פורסם ב- כתיבת תגובה

איל וצבי ויחמור

אייל - קרניו מפוצלות ופסול לתקיעת שופר - איילים בפארק Richmond Park

איל וצבי ויחמור

אייל - קרניו מפוצלות ופסול לתקיעת שופר - איילים בפארק Richmond Park
בפרשת השבוע רא"ה - ראשי תיבות "ראה אלול הגיע" - ושבת מברכים והכרזת ראש חודש אלול - אנו למדים על הבהמות והחיות שמותרות לאכילה ואלה שאסורות לאכילה, זֹאת הַבְּהֵמָה, אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ: שׁוֹר, שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים. ה אַיָּל וּצְבִי, וְיַחְמוּר; וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן, וּתְאוֹ וָזָמֶר - מדוע המקפיד על תקיעות שופר הוכתר בתואר "ירא אלוקים" וחיבור בין ארבע אמירות של ר' אבהו בקשר רעיוני מדהים, כל זה ועוד במאמר שלפניכם

שתף את הפוסט

אנו רוצים להתייחס במאמר זה, לארבע אמירות של רבי אבהו, רבי אבהו היה אמורא ארץ ישראלי בן הדור השלישי (סוף המאה ה-3 – תחילת המאה ה-4). מתלמידיו החשובים של רבי יוחנן. וישב בקיסרין, 
האמירה הראשונה היא על האיילה היא נקבת האייל ” נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר ( בראשית – מט כא ) קרני משפחת האיילים שונות מקרני הפריים בכך שהן מפוצלות בניגוד לקרני הפריים העשויות חטיבה אחת.
 “אמר רבי אבהו: מאי טעמא דרבי? דכתיב: למנצח על אילת השחר, מה אילה זו קרניה מפצילות לכאן ולכאן אף שחר זה מפציע לכאן ולכאן … דאמר רבי בנימין בר יפת אמר רבי אלעזר: למה נמשלו תפלתן של צדיקים כאילת? לומר לך: מה אילה זו, כל זמן שמגדלת קרניה מפצילות, אף צדיקים כל זמן שמרבין בתפלה תפלתן נשמעת” (יומא, כט ע”א).
עדות נוספת לקשר בין האיילים למבנה הקרניים המסועף מופיעה בבבלי במסכת חולין (נט ע”א) הגמ’ שואלת מהם סימני החיה בניגוד לבהמה, על מנת להתיר חלבה. לאחר סקירה של כמה סימנים מסכמת הסוגייה שבכל מקרה שקרני בעל החיים מפוצלות אין צורך לחפש סימן נוסף: “הלכך היכא דמיפצלא לא דינא ולא דיינא היכא דלא מיפצלא בעינן כרוכות חדורות וחרוקות והוא דמיבלע חירקייהו”. רש”י במקום מפרש: “מפוצלות – פורקייר”ש בלע”ז” כלומר ממוזלג.
אמנם הגמ’ לא מזכירה את האייל בשמו אך לאור כך שהאיילים לא בויתו עד ימינו (מלבד איל הצפון שעבר ביות חלקי) די היה בסימן בודד שהוא פיצול או הסתעפות הקרניים כדי לקבוע שבעל החיים הוא חיה.
 רש”י כותב שם (חולין, נט ע”ב): “והרי צבי דאין מפוצלות. לא ידענא מאי קאמר דהא ודאי מפוצלות הן ונראה בעיני שמה שאנו קורין צבי לא היו הם קורין צבי אלא אותן הנקראים שטיינבו”ק וקרנים שלהן אינן מפוצלין (והארכנו להסביר במאמר שופר צבי מן המותר בפיך בשופר הצבי ספרינגבוק דלגן שהוא שופר וקרן צבי שאינה מפוצלת וזה לא היה מצוי אצל רש”י אלא האייל-איילה שקרניהם מפוצלות)
 בניגוד לכך בפריים יש צורך בסימנים נוספים על מנת להפריד בין המינים המבויתים (שור, עז, שה) שהם בכלל בהמה לבין המינים שלא בויתו כמו הצבי הנכלל בכלל החיות.
תכונה נוספת של האיילים היא קלות רגליהם: “אמר להו: הבו לי איגרתא, אמרו ליה: איגרתא בארעא דמצרים היא. ומאן ניזיל? ניזיל נפתלי, דקליל כי איילתא, דכתיב: נפתלי אילה שלוחה הנותן אמרי שפר וכו'” (סוטה, יג ע”א).
יְדִיד נֶפֶשׁ, אָב הָרַחְמָן, מְשֹׁךְ עַבְדָּךְ אֶל רְצוֹנָךְ! יָרוּץ עַבְדָּךְ (שיר השירים א ד) כְּמוֹ אַיָּל, יִשְׁתַּחֲוֶה מוּל הֲדָרָךְ, כִּי יֶעְרַב לוֹ יְדִידוּתָךְ מִנֹּפֶת צוּף וְכָל טַעַם. ( רבי אלעזר אזכרי זצ”ל בפיוט ידיד נפש).
 שופר מקרן האייל פסול כי הוא עצם אחת ללא שפופרת על שמה קרוי השופר בל נטעה זה לא האיל שרוב ככל הקהילות בעולם , מקיימים בו מצוות תקיעת שופר, וכן פסק במשפט הראשון בהלכות שופר, מרן בשולחן ערוך ( סימן תקפ”ו – גימטריה שופ”ר 586 )”שופר של ראש השנה, מצוות בשל איל וכפוף”  מצווה מן המובחר להדר לתקוע בשופר בשופר האיל, הלא הוא הוא זכר הכבשים הוא שהחליף את יצחק אבינו בניסיון עקידת יצחק כמו שנאמר “וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת־עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה־אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת־הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ: (בראשית פרק כב פסוק יג) בקצרה: 

אייל – הוא צבי (חיה) מאויית עם שתי יודי”ן ללא ניקוד – ונהגה 
אַיָּל (חיה) 

 

איל – הוא זכר הכבשים מאויית עם יו”ד אחת ללא ניקוד ונהגה אַיִל (בהמה)

 

תמונות איילים בפארק המדהים בבריטניה Richmond Park UK של איילים ממשפחת הצבאים הנזכרת שקרניו מפוצלות ועשויות עצם קרנית ולא כשופר שהוא חלול כשפופרת העשוי קראטין מהחומר שעשויות הציפורנים שלנו – קרן אַיָּל ( אייל ) פסולה לתקיעת שופר, וקרן אַיִל ( איל )  מהודרת ביותר לתקיעת שופר

 

 צילום: באדיבות הצלמת חני פולק @2c.online Chani Pollak 🙏

וכעת לאמירה השנייה של רבי אבהו “אמר רבי אבהו: למה תוקעין בשופר של איל? אמר הקדוש ברוך הוא: תקעו לפני בשופר של איל, כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם, ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני” (ראש השנה, טז ע”א).
אמירה זו היא הבסיס להידור המצווה שקיים בקרן האיל, וכמו שכתב היערות דבש ר’ יונתן אייבשיץ זצ”ל ה’ נותן לעם ישראל מרשם כמו רופא שנותן לפציינטים שלו, ולכן חשוב לדייק בפרטי הפורמולה הניתנת על ידי הרופא, ולתקוע בשופר איל. 

 קרן שופר האיל כשרה ומהודרת ביותר לתקיעת שופר כי מזכירה את עקידת יצחק, אנו מזכירים זכות אבות בראש השנה, ייסוד השנה, עם זכרון המייסדים האבות הקדושים, ובפרט אברהם אבינו, אברהם העברי מפיץ הדת המונותיאיסטית הגדול ביותר, האמונה בא-ל אחד,  שהוא אב המון גוים כמו שה’ אומר לו “וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ”.

האמירה השלישית של רבי אבהו היא על אופי התקיעות עצמם, שימו לב זה אותו רבי אבהו בזכותו יש לכל עם ישראל את קול השופר הזה הלא הוא תקיעה שברים תרועה ושוב תקיעה, “תשר”ת”, מכיוון שעלו ספיקות כאלה ואחרים ברוב הגלויות הנהיג בעירו “אתקין רבי אבהו בקסרי תקיעה שלשה שברים תרועה תקיעה” (ר”ה לד:)  ועד היום אופי תקיעות השופר הנהוג הוא כמו שהנהיג רבי אבהו.
רבי אבהו תיקן תקנות רבות. אחת מתקנותיו המפורסמות היא סדר תקיעת שופר בראש השנה (ג’ תשר”ת, ג’ תש”ת, ג’ תר”ת), מה שהפך כיום לסדר התקיעות המקובלת עד היום בכל תפוצות ישראל. 

במדרש קהלת רבה פ”ז על הפסוק “כִּי יְרֵא אֱלֹהִים יֵצֵא אֶת כֻּלָּם” אמרו חז”ל כגון רבי אבהו דקיסרין”. והכוונה שהתקין והנהיג תשר”ת שהוא גם תקיעה, שברים, ותרועה, כדי לצאת ידי חובת כל הדעות בתקיעות שופר, את ההערה מהמדרש כתב הגאון ר’ יחזקאל אברמסקי זצ”ל בעל חזון יחזקאל, לגרש”י זווין זצ”ל (מועדים בהלכה), עכ”ד. 

 וניתן להוסיף שמטבע הלשון “ירא אלוקים” לא נבחר על ידי חז”ל ביוצא את כולם בתקיעות שופר בכדי, אלא מכיוון שאותו מטבע לשון בדיוק נאמר על ידי ה’ על לאברהם אבינו לאחר ניסיון עקידת יצחק “כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך ממני” כך שמדויק שעקידת יצחק זיכתה את אברהם אבינו בתואר ירא אלוקים, שימו לב למטבע הלשון שרבי אבהו נוקט בתקיעת שופר “אמר רבי אבהו: למה תוקעין בשופר של איל? אמר הקדוש ברוך הוא: תקעו לפני בשופר של איל, כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם, ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני” (ראש השנה, טז ע”א), ויש להבין מדוע הוסיף כאילו עקדתם את עצמכם והתזכורת של עקידת יצחק לא מספקת, ( הרי פתח באזכור לכם עקידת יצחק, וסיים במעלה אני עליכם כאילו עקדתם את עצמכם ומה פשר שינוי מטבע הלשון )  וכעת מובן, שכדי לזכות לתואר “ירא אלוקים” בתקיעות השופר הוא באמצעות זה שה’ מעלה כאילו עקדתם את עצמכם ואתם בבחינת אברהם שעקד את בנו, וראויים לתואר “ירא אלוקים”. 
בפשט הדברים יש ענין סגולי ואמורפי שעקידתו של יצחק נזכרת אך בעומקם של הדברים, בתקיעת שופר עם שיפור המעשים שיבת האדם בתשובה, עם הקרבת עצמו לה’ במעשיו, וביטול האדם הקודם שהיה בשנה הקודמת, זוהי בחינת עקידתו של יצחק ממש, כך שה”ירא אלוקים” הופך להיות תואר הולם ולא רק תואר חיצוני על בסיס הידור במצוות תקיעת שופר.  

ומצאתי שתי פנינים לחיזוק דברינו, בספרו ירח איתנים של הרב יצחק אריאלי זצ”ל ( בעל עינים למשפט ) המבאר את פרשת העקידה, 
הפנינה הראשונה, בפרשת העקידה אברהם מצווה לקחת את בנו לזו הלשון, “וַיֹּאמֶר קַח־נָא אֶת־בִּנְךָ אֶת־יְחִידְךָ אֲשֶׁר־אָהַבְתָּ אֶת־יִצְחָק וְלֶךְ־לְךָ אֶל־אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ”.
ונשאלת השאלה, וכי לא ידוע שהוא בנו יחידו? אלא זו הנפש שנקראת יחידה, שנאמר (תהילים כב, כא) “הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי מִיַּד כֶּלֶב יְחִידָתִי” (ספרי האזינו, פיסקא שיג אות י), לא בן בלבד אלא את הנפש שלך ממש, עקידת הרוחניות ועקידת התורה קודם שניתנה ( לא תרצח ). ומשום כך היה זה ניסיון בלתי שכלי, לא מסירות נפש גשמית, אלא רוחנית. שכן ה’ אמר לאברהם, “כי ביצחק יקרא לך זרע”, ועכשיו הוא אומר לו “והעלות לעולה”, הרי שהוא עוקד את כל המשכיותו, כל כן נתייחס עיקר הניסיון לאברהם, שבו ובנפשו היה לקיים את העקידה, כביכול אברהם עוקד את כל מהותו. עכ”ד. 
ממש כמו שביארנו, והדברים נפלאים. 
והפנינה השניה היא על הפסוק, אותו ביארנו מעלה,  מבאר הרב אריאלי ואלו דבריו: “כי ירא אלוקים אתה” למדרגת אהבה הגיע אברהם אבינו זה כבר, כמו שכתוב “שרע אברהם אוהבי” ( ישעיהו מא ) אך לאחר העקידה בא לדרגת יראה שלאחר האהבה, -“יראה מתוך אהבה” ( סוטה לא ע”א ), יראה זו פירושה השתוקקות להכתיר את ה’ לאדון ולמלך, ממתין לפקודותיו, ולהיות עבדו הנאמן הסר למשמעתו מתוך יראה עילאה, – אבינו מלכנו. 
אמר דוד המלך, אני יראתי מתוך שמחתי, ושמחתי מתוך יראתי, ואהבתי עלתה על כולם, לפיכך כרת לי הקב”ה ברית ( תנא דבי אליהו פ”ג ) 
זו דרגת היראה הגדולה, שאם לא כן אי אפשר לעמוד בניסיון כגון זה אלא אם כן מתוך יראה שלאחר האהבה, הוא מה שנאמר לאחר מכן “כי עתה ידעתי” הודעתי לכל באי עולם את הגבול של ירא אלוקים עד מסירות נפש. עכ”ד. 

ונסיים באמירתו הרביעית של רבי אבהו שהעיז לחלוק על רבו רבי יוחנן, בברכות לד: דא”ר אבהו,  מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין, שנאמר (ישעיהו נז, יט): שלום שלום לרחוק ולקרוב,  לרחוק ברישא והדר לקרוב”,  במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים יכולים לעמוד, ר’ אבהו שהבין את סוד תקיעות השופר, ואת עומק תשובת המעשים באמצעותה, הבין שכמו שאמר ריש לריש ( בעל תשובה בעצמו ) זדונות הופכים לזכויות, בעלי תשובה הופכים את המר למתוק ועולים על הצדיקים הגמורים, כך גם תקיעת השופר יכולה לפעול את אותה פעולה. 
וכעת נשאלת השאלה איך שמיעת קול השופר, מחוברת לתשובת המעשים, הנה יש קשר הרבה מעבר לקשר סמנטי רחוק, שימו לב לדברים מדהימים המבררים את מהות מצוות תקיעת שופר. 
הרמב”ם כתב “אע”פ שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב רמז יש בו כלומר עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם. אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה” וכבר שאלנו במאמר אחר הרמב”ם שהוא תלמודי, ובא לפרש את הלכות המעשה בחיי היומיום מה ראה לפרט ולפרש רמזים, טעמי המצווה, ודברי מוסר שאינם מדרכו? 
ונראה מכך יסוד ענק, עסק התשובה אינו ענין חיצוני לתקיעת שופר, כסמנטיקה רחוקה, אלא הוא חלק מהותי מחלק מצוות תקיעת שופר, “לשמוע קול שופר” השמיעה, ההתכנסות הפנימית של האדם, והתבוננותו באמצעות הקשבה לקול השופר המעורר בו את הקול הפנימי לשוב בתשובה, היא מהות מצוות תקיעת שופר. 
שימו לב ללשונו של הריטב”א ( ר”ה לד: ד”ה כתב הריף ) ” קבלה מרבינו האי ז”ל אביהם של ישראל דנוסח ברכת שופר הוי “לשמוע קול שופר”. ויש בזה ב’ שאלות, למה אין הנוסח “על תקיעת שופר” כמו מקרא מגילה שמברכים על הקריאה ולא על השמיעה. 
ועוד למה הוא בלמ”ד ולא ב”על” כיוון שתקיעת שופר על ידי אחרים, כעין מקרא מגילה שהוא ב”על” מטעם זה. 
והתשובה בשאלות אלו אחת, דהכא שמיעת שופר היא עיקר המצווה, כדי שיעור האדם לחזור בתשובה, וגם שיכוון לרצות למידת הדין ביום הזה, ואילו תקע ולא שמע לא יצא, ולפיכך תיקנו הנוסח בשמיעה וכו’. הנה לנו חיבור בדברי הריטב”א בין “לשמוע קול שופר” לבין התעוררות התשובה, חיבור מהותי. 
הרמב”ם כמו שהובא במאמר “השופר – השמיעה – פרק ג'” מדגיש שברכת השופר היא “לשמוע קול שופר” בתשובותיו גם האריך בנושא להסביר בלי מקום לטעות ובצורה חד משמעית, שמיעה ולא התקיעה, השמיעה מורה על ההקשבה הזו, עם החיבור לתשובה, היא היא מהות המצווה, וזו הסיבה שהרמב”ם היה חייב להוסיף את ה”רמז יש בו” כי הוא חלק מגדרי המצווה ולא דברי מוסר ואגדה, כך שהוא נאמן לדרכו התלמודית ההלכתית. 
וזו הסיבה שדברים אלו נאמרו ברמב”ם בהלכות תשובה פרק ג’ הלכה ד ולא בהלכות שופר, ללמדך שמהותו של קול השופר הוא התשובה. 
אך יש להבין מה מקורו של הרמב”ם שחלק ממצוות תקיעת שופר היא התשובה, מנין שמעבר לגזירת הכתוב שיש בו “רחמנא אמר תקעו” יש בו עוד חלק מגדרי המצווה הרמז שיש וכנ”ל? 
היה אפשר להסביר כמו שכתבנו ה”לשמוע” הוא בעצמו מורה על כך. 
הגאון ר’ חיים קמיל מביא בספר אמרי חיים, שמעיד ששמע מהגאון ר’ יחזקאל אברמסקי זצ”ל לפני תקיעת שופר דר”ה, לאחר ששאל מה מקור דברי הרמב”ם שיש בתקיעת שופר רמז לעורר את האדם לעשות תשובה, (בפשטות דברי הרמב”ם הם דברי המדרש בויקרא רבה כט ו – כותב השורות)
בראש השנה התורה לא מצווה, תריעו, או ותקעתם בשופרות, ( פסוק בשופטים ז’ ותקעתי בשופר אנכי וכל אשר אתי ותקעתם בשופרות גם אתם סביבות כל המחנה) 
אלא נאמר “יום תרועה יהיה לכם” אין כאן ציווי על פעולת של תקיעת שופר גרידא, יש כאן ציווי להפוך את כל היום ל”יום תרועה” והכוונה היא ההשפעה היוצאת מהתרועה, יום תרועה יום שאחרי ההתעוררות מקול השופר, הוא יום ששיבת המעשים היא חלק ממהות שמיעת קול תרועת השופר. 
ולכן כתב הרמב”ם “עורו ישנים משנתכם” מכיוון שהמקור הוא ביום תרועה, מכיוון שמצוות תקיעת שופר אמור להשפיע על כל “היום תרועה”, בדרך התעוררת לתשובה. 

השל”ה הקדוש בספרו מבאר בצורה נפלאה בסדר תקיעות שופר על דרך הפשט, שתהליך התשובה בא לידי ביטוי בדיוק בתשר”ת.

תקיעה – פשוטה לפניה: האלוקים עשה את האדם ישר, ולכל אדם הייתה תקופת ישרות בתחילתו, והמה בקשו חשבונות רבים וקלקלו את ישרותם. 
שברים – גנוחי גנח: שהאדם עומד על מצבו ורואה היאך קלקל את דרכו בחטא, ונאנח על חטאיו. 
תרועה – ילולי יליל: יותר מאנחה על חטאיו רואה אדם שהחטא הביאו עד להתמוטטות ועד סף חורבן נפשו, ומיילל על כך כמי שמיילל על גוסס רחמנא ליצלן, מרוב מרירות על ירידתו. 
תקיעה – פשוטה לאחריה: מרוב הכרה כי הלך בדרכיו בדרך לא דרך, הוא נוכח לראות כי אינו יכול להמשיך כך, ומחליט החלטות טובות ולהתייצב שוב על דרך הישרה, וחוזר לישרותו שבה נברא, וזוהי הפשוטה שלאחריה עד כאן תוכן דבריו. 

רבי אבהו שלנו שידע את סוד תקיעות השופר, ולא בכדי אתקין בקיסרין “תשר”ת” לכל ישראל, עם ההסבר שמצוות התשובה הלא היא חלק ממצות תקיעת שופר, הגיע להבנה וודאית שגדולים בעלי תשובה מצדיקים, שלום שלום לרחוק ולקרוב,  לרחוק ברישא והדר לקרוב”
ועם המעלה אני עליכם כאילו עקדתם את עצמכם, מובן מדוע כונה “ירא אלוקים” כגון רבי אבהו דקיסרין, מכיוון ש”המעלה אני עליכם כאילו עקדתם את עצמכם” מזכה את השב לתואר הנ”ל בדיוק כמו שאברהם זכה לו. 
עוד יש לדייק, שלא נאמר כאילו עקדתם את בנכם, אלא את עצמכם, ויש להבין בעקידת יצחק אברהם עד את בנו אז אם בתקיעת שופר ה’ זוכר את עקידת יצחק, או מחשיב לנו כאילו אנו גם עקדנו, זה אמור להיות במקביל לאותו ניסיון של אברהם, ויש להסביר לפי הנ”ל ש”הירא אלוקים” הוא לא תואר חיצוני אלא מהות השב בעקבות התשר”ת מזכה אותו מעצם מהות שיבתו בתואר הנ”ל שיבתו היא עקידת האדם שהיה לאדם חדש בתשובתו, וזוהי העקידה האמיתית שהוא מבצע עקידת עצמו. 
ויש לחדד יותר בהקדימנו קושיה נוספת שמקשים העולם, הלא מסירות נפש בני עמינו הייתה לרבים, ומדוע מיוחדת עקידת יצחק לתזכורת בכל ראש השנה, ומעלים אותה כל כך על נס. 
שימו לב לתשובה שמחברת את כל הרעיונות ביחד, אמנם ליצחק אבינו שידע שהולך להיעקד הייתה עקידתו ניסיון פיזי של מסירות הנפש, אך לאברהם אבינו אברהם הוא מידת החסד והנתינה גדול הדור שפתח את אוהלו מכל הכיוונים שהכניס אורחים מכל העולם, והפיץ את שמו של ה’ במידת החסד שלו, וכעת הקב”ה מבקש ממנו לעקוד את בנו, עקידת בנו היא עקידת עצמו, כי ה’ מבקש ממנו למחוק את ישותו ואישיותו במידת החסד, ולקחת את חיי בנו, נטילה חד צדדית שאין יכולת להשיבה.
שימו לב לשונו של אמר רבי אבהו בלמה תוקעין בשופר של איל וכו’   כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני” ומדוע שב להזכיר את יצחק בן אברהם ולא כתב עקידת יצחק סתם כמו בכל המקומות? על פי זה כתב הרד”ל (עי’ מטה אפרים תקפ”ה ג’ ) שאברהם כיסה את יצחק לפני העקידה וזה המקור לכך שמכסים את השופר לפני התקיעות, ויש לזכור את עקידתו של “יצחק בן אברהם”, כי ניסיון עקידת יצחק היה ניסיונו של אברהם, לא מבחינה פיזית אלא יותר מכך מבחינה נפשית, למסור את נפשו לבוראו מסירות נפש גמורה. 

הרב מבריסק הגרי”ז זצ”ל ביאר בכך את הפסוק שאנו אומרים לפני התקיעות “תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ,כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב”, כידוע חוק הוא ללא טעם, חוק יבש ומשפט הוא חוק סביר בעל טעם, והנה הפסוק פתח בלשון “כי חוק לישראל הוא” ושינה למטבע לשון “משפט לאלוהי יעקב” ומה פשר השינוי? 
והסביר הרב מבריסק, שהכוונה כמו שכתב הרמב”ם “אע”פ שתקיעת שופר בר”ה גזירת הכתוב” וכו’ רמז יש בו” וכו’ נמצא שיש בשופר גם חוק של “רחמנא אמר תקעו” וגם “רמז יש בו” של שפרו מעשיכם שהוא חלק מהותי מהתקיעה, וזה עוד מקור לרמב”ם לפרש את טעם המצווה של תקיעת שופר, מעבר לגזירת הכתוב, ולפרש את הטעם של המצווה, וכמו שנתבאר. (הובאו דבריו במאורי המועדים עמ’ רי”א) 

ולפי דברינו ניתן להסביר עוד שינוי בלשון הפסוק כי חוק לישראל הוא אמנם מצד עם ישראל זה חוק יבש של רחמנא אמר תקעו אך כוונתו של אלוקי יעקב שעם ישראל ישובו בתשובה ולא יתקעו בצורה של חוק כשחסרה המהות של התשובה מקול השופר, ולכן במשפט הוזכר אלוהי יעקב. 

וכעת נחזור לאמירתו הראשונה של רבי אבהו ” רבי אלעזר: למה נמשלו תפלתן של צדיקים כאילת? לומר לך: מה אילה זו, כל זמן שמגדלת קרניה מפצילות, אף צדיקים כל זמן שמרבין בתפלה תפלתן נשמעת” 
איילה פסולה לתקיעת שופר ואין בה בחינת תקיעת שופר, זו הסיבה שדייקו כאן בלשון “למה דומה תפילתן של צדיקים” הצדיקים מרבין בתפילה ובעצם היותם צדיקים גמורים תפילתם נענית, להבדיל מבעלי התשובה, שכתקנתו תשר”ת, נדרשים לאיל, ולהזכיר את עקידתו של יצחק שוב, ולעקוד את עצמם ולהזכיר לה’ את עקידת יצחק בכדי שה’ יענה עליהם ברחמים בקול השופר, וזה לשון “כל זמן” צדיק גוזר והקב”ה מקיים, כל זמן שמתפללים ואינם נדרשים לתקיעות שופר דווקא. 

ולכן אנו אומרים לפני תקיעות השופר, את הפסוקים שדוד המלך בתהילים אומר “אשרי העם יודעי תרועה ה’ באור פניך יהלכון” 
ויש להבין מה זה “יודעי תרועה” לכאורה היה לו לומר “תוקעי תרועה” או “מריעי תרועה” ומהו ה’ באור פניך יהלכון, ולפי הנ”ל יש לבאר שבתקיעת השופר יש הרבה מעבר ל”תקיעת שופר” אלא לשמוע קול שופר ולהפוך את היום ליום תרועה בהתעוררות וכנ”ל שהמקור לכך הוא מיום תרועה ועם ישראל יודעים להפיק מהתרועה את הקול שאותו ה’ רוצה לשמוע שעולה לפני לנחת ובגינו עובר מכיסא דין לכיסא רחמים וכמו שאמרו חז”ל במדרש, ( ויקרא רבה כט ו ) אמר להן הקדוש ברוך הוא לישראל אם שפרתם מעשיכם הריני נעשה לכם כשופר הזה מה שופר זה מכניס בזו ומוציא בזו כך אני עומד מכסא הדין ויושב על כסא רחמים והופך לכם מדת הדין למדת רחמים אימתי “בחדש השביעי”
זאת אומרת שהאמר הקב”ה של רבי אבהו מתחבר עם האמר רבי אבהו  של ר’ ברכיה במדרש הנ”ל כי המעבר מדין לרחמים ועצם תקיעות השופר מתבצעות באמצעות שיפור המעשים, וזה “יודעי תרועה” שהופכים עצמם בעצם שיפור המעשים שלהם, וה’ מתחקה עליהם באותה דרך ממידת דין לרחמים. 

סמך לכל זה אנו מוצאים בירושלמי ראש השנה (פרק ד’ הלכה ח, דף כ”א עמוד א’),  “רבי לעזר בי רבי יוסה בשם ר’ יוסי בר קצרתא בכל הקרבנות כתיב והקרבתם וכאן כתיב ועשיתם אמר להן הקב”ה מכיון שנכנסתם לדין לפני בראש השנה ויצאתם בשלום מעלה אני עליכם כאילו נבראתם בריה חדשה”.
בכל מוספי החגים נאמר “והקרבתם” ואילו במוסף ראש השנה כתוב “ועשיתם”, כלומר, כאילו האדם עצמו נעשה בריה חדשה לאחר עקידתו, ונברא מחדש בראש השנה אחרי שיצא מהדין בשלום.
והמשנה ברורה בסימן תקפ”א (סעיף קטן ו’) הסביר את מנהג האשכנזים לומר סליחות לפחות ארבעה ימים לפני ראש השנה “ועוד טעם שקבעו ארבעה ימים, שכן מצינו בקרבנות שטעונים ביקור ממום ארבעה ימים קודם הקרבה. ובכל הקרבנות בפרשת פינחס כתיב,  “והקרבתם עולה”, ובראש השנה כתיב, “ועשיתם עולה”, ללמד שבראש השנה יעשה אדם עצמו כאילו מקריב את עצמו. ולכן קבעו ארבעה ימים לבקר כל מומי חטאתו ולשוב עליהם”. כלומר בראש השנה על האדם להרגיש כאילו אינו מקריב קרבן, אלא מקריב את עצמו,  וכמובן שהכוונה בעקידת אישיותו הקודמת לאישיות של בריה ומציאות חדשה, אדם חדש, אלא שהאדם החוזר בתשובה מחטאיו ומשנה דרכיו לטובה, וכמו שכתב הרמב”ם בהלכות תשובה שבעל התשובה משנה את שמו, בלכות תשובה ( פ”ב ה”ד) וזה לשונו: . מדרכי התשובה וכו’ ומשנה שמו, כלומר: אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותן המעשים, ומשנה מעשיו כולן לטובה ולדרך ישרה ובוודאי שאין הכוונה שצריך ממש לשנות את שמו, אלא שעוצמת שינוי המעשים תהיה בעומק כזה שאנשים לא יזהו שמדובר באותו אדם, וכאילו שינה את שמו, ובוודאי את שמו ההולך לפניו משם רע שינה לשם טוב עם מעשיו הטובים. 
וזה נחשב כאילו  הוקרב על גבי המזבח, מכיוון בדרכו זו הקריב את תאוותו ויצרו הרע בשביל עבודת ה’.

וזה יש לתרץ עוד שאלה גדולה במסכת ראש השנה, המקור לכך שראש השנה הוא יום הדין הוא דברי המשנה: 
“בארבעה פרקים העולם נידון: בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בראש השנה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון שנאמר ‘היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם’ (תהילים, ל”ג, ט”ו), ובחג נידונין על המים”.

בהמשך מובאת ברייתא, “תניא אמר רבי יהודה משום רבי עקיבא- מפני מה אמרה תורה הביאו עומר בפסח מפני שהפסח זמן תבואה הוא אמר הקב”ה הביאו לפני עומר בפסח כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות. ומפני מה אמרה תורה הביאו שתי הלחם בעצרת מפני שעצרת זמן פירות האילן הוא אמר הקב”ה הביאו לפני שתי הלחם בעצרת כדי שיתברכו לכם פירות האילן. ומפני מה אמרה תורה נסכו מים בחג אמר הקדוש ברוך הוא נסכו לפני מים בחג כדי שיתברכו לכם גשמי שנה. ואמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות: מלכיות- כדי שתמליכוני עליכם. זכרונות- כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה. ובמה? בשופר.” ועל זה ממשיכה הגמרא להסביר בדברי רבי אבהו את הבריתא, הגמרא  “אמר רבי אבהו למה תוקעין בשופר של איל אמר הקדוש ברוך הוא תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני” וכנ”ל, 
ונשאלת השאלה, אחרי כל חג בו אנו נידונים אנו מביאים קרבן ממין הנידון בו ביום דינו, ואם כן בראש השנה איך אנו מביאים את הקרבן מאותו מין הנידון, אך לפי הנ”ל מובן מדוע הביאה והוסיף בעל הגמרא את ה”כאילו עקדתם את עצמכם” זה מקביל לקרבנות אחרים שמוקרבים על גבי המזבח, וכאן ה’ מחשיב את הקרבת האדם ביום הדין כקרב על המזבח וכנ”ל. 

ומצאתי חידוש נאה על אותה דרך בדיוק שמתרץ קושיה אחרת באותו יסוד בספר עמק יהושע של רבי אייזל חריף זצ”ל הגאון רבי יהושע אייזיק שפירא זצ”ל ( דרוש ג’ ) הוא דן כשבעל תוקע עשה עבירה, איך הוא יכול לתקוע הרי אין קטיגור נעשה סניגור, ומתרץ שמכיוון שיש לו לב נשבר הוא כבריה חדשה. 

ביום התחדשות השנה חשוב לנו להזכיר את מי שחידש את האמונה בה’ ובמסירות נפש עם ניסיון העקידה היה מוכן גם להקריב את בנו, היפך טבעו המעוטר במידת החסד, כך שהוא הקריב באותו זמן גם את עצמו, יסודות אלו מושרשים כל כך עמוק בעם היהודי שאין שנה שאיננו פותחים אותה מבלי להזכיר לה’ ולנו מהם השורשים שאנו צריכים להתחקות אחריהם ולשוב אליהם.

 

מאמרים נוספים

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות רמת הגולן ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...
פורסם ב- כתיבת תגובה

השופר – השמיעה – פרק ג’

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...
שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...

עשרת דברים-יסודות נאמרו בשופר ומהם מסתעפים כל הדינים המרובים לפרטיהם ופרטי פרטיהם, ואלו הם: החיוב, התקיעה, השמיעה, הסדר, החומר, הצורה, האישים, הזמן, הכוונה והברכות.

שתף את הפוסט

כך מתמצת הרב שלמה יוסף זוין זצ”ל את עשרת הדיברות של “השופר” על כל דיבר מעשרת הדיברות האלו נשפך דיו רב, וספרים שלימים נכתבו להסביר כל דיבר ודיבר מעשרת דיברות אלו, בסדרת הפרקים שלפניכם נתייחס לכל דיבר מעשרת הדיברות של “השופר” כך שבסיומם נוכל לומר שנגענו במבט מקיף בכל הנושאים המדוברים על השופר, ומצוות תקיעת שופר שבו, וכעת לדיבר השלישי השמיעה – פרק ג’.

חידוש מצאנו במצוות “תקיעת שופר” בגלל שמהות המצווה מתקיימת בשמיעה, למרות שבכל התורה חרש המדבר ואינו שומע הרי הוא כפיקח לכל דבר, כמו שנאמר בגמרא בחגיגה ב: ” “זה וזה הרי הן כפקחין לכל דבריהם” ( אלם- המדבר ואינו שומע או שומע ואינו מדבר) וחרש – המקביל לשוטה וקטן שדיברו עליו חז”ל הוא אינו שומע ואינו מדבר. 
במצוות תקיעת שופר, גם חרשות חלקית שאינו שומע אך מדבר, כגון מי שאינו כבד שמיעה מלידה אלא עם הזמן כבדה שמיעתו, פטור מהותית ממצוות תקיעת שופר, ולפיכך גם לא יכול להוציא ידי חובה אחרים המחויבים בתקיעת שופר, לפי הכלל שכל שאינו מחויב בדבר אינו מוציא אחרים ידי חובתם, כי אינו בר חיוב. 
והמשנה מפורשת היא במסכת ראש השנה (כט, א) חרש שוטה וקטן אין מוציאין את הרבים ידי חובתן, והטעם, משום שהם אינם מחוייבין בעצמן במצות תקיעת שופר, הרבה מהראשונים פירשו במשנה זו שגם חרש המדבר ואינו שומע הריהו בכלל חרש, למרות שהוא בר דעת.
ואע”פ שחרש כזה חייב בכל המצוות הוא פטור ממצות תקיעת שופר, משום שמצוה זו תלויה בשמיעה ולא בתקיעה.
שיטה זו הפוטרת את החרש ממצות השופר הובאה להלכה בב”י (סי’ תקפט) בשם הכלבו והרשב”ץ, ובטעם הדבר כתבו שמצות תקיעה בשופר – “בשמיעה תליא מלתא דהא מברכין על השמיעה, וכיון שאינו שומע אינו מחוייב בדבר ולא מפיק”.
 (שלא כדעת ר”ת הסובר שמברכין “על תקיעת שופר”).
 וכן פסק בשו”ע (או”ח סי’ תקפט סעי’ ב): חרש שוטה וקטן פטורים. וחרש אפילו מדבר ואינו שומע אינו מוציא, דכיון שאינו שומע לאו בר חיובא הוא, ויותר מכך, יש לדייק בדבריו שאם בעל התוקע אינו שומע כלל יצא לגמרי מגדר ‘בר חיובא’, ואינו יכול להוציא אחרים ידי חובה מחמת חרשותו, שהיא פסול בגברא ולא רק חסרון טכני כמו שנראה שיש לדון בחרש זה האם הוא אינו בר חיובא כלל “מכיוון שהוא לא יכול לשמוע את קול השופר ולקיים את המצווה הוא מופקע ממצוות תקיעת שופר, או שהוא חייב ויש לו חסרון טכני והוא כאנוס ופומיה הוא דכאיב ליה, אך במהותו מי שהתחייב במצוות תקיעת שופר חיובו תו לא פקע לעולם, רק שבפועל לא יכול להוציא אחרים ידי חובתם כי לא יכול לשמוע את התקיעות ולא יכול לצאת ידי חובה.
האבני נזר (או”ח סימן תלט) הקשה על פסיקת השו”ע בענין חרש המדבר ואינו שומע מצד אחר, שהרי חרש חייב בכל המצוות ומצות תקיעת שופר בכללן,  ואמנם הוא עצמו אינו יכול לצאת ידי חובה משום שאינו שומע, אך מדוע לא יוציא אחרים ידי חובתן, ומנא לן להגדירו כמי שאינו ‘בר חיובא’ במצוה זו?
הוא מסתמך בקושייתו על דברי התוס’ (יבמות מד, א) בענין חרש וחרשת, שאינם עולים לחליצה לפי שאינם בני אמירה ואינם יכולים לומר “מאן יבמי” ו”לא חפצתי”, ואעפ”כ הם עולים ליבום. ואין בכך סתירה לכלל “כל שאינה עולה ליבום אינה עולה לחליצה”, משום שבעיקרון גם חרש וחרשת שייכים למצות החליצה, אלא פומייהו הוא דכאיב להו.
 ולדעת ה’אבני נזר’ סברא זו נכונה גם לגבי תקיעת שופר. גם כאן יש לומר שהחרש חייב עקרונית במצוה ככל יהודי בן דעת, ורק בפועל הוא מנוע מלקיים מצווה זו בעצמו כאנוס, ופומיה הוא דכאיב ליה.
וכיון שבעצם הוא מוגדר ‘בר חיובא’, לא ברור מדוע אינו יכול להוציא את האחרים ידי חובתן, שהרי ודאי דין ערבות נוהג בו. והוא מביא ראיה כיוצא בזה מן המג”א (או”ח סי’ לט ס”ק ה), שהתיר למי שנקטעה ידו השמאלית לכתוב תפילין בידו הימנית. ואע”פ שלמעשה הוא פטור מהנחת תפילין של יד מחמת האונס, סוף סוף מצד ה’גברא’ הוא בר חיובא, אלא פומא הוא דכאיב ליה.לדעת השו”ע חרש אינו חייב למעשה בתקיעת שופר, כיון שאינו יכול לקיים את עיקר המצוה שהיא לשמוע את קול השופר.
כמו כן שנינו במסכת ראש השנה (כז, ב): התוקע לתוך הבור או לתוך הדות או לתוך הפיטס, אם קול שופר שמע – יצא, ואם קול הברה שמע – לא יצא.
ומבואר בגמרא, ששמיעתו של התוקע אינה מעכבת את השומעים האחרים, שהרי אמר רב הונא לא שנו אלא לאותן העומדים על שפת הבור, אבל אותן העומדין בבור – יצאו. כלומר, התוקע יכול להוציא את השומעים ידי חובתן מבלי שישמע בעצמו את התקיעה, אך כל זאת בתנאי שהוא עצמו יהיה בר חיובא.
וכנ”ל השו”ע פסק שמי שאינו יכול לשמוע אינו בר חיובא כלל ובזה הוא גרוע יותר מבעל תוקע שלא שמע את תקיעותיו, ונפק”מ שהוא אינו יכול להוציא את הרבים מחמת פסול זה שבגופו, כך שצריך שקול השופר יצא מושלם מתחילתו לסופו, והתקיעה תצא ברורה מתחילתה לסופה בלי עירוב של קול אחר, דוגמת קול הברה, שהוא ההד החוזר מקול הבור והדות, הדינים הללו נידונו מכיוון שברוב הגלויות עם ישראל השרוים בלחץ שלטון העמים, נאלצו לתקוע בשופר בסתר, כמו שכותב רב האי גאון ( הובא בר”ן ) “דברים הללו היו צריכים להם בימי הגזירה והמלכות, שהיו מתיראין מהם לתקוע בגלוי”.
מדין התוקע לתוך הבור ולתוך הדות מסתעפים לדיון מענין של תחילת תקיעה בכשרות וסופה בפסול, האם כל התקיעה צריכה להיות בכשרות או רק חלקה,  שמע חלק מהתקיעה בתוך הבור והמשיך בחוץ, כשאין שיעור תקיעה מלאה מחוץ לבור בגמרא מפורש שהתקיעה לא עלתה לתקיעת שופר ( ר”ה כח: ) אך כשיש שיעור תקיעת שופר מחוץ לבור בתחילת או סוף התקיעה האם עולה לתקיעה, נחלקו בכך הראשונים, רבותינו בעל העיטור והטור, להלכה לא יצא, כי צריך שהתקיעה תצא בשלימות ללא תחילת או סוף קול שופר שהוא בפסול, שתי השלכות הלכתיות נוספות מדין זה התחיל לתקוע לפני נץ החמה והמשיך לאחר מכן, או התחיל באור היום והמשיכה לאחר שקיעת החמה, “יום תרועה” אמר רחמנא, או מי שלא כיוון לתקיעות שופר, ותוך כדי האימון  יצאה לו תקיעה והתכוון בה לצאת ידי חובה תקיעת שופר, להלכה נפסק שמתעסק לא יצא ידי חובתו, וכן שמצוות צריכות כוונה, לכאורה זה תלוי במחלוקת הראשונים הנ”ל אם יש שיעור תקיעה בכשרות או לא, אך יש לחלק שבתוקע לתוך הדות אין שם תקיעת שופר עליה כלל אלא קול הברה, וחסר בחפצא של התקיעה, לעומת כוונה או כשחלק מתקיעות השופר נעשו בלילה, אם יש שיעור תקיעה אולי גם החולקים יסכימו שיצא ידי חובה כי שם תקיעת שופר גם שלא בחיוב כמו מתעסק או בלילה על אותה תקיעה מצד חיוב בגברא לא מצד שם התקיעה עצמה. 
האחרונים פלפלו בסוגיית הגמרא בר”ה כח: אמר רב יהודה,  בשופר של עולה לא יתקע, ואם תקע יצא. בשופר של שלמים לא יתקע, ואם תקע לא יצא. מאי טעמא? עולה בת מעילה היא, כיון דמעל בה נפקא לה לחולין, שלמים דלאו בני מעילה נינהו איסורא הוא דרכיב בהו ולא נפקי לחולין.
מתקיף לה רבא: אימת מעל לבתר דתקע, כי קא תקע באיסורא תקע!
אלא אמר רבא: אחד זה ואחד זה לא יצא.
 הדר אמר: אחד זה ואחד זה יצא, מצות לאו להנות ניתנו”.
תחילה סבר רב יהודה שכיון שבקרבן עולה שייכת מעילה, אם תקע בו הוציאו לחולין וממילא יצא, ואילו בשופר של שלמים אין מעילה וממילא לא יצא לחולין.
על כך שאל רבא – הרי הרי המעילה היא אחרי שתקע, ולכן בכל מקרה לא יצא; אך לבסוף רבא חזר בו ואמר שבכל מקרה יצא, שכיון שמצוות לאו ליהנות ניתנו אין בכך מעילה כלל.
והקשה מהר”ם בן חביב ביום תרועה, לשיטת הטור שאם יש שיעור תקיעה יצא אם חלקה בפסול, אין מקום לקושיית רבא “אימת מעל לבתר דתקע, כי קא תקע באיסורא תקע”, שהרי תחילת התקיעה אומנם באיסור מעילה, אך מספיק שיש שיעור בהמשך התקיעה. וכמה תירוצים נאמרו באחרונים על קושיה זו.
הרמב”ם (פ”א משופר ה”ג)   הביא את מסקנתו של רבא אך הוסיף עוד טעם, “וכן שופר של עולה לא יתקע בו ואם תקע יצא, שאין בקול דין מעילה. ואם תאמר והלא נהנה בשמיעת הקול? מצות לא ליהנות ניתנו, לפיכך המודר הנייה משופר מותר לתקוע בו תקיעה של מצוה”.
 הטעם שכותב הרמב”ם “שאין בקול דין מעילה” נובע מהכלל אותו אומרת הגמרא בפסחים  (כו:)  “קול מראה וריח אין בהם משום מעילה”.
כל המפרשים שואלים שלכאורה כלל זה סותר את דברי הגמרא הנ”ל בראש השנה, שהתוקע בשופר של עולה מעל ורק אם תוקע למצוה אומרים “מצוות לא ליהנות ניתנו”, ונמצא שגם בקול יש מעילה!
ועוד יש להבין מדוע לא הסתפק הרמב”ם בטעם שכותב הבבלי? 
ועוד קושייה הקשו על המודר הנאה מחבירו מותר לתקוע לו תקיעה של מצווה, מכיוון שמצוות לא להנות ניתנו (ר”ה כח:) מאידך יש מהראשונים שכתבו ” המודר הנאה מהשופר לא יתקע בו הוא בעצמו אלא מישהו אחר”  וההסבר שיש לו הנאת הגוף מהשופר עצמו, וכמה הסברים נאמרו בדבר, כמו זה, בכך שלא נצרך לרכוש שופר לתקוע בו, בכדי לקיים מצווה, ולערך זה הנאה ככל ההנאות האחרות. 

מאמרים נוספים

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for
פורסם ב- כתיבת תגובה

פסוקי שופר

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for
מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for

שתף את הפוסט

ממעמד הר סיני עד לגאולת עם ישראל, בסך הכל מוזכר השופר שבעים ושתיים פעמים בתנ”ך, ההקשרים שונים אך “השופר” הוא אותו שופר. 

לפניכם חמישה הקשרים בהם הוא מופיע.

א’. השופר במעמד הר סיני. במעמד הר סיני שמע העם קול שופר חזק מאד שהחריד אותם. קול השופר היה חלק מאווירת היראה שאפפה את המעמד. “ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר…וענן כבד על ההר, וקול שופר חזק מאד, ויחרד כל העם אשר במחנה….ויהי כל השופר הולך וחזק מאד, משה ידבר והאלוקים יעננו בקול”. (שמות י”ט, ט”ז-י”ט)

ב’. השופרות בכיבוש חומות יריחו. העיר יריחו שהייתה מוקפת בשבע חומות חזקות נכבשה אחרי שעם ישראל הקיף את העיר שבע פעמים בעוד הכהנים תוקעים בשופרות. “וביום השביעי תיסובו את העיר שבע פעמים והכהנים יתקעו בשופרות…בשמעכם את קול השופר יריעו על העם תרועה גדולה ונפלה חומת העיר תחתיה”. (יהושע ו’, ד’-ה’)

ג’. השופרות במעמד העלאת ארון ברית ה’ לירושלים, על ידי דוד המלך, כמסופר בשני מקומות בתנ”ך: “ודוד וכל בית ישראל מעלים את ארון ה’ בתרועה ובקול שופר” (שמואל ב’, ו’, ט”ו) “וכל ישראל מעלים את ארון ברית ה’ בתרועה ובקול שופר ובחצוצרות”. (דברי הימים א’, ט”ו, כ”ח)

ד’. השופרות בהם תקעו גדעון ו-300 האנשים שלא כרעו לבעל על מנת ליצור פחד ומהומה במחנה מדין, איתן יצאו להילחם. “ויבא גדעון ומאה איש אתר אתו בקצה המחנה…ויתקעו שלושת הראשים בשופרות וישברו הכדים ויחזיקו ביד שמאלם בלפידים וביד ימינם השופרות לתקוע ויקראו: ‘חרב להשם ולגדעון'”. (שופטים ז’, י”ט, כ’)

ה’. השופר שיישמע בעת גאולת ציון. כפי שישעיהו מתאר בנבואה כיצד ישיב השם את כל עם ישראל לארץ ישראל, הוא מסכם: “והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול, ובאו האבדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו להשם בהר הקודש, בירושלים”. (ישעיהו, כ”ז, י”ג)

בתלמוד קדושין (דף ל’) נאמר “למה נקראו שמן סופרים” ( קנאת סופרים תרבה חכמה)  שהיו סופרים כל אותיות שבתורה…
יצאנו לספור כמה פעמים מוזכר שופר בתורה, נביאים, כתובים?
ואלה התוצאות: 
השׁוֹפַר מוזכר בתורה, בנביאים, ובכתובים, 72 פעמים, להלן חלק ממקורות המילה שופר בתנ”ך, כמובן שתרועה שמהותה התקיעה היוצאת מהשופר מוזכרת אף היא 33 פעמים.

תורה » ספר ויקרא » פרק כה » פסוק ט”וְ
הַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם.”

נביאים » ספר שמואל ב » פרק ו » פסוק טו
“וְדָוִד וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל מַעֲלִים אֶת אֲרוֹן יְהוָה בִּתְרוּעָה וּבְקוֹל שׁוֹפָר.”

נביאים » ספר ישעיהו » פרק יח » פסוק ג
“כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ כִּנְשֹׂא נֵס הָרִים תִּרְאוּ וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ.”

נביאים » ספר ירמיהו » פרק ד » פסוק ה
“הַגִּידוּ בִיהוּדָה וּבִירוּשָׁלַ‍ִם הַשְׁמִיעוּ וְאִמְרוּ ותקעו [תִּקְעוּ] שׁוֹפָר בָּאָרֶץ קִרְאוּ מַלְאוּ וְאִמְרוּ הֵאָסְפוּ וְנָבוֹאָה אֶל עָרֵי הַמִּבְצָר.”

נביאים » ספר ירמיהו » פרק ד » פסוק יט
“מֵעַי מֵעַי אחולה [אוֹחִילָה] קִירוֹת לִבִּי הֹמֶה לִּי לִבִּי לֹא אַחֲרִישׁ כִּי קוֹל שׁוֹפָר שמעתי [שָׁמַעַתְּ] נַפְשִׁי תְּרוּעַת מִלְחָמָה.”

נביאים » ספר ירמיהו » פרק ד » פסוק כא
“עַד מָתַי אֶרְאֶה נֵּס אֶשְׁמְעָה קוֹל שׁוֹפָר.”

נביאים » ספר ירמיהו » פרק ו » פסוק א
“הָעִזוּ בְּנֵי בִניָמִן מִקֶּרֶב יְרוּשָׁלַ‍ִם וּבִתְקוֹעַ תִּקְעוּ שׁוֹפָר וְעַל בֵּית הַכֶּרֶם שְׂאוּ מַשְׂאֵת כִּי רָעָה נִשְׁקְפָה מִצָּפוֹן וְשֶׁבֶר גָּדוֹל.”

נביאים » ספר ירמיהו » פרק ו » פסוק יז
“וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם צֹפִים הַקְשִׁיבוּ לְקוֹל שׁוֹפָר וַיֹּאמְרוּ לֹא נַקְשִׁיב.”

נביאים » ספר ירמיהו » פרק מב » פסוק יד
“לֵאמֹר לֹא כִּי אֶרֶץ מִצְרַיִם נָבוֹא אֲשֶׁר לֹא נִרְאֶה מִלְחָמָה וְקוֹל שׁוֹפָר לֹא נִשְׁמָע וְלַלֶּחֶם לֹא נִרְעָב וְשָׁם נֵשֵׁב.”

נביאים » ספר ירמיהו » פרק נא » פסוק כז
“שְׂאוּ נֵס בָּאָרֶץ תִּקְעוּ שׁוֹפָר בַּגּוֹיִם קַדְּשׁוּ עָלֶיהָ גּוֹיִם הַשְׁמִיעוּ עָלֶיהָ מַמְלְכוֹת אֲרָרַט מִנִּי וְאַשְׁכְּנָז פִּקְדוּ עָלֶיהָ טִפְסָר הַעֲלוּ סוּס כְּיֶלֶק סָמָר.”

נביאים » ספר הושע » פרק ה » פסוק ח
“תִּקְעוּ שׁוֹפָר בַּגִּבְעָה חֲצֹצְרָה בָּרָמָה הָרִיעוּ בֵּית אָוֶן אַחֲרֶיךָ בִּנְיָמִין.”

נביאים » ספר יואל » פרק ב » פסוק א
“תִּקְעוּ שׁוֹפָר בְּצִיּוֹן וְהָרִיעוּ בְּהַר קָדְשִׁי יִרְגְּזוּ כֹּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ כִּי בָא יוֹם יְהוָה כִּי קָרוֹב.”

נביאים » ספר יואל » פרק ב » פסוק טו
“תִּקְעוּ שׁוֹפָר בְּצִיּוֹן קַדְּשׁוּ צוֹם קִרְאוּ עֲצָרָה.”

נביאים » ספר עמוס » פרק ב » פסוק ב
“וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בְּמוֹאָב וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת הַקְּרִיּוֹת וּמֵת בְּשָׁאוֹן מוֹאָב בִּתְרוּעָה בְּקוֹל שׁוֹפָר.”

נביאים » ספר עמוס » פרק ג » פסוק ו
“אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ אִם תִּהְיֶה רָעָה בְּעִיר וַיהוָה לֹא עָשָׂה.”

נביאים » ספר צפניה » פרק א » פסוק טז
“יוֹם שׁוֹפָר וּתְרוּעָה עַל הֶעָרִים הַבְּצֻרוֹת וְעַל הַפִּנּוֹת הַגְּבֹהוֹת.”

כתובים » ספר דברי הימים א » פרק טו » פסוק כח
“וְכָל יִשְׂרָאֵל מַעֲלִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה בִּתְרוּעָה וּבְקוֹל שׁוֹפָר וּבַחֲצֹצְרוֹת וּבִמְצִלְתָּיִם מַשְׁמִעִים בִּנְבָלִים וְכִנֹּרוֹת.”

כתובים » ספר תהילים » פרק מז » פסוק ו
“עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה יְהֹוָה בְּקוֹל שׁוֹפָר.”

כתובים » ספר תהילים » פרק פא » פסוק ד
“תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ.”

כתובים » ספר תהילים » פרק צח » פסוק ו
“בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְהוָה.”

כתובים » ספר איוב » פרק לט » פסוק כד
“בְּרַעַשׁ וְרֹגֶז יְגַמֶּא אָרֶץ וְלֹא יַאֲמִין כִּי קוֹל שׁוֹפָר.”

המילה שׁוֹפְר֤וֹת / שּֽׁוֹפָר֑וֹת הניתנת לביטוי בשתי צורותיה מוזכרת אף היא 13 פעמים. 

יהושע ו, ד
וְשִׁבְעָ֣ה כֹהֲנִ֡ים יִשְׂאוּ֩ שִׁבְעָ֨ה שׁוֹפְר֤וֹת הַיּֽוֹבְלִים֙ לִפְנֵ֣י הָאָר֔וֹן וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י תָּסֹ֥בּוּ אֶת־הָעִ֖יר שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֑ים וְהַכֹּ֣הֲנִ֔ים יִתְקְע֖וּ בַּשּׁוֹפָרֽוֹת׃

יהושע ו, ו
וַיִּקְרָ֞א יְהוֹשֻׁ֤עַ בִּן־נוּן֙ אֶל־הַכֹּ֣הֲנִ֔ים וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם שְׂא֖וּ אֶת־אֲר֣וֹן הַבְּרִ֑ית וְשִׁבְעָ֣ה כֹֽהֲנִ֗ים יִשְׂאוּ֙ שִׁבְעָ֤ה שֽׁוֹפְרוֹת֙ יוֹבְלִ֔ים לִפְנֵ֖י אֲר֥וֹן יְהוָֽה׃

יהושע ו, ח
וַיְהִ֗י כֶּאֱמֹ֣ר יְהוֹשֻׁעַ֮ אֶל־הָעָם֒ וְשִׁבְעָ֣ה הַכֹּהֲנִ֡ים נֹשְׂאִים֩ שִׁבְעָ֨ה שׁוֹפְר֤וֹת הַיּֽוֹבְלִים֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה עָבְר֕וּ וְתָקְע֖וּ בַּשּֽׁוֹפָר֑וֹת וַֽאֲרוֹן֙ בְּרִ֣ית יְהוָ֔ה הֹלֵ֖ךְ אַחֲרֵיהֶֽם׃

יהושע ו, ט
וְהֶחָל֣וּץ הֹלֵ֔ךְ לִפְנֵי֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים (תקעו) [תֹּקְעֵ֖י] הַשּֽׁוֹפָר֑וֹת וְהַֽמְאַסֵּ֗ף הֹלֵךְ֙ אַחֲרֵ֣י הָאָר֔וֹן הָל֖וֹךְ וְתָק֥וֹעַ בַּשּׁוֹפָרֽוֹת׃

יהושע ו, יג
וְשִׁבְעָ֣ה הַכֹּהֲנִ֡ים נֹשְׂאִים֩ שִׁבְעָ֨ה שׁוֹפְר֜וֹת הַיֹּבְלִ֗ים לִפְנֵי֙ אֲר֣וֹן יְהוָ֔ה הֹלְכִ֣ים הָל֔וֹךְ וְתָקְע֖וּ בַּשּׁוֹפָר֑וֹת וְהֶחָלוּץ֙ הֹלֵ֣ךְ לִפְנֵיהֶ֔ם וְהַֽמְאַסֵּ֗ף הֹלֵךְ֙ אַֽחֲרֵי֙ אֲר֣וֹן יְהוָ֔ה (הולך) [הָל֖וֹךְ] וְתָק֥וֹעַ בַּשּׁוֹפָרֽוֹת׃

יהושע ו, טז
וַיְהִי֙ בַּפַּ֣עַם הַשְּׁבִיעִ֔ית תָּקְע֥וּ הַכֹּהֲנִ֖ים בַּשּׁוֹפָר֑וֹת וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹשֻׁ֤עַ אֶל־הָעָם֙ הָרִ֔יעוּ כִּֽי־נָתַ֧ן יְהוָ֛ה לָכֶ֖ם אֶת־הָעִֽיר׃

יהושע ו, כ
וַיָּ֣רַע הָעָ֔ם וַֽיִּתְקְע֖וּ בַּשֹּֽׁפָר֑וֹת וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ הָעָ֜ם אֶת־ק֣וֹל הַשּׁוֹפָ֗ר וַיָּרִ֤יעוּ הָעָם֙ תְּרוּעָ֣ה גְדוֹלָ֔ה וַתִּפֹּ֨ל הַֽחוֹמָ֜ה תַּחְתֶּ֗יהָ וַיַּ֨עַל הָעָ֤ם הָעִ֨ירָה֙ אִ֣ישׁ נֶגְדּ֔וֹ וַֽיִּלְכְּד֖וּ אֶת־הָעִֽיר׃

שופטים ז, טז
וַיַּ֛חַץ אֶת־שְׁלֹשׁ־מֵא֥וֹת הָאִ֖ישׁ שְׁלֹשָׁ֣ה רָאשִׁ֑ים וַיִּתֵּ֨ן שׁוֹפָר֤וֹת בְּיַד־כֻּלָּם֙ וְכַדִּ֣ים רֵקִ֔ים וְלַפִּדִ֖ים בְּת֥וֹךְ הַכַּדִּֽים׃

שופטים ז, יח
וְתָקַעְתִּי֙ בַּשּׁוֹפָ֔ר אָנֹכִ֖י וְכׇל־אֲשֶׁ֣ר אִתִּ֑י וּתְקַעְתֶּ֨ם בַּשּׁוֹפָר֜וֹת גַּם־אַתֶּ֗ם סְבִיבוֹת֙ כׇּל־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וַאֲמַרְתֶּ֖ם לַיהוָ֥ה וּלְגִדְעֽוֹן׃ פ

שופטים ז, יט
וַיָּבֹ֣א גִ֠דְעוֹן וּמֵאָה־אִ֨ישׁ אֲשֶׁר־אִתּ֜וֹ בִּקְצֵ֣ה הַֽמַּחֲנֶ֗ה רֹ֚אשׁ הָאַשְׁמֹ֣רֶת הַתִּֽיכוֹנָ֔ה אַ֛ךְ הָקֵ֥ם הֵקִ֖ימוּ אֶת־הַשֹּֽׁמְרִ֑ים וַֽיִּתְקְעוּ֙ בַּשּׁ֣וֹפָר֔וֹת וְנָפ֥וֹץ הַכַּדִּ֖ים אֲשֶׁ֥ר בְּיָדָֽם׃

שופטים ז, כ
וַֽ֠יִּתְקְעוּ שְׁלֹ֨שֶׁת הָרָאשִׁ֥ים בַּשּֽׁוֹפָרוֹת֮ וַיִּשְׁבְּר֣וּ הַכַּדִּים֒ וַיַּחֲזִ֤יקוּ בְיַד־שְׂמאוֹלָם֙ בַּלַּפִּדִ֔ים וּבְיַ֨ד־יְמִינָ֔ם הַשּׁוֹפָר֖וֹת לִתְק֑וֹעַ וַֽיִּקְרְא֔וּ חֶ֥רֶב לַֽיהוָ֖ה וּלְגִדְעֽוֹן׃

שופטים ז, כב
וַֽיִּתְקְעוּ֮ שְׁלֹשׁ־מֵא֣וֹת הַשּׁוֹפָרוֹת֒ וַיָּ֣שֶׂם יְהוָ֗ה אֵ֣ת חֶ֥רֶב אִ֛ישׁ בְּרֵעֵ֖הוּ וּבְכׇל־הַֽמַּחֲנֶ֑ה וַיָּ֨נׇס הַֽמַּחֲנֶ֜ה עַד־בֵּ֤ית הַשִּׁטָּה֙ צְֽרֵרָ֔תָה עַ֛ד שְׂפַת־אָבֵ֥ל מְחוֹלָ֖ה עַל־טַבָּֽת׃

דברי הימים ב טו, יד
וַיִּשָּֽׁבְעוּ֙ לַיהוָ֔ה בְּק֥וֹל גָּד֖וֹל וּבִתְרוּעָ֑ה וּבַחֲצֹצְר֖וֹת וּבְשׁוֹפָרֽוֹת׃

שנזכה שתתגשם נבואת ישעיהו “וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לַיהוָה בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָ͏ִם”, אמן. 

מאמרים נוספים

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...
פורסם ב- כתיבת תגובה

ה’ בְּקוֹל שׁוֹפָר

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for
מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for
החיבור בין "לשמוע קול שופר"? ל"שמע ישראל" ול"שמע בני מוסך אביך"? ואיך מידת הדין הופכת לרחמים.

שתף את הפוסט

נאמר במדרש, רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי נַחְמָן פָּתַח (תהלים מז, ו): עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה ה’ בְּקוֹל שׁוֹפָר, בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וְעוֹלֶה עַל כִּסֵּא דִּין, בַּדִּין הוּא עוֹלֶה, מַאי טַעַם, עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה, (אלוקים מרמז על מידת הדין).
ובְשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל נוֹטְלִין אֶת שׁוֹפְרֵיהֶן וְתוֹקְעִין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עוֹמֵד מִכִּסֵּא הַדִּין וְיוֹשֵׁב בְּכִסֵּא רַחֲמִים, דִּכְתִיב: ה’ בְּקוֹל שׁוֹפָר, (ה’ הוי”ה מידת הרחמים) וּמִתְמַלֵּא עֲלֵיהֶם רַחֲמִים וּמְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְהוֹפֵךְ עֲלֵיהֶם מִדַּת הַדִּין לְרַחֲמִים, אֵימָתַי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. ( ויקרא רבה כ״ט: ג׳ ) 

 לשמוע קול שופר 

 

איך מידת הדין הופכת לרחמים? 

 אפשר להסביר כי באמצעות שמיעת הקול יש אתערותא דלתתא ( התעוררות תחתונה ) על ידי שיפור המעשים, שופר הוא מלשון שפרו מעשיכם (מדרש ויקרא רבה), שמיעה זו היא איננה ענין של מה בכך, מצוות תקיעת שופר היא המצווה היחידה המבוצעת באמצעות שמיעה טהורה, יש בה משמעות של פעולה שבה האדם לא פועל אלא רק שומע, כשהוא מתרכז בשמיעה זו, יש בה מימד של התכנסות לתוך עצמיותו, פנימיותו, ומשכך הוא שב למקורותיו השורשיים הטהורים, במשמעות שמע יש גם “קבלה” כמו שכתוב בפרשת השבוע על הפסוק שמע ישראל, בשמיעה יש מימד של כניעה למלכותו יתברך, כי השומע הוא פאסיבי לגמרי, לא פעיל כלל, מה שרומז על ביטולו כיישות פעילה ליישות סבילה מבוטלת למלכותו, מה שמביא להבנה שגם פעולותיו שנעשו בחטא מבוטלות מאישיותו המבוטלת, זה גורם ישיר לאתערותא דלעילא להופך עליהם מידת הדין לרחמים.

וסמך לזה מצאנו בניסוח שונה שמובא במדרש אחר: “תִּקְעוּ בַּחֹדֶשׁ שׁוֹפָר”…אָמַר לָהֶן הַקָבָּ”ה לְיִשְׂרָאֵל: אִם שִׁפַּרְתֶּם מַעֲשֵׂיכֶם, הֲרֵינִי נַעֲשָׂה לָכֶם כַּשּׁוֹפָר הַזֶּה. מַה שׁוֹפָר זֶה מַכְנִיס בְּזוֹ וּמוֹצִיא בְּזוֹ, כָּךְ אֲנִי עוֹמֵד מִכִּסֵּא הַדִּין וְיוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים וְהוֹפֵךְ מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת רַחֲמִים” (ויק”ר כט, ו ) זאת אומרת שהסוד של המעבר מדין לרחמים על ידי השופר, מתחיל בשיפור המעשים האנושי כנ”ל.  

חכמי האמת מבארים כי מעבר המלך מכיסא דין לכיסא רחמים רמוז בפסוק “עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה יְהֹוָה בְּקוֹל שׁוֹפָר” (תהילים מז, ו).
 שם אלוקים מרמז על מידת הדין ושם הויה מרמז על מידת הרחמים.
 ולפי זה פירוש הפסוק “עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה יְהֹוָה בְּקוֹל שׁוֹפָר” פירושו שעל ידי התרועה עלה אלהים, דהיינו הדין מסתלק, ואז הויה בקול שופר, מתגלה מידת הרחמים.
וכן כתב בספר עבודת הקודש: “כטעם עלה אלהים בתרועה, נסתלק הדין ונח ונכלל ברחמים והופיעו הרחמים, בסוד יי’ בקול שופר” (עבודת הקודש ח”ג, פ”מד).
ועל פי דברים אלו מובן נוסח תפילת התוקע לפני התקיעות: “רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בָּנֶיךָ בְּנֵי רְחוּמֶיךָ שָׂמוּ עֵינֵיהֶם לְנֶגְדֶּךָ. וּבָטְחוּ עַל רֹב חֲסָדֶיךָ. וְשָׂמוּנִי שָׁלִיחַ לִתְקֹעַ שׁוֹפָר לְפָנֶיךָ, כְּדֵי שֶׁתִּזְכֹּר לָהֶם זְכוּת אַבְרָהָם…וּזְכוּת יַעֲקֹב…וּזְכוּת יִצְחָק אָבִינוּ..
.וְתַעֲמֹד מִכִּסֵּא דִין וְתֵשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים עֲלֵיהֶם, כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה, יְהֹוָה בְּקוֹל שׁוֹפָר”.

 “שְׁמַ֣ע בְּ֭נִי מוּסַ֣ר אָבִ֑יךָ, ואַל־תִּ֝טֹּ֗שׁ תּוֹרַ֥ת אִמֶּֽךָ” ( משלי א’ ח’ )

מהו לשון “שמע” באב ולשון “אי הנטישה” באם? ומדוע באב נאמר מוסר ובאם לשון תורה הרי לרוב האב מלמד את בנו תורה ולא האם? 
ההבדל בין מוסר לתורה הוא שמוסר הוא “מלשון מוסרות” גדרות ואיסורים – כמו שהפסוק אומר בירמיהו כֹּה־אָמַר ה’ אֵלַי עֲשֵׂה לְךָ מוֹסֵרוֹת וּמֹטוֹת וּנְתַתָּם עַל־צַוָּארֶךָ (ירמיהו פרק כז פסוק ב) חינוך האב הוא מצד היראה האסור, לעומת זאת חינוך האם הוא על דרך ההטמעה, אגבי תוך כדי תנועה, על דרך האהבה, זה גם הבדל המשמעות בין “שמע” דהיינו “קבל” בפרשת השבוע ואתחנן “שמע ישראל ה’ אלוהינו ה’ אחד” שמע היינו קבל, אומר שלמה המלך קבל את מוסר אביך, לעומת תורת האם שלא תיטוש את מה שנטמע בך באהבת אמך, היינו תורת אימך, תורת האם היא אהבה.
ואיפה מצאנו את זה? ומדוע היא נקראת אהבה?  הבן איש חי בספרו בניהו (בסוכה מח:) כתב “תורה שבכתב חסד הנקרא אהבה” האמא מלמדת את ילדיה מקטנות את סיפורי התנ”ך, וכן מידות ומוסר ויראת שמיים פשוטה וטהורה, וכן את יסודות התורה שבכתב, את התורה שבע”פ מלמדו אביו כמו שכתוב “ושיננתם לבניך” ומדובר על משניות שמשננים אותם וכן תורה שבע”פ,
 זו הסיבה שכאן ההטמעה היא טבעית ואין צורך לצוות על קבלתה, אלא על שימורה שלא ניטוש אותה.  

מאמרים נוספים

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for
פורסם ב- כתיבת תגובה

השופר תשמיש מצווה ולא תשמיש קדושה

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for
מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for
השופר תשמיש מצווה ולא תשמיש קדושה, ובהגדרת ביזוי מצווה

שתף את הפוסט

התלמוד במסכת מגילה דף כ”ו: תשמישי מצווה – נזרקין, תשמישי קדושה – נגנזין. ואלו הן תשמישי מצווה: סוכה, לולב, שופר, ציצית. ואלו הן תשמישי קדושה: דלוסקמי ספרים, תפילין ומזוזות ותיק של ספר תורה ונרתיק של תפילין ורצועותיהן. ע”כ. 
מאידך גיסא, קיים דין של איסור נתינת מי רגלים לתוך שופר ‘מפני הכבוד’,שנינו במשנה (ר”ה לב:): שופר של ראש השנה… אם רצה ליתן לתוכו מים או יין יתן. 
ובגמרא (לג.): מים או יין – אין, מי רגלים – לא. מתניתין מני, אבא שאול היא. דתניא, אבא שאול אומר מים או יין מותר, כדי לצחצחו. מי רגלים אסור, מפני הכבוד. וביאור הטעם המובא בגמרא – “מפני הכבוד” – אנו למדים מתוך פסק הרמב”ם (שופר פ”א ה”ד): ומותר ליתן לתוכו מים או יין או חומץ ביום טוב, כדי לצחצחו. ולא יתן לתוכו מי רגלים, לעולם, מפני הכבוד – שלא יהיו מצוות בזויות עליו. ובשיירי כנסת הגדולה (הגהות טור או”ח סימן תקפו אות ו) כתב שמצא בשיטה כתב יד לתלמיד הרשב”א שהביא פירוש נוסף ש’מפני הכבוד’ היינו מפני כבודו של תוקע.
האם דינים אלה סותרים? אם מותר לזרוק את השופר, מדוע אסור לנקותו לצורך צחצוחו ב”מי רגלים” האם זריקתו אינה נחשבת חוסר כבוד? האם יש לחלק ב”תיקון כלי” באמצעות דבר בזוי בכדי שקול השופר יצא בצורה טובה יותר, לבין סתם זריקתו לאחר השימוש בו.

הנה בסוגיית ביזוי מצווה מצאנו כמה מקורות בש”ס המקור הראשון הוא במסכת חולין פ”ז ע”א : “ת”ר ושפך וכסה, מי ששפך יכסה, שחט ולא כסה, וראהו אחר מנין שחייב לכסות, שנאמר ואומר לבני ישראל, אזהרה לכל בני ישראל. תניא אידך ושפך וכסה, במה ששפך בו יכסה, שלא יכסנו ברגל, שלא יהיו מצות בזויות עליו”, והמקור השני הוא מהלכות חנוכה, 

 במס’ שבת (כ”ב ע”א) אמרו: “אמר רב יהודה אמר רב אסי (אמר רב) אסור להרצות מעות כנגד נר חנוכה.
כי אמריתה קמיה דשמואל, אמר לי וכי נר קדושה יש בה. מתקיף לה רב יוסף וכי דם קדושה יש בו. דתניא ושפך וכסה , במה ששפך יכסה, שלא יכסנו ברגל, שלא יהו מצות בזויות עליו. הכא נמי שלא יהו מצות בזויות עליו. בעו מיניה מרבי יהושע בן לוי מהו להסתפק מנויי סוכה כל שבעה, אמר להו הרי אמרו, אסור להרצות מעות כנגד נר חנוכה.
אמר רב יוסף מריה דאברהם, תלי תניא בדלא תניא. סוכה תניא, חנוכה לא תניא. דתניא סככה כהלכתה, ועיטרה בקרמים ובסדינין המצויירין, ותלה בה אגוזים אפרסקין שקדים ורמונים ופרכילי ענבים, ועטרות של שבלים, יינות (של) שמנים וסלתות אסור להסתפק מהן עד מוצאי יום טוב האחרון של חג, ואם התנה עליהן הכל לפי תנאו. אלא אמר רב יוסף אבוהון דכולהו דם”.

השאגת אריה (סימן מ’) הפני יהושע (סוכה ל’ ע”א) והחיי אדם (כלל ס”ח סעיף ב’), כתבו שביזוי מצווה הוא מדאורייתא,  אך מפשטות דברי התוס’ (סוכה ט’ ע”א ושבת כ”ב ע”א וכן בדברי שאר הראשונים שם) משמע דהוי מדרבנן.

ואכן בשו”ע בהל’ שופר (סימן תקפ”ו סכ”ג) פסק מרן: “יכול ליתן בתוכו מים או יין לצחצחו, אבל מי רגלים, אף בחול אסור מפני הכבוד”.
ומקור הלכה זו בסוגייה הנ”ל ראש השנה (ל”ג ע”א), והרמב”ם (פ”א מאיסורי מזבח ה”ד) כתב כדי שלא יהיו המצוות בזויות עליו, הרי דס”ל דהלכה זו משום ביזוי מצוה,  ובהלכה זו יש חידוש דאף שאין מדובר אלא בצחצוח קול השופר, ולא בצורת המצווה, או בשימוש לצורך הנאה אישית,  מ”מ יש בזה ביזוי מצוה.

ובאמת מצינו לשון זה “מפני הכבוד” לגבי הקטורת שאמרו (כריתות ו’ ע”א) דמי רגלים יפין לה אלא “שאין מכניסין מ”ר במקדש מפני הכבוד”. 
ברמ”א (או”ח רע”ה סי”ב) דנהגו לכסות את הקטנים שלא יעמדו ערומים בפני נר שבת משום ביזוי מצוה. ובזה אין בזיון לא באופן קיום המצוה (כמו כיסוי הדם ברגל) ולא בהשתמשות בחפצא דמצוה (כמו בנר חנוכה) ולא בחפצא (כמו בציצית), המנחת אשר, מדייק את הלשון נהגו, וכותב “ונראה דמשו”כ אין זה אלא מנהג כמבואר בכלשון הרמ”א ובדברי הרוקח שהן מקור הלכה זו אולם גם מנהג זה מבוסס על לשון חז”ל “שלא יהיו מצות בזויות עליו”, שביסודו של דבר כל הגדר באדם היא שלא יהיו מצות בזויות עליו, וכל ההלכות וגדריהן ענין אחד המה, שלא יהיו המצוות בזויות בעיני האדם אלא יקרות מפז.

וכלשון הרמב”ם (שחיטה פי”ד הט”ז): “וכשמכסה לא יכסה ברגלו אלא בידו או בסכין או בכלי כדי שלא ינהוג בו מנהג בזיון ויהיו מצות בזויות עליו, שאין הכבוד לעצמן של מצות אלא למי שצוה בהן ברוך הוא והצילנו מלמשש בחשך וערך אותנו נר ליישר המעקשים ואור להורות נתיבות היושר, וכן הוא אומר נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי”. 

ואפשר היה לחלק בין שופר שעומד לשימוש שמהות המצווה עוד לפניו והמצווה עומדת להתקיים בו, לשופר שלא יהיה בו שימוש יותר, הניזרקין מדובר על שופרות או קרניים שלא הוקצו למצווה, ויש לעיין מתי חלות ההקצאה למצווה בשופר, ועוד יש לעיין איזה חלות ניתן להחיל על הקרן עצמה לפי הרבה מהראשונים המצווה מתקיימת בשמיעת “קול השופר” והקרן עצמה הרי היא רק הכשר מצווה, והאם נהגו כבוד גם בדברים של הכשר מצווה, כמו כן אפשר לחבר זאת למחלוקת הראשונים האם המצווה היא בתקיעה ( ר”ת )  או אז לקרן יש חלק מהותי יותר מאשר לפי הראשונים הסוברים שתקיעת השופר היא מתקיימת רק בשמיעה ( הרמב”ם )שהרי הרמב”ם פסק שהסיבה לכשרות שופר גזול הוא כי המצווה מתקיימת בקול השמיעה ואין בקול גזל מה שלא יתכן לומר לדעת ר”ת אם התקיעה היא המצווה זה נכנס בגדר מצווה הבאה בעבירה, וצ”ע. 

ניתן להוסיף על זה את הנושא של הידור מצווה האם הוא בקרן או בקול השופר? ( כמו שהארכנו במאמר אחר )  אם ההידור הוא בקול השופר בוודאי שהביזוי מתקיים בצחצוח קולו ותיקונו במי רגליים, אך אם מהות המצווה היא התקיעה וההידור הוא בקרן מהודרת בעצמותה, מה לנו שקולו מתוקן יותר על ידי מי רגליים הלא לאחר מכן שוטפו במים, ולא נעשה שום שינוי בקרן עצמה שבה ההדר, כמו כן יש מקום לדון על ניקיון באמצעות כימיקלים שהם בעצמם מיועדים לשטיפת רצפות וכו’ או בעלי ריח בלתי נסבל שמנקים איתם את המרקם הפנימי של השופר, האם הם בגדר מי רגליים, או שבמי רגלים יש דין מיוחד של ביזיון כמו שמצאנו בקטורת. 

עוד אפשר היה לדון האם בראש השנה עצמו שבשופר ניתן לצאת ידי חובה הלא הוא כעומד למצוותו כהוקצה, בשונה מאחרי ראש השנה שלא שייך לצאת בו והרי הוא ככל כלי נשיפה שמצוות היום משנה את מהותו או שגם בחול ניתן להחיל עליו את המצווה המיועדת בחג עוד לפני החג או אחריו בתנאי שיקצוהו במחשבתם לשנה הבאה, בשונה מלולב שלא שייך להשתמש בו שוב שנה הבאה הוא נזרק כי הרי הוא בטל למצוות שנה הבאה אך בשופר הרי ניתן לקיים בו מצווה שנים רבות האם זה לא משפיע את ההגדרה שלו כתשמיש מצווה, כל זה לשיטות “תקיעת השופר” היא המצווה, לשיטות שהשמיעה היא המצווה אפשר יותר להבין כי קרן השופר אינה אלא הכשר שאין בין שמיעת השופר של שנה זו לשמיעה של שנה הבאה ולא כלום ואינה משפיעה בכי הוא זה על השופר עצמו, ולמרות זאת נאמרו בו דיני “שלא יהיו מצוות בזויות עליו” על ידי הרמב”ם עצמו הסובר שהמצווה היא השמיעה, כי אמנם ביחס לחפץ אין משמעות אך זה מוזיל את המצווה אותה מקיים האדם, זה לא רחוק ממה שכתב תלמיד הרשב”א בשיטה שזה מפני כבודו של תוקע, כבוד המצווה הוא דין בגברא וגם כבודו של תוקע הוא בגברא רבה אחר. 

עוד היה מקום לדון בשופר שנודף ריחו בגלל חוסר ניקיון של פנים הקרן, מה שמצוי אצל הרבה מאוד אנשים, האם זה גורע בכבוד המצווה או בכבודו של התוקע, כמו כן השו“ע או“ח סימן עט, פסק שם השו“ע ס“ח  אסור לקרות כנגד אשפה שריחה רע.
א“כ לכאורה הוא הדין בריח רע זה אסור להתפלל במקום שנרגש הריח, אמנם יש לדחות ע“פ מש“כ המ“ב שם )סקכ“ג כתב החיי אדם, דבר שטבעו ריח רע כגון עטרן וכדומה מותר, ולא נקרא צואה אלא מה שנסרח מחמת עיפוש, וכ”כ בספר מנחת שמואל, ע“כ. וכן פסק הגאון מבוטשאטש בספר אשל אברהם. 

אם כן יש לומר שגם קרן שריחה רע מחמת חוסר ניקיון של השופר יש לומר שזהו טבעו, אך א. יש לפעמים חתיכות בשר שלא נוקו כמו שצריך שהופכות לריח נבלה בוודאות התעפש, וכמו כן יש פעמים שריח הרע נובע מרוק האדם התוקע בו בפרט לאנשים הסובלים מריח הפה שהשופר מדיף את ריח הפה שלהם, ועוד יותר מכך אנשים שלא תוקעים בצורה נכונה או מבוגרים שרוקם ניגר לתוך השופר, או התוקעים לאחר הסעודה או ביום השני של ראש השנה, שפעמים דברי מאכל ( מיקרו דברי מאכל ) יוצאי לפיית השופר ולאחר זמן מתעפשים שם, מה שיכול גם לגרום לתילוע של הפיה, ( זו אחת הסיבות שאנו ממליצים לחטא את השופר לפני ואחרי התקיעות פעמיים בשנה באלכוהול 70% ) 

פסק השו“ע בהלכות שבת סימן רסד ס“ג  שאין להדליק נר שבת בעטרן שמא יניח שולחנו מחמת ריחו הרע וייצא, וכן בהלכות סוכה )סימן תרכט סי“ד יש דברים שאסרו חכמים לסכך בהם לכתחלה, והם מיני עשבים שאינם ראוים לאכילה ואינם מקבלין טומאה, וריחם רע או שנושרים עליהן, דחיישינן שמא מתוך שריחן רע או שעליהן נושרים יצא מן הסוכה, ע”כ.

וק”ו הדבר ממה שפסק השו”ע בהלכות תפילה סימן צו ס”א  שאין לאחוז בידו דבר בשעת התפילה מפני שנותן דעתו עליו שלא יתפלל ואינו מכוין כראוי בתפילתו, ובסימן צח סק”ז פסק המ”ב: ובפמ”ג כתב בשם הלבוש, אף על גב שאין אנו מכוונין מ”מ מה דאפשר לעשות עושין, ע”כ אין להתפלל בבית שיש שם שכר חדש או מי דבש, וכ”ש ריח רע מעופש קצת, ע”כ.

ובערוך השלחן סימן עו סכ”א  כתב דבמקום שיש בו ריח רע אסור להתפלל משום הכון לקראת אלקיך ישראל, ולדבריו גם בנידון דידן בשופר שריחו רע הן מצד עצמו ריח הקרן הנודף בצורה חריגה או מחמת עיפוש חיצוני יש בעיה של היכון לקראת אלוהיך ישראל, בוודאי בתקיעות דמעומד שהרי הם על סדר התפילה, שהרי יש אומרים שכך הדין גם בשאר ברכות, שאם אמרן תוך שהוא עובר באיסור, לא יצא ידי חובתו ועליו לחזור ולברך (מ”ב קפה, ז, ובאו”ה שם). ויש אומרים שרק לגבי קריאת שמע ותפילה החמירו, אבל בשאר ברכות, בדיעבד יצא ידי חובתו (ח”א ג, לג; קצוש”ע ה, י; כה”ח עו, לז; קפה, יד). וכיוון שזו מחלוקת אין לחזור ולברך מספק.

זו אחת הסיבות שלאחר שנות סבל של רבים, בריח הנודף משופרות, וטיפים של כל מיני מומחים שלא ממש עלו יפה, כולל חכמים למיניהם שהרסו את השופרות שלהם עם חומרים שמרקם השופר רגיש להם, פיתחנו את הפורמולה המיוחדת של 
מנטרל הריח לשופר ( Shofar Deodorrizer  ) העשוי מתמצית חומרים ייעודים למרקם השופר, ולאחר ניסיונות בשנים האחרונות, אפשר לומר שאכשר דרא, ואין שום סיבה להישאר עם ריח רע הנודף לעיתים מהשופר, החומר מתאדה ומתכלה ולא נשמר בשופר, ומעבר לכך שהחומר של המנטרל ריח לשופר, מעביר את ריחו הרע הוא אף גורם לו להדיף ריח טוב שנשאר בו לאורך כל השנה, ולא רק שמצוות תקיעת שופר לא בזויה אלא חביבה יותר בעיניו, הערות רבות התקבלו על ידי נשים שבעליהן תוקעים בשופרות או משהים בבתיהם שופרות המדיפים ריחות של בעלי חיים, נשים מסוימות אף וויתרו על מצוות תקיעת שופר בגלל זה, למרות קבלת הנשים שנהגו במצוות תקיעת שופר,  ומאז הפתרון שלנו, והאמת והשלום אהבו. 

ההשראה הנוספת שלנו היא מעמד הר סיני שהוא המקום הראשון בו מוזכר תקיעות שופר, ולפי המדרש, “
וַיְהִי קוֹל הַשּׁוֹפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד מֹשֶׁה יְדַבֵּר האלוקים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל” מדובר על קרן אילו של יצחק אבינו שלעתיד לבוא “יתקע בשופר גדול” מצידו הימני של אותו איל, חז”ל אומרים  “נתנו ישראל ריח טוב מלפני הר סיני ואמרו (שמות כ”ד) כל אשר דבר ה’ נעשה ונשמע ” (שיר השירים רבה א’).
בקבלת הַדִּבְּרוֹת  “כל דבור ודבור שיצא מפי הקב”ה נתמלא כל העולם כולו בְּשָׂמִים” (בבלי, שבת פ”ח, ע”ב, כמו שעם קול השופר ההולך וחזק במעמד הר סיני נתמלא כל העולם בשמים, עם קול השופר בבית הכנסת שמעורר אותנו ומזכיר לנו את אילו של יצחק ואת מעמד הר סיני, מתמלא בית ה’ בשמים. 

מכיוון שעם ישראל מייקרים את מצוות תקיעת שופר, וגם שופר הוא מוצר שאמור להשמר דורות בתחזוקה נאותה, יצרנו את “ערכת תחזוקת שופר” ערכה הכוללת את כלל המרכיבים שבהם השופר יוכל להשתמר שנים, שופר הוא נכס בין דורי, שאמור לעבור בין אב לבנו ולהשתמר ואף להעביר איתו מסר של שיפור המעשים, בין אב לבנו, בין סב לנכדו, או לניניו, ללא אומר ומילים, ללא מוסר האב אותו יש לשמוע ולקבל ולפני תורת האם אותה אין לנטוש, אלא אך בשמיעה נקיה וטהורה, “לשמוע קול שופר”. 

 

מאמרים נוספים

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

Shofar Deodorizer שופרות, שופר, שופר בבני ברק, שופרות בבני ברק, שופרות מהדרין יודאיקה , שופרות מהודרים, שופר מרוקאי, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופר בהכשר הבד''ץ, שופרות לאירועים. שופר, שופרות, shofar , kudu shofar shofars יודאיקה, מפעל שופרות, בית מלאכה שופרות, מכירת שופרות, חנות שופרות שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד, שופר ירושלים, Shofar, Shofars, Judaica, Religious Services, Kudu Shofars, Shofar Pouch, Shofar Stand, Ram Shofar, Code Shofar, Moroccan Shofar, Yemenite Shofar, Babylonian Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Unprocessed Shofar, Jerusalem Shofar. שופר, שופרות, shofar , kudu shofar shofars יודאיקה, מפעל שופרות, בית מלאכה שופרות, מכירת שופרות, חנות שופרות קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר לא מעובד, אתר שופר תמונות של שופרות קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר לא מעובד, אתר שופר תמונות של שופרות מנטרל ריח לשופר
פורסם ב- כתיבת תגובה

איך תוקעים בשופר?

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות רמת הגולן ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...
שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות רמת הגולן ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...
הדרכה מעשית - כיצד תוקעים בשופר? איך תוקעים בשופר? How to blow the shofar

שתף את הפוסט

הדרכה זו מיועדת למתחילים ואף לתוקעים מנוסים.

שימו לב לעשרה כללי אצבע חשובים.

א. ראשית, הרגיעו גופכם, גב זקוף, סנטר מורם, נשמו שלוש נשימות, נשימה שלישית עמוקה.
ב. הצמידו את השפתיים זו לזו בתנוחתן הטבעית בתבנית של חיוך קל. אין למתוח את השפתיים עד הסוף (אין לשרבבן קדימה). שתהיינה קפוצות בלחץ קל-בינוני, לחץ שיהא משמעותי ליצירת אטימה. יוצרים פתח קטן (בגודל המתאים להכנסת קשית שתיה), אין מקום מוחלט לפתח קטן זה, יש להתמקד במציאת נקודה בה יוכל התוקע להשיג שליטה מלאה בקולות התקיעה.
ג. אחזו ביד אחת את השופר, בקו מאוזן, כאשר פיו מכוון נגד קו אמצע השפתיים.
ד. יש לקנות כהרגל קבע את לחלוח השפתיים לפני התקיעה. כאשר השפתיים לחות הדקו את השופר אליהן. יש למצוא נקודה נוחה ולמקם בעדינות בנקודה המתאימה והנוחה ביותר (נסו מקומות שונים על השפתיים עד שתגיעו למיקום הנוח והנכון לכם). כאשר מצאתם את הנקודה הנכונה על השפתיים אל תשנו את מיקום השופר, רק אם יש סיבה מיוחדת לכך, אם אתם מתקשים במציאת מיקום השופר, מומלץ לא להזיזו בין התקיעות, לנשום דרך האף עד לסיום התקיעות (תקיעות דמיושב), שלא תאלצו לחזור ולסדרו על השפתיים לפני כל תקיעה.

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה, שופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. Blowing the shofar, congregation kol shofar, easy play shofar, engraved shofar, fazer o shofar caseiro, mina kol shofar, os 4 toques do shofar, proprly blowing shofar, shofar chest shofar horn, shofar jumbo israel, synagogue marin county, tekiah, tekiah gedolah, tipo de chifres que existem para tocar, Type of shofar, what is a shofar used for

 רמת האיכות של השופר, קלות תקיעה תסייע לתוקע להפיק את הצלילים המהודרים ביותר, השופרות מיוצרים אצלנו הם ברמה הגבוהה ביותר, (מעבר לכך שהם מיוצרים בארץ)  באיכות קלות התקיעה וגם בהידור ההלכתי, ועומדים תחת ההשגחות המהודרות והידועות ביותר בשוק הכשרות.

ה. נשמו נשימה עמוקה, הפעילו לחץ אוויר קל-בינוני בדרך נשיפה אל תוך השופר, באופן שירעיד את השפתיים הכלואות בפי השופר, ייווצר קול זמזום/רפרוף באמצעות השפתיים, קול זה הוא מהותו המזוקקת של קול השופר, השופר משמש כאמצעי הגברה של אותו הקול, קול רעידת השפתיים המוגבר ע”י השופר, ולא מהאוויר הננשף אל השופר כמו שרגילים לחשוב.
ו. נשיפה ישירות מהסרעפת לתוך השופר ללא ניפוח הלחיים תאפשר תקיעות בקלילות ללא מאמץ מיותר של שרירי הפה והצוואר.
הנשיפה איטית ומבוקרת בלחץ מתון לתוך השופר, יש לשמור על רמת לחץ אחידה ומאוזנת במשך כל התקיעה על מנת שהקול יצא אחיד ללא שינויי טונים.
ז. מומלץ לתרגל ללא שופר את הקול המופק מהשפתיים באמצעות הלחץ הנ”ל. הקפדה על רטיבות השפתיים תאפשר זאת בקלות יתר. תרגיל זה לפעמים קשה למתחילים כי שרירי הפה לא מורגלים בכך והשופר לוקח חלק משמעותי בנעילת השפתיים ויצירת הלחץ עליהן, כמהדק מלאכותי, ומקל מאוד את המוטל על שרירי השפה ליצור את הזמזום הנ”ל.
ח. יש לתרגל ולהתאמן על נשימות/נשיפות תקיעות השופר הרבה לפני ראש השנה, מומלץ לא לדחות לרגע האחרון, בכדי שהפעולה תיעשה בקלילות. במידת האפשר כדאי לחלק את האימון לזמנים יומיים קצרים בכדי לא להעמיס על השפתיים אימונים ארוכים בזמן קצר (יש לזכור שתקיעות החובה עצמן הן מאה קולות בר”ה, כ-6 דק’ במצטבר). יש להתאמן עד שמגיעים לתקיעה שאינה כרוכה במאמץ.
ט. מומלץ לחטא את השופר ערב ראש השנה ע”מ למנוע פצע בקטריאלי היכול לגרום לתוקע להזיז את מיקום השופר מהמיקום המתאים שנוח לו.
י. בתקיעות עצמן בבית הכנסת מומלץ לנשום נשימה מלאה ועמוקה מלא הריאות לפני כל סדר, להרגעת התוקע ושליטה מלאה בלחץ האוויר.

שיעלו ויתקבלו תקיעותכם ברצון, אמן. 

נגן וידאו אודות לוגו שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה

עוד מאמרים שיעניינו אותך

אפיית מצות AI פסח שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
פסח

חמץ ומצה

קרא עוד »

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...