פורסם ב- כתיבת תגובה

מאה תקיעות בראש השנה

מאה תקיעות בראש השנה

שתף את הפוסט

אף על פי שכולנו מכירים את המסורת של תקיעת מאה תקיעות בראש השנה, או אפילו מאה ואחת לפי המסורת הספרדית, רק מעט מאוד מאיתנו מכירים את ההתפתחות המדויקת של ההלכה עד להגעתנו למספר זה. בשיעור זה אנסה לעקוב אחרי מקורות המסורת שלנו עד שהגענו למספר זה.

המלה שופר בכלל אינה מוזכרת בתורה בקשר לראש השנה. כל מה שכתוב בראש השנה הוא המלה ‘תרועה’. המקור הראשון לכך הוא בפרשת אמור:

 1. ויקרא פרק כג פסוקים כג – כה
  וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ: כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה’:

הפסוק השני שמדבר על תרועה בראש השנה הוא:
 2. במדבר פרק כט פסוק א
וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם

המלה שופר, כאמור, כלל אינה מוזכרת בהקשר זה. הקראים, לכן, בכלל לא תוקעים בשופר בראש השנה, אלא מתפללים בקול רם, ולכך הם קוראים ‘תרועה’, כמו הפסוק שאותו אנו מזכירים לפני תקיעת שופר:
 3. תהלים פרק מז פסוק ב
כָּל הָעַמִּים תִּקְעוּ כָף הָרִיעוּ לֵאלֹקִים בְּקוֹל רִנָּה

ואולם, חז”ל למדו בגזירה שוה שהתרועה המדוברת פה היא בשופר, שהרי ישנו פסוק אחר שבו מופיעה מלה זו:
 4. ויקרא פרק כה פסוקים ח – ט
וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְךָ יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה: וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם:

וכך לומדת הגמרא שיש לאחד את התקיעות של יום הכיפורים ביובל ושל ראש השנה:
 5. תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף לג,
בתנו רבנן: מנין שבשופר? – תלמוד לומר “והעברת שופר תרועה”. אין לי אלא ביובל, בראש השנה מנין? תלמוד לומר “בחדש השביעי”, שאין תלמוד לומר בחדש השביעי, ומה תלמוד לומר בחדש השביעי – שיהיו כל תרועות של חדש שביעי זה כזה. ומנין שפשוטה לפניה? – תלמוד לומר “והעברת שופר תרועה”. ומנין שפשוטה לאחריה – תלמוד לומר תעבירו שופר. ואין לי אלא ביובל, בראש השנה מנין? – תלמוד לומר “בחדש השביעי”, שאין תלמוד לומר בחדש השביעי, ומה תלמוד לומר בחדש השביעי שיהו כל תרועות החדש השביעי זה – כזה. ומנין לשלש של שלש שלש? – תלמוד לומר “והעברת שופר תרועה”, “שבתון זכרון תרועה”, “יום תרועה יהיה לכם”. ומנין ליתן את האמור של זה בזה ושל זה בזה? – תלמוד לומר ‘שביעי’ ‘שביעי’ לגזירה שוה. הא כיצד? שלש שהן תשע.

הגמרא מסבירה שאמנם יש פה לימוד כפול, כי ברגע שיש את ההיקש אין צורך לגזירה שוה, אבל כוונת התנא היא לומר שאפילו אם לא היתה הגזירה שוה, היינו יכולים ללמוד מההיקש. אבל עכשיו שיש גזירה שוה, אין צורך בהיקש.

למדנו, אם כן, שיש צורך בשלוש תרועות, שכל אחת מהן מוקפת בתקיעה לפניה ולאחריה. עד כאן הגענו לתשע תקיעות בלבד. אלא, שכאן מתעורר הספק המפורסם של ר’ אבהו:
 6. תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף לד עמוד א
אתקין רבי אבהו בקסרי: תקיעה, שלשה שברים, תרועה, תקיעה. – מה נפשך? אי ילולי יליל – לעביד תקיעה תרועה ותקיעה, ואי גנוחי גנח – לעביד תקיעה שלשה שברים ותקיעה! – מספקא ליה אי גנוחי גנח אי ילולי יליל. – מתקיף לה רב עוירא: ודלמא ילולי הוה, וקא מפסיק שלשה שברים בין תרועה לתקיעה! – דהדר עביד תקיעה תרועה ותקיעה. – מתקיף לה רבינא: ודלמא גנוחי הוה, וקא מפסקא תרועה בין שברים לתקיעה! – דהדר עביד תקיעה שברים תקיעה. – אלא רבי אבהו מאי אתקין? אי גנוחי גנח – הא עבדיה, אי ילולי יליל – הא עבדיה! – מספקא ליה דלמא גנח ויליל. – אי הכי, ליעבד נמי איפכא: תקיעה, תרועה, שלשה שברים ותקיעה, דלמא יליל וגנח! – סתמא דמילתא, כי מתרע באיניש מילתא – ברישא גנח והדר יליל.

שאלה גדולה שאלו הפרשנים, כיצד יתכן שר’ אבהו הסתפק בשאלה זו: האם הוא לא שמע את התקיעות בשנה שעברה? האם לא היתה מסורת משנים עברו עד משה רבנו? עונה על כך רב האי גאון שאין זה באמת ספק, אלא חילוק מנהגים בהתאם לצורת הבכי של כל מקום. שתי הדעות, לפי זה, מודות שאפשר לעשות כל אחת מהאפשרויות הללו, וההבדל הוא רק במנהג הבכי של אותו מקום. וכך מביא הרא”ש בשמו:
 7. רא”ש מסכת ראש השנה פרק ד סימן י
כתב רב האיי בתשובה. אל תחשבו כי נפלה בימי ר’ אבהו ספק בדבר זה שהרי משניות קדומות אחת אומרת שלש יבבות ואחת אומרת שלש שברים וקאמר אביי בהא פליגי. וכך היה הדבר מימים קדמונים מנהג לכל ישראל מהם עושים תרועה יבבות קלות. ומהם עושים יבבות כבדים שהן שברים. אלו ואלו יוצאין ידי חובתן כי שברים כבדים תרועה הן ויבבות קלות תרועה הן. והיה הדבר נראה כחלוקה אע”פ שאינה חלוקה. והן התנאים כמו שאמרנו למעלה הללו שונין שיעור תרועה כשלש יבבות והללו שונין שיעור תרועה כשלשה שברים. אלו משנתן כמנהגם ואלו משנתן כמנהגם. וקאמר אביי בהא פליגי ולאו פלוגתא היא שיהו מטעים אלו את אלו. אלא מר כי אתריה ומר כי אתריה. וחכמים של הללו מודים הם כי שברים תרועה הם וחכמים של הללו מודים כי יבבות תרועה הן. וכשבא ר’ אבהו ראה לתקן תקנה שיהו כל ישראל עושין מעשה אחד ולא יהא ביניהם דבר של הדיוטות נראה כחלוקה:

ואולם, בניגוד לדעת רב האי גאון, משמע שהרמב”ם מבין שזו באמת מחלוקת, ולכן יש לעשות תמיד תשר”ת תש”ת תר”ת מעיקר הדין:
 8. רמב”ם הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ג הלכה ב
תרועה זו האמורה בתורה נסתפק לנו בה ספק לפי אורך השנים ורוב הגליות ואין אנו יודעין היאך היא, אם היא היללה שמיללין הנשים בנהייתן בעת שמיבבין, או האנחה כדרך שיאנח האדם פעם אחר פעם כשידאג לבו מדבר גדול, או שניהם כאחד האנחה והיללה שדרכה לבא אחריה הן הנקראין תרועה, שכך דרך הדואג מתאנח תחלה ואחר כך מילל, לפיכך אנו עושין הכל.

בכל מקרה, הצלחנו כבר להגיע לידי שלושים תקיעות בגלל הספק הזה. הדרך למאה עדיין רחוקה… פתח לדברים אלה אפשר לראות בדברי הגמרא הבאים:
 9. תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף טז עמוד א
אמר רבי יצחק, למה תוקעין בראש השנה? – למה תוקעין? רחמנא אמר תקעו! – אלא: למה מריעין? – מריעין? רחמנא אמר זכרון תרועה! אלא: למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין, ותוקעין ומריעין כשהן עומדין? כדי לערבב השטן.

מהו הערבוב של השטן? מצינו כמה הסברים לעניין זה. ההסברים השונים תלויים בשאלה מה הוא השטן שאותו צריך לערבב. הגמרא אומרת כך:
 10. תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף טז עמוד א
אמר ריש לקיש: הוא שטן הוא יצר הרע הוא מלאך המות. הוא שטן, דכתיב: “ויצא השטן מאת פני ה'”; הוא יצר הרע, כתיב התם: “רק רע כל היום”, וכתיב הכא: “רק אליו אל תשלח ידך”. הוא מלאך המות, דכתיב: “אך את נפשו שמור”, אלמא בדידיה קיימא.

ע”פ שלושת ההסברים האלה הסבירו את דברי הגמרא על ערבוב השטן:

יש שהסבירו שהכוונה לשטן שמשטין עלינו כשאנחנו עושים מצוות. מכיון שהוא רואה שאנחנו תוקעים בשופר הרבה מעבר למה שאנחנו מחוייבים, הוא אינו יכול להשטין עלינו שאנחנו לא אוהבים לקיים את המצוה. כך מסביר רש”י:

כדי לערבב – שלא ישטין, כשישמע ישראל מחבבין את המצוות – מסתתמין דבריו.

לעומתו, יש שהסבירו שהכוונה ליצר הרע: שמיעת קול השופר מזכירה לנו את הצורך בתשובה, כפי שאומר הרמב”ם:

 11. רמב”ם הלכות תשובה פרק ג הלכה ד
אע”פ שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב, רמז יש בו. כלומר: עורו ישינים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם, אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל, הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה.

פירוש שלישי מובא בתוספות בשם הערוך, והוא גורס כי הכוונה למלאך המוות:
 12. תוספות ראש השנה טז, ב ד”ה כדי לערבב את השטן
כדי לערבב את השטן – פירש בערוך כדאיתא בירושלמי בלע המות לנצח וכתיב והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול כד שמע קל שיפורא זימנא חדא בהיל ולא בהיל. וכד שמע תניין אמר ודאי זהו שיפורא דיתקע בשופר גדול ומטא זימניה למתבלע ומתערבב ולית ליה פנאי למעבד קטגוריא.

יש לציין שבירושלמי שלפנינו ההסבר הזה איננו, וגם כל הראשונים שמצטטים את הערוך כותבים בשם הערוך שכתב בשם הירושלמי, ומשמע שגם לפניהם לא היה זאת בירושלמי.

ויש לשאול: אילו תקיעות נועדו לערבב את השטן? הראשונות או השניות? הטור כותב כך:

 13. טור אורח חיים סימן תקפה
אמר רבי יצחק: למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין וחוזרין ותוקעין ומריעין כשהן עומדין? כדי לערבב השטן. פירוש: למה תוקעין מיושב קודם מוסף וחוזרין ותוקעין על סדר ברכות? למה מקדימין לתקוע מיושב? כדי לערבב השטן פי’ כדי שיתערבב מיד בתקיעה ראשונה שלפני התפלה ולא יקטרג בשעת תפלה. ויש מפרשים שמכח תקיעה ראשונה מתערבב בשנייה

לפי ההסבר הזה, התקיעות הראשונות נועדו כדי שהשטן לא יקטרג עלינו בשעת התפילה. זהו כבר פירוש רביעי לשאלת ערבוב השטן – והכוונה, כמו בפירוש הראשון, לשטן המקטרג בעת עשיית מצוה, אלא שהמצוה שבה אנו חוששים מקטרוג אינה תקיעת שופר אלא תפילת מוסף. זו הסיבה שתוקעים קודם את התקיעות דמיושב, כי זה צריך להיות לפני התפילה. אך לפי ההסבר שהשטן הוא מלאך המוות שחושש מהיום הגדול יש לשאול מדוע מקדימים את התקיעות דמיושב שנועדו להבהיל את השטן, ולא עושים זאת אחרי התקיעות דמעומד? מסביר הר”ן כך:

 14. רבינו נסים, דף ג, א בדפי הרי”ף ד”ה למה תוקעין
ונראה לי שלכך הקדימו תקיעות שמיושב אע”פ שהיה ראוי להקדים אותם שעל סדר הברכות שהן עיקר, לפי שאילו היו מקדימין אותן אפשר שלא היו חוששים אח”כ לתקיעות שמיושב שאינן אלא לערבב את השטן בלבד, ולפיכך הקדימו תקיעות שמיושב שבידוע שלא יזלזלו באותן שעל סדר הברכות.

ואולם, ישנה שיטה אחרת מכל מה שאמרנו, והיא שיטתו של הרז”ה (ר’ זרחיה הלוי, חי לפני שמונה מאות שנה בספרד), שסובר שמה שאומרת הגמרא שתוקעין כשהן יושבים אינו עוסק כלל בתקיעות דמיושב, אלא במה שאנחנו קוראים תקיעות דמעומד, כי הציבור יכול לשבת, ומה שכתוב שתוקעין כשהם עומדים הכוונה כשהם עומדים לצאת מבית הכנסת:
 15. המאור הקטן, ראש השנה דף יב, א בדפי הרי”ף
יש שמדקדקין בשמועה זו על הסדר שאנו נוהגין היום מה הן התקיעות שהן לערבב את השטן אם אותן שתוקעין מעומד הלא הם על סדר ברכות התפילה והן נראין כשל תורה… ואם אותם שתוקעין מיושב הם לערבב את השטן, היאך מתחילין בהן ומברכין עליהן? ונראה לן פירוש שמועה זו… התקיעות שתקעו כשהן יושבין – אלו התקיעות שתוקעין בסדר ברכות בתפילת שליח ציבור. ואע”פ שהן מעומד לשליח ציבור, אינן לשאר העם אלא מיושב. ותקיעה שמעומד היתה מנהג בידם שהיו תוקעין אותה כשהיו יוצאין מבית הכנסת.

סיכום ביניים:

המינימום שצריך לשמוע כדי לצאת ידי חובה מהספק של ר’ אבהו הוא שלושים תקיעות. אותם יש לשמוע על סדר הברכות של תפילת מוסף.

השלושים שתוקעים לפני מוסף עם הברכות – יש שאמרו שהם כדי לערבב את השטן, ויש שאמרו שהם כדי שמי שצריך ללכת הביתה יצא ידי חובה.

מי שתוקע בתפילת לחש, יכול כבר להגיע לתשעים תקיעות. האשכנזים שלא נוהגים לתקוע בתפילת לחש (כנראה בגלל שזה גורם לבלבול כי לא כולם מסיימים את הברכות באותו זמן), דוחים את אותן שלושים תקיעות לאחרי התפילה. כך הגענו כבר לתשעים תקיעות. ומכאן ועד למאה תקיעות הדרך לא רחוקה.

הערוך (ר’ נתן בן ר’ יחיאל מרומא, חי בתקופת הגאונים לפני כתשע מאות שנה וכתב מילון תלמודי קדום שמצוטט הרבה בראשונים) כותב שאנו נוהגים לתקוע מאה תקיעות כנגד מאה הפעיות של אם סיסרא:
 16. ספר הערוך, ערך ערב (א)
ומכאן אנו למדים דבעינן שלושים בעמידה כמו שלושים בישיבה. והני דמחמרי ועבדי שלושים כדיתבי ושלושים בלחש ושלושים על הסדר כנגד מאה פעיות דפעתא אימיה דסיסרא, ואלו ועשרה אינון כשגומרים כל התפילה קל תקועייא דיחודאה מתבעי למהוי עשרה תשר”ת תש”ת תר”ת והן מאה.  ( ראה עוד במאמר מאה יבבות ומאה קולות בראש השנה ) 

יש לציין שהערוך מעיד שלא היה זה המנהג של כולם אלא של המחמירים בלבד.

גם בשיבולי הלקט (ר’ צדקיה ב”ר אברהם הרופא, חי לפני שמונה מאות שנה באיטליה) הוא העיד שהמנהג לא היה לתקוע מאה תקיעות, ועל סדר הברכות לא תקעו את כל התשר”ת תש”ת תר”ת, שהרי כפי שראינו רב האי גאון כותב שלא היתה זו באמת מחלוקת:

 17. ספר שבולי הלקט סדר ראש השנה סימן שא
ורבינו תם זצ”ל הנהיג לתקוע קשר”ק למלכיות קשר”ק לזכרונות קשר”ק לשופרות כי מתוך ההלכה נראה שצריך לתקוע בכל אחת מאלו השלש ברכות קשר”ק קש”ק קר”ק ואתקיעה דברכות קיימא לן תקנת ר’ אבהו כי לפי המנהג מה מועיל כשתוקעין קש”ק לזכרונות קר”ק לשופרות הלא ממה נפשך אחת מהן אינה כלום דאי גנוחי גנח קר”ק אינה כלום ואי ילולי יליל קש”ק אינה כלום ואי גנח ויליל שניהם אינם כלום אבל כשתוקעין בכל פעם קשר”ק אז יוצאין ידי חובתן ולא מקרי עיכוב בהכי דשמע תשע תקיעות בתשע שעות ביום יצא. ולולא שלא רצה לשנות את המנהג כי אם בדבר מועט היה מצריך בכל פעם קשר”ק קש”ק קר”ק וגם רבינו ישעיה זצ”ל כתב מה שתוקעין קשר”ק למלכיות קש”ק לזכרונות קר”ק לשופרות כמה נראה לי מנהג זה רע שכשאתה תוקע למלכיות קשר”ק כאילו לא עשית כלום וכן קש”ק לזכרונות וכן קר”ק לשופרות ויותר טוב שלא לעשותן כלל אלא כיון [שאנו] עושין אותו כדי לשומען על סדר הברכות הנכון הוא לעשות קשר”ק קש”ק קר”ק למלכיות וכן לזכרונות וכן לשופרות ואם מפני טורח הצבור כל הקרובה שאנו אומרין אין חוששין לטורח צבור ובשעה קלה של התקיעות חוששין…

היום כולנו נוהגים לשמוע מאה תקיעות כנגד מאה הפעיות של אם סיסרא. מה הקשר?

ראשית, הקשר הוא אטימולוגי. את המלים ‘יום תרועה יהיה לכם’ מתרגם אונקלוס:
 18. אונקלוס במדבר פרק כט פסוק אובירחא שביעאה בחד לירחא מערע קדיש יהי לכון כל עבידת פולחן לא תעבדון יום יבבא יהי לכון

מכיון ש’יום תרועה’ מתורגם ל’יום יבבה’, חיפשו חז”ל מהיכן מוכרת המלה ‘יבבה’. והנה, בכל התנ”ך השורש יבבה מופיע רק פעם אחת:
 19. שופטים פרק ה פסוקים כח – ל
בְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא בְּעַד הָאֶשְׁנָב מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ לָבוֹא מַדּוּעַ אֶחֱרוּ פַּעֲמֵי מַרְכְּבוֹתָיו: חַכְמוֹת שָׂרוֹתֶיהָ תַּעֲנֶינָּה אַף הִיא תָּשִׁיב אֲמָרֶיהָ לָהּ:הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל רַחַם רַחֲמָתַיִם לְרֹאשׁ גֶּבֶר שְׁלַל צְבָעִים לְסִיסְרָא שְׁלַל צְבָעִים רִקְמָה צֶבַע רִקְמָתַיִם לְצַוְּארֵי שָׁלָל:

המפרשים מסבירים ששני הפסוקים הראשונים המצוטטים פה, יש בהם בדיוק מאה אותיות. זהו המקור לכך שאם סיסרא בכתה מאה בכיות, וכנגדם אנו תוקעים מאה תקיעות. ואמנם, מי שיבדוק אותי יגלה שבעצם יש כאן מאה ואחת אותיות! יש הטוענים שבגרסאות שונות של התנ”ך המלה ‘תענינה’ כתובה בלי יו”ד.
אך הרב אליהו כי טוב הסביר שבאמת יש כאן מאה ואחת אותיות, והיא באמת בכתה מאה ואחת בכיות, אבל אחת מכל הבכיות הללו היתה בכיה אמיתית, וכל השאר היו בכיות של אכזריות:
 20. ספר התודעה כרך א עמוד יח : 
ומה ענין מאה קולות של שופר לפעיית אֵם סיסרא? ולמה לא העמידו את המנין על מאה ואחת כמנין פעיותיה של זו?
אלא, שקול השופר בא לעורר רחמים על זרעו של יצחק שנעקד כאיל על גבי המזבח, וכל הפעיות שפעתה אם סיסרא פעיות של אכזריות היו, אכזריות אשר לא מצינו כמותה בכל העולם.
האֵם, בשעה שהיא מיבבת על צער בנה, הלא תדע רחם על אמהות אחרות כמותה שבוכות על מות בניהן. אבל היא, אֵם סיסרא, אינה כן, אלא כל תנחומיה “הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל רַחַם רַחֲמָתַיִם לְרֹאשׁ גֶּבֶר”. סיסרא בנה עוסק כעת בריטוש שבויים מישראל ובניפוץ עוללים, וזאת נחמתה, ובכך היא מפיגה את צערה. יש לך אכזריות גדולה מזו? יבואו מאה קולות השופר של רחמים ויבטלו אותן הפעיות שכולן של אכזריות היו, חוץ מאחת מהן – זה צער האֵם על בנה שיש בו גם ממידת הרחמים אפילו אצל אכזרים. פעיה אחת זו של רחמים אין קול השופר בא לבטל.

הסבר אחר שמקשר בין אֵם סיסרא לשופר הוא שאברהם לא נרתע מלעקוד את יצחק למרות שידע את הצער הגדול שזה יגרום לשרה, כפי שאכן קרה, שהרי ע”פ המדרש מרוב צער מתה שרה. ובכדי להמחיש את גודל הכאב שיש לאם על מות בנה מדגימים זאת באם סיסרא. ואת כל הפעיות האלה כבש אברהם כדי לעשות את רצון הקב”ה, ובזכות זה אנחנו מבקשים ביום הדין שהקב”ה יסלח לכל חטאותינו.

יש לציין שהספרדים נוהגים לתקוע עוד תרועה גדולה בסוף התפילה.
מקורה של התרועה הזו הוא בפירושו של הרז”ה בעניין עירבוב השטן, וכן בהשלמת התקיעות למספר מאה ואחת כגימטריא של המלאך מיכאל שמעלה את תפילותינו לקב”ה.

מאמרים נוספים

אפיית מצות AI פסח שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
פסח

חמץ ומצה

קרא עוד »

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

פורסם ב- כתיבת תגובה

ראש השנה חל בשבת

אוהד אטינגר

אתר אחינו - תורה ויהדות לבני נוער

מה חשוב שנדע לפני כניסת החג?

שתף את הפוסט

ראש השנה נמשך תמיד יומיים, והשנה הוא מתחיל ביום שבת, או יותר נכון בשישי בערב, ונמשך עד יום ראשון בערב. 49 שעות מתחילתו ועד סופו. כידוע יש הבדל בין ההלכות הנוהגות בשבת לאלו הנוהגות בחג, יש דברים שמותר לעשות בחג ואסור לעשות בשבת, ולכן כדאי שנרענן קצת את הזיכרון ונעבור על הדברים החשובים הללו עוד לפני התקדש החג. שלא ניכשל חלילה וחס בעוון של חילול שבת או חילול החג של ראש השנה…

בואו נתחיל מה’זום’.

לפני ליל הסדר התנהל פולמוס גדול בין הרבנים, לאחר שהיו כמה רבנים שטענו שיש להתיר שימוש בתוכנת ‘זום’ בליל הסדר, כדי להפיג מעט את הבדידות של המבוגרים ולאפשר להם לעשות את ליל הסדר יחד עם בני המשפחה, גם אם הם בריחוק מקום.

רוב רובם של הרבנים התנגדו לטענה הזאת, ובכללם גם הרבנות הראשית שפסקה שחל איסור גמור להשתמש ב’זום’.

אבל חשוב לדעת שהפעם, בראש השנה, בגלל שהוא חל בשבת, אפילו מי שכן התיר אז את ה’זום’, בניגוד לדעת כל הרבנים האחרים, הפעם הוא מודה לרבנים האחרים ומסכים שאיסור גמור להשתמש ב’זום’ במהלך השבת.

חשוב לדעת את זה.

אסור לבשל 

בחג מותר לבשל. אסור להדליק אש, אבל מותר להעביר אש, כלומר אפשר להשתמש בנר שדולק מערב החג כדי להדליק ממנו גפרור ובאמצעותו להדליק את הגז, להעמיד סיר ולבשל.

חשוב לדעת שיש הרבה הלכות שצריך ללמוד לפני שמבשלים בחג, ומי שעדיין לא למד אותן, עדיף שלא יבשל בכלל בחג כדי שלא ייכשל חלה וחס באיסורים מורים.

הנה דוגמה אחת כמשל: אומנם מותר להעביר אש עם גפרור מהנר לגז, אבל אחר כך אסור לכבות את הגפרור… צריך להניח אותו שיכבה מעצמו.

בקיצור, יש בזה הלכות שחייבים לדעת לפני שנעמדים לבשל בחג.

אבל גם אם אתם יודעים את כל ההלכות בעניין, חשוב שתזכרו שהשנה, כשהיום הראשון של ראש השנה חל בשבת, אסור לבשל, כי זה יום שבת, ובשבת כידוע לא מבשלים אפילו לא על אש שהיתה דלוקה מערב שבת.

לא תוקעים בשופר

למרות שבראש השנה המצווה המרכזית שלנו היא לתקוע בשופר, השנה לא תוקעים בשופר ביום הראשון, כי בשבת לא תוקעים בשופר. במקום זאת אנחנו מסתפקים באמירת ‘פסוקי השופרות’ בתפילת המוסף של ראש השנה, ובזה אנחנו יוצאים ידי חובה, כמו שכתוב בתורה שלפעמים יהיה ‘יום תרועה’ שבו יתקעו ממש בשופר, ולפעמים ‘יום זיכרון תרועה’, שבו נסתפק רק בהזכרת השופר והפסוקים העוסקים במצווה זו.

כמובן שביום השני של ראש השנה כן תוקעים בשופר, וכמובן שהמצוה היא לשמוע את קול השופר, ואין צורך שכל אחד יתקע בעצמו, אלא אחד תוקע וכל השאר מקשיבים בדממה ויוצאים ידי חובתם.

מתי מדליקים נרות

יש נשים שנוהגות להדליק נרות חג לאחר רדת הלילה, על ידי העברת אש עם גפרור או קיסם הדלקה, מנר שהיה דולק כבר מערב החג וממנו מדליקים את כל הנרות בליל החג עצמו.

השנה כמובן שאסור לעשות זאת בלילה הראשון של ראש השנה, כי זה לא רק חג אלא גם שבת, וכאמור בשבת אסור אפילו להעביר אש מנר דולק לקיסם וממנו לנר אחר.

לכן חובה להדליק את נרות השבת והחג לפני כניסת השבת.

לעומת זאת, בלילה השני של החג, במוצאי השבת (שבת בלילה) מדליקים נרות פעם נוספת לכבוד היום השני של ראש השנה, אבל הפעם צריך לחכות עד שיהיה חושך מוחלט בחוץ, ורק לאחר זמן צאת השבת אפשר להדליק את הנרות של החג, כשכמובן יש להעביר אש מנר דולק.

לכן חשוב להשאיר עוד מערב השבת לפחות נר אחד שידלק עד אחר השבת ושיהיה אפשר להדליק ממנו נרות בלילה השני.

חשוב לזכור: אחרי שאת מדליקה נרות בליל החג השני, אסור לכבות את הגפרור, יש להניח אותו על המגש או השיש, ולתת לאש לדעוך מעצמה.

כמו הבדלה 
שימו לב: למרות שבמוצאי השבת אנחנו עדיין בחג ואסור לנו לעשות מלאכות רבות, אסור להדליק חשמל ולנסוע ברכב ולדבר בטלפון וכו’ וכו’, בכל זאת, זה כבר לא שבת ובגלל שמותר לנו כבר לבשל בחג וכדו’, יש לעשות הבדלה, או יותר נכון ‘סוג של הבדלה’.

הפעם אנחנו לא מבדילים בין קודש לחול, כמו בכל מוצאי שבת, אלא ‘בין קודש לקודש’, כי יצאנו מקדושה חמורה שהיא קדושת השבת לקדושה קלה יותר שהיא קדושת החג, אבל זה לא יום חול רגיל.

המתפללים תפילת ערבית ימצאו במחזור את הנוסח המיוחד שיש לומר בתוך תפילת העמידה, במיוחד במוצאי שבתות.

כמו כן, בקידוש של ליל החג, אנחנו משלבים גם את ההבדלה, כמו שתראו במחזור, ואפילו מברכים’ בורא מאורי האש’ על הנר, אבל לא מברכים על הבשמים כמו במוצאי שבת רגילה.

עם זאת, הנשים המדליקות נרות לפני הקידוש ולא התפללו תפילת ערבית, וכן נשים שמבשלות אוכל בצאת השבת, בזמן שהן ממתינות לגברים שיחזרו מבית הכנסת וכדו’, צריכות לעשות ‘כמו הבדלה’, ולומר ‘ברוך המבדיל בין קודש לקודש’.

באמירה הזאת ‘ברוך המבדיל בין קודש לקודש’, את בעצם ‘מחליפה פאזה’ ועוברת מ’מצב שבת’ ל’מצב חג’.

אגב, חשוב לזכור את זה בכל מוצאי שבת, אם את או אתה עושים מלאכה לפני שעשיתם הבדלה או התפללתם ערבית עם ההבדלה שבתפילה (אתה חוננתנו), אומרים ‘ברוך המבדיל בין קודש לחול’. הפעם בגלל שאנחנו עברנו משבת לחג אנחנו אומרים כאמור ‘ברוך המבדיל בין קודש לקודש’.

כמובן שבמוצאי החג, ביום ראשון בלילה, עושים שוב הבדלה על כוס יין (בלי בשמים ובלי נר), ומברכים “ברוך המבדיל בין קודש לחול”, כמו בכל מוצאי חג.

שנה טובה ומתוקה לכל עם ישראל, שיתקבלו התפילות שלנו לרצון לפני אדון כל, ושנזכה לבית גואל צדק עוד בזאת השנה.

 

מאמרים נוספים

אפיית מצות AI פסח שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה שופרות מהדרין יודאיקה #יהדות #הלכה #תורה #תפילה #כשרות #חגים #קהילה #צדקה #מזוזה #ספרים_יהודיים שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד עמוד הבית בית מלאכה לייצור שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם. קול שופר ייצור שופרות כשרים לתקיעה.ביהדות השופר משמש לקיום מצוות כתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים, וכן הוא סמל לחירות בשנת היובל ובבוא המשיח, וככזה הפך השופר לסמל יהודי בכל העולם. מיני שופרות ...מחפש שופרות ? כנס עכשיו ! מגוון רחב של שופרות בכל הגדלים וכל הסוגים בהזמנה און ליין עכשיו באתר >>> ... כל הקונה שופר מקבל נרתיק לשופר במתנה. SALE SALE SALE מבצעים, המקום הכי טוב לשופרות, מעצמה של שופרות, אלופי השופרות, מקצועני השופרות, ייצור שופרות , בית מלאכה לשופרות, ייצור שופרות כשרים לתקיעה רכישת שופר קניית שופר שופרות למכירה ייצור שופרות
פסח

חמץ ומצה

קרא עוד »

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

שופרות, שופר, שופר בבני ברק, שופרות בבני ברק, שופרות מהדרין יודאיקה , שופרות מהודרים, שופר מרוקאי, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופר בהכשר הבד''ץ, שופרות לאירועים. שופר, שופרות, shofar , kudu shofar shofars יודאיקה, מפעל שופרות, בית מלאכה שופרות, מכירת שופרות, חנות שופרות שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד, שופר ירושלים, Shofar, Shofars, Judaica, Religious Services, Kudu Shofars, Shofar Pouch, Shofar Stand, Ram Shofar, Code Shofar, Moroccan Shofar, Yemenite Shofar, Babylonian Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Unprocessed Shofar, Jerusalem Shofar. שופר, שופרות, shofar , kudu shofar shofars יודאיקה, מפעל שופרות, בית מלאכה שופרות, מכירת שופרות, חנות שופרות קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר לא מעובד, אתר שופר תמונות של שופרות קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר לא מעובד, אתר שופר תמונות של שופרות קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר לא מעובד, אתר שופר תמונות של שופרות