

קריאת ההלל בחנוכה

נבאר את המצוקה הגשמית והרוחנית בה היו שרויים עם ישראל בגלות יוון, ומדוע בחר הרמב"ם לכתוב את הלכות ההלל לכל השנה דווקא בהלכות חנוכה

שתף את הפוסט

הרמב”ם פרק ג’ מהלכות חנוכה הלכה א כותב :

“בבית שני, כשמלכי יון גזרו גזרות על ישראל, ובטלו דתם, ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות; ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם, ונכנסו להיכל, ופרצו בו פרצות, וטמאו הטהרות; וצר להם לישראל מאד מפניהם, ולחצום לחץ גדול. עד שריחם עליהם אלהי אבותינו, והושיעם מידם והצילם, וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים, והרגום, והושיעו ישראל מידם; והעמידו מלך מן הכהנים, וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנים, עד החורבן השני , וממשיך בהלכה ב’ וכשגברו ישראל על אויביהם ואבדום בכ”ה בחדש כסליו היה ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור”

מימין דיוקנו הנפוץ של הרמב”ם, המבוסס על תמונה, ככל הנראה דמיונית, מן המאה ה-18

הלחץ היווני על עם ישראל לא היה רק לחץ רוחני נוקשה כפי שמתואר בגזירות שבת מילה וחודש היה בו גם לחץ מדיני של ירידה לחייהם של היהודים בישראל וזה מודגש בדברי הרמב”ם ” ופשטו ידם בממונם ” זה הבסיס לקריאת ההלל אותו מצא לנכון הרמב”ם לציין ולתאר בהלכות חנוכה דווקא, ולא בקריאת ההלל בחג סוכות שהוא חג מן התורה, הסיבה לכך כי ביחס לקריאת ההלל, ככל וצרת האדם גדולה יותר כן הוא מקיים את ההודאה לה’ מעומק הלב יותר, זו מהות המצווה ומשכך יש דגש על עומק הצרה והלחץ בו היו נתונים היהודים בישראל באותה תקופה, יש הלל מתוך שמחת החג כידוע מקור מצווה זו נאמרה בחג הסוכות “ושמחת בחגך” שאכן אנו מצווים לשמוח כל שבעת ימי החג ומשכך אנו נאמר הלל כל ימי החג להודות על השמחה אך לא מדובר על הודאה מתוך מצוקה שהיא מהותית שונה כי היא הודאה על המעבר מן המצר למרחב , וכמו שאמר דוד המלך ואנו מזכירים בהלל מן המצר קראתי י-ה ענני במרחב יה, זו הסיבה שהביא הרמב”ם דווקא בהלכות חנוכה את הלכות ההלל כולל פירוט כל ההלכות הנוגעות להלל כל ימות השנה, ללמדך שדווקא תודה לאחר צרה היא הנחשקת ונעלית יותר מבחינת עומק התודה שמהות ההלל באה למצות.
בחיבור מעמיק לפנימיות התורה נבין שכל מצוקה רוחנית טומנת בחובה מצוקה גשמית הנפש לא תמלא, וגם ללא הנושא של שכר ועונש עצם נוכחות של חטא שמעצם מהותו הוא חסר האדם נחסר מקומת האדם שבו, ויש לכך מקורות רבים ביהדות.

 judaica, Kudu Shofars, Religious Services, shofar, Shofars, חנוכה, חנוכייה, יודאיקה, מהדרין מן המהדרין, מעטים מול רבים, מעמד שופר, נרתיק שופר, סיפור לחנוכה, רכישת מוצרי יודאיקה Online, שואה’ judaica, שופר, שופר איל, שופר בבלי, שופר בבני ברק, שופר בהכשר הבד''ץ, שופר טבעי, שופר לא מעובד, שופר מעובד, שופר מרוקאי, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופרות, שופרות בבני ברק, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופרות בני ברק, שופרות לאירועים., שופרות מהדרין יודאיקה, שופרות מהודרים, שופרות קלי תקיעה, שופרים, שירותי דת, תשמישי קדושה AI מתפללים בבית הכנסת מחזיקים את ארבעת המינים במהלך קריאת הלל בחג הסוכות, גלויה מתחילת המאה ה-20.

מאמרים נוספים

אפיית מצות AI פסח שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
פסח

חמץ ומצה

קרא עוד »

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

אז למה אתם מחכים כנסו לחנות ותבחרו את מה שתמיד רציתם?

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

judaica, Kudu Shofars, Religious Services, shofar, Shofars, חנוכה, חנוכייה, יודאיקה, מהדרין מן המהדרין, מעטים מול רבים, מעמד שופר, נרתיק שופר, סיפור לחנוכה, רכישת מוצרי יודאיקה Online, שואה’ judaica, שופר, שופר איל, שופר בבלי, שופר בבני ברק, שופר בהכשר הבד''ץ, שופר טבעי, שופר לא מעובד, שופר מעובד, שופר מרוקאי, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופרות, שופרות בבני ברק, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופרות בני ברק, שופרות לאירועים., שופרות מהדרין יודאיקה, שופרות מהודרים, שופרות קלי תקיעה, שופרים, שירותי דת, תשמישי קדושה AI