פורסם ב- כתיבת תגובה

ריבת אתרוגים – מסורת, סגולות ומתכון להכנה

סוכה, ארבעת המינים, לולב, אתרוג, הדס, ערבה, קישוטים לסוכה, שמחת תורה, אושפיזין, סוכות, סוכה כשרה, ברכה על הלולב, סוכה ניידת, חג סוכות, סכך לסוכה, קישוטי סוכה, לולב מהודר, חגי תשרי, סוכה למכירה, בניית סוכה, שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...
סוכה, ארבעת המינים, לולב, אתרוג, הדס, ערבה, קישוטים לסוכה, שמחת תורה, אושפיזין, סוכות, סוכה כשרה, ברכה על הלולב, סוכה ניידת, חג סוכות, סכך לסוכה, קישוטי סוכה, לולב מהודר, חגי תשרי, סוכה למכירה, בניית סוכה, שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...
ריבת אתרוגים כסגולה לפריון ולברכה – פנו אלינו לקבלה ללא עלות.

שתף את הפוסט

ריבת האתרוגים היא מסורת יהודית עמוקה, מלווה במנהגים ובסגולות המיוחסות לפריון, ללידה קלה ולשמירה על הבריאות, במיוחד לאחר חג הסוכות. מנהג זה, שהתפתח בעיקר בקרב עדות המזרח ובחסידות, מתייחס לאכילת אתרוגים מהם בירכו בחג כסגולה להצלחה ולשמירה.

סגולות ריבת האתרוגים

  1. פרי עץ הדר וקדושתו – האתרוג, כפרי עץ הדר, מוזכר בתורה כבעל ריח וטעם ונושא משמעות רבה במסורת היהודית. בתלמוד מופיע כסמל לקדושה ולטהרה, וחכמים יחסו לו תכונות סגוליות מיוחדות.

  2. סגולה לפריון וללידה קלה – מסורות רבות מייחסות לריבת אתרוגים סגולה לפריון. לפי הרב עובדיה יוסף, אכילת ריבת אתרוגים עשויה לעזור לזוגות חשוכי ילדים, כשהוא מציין מקרים בהם נשים זכו להרות לאחר שטעמו מריבת אתרוגים מהאתרוג בו השתמשו בסוכות.

  3. אזכורים בספרות חז”ל וסיפורי צדיקים – במסורת החתם סופר מסופר כי בני זוג זכו לפרי בטן לאחר שטעמו ריבת אתרוגים, והרמב”ם מתאר את האתרוג כפרי תומך במערכות הגוף.

אזהרות בריאותיות

יש להימנע מאכילת כמויות גדולות של אתרוגים, בשל כמויות החומרים הכימיים בהם הם מרוססים. לפיכך, מומלץ לאכול את הריבה במידה.

מתכון להכנת ריבת אתרוגים מסורתית

  • חומרים: אתרוגים, סוכר ומעט מיץ לימון.
  • שלבי ההכנה:
    1. חותכים את האתרוג ומשרים במים שלושה ימים להוצאת המרירות, עם החלפת מים יומית.
    2. מרתיחים את האתרוג שבע פעמים, מחליפים את המים בכל הרתחה.
    3. מבשלים עם כמות שווה של סוכר, עד שהאתרוג רך.

בקהילות רבות, אכילת ריבת אתרוגים נהפכה למסורת חביבה עם ערך סמלי רב, ויש המאמינים בכוח הברכה שטמון בפרי ובקיום המנהג למטרות של בריאות ושמירה. ריבת אתרוגים כסגולה לפריון ולברכה – פנו אלינו לקבלה ללא עלות.

מאמרים נוספים

פורסם ב- כתיבת תגובה

וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן – מהו לָכֶם?

סוכה, ארבעת המינים, לולב, אתרוג, הדס, ערבה, קישוטים לסוכה, שמחת תורה, אושפיזין, סוכות, סוכה כשרה, ברכה על הלולב, סוכה ניידת, חג סוכות, סכך לסוכה, קישוטי סוכה, לולב מהודר, חגי תשרי, סוכה למכירה, בניית סוכה, שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...

וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן – מהו לָכֶם?

סוכה, ארבעת המינים, לולב, אתרוג, הדס, ערבה, קישוטים לסוכה, שמחת תורה, אושפיזין, סוכות, סוכה כשרה, ברכה על הלולב, סוכה ניידת, חג סוכות, סכך לסוכה, קישוטי סוכה, לולב מהודר, חגי תשרי, סוכה למכירה, בניית סוכה, שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...
דין "לכם" במצוות ארבעת המינים מדגיש את הבעלות וההשתייכות, ומסמל את הקשר בין הגשמי לרוחני. הקניין הנצחי בנפש האדם, המאמין שהעולם הזה אינו הסופי, מעלה את הערך של המצוות, שמקנות קיום רוחני נצחי. כאשר אדם יוצא מנכסי דלא ניידי לבקתה זמנית ורוכש מטלטלין נפסדים, הוא נזכר שהחיים הם בני חלוף ורק מצוות ומעשים טובים הם הנכסים הנצחיים. הקניין הרוחני, הקשור בעשייה, מעניק ערך נצחי על פני הקניין החומרי, שהוא זמני. השקעתנו האמיתית היא במצוות, שכן הן מהוות את הקניין הנצחי של חיינו.

שתף את הפוסט

שאלה: מה משמעות המילה “לכם” בהקשר של מצוות ארבעת המינים?

תשובה: המילה “לכם” בפסוק “וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן” (ויקרא כ”ג, מ’) מציינת את הצורך בבעלות אישית על ארבעת המינים. כלומר, בעת קיום המצווה ביום הראשון של סוכות, המינים חייבים להיות ברשותו המלאה של האדם.

רש”י על הפסוק מבאר:

“‘לכם’ – משלכם, להוציא את השאול ואת הגזול” (רש”י על ויקרא כ”ג, מ’).

לכן, ארבעת המינים צריכים להיות ברשות הקונה עצמו ולא יכולים להיות מושאלים או גזולים, כפי שהגמרא מסבירה במסכת סוכה:

“לולב הגזול והיבש פסול, של אשרה ושל עיר הנידחת פסול. נקטם ראשו, נפרצו עליו פסול, נפרדו עליו כשר. רבי יהודה אומר: יאגדנו מלמעלה… מהו גזול? אם גזול – למה לא יצא? אמר רבה: משום דבעינן ‘לכם’ ומשום גזלה לא מיקרי לכם” (סוכה כ”ט ע”ב).

שאלה: מה הדין כאשר ארבעת המינים הם שאולים או גזולים ביום הראשון של חג הסוכות?

תשובה: אם ארבעת המינים שאולים או גזולים ביום הראשון, האדם אינו יוצא ידי חובתו. זאת כיוון שהמינים אינם נחשבים כ”משלכם”, אלא הם ברשות של מישהו אחר. ההלכה מחמירה ביום הראשון בכך שהבעלות חייבת להיות מוחלטת.

הרמב”ם פוסק:

“הנוטל לולב של חבירו בין ברשות בין שלא ברשות, לא יצא, שנאמר ‘ולקחתם לכם’, משלכם” (רמב”ם, הלכות לולב, פרק ח’, הלכה ט’).

שאלה: האם אפשר לקיים את המצווה באמצעות ארבעת המינים שנרכשו מקטן?

תשובה: במקרה שקטן הוא הבעלים של ארבעת המינים, ישנה בעיה הלכתית. קטן אינו יכול להקנות דבר לאחרים משום שאינו נחשב לבר דעת בקניינים. ההלכה מבוססת על כך שקטן אינו יכול לבצע קניינים תקפים משום שחסר לו גמירת דעת.

הגמרא בבבא בתרא מבארת:

“קטן לית ליה זכייה” (בבא בתרא פ”ח ע”א).

לכן, אם קטן מנסה למכור או להעניק את ארבעת המינים, אין ביכולתו להקנותם במובן ההלכתי הנדרש.

שאלה: האם ניתן לצאת ידי חובה כאשר המינים ניתנים במתנה על מנת להחזיר?

תשובה: כן, ניתן לצאת ידי חובה כאשר ארבעת המינים ניתנים במתנה על מנת להחזיר. הסיבה לכך היא שהבעלות עוברת באופן זמני למקבל המתנה, והוא נחשב לבעלים בעת קיום המצווה. לאחר שהמצווה הושלמה, ניתן להחזיר את המינים לבעלים המקוריים.

הגמרא במסכת סוכה אומרת:

“מתנה על מנת להחזיר – מתנה היא” (סוכה מ”א ע”ב).

הרמב”ם פוסק:

“נתן לו חברו לולב במתנה על מנת להחזיר, נטל ויצא בו ידי חובתו, והחזירו – יצא” (רמב”ם, הלכות לולב, פרק ח’, הלכה י”א).

שאלה: האם ניתן לרכוש ארבעת המינים באשראי או בשיק דחוי ועדיין לצאת ידי חובה?

תשובה: הלכתית, התשובה מורכבת ומחייבת הבחנה בין קניין כסף לבין קניין משיכה.

לפי ההלכה, מטלטלין (כמו ארבעת המינים) אינם נקנים בכסף בלבד, אלא גם בפעולה פיזית כמו משיכה או הגבהה. לכן, אם אדם קונה באשראי אך לא ביצע משיכה או פעולה פיזית אחרת, ייתכן שהקניין לא הושלם כראוי.

הגמרא במסכת קידושין מלמדת:

“כסף במטלטלין לא קנה, עד שימשוך” (קידושין כ”ו ע”א).

לגבי שיק דחוי, ישנם פוסקים הסבורים שהקניין לא הושלם עד שהשיק נפרע, כיוון שמדובר בהתחייבות עתידית ולא בתשלום מיידי. כך לדוגמה פוסק המחנה אפרים (קניינים, סימן י”ז).

שאלה: מהו תוקף הקניין כאשר אדם רוכש ארבעת המינים בשותפות עם אדם אחר?

תשובה: כאשר אנשים קונים את ארבעת המינים בשותפות, יש לדאוג שכל שותף יהיה הבעלים המלא של המינים כאשר הוא מקיים את המצווה. לפי שיטת הראשונים, במקרים כאלה ניתן להסתמך על פתרון של “מתנה על מנת להחזיר”, כך שכל אחד יכול לקיים את המצווה באופן מלא.

הרא”ש מבאר:

“אף על פי ששותפין שניהם יחד, כל אחד מקנה לחבירו מתנה על מנת להחזיר בשעת נטילתו, ויוצאים שניהם ידי חובתם” (שו”ת הרא”ש, כלל ב’, סימן י’).

מסקנה:

המצווה של ארבעת המינים ביום הראשון של חג הסוכות מחייבת שהמינים יהיו ברשותו המלאה של האדם המקיים את המצווה. המילה “לכם” בפסוק מדגישה את הצורך בבעלות אישית, ולכן אם המינים שאולים, גזולים, או לא הושלמו קניינם כראוי, אין יוצאים ידי חובה. פתרונות כמו “מתנה על מנת להחזיר” מאפשרים לאדם לקיים את המצווה בצורה תקינה גם כאשר יש צורך בהעברת המינים לאחרים.

דין “לכם” במצוות ארבעת המינים מחדד את ההלכה בנוגע לבעלות והשתייכות, אך הוא גם מסמל את היחס בין הגשמי לרוחני, בין החולף לבין הנצחי. הקניין הנצחי הנעשה בנפש האדם, המאמין בכך שהעולם הזה אינו הנקודה הסופית, משקף את הערך העליון של כל מצווה. העולם הגשמי, על כל נכסיו החולפים והמתכלים, הוא זמני בלבד, אך הנשמה ממשיכה להתקיים לאחר מכן.

מתוך כך ברור מדוע דווקא קניין המצוות, הנעשה בנפש האדם, נחשב לדבר שהוא מעל כל נכס כלה ונפסד. בעוד שהנכסים הפיזיים ייעלמו, המצוות שאנו מקיימים מקנות לנו קיום רוחני נצחי, שמלווה אותנו מעבר לעולם הזה.

רעיון זה מדגיש גם שהאדם יוצא ממקום קביעותו, עולמו הקטן וביתו – מבועתו – להזכיר לעצמו שהחיים הם בני חלוף. רק הנכסים האסטרטגיים הנצחיים, המגולמים במעשים טובים ובמצוות, עומדים לנצח.

כאשר אדם יוצא מנכסי דלא ניידי, הנדל”ן, לבקתה זמנית, ובמקביל רוכש מטלטלין וכלים שהם נפסדים, הוא מדגיש את הפרדוקס שבחיים: הקניין הזמני, שהוא ברובו חומרי וחלוף, יכול להוביל את האדם לרכוש חיי נצח על ידי מצוות ומעשים טובים.

בעוד שהקניין הגשמי, כמו נדל”ן, הוא קבוע וחיוני, הוא גם נפסד וכלה. המודעות לכך שהקבוע של החומר הוא זמני, מחדדת את ההבנה שהנכס האמיתי של האדם טמון במעשים הרוחניים, שהם נצחיים ובלתי ניתנים להחלפה. הקניין במצוות ובמעשים טובים מעניק לאדם זכות קיום רוחני שמעל לכל נכס קבוע, שכן הנכסים הפיזיים ייעלמו, ואילו המצוות שהאדם מקיים הן אלו שמובילות אותו לעדינות קיומית נצחית.

הלקח הוא שבסופו של דבר, קניינו הרוחני, הקשור בעשייה ובתכלית החיים, הוא זה שמקנה לנו ערך נצחי, בעוד שהקניין החומרי הוא כאמור בר חלוף. עלינו לזכור שההשקעה האמיתית שלנו היא במצוות ובמעשים טובים, שכן הם מהווים את הקניין הנצחי של חיינו, אשר ילווה אותנו לעד. 

שינוי תפיסה זו משאיר רושם נצחי בנשמתנו בל ימחה לעולם, וזה “לכם” האמיתי שלנו. 

מאמרים נוספים

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה

סוכה, ארבעת המינים, לולב, אתרוג, הדס, ערבה, קישוטים לסוכה, שמחת תורה, אושפיזין, סוכות, סוכה כשרה, ברכה על הלולב, סוכה ניידת, חג סוכות, סכך לסוכה, קישוטי סוכה, לולב מהודר, חגי תשרי, סוכה למכירה, בניית סוכה, שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...
פורסם ב- כתיבת תגובה

מצוות בניית סוכה – הכשר מצווה או מצווה בפני עצמה?

Google, YouTube, Weather, Web, WhatsApp, Facebook, Translate, IPL, Web WhatsApp, Amazon,שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...

מצוות בניית סוכה – הכשר מצווה או מצווה בפני עצמה?

Google, YouTube, Weather, Web, WhatsApp, Facebook, Translate, IPL, Web WhatsApp, Amazon,שופר, שופרות, ייצור שופרות, בית מלאכה לייצור שופרות, סוגי שופרות, שופרות קלי תקיעה, שופרות בני ברק, שופרות בהכשר הבדץ, שופרות לחתונה, שופרות ירושלים, shofar, shofarot, תקיעת שופר, ראש השנה, יהדות, חנות יודאיקה, חנות מוצרי דת, שופר איל, שופר תימני, שופר מרוקאי, שופר בבלי, שופר טבעי, שופר קודו, שופר אנטילופה, שופר מספר 1, שופר קל תקיעה, קלי תקיעה, קלותקיעה, קַלוּתְּקיעָה-כשרות צמודה - המרכז לשופרות קליתקיעה, קול שופר מפעל שופרות ומרכז מבקרים שופר למכירה אונליין ...
בסוכה, מצוות הישיבה היא העיקר, אך בנייתה נחשבת להכשר מצווה. יש המציעים שההשתתפות בבניית הסוכה עצמה מהווה חיבור משמעותי למצווה.

שתף את הפוסט

מצוות בניית סוכה – הכשר מצווה או מצווה בפני עצמה?

הדיון ההלכתי סביב השאלה האם בניית הסוכה נחשבת מצווה עצמאית או רק הכשר מצווה, מעלה סוגיות מעניינות ביחס לתפקיד הבנייה בתוך מכלול קיום מצוות הסוכה. בעוד שהמסקנה הרווחת היא שאין מברכים על עצם הבנייה, השאלה היא האם היא חלק מהותי מהמצווה עצמה או הכנה בלבד למצוות הישיבה בסוכה.

1. מקורות מהתלמוד והראשונים

תלמוד ירושלמי (סוכה א, א):
במשנה הירושלמית מופיעה מחלוקת לגבי הברכה על בניית הסוכה. נאמר שם: “יכול יהא חייב על עשייתה? תלמוד לומר ‘תעשה’ ולא מן העשוי, מכאן אמרו כל העושה סוכה לעצמו מברך שהחיינו.”
מדברים אלו עולה שהבונה סוכה מברך “שהחיינו” על הזמן, אך לא על עצם הבנייה כמצווה נפרדת. הירושלמי מבסס את הגישה לפיה הבנייה היא שלב מקדים והכשר למצוות הישיבה בסוכה.

רש”י (מכות דף ז:):
רש”י מחדד את העיקרון של “מצווה בו יותר מבשלוחו”, לפיו יש מעלה גדולה כאשר האדם מקיים את המצווה בעצמו, ולא באמצעות שליח. בהקשר של בניית סוכה, למרות שמדובר בהכשר מצווה, יש חשיבות שהאדם יבנה את הסוכה בעצמו, אך אין בכך חובה או ברכה מיוחדת.

2. הכשר מצווה או מצווה בפני עצמה?

הפוסקים המרכזיים, כמו הרא”ש והטור (או”ח תרכה), מסבירים כי בניית הסוכה היא הכשר מצווה בלבד. כלומר, המצווה עצמה מתחילה רק כאשר האדם יושב בסוכה, והבנייה משמשת כהכנה לצורך קיום המצווה. בגמרא (סוכה דף ט:) מופיע שהדגש ההלכתי הוא על הישיבה בסוכה כקיום המצווה בפועל, ולא על הבנייה שלה.

3. כבוד השבת והכשר מצווה – השוואה והבחנה

יש להבחין בין הכשר מצווה לבין מצוות כמו כבוד השבת, כפי שמופיע בגמרא (קידושין מ”א:) על רב ספרא ורב יוסף שהכינו בעצמם את צורכי השבת. פעולתם נחשבת ככבוד השבת, המוגדרת כמצווה עצמאית, ולכן הכלל “מצווה בו יותר מבשלוחו” תקף במלואו. זאת בניגוד לבניית הסוכה, שהיא הכנה בלבד למצווה, ולכן אין בה את אותה מידת חשיבות מבחינת קיום אישי של המצווה.

4. מעלה בבניית הסוכה בעצמך

למרות שהבנייה נתפסת כהכשר מצווה, חז”ל והפוסקים מדגישים שיש מעלה בכך שאדם בונה את הסוכה בעצמו. הרש”י והירושלמי מסבירים כי גם אם לא ניתן לברך על הבנייה, הרי שיש הידור בכך שהאדם לוקח חלק פעיל בתהליך. אדם שאינו יכול לבנות את הסוכה כולה, יכול להדר ולבצע פעולה מהותית כמו הנחת הסכך – חלק חיוני בבניית הסוכה, שכן הסכך הוא המגדיר את הסוכה ככשרה ויוצר את “הסככה” הנדרשת לה.

5. מצוות נישואין אצל האישה והשוואה לבניית סוכה

מעניין להשוות זאת למקרה אחר שבו הכלל “מצווה בו יותר מבשלוחו” חל גם על מי שאינו מחויב ישירות במצווה. למשל, על פי הטור (אבן העזר סימן א’), האישה, אף שאינה מחויבת במצוות פרייה ורבייה כמו האיש, נחשבת שותפה במצוות הנישואין. מכאן שגם היא מקיימת את העיקרון “מצווה בו יותר מבשלוחו” כאשר היא מעורבת בתהליך הנישואין.

לעומת זאת, בבניית הסוכה, שאין בה חיוב ישיר של המצווה אלא רק הכשר מצווה, לא חל אותו עיקרון באותה מידה.

6. סגולה לעמוד מתחת החופה 

יש שכתבו שבניית הסוכה שייכת גם לעמידה תחת החופה, כאשר האדם מניח את הסכך בסוכה. בכוונה שכמו שהוא פורש את הסכך, כך יש לו תקווה להתחתן בעזרת ה’ בשנה הקרובה.
סגולה זו מחזקת את הקשר בין מצוות הסוכה למצוות הנישואין, ומדגישה את ההבנה כי קיום מצוות הסוכה יכול להיות מקור לברכות בעתיד.

7. סיכום

בסיכומו של דבר, בניית הסוכה נחשבת להכשר מצווה ולא למצווה עצמאית, ולכן לא מברכים על הבנייה עצמה אלא על הישיבה בסוכה. עם זאת, ישנה מעלה הלכתית בכך שאדם מבצע את הבנייה בעצמו, על פי הכלל “מצווה בו יותר מבשלוחו”, והידור זה יכול להיעשות אפילו על ידי השתתפות בחלק קטן מהבנייה, כמו הנחת הסכך.

מאמרים נוספים

יש לכם התלבטות? צריכים עזרה מקצועית? אנחנו כאן לכל שאלה

Google, YouTube, Weather, Web, WhatsApp, Facebook, Translate, IPL, Web WhatsApp, Amazon,