גִמַטְרְיָאוֹת פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה
גִמַטְרְיָאוֹת פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה
שתף את הפוסט
- בעל אמרי אמת מגור: רומז “פיפיות” ( 586 ) גימטריה “שופר” ( 586 ) חרב הפיפיות של עם ישראל בעת מעמד תקיעות השופר, אל מול המקטרגים, יום הדין שבו כל באי עולם עוברים לפני המלך, היום בו הרת עולם, אדם הראשון נברא בו, העולם נברא ב 7 ימים כה אלול היה היום הראשון לבריאת העולם וביום השישי כידוע נברא האדם, זהו שאנו אומרים היום הרת עולם, היום יעמיד במשפט כל יצורי עולם.
- “בקול שופר” ( 724 ) עולה כמנין ” בקרן של איל “ ( 723) עם הכולל , על דרך הרמז, ראה מאמר מהו שופר איל וחשיבות התקיעה בקרן של איל.
- הלכות שופר כידוע בשולחן ערוך סימן תקפ”ו – שכידוע עולה כמנין “שופר” 586 כמו כן משמו של הרב יוסף שלום אלישיב זצ”ל נרמז “תקפו’ של יום הדין” היום בעל התקיפות והדין בו כל באי העולם עוברים לפני המלך, כמצוין במסכת ראש השנה : בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם עוֹבְרִין לְפָנָיו כִּבְנֵי מָרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לג, טו):”הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם”.
- בסידור היעב”ץ כתב על כל שמכאן רואים שיד ההשגחה העליונה האירה על ספרו של מרן הבית יוסף שללא מתכוון יצא לו גימטריה “שופר”בסימן תקפ”ו, ומשכך התקבל ספרו בכל תפוצות ישראל, כך נזכור היכן נזכרים בדברי השולחן ערוך הלכות תקיעת שופר.
- המהרי”ל – ( רבי יעקב הלוי בן משה מולין (נקרא גם מהר”י סגל ומהר”י מולין; נולד במגנצא נחשב ‘אבי מנהגי אשכנז’. היה מנהיגה הרוחני של יהדות אשכנז בימיו) כתב שסגולת מצות השופר למנוע רע והסמך לכך אין ש’טן ו’אין פ’גע ר’ע. (ראשי התיבות של שופר). ונראה כי שבגלל זה יש הדואגים להחזיק בביתם שופר כסגולה לשמירה.
- השל”ה הקדוש, הרב ישעיה הורביץ כותב בספרו הגדול “שני לוחות הברית” כי הקדמונים נתנו סימן לארבעת הפרקים בשנה בהם מתמלא אדם מישראל פחד מפני הבורא. “אריה שאג מי לא יירא” (עמוס ג, ח) אריה – א’לול, ר’אש השנה, י’ום כיפור, ה’ושענא רבה, מקור נוסף לכך, הוא תלמיד המהרש”ל, בספרו “מטה משה” (סימן תשע”ח) “אריה שאג מי לא יירא”. אריה ר”ת אלול, ראש השנה, יום כיפור, הושענא רבה. מי לא יירא באלו הזמנים?
היו שדרשו אותו נוטריקון, אבל הרכיבו אותו על אריה אחר ופירשוהו אחרת: כותב רבי אליעזר פאפו בספרו “פלא יועץ” (ערך “סליחות”): “וכבר פירשו המפרשים קרא דכתיב ‘ישאג אריה ביער וטרף אין לו’ (עמוס ג, ד) כי אריה הוא ר”ת אלול, ראש השנה, יום הכיפורים, הושענא רבה, ור”ל אם יצעק איש באלו הימים תהיה כל מגמתו על היער, דהיינו הבית המקדש שנקרא יער, על כי טרף אין לו, שאין מקריבים קרבנות בעוה”ר.” כלומר, עלינו להתפלל בעיקר על בנין בית המקדש והחזרת העבודה למקומה.
- “סדר היום” לרבי משה ן’ מכיר, (שנדפס בויניציאה שנת שנ”ט ) וכך כתוב ב”סדר היום” (סדר ראש חודש אלול): “וכבר נתפשט המנהג לקום בכל לילה שעה א’ או ב’ קודם אור היום ומסדרין סליחות עד הבוקר כל אחד לפי כוחו ועל זה החודש נאמר ‘אני לדודי ודודי לי’ ר”ת אלול, שהקב”ה מבקש אהבתנו וימינו פשוטה לקבל שבים”, יותר מ 50 גימטריות וצירופים לצירוף אותיות אלו”ל הנרמז הרבה מאוד פעמים בפסוקי התנ”ך, לכך ראוי להקדיש מאמר נפרד, ראה מאמר אלול ראשי תיבות וסימניו.
- “אברהם” [=248] בצירוף “יעקב” [=182] ובתוספת “יוסף” [=156] – עולה בדיוק כמנין “שופר” [=586]! (רבי לוי יצחק שניאורסון זצ”ל ומסביר באריכות את החיבור הקבלי בין שלושת השמות האלו)
- וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לה’ בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָ͏ִם. ישעיהו פרק כז פסוק יג’ – שופר עולה בגימטריה ירושלים (שופרות מהדרין יודאיקה)
- קול השופר מרעיש ומרעיד עולמות עליונים, הפסוק אומר ביחזקאל: לְקוֹל, זַעֲקַת חֹבְלָיִךְ, יִרְעֲשׁוּ, מִגְרֹשׁוֹת.(יחזקאל, כז,כח) ירעשו עולה בגימטריה שופר (שופרות מהדרין יודאיקה)
- דוד המלך אומר בתהילים: וְכַנָּה, אֲשֶׁר-נָטְעָה יְמִינֶךָ; וְעַל-בֵּן, אִמַּצְתָּה לָּךְ. ( תהילים מו ה’) בזכות תקיעות השופר וזכרון עקידתו של יצחק, ואברהם אבינו שלפני אלפי שנים, הקב”ה נטעה יתד שיציל את עם ישראל בדין, וכנה אשר נטעה ימינך, (והשטן עומד לימינו) ועל בן, היינו יצחק אבינו כך אנו בניך בתקיעת השופר עוברים לבחינת בנים שאביהם מאמצם קרוב אליו, שופר עולה בגימטריה אימצת לך, בנוסח האשכנזים וגם אצל חלק מהספרדים, יש פיוט ייחודי “היום תאמצנו”, המורה על אותו אימוץ כבנים רצוים למקום. (שופרות מהדרין יודאיקה)
- דוד המלך בתהילים אומר: דְּרָכַי סִפַּרְתִּי, וַתַּעֲנֵנִי לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ (תהילים, קיט,כו) וַתַּעֲנֵנִי עולה בגימטריה שופר (שופרות מהדרין יודאיקה) ניתן לפרש על תקיעת שופר, כי בתקיעת שופר מדובר על סוד שגילה הקב”ה לבניו שהוא סגולי להיפוך מידת הדין למידת רחמים, כמו שאמרו חז”ל בראש השנה טז: אמר הקדוש ברוך הוא: תקעו לפני בשופר של איל, כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם, ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני’ וזה שאומר דוד המלך כמו בשופר שה’ מגלה את דרכיו להיפוך מידת הדין לרחמים וַתַּעֲנֵנִי באמצעות השופר ( 586 ) לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ – למדני עוד חוקים דוגמת תקיעת השופר להגברת מידת החסד והרחמים של מעלה. (שופרות מהדרין יודאיקה)
- תַּם-עֲוֹנֵךְ, בַּת-צִיּוֹן–לֹא יוֹסִיף, לְהַגְלוֹתֵךְ; פָּקַד עֲוֹנֵךְ בַּת-אֱדוֹם, גִּלָּה עַל-חַטֹּאתָיִךְ. (איכה, ד,כב) תַּם-עֲוֹנֵךְ – עולה בגימטריה שופר וגם סופו של הפסוק גִּלָּה עַל-חַטֹּאתָיִךְ – עולה בגימטריה שופר לפי המחקר ההיסטורי, המקדש נחנך בשנת 516 לפנה”ס בימי דריווש הראשון ועמד על תלו כ-586 שנים.
לפי חז”ל המקדש עמד על תלו (כולל שנות בנייתו) 420 שנים. הפער הגדול נובע מתארוך שונה של אורך שלטון הממלכה האחמנית על ממלכת פרס, הידוע בשם “השנים החסרות”, כמו כן בית ראשון נחרב 586 שנים לפנה”ס (שופרות מהדרין יודאיקה) - באמצעות השמיעה והקבלה ויחס המידה הכנוע באותה מידה הקב”ה מחריש שומע ומוחל עוונות עמו ישראל עם הפיכת מידת הדין למידת הרחמים בתקיעת השופר וזכרון עקידתו של יצחק עם מסירות נפשו של אברהם, כי בדרך שאדם מודד בה מודדין לו, וכמו שאמר רבא: כל המעביר על מידותיו, מעבירין לו על כל פשעיו, שנאמר: ‘נושא עוון ועובר על פשע’ – למי נושא עוון למי שעובר על פשע” (ראש השנה יז, א) ואפשר לרמוז את זה בפסוק הוֹרוּנִי, וַאֲנִי אַחֲרִישׁ; וּמַה-שָּׁגִיתִי, הָבִינוּ לִי.(איוב, ו,כד) אַחֲרִישׁ גימטריה שופר. (ראה מאמר בעמוד המאמרים על חג השבועות קול השופר הולך וחזק מאוד)
(שופרות מהדרין יודאיקה) - שימו לדב לדבר מענין, שנאמר על “כינור דוד” בתהילים אומר דוד המלך: “חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ” במסכת ברכות (ג : ובזוהר חז”ל אומרים “כינור היה תלוי לדוד למעלה ממיטתו של דוד כנגד חלונו, וכיון שהגיע חצות לילה, רוח צפונית מנשבת בו והיה מנגן מאליו. מיד היה דוד קם ומתגבר בשירות ותשבחות, והוא עומד ועוסק בתורה עד שעולה עמוד השחר. כיון שעלה עמוד השחר והיו חכמי ישראל שומעים את קולו, היו חכמי ישראל נכנסים אצלו ועומדים גם הם לעסוק בתורה” המשמעות העמוקה של הדברים, היא הרבה מעבר לכך שהכינור היה שעון מעורר, או שהיה נס ופלא שהייתה נושבת רוח למיתרי השופר ומעירה אותו בדיוק באותה שעה ובאותה עת, אלא שהמטרה של הכינור של דוד לא הייתה, ניגוני חול גשמיים אלא המטרה הייתה “חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך” וללמוד את תורת ה’ עם כל חכמי ישראל, וניתן להוסיף רעיון מספרי יפה על פי הדברים האלה.
הללוהו, בתקע שופר,הללוהו, בנבל וכינור.
נקדים ונאמר, המצווה היחידה בתורה באמצעות כלי נשיפה או כלי ניגון לכל עם ישראל ( הכל חייבין בתקיעת שופר ) היא מצוות תקיעת שופר, מה שהופך את השופר לכלי שניתן לקיים בו מצוות עשה דאורייתא, מה שאין כן בשאר הכלים, כך שמעצם מהותו “הללוהו בתקע שופר” גדול יותר מ”הללוהו בנבל וכינור”, השופר הוא מלשון שיפור המעשים, ומורה על נגינה טהורה ונקייה יותר, רוחנית יותר, כינור דוד היה זקוק ל”יודע נגן” בכדי לחבר אותו לתורה אבל בשופר, הוא תשמיש מצווה מעצם מהותו, הניגון מתחבר מעצם מהות החפץ לרוחניות ושיפור מעשים. כינור עולה בגימטריה במספר 286 ושופר כידוע וכמו שהוזכר כמה פעמים במאמרים אחרים עולה במספר 586, ניתן לומר שאם נכפיל ( הרוחניות היא כפל של גשמיות הניגון ומהות החיבור הרוחני מורה על מהות כפולה ) את שירת הכינור נקבל את המספר 572 שהוא מספר שלא מדויק למילה שופר, ( חסרות 14 ספרות ) דהיינו חסר את המרכיב הרוחני שקיים בשופר, ללא המהות של דוד היודע נגן, אכן לא נקבל שום מספר שעולה למדרגת שופר, חסרות לנו 14 ספרות בדיוק, כך שאם נוסיף את הרוחניות של “כינור דוד” דהיינו כדוד שהפך את הכינור לכינור רוחני, “דוד” זה בדיוק 14 ספרות, כך נקבל את המספר הכפול, “כינור דוד” דהיינו כינור שהוא רוחני, הוא “שופר” ( הארכנו במאמר הללוהו בתקע שופר )
מאמרים נוספים
סגולות
שופרות מהדרין יודאיקה Shofarot Mehadrin judaica
כ״ט בתשרי ה׳תשפ״ה – 30 באוקטובר 2024
שופרות מידע
שופרות מהדרין יודאיקה Shofarot Mehadrin judaica
כ״ה בתשרי ה׳תשפ״ה – 27 באוקטובר 2024
הירשמו לניוזלטר
וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!
יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.
