לאחרונה עלתה שאלה בנוגע לכשרות שופרות שקרניהם מיובאות ממרוקו. בפסיקה ברורה מטעם בד"ץ העדה החרדית, הרב לנדא, ובד"ץ יורה דעה, וכן בעקבות בדיקה מעמיקה של תלמידי חכמים ומומחים, הוחלט כי אין כל חשש הלכתי בשימוש בשופרות אלו. שופרות מהדרין יודאיקה מציעים מגוון שופרות כשרים, גם ממקורות אחרים, אך מבהירים כי אין בכך עדיפות הלכתית. התשובה ההלכתית המלאה של הרב אפרים אריאל בוקוולד שליט"א זמינה להורדה ולהפצה.
בפוסט זה אנו מציגים את שופרות מהדרין יודאיקה – מפעל המתמחה בייצור שופרות כשרים למהדרין המשלבים עיצוב נדיר, קלות תקיעה ועוצמת קול חזקה. כל רוכש מקבל במתנה קורס מומחיות לתקיעת שופר, וניתן לרכוש את הקורס גם על גבי דיסק און קי. בנוסף, אנו מציעים מוצרים משלימים לשופר, כולל מערכת להכנה, ערכת תחזוקה, ומעמדים מקוריים מקרני שופר.
רבי ישראל ליפקין מסַלַנְט (או סַלַנְטֶר; ו' בחשוון ה'תקע"א, 3 בנובמבר 1810 – כ"ה בשבט ה'תרמ"ג, 2 בפברואר 1883) היה מייסד "תנועת המוסר", שהוקמה בליטא במאה ה-19.
תלמידו המובהק רבי יצחק בלאזר זצ"ל מצטט את אגרתו בספר כוכבי אור פרק כח לפני חודש אלול האגרת הזו מומלצת ללימוד לכל אחד שיפיק ממנה תועלת לימים הנוראים.
הדרך לעבודת ה' היא דרך לימוד ההלכה. באמצעות הלימוד, האדם מכניע את יצרו הרע, שהוא תאווה וטומאה, ומחזק את יצרו הטוב, שהוא שכל וקדושה. לימוד ההלכה והמוסר מעודד את הכוח הטוב ומסייע לחיזוק האדם בעבודת ה'.
אגרת התשובה הוא החלק השלישי מחמשת החלקים בספר התניא, העוסק באופן עבודת התשובה על פי דרך חסידות חב"ד. האגרת מכונה גם בשם תניא קטן. כוללת שנים עשר פרקים: שלושת הפרקים הראשונים מבארים את פרטי מצוות התשובה על פי נגלה, חמשת הפרקים ד'-ח' מבארים את התשובה על פי חסידות, וארבעת הפרקים האחרונים – מחברים ומשלבים את שניהם. על לימוד אגרת זו התבטא הרבי, שהיות והקב"ה עשה בדורנו שיהודים לא יוכלו להתענות כחלק מתיקוני התשובה, "על ידי לימוד תורה בענינים אלו – באופן של "עסק", ואפילו באופן של "קריאה" – נחשב הדבר כאילו האדם התענה את כל מספרי הצומות המפורשים בתיקוני התשובה מהאריז"ל, ועל ידי לימוד אגרת התשובה הרי זה כאילו עסקו בעבודת התשובה בכל המדרגות המבוארות באגרת התשובה"
"תניא קטן" – האגרת מכונה גם בשם "תניא קטן", על שם פתיחתה: "תניא, בשלושה חילוקי כפרה", ובתוספת הכינוי 'קטן' כדי להבדיל אותה מהחלק הראשון של התניא, ליקוטי אמרים, הפותחת גם היא במילים "תניא בסוף פרק ג' דנידה", וזאת בשל העובדה שחלק זה קצר וקטן יותר במספר הפרקים שבו.
קשר נוסף בין חלקים אלו של התניא, ניתן למצוא גם בכך ששניהם יכולים "לשמש בעיני בעלי המוסר למופת לספרי המוסר"
שיחה מקורית ונדירה של אור ישראל מרן רבי ישראל סלנטר זצ"ל – לרגל חזרתם של בני הישיבות להיכלי התורה – זמן אלול
רבי שמואל בורנשטיין – בעל ה"שם משמואל" רבי שמואל בורנשטיין מסוכטשוב (ד' בחשוון ה'תרט"ז, 2 בנובמבר 1856 – כ"ד בטבת ה'תרפ"ו, 8 בינואר 1926) היה האדמו"ר השני בחסידות סוכטשוב, מחבר הספר "שם משמואל" על התורה ומועדי השנה. בנו היחיד של רבי אברהם בורנשטיין (מייסד חסידות סוכטשוב) ונכדו של הרבי מקוצק. הוא שימש כאדמו"ר נערץ בחייו, […]
