הערב י’ שבט – הילולת הרש”ש הקדוש זיע”א

13 עובדות על הרש”ש הקדוש זיע”א

והן מעט מן המעט על הרב הקדוש-שהבטיח “מי שזקוק לישועה יתפלל על קברי ותקובל תפילתו”

1. רבי שלום שרעבי נולד בצנעא, בירת תימן, בשנת 1720. מילדותו נמשך אל חכמת הקבלה וחפץ לעלות לארץ ישראל.

2. בהגיעו לגיל שמונה עשרה עלה הרש”ש לארץ ישראל. המסע הארוך היה דרך הודו, דמשק ומשם לארץ ישראל.

3. עם תום המסע, הגיע אל “חבורת מקובלי בית-אל” בירושלים ופנה לראש החבורה, רבי גדליה חיון, בספרו שהוא בחור יתום וחסר כל שעלה מתימן ומבקש ממנו לחוס עליו. הוא מתקבל לעבודה כשמש המסדר את הספסלים, מחזיר את הספרים למקומם ומעלה אור במנורות. וכך, יום אחר יום, מסתופף הנער שלום בצילה של חכמת הקבלה, במסווה של משרת חרוץ.

חלפו הימים, וראש החבורה, רבי גדליה חיון, אינו מצליח להשיב לשאלות תלמידיו. ליבו של רבי שלום אינו מאפשר לו לעמוד מנגד ולהחריש בזמן שחבריו נזקקים להדרכה רוחנית. אך מה יעשה? אין הוא רוצה לחשוף את זהותו, עדיין לא הגיעה העת.

מצא עצה: מעט לפני חצות הלילה, טרם שמגיעים המקובלים לבית המדרש, הוא כותב על פתק את התשובות לשאלות שעלו ומטמין את הפתק בתוך ספרו של רבי גדליה. לאושרם של רבי גדליה וחבורת תלמידיו לא היה קץ, אולם מי הוא זה שמטמין את הפתקים מעת לעת, לא ידע איש. רבי גדליה מפציר בתלמידיו לפתור את התעלומה ולגלות מי מהם עושה זאת, אך לשווא.

כשנודע לה על הפרשה המסתורית, מחליטה חנה, בתו הצעירה של רבי גדליה, שהיא תפתור את התעלומה. לילה אחר לילה מסתתרת חנה מאחורי חלון בית המדרש וממתינה בסבלנות. לילה אחד, בעודה עומדת בחלון, קפואה מקור, רואות עיניה את המשרת שלום נכנס בחשאי, מצית את הפתילה במנורת השמן הקטנה, כותב בחרדת קודש דבר מה על פתק, מביט לכל עבר ומטמינו בספרו של אביה.

הסוד התגלה. משנודע הדבר, מושיב רבי גדליה את “שלום המשרת” לימינו בראש השולחן, ולימים אף מכתיר אותו כממשיך דרכו. חנה ביתו נישאה לו לאישה. מאותו היום ואילך החלה תקופה חדשה בחייו של רבי שלום שרעבי, לא עוד מקובל נסתר, כי אם ראש וראשון למקובלי בית-אל. זאת בהיותו בן 31 בלבד.

4. הרש”ש הקפיד ללמוד וללמד קבלה אך ורק על פי שיטתו של האר”י הקדוש, כפי שהובאה לעולם על ידי תלמידו, רבי חיים ויטאל.

5. בין כתביו נמנים: “סידור הרש”ש” עם “כוונות הרש”ש”. מסידור זה מתפללים עד היום בישיבת המקובלים בית אל; “אמת ושלום” על הספר “עץ חיים” לרבי חיים ויטאל; “נהר שלום” – כוונת התפילות; “רחובות הנהר” – הקדמות האר”י; וכן כתבי יד רבים שנשמרו בישיבת המקובלים בית אל.

6. אחד מגדולי המקובלים התבטא: “לכל מי שלומד דברי הרב בעל עץ חיים מבלי שלמד בנהר שלום והקדמותיו, ימשש כעיוור באפלה… צוללים במים אדירים ולא מצאו ידם… עד אשר יעברו את הנהר”.

7. האדמו”ר הראשון מבעלז ביקש שיביאו לו מארץ ישראל את הספר “נהר שלום” ואת כתבי היד של סידור התפילה הקבלי שכתב הרש”ש. מתוניס נשלחו אל הרש”ש שבעים ושבע אגרות ובהן שאלות בנושאים רוחניים, שעליהן השיב בסבלנות ובאהבה, ובין תלמידיו נמנו רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד”א), רבי יום טוב אלגאזי ורבי חיים דה לה רוזה.

8. הרש”ש פעל להפצת חכמת הקבלה בצוותא עם חבריו. הוא הוביל אותם לפסגות חדשות של התעלות רוחנית, ויחד הם הקימו חברה, שבבסיסה עמד חוק האהבה – החוק הכולל של המציאות. הם העניקו לה את השם “חברת אהבת שלום” וחתמו ביניהם ברית אחים.

9. “בית המקדש נחרב עבור שנאת חינם, ותפקידנו להגביר אהבת ישראל שתהיה אהבת חינם”, כתב הרש”ש (ספר” אור הרש”ש”, עמ’ 161). ברוח זו הקימו הוא וקבוצת תלמידיו-חבריו מודל לחברה מתוקנת שבה כולם ערבים זה לזה: “כל אחד יתייחס לחברו כאילו הוא חלק אבר ממנו ממש, בכל נפש ובכל מאוד” (מתוך שטר התקשרות בין מקובלי ירושלים).

10. הרש”ש נלקח לישיבה של מעלה בי’ בשבט תקמ”ב ונקבר בהר הזיתים, מרחק 3 דקות הליכה מהכותל. המונים עולים מדי שנה לקברו, להשתטח ולשפוך תפילה על הציון הקדוש, כפי שהבטיח הרש”ש שמי שזקוק לישועה יבוא על קברו ותפילתו תתקבל.

11. יחס אדמורי חב”ד :אדמו”ר הריי”צ ביקש מהרב יעקב יוסף סלונים לקנות עבורו את סידור הרש”ש כתב יד.

כשהדפיס זקן המקובלים הרב יצחק כדורי את תורת הרש”ש וסידור הרש”ש, ביקשו הרבי שישלח לו את הסידור ואת שער הכוונות, ואכן שלח לו. כשבא הרב כדורי לניו יורק ל-770 ונפגש עם הרבי, בירכו הרבי על שליחת הספרים, ואמר לו, יפוצו מעיינותיך חוצה.

12. המקובל האלוקי רבי מרדכי שרעבי ,ייסד ישיבה בשם “נהר שלום” על שמו של רבי שלום שרעבי, בה לימד תורה, בנגלה ובנסתר, במשך עשרות שנים. הוא שינה את שם משפחתו לשרעבי גם משום ששם זה הוא גם ראשי תבות של *ש*לום *ר*ב *ע*ל *ב*ני *י*שראל.

13.נטמן בירושלים בהר הזיתים.על מצבתו כתוב כך: קבר”ת ארץ איש אלוהים קדוש הוא, השקדן בתורה, הרב החסיד, המקובל האלוהי, בוצינא קדישא כמוהר”ר שלום מזרחי דידיע שרעבי זלה”ה, נח נפשיה יום עשרה לחדש שבט שנת ‘מנוחת”ו כבו”ד’ לפ”ג.

צילום: Yirmiyahou