פורסם ב- כתיבת תגובה

הילולת התנא הקדוש יונתן בן עוזיאל: מעמד “תיקון אלף השופרות” בעמוקה

יונתן בן עוזיאל, שופרות, תיקון שופרות, שופר, מפעל שופרות, ייצור שופרות, מכירת שופרות, רכישת שופר, קניית שופר, שופר מחיר, כמה עולה שופר? איפה קונים שופר? שופרות בני ברק, שופרות מהדרין יודאיקה, תשמישי קדושה, חנות מזוזות, מזוזות, תפילין, ספר תורה, הלל הזקן, התנא יונתן בן עוזיאל

הילולת התנא הקדוש יונתן בן עוזיאל: מעמד “תיקון אלף השופרות” בעמוקה

יונתן בן עוזיאל, שופרות, תיקון שופרות, שופר, מפעל שופרות, ייצור שופרות, מכירת שופרות, רכישת שופר, קניית שופר, שופר מחיר, כמה עולה שופר? איפה קונים שופר? שופרות בני ברק, שופרות מהדרין יודאיקה, תשמישי קדושה, חנות מזוזות, מזוזות, תפילין, ספר תורה, הלל הזקן, התנא יונתן בן עוזיאל
בראשות המקובל הרב יחיאל אבוחצירא, מתקיימת עד היום בהילולת התנא הקדוש יונתן בן עוזיאל, ( בתאריך כו' בסיוון ) מעל קברו בעמוקה מעמד "תיקון אלף השופרות" במהלך ההילולה של התנא רבי יונתן בן עוזיאל. אירוע זה מהווה סגולה להמתקת הדינים ולהתעוררות רחמי שמים.

שתף את הפוסט

כמסורת מדי שנה, בתאריך כו’ בסיוון יום פטירת התנא ר` יונתן בן עוזיאל . מקום קבורתו מסוגל לקבל תפילה לפי המסורת לעניני זיווג, אפשר לעלות במשך כל ימי השנה לציונו.
אך ביום ההילולא נערכת עד היום  בשעות אחר הצהריים טקס תיקון אלף השופרות, בו מנהיג המקובל הרב יחיאל אבוחצירא את הקהל. במסגרת הטקס, סובבים המשתתפים שבע פעמים סביב ציון הקבר של התנא, ותוקעים בשופרות.
התוקע בשופר מהווה סמל להתעוררות רחמי שמים והמתקת הדינים, בפרט בענייני זיווג וזש”ק, כידוע האותיות הקודמות לאותיות שופ”ר הן ע’-ש’ ר’-ק’ ש’-ר’ ו’-ה = עקר”ה ח”ו, וידוע סגולת הבן איש חי שפרסמנו במאמר סגולת הבן איש חי – קניית שופר 

על גדולתו של התנא הקדוש יונתן בן עוזיאל, אסתפק בלהזכיר את דברי התלמוד במסכת סוכה דף כח: בתיאור תלמידי הלל הזקן מראשוני התנאים, במאה ה 1 לפני הספירה, וכן נאמר שם: 

תנו רבנן שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן שלשים מהן ראוים שתשרה עליהן שכינה כמשה רבינו ושלשים מהן ראוים שתעמוד להם חמה כיהושע בן נון עשרים בינונים גדול שבכולן יונתן בן עוזיאל קטן שבכולן רבן יוחנן בן זכאי… אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל בשעה שיושב ועוסק בתורה כל עוף שפורח עליו מיד נשרף” ( סוכה כח עמוד א’ ) 

רש”י בפירושו על קטע זה מפרש: ”נשרף – שהיו מלאכי השרת מתקבצין סביביו לשמוע דברי תורה מפיו”. ובתוספות שם מוסיפים: ”כל עוף שפורח עליו מיד נשרף שהדברים שמחים כנתינתם בסיני שנתנה תורה באש וכעניין זה מצינו במדרש בעובדא דרבי אליעזר ורבי יהושע שהיו מסובין בסעודה וליהטה האש סביבם”

התנא מתקשה לתאר לנו את גדולת נשמתם, מכיוון שאילו היינו בידיעת אותה דרגה גבוהה, אף היא דרגה לכשעצמה, וגם בזמן כתיבת ברייתא זו חשש התנא שגדולתו לא נתפסת בממדי שחיקת הדורות, הוא הוכרח להביא ראיה ניסית, ויזואלית, שעוף הפורח מעליו היה נשרף, שהיא אמירה שיש להבין בפני עצמה וכמו שהרב שריקי מתעכב עליה בפרק הנ”ל ) ש”מלאכי השרת היו מתקבצין סביביו לשמוע דברי תורה מפיו” 

יונתן בן עוזיאל, שופרות, תיקון שופרות, שופר, מפעל שופרות, ייצור שופרות, מכירת שופרות, רכישת שופר, קניית שופר, שופר מחיר, כמה עולה שופר? איפה קונים שופר? שופרות בני ברק, שופרות מהדרין יודאיקה, תשמישי קדושה, חנות מזוזות, מזוזות, תפילין, ספר תורה, הלל הזקן, התנא יונתן בן עוזיאל

קרדיט התמונה מיכאל יעקובסון, רישיון-השימוש

בשנת תשס”ז  2019 תועד באתר כיכר השבת איך נראה אותו תיקון, כמו כן, באותה שנה נדחה תיקון השופרות, ליום ראשון מכיוון שיום ההילולא של התנא הקדוש יונתן בן עוזיאל חל להיות בשבת, ומפני קדושת המעמד הוא נדחה ליום ראשון. 

אפיזודה מרגשת ומעוררת השראה שהתרחשה תוך כדי כתיבת השורות, וגרמה לי להתרגש, היום עקב נסיעת נאלצתי לשהות בפקקי ארץ ישראל,  וגמלה בליבי החלטה לשמוע מעט דברי תורה ומוסר,
והנה בתוכנת השמע קפץ לי ערוץ מאיר שיעורי מסילת ישרים של הרב אורי שריקי( מדובר על שיעורים שנמסרו בשנת 2010 כארבעה עשרה שנים טרם כתיבת הפוסט ) התחלתי לשמוע תוך כדי נסיעה, את הפרק הראשון, ניתן לשמוע דבר פלא מענין ישר בתחילת השיעור שנמסר באופן קבוע ורנדומלית, הוא נמסר באופן לא מכוון כפי שהעיר אחד ממשתתפי השיעור, בדיוק ביום ההילולא של הרמח”ל הקדוש זצ”ל, 
 מאחר ששמעתי דברי טעם וחכמה, המשכתי להסתקרן אף לאחר מכן לשמוע אף את הפרק השני, החלטתי תוך כדי כתיבת הפוסט אאזין לפרק השני.

 והנה אך אני בא לכתוב את הנזכר מעלה, את דברי הגמרא על גדולתו של התנא יונתן בן עוזיאל , הרב מצטט דברי שואל בדקה 28.30 בשם שחר שגר באילת ( והשואל מוסיף שלצערו הוא גר שלא במקום תורה וקורא לעיר אילת א’י ל’לא ת’ורה – ומתקן מיד את השואל העונה על השם שחר, ש חלילה לכנות כך עיר בישראל, באילת יש הרבה תורה ואם כבר אפשר להליץ על אילת את ראשי התיבות – א’ין י’ום ל’לא ת’ורה) ומתחיל לצטט ולהתעמק בדברי הגמרא הנזכרים, המתארים את גדולתו של התנא הקדוש יונתן בן עוזיאל, ויהי לפלא בעיני.

ומכיוון שיד השם מכוונת את צירופי כל המקרים, וההשגחה העליונה סיבבה כך, אעיז להוסיף להזכיר אף את דברי התלמוד במסכת מגילה ( דף ג עמוד א ). 
“ואמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא: תרגום של תורה – אונקלוס הגר אמרו מפי רבי אליעזר ורבי יהושוע; תרגום של נביאים – יונתן בן עוזיאל אמרו מפי חגי, זכריה ומלאכי. ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה. יצתה בת קול ואמרה: “מי הוא זה שגילה סתריי לבני אדם?!”. עמד יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר: “אני הוא שגליתי סתריך לבני אדם. גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי, ולא לכבוד בית אבא, אלא לכבודך עשיתי, שלא ירבו מחלוקת בישראל”. ועוד ביקש לגלות תרגום של כתובים. יצתה בת קול ואמרה לו: “דייך”. מאי טעמא? משום דאית ביה קץ משיח.” ( מגילה דף ג עמוד א )

גדולתו של גדול בינוני תלמידיו של הלל הזקן התנא הקדוש יונתן בן עוזיאל, הייתה כה גדולה, שאם לא היה מפסיק היה מגלה את הקץ ומביא את המשיח. 

שנזכה שזכותו של התנא הקדוש יונתן בן עוזיאל תעמוד לכל עם ישראל, וה’ יושיע את עמו ישראל במלחמה עקובה מדם זו, דברי תורה אלו ופירותיהם, להצלחת חיילינו, להחזרת כל החטופים בשלום, ולרפואת כל הפצועים בנפש ובגוף, שהקב”ה ירפאם בבריאות איתנה, וישפיע עליהם נהורא מעליא, ונזכה בקרוב לחזות בקץ כל המלחמות וייסורי העולם, ובמלואת הארץ דעה את השם כמים לים מכסים, עם ביאת משיח צדקנו במהרה בימינו, אכי”ר. 

 

 

מאמרים נוספים

פורסם ב- כתיבת תגובה

חג שבועות – קוֹל הַשּׁוֹפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד

קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר לא מעובד, אתר שופר תמונות של שופרות

חג שבועות – קוֹל הַשּׁוֹפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד

קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר לא מעובד, אתר שופר תמונות של שופרות
המחבר בין ייסודו של עם ישראל כעם במתן התורה לבין הגאולה העתידה לבוא הוא קול השופר, ועל משמעותו העמוקה של קול שופר זה.

שתף את הפוסט

מעמד היסוד של עם ישראל ברית התורה מלווה בקול שופר

“וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו ה’ מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי. וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ. וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל”  ( שמות י”ט – ג-ו) 

פסוקים אלו  מגדירים את היות מעמד הר סיני וקבלת התורה כייסודו של עם ישראל כעם, לפי המסורת היהודית, במעמד הר סיני כרת עם ישראל ברית עם ה’, בה קיבל על עצמו את התורה ואת המצוות. מסיבה זו, הלוחות שעליהם כתובים עשרת הדיברות מכונים גם “לוחות הברית”,  חז”ל מדמים את מעמד הר סיני לחתונתו של ה’ עם האומה הישראלית, כמאמר חז”ל (מסכת תענית כ”ט ע”ב ) “וכן הוא אומר (שיר השירים ג, יא) צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו ביום חתונתו זה מתן תורה וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו” לפני שנגע בחיבור בין מתן תורה לבית המקדש שנרמז כאן בפסוק בשיר השירים, חז”ל מגדירים את ברית התורה כחתונה, החתונה היא מעמד היסוד של עם ישראל כעם, כמאמר רב סעדיה גאון בספרו “אמונות ודעות” (מאמר שלישי ספ”ז) “אין אומתנו אומה אלא בתורתה”. 
 ובפירוש אחר חז”ל משווים את מעמד הר סיני ללידה, כי הקב”ה הוא כמו אב לעם ישראל. האירוע אינו נתפס כאירוע מקומי אלא כאירוע כלל-עולמי, “שקולו הולך מסוף העולם ועד סופו”, אשר נגע לכל האנושות, אף שזו סירבה לקבל את התורה, והיה בעל משמעות גם עבור בעלי החיים, הצמחים והטבע כולו.

קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר לא מעובד, אתר שופר תמונות של שופרות

ברית יסודית זו שכרת הקב”ה עם עמו הייתה מלווה בקול השופר, כמתואר בפסוקי מעמד הר סיני: “וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה. וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים מִן הַמַּחֲנֶה וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר.  וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו יְהוָה בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר מְאֹד. ויְהִי קוֹל הַשּׁוֹפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל” ( שמות יט – טז-יח) 

מעמד הגאולה שהוא המעמד המכונן  של עם ישראל לעתיד לבוא גם ילווה בקול השופר

מעמד הגאולה שהוא המעמד המכונן  של עם ישראל בגאולתו הנצחית גם ילווה בקול השופר לה אנו מצפים, כמתואר בפסוק  “וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לַיהוָה בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָ‍ִם. ( ישעיהו כז יג ) 
חיבור בין כינונו של עם ישראל כעם לבין תחילת גאולתו היא באמצעות קול השופר. 

קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר לא מעובד, אתר שופר תמונות של שופרות

כמובן שדברים אלו עולים מהפסוק בשיר השירים ממנו דרשו חז”ל הנזכרים למעלה, גם את מעמד הר סיני וגם את בנין בית המקדש באותו פסוק, על האחד נאמר חתונתו ועל השני יום שמחת ליבו, ושניהם מלווים בקול השופר, לפני שאנו צוללים להבנת הדברים ומשמעותם האם יש לקול השופר הסבר במעמדי כינון רוחני של עם ישראל, אנו מוכרחים לצטט את דברי הכלי יקר על הפסוק “וקול שופר הולך וחזק מאוד” בשים לב להרבה פרטים מרתקים.
וזה לשונו:  ויהי קולות וברקים. מקצת מפרשי התורה רצו ליתן טעם על מה זה היו קולות אלו וקול השופר, וכל אחד עושה רמזים על דרך הדרש כפי שכלו. והקרוב אלי להוסיף דמיון בזה מאחר שאנו רואין שהקולות וברקים הם הפכים אל קול השופר כי קולות של רעם היוצאים מתוך הענן הוא קלא דפסק מהרה, והברק יצא חצו כרגע נראה וכרגע ספו תמו, אבל קול השופר היה הולך וחזק. ע”כ קרוב לומר שרמז זה הוא לשני כתות המקבלים התורה זקני ת”ח וזקני עם הארץ כי אלו מוסיפין חכמה ואלו מטפשין והולכים. כך שופר זה שהיה מן אילו של יצחק ומתיחס אחר הצדיק קולו הולך וחזק כי זקני ת”ח מוסיפין חכמה תמיד, אבל הענן הגס והעב המתיחס אחר זקני עם הארץ בעלי חומר הנה קולם וניצוץ אורם אינו כי אם לפי שעה. ומלת שופר דרשו (ויק”ר כט ו) מלשון שפרו מעשיכם וזה מסכים לדברינו, ורמז ג”כ לזכותו של יצחק שהולך וחזק ונשמע קולו בכל דור ודור הולך וחזק. ורמז עוד למ”ש (בפרקי ר”א לא) אילו של יצחק לא היה בו דבר לבטלה קרנו של שמאל הוא שתקע בו בהר סיני, קרנו של ימין יתקע בו לעתיד שנאמר (ישעיה כז יג) והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול. וטעם לגדלו כי בעה”ז אין קול התורה נשמע בארצנו כי אם ביעודי שכר העולם הזה כעושר וכבוד שבשמאלה, ושכר הרוחני לא רצתה התורה לפרש לנעדרי ההשגה כי בעוד היות האדם מסובך בחומר אין בו כח להבין מהות השכר הרוחני, אבל לעתיד מלאה הארץ דעה ואז ישמיע ה’ לגאולי ה’ השכר הרוחני ואורך ימים בימינה בעולם שכולו ארוך וזהו קול נוסף וחזק על קולו של מתן תורה ע”כ נאמר ויהי קול השופר הולך וחזק מאד” עד כאן לשונו. 

במילים אחרות, פרשני התורה רצו להעניק טעם לקולות ולקול השופר בדרך שכלו. ואני רוצה להוסיף דמיון לכך, מאחר ואנו רואים שהקולות והברקים הם חולפים במהירות, בעוד שקול השופר הולך ומתחזק. לכן, ייתכן שרמז זה מתייחס לשני הקבוצות המקבלות את התורה: זקני תורה וזקני עם הארץ. הזקנים של תורה מוסיפים תורה וחכמה תמיד, בעוד שהזקנים של עם הארץ נמשים בחומריות ואין קולם וניצוץ אורם מתמידים. כמו כן, המילה “שופר” נדרשת מלשון “שפרו מעשיכם”, וזה מתאים לדברינו. גם רמז לזכותו של יצחק מתקבל, שכן קולו הולך ומתחזק ונשמע בכל דור ודור. ורמז נוסף לכך לא הייתה שום קרן באילו של יצחק לבטלה, קרנו של שמאל היתה תוקעת בהר סיני, וקרנו של ימין תתקע בעתיד, כפי שנאמר “והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול”. הטעם לגדולו הוא שבעולם הזה אין קול התורה שומע בארץ אלא במידה יעודית כמו כסף וכבוד שבימין, ושכר הרוחני אין התורה מתארסת למי שאין לו השגה, מפני שבעוד האדם מסובך בחומר אין בו כח להבין את הערך הרוחני. אך בעתיד הידע ימלא את הארץ, ואז ה’ ישמיע את קול הגאולה הרוחנית בעולם המתארך, וזהו קול נוסף וחזק שמתעצם מקול מתן התורה. כך כתוב: “ויהי קול השופר הולך וחזק מאד”.

אנו למדים מכאן שאין בשתי מעמדים אלו רק ליווי של קול השופר אלא מדובר ממש פיזית על אותו שופר של אילו של יצחק בקרן שמאל שמענו את הקול ובקרן ימין נשמע לעתיד לבוא ( זה אחד מהמקורות שקרן איל ימנית היא מועדפת כי לעתיד לבוא “יתקע בשופר גדול” והקרן הימנית גדולה יותר ).
האם יש משמעות עמוקה יותר לקול שופר זה? בפסוקי התיאור בספר שמות של קול השופר במעמד הר סיני מובן מאליו שאין מי שתקע בשופרות כי אם קול השופר שבקע מההר שהולך וחזק מאוד, את אותו ענין ניתן לדייק מהפסוק בישעיהו “והיה ביום ההוא יתקע בשופר” לא מצוין מי יתקע ויתרה מכך “יִתָּקַע” הוא במשמעות יתקע מעצמו, הקבלה זו האם יש לה גם כן משמעות?

במעמד הרב סיני אמרו עם ישראל ”כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה’ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע” (שמות, כ”ד, ז’) נעשה כבר אמרו לפני כן  ”כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה’ נַעֲשֶׂה” (שמות, כ”ד, ג’) אך מהו נשמע? נשמע במשמעותו כאן הוא נקבל, המצוות היחידה בתורה שהיא באמצעות שמיעה עליה אנו גם מברכים “לשמוע קול שופר” היא מצוות תקיעת השופר, הצלע השלישית בין קול השופר שנשמע במעמד הר סיני לבין מעמד הגאולה עם היתקע השופר הגדול, שניהם בשופר אילו של יצחק, מבוצע מדי שנה בראש השנה, על ידי עם ישראל, ומה משמעותה של שמיעה זו, מעבר לפאסיביות של השומע שהרי הוא אומר איני בעל דברים הנני בא לשמוע לקבל, לחזור לצור מחצבתי, לא כבעל דברים שמהותו שלו הוא הדברים הלא הם הדיבורים “ויהי אדם לנפש חיה” “כי החיות נקרא ‘דבור’, וכמו שתרגם אונקלוס [בראשית ב, ז] ‘ויהי אדם לנפש חיה’, ‘והות באדם לרוח ממללא’. ובשעת תקיעת השופר, האדם מבוטל כליל לבוראו ככלל הבריאה ללא ה”אדם” שבו, ומותר האדם מן הבהמה אין מלבד הנשמה, שהיא הדעה,הדיבור,והבחירה בטוב או ברע, בשלב זה האדם הופך להיות חלק אלוה ממעל ממש ללא חוצץ, זו משמעות תקיעת השופר במעמד הר סיני בו הקב”ה כרת ברית בה הקדימו נעשה לנשמע, וזה היינו הך בה ביטלו את ישותם וקול השופר המלווה אותם אך רמז על שמיעה מהותית זו, כך בקול שופר של תקיעת שופר מדי שנה אנו מראים לה’ את היותנו חלק מאותה שמיעה, וזה קורה דווקא על ידי קרן איל-כבש בהמה כי בנקודת זמן זו אין בחירתו של האדם לדוגמא יצירותיו בחצוצרות וכלי נגינה אחרים מהווים ביטול לישותו כמו קרן פשוטה של בהמה, טבעית ללא יצירתיותו של האדם, לא פרי המצאתו או יצירתו, ועד היום ייצור השופר מבוצע עבודת יד בלי מכונות פרי יצירת חכמת האדם המסמנת את יצירתיותו,  וכמובן לעתיד לבוא, שמלאה הארץ דעה את ה’ וכמים לים מכסים, בה כל באי עולם ייעשו אגודה אחת לעשות רצון ה’ כשיתקע בשופר הגדול. 

כמו כן אותה שמיעה מאחדת את כל העולם, בפעולת שמיעה יש ענין של אחדות השמיעה, והרי היא משווה את כל באי עולם, אין הבדל בין שומע לשומע, כשקול השופר נשמע מסוף העולם ועד סופו, וזה הדגש גם במעמד הר סיני על כך שקול השופר הולך וחזק מאוד, שכל השומעים שמעו לא קשר למרחק שלהם מהקול גם הרחוקים שמעו כקרובים כי להבדיל מקול רגיל של השופר שנחלש עם התעייפות התוקע, קול השופר של מעמד הר סיני היה הולך וחזק לרחוק ולקרוב כאחד, מכיוון שביחס לאותו ביטול ישותי אין הבדל בין נשמת הקרוב לרחוק, באותה רמת ביטול של שמיעה ללא דיבור, ההבדל נובע רק מזכות הבחירה מבחירות שונות בין הקרוב לרחוק, אך בנשמתם כולם חוצבו מתחת אותו מקור טהור ללא הבדל, ובשעת ביטול זו, הינם שווים וזהים, זהו פירוש נוסף לאחדות העם כאיש אחד בלב אחד, שהתייצבו בתחתית ההר, בביטול גמור בשעת מעמד הר סיני כשקול השופר הולך וחזק, הדעה והדיבור והבחירה אינם כשהם “בתחתית” זו ללא עליונות הנשמה בזכות הבחירה בטוב, אז ניתן להתייצב לקבלת התורה, בהר סיני שכידוע מסמל את הענווה בריב ההרים הידוע, את הביטול הישותי, וכן על ידי שליחו משה רבינו ע”ה שהיה סמל בדרגת הענווה הגבוהה ביותר, בשמיעת קול שופר מדי שנה בראש השנה, אנו מחדשים את השנה עם זכרון עקידתו של יצחק, מעמד הר סיני באותו משמעות של ביטול הישות החומרית וחיבור לאין סוף ללא מחיצות.

ניתן להוסיף שהקב”ה יברא לעתיד לבוא בריאה חדשה משולבת שלא קיימת בעולמו החומרי והגשמי “ניב שפתיים לרחוק ולקרוב”  דהיינו שילוב בין זכות הבחירה והישות של הנשמה הבוחרת לבין ביטול הישות המוחלט המסתמן ב”יתקע” בשופר גדול, שמסמן אין מוחלט שמיעה ללא תקיעה מישות קיימת אלא מאליו, שמיעה טהורה, שכולה אין, כמו במעמד הר סיני, “שמיעת קול שופר”, בּוֹרֵא נוב [נִיב] שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר יְהוָה וּרְפָאתִיו. ( ישעיהו נז יט ).

ניתן גם להוסיף שבאמצעות השמיעה והקבלה ויחס המידה הכנוע באותה מידה הקב”ה מחריש שומע ומוחל עוונות עמו ישראל עם הפיכת מידת הדין למידת הרחמים בתקיעת השופר וזכרון עקידתו של יצחק עם מסירות נפשו של אברהם, שכידוע בדרך שאדם מודד בה מודדין לו, וכמו שאמר רבא: כל המעביר על מידותיו, מעבירין לו על כל פשעיו, שנאמר: ‘נושא עוון ועובר על פשע’ – למי נושא עוון למי שעובר על פשע” (ראש השנה יז, א) ואפשר לרמוז בפסוק הוֹרוּנִי, וַאֲנִי אַחֲרִישׁ; וּמַה-שָּׁגִיתִי, הָבִינוּ לִי.(איוב, ו,כד) אַחֲרִישׁ גימטריה שופר. 

האזכור הנוסף לקול השופר עוד לפני מעמד קבלת התורה בפסוקי מעמד הר סיני הם עם האזהרה לא ליגוע או להתקרב להר תוך כדי המעמד “לֹא תִגַּע בּוֹ יָד כִּי סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה אִם בְּהֵמָה אִם אִישׁ לֹא יִחְיֶה בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר” 

רשב”ם נכדו של רש”י פירשבמשוך היובל  בהסתלק שכינה ויפסקו קול השופרות והלפידים” זאת אומר ת שיפסקו קולות השופר שיהיו במעמד קבלת התורה ומעמד הר סיני.

אך רש”י פירש “היובל קול ארוך הוא סימן סילוק שכינה והפסקת הקול , וכיון שאסתלק הן רשאין לעלות (ראה מכיל’ יתרו בחדש ג). היובל – הוא שופר של איל , שכן בערביא קורין לדיכרא ‘יובלא’ (ראה ר”ה כו , א); ושופר אֵילוֹ של יצחק היה (ראה פר”א לא). מעבר לכך שאנו למדים כאן על המילה הנרדפת שנקרא “שופר” “היובל” אנו למדים שבשופר זה הותרו לעלות להר לאחר קבלת התורה.

 הרמב”ן מקשה על רש”י ופירושו ולא הבינותי זה , כי אילו של יצחק – עולה הקריב אותו , והקרנים והטלפים – הכל נשרף בעולות. אולי גבל הקדוש ברוך הוא עפר קרנו והחזירו למה שהיה. אבל כפי דעתי האגדה הזו יש לה סוד , ואמרו שהקול הזה הוא ‘פחד יצחק’ (ע”פ בר’ לא , מב) , ולכך “ויחרד כל העם אשר במחנה” (להלן , טז); ולא השיגו דבור בגבורה הזאת , “זולתי קול” (דב’ ד , יב).

מחדד הרלב”ג במשוך היובל המה יעלו בהר – הנה היובל הוא השופר שהוא מקרן הכבש , כי היובל הוא כבש , כמו שנתבאר במסכת ראש השנה (כו , א). והנה הרצון באמרו במשוך היובל – כאשר יתקע משה בשופר; ואז יוכלו ישראל לעלות בהר. ויִדמה שכבר תקע משה בשופר כשנסתלקה השכינה משם , כמו שפירש הגאון (רס”ג תורה) , לפי מה שזכר ממנו החכם אבן עזרא (בפירוש ב , הארוך). וכן תמצא שאמר בספר יהושע “במשוך בקרן היובל כשמעכם את קול השופר” (ו , ה).

כאן כן הוזכר שבתקיעה זו קו השופר הושמע על ידי משה, ולא מאליו כמו בקול השופר שהולך וחזק שהוא קול שופר רוחני שנשמע ללא ייחוס לתוקע כל שהוא, מכיוון שמהותה של תקיעה זו היה להתיר להם לעלות להר ולא למטרת חרדת ליבם וכנ”ל.

 

מאמרים נוספים

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר לא מעובד, אתר שופר תמונות של שופרות
פורסם ב- כתיבת תגובה

לרגל יום השואה והגבורה תשפ”ג סיפורי מסירות הנפש של גיבורי עמינו על מצוות תקיעת שופר

Shofar, Shofar, Jerusalem Shofar. קול שופר, judaica, Kudu Shofars, Moroccan Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Ram Shofar, Religious Services, shofar, Shofar Pouch, Shofar Stand, Shofars, Unprocessed Shofar, Yemenite Shofar, יודאיקה, מעמד שופר, נרתיק שופר, קול שופר מפעל לייצור שופרות, שופר, שופר איל, שופר בבלי, שופר בבני ברק, שופר בהכשר הבד''ץ, שופר טבעי, שופר ירושלים, שופר לא מעובד, שופר מעובד, שופר מרוקאי, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופרות, שופרות בבני ברק, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופרות בני ברק, שופרות לאירועים., שופרות מהדרין יודאיקה, שופרות מהודרים, שופרות קלי תקיעה, שופרים, שירותי דת יודאיקה Share Prompt מזוזות סידורי תפילה ציציות שבת חגים קידושין ברכות תפילין כיפות חנוכייה מנורות תחכום תורה קבלה חסידות מצוות הלכה אגדה מסורת אמונה סגולת שופר יום השואה מסירות נפש הינו מפעל לייצור שופרות כשרים לתקיעה לכל העדות וכל הנוסחים. שופר למכירה אונליין מפעל שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם.

לרגל יום השואה והגבורה תשפ”ג סיפורי מסירות הנפש של גיבורי עמינו על מצוות תקיעת שופר

Shofar, Shofar, Jerusalem Shofar. קול שופר, judaica, Kudu Shofars, Moroccan Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Ram Shofar, Religious Services, shofar, Shofar Pouch, Shofar Stand, Shofars, Unprocessed Shofar, Yemenite Shofar, יודאיקה, מעמד שופר, נרתיק שופר, קול שופר מפעל לייצור שופרות, שופר, שופר איל, שופר בבלי, שופר בבני ברק, שופר בהכשר הבד''ץ, שופר טבעי, שופר ירושלים, שופר לא מעובד, שופר מעובד, שופר מרוקאי, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופרות, שופרות בבני ברק, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופרות בני ברק, שופרות לאירועים., שופרות מהדרין יודאיקה, שופרות מהודרים, שופרות קלי תקיעה, שופרים, שירותי דת יודאיקה Share Prompt מזוזות סידורי תפילה ציציות שבת חגים קידושין ברכות תפילין כיפות חנוכייה מנורות תחכום תורה קבלה חסידות מצוות הלכה אגדה מסורת אמונה סגולת שופר יום השואה מסירות נפש הינו מפעל לייצור שופרות כשרים לתקיעה לכל העדות וכל הנוסחים. שופר למכירה אונליין מפעל שופרות ומרכז מבקרים יחיד מסוגו בעולם.
שופר שנוצר במחנה עבודת כפייה סקרז'יסקו-קמינה ב-1943

שתף את הפוסט

Picture of מוקדש לעילוי נשמת היקר באדם שלמה בן פרלה ולדמן  ז''ל

מוקדש לעילוי נשמת היקר באדם שלמה בן פרלה ולדמן ז''ל

שרד את המלחמה בגבורה, והקים משפחה לתפארת, מעט היו לו ימים בעולם, אך הוא הצליח להשאיר את חותמו, הותיר אחריו זכרונות ומורשת חיובית ונצחית.
נפטר בטו אייר תשל"ח | 22 במאי 1978

תקציר הסיפור המרגש:

השופר הוכן לקראת ראש השנה תש”ד (1943) בידי משה (בן דב) וינטרטר מהעיר פיוטרקוב, שהיה מאסירי המחנה ועבד במסגרייה של מפעלי הנשק.

את הרעיון ליצירתו הגה האדמו”ר מראדושיץ, רבי יצחק פינקלר, שהיה אסיר במחנה, מתוך תחושה ואמונה שחייבים לקיים את מצוות התקיעה בשופר ולעורר, במיוחד בשעה כזו, את מידת הרחמים. השגת קרן אייל הדרושה מבחינה הלכתית לצורך יצירת שופר היתה משימה מסובכת מאוד. אחד השומרים הפולנים שוחד בכסף לצורך זה, אך הוא הביא קרן של שור. רק תמורת סכום כסף נוסף, הביא למחנה קרן אייל .

אוסף החפצים, יד ושם

האדמו”ר פנה אל משה וינטרטר בהיותו מסגר ובן עירו, וביקש ממנו להכין את השופר. משה וינטרטר לא נעתר מייד, שכן הכנת חפץ שאינו תחמושת, בכלי העבודה של המסגרייה, או נשיאה של חפץ כלשהו בין המפעלים למגורים, היתה כרוכה בעונש מוות מיידי.

למרות הסיכון הרב, יצר וינטרטר את השופר והביאו ערב החג לידי האדמו”ר. השמועה על השופר עברה מפה לאוזן וביום המיוחל הצטופפו האסירים להתפלל ולשמוע את האדמו”ר תוקע בשופר.

משה וינטרטר שמר על השופר עמו בכל תקופת מאסרו בסקרז’יסקו-קמינה וגם כאשר הועבר למחנה צ’נסטוחובה, אך לא הספיק לקחת אותו עמו כאשר נלקח לבוכנוואלד. עם שחרור מחנה צ’נסטוחובה, הוחזר השופר לקהילה היהודית בעיר ומאוחר יותר הגיע לארצות הברית.

בתום המלחמה עלה וינטרטר לארץ ישראל. בשנת 1977 סייע בהעברתו של השופר ליד ושם למשמרת עולם.

תרומת משה (וינטרטר) בן דב (ז”ל), בני ברק, ישראל

…………………………………………………………………………………………………………………………………………………………….

                                                                   הסיפור עם כל הפרטים…. 
לימור בר אילן – אתר יד ושם  

“נדמה לי שריככתי את הקרן בדמעות שנשרו מעיני…”

 

שופר שנוצר תוך סיכון במחנה עבודת הכפייה סקרז’יסקו-קמיינה שבפולין בשנת 1943

 

משה וינטרטר שהכין את השופר, תוך כדי סיכון חייו, במחנה סקרז'יסקו-קמינה

משה וינטרטר שהכין את השופר, תוך כדי סיכון חייו, במחנה סקרז’יסקו-קמינה

“נדמה לי שריככתי את הקרן בדמעות שנשרו מעיני…”

במדור זה אנו מציעים התבוננות בחפץ כבמקור-מידע היכול ללמד על זמן ועל מקום מסוימים, על החברה שבה הוא נוצר ועל האנשים שעשו בו שימוש. נדגיש כי החפצים הנמצאים באוסף החפצים של מוזיאון יד ושם הנם חפצים ייחודיים, הן בשל אופי האירועים שהתרחשו בתקופה בה נעשה בהם שימוש והן בשל ערכם הרגשי. את סיפור החפץ נלווה בנקודות להתייחסות ולדיון אותן ניתן יהיה להעלות בשיחה עם תלמידים.

השופר הוכן לקראת ראש השנה תש”ד (1943) בידי משה (בן דב) וינטרטר מהעיר פיוטרקוב, שהיה מאסירי מחנה סקרז’יסקו-קמינה2 ועבד במסגרייה של מפעלי הנשק.

את הרעיון ליצירת השופר הגה האדמו”ר מראדושיץ, רבי יצחק פינקלר, שהיה אסיר במחנה, מתוך תחושה ואמונה שחייבים לקיים את מצוות התקיעה בשופר ולעורר, במיוחד בשעה כזו, את מידת הרחמים. השגת קרן איל הדרושה מבחינה הלכתית לצורך יצירת שופר היתה משימה מסובכת מאוד. אחד השומרים הפולנים שוחד בכסף שנאסף בקושי רב במיוחד לצורך זה, אך הוא הביא קרן של שור. רק תמורת סכום כסף נוסף, הביא למחנה קרן איל.

האדמו”ר פנה אל משה וינטרטר, שהיה מסגר ובן עירו, וביקש ממנו להכין את השופר. משה וינטרטר לא נעתר מייד, מאחר ששימוש בכלי העבודה של המסגרייה לצורך הכנת חפץ שאינו תחמושת, או נשיאה של חפץ כלשהו בין המפעלים למגורים, היו מעשים הכרוכים בעונש מוות מיידי.

סיפר על-כך משה וינטרטר:

“רבי יצחקל קרא לי ואמר לי בערך כך: משהל’ה, השגנו קרן של איל. אתה עובד במסגריה של המחנה. עליך מוטלת המשימה להתקין שופר כשר לתקיעות בימים הנוראים.
יודע אני יפה [אמר הרבי] שהדבר כרוך בסכנת נפשות, ואף על פי כן עליך לקחת על עצמך סיכון זה. […] הייתי נבוך ופרצתי גם אני בבכי. מושג לא היה כיצד מבצעים משימה קשה זו. איך מעבירים את הקרן לבית-החרושת, כשלושה קילומטרים בקירוב, הכרח היה לעבור בשביל, אשר משני צדדיו סיירו משמרות של אנשי ס”ס שהחזיקו עין פקוחה וערכו חיפושים מדוקדקים אצל כל עובר ושב. […] פחד נורא תקף אותי, אך לא יכולתי לעמוד בפני דמעותיו של רבי יצחקל – והסכמתי.
בפיק ברכיים הצלחתי לעבור בשלום את השביל כשהקרן באמתחתי, אולם עדיין לא ידעתי איך עושים שופר? ממה מתחילים? נותני עצות לא חסרו, זה אומר להשרות את הקרן במים רותחין וזה מייעץ דווקא במים צוננין, ועוד אחד סבר שיש להרתיחו בתוך חלב רותח. אינני זוכר בדיוק כיצד עשיתי. נדמה לי שריככתי את הקרן בדמעות שנשרו מעיני…”.3

למרות הסיכון הרב, יצר וינטרטר את השופר והביאו ערב החג לידי האדמו”ר. השמועה על השופר עברה מפה לאוזן וביום המיוחל הצטופפו האסירים להתפלל ולשמוע את האדמו”ר תוקע בשופר.

בין המתפללים היה ר’ אברהם אלטמן ז”ל שסיפר על אותו מעמד:

“את התפילות שקיימנו למחרת, בצריפו של הצדיק, אין לתאר כלל. הבכיות והיללות, תפילה בכוונה שכזאת, אפשר היה להתפלל רק שם. וכאשר הגיע הצדיק לפני תקיעת השופר לאמירת “מן המיצר קראתי י-ה”, הייתה לנו תחושה, או הרגשה, כאילו אמירה זו בקעה רקיעים, וכל הפמליה של מעלה ירדה כדי להשתתף בתפילתנו זו שנבעה מעומקא דליבא. לא! תפילה שכזאת לא שוכחים לעולם…
[…] זה היה באותה שנה שכל קרובינו, יקירנו, הורינו ובני משפחותינו נרצחו.
הייתה לנו מין הרגשה שגם הם, יקירנו, משתתפים בתפילתנו זו. בתפילה זו הזדככנו והתעודדנו. תפילה זכה זו, בלוויית קולות התרועה שבקעו מן השופר, נתנה לנו כוח לעמוד בכל הייסורים והתלאות שהתייסרנו בהם…”4

משה וינטרטר שמר על השופר עמו בכל תקופת מאסרו בסקרז’יסקו-קמינה וגם כאשר הועבר למחנה צ’נסטוחובה, אך לא הספיק לקחת אותו עמו כאשר נלקח לבוכנוואלד. השופר נשאר במחנה צ’נסטוחובה, בידיו של אחד האסירים. עם שחרור המחנה, הוחזר השופר לקהילה היהודית בעיר ומאוחר יותר נמסר למשפחה פרטית בניו-יורק, ארצות הברית.

משה וינטרטר שרד, ובתום המלחמה עלה לארץ ישראל. בשנת 1977 סייע בהעברתו של השופר ליד ושם למשמרת עולם.

נקודות לדיון ולהתייחסות

תנאי הקיום במחנה סקרז’יסקו-קמינה היו קשים מאוד. אל האסירים במחנה התייחסו כאל עבדים משוללי זכויות. הם חיו בתנאים מחפירים של רעב, עבודת פרך והשפלות – כל זאת תחת עינם הפקוחה של אנשי הס”ס. המציאות במחנות תוכננה מלכתחילה ובכוונת מכוון של הגרמנים כמציאות מפורקת ומרסקת בה המוות ארב בכל פינה. תוך פרק זמן קצר נותק האסיר מכל העוגנים החברתיים והנפשיים עליהם נשען בחייו ה”רגילים”. כדי לעמוד במצוקות אלו נדרש מהאדם חוסן נפשי ותכלית כלשהי שתיתן לו כוח ותעניק פשר ומשמעות לסבל שהיה נחלתם היומיומית. במרכז הדיון תעמוד השאלה מדוע היה חשוב לאסירי המחנה לקיים את מצוות התקיעה בשופר בראש-השנה. על אילו צרכים ענה מעשה זה? ומה אנו יכולים ללמוד ממנו על מציאות המחנה ועל חיי האסירים בו?

ראש השנה נזכר בתורה בשם “יום תרועה”5, ולפי מסורת חז”ל, מתייחס השם לתקיעה בשופר שתפקידה להכריז על ישיבת בית הדין בשמים כסמל ליום הדין.

לתקיעת השופר בראש השנה ניתנו מספר טעמים, אל חלקם נתייחס בהקשר הסיפור שלפנינו:

התקיעה בשופר מסמלת בין היתר את המלכת האלוהים למלך על כל הארץ, כפי שנהגו לציין בתקופות קדומות המלכת מלכים. הרב סעדיה גאון כתב: “מפני שהיום תחילת הבריאה שבו ברא הקב”ה העולם ומלך עליו, וכן עושין המלכים בתחילת מלכותם שתוקעים לפניהם בחצוצרות ובקרנות, להודיע ולהשמיע בכל מקום תחילת מלכותם, וכן אנו ממליכים עלינו את הבורא יתברך ביום זה.” כמו כן, אומר רס”ג, נועדה תקיעת השופר בראש-השנה להזכיר את מעמד הר סיני ואת חידוש הברית בין אלוהים לישראל שלווה בקול שופר חזק: “קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד” (שמות י”ט, 16). במעמד הר סיני, הכריז העם פה אחד: “נעשה ונשמע”.

  • ניתן לדון עם התלמידים בשאלה, מדוע היה חשוב לאסירי המחנה, במציאות הקשה בה היו נתונים, להזכיר את מעמד הר סיני ואת הברית שנכרתה במעמד זה?
  • בהקשר זה ניתן להתייחס גם לטעם הראשון שהזכרנו: איזו משמעות מקבלת נכונותם של אסירי המחנה להמליך שוב על עצמם את מלכות הקב”ה, נוכח המציאות?

טעם נוסף לתקיעת השופר בראש-השנה הוא הרצון לעורר את “זכות האבות” ולהזכיר, בעיצומו של יום הדין, את סיפור עקידת יצחק ואת עמידתו של אברהם אבינו בניסיון הקשה, כדברי חז”ל: “תקעו לפני בקרן של איל, כדי שאזכור לכם עקדת יצחק בן אברהם ויעלה זיכרונם לפני”. בהקשר זה כתב הרב סעדיה גאון: “להזכירנו עקדת יצחק שמסר נפשו לשמים, וכן אנחנו נמסור נפשנו על קדושת שמו ויעלה זיכרוננו לפניו לטובה.”

על פי חז”ל תקיעת השופר מקשרת בין מעמד ראש השנה לבין עקדת יצחק; בתקיעת השופר אנו מזכירים להקב”ה עד כמה אנחנו מוכנים למסור את עצמנו, כי אם נדרש לכך, המהות למסור את נפשנו מובנית בתוכנו.

  • באיזה אופן מזכיר מעשה זה של תקיעת שופר במחנה ‘קידוש ה”?

הרב פרופ’ אליעזר ברקוביץ’ התייחס לנושא קידוש השם, על פניו המגוונות, בתקופת השואה. בניגוד לגורסים כי בתקופה זו נשללה מן היהודים האפשרות לבחור בקידוש השם, משום שלא היתה ברירה ולא ניתן היה להחליט להפסיק להיות יהודי, טען כי הבחירה במוות בשעה של ברירה שכזו, היא דרך אחת של קידוש השם, אך לא הדרך היחידה. הוא ציין את הדבקות בהמשך “שגרת” הקיום היהודי, למרות האיום על קיום זה, ותוך התעלמות ממנו, כאחת מסימניו של קידוש השם: “אדם המתמיד ביהדותו כדרכו מימים ימימה. גם זה היה קידוש השם.”6

הרמב”ם מוסיף ואומר על תקיעת שופר:

ג,ז [ד] אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב, רמז יש בו: כלומר עורו עורו ישנים משנתכם, והקיצו נרדמים מתרדמתכם; וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה, וזכרו בוראכם. אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן, ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל- הביטו לנפשותיכם, והטיבו דרכיכם ומעלליכם; ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה, ומחשבתו אשר לא טובה.7

והסבירו את דברי הרמב”ם על פי הפסוק בעמוס ג, ו: “אִם-יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר, וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ? אִם-תִּהְיֶה רָעָה בְּעִיר, וַיהוָה לֹא עָשָׂה?”

  • על פי דברי הרמב”ם קול השופר בא לעורר את הלב ומכך לעורר לתשובה. עולה השאלה אם במציאות המחנה, מצב של ייסורים יומיומיים, עדיין יש צורך בקול שופר? האם לא די בייסורים עצמם כדי לעורר את הלב לתשובה? נסו לדון בשאלה מה עומד בבסיסה של התעקשות אסירי המחנה לקיים את המצווה.

הרב סעדיה גאון דיבר על שני טעמים נוספים לתקיעת השופר בראש השנה, סיבות שאולי קיבלו משמעות מיוחדת בתנאים ובמציאות בה היו נתונים אסירי המחנה:

  • “להזכירנו קיבוץ נידחי ישראל, ולהתאוות אליו, שנאמר בו בישעיה (כ”ז י”ג) והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור וגו’.
  • להזכירנו תחיית המתים ולהאמין בה, שנאמר בישעיה (י”ח נ) כל יושבי תבל ושוכני ארץ כנשוא נס הרים תראו וכתקוע שופר תשמעו (אבודרהם הל’ ר”ה).”

היו שמצאו את הכוחות להתעלות מעל המציאות ולהעניק לחייהם ערך אנושי. יש שמצאו את התקווה והכוחות הנפשיים באמונה באלוהים, אמונה שנסכה את התחושה שיש פשר לייסורים, אמונה שרוממה את הרוח ופתחה פתח לעולם רוחני שאפשר קיום מעבר למציאות הסובבת. היכולת לשמר את תודעת הזמן – על ידי ציון ראש השנה וקיום התפילות והמצוות הנהוגות בו – סייעה לשמור על ניצוץ זהותו ואנושיותו של האסיר, על שפיותו ואולי אף על חייו. בעצם ציון ראש השנה וקיום מצוות שופר יש – מלבד הצהרה של אמונה איתנה באלוהים – הזדמנות לחזק את אחיזת המציאות והשפיות. ביום כמו ראש השנה עמדה התפילה בסימן חרדה לגורל ומילות הסידור המסורתיות המבקשות כתיבה וחתימה בספר החיים קיבלו משמעות עמוקה ואקטואלית.8

באדיבות מחלקת החפצים של מוזיאון יד ושם9

  • 1.יחיאל גרנטשטין, הוד וגבורה, ירושלים, עמ’ 151.
  • 2.מחנה עבודת כפייה ליהודים, ליד מפעלי הנשק של הקונצרן הגרמני האסאג. המחנה הוקם בעיר סקרז’יסקו-קמינה (Skarzysko-Kamienna) במחוז קילצה שבפולין.
  • 3.גרנטשטין, הוד וגבורה, עמ’ 151-150.
  • 4.שם, עמ’ 148-149.
  • 5.“יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם”, במדבר כ”ט, 1.
  • 6.אליעזר ברקוביץ’, אמונה לאחר השואה, עמ’ 72-75.
  • 7.רמב”ם, הלכות תשובה, פרק ג הלכה ז.
  • 8.אסף ידידיה, שנות ראינו רעה, כרך ד’, עמ’ 118.
  • 9.השופר מוצג במוזיאון ההיסטורי ביד ושם. על השופר ועל חפצים ומוצגים נוספים ניתן לקרוא גם בתערוכה המקוונת: מאוספי יד ושם – המוצגת באתר יד ושם.

1.Poland , Lodz, רסורט תיקון כלי קודש בגטו. 
2-3-4  Germany , Berlin, תקיעת שופר, לפני המלחמה. 
שימו לב לחריטות על השופר “תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגינו” 
יד ושם 

מאמרים נוספים

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

פורסם ב- כתיבת תגובה

התקיעה שניצחה את הבריטים: כך הסתננו ’בעלי השופרות’ לכותל לפני קום המדינה

AI בינה מלאכותית ושופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה

התקיעה שניצחה את הבריטים: כך הסתננו ’בעלי השופרות’ לכותל לפני קום המדינה

AI בינה מלאכותית ושופרות Shofar factory, shofars, shofar, shofar store, shofars in Bnei Brak, kudu shofar, types of shofars, shofar production, pictures of shofars, ayil shofar, kudu shofar, ram's horn shofar, Yemenite shofar, Ashkenazi shofar, Sephardic shofar, kudu shofar, decorated shofar, shofars certified by Badatz, shofars certified by Rav Machpud, Judaica, holy items. מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה
התקיעה שניצחה את הבריטים: כך הסתננו ’בעלי השופרות’ לכותל לפני קום המדינה

שתף את הפוסט

Picture of לעילוי נשמת חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, יהי זכרם ברוך!

לעילוי נשמת חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, יהי זכרם ברוך!

שלום פקשר  – הידברות  

בדיקות גופניות, בלשי משטרה ופעולות הסחה: כך התבצע מידי שנה מבצע “הקיר” בימי שלטון המנדט הבריטי, אשר כל מטרתו הוקדשה לביצוע תקיעת שופר האחת ויחידה במוצאי יום הכיפורים. העונש היה ידוע: מלקות, עבודות פרך ומאסר, צפו בעדויות המרגשות

    • תקיעה בכל מחיר

    • מבצע “הקיר”

    • בכל שנה ושנה

    • התקיעה נשמעה ברמה

אין ילד שלא יודע שתפילת נעילה מסתיימת תפילת נעילת יום כיפור בצעקות “ה’ הוא האלוקים!” ו… תקיעה אחת גדולה המבשרת על צאת הצום והציפייה לגאולה ולבוא הגואל.

לא לפני מאות שנים, בימי המנדט הבריטי בארץ ישראל, מסרו יהודים את נפשם והשליכו את עצמם לבית האסורים מתוך כוונה תחילה, והעיקר שקולו של השופר יישמע ברמה בהר המוריה, מתוך בקשה וכמיהה לזכות לשמוע את קול השופר.

לפני ימים ספורים נפטר יעקב (סיקא) אהרוני, אחד מתוקעי השופר בכותל המערבי בזמן שהבריטים אסרו זאת, לפנינו סריקה על המאבק המתמשך והלא פשוט שניהלו יהודים אמיצים נגד הגבלות המנדט הבריטי על הושבת ספסלים, הבאת סידורי תפילה ועל התפילה בכלל, בכותל המערבי.

תקיעה בכל מחיר

כדי להבין את הרקע “לתקיעת המחאה” המסוכנת, נחזור כ-30 שנה אחורנית. בשנת תר”א (1840) ושוב בתרע”ג (1912) קבעו השלטונות העֻת’מאנים כי “ליהודים אין זכויות על הכותל ולא על הרחבה שלידו, מלבד הזכות להתפלל”. הבריטים אמצו זאת כסטטוס קוו בתקנות המנדטוריות, שקבעו כי אסור ליהודים להעמיד ספסל לישיבה, למתוח מחיצה קלה בין גברים לנשים, לקרוא בתורה, להביא אמצעי תאורה, להרים קול בתפילה או לתקוע בשופר.

האירוע שהוביל למסורת התקיעה המחאתית ארע בשנת תרפ”ט (1928). בשל העומס הרב במקום בימים הנוראים ובשל תודעתם הלאומית, הציבו היהודים לקראת יום הכיפורים מספר ספסלים עבור חלושי-כוח, ובפעם הראשונה – גם מחיצה להפרדה בין גברים לנשים. בעיצומו של יום הכיפורים התפרצו שוטרים בריטים, והסירו, תוך כדי התנגשות בקהל המתפללים, את המחיצה והספסלים. בנוסף, המופתי הירושלמי אמין אל-חוסייני ציווה על המואזין לעמוד סמוך לכותל, ולהשמיע מוזיקה בקול רם בשעת קריאת “יזכור”. אף על פי שממשלת המנדט פרסמה התנצלות לאחר המעשה, היא לא חזרה בה מהסטטוס קוו. הדבר הוביל לזעם ביישוב, ורבים הביעו את מורת רוחם כנגד הדבר, כולל אנשים לא דתיים כמו ראשי עיריית תל אביב, דוד בלוך ומאיר דיזינגוף, הסופרים חיים נחמן ביאליק וא”צ גרינברג, פרופסור יוסף קלויזנר, מפקד ה’הגנה’ אליהו גולומב ואחרים שראו בכך ערעור על בעלותם של היהודים במקום והתכחשות להיסטוריה של עם ישראל בירושלים העתיקה. בעקבות מחאות היישוב היהודי בארץ ישראל ובעולם על ההתנגשות שבה נפגעו מתפללים יהודים, מינתה ממשלת בריטניה בהסכמת חבר הלאומים “ועדה לקביעת הזכויות והתביעות השנויות במחלוקת של היהודים והמוסלמים בכותל המערבי” – ועדה זו כונתה גם בשם “ועדת הכותל הבינלאומית”. הוועדה קיימה דיון על גבולות הסטטוס קוו, כשבו נגבו עדויות מיהודים ומוסלמים על הרשאת היהודים להציב כיסאות, ספסלים ומחיצות בימי השלטון העות’מאני. לבסוף הוכרע הדיון לטובת המוסלמים ועל פי עדותם כי מעולם לא הובאו כיסאות או הוצבו מחיצות בכותל המערבי (דבר שלמעשה מוכחש מצילום מראשית המאה ה-20) הוועדה קבעה לבסוף כי “היהודים זכאים לערוך ליד הכותל את תפילותיהם ולהביא עמם את תשמישי-הקודש הרגילים, כגון סידורי-תפילה, מנורות, אך לא ספסלים, לא כיסאות ולא מחיצות. ואסור להם לתקוע בשופר”.

ביישוב העברי החליטו שלא לשקוט, וכך נולד המבצע הארוך ביותר של המחתרות בארץ ישראל לפני קום המדינה. הרציונל שעמד מאחורי התקיעות הנועזות נבע מההבנה שתקיעת שופר היא לא רק מצווה יקרה, אלא היא מסמלת רגש לאומי עמוק וסמל לתחייה ולעם השב לארצו. אשר על כן יש לקיים את התקיעה המסמלת את הנוכחות והבעלות על המקום, בכל מחיר ובכל מצב. תקיעת השופר ברחבת הכותל במוצאי יום הכיפורים מילאה לא רק סיבה הלכתית, אלא גם הגבירה את הגאווה הלאומית בכל רחבי הארץ.

מבצע “הקיר”

המבצע, שכונה “הקיר”, החל למעשה כבר בשנת ת”ש (1930), שנה לאחר כישלון משפט הכותל, ובו תקעו מדי שנה בשופר בכותל במוצאי יום הכיפורים בניגוד לחוק. המסורת נמשכה 17 שנה, עד לקום המדינה ואובדן הכותל בידי הירדנים. כל תוקע ידע מלכתחילה כי יהא עליו לתן את הדין ולרצות את “עוונו” במאסר. התוקעים הגיעו משורות בית”ר, ברית הבריונים (הזרוע של התנועה הרוויזיוניסטית) והאצ”ל.

התכנית היוותה אפוא פתרון כולל לסדרי התפילה ליד הכותל המערבי. מאז האיסור, בכל מוצאי יום הכיפורים נהגו אנשי אצ”ל ובית”ר להבריח שופר לרחבת הכותל, ושם כבר חיכה המתנדב התורן שתקע את התקיעה הגדולה בסיום יום הצום.

הדבר לא היה פשוט כלל. שוטרים בריטיים רבים מילאו את הדרכים לכותל וערכו חיפושים מדוקדקים בכליהם של היהודים שבאו להתפלל. גורלו של התוקע היה ברוב המקרים מאסר ב”קישלה”, בניין המשטרה בעיר העתיקה ששימש גם כבית מעצר (הבניין עומד על תילו עד עצם היום הזה ומשמש את משטרת ישראל), מלקות ועבודות פרך.

מאז ועד יום הכיפורים האחרון שלפני קום המדינה, הגיעו צעירים, חברי בית”ר, לתקוע בשופר ליד הכותל, למרות ההשגחה הבריטית הקפדנית, שנועדה למנוע תקיעות אלה. השופר הוברח לרחבת התפילה בדרכים שונות ובסיכון רב. לעיתים היו תוקעים בשניים או שלשה שופרות, כדי להקשות על השוטרים את מלאכת איתור התוקעים. רוב התוקעים נתפסו, נשפטו ונענשו.

התקיעה האחת והיחידה במוצאי יום הכיפורים הייתה קשה מאוד לביצוע, שכן הבריטים העמידו, כאמור, שומרים בכניסות לרחבת הכותל, ובדקו אחד-אחד מהמתפללים. מבצעי ההברחה גילו יצירתיות פורצת דרך, אשר בכל פעם מחדש שמו ללעג ולקלס את המשטר הבריטי, שהופתע, מידי מוצאי יום כיפור, לשמוע את קולו של השופר מהדהד ברמה. השוטרים הלכו כאחוזי רעם, מחפשים את ה”בעל תוקע” לעשות בו שפטים

בכל שנה ושנה

התקיעה של תרצ”א: התקיעה הראשונה בכותל.

במוצאי יום הכפורים שנת תרצ”א החליט משה סגל, ראש סניף בית”ר בירושלים, למרוד בהחלטת השלטון הזר, ועם סיום התפילה ליד הכותל, תקע בשופר, שעל מקום המצאו ברחבה קיבל רמז מרב הכותל – הרב אורנשטיין. הייתה זו פעולה נועזת הכרוכה בסכנה אישית ואפשרות להצתת מלחמת דת בירושלים. משה סגל נעצר על ידי הבריטים, שהתכוננו לכך מראש. ושוחרר לאחר זמן קצר, בהשתדלותו של הרב הראשי – הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

התקיעה של תרצ”א: המסירות נפש של סיקא אהרוני

יעקב (סיקא) אהרוני, שנפטר זה עתה (21.10.22, בן 101), היה אחד התוקעים בשופר בימי השלטון הבריטי. היה זה בשנת 1938 ביחד עם ישראל תבואה. בשנת 2010 שוחזר המעשה ברחבת הכותל.

כמה שבועות לפני יום הכיפורים זומן לפגוש את מפקדו באצ”ל, יעקב מרידור, ונשאל אם הוא מוכן לתקוע בשופר בכותל. “אתה תיאסר ותשב בבית הסוהר”, הזהיר המפקד, “אתה מוכן לזה?” אף שלאהרוני זאת היתה הפעולה הראשונה בשורות האצ”ל, לא חש פחד או היסוס. “נשבענו להקריב את עצמנו למען העם היהודי. הייתה לנו תחושה שהשכינה איתנו”. מספר אהרוני.

הוחלט שלפעולת התקיעה, שנאסרה על ידי השלטון הבריטי בטענה שמדובר ב”התגרות” בערבים, ייצאו שניים: ישראל תבואה יתקע עבור האשכנזים, ויעקב אהרוני עבור הספרדים. אם אחד ייכשל וייתפס לפני שהספיק לתקוע, השני יעשה את המעשה.

אהרוני ארגן מניין בקצה הכותל, וכמי שלמד חזנות הוביל את התפילה. כשהתפלל “אבינו מלכנו” הכניס לתפילה משפטים משלו; “הרם קרן ישראל עבדך, ושבור את קרן הממלכה הבריטית”, קרא, והקהל חזר אחריו בהתלהבות. הוא זיהה בקרבת מקום לא רק שוטרים בריטים וערבים, אלא גם שוטר חרש יהודי, ושילב בתפילה הוראות לסובבים: “אלוקינו ואלוקי אבותינו, שימו לב לזה שחובש קסקט, הוא בצד האויב. הקיפו אותי, כדי שלא ישים את ידו עלי”.

התושייה השתלמה. הקהל קלט את מילות ה”תפילה”, סגר על הבלש, והגן על הנער הצעיר. תבואה ואהרוני תקעו בשופר, ואף שמייד נעצרו והוכו, ההתלהבות של היהודים היתה עצומה. האסירים הערבים בבית הסוהר ביקשו לעשות בשניהם שפטים. הבית”רים ניצלו רק משום שקבעו לעצמם משמרות שמירה, ולא ישנו באותו הזמן. באחד הלילות אהרוני סיכל את ההתקפה עליהם, ורק למחרת בבוקר, כאשר אצל הערבים נמצאו מקלות ששובצו בהם סכיני גילוח, הבין כמה קרובים היו לאבד את חייהם.

ביום-הכיפורים בא עם חבריו לרחבת הכותל. הוצבה שם עמדה של המשטרה הבריטית, ושוטרים רבים היו פרוסים בכל נקודה אפשרית. “בכניסה לכותל השוטרים ערכו עלינו חיפוש”, נזכר אהרוני. “ביקשתי ביידיש מאישה חרדית לקחת ממני את השופר ולהכניס אותו לכותל. היא עשתה זאת בחפץ לב. כל המעמד הזה היה התעלות נפש אדירה, שאין שנייה לה בשבילי ובשביל האחרים. כאילו השכינה ירדה על העולם ברגע שנשמעו השופרות, והקהל ענה להם בשירת התקווה. את ההשפלה הפכנו לניצחון. איך אפשר לשכוח דבר כזה?”

התקיעה נשמעה ברמה

פרטי התכנית היו ידועים לחברי הקבוצה בלבד: הראשון מתחיל לתקוע וכשהשוטרים קופצים עליו, שולף השני את השופר שלו ומוסיף לתקוע. כשהשוטרים קופצים עליו, ממשיך השלישי וכך הלאה. תפילת נעילה הסתיימה ותקיעת השופר נשמעה ברמה. התכנית התנהלה כמתוכנן, וכל החברים הצליחו לתקוע זה אחר זה. המהומה הייתה גדולה, השוטרים הרגישו שהמצב יוצא משליטה ושלפו אלות.

“תקעתי בכל הכוח ומסרתי את השופר לשוטר”, מספר אהרוני. “השוטר לקח אותי למעצר. הייתי שם שבועיים ולאחר-מכן נשפטתי. באחד הדיונים אמר עורך-הדין לשופט שהנאשם הוא ספרדי תמים שאינו מבין פוליטיקה. השופט השתכנע ושיחרר אותי”…

התקיעה של תש”ג: מנחם בגין בכותל

ביום הכיפורים תש”ג ביקר מפקד הארגון, מנחם בגין, בכותל, והיה עד למחזה המביש של התפרצות השוטרים הבריטיים אל תוך הרחבה בחיפוש אחר הבית”רי התורן שתקע בשופר על אפם ועל חמתם.

התקיעה של תש”ב: השופר של הדני

ישראל הדני (קליין), יליד הונגריה, היה התוקע ה-12 ברשימת תוקעי המחאה. את תקיעתו תקע ביום הכיפורים של 1941 (תש”ב). באותה תקופה, במהלכה מאות אלפי יהודים נשרפו בכבשני אירופה, התקיעה קיבלה משמעות נוספת של העלאת זכרונם של מי שהושמדו בגלות ולא הגיעו לירושלים.

השופר שנחשף בשנים האחרונות שופך אור על תקופה אפלה בהיסטוריה של הכותל המערבי. השופר, וכן כומתת התוקע, הגיעו לבית המכירות הפומביות “קדם” בירושלים, הנמצא לא הרחק מהמקום בו תקע הדני את תרועת המחאה שלו, והוא מספר את הסיפור כולו.

שופר זה שימש את לוחם האצ”ל הדני. באותה תקופה מאות אלפי יהודים נשרפו בכבשני אירופה, והתקיעה קיבלה משמעות נוספת של העלאת זיכרונם של מי שהושמדו בגלות ולא הגיעו לירושלים. 

הדני בעצמו זכה לראות בשחרור הכותל בשנת 1967, אותו חוגגת ישראל כיום ירושלים. אולם גורלו היה קשה: בנו נפל במלחמת יום הכיפורים בעת מילוי תפקידו, ושש שנים מאוחר יותר נפטר גם הוא באופן טראגי.

התוקעים שנבחרו מלכתחילה היו חיילים יהודים ששירתו בצבא הבריטי. חברו של הדני, מרדכי שחורי, מספר כי “הכותל היה מקום צר, הייתה שורה של בתים ערביים שהצרה את המקום, והכניסה הייתה גם היא צרה. הבריטים חיפשו אצל כל אחד. ייתכן שמי שתכנן את התקיעות חשב, שחיילים במדים, פחות ייתפסו”.

התקיעה של תש”ד: תרגיל ההסחה

בקיץ תש”ד, לקראת יום הכיפורים תש”ה, הועלתה שוב בעיית התקיעה בשופר ליד הכותל, אלא שהפעם הוחלט שלא להסתפק במבצע יחיד, שיתקע במוצאי יום הכיפורים. מספר שבועות לפני הימים הנוראים החל ארגון האצ”ל בפרסום אזהרות לבריטים להדיר רגלם מן הכותל, וכי שוטר שיימצא בקרבת הכותל ביום הכיפורים – ייענש. האזהרות הלכו ותכפו, ולקראת החגים הן הוצאו מדי יום ביומו. תשעה כרוזים פרסמו בסך-הכל, ולהלן דוגמה של כמה מהם:

“כל שוטר בריטי שיעז, בניגוד לחוקי האנושות התרבותית, להתפרץ ביום הכיפורים אל הכותל המערבי, להפריע למתפללים ולחלל את קדושת התפילה – ייחשב ויירשם על-ידי הנוער העברי כפושע פלילי. אורח או עובר אורח, בין מוסלמי ובין נוצרי, לא יופרע בבואו אל או בעוברו את רחבת הכותל”.

המתח הלך וגבר, והכול היו דרוכים לקראת הבאות. נוצר הרושם שהארגון מתכוון לרכז כוחות גדולים ברחבת הכותל, אשר ימנעו מן הבריטים את הגישה בכוח הזרוע. אולם תכניות הארגון היו שונות לחלוטין.

במוצאי יום הכיפורים הותקפו ברחבי הארץ ארבע תחנות משטרה, שהיו ידועות בשם מבצרי “טייגרט”. היו אלה מבנים גדולים מבטון מזוין, שהוקמו על ידי הבריטים על פי תכניתו של המהנדס סר צ’ארלס טייגרט. אזהרות הארגון בעניין הכותל המערבי היו בבחינת לוחמה פסיכולוגית, ושימשו כפעולת הטעייה למבצע הצבאי העיקרי.

למרבה הפלא, כיבדו השלטונות את אזהרות הארגון, ואף שוטר בריטי לא נמצא ברחבת הכותל ביום הכיפורים. תקיעת השופר המסורתית שלאחר תפילת נעילה בוצעה באין מפריע. שום התנגשות לא אירעה באותו יום ברחבת הכותל או בדרך אליו והבלשים הבריטיים, שהסתובבו ללא מדים, התאכזבו מהעדר כוחות מזוינים של הארגון. הם לא ידעו כי יחידות הקרב של האצ”ל פעלו אותה שעה נגד מבצרי המשטרה בחיפה, קלקיליה, גדרה (קטרה) ובית דגון.

הפעולה הצבאית לא הייתה מוצלחת מההיבט הצבאי לבדו, אלא דווקא מההיבט של ההישג של האצ”ל להרתיע את השלטון הבריטי למנוע את תקיעת השופר. בפעם הראשונה, איום בלבד של ארגון מחתרת שינה את מדיניותו של השלטון הבריטי.

התקיעה של תש”ו: סגירת המעגל בין התוקע לשוטר הבריטי

בשנת תש”ו נתפס משה קרוואני לאחר שתקע בשופר. השופר הוחרם על ידי השוטר הבריטי שתפס אותו. כעבור כארבעים שנה, בעת ביקור בלונדון, פגש באקראי חבר של אחד מהמשתתפים הנוספים במבצע תקיעה זה, את השוטר הבריטי – מחרים השופר. להפתעתו ולשמחתו, בפגישה נוספת שהייתה למחרת, החזיר לו השוטר את השופר, לאחר שאמר: “תחזיר אותו למי שצריך, מקומו בארץ ישראל, אצל היהודים”.

התקיעה של תש”ח: התוקע האחרון והתוקע הראשון נפגשים

אברהם אלקיים היה אחד משלושת התוקעים האחרונים ביום הכיפורים תש”ח. לאחר שחרור הכותל במלחמת ששת הימים, כשבא אברהם לכותל, ראה שם אדם עם שופר, ביקש ממנו את השופר ותקע בו בחוזקה. ניגש אליו אחד האנשים ושאל אותו: “מה לך ולתקיעה בשופר?” השיב לו: “אני הייתי בעל התוקע האחרון בתש”ח”. הפתיע אותו בן שיחו ואמר: “אני הייתי הראשון בתרצ”א”. היה זה משה סגל, בעל התוקע הראשון. מעגל התקיעות הושלם.

תקיעת השופר של הרב גורן, יחד עם תקיעת שופר זו, ופגישת ראשון התוקעים בתקופת המנדט והאחרון שבהם, סגרו מעגל של שנות שלטון זר ואיחודה של ירושלים בשלטון ישראל עד היום הזה.

בימים אלו, כאשר משנאי הדת נשאו ראש. ומידי ראש חודש באים אנשי הכת הרפורמית לחולל שמות בכותל המערבי. ראוי לנו לעם ישראל על כל שבטיו, לשים על לב את מלחמתם של היהודים לפני קום המדינה על קדושתה של הכותל, על מצוות הדת שיקוימו כדבעי, ולא לתת יד ורגל, במה ועידוד לאלו הבאים לחללה ולפרוץ בה פרצות. והלוואי שבמהרה יישמע שופרו של משיח. אמן.

למרות האיסור, תקיעת השופר בסיום תפילת נעילה בכותל המערבי נשמעה גם בשנים הבאות, בזכות בני-נוער אמיצים. אלה דאגו להבריח את השופרות בדרכים מקוריות ולתקוע בהם בסיום התפילה. מקצתם הצליחו להימלט בטרם נעצרו, והיו שנידונו למעצר של כמה חודשים.

צפו בעדותו של יעקב אהרוני אחרון השורדים של “תוקעי הכותל” 

את מוצאי יום הכיפורים תרצ”ט יעקב אהרוני לא ישכח: כנער בתנועת בית”ר, נשלח לכותל כדי לתקוע בשופר, חרף האיסור הבריטי והסכנה מצד הערבים • אף שנאסר וכמעט נהרג בכלא, חש “התעלות” • 80 שנה אחרי, הוא נזכר בפלוגת הכותל, ובשופר ששב לתפקד במלחמת ששת הימים

“הרגשתי שהשכינה ירדה על העולם כשנשמעו השופרות” מעיד יעקב. 

80 שנה לאחר מכן, יעקב אהרוני – המכונה בפי כל “סיקא” – הוא היחיד מבין התוקעים בשופר שנשאר בחיים. בגיל 97 הקול לעיתים בוגד בו, אבל רוחו חזקה כמו פעם. את מהלך הפעולה, ואת הרגשות שליוו אותה, הוא זוכר לפרטי פרטים. כינויו הראשון במחתרת היה “ברוך” – עם ההצטרפות לאצ”ל אהרוני בירך בקול את ברכת שהחיינו, והשם נראה מתבקש.
אבל דווקא השם סיקא, שאומץ כמחוות הוקרה לסיקריקים, השתרש לעד. 
להמשך קריאה 

מאמרים נוספים

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

פורסם ב- כתיבת תגובה

זקן רבני מרוקו בדק את השופרות • צפו

קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר לא מעובד, אתר שופר תמונות של שופרות שופרות, שופר, שופר בבני ברק, שופרות בבני ברק, שופרות מהדרין יודאיקה , שופרות מהודרים, שופר מרוקאי, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופר בהכשר הבד''ץ, שופרות לאירועים. שופר, שופרות, shofar , kudu shofar shofars יודאיקה, מפעל שופרות, בית מלאכה שופרות, מכירת שופרות, חנות שופרות שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד, שופר ירושלים, Shofar, Shofars, Judaica, Religious Services, Kudu Shofars, Shofar Pouch, Shofar Stand, Ram Shofar, Code Shofar, Moroccan Shofar, Yemenite Shofar, Babylonian Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Unprocessed Shofar, Jerusalem Shofar. שופר, שופרות, shofar , kudu shofar shofars יודאיקה, מפעל שופרות, בית מלאכה שופרות, מכירת שופרות, חנות שופרות קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר לא מעובד, אתר שופר תמונות של שופרות קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר לא מעובד, אתר שופר תמונות של שופרות קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מעובד, אתר שופר תמונות של שופרות, שופרות בהכשר הרב לנדא, שופר בהכשר הרב לנדא קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר לא מעובד, אתר שופר תמונות של שופרות
קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר לא מעובד, אתר שופר תמונות של שופרות שופרות, שופר, שופר בבני ברק, שופרות בבני ברק, שופרות מהדרין יודאיקה , שופרות מהודרים, שופר מרוקאי, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופר בהכשר הבד''ץ, שופרות לאירועים. שופר, שופרות, shofar , kudu shofar shofars יודאיקה, מפעל שופרות, בית מלאכה שופרות, מכירת שופרות, חנות שופרות שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד, שופר ירושלים, Shofar, Shofars, Judaica, Religious Services, Kudu Shofars, Shofar Pouch, Shofar Stand, Ram Shofar, Code Shofar, Moroccan Shofar, Yemenite Shofar, Babylonian Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Unprocessed Shofar, Jerusalem Shofar. שופר, שופרות, shofar , kudu shofar shofars יודאיקה, מפעל שופרות, בית מלאכה שופרות, מכירת שופרות, חנות שופרות קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר לא מעובד, אתר שופר תמונות של שופרות קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר לא מעובד, אתר שופר תמונות של שופרות קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מעובד, אתר שופר תמונות של שופרות, שופרות בהכשר הרב לנדא, שופר בהכשר הרב לנדא קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר לא מעובד, אתר שופר תמונות של שופרות

שתף את הפוסט

הרב יהושע מאמאן (מכונה “הימ”ן”; י”א בטבת ה’תרע”ח, 26 בדצמבר 1917 – כ”ו בטבת ה’תשע”ח, 13 בינואר 2018) היה דיין, פוסק ומחבר. כיהן כרב העיר מרקש שבמרוקו, ולאחר עלותו לארץ ישראל, כיהן כרב הספרדי וחבר לשכת הרבנות בעיר נהריה, אב בית הדין בעיר באר שבע, וחבר בית הדין הגדול לערעורים. בערוב ימיו כונה “זקן רבני יהדות מרוקו”. גולת הכותרת של יצירתו ההלכתית היא סדרת ספריו “עמק יהושע”, נולד בעיר צפרו שבמרוקו לרב רפאל עמרם מאמאן, בן הרב רחמים יוסף, ראש ישיבת “תחכמוני” בצפרו ומחבר הספר “חירג”א דיומא”, בן לשושלת רבנים מצאצאי הרמב”ם, בתיעוד הנדיר ניתן לראות את הרב בבדיקת שופרות בערוב ימיו, זיע”א. 

קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר לא מעובד, אתר שופר תמונות של שופרות שופרות, שופר, שופר בבני ברק, שופרות בבני ברק, שופרות מהדרין יודאיקה , שופרות מהודרים, שופר מרוקאי, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופר בהכשר הבד''ץ, שופרות לאירועים. שופר, שופרות, shofar , kudu shofar shofars יודאיקה, מפעל שופרות, בית מלאכה שופרות, מכירת שופרות, חנות שופרות שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד, שופר ירושלים, Shofar, Shofars, Judaica, Religious Services, Kudu Shofars, Shofar Pouch, Shofar Stand, Ram Shofar, Code Shofar, Moroccan Shofar, Yemenite Shofar, Babylonian Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Unprocessed Shofar, Jerusalem Shofar. שופר, שופרות, shofar , kudu shofar shofars יודאיקה, מפעל שופרות, בית מלאכה שופרות, מכירת שופרות, חנות שופרות קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר לא מעובד, אתר שופר תמונות של שופרות קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר לא מעובד, אתר שופר תמונות של שופרות קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מעובד, אתר שופר תמונות של שופרות, שופרות בהכשר הרב לנדא, שופר בהכשר הרב לנדא קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר לא מעובד, אתר שופר תמונות של שופרות
באדיבות נפתלי לרר / ולפי סעיף 27א'
קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר לא מעובד, אתר שופר תמונות של שופרות שופרות, שופר, שופר בבני ברק, שופרות בבני ברק, שופרות מהדרין יודאיקה , שופרות מהודרים, שופר מרוקאי, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופר בהכשר הבד''ץ, שופרות לאירועים. שופר, שופרות, shofar , kudu shofar shofars יודאיקה, מפעל שופרות, בית מלאכה שופרות, מכירת שופרות, חנות שופרות שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד, שופר ירושלים, Shofar, Shofars, Judaica, Religious Services, Kudu Shofars, Shofar Pouch, Shofar Stand, Ram Shofar, Code Shofar, Moroccan Shofar, Yemenite Shofar, Babylonian Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Unprocessed Shofar, Jerusalem Shofar. שופר, שופרות, shofar , kudu shofar shofars יודאיקה, מפעל שופרות, בית מלאכה שופרות, מכירת שופרות, חנות שופרות קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר לא מעובד, אתר שופר תמונות של שופרות קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר לא מעובד, אתר שופר תמונות של שופרות קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מעובד, אתר שופר תמונות של שופרות, שופרות בהכשר הרב לנדא, שופר בהכשר הרב לנדא קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר לא מעובד, אתר שופר תמונות של שופרות
באדיבות נפתלי לרר / ולפי סעיף 27א'
קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר לא מעובד, אתר שופר תמונות של שופרות שופרות, שופר, שופר בבני ברק, שופרות בבני ברק, שופרות מהדרין יודאיקה , שופרות מהודרים, שופר מרוקאי, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופר בהכשר הבד''ץ, שופרות לאירועים. שופר, שופרות, shofar , kudu shofar shofars יודאיקה, מפעל שופרות, בית מלאכה שופרות, מכירת שופרות, חנות שופרות שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד, שופר ירושלים, Shofar, Shofars, Judaica, Religious Services, Kudu Shofars, Shofar Pouch, Shofar Stand, Ram Shofar, Code Shofar, Moroccan Shofar, Yemenite Shofar, Babylonian Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Unprocessed Shofar, Jerusalem Shofar. שופר, שופרות, shofar , kudu shofar shofars יודאיקה, מפעל שופרות, בית מלאכה שופרות, מכירת שופרות, חנות שופרות קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר לא מעובד, אתר שופר תמונות של שופרות קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר לא מעובד, אתר שופר תמונות של שופרות קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מעובד, אתר שופר תמונות של שופרות, שופרות בהכשר הרב לנדא, שופר בהכשר הרב לנדא קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר לא מעובד, אתר שופר תמונות של שופרות
באדיבות נפתלי לרר / ולפי סעיף 27א'

הרב היה ידוע באהבתו לבני תורה, ובחורי הישיבה היו פוקדים את מעונו, אנו גם זכינו לפקוד את מעונו (בשנת תש”ס 2000 ) והוא הקדיש לנו בהקדשה אישית את ספרו “חירגא דיומא” עם חתימה כינוי הימ”ן. 

מאמרים נוספים

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר לא מעובד, אתר שופר תמונות של שופרות שופרות, שופר, שופר בבני ברק, שופרות בבני ברק, שופרות מהדרין יודאיקה , שופרות מהודרים, שופר מרוקאי, שופרות בהכשר הבד''ץ, שופר בהכשר הבד''ץ, שופרות לאירועים. שופר, שופרות, shofar , kudu shofar shofars יודאיקה, מפעל שופרות, בית מלאכה שופרות, מכירת שופרות, חנות שופרות שופר, שופרות, יודאיקה, שירותי דת, שופרות קלי תקיעה, נרתיק שופר, מעמד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מרוקאי, שופר תימני, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר מעובד, שופר לא מעובד, שופר ירושלים, Shofar, Shofars, Judaica, Religious Services, Kudu Shofars, Shofar Pouch, Shofar Stand, Ram Shofar, Code Shofar, Moroccan Shofar, Yemenite Shofar, Babylonian Shofar, Natural Shofar, Processed Shofar, Unprocessed Shofar, Jerusalem Shofar. שופר, שופרות, shofar , kudu shofar shofars יודאיקה, מפעל שופרות, בית מלאכה שופרות, מכירת שופרות, חנות שופרות קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר לא מעובד, אתר שופר תמונות של שופרות קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר לא מעובד, אתר שופר תמונות של שופרות קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר מעובד, אתר שופר תמונות של שופרות, שופרות בהכשר הרב לנדא, שופר בהכשר הרב לנדא קניית שופר שופר, shofar, שופרות, shofarot, סוגי שופרות, ייצור שופרות, מפעל שופרות, חנות שופרות, מכירת שופרות, מעמד לשופר, סטנד שופר, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר לא מעובד, אתר שופר תמונות של שופרות
פורסם ב- כתיבת תגובה

לג בעומר

סגולות לג בעומר - שופרות מהדרין יודאיקה רשב''י רבי שמעון בר יוחאי יום תרועה
סגולות לג בעומר - שופרות מהדרין יודאיקה רשב''י רבי שמעון בר יוחאי יום תרועה
יום ל"ג בעומר,הוא היום שבו עלינו להתבונן וללמוד את מעשיהם של התנא האלוקי הרשב"י ובנו. ממעשים אלו נקבל מושגים חדשים על מסירות נפש על לימוד התורה וקיומה בכל מצב.

שתף את הפוסט

באותם ימים, בהם חי ופעל התנא רבי שמעון בר יוחאי, היתה תקופה קשה ביותר לעם ישראל. הרומאים, ובראשם הקיסר אדריינוס, רדפו את היהודים בכל מקום. הרדיפות נמשכו מאז חורבן בית המקדש. הרומאים רצו לגזור על היהודים שימירו את דתם. דור זה נקרא בפי חז”ל: “דורו של שמד”, כי זו היתה עיקר מטרתם של הרומאים: השמדה רוחנית של כלל ישראל. הם הוציאו להורג את עשרת הרוגי מלכות, אשר ביניהם נמנו גם רבותיו של רשב”י. לאחר מכן, בימיו של רבי שמעון, כשעלה על כס קיסרות רומי המלך אנטונינוס פיאוס, הוקל מעט עולם של הרומאים. אולם לא כן היה גורלו של רבי שמעון. הוא עצמו נרדף על ידי המלכות ואף הוציאו עליו גזר דין מוות, מסיבת היותו מנהיג ישראל, ומלמד תורתו. הוא הוכרח להמלט ולהתחבא במערה במשך שלש עשרה שנה.
ומעשה שהיה כך היה:
הרומאים, במקביל לגזרותיהם, התחילו בבניין ארץ ישראל: בנו גשרים ושווקים ותקנו מרחצאות. הכל כדי להראות ליהודים, שטוב וכדאי להתחבר אליהם ולחסות בצילם. באותה עת ישבו יחד חכמי ישראל והם: רבי יהודה בר אילעי, רבי יוסי ורבי שמעון בר יוחאי, אתם ישב גם יהודה בן גרים. פתח רבי יהודה ואמר: “כמה נאים מעשיהם של אומה זו: תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות!” רבי יוסי שתק ולא הגיב מאומה. נענה רבי שמעון בר יוחאי ואמר: “כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמם: תקנו שווקים – להנאתם ולטובתם. תקנו מרחצאות – לעדן בהם את עצמם. תקנו גשרים – לטול בהם מכס”.
הלך יהודה בן גרים וסיפר את הדברים לקרוביו וידידיו, ומתוך כך נודע הדבר גם למלכות. והם חרצו את דינם כך: רבי יהודה ששיבח את הרומאים – יתעלה ויהיה ראש המדברים בכל מקום. רבי יוסי ששתק – יגלה לציפורי. רבי שמעון שגינה – יהרג!
כאשר נודע הדבר לרבי שמעון, ברחו, הוא ובנו רבי אלעזר, מביתם והתחבאו בבית המדרש. בכל יום היתה אשתו מביאה להם לבית המדרש פת לחם וכד מים.
כאשר גברו החיפושים, חשש רבי שמעון שמא יתגלה מחבואם, ואמר לבנו: הנני חושש שמא יצערו אנשי המלכות את אמא, והיא עלולה לגלות את מקום מחבואינו! יצאו רבי שמעון ובנו מבית המדרש וברחו אל מחוץ לעיר והתחבאו במערה אחת, בכפר פקיעין אשר בגליל העליון. נעשה להם נס ונברא להם עץ חרובים ומעיין מים.
בזמן שהותם במערה הם פשטו את בגדיהם כדי שלא יתבלו, וישבו עד צווארם מכוסים בחול, תוך שהם לומדים ועוסקים בתורה. רק בשעת התפילה לבשו את בגדיהם והתפללו בהם.
שתים עשרה שנים רצופות ישבו רשב”י ובנו במערה, ואיש לא ידע על מקום מחבואם, זולת אליהו הנביא, שהיה בא אליהם פעמיים בכל יום ולומד עמם. באותו זמן הגיע רבי שמעון למדרגותיו הנשגבות, שם נתגלו לו סתרי תורה ורזין דרזין. לאחר שיצאו מהמערה גילה אותם לבני החבריא, וכמו שהעיד רבי יוסי, שמיום בו עזב רבי שמעון את המערה, לא היה דבר שנעלם מהחברים, וסודות עליונים ביותר נתגלו להם בבהירות כה גדולה, כאילו נתנו באותה שעה מהר סיני.
לאחר שעברו שתים עשרה שנה, מת המלך והגזרה נתבטלה, אלא שלא היה מי שיודיע על כך לרבי שמעון בר יוחאי. בא אליהו ועמד על פתח המערה ואמר: מי יודיע לבן יוחאי שהמלך מת וגזרותיו התבטלו? שמעו זאת רבי שמעון ובנו ויצאו מהמערה.
בצאתם מהמערה ראו בני אדם כשהם חורשים וזורעים. התפלא רבי שמעון על העולם שנוהג כמנהגו, ואמר: כיצד מניחין הללו חיי עולם ועוסקים בחיי שעה? כל מקום שנתנו בו עיניהם, מיד נשרף. יצאה בת קול ואמרה להם: האם יצאתם מן המערה כדי להחריב את עולמי? חזרו למערתכם!
חזרו למערתם וישבו שם שנים עשר חודשים נוספים. נענה רבי שמעון ואמר: כבר נענשנו דיינו, כי גם משפט רשעים בגיהנום אינו יותר משנים עשר חודש. יצאה בת קול ואמרה: צאו ממערתכם!
כשיצאו מן המערה, פגשו בצייד, שהיו בידו קשת וחצים ללכוד בהם ציפורים. עמדו והבחינו, כי יש מהן שנלכדות, ויש מהן שנמלטות מהחץ. כששמע רבי שמעון בת קול מן השמים האומרת: “דימוס, דימוס!” (הצלה ושחרור), לא היתה הציפור נלכדת, וכשהקול יצא והכריז: “ספקולא!”, נלכדה הציפור.
פנה רבי שמעון אל בנו רבי אלעזר ואמר:
“אם ציפור אינה יכולה להלכד אלא אם כן נגזר עליה מן השמים, נפש האדם בודאי שלא! למה עלינו להתחבא?”
שליחות היונה
יום אחד קם רבי יוסי ברבי יהודה בבוקר וראה יונה אחת עפה. קם רבי יוסי על רגליו ואמר: יונה, יונה, הנאמנת בשליחותה מימי המבול! הדיוקן של העם הקדוש לך יאה ולך נאה, שהרי כנסת ישראל נמשלה ליונה. לכי ועשי לי שליחות אחת לבן יוחאי במקום שהוא שם!
ירדה היונה ועמדה לפניו. כתב רבי יוסי פתקה. לקחה היונה את הפתקה בפיה, ועפה אל רבי שמעון וכשכשה לו בכפניה. הסתכל רבי שמעון, הבחין בפתקה ובכה, הוא ורבי אלעזר בנו. אמר: “בוכה אני על שפרשתי מן החברים, ובוכה אני על הדברים, שלא נתגלו להם”
לעת ערב כתב רבי שמעון פתק ושם אותו בפי היונה. עפה היונה ובאה לרבי יוסי, שהיה עדיין עומד במקומו ועיניו מצפות. כיון שראה אותה, אמר: יונה, יונה! כמה נאמנת את, יותר מכל עופות השמים! לקח ממנה את הפתק, נכנס לחברים וגילה להם את המעשה, ותמהו החברים מאד.
בכה רבי יהודה ואמר: “וי! אף על פי שאין אנו יודעים היכן הוא נמצא, מקום שבן יוחאי שם, החברים עמו ומתעוררים על ידו ולומדים ממנו. אשרי נפשו של בן יוחאי, שהקדוש ברוך הוא עושה עמו ניסים. הוא גוזר והקב”ה מקיים. ועתיד הוא להיות ראש לצדיקים היושבים בגן עדן, ויקבל פני השכינה ויראה את הקב”ה, וישתעשע עם הצדיקים ויאמר להם: “באו ונשתחווה ונכרעה, נברכה לפני ה’ עושנו” (תהלים צ”ה, ו’).
היציאה מן המערה
לאחר שיצאו מהמערה, ראה רבי אלעזר כי האנשים עוסקים בהבלי העולם הזה ואינם עוסקים בתורה. היה רבי אלעזר מעניש אותם ורבי שמעון מרפא אותם. אמר לו רבי שמעון לבנו: בני, די לעולם אני ואתה, שאנו עוסקים בתורה!
בערב שבת עם חשכה ראו זקן אחד כשהוא מחזיק בידו שתי חבילות הדסים וממהר לביתו. שאלו אותו: למה לך חבילות אלו?
אמר להם: לכבוד שבת הבאתי אותן, להריח בהן!
שוב שאלו אותו: למה לך שתיים, ואין די לך באחת?
אמר להם: אחת כנגד “זכור” ואחת כנגד “שמור”!
אמר לו רבי שמעון לבנו: בוא וראה כמה חביבות הן המצוות על עם ישראל! ושניהם שמחו מאד על שמצאו בדרכם יהודי יקר זה. נתיישבה ונחה דעתם, ויותר לא הקפיד רבי אלעזר.
לאחר שיצאו מהמערה היו רבי שמעון ובנו תשושי כח וכל גופם העלה חבורות ופצעים. כששמע חותנו, רבי פנחס בן יאיר, שרשב”י ובנו יצאו מהמערה, הלך לקראתם לקבל את פניהם, והביאם לטבריה כדי לרחוץ שם בחמי טבריה. הכניסם לבית המרחץ וסך ורחץ את גופם במים ובשמן. הבחין רבי פנחס, שכל גופם מלא סדקים ובקעים מחמת החול שישבו בו במשך שלוש עשרה שנים. התחיל רבי פנחס לבכות מרוב צער, ונשרו דמעותיו על פצעיו של רבי שמעון, והכאיבו לו מאד. אמר לו רבי פנחס: “אוי לי שראיתי אותך פצוע ומוכה!”
אמר לו רבי שמעון: “אשריך שראיתני בכך, שאלמלא ראית אותי כן, לא היית מוצא בי כל כך הרבה תורה!”
אמנם גם לפני שיצא רבי שמעון אל המערה היה גדול מאד בתורה, אך לפני היות רבי שמעון במערה – כאשר היה מקשה קושיה בתוך לימודו, היה רבי פנחס מתרץ ועונה שנים עשר תירוצים. ואילו עתה, לאחר יציאתו מהמערה – כשהיה רבי פנחס מקשה קושיה, היה רבי שמעון מתרץ לו עשרים וארבעה תירוצים על קושייתו.
לאחר שרחצו את גופם בחמי טבריה, עלתה להם ארוכה. פצעיהם נתרפאו וגופם התחזק והחלים.


דובב שפתי ישנים (שה”ש ז י) פרשו רבותינו זכרונם לברכה, שכל תלמיד חכם שאומרים דבר תורה משמו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקבר (יבמות צו, א).

המקור לכך שלא תוקעים בשופר בראש השנה שחל בשבת לפי רבי שמעון בר יוחאי זיע”א 

“כתוב אחד אומר: ‘יום תרועה’, וכתוב אחד אומר: ‘זכרון תרועה’ – הא כיצד? בשעה שהוא חל בחול – ‘יום תרועה’, בשעה שהוא חל בשבת – ‘זכרון תרועה’, מזכירין אבל לא תוקעין… מעתה אף במקדש לא ידחה… תני רבי שמעון בר יוחאי: ‘והקרבתם’ – במקום שהקרבנות קרבין”.   (ירושלמי ראש השנה, פ”ד ה”א)             

מאמרים נוספים

הירשמו לניוזלטר

וקבלו חינם את מגזין שופרות מהדרין יודאיקה מאמרי התוכן במעגל השנה!

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה.

מפעל שופרות, שופרות, שופר, חנות שופרות, שופרות בני ברק, קלי תקיעה, סוגי שופרות, ייצור שופרות, תמונות של שופרות, שופר איל, שופר קודו, שופר ראם, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר אשכנזי, שופר ספרדי, שופר קל תקיעה, שופר מהודר, שופרות בהכשר הבדץ שופרות הרב לנדא, הרב מחפוד, תשמישי קדושה, יודאיקה